פרוטוקול ועדת מליאה מס' 5

בס"ד

לשכת ראש המועצה

25 יוני 2023

ו' תמוז תשפ"ג

פרוטוקול ישיבת מליאה מספר 05/2023

מיום יום שני 12/06/2023

תשפ"ג

נוכחים:

מר יגאל להב – ראש המועצה

עו"ד יצהר הס – מ.מ ראש המועצה

מר אהרון לאוטמן – סגן ראש המועצה

מר שגיא הדרי – חבר מליאה

מר ליאור זיו- סגן ראש המועצה

מר יונתן קוזניץ – חבר מליאה

מר אבנר לוי – חבר מליאה

גב' ענבל הלל – חברת מליאה

חסרים:

גב ענבל אורן ברנד – חברת מליאה

משתתפים:

מר מאיר ארונוביץ – מנכ"ל המועצה

מר ברוך חייקין- יועמ"ש המועצה – בזום

מר מאיר אלמליח – גזבר

שעת התחלה : 20:22

יגאל: מתחילים מליאה 05/2023

מאיר: שלושה תב"רים לסגירה סך הכול.

יגאל: יש לנו ריהוט לגני ילדים, הגדלה ל- ,103 חיוב 3000 ₪ וסגירה ב-.0

יהונתן: מבקש לבצע דיון בנושאים שביקשנו.

יגאל: בסדר, אחרי אישור התברי"ם יעלה.

יהונתן: אמרנו לפני.

יגאל: אני לא הולך מפה היום בלי שזה עולה.

יהונתן: אני רוצה שיעלה עכשיו .

יגאל: אני לא מבין מה הבעיה עכשיו ?.

1

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: מה זה תחילת הישיבה? בואו נעלה את זה, קדימה.

יגאל: אמרתי בתחילת הדיון נכריז עליהם. הכוונה שאלת אותי אם זה רשום בסדר היום.

שגיא: אמרת שאחרי זה נעלה לדיון.

יגאל: מעלים אותו לסדר יום ואני מכניס אותו פנימה.

יהונתן: "יעלה בתחילת הדיון". זה מה שאמרת.

יגאל: כתבת לי לפני זה? "האם יועלה בסדר היום" וכתבתי לך שמתחילים בתחילת הדיון,

יש שלושה נושאים נוספים שעולים.

יהונתן: "יעלה בתחילת הדיון". מה זה אומר יעלה בתחילת הדיון?

יצהר: יהונתן , מה קרה לך?

יגאל: אמרתי לך זה יעלה בדיון היום.

יהונתן: אני רוצה שיכבדו את מה שאנחנו רוצים להעלות כנבחרי ציבור, כשהציבור רוצה

שנעלה, זה הכול, פשוט.

יגאל: יעלה בדיון, אין שום בעיה.

יהונתן: לא, יעלה בתחילת הדיון.

יגאל: יהונתן, אני לא רגיל לסגנון הזה, אני אמרתי לך יעלה היום לדיון כמו שביקשתם. לא

נלך מפה בלי שזה יעלה לדיון. יש סגירה של שלושה תב"רים: ,774 ציוד וריהוט לגן

ילדים 806 רכב קב"ט הקטנה, תב"ר 823 סיור קרקעות.

שגיא: למה סייר קרקעות ירד ל- 268 אלף ?

מאיר: השכר שלו לא בדיוק על השקל. אתה לא יכול בדיוק על השקל לתת לו בדיוק כמה

שזה., קיבל את מה שמגיע לו ובסוף נשאר עודף, עבר לקרן שמירה.

יגאל: יחסית זה די מדויק. אם על פרויקט של 268 נשאר 3,686 ₪.

שגיא: אבל אם אישרנו תב"ר של 300 אלף שקל, זה לא לפי תחשיב מסוים?

יגאל: הערכנו כ- 300 אלף שקל.

שגיא: זה היה ,300 עכשיו זה .268

מאיר: לא, מה שנשאר, הקטנו ב- 3,686 שקל.

שגיא: למה הקטנו?

יגאל: זה החשבוניות שהגשת.

מאיר: זה מה שקיבלנו בסוף.

יגאל: אתה לא נשאר עם עודף.

2

בס"ד

לשכת ראש המועצה

שגיא: אני מדבר על הפער בין ה- 300 ל- .268

מאיר: קיבלנו בסוף 268,581 שקל ולא 300 אלף.

יהונתן: יש לנו דוח של הפעילות שלו, בהקשר של איפה הוא עובד במועצה.

מאיר: אצל עוזי הקב"ט.

יהונתן: אני אשמח לקבל את הדוח הזה.

יגאל: עכשיו יוצא קול קורא לתב"ר נוסף.

אהרון: לפארק מים הוא מגיע?

יגאל: לא, פארק מים זה לא בגזרתנו. הוצאנו כל המבנים שבנו ליד אל מתן.

יהונתן: למה הפארק הוא של מועצה אזורית שומרון?

יגאל: זה תחום השיפוט שלהם.

יהונתן: הסתכלתי ב- GIS שקשור למנהל, זה לא תחום שיפוט שלהם.

יגאל: תחום השיפוט של מועצה אזורית שומרון מתחיל ממעבר אליהו.

יהונתן: אני מכיר את זה וגם בדקתי ב- GIS של המנהל וגם GIS של מועצה אזורית שומרון

שתחומי השיפוט שלהם גובלים קרוב לשם ולא מגיעים לשם. זה ציר שמבחינתנו, אני

אומר עקרונית כמועצה, זה ציר שמוביל אלינו גם כקרני שומרון, גם קדומים וגם

עמנואל.

יגאל: אנחנו עוסקים גם בזה.

יהונתן: גם לגבי סייר קרקעות, גם נאמר על ידכם שאחד האזורים שהוא יטפל זה גם

במרחבים האלה של הפלישות של נבי אליאס ולאקף וכל הדברים האלה. בגלל זה

אני מבקש את הדוח מכיוון שבסוף בנבי אליאס יש את פארק המים הזה שקם לנו

מתחת לאף שנה וחצי כבר.

יגאל: הוא לא קם מתחת לאף. אנחנו יודעים על קיומו. המנהל יודע על קיומו והמנהל לא

מוריד אותו.

אהרון: למה?

יגאל: יש מדיניות של המנהל. גם התחילה נטיעה כבר מיום שבת, של עצים ביציאה מ- 55

ל- 444 אם ראיתם, מצד ימין. שלחתי דו"ח מיידי למנהל. המנהל אומר זה כבר לא

אצלו, זה כבר עובר לכביש .6 כביש 6 טוען שזה סגור מול ירחיב, ירחיב סגר מול

הפלסטינאים יד ימין ויד שמאל לא נפגשות לצערי ולכן אנו פועלים בנושא.

יהונתן: בעצם המנהל בעצמו לא מטפל בזה .

יגאל: המנהל יודע מזה. ולא מטפל בזה. זו הסמכות של המנהל, שטחי .C

3

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: מה אנחנו יכולים לעשות בעניין?

יגאל: למחותף להעיר ולעודד לפעילות זה מה שאנחנו עושים.

יהונתן: למה זה לא עלה בדיון עם רמ"א לפני חודש וחצי?

יגאל: איך אתה יודע שזה לא עלה עם רמ"א?

יהונתן: היינו כבר יודעים.

יגאל: אתה יודע כמה דברים עולים עם רמ"א גם לפני וגם אחרי?

יהונתן: לא, בדיון לא עלה שום דבר עד עכשיו.

יגאל: שטחי C עולה איתו כל הזמן. זה לא משנה עכשיו איפה בשטח ,C המאבק על שטחי

C עולה כל הזמן בדיונים עם רמ"א.

יהונתן: בדיון עם רמ"א לפני חודש וחצי שהיה פה, לא אפילו מידע, שביב קטן אחד.

יגאל: אחרי הדיון כפי שראית, אדם נכנס עם רמ"א אלי לחדר, שניהם לבד. הנושאים

האחרים עולים שם. ולא רק הם.

יהונתן: טוב.

יגאל: הלאה, מי בעד לאשר את סגירת התב"רים?

-774 הגדלה ל- 103,000 ₪ מהשתתפות בתברי"ם וסגירה ב-.0

תב"ר 806 רכב קב"ט הקטנה ל- 239,685 ₪ וסגירה ב-,0

תב"ר 823 סייר קרקעות הקטנה ל- 268,581 ₪ וזיכוי קרן שמירה ב- 3,686 ₪

וסגירה ב-.0

הצבעה:

בעד: 8

נגד: 0

נמנעים: 0

החלטה התקבלה פה אחד

יהונתן: אני שואל אם אתה לא חושב שיש ערך להפעיל לחץ ציבורי, גם אתה כראש מועצה

וגם אנחנו כחברי מליאה או כרשות באופן כללי, הדברים האלה לא ייסגרו בחדרי

חדרים עם רמ"א, אתה לא חושב שזה יכול להביא לתוצאות יותר טובות.

יגאל: זה לא נסגר בחדרי חדרים, שותפים לזה גם ראש מועצה אזורית שומרון וקדומים. יש

עוד אנשים שפעילים.

יהונתן: אמרת שהיית איתם בחדר לבד.

4

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: אמרתי לך שיש דברים שעולים אצלנו בחדרים. אתה שואל אותי לחץ ציבורי? יכול

להיות שזה יעלה. אני לא רואה את המנהל משנה את כמות הפקחים שלו בגלל לחץ

ציבורי.

יהונתן: אתה לא חושב שיש לך יכולת להשפיע עליהם?

יגאל: אם סמוטריץ' יעבור לו כספים, יכול להיות שיהיה לו עוד פקחים. כרגע אין. אפילו לנו

הורידו את הפקח. ברגע שיאשרו עכשיו אחרי תקציב מדינה את פקחי השטחים,

יהיה קל יותר לעבוד.

יהונתן: אין לך דרך להפעיל לחץ עליהם?

יגאל: אנו מפעילים במקרה זה אצל אורית סטרוק והיא אמורה להחזיר חזרה את הפקחים.

כבר חודש יוני והקול קרא עלה רק לפני חודש.

מאיר: אני מבקש להציג את מאזן 2022 של החברה הכלכלית , דני בבקשה.

דני: נתחיל עם החברה הכלכלית. אנחנו במאזן של החברה ליום .31.12.2022 הרכוש

השוטף מסתכם ב- 5,019,000 שקלים. רכוש שוטף מורכב ממזומנים של ,179,000

חובות של לקוחות בניכוי חובות מסופקים של .150,000 חייבים אחרים 753,000 זה

בעיקר יש שם זיכויים שהחברה זכאית לקבל מספקים, 581,000 מקבלני משנה

בפרויקטים. היתר זה הוצאות מראש וקצת חייבים אחרים לנסות לקבל. המועצה

חייבת לחברה 1,690,000 שקל. הכנסות לקבל מפרויקטים בביצוע.

מאיר: זה מאזן, זה לא רווח הפסד, אלא מה תמונת המצב נכון ל- .31.12

אהרון: זיכוי זה אומר שהוא קנה ועדיין חייבים לו כסף.

מאיר: נכון, באותו יום, ב- .31.12

דני: הספקים כולם שולמו בינואר.

אהרון: זה צילום מסך של אותו יום.

דני: הכנסות לקבל מפרויקטים בביצוע 1,416,000 שקל. אם נכנסים פנימה לתוך הריבוע

אז אפשר לראות שזה מורכב מסך הכול הכנסות של 9 מיליון שקל שזה על בסיס

הביצוע של הפרויקטים והמקדמות שנתקבלו בגין אותם פרויקטים ספציפיים עמד על

7,493,000 שקלים. מלאי עבודות לביצוע .831,000 מייצג הוצאות שהחברה

הוציאה בפרויקטים שטרם הגיע ל-%25 ביצוע.

סך הכול רכוש שוטף של 5,019,000 שקלים. רכוש קבוע 1,858,000 שקל עלות

מופחתת. אם אפשר להיכנס לריבוע, זה ההרכב של הרכוש הקבוע. סך הכול אלה

השקעות רכוש קבוע שהיו בשנת 2022 – 260,000 שקל, אתם יכולים לראות את

הפירוט ובמה זה הושקע. ההוצאה הכי משמעותית פה זה בקרוואנים ובמבנה של

המכולת. אותם נכסים שהחברה משכירה ומניבים לה הכנסות שוטפות. סך הכול

הנכסים של החברה 6,877,000 שקלים. התחייבויות שוטפות – .5,593,000 מורכב

מחובות לספקים של 1,597,000 שקל הכול חובות שוטפים, מקדמות מלקוחות בגין

עבודות לביצוע .3,301,000 פה מדובר על פרויקטים שבהם החברה קיבלה מקדמה

5

בס"ד

לשכת ראש המועצה

גבוהה יותר מאשר אחוז הביצוע כפול ההכנסה הצפויה בפרויקט. אפשר לראות גם

את סדרי הגודל. יש לנו מקדמות מלקוחות שהחברה קיבלה של 27.7 מיליון שקלים,

24.4 זה בעצם ההכנסות שדיווחנו בגין אותם פרויקטים על בסיס אחוז הביצוע ויש

לנו עודף מקדמות על הכנסות שהכרנו של 3.3 מיליון שקלים. זכאים אחרים, עובדים

ומוסדות עובדים 614,000 שקל, זה מייצג את השכר השוטף של חודש דצמבר .22

זה עמד על 429,000 שקלים ועוד הפרשה לחופשה של 185,000 שקלים. מוסדות

ממשלתיים 56,000 שקלים זה חוב שוטף למע"מ בגין חודש דצמבר .22 הוצאות

שנצברו 11,000 שקל, צבר של הוצאות ששייכות לשנת 22 שולמו ב- .23 אנחנו

מושכים אותם אחורה.

התחייבויות לזמן ארוך, 1,105,000 שקלים, התחייבויות אחרות 194,000 שקל זה

בגין אותו עובד פלסטינאי. זה הסכום המהוון של התשלומים שהחברה צריכה לשלם

משנת 2024 ועד גמר התשלומים עצמם. עתודה לפיצויים 236,000 שקל, זה החוסר

שיש בקופות של העובדים לצורך תשלום פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורין. ויש לנו

הלוואות שהמועצה נתנה לחברה של 675,000 שקל, הלוואות בצורה של שטרי הון

ולא נושאים ריבית, עומדים בתנאים של מס הכנסה. סך הכול התחייבויות לזמן ארוך,

1,105,000 שקלים וזה סך הכול ההון העצמי של החברה, 179,000 שקל. עד כאן

זה היה המאזן, צילום יום מסוים על נכסים והתחייבויות. רווח והפסד – סך הכול

הכנסות של החברה בשנת 2022 הסתכמו ב- 31,516,000 שקלים.

יגאל: זה פי 3 יותר.

דני: תכף ניכנס לפירוט של זה, 30,187,000 עלות המכירות, רווח גולמי של

,1,329,000 מביצוע העבודות היו לנו הכנסות של .26,177 זה השינוי המשמעותי

מול שנה קודמת. 25,371 הוצאות ורווח של 806,000 שקלים.

שגיא: ממה נובע השינוי?

דני: עיקר ההכנסה שם נובעת מפרויקט אחד גדול בעיקר. פרויקט של מרכז אזרחי 52

יח"ד, יש לנו עכשיו 22 מיליון שקל, מתוך 26 מיליון יש 22 מיליון שקל שבאים

מהפרויקט הזה. זה פרויקט שהתחיל בשנה קודמת ולא הגיע ל- %25 ביצוע.

יגאל: סך הכול 50 מיליון שקל.

שגיא: מה זה, רווח לחברה הכלכלית?

יגאל: הכנסה.

שגיא: הכנסה. היא גם מוציאה את זה.

מאיר: נכון, לכן יש הכנסות והוצאות.

יהונתן: דני, כמה אמרת שספציפית הפרויקט הזה?

דני: העלות של הפרויקט עלתה על ,21 היה שם רווח אם אני זוכר טוב של משהו

בסביבות 400 אלף שקל, משהו כזה. ישנם פרויקטים שהחברה עושה ברווח. באופן

עקרוני רוב הפרויקטים בחברה הם פרויקטים רווחיים. אנחנו כל הזמן צופים בתוך

הפרויקטים ומדווחים על רווחים על בסיס צפיה קדימה. לא תמיד אנחנו יודעים,

6

בס"ד

לשכת ראש המועצה

הרווחים שאנחנו מדווחים – כוללים בתוכם תיקונים של רווחים או הפסדים שדווחו

בשנים קודמות.

יהונתן: אני רוצה לשאול שאלה, בלי המחזור של אורנים, כמה המחזור בעצם של ההכנסות

עומד של החברה בשנת 2022?

דני: בלי הפרויקט הספציפי הזה? עומד על 21 מיליון שקל, .21,900,000

יגאל: יש לחברה עוד פרויקטים רבים בדרך.

יהונתן: רציתי לבדוק בלי הפרויקט הזה מה הגידול שיש ביחס לשנה קודמת.

דני: גם שנה קודמת יש לנו הכנסות מפרויקטים. זה לא נכון לראות את זה בצורה כזאת.

יגאל: זו הצמיחה האמיתית. זו פעם ראשונה שאנחנו לוקחים פרויקט של משרד השיכון

ובמקום שהם יעשו אותו, אנחנו עושים אותו. מבחינתנו זה שער לעוד ארבעה

פרויקטים גדולים של בין עשרות למאות מיליונים.

יהונתן: לכן אני שואל, אם אנחנו ביחס מאוד גבוה של 22 מיליון אז צפי הכנסות יהיה גבוה

יותר.

יגאל: אני מקווה מאוד ששנה הבאה נגיע ל- 35מש"ח.

יהונתן: מצוין. אני אומר, צפי הכנסות אמור לגדול.

יגאל: בוודאי, יש עוד שני פרויקטים גדולים.

יהונתן: אז ב- 22 היו רווחים הרבה יותר גדולים מ- 21?

יגאל: אתה מסתכל על משהו אחר לגמרי.

מאיר: 23 אתה מתכוון.

יגאל: הרווח לעבודות תמיד עולה, אתה רואה את הרווח ב- 21 עמד על 400 ועכשיו הוא

עומד על 800 אלף.

יהונתן: באחוזים אני אומר.

דני: לא, זה לא נכון להסתכל על זה באחוזים.

יהונתן: אני שואל ויכול להיות שצריך להסביר לי את זה יותר טוב. אני רואה שהכנסות הם

.4.8 היחס של רווח פר הכנסות הוא כמעט %10 לצורך העניין, %9 לעומת זאת

כשאתה אומר שרווח של 806 על הכנסות של .26

דני: יש פרויקטים שבהם הרווחים יותר קטנים, פרויקטים עם רווחים יותר גדולים. לבוא

לנתח את זה, אתם צריכים להיכנס לטבלת הפרויקטים ולהסתכל עליהם אחד אחד

ולראות גם כן כמה רווח הוא באמת בגין ביצוע השנה וכמה מהווה מהביצוע הסופי.

יגאל: זה גם פרויקט מתמשך, הוא רק באמצע הדרך.

יהונתן: קודם כל אני משבח את החברה הכלכלית שעושה עבודה קשה ובאמת מגדילה את

7

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ההכנסות ועובדת קשה וכל הזמן צומחת. מה שאני בא להגיד שכחברי מליאה או

בכלל כמועצה צריכים לדאוג שאנחנו מנהלים רווחים ולא מנהלים נקרא לזה מכירות.

אנחנו צריכים לנתח את זה, אתם צריכים שהרווח יגדל גם אם זה לא באותם אחוזים.

הרווח פה שליש באחוזים פחות משנה קודמת. כלומר 806 על 26 מיליון לעומת 400

או 400.8 זה בערך %3 לעומת %9 שנה קודמת, אתה מבין למה אני מתכוון?

יגאל: צר לי יהונתן, ככה לא מנהלים חברה כלכלית.

יהונתן: זה חשוב.

יגאל: אם היית ממס הכנסה אז אתה צודק. אנחנו לא עובדים פה עם מס הכנסה ולכן זה

פחות חשוב לנו.

יהונתן: אני שואל שאלה.

יגאל: אלו הנתונים. זה הרווח שאנחנו מציגים.

יהונתן: אני לא מצליח להבין.

יגאל: אני אסביר לך אחר כך. אם אתה כל כך רוצה לדעת.

יהונתן: אני רוצה להבין מה.

יגאל: אני אסביר לך.

יהונתן: בסדר.

דני: בניקיון וגינון יש לנו הפסד של 161,000 שקלים ומחולק גם לניקיון וגם לגינון. בדרך

כלל בעבודות ניקיון יש לה רווח ובגינון, וזה מול המועצה, יש שם הפסד. בסך הכול

הרווח הגדול הוא בהשכרת מבנים – שם יש גידול משמעותי יחסית לשנה קודמת.

רווח של 440,000 שקלים. ה- 195,000 כולם מההוצאות, מייצגים כולם הוצאות

פחת.

ענבל הלל: ממה נובע הפער הזה בהסעות?

דני: 17 מול רווח 5 זה לא פער משמעותי. זה עניין של שכר, הסעות מול קצת הכנסות

שיש שם. זה לא משהו שאפשר לדייק אותם. באופן עקרוני הסעות פלוס מינוס אפשר

להגיד שזה מאוזן גם בשנת 2021 וגם בשנת .2022 שמירה – יש רווח של

108,000 שקלים, הכנסות אחרות רווח של 83,000 שקלים. הכנסות אחרות מייצג

שורה שלמה של פעילויות. השכרה של מטווח, הכנסות חשמל סולרי, הכנסות

ממכירת מכרזים וכל מיני פעילויות קטנות שהחברה עושה. שיווק ופרסום – 48,000

שקלים רווח. סך הכול רווח גולמי של .1,329,000

ענבל הלל: ואיך מצמצמים את הפער?

יגאל: יצא למכרז ויש עליו כבר זוכה.

דני: הוצאות הנהלה וכלליות – 1,387,000 שקלים.

שכר ומשכורת 838,000 שקלים, גידול של 100,000 שקל יחסית לשנה קודמת.

8

בס"ד

לשכת ראש המועצה

משרדיות די דומה. שכר טרחה מקצועי 154,000 שקל. יש גידול יחסית לשנה

קודמת. כל הגידול 65,000 שקלים מיוחס לבוררות שהחברה מנהלת כנגד חברת

יחיאור בגין פרויקט תב"עות.

יהונתן: באיזה תב"ע מדובר?

דני: פרויקט, זה לא רק תב"ע.

אחזקת רכב, ביטוחים מאוד דומה לשנה קודמת, חובות מסופקים 197,000 שקלים.

השנה הפרשנו שני חובות של לקוחות בעייתיים של 197,000 שקל, זה תוספת של

ההוצאות. חלק גדול מהגידול של הוצאות הנהלה וכלליות במהלך השנה. זה שכר

הגביה שלהם. יתר ההוצאות כמו שאתם רואים, די דומות לשנה קודמת.

שגיא: 197,000 חובות אבודים?

יגאל: ממש לא.

דני: זה חובות מסופקים, לא אבודים. החברה עדיין עובדת לקבל את הכספיים.

יגאל: היה אתמול דיון והגיעו איתו להסכמות והוא ישלם.

פיני: כבר שילם.

יהונתן: כמה כסף?

פיני: 50 ומשהו אלף שקל.

דני: אחרי הוצאות הנהלה וכלליות כולל ההכנסה מחובות מסופקים הגדולה והנושא

התפעולי של 58,000 שקלים, קצת הוצאות מימון – 18,000 שקל, בעיקר בנקים.

בסך הכול סדר גודל של 76,000 שקלים, עודף הוצאות על הכנסות. אפשר להגיד

שהחברה בסופו של דבר מאוזנת.

יגאל: תודה רבה על כל העשייה.

מאיר: תודה רבה, נעבור לג'וש מנכ"ל פארק בראון להצגת המאזן שלהם.

ג'וש: פארק בראון נמצא בשטח המוניציפלי של קדומים, מצפון לקדומים בבעלות של שלוש

מועצות: קדומים – %,40 שומרון – %40 וקרני שומרון – %.20 ג'וש גולשמידט הוא

היום מ"מ מנכ"ל. בעיקרון שומרון וקדומים החליטו להקים את הפארק. קרני שומרון

הצטרפה איכשהו באיחור וכל מועצה תרמה %10 לקרני שומרון.

יגאל הוא יו"ר הדירקטוריון מ- 2018 למרות שכביכול קרני שומרון היא רק %.20

ובעצם זכיתי לבוא ולסייע להניע את הפארק. הפארק די היה קפוא, יש שם כ- 150

דונם נטו.

אהרון: כמה מפעלים?

ג'וש: היום אין שטח אחד פנוי בשלב הנוכחי. יש שם כמה עשרות מפעלים, תלוי איך

סופרים. יש שם שוכרים ויש שם דיירי משנה ויש מעל 30-35 מפעלים ובעצם היו

תביעות משפטיות, מי שלא מכיר, עד ,2020 שאז בעצם עשינו הליך גישור. זה היה

9

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מקורי אבל קדומים תבעה את פארק בראון שהוא %40 , בקיצור עשינו תהליך גישור

והגענו לטיוטת הסכם פשרה.

יגאל: נראה לי שאנשים לא הבינו. אחד השותפים בפארק תבע את הפארק. וזה תהליך

גישור שלקח הרבה זמן וסגרנו אותו. ולמעשה בארבע שנים אחרונות הפארק הזה

רווחי.

ג'וש: נכון. זה מועצה מקומית קדומים שבשטחה נמצא הפארק ושניהלו את הפארק, את

החברה הזאת כל השנים.

יגאל: ועדיין הוא מנסה להשתלט עליה.

ג'וש: חלק מהסכם הגישור התעקשנו שיסוננו כל מיני הסדרים או הזיות או כל מיני דברים

והכול באמת בוצע יישור קו על הכול וכולל חלוקת קנסות. כלומר היום הארנונה

הייתה בערך מיליון בשנה והיום יש הרבה מפעלים והארנונה היום היא מעל 4 מיליון,

עוד שנייה 8 מיליון. ובעצם קרני שומרון נניח בשנה האחרון קרוב למיליון שקל או

800 שקל, תלוי ממתי סופרים וזה הולך וגובר ואנחנו מצפים שזה ילך ויגבר. במקביל

לזה שכבר הבאנו מפעלים לשלב א' הנוכחי הוא מלא, כלומר כל המפעלים בנו או

בונים או בפיתוח או בהקצאה או בחתימות או בהיתר בנייה. כולם כולל כולם. הפארק

הזה היה די שומם מכל מיני סיבות עד לא לפני הרבה שנים. במקביל לזה עשינו

הליך של שנה וחצי של תכנון של השלמות פיתוח באמצעות משרד הכלכלה וחברת

גדיש ואני מקווה שבחודש הבא ייצא מכרז של 18 מיליון שקל כדי שהפארק ייראה

כולל כל מה שצריך, השלמות פיתוח, כבישים, מדרכות, באמפרים, סיבוב אופטיים,

גינון, הכול. ובמקביל התחלנו לפני כשנה הליך מאוד מעניין וחשוב שלא עשו אותו עד

אז שזה תכנון של שלב ב, כלומר מעבר לכביש ,60 נטעו מכל הכול עצי זית, טעימים

וטובים, מי שמכיר את השמן זית של פארק בראון, אמנם זה לא משהו שמפורסם,

אבל זה משהו שמגיע אליכם גם למועצות.

יגאל: הם יודעים הם טעמו והוא מצוין.

ג'וש: משתדלים לעשות טוב. יש שם מטמנה שאמורה לעניין אתכם, בהקשר, בחודשים

הקרובים תיסלל שם הדרך של 4-5 מיליון על ידי היזם ואז מקרני שומרון, קדומים

ושומרון יוכלו להטמין כמעט בחינם ואחרי זה בחינם, פסולת יבשה. עשינו עוד כל

מיני פעולות אבל אני לא רוצה להאריך. עשינו הסכמי יזם, משהו יחסית לא קל לכל

מקום שזה אומר שנזק שייגרם על ידי היזמים, היזמים ישלמו סכום וככה זה יעלה לנו

מעל חצי מיליון שקל.

כמובן שאין פה שום דבר שקשור לארנונה. כלומר ארנונה מועצה מקומית קדומים

גובה את הארנונה ומחלקת אותה לפארק בראון, לעצמה, לשאר המועצות וכמובן

לקרני שומרון. אז פה בעצם רוב הפעילות היא פעילות של שכירות מבנים, רווח על

המים. היה שם פארק מים גדול והיום המים זה משק מאוד רווחי, מאוד רווחי. כנ"ל

החשמל. השכירות כמובן זה המשק הכי גדול שמייצר ממש מעל 2.5 מיליון שקל.

יגאל: לפארק יש מבנים משלו שזה שכירויות, שזה הכסף הגדול.

ג'וש: עלינו מ- 2.8 ל- 4.5 מיליון, עלות הפעילות כמובן גם גדלה ,הרווח הולך וגדל לא

בצורה רווחית אלא בצורה טובה. בנושא של הוצאות הנהלה וכלליות או הוצאות

10

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אחרות, המקום הוא מאוד מאוד רזה. מאוד רזה ומופעלים אנשים לפי צורך: יועצים,

קבלנים וכדומה. ולכן גם העלויות אחרי המיסים ואחרי כל האשפתות הולך וגדל. אני

יכול לומר שניסינו לצמצם גם אותו .

יהונתן: אמרת משהו על הארנונה לפני כן, הכנסות של ארנונה. הן לא מופיעות פה

ההכנסות?

מאיר: הוא לא גובה ארנונה ,ארנונה גובה המועצה.

יהונתן: אז לנו יש בעצם הסדר עם קדומים שהם מחלקים לנו חלק מהארנונה הזאת?

ג'וש: כל שלישון. כלומר, שבוע שעבר וכל ארבעה חודשים, בסוף מאי, בסוף ספטמבר,

בסוף ינואר אני מקבל את החישוב מקדומים, אני מאשר אותו ובודק אותו לראות

כמה גבו, כמה חייבו, כמובן שכמעט %100 מהארנונה, כמעט %.100 בעבר זה לא

היה ככה. היום כמעט זה %,100 %97 או משהו כזה. קדומים גובה מיזמים ואז פעם

בשלישון, פעם בארבעה חודשים היא משאירה את מה שהיא אמורה להשאיר אצלה,

שהוא סוכם וידוע. ומעבירה סכום לקרני שומרון.

יהונתן: ואיפה השורה הזאת מופיעה אצלנו?

ג'וש: אצלכם בתקציב של קרני שומרון במועצה.

מאיר: בארנונת עסקים אצלנו

ג'וש: אז רשמתי שכחלק מהסכם הגישור ב- 2020 בחלוקת הכנסות עשינו גם את זה

שבעבר המועצות השקיעו בפארק, כלומר לא סכומים גדולים אבל השקיעו ולכן

הפארק שהוא כבר לא גוזל אלא אפרוח בוגר שהוא מתקדם, ראינו לנכון כבר ב-

2020 שהפארק יתקצב פעם ראשונה את המועצות. בעצם מ- 2020 פארק ברון

שילם 6000 שקל לחודש לכל מועצה.

יגאל: בצורה שוויונית, לא לפי החלוקה בחוזה.

ג'וש: ,72,000 בצורה שוויונית, זה לא לפי חוזה העסקה בכוונה. לאחרונה הגדלנו את זה

ל- 10,000 לחודש. כלומר לפני שבוע העבירו לכם ולשתי המועצות האחרות, 120

אלף שקל כל אחת וזה רק ילך ויגדל. מבחינתי כל האירוע פה של מוקדי תעסוקה

וכלכלה וניהול, זה בדרך כלל הבעיות שהיו זה ניהול ואגו אבל היום ברוך השם אין

את זה. הכול משתדל לרוץ. עוד מעט תהיה לך מטמנה שבדיוק דיברו איתי עליה

מהאשכול אבל כשהמטמנה תעבוד כי היזם הולך לסלול ב- 5 מיליון דרך, גם תוכלו

לחסוך עליות משמעותיות החל מסוף שנה הזאת, אני מקווה סוף שנה הזאת.

יגאל: זה חיסכון אדיר שאנחנו מקדמים.

המון תודה ג'וש, מאז שג'וש נכנס אנחנו מרגישים את השינוי בניהול הפארק.

אהרון: רואים את ההבדל.

יגאל: זה חלק מהתהליך שעשינו ואנחנו רואים סוף סוף שהפארק הזה גם מרוויח וגם

מחלק רווחים ואנחנו רואים אותו מתקדם, אנחנו עושים שם סיורים גם כדי לראות

איך למנף אותו יותר. נכנסות הרבה מאוד חברות של מחזור, של עפר, של סוללות,

11

בס"ד

לשכת ראש המועצה

קלקר היה שם. קידום מפעלים של תעשייה ירוקה.

ענבל הלל: עכשיו כשהפארק מלא, מבחינת קרקעות יש לאן להתפתח?

יגאל: הוא לא מלא, יש לנו עוד 200 דונם, המבנים מלאים.

ענבל הלל: יש קרקע?

יגאל: יש קרקע שנקראת אזור פיתוח ב שעכשיו זה מה שהוא אמר, 20 מיליון שקל

פרויקט. היה לנו ויכוחים, בתב"ע רשום שצריך להיות מחלף מעל כביש .60 ואין סיכוי

שיהיה מחלף, אף אחד לא ישקיע במחלף. אז אנחנו כרגע בוויכוח להוריד את זה

לצומת ואם נוריד את זה לצומת אז עוד ,200 המנהל לקח לנו חלק מהשטח הירוק

שהיה בו תחנת דלק ויש קרב עכשיו גם על להחזיר את השטח הזה ויש קרב גם מול

קדומים. קדומים מנסה עכשיו להשתלט על כל השטח וגם יוסי דגן וגם אני בהתנגדות

נמרצת.

שגיא: יש הסכם.

יגאל: אז הוא מנסה עכשיו , למרות ההסכם ואנחנו מתנגדים.

שגיא: אחרי שחותמים על הסכם מנסים עוד פעם?

יגאל: הוזמנתי למנכ"ל משרד הפנים והוא אמר לי שאינו נוגע בזה כרגע. אבל תדע שיש על

הפרק בקשה שלו לקחת את כל השטח. זה סתם התנהגות שהיא לא נכונה והיא לא

אזורית.

מאיר: תודה ג'וש.

ג'וש: תצליחו ורק טוב.

מאיר: מבקש מהאשכול להציג את מאזן .2022

יגאל: ברכי, אפשר להציג בבקשה .

ברכי: אתם רוצים שאני אציג את הדוח עצמו ונעבור על המאזן ורווח והפסד?

אהרון: זה מול ביצוע.

ברכי: הדוח מיום ,31.12 נתונים ליום מסוים ולא משקפים שום דבר זה נכון ליום מסוים. יש

לנו את הנכסים הנזילים, בהתחייבויות השוטפות יש לנו עובדים וניקיון הוצאות

שטרם שולמו ,ספקים כמעט מיליון שקל שנפרעו במהלך .2023 רשויות באשכול זה

ספציפית מועצה אזורית שומרון והוצאות לשלם, איזה שהן הוצאות שיצאו ב- 2023

בגין .2022 העודף לתחילת השנה היה 31,500 ₪ ובסך הכול העודף השוטף עומד

על 33,430 , גירעונות זמניים עומדים על 236,000 שעוד מעט נראה בבירור

ונרחיב על זה. הנתונים של טופס 2 מה שהוצג במסך הזה ששיתפתי את הקובץ,

תקציב מול ביצוע של ,22 לעומת ביצוע של .21 מבחינת המענקים יש מיליון וחצי

לעומת ביצוע בפועל שזה ,1,605,000 זו שנת הפעילות הראשונה של האשכול

ורואים הכנסה של כמעט 115,000 ש"ח לעומת תקציב שהתבסס על נתוני ביצוע

2021 שעומד על .6000 ויש לנו יתרת פתיחה של 850,000 שקל, השתתפות

12

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ממשלה ומקורות עצמאיים ואחרים. השתתפות ממשלה זה בעיקר משרד הפנים.

מקורות עצמאיים ואחרים מדובר על השתתפויות של הרשויות והוצאות גם כן,

618,000 מתחילת שנה ועוד מיליון וחצי ביצועים במהלך השנה החולפת. בהחלט

רואים שינוי בפעילות וביצירה של האשכול. כן אפשר לשים לב גם שבנקודה הזאת,

האשכול בעצם מקדם מימון ונוצר איזה שהוא גירעון. הוציאו בשנה זו מיליון וחצי

לעומת מה שהתקבל. וזה מראה על יכולת תפעול וביצועים יפים.

שגיא: איך החלוקה בין הישובים באשכול עובדת?

יגאל: ע"פ מי שהצטרף, דיגיטציה למשל, הם מציעים מוצר. דלק למשל. האשכול מוציא

עכשיו מכרז גדול לדלק. 4 רשויות הצטרפו אליו. הם משלמים את העמלה.

מאיר: מי שרוצה מתוך הרשויות שבאשכול, מצטרף.

יגאל: האשכול נותן סל מוצרים: ,GIS מרשם אוכלוסין, כל רשות יכולה לבחור מה שהיא

רוצה.

מאיר: וולונטרי כל אחד מה שרוצה, מה שחסר לו.

שגיא: אני הצטרפתי לדלקים.

יגאל: גם גוש עציון, הצטרפה רשות שהיא לא באשכול.

יהונתן: אז אתה מקבל דיגיטציה. ואם מישהו אחר בוחר משהו אחר?

יגאל: אנחנו עכשיו, למשל ברלב"ד שאנחנו נלחמים עליו חזק ששם זה עשרות מיליונים.

נכניס גם רשויות שלא באשכול. ולא רק בזה. תיירות למשל, אנחנו עושים כל פרויקט

תיירות מדבר יהודה – ייהנו גם כאלה שהם לא באשכול. אבל זה ידרבן אותם לבוא,

תזכור, היום אנחנו האשכול הכי גדול בארץ. 430,000 תושבים. אין אשכול כזה גדול

בארץ.

אהרון: גם בשטח.

יגאל: מחר מגיע שר השיכון רק כדי להבין על שלושה מרחבים שאנחנו רוצים לקדם איתם

בניה. אין דבר כזה בארץ. אין למשל תוכנית התיישבות ביו"ש, לא קיימת, בכל

הארץ. ברכי תודה.

ברכי: תודה.

מאיר: אני רוצה לתת תשובה לאבנר. לכל סיום של כל פרויקט יש סיור מסירה על ידי

ההנדסה. מקבלים את הפרויקט, סיור מסירה. יש רשימת תיוג של כל האישורים

שמחויבים שהוא צריך להביא אותם מבטיחות, כיבוי אש, מעליות.

אבנר: איפה הבאגים?

מאיר: מה זה איפה הבאגים?

אבנר: היה תחקיר לארוע בלפידים?

מאיר: בוודאי עוד לא הסתיים.

13

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: ומי זה העובדים, זה העובדים שלנו?

יגאל: זה עובד שלנו.

מאיר: זה שהתחשמל? חשמלאי שלנו.

יגאל: אנחנו מבצעים תחקיר לארוע.

אבנר: בסיור מסירה בעצם לא עלו על זה?

יגאל: כשמסרו את לפידים לא הייתה משואה. נגמר לפידים, מסרו את לפידים כמו שצריך.

בונים עכשיו את משואה, עוד לפני מסירת משואה הניחו את הכבל.

שגיא: ילדי משואה היו וזה היה כבל ממשואה שעבר ללפידים.

יגאל: לא, הפוך, מלפידים זה עבר למשואה.

יהונתן: אף אחד לא מכיר את האירוע הזה?

מאיר: בטח שמכירים, יש תחקיר.

יהונתן: נו, אז תסביר מה קרה, מה היה.

מאיר: הרגע הסברתי.

יהונתן: לא, אני לא מבין.

ענבל הלל: זה היה ב- ,3.5 הם היו במשואה כבר?

יגאל: כשיסתיים התחקיר, יוגש, תוכלו לראות אותו.

אבנר: ואז מה עושים כדי שפעם הבאה זה לא יקרה?

יגאל: בעל מקצוע לא רציני ,שם לך כבל שלא אמור להיות בשום מקום.

אבנר: זה אירוע בעייתי.

יגאל: נכון. אם מישהו רואה את זה, אז הוא יכול לדבר. אבות בית שצריכים להיות שם

ולראות.

אבנר: בסדר, אבל אב הבית זה הש"ג האחרון.

יגאל: השאלה שלך היא האם במסירה היה כבל או לא, זו שאלה אחרת.

אבנר: תלמידים נכנסו. הכבל לא הגיע אחרי המסירה.

יגאל: מאיפה אתה יודע?

אבנר: כי אני עבדתי שם.

יגאל: וראית את הכבל?

14

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אבנר: ראיתי כבל עובר, כן, כבל שחור. לא נגעתי בו.

יגאל: מזל.

אבנר: לא, אתה רואה כבל חודשים שם. אני הייתי עוד לפני הגינון, במהלך הבנייה, הייתי

כמה פעמים. אני לא יודע אם הוא מחובר לחשמל.

יגאל: יש תחקיר, נלמד אותו ונסיק מסקנות.

אבנר: מתי זה אמור להסתיים?

מאיר: הוציאו טיוטה ראשונה, עושים השלמות.

אבנר: מי איש המקצוע שלנו של המועצה שצריך לראות את הדבר הזה במסירה?

מאיר: על כל פרויקט יש את המפקח שלו, בביה"ס משואה זה איציק תורג'מן.

אבנר: יש מפקחים חיצוניים ויש מפקחים של המועצה, אני לא מדבר על המפקחים

החיצוניים.

יגאל: איציק הוא המפקח שלנו לכל מבני החינוך ביישוב.

אבנר: ומבחינת חשמל מי בא אתו? הוא לא חשמלאי הרי.

מאיר: בנושא חשמל הוא מקבל אישור מהמבצע ומאחראי הבטיחות של המבצע, לא

חשמלאי שלנו בודק, הוא לא יכול לבדוק פרויקט כזה.

יגאל: יש תהליך מסודר. אני מציע לך שאם אתה רוצה לראות אותו, תבוא לפה איזה שהוא

בוקר, יראו לך תהליך מסירה, כמה יועצים יש לך. אז ככה זה מתבצע.

אבנר: אני יודע, אני רוצה להבין איפה פה הבעיה.

יגאל: לזה יש תחקיר ואתה יכול לראות את התחקיר.

אבנר: התחקיר בישיבה הבאה זה יהיה מוכן?

מאיר: ייתכן, השאלה הבאה שלכם הייתה מבני ציבור.

יגאל: איזה מבני ציבור, מה רצית לשאול?

מאיר: הקצאת מבני ציבור. נכון?

ענבל הלל: מה עושים עם כל מבני הציבור, למשל בית ספר משואה.

מאיר: נוהל הקצאת מבנים, בדיוק כמו נוהל הקצאת קרקעות יש גם נוהל הקצאת מבנים,

בדיוק כמו נוהל הקצאת קרקעות. יש ועדה שדנה בו, ועדה שכוללת אותי, את ברוך

חייקין, את הגזבר ואת מהנדס המועצה וברגע שיש מבנה שאנחנו רוצים להקצות

אותו, מחליטים שרוצים להקצות כזה דבר לציבור הרחב, לא משנה מה, אם זה לבית

כנסת או שימוש אחר.

ענבל הלל: אז יוצא קול קורא?

15

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מאיר: אז יוצא פרסום, כמו שעשינו עם הקומה השנייה ב- ,903 פרסמנו, זה עלה.

יגאל: בנווה עשינו את זה גם.

שגיא: בית הכנסת בנווה מנחם.

מאיר: לא, שם זה היה קרקע, גם במליאה זה אושר.

יגאל: אותו דבר, קרקע ציבורית, מבנה ציבור, מכרז / קול קורא.

ענבל: באתר המועצה?

מאיר: גם באתר. ברגע שמוחלט, זה מפורסם גם באתר, גם שילוט על המקום.

יהונתן: אפשר נבחרי ציבור?

מאיר: לא, זו וועדה מקצועית . אבל עוד פעם, הוועדה לא קובעת. הוועדה ממליצה למליאה

בסוף. בסוף ההחלטה היא של המליאה.

אהרון: אבל מה יעשו במתחם? אפשר להוציא את זה?

יגאל: על איזה מתחם אתה מדבר עכשיו?

אהרון: במתחם של משואה.

מאיר: זה משהו אחר. אתה מדבר על שימוש במבנה ולא הקצאה.

אהרון: אני מדבר על שמחליטים להקצות, מי יחליט למה?

אבנר: כשהיה פה שר החינוך ושבוע אחריו היה פה ראש אגף הבינוי.

ענבל הלל: הוא רוכש את הקרקע, איך זה הולך?

מאיר: לא, זו הקצאה, אנחנו לא מוכרים. הקצאה זה אומר שהחלטנו שיש לנו מבנה שאנחנו

רוצים לתת אותו לטובת שימוש ציבורי כדוגמת בית כנסת, מועדון , מקווה.

ענבל הלל: מבנה ציבור ונשאר כמבנה ציבור?

מאיר: לא, הוא הופך להיות שייך למי שקיבל את ההקצאה.

יגאל: למי שזכה בו.

ענבל הלל: מה הקריטריונים?

יגאל: בנינו גן ילדים, מעליו בנינו חלל סגור, הוצאנו אותו לקול קורא. כי באו לפה אנשים,

ביקשו עוד בית כנסת. אמרנו: תיגשו. במכרז. לא ניגשו למכרז אבל נגיד שהיו

ניגשים, היו מקבלים את זה ברכישה שלהם, עובר להיות שלהם כנכס. קרקע בבית

כנסת בנווה מנחם, קיבלו את הקרקע.

מאיר: יקבלו.

יגאל: יקבלו את הקרקע. ואז הם יכולים לבנות את מה שהם רוצים.

16

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מאיר: זה הופך להיות שלהם.

יגאל: כרגע יש ויכוח על המבנה של מפעל הפיס.

יצהר: חוזה הקצאה כותב שזה נשאר בבעלות עקרונית של המועצה.

מאיר: כן, אבל זה שייך אליהם.

ענבל הלל: איזה מפעל הפיס, איזה מהם?

יגאל: במקום של בית הכנסת יש מועדון ששייך למפעל הפיס מועדון שייך לנוער. אז אנחנו

מנסים לראות אם אפשר לעשות פינוי בינוי כאשר הזכויות של הבינוי יישארו בתכנון

אחר, זה חלק מתהליך שאנחנו בודקים אותו. לגבי משואה.

יצהר: מה עם משואה?

יגאל: משואה, היה פה ראש אגף הבינוי, מבחינתו להרוס.

מבחינתנו רק את החלק הישן. הוא עוד לא הסכים עליו אבל אני מניח שנצליח

לשכנע.

יהונתן: מה זה להרוס? לא הבנתי.

יגאל: כי אין עליו אישור קונסטרוקטור.

מאיר: לכן מומן בית ספר חדש.

יהונתן: ויש דרך להשאיר אותו ?

יגאל: זה מה שאנחנו מנסים לבדוק.

שגיא: אבל כל הזמן הזה הוא לא היה מאושר ועדיין היו שם ילדים?

מאיר: הוא לא היה מאושר, לטובת זה הקצו חדש.

יגאל: לרימון ממתי יש לו היתר? רק לפני שנה.

שגיא: עזוב היתר. הוא מכריז עליו כמבנה מסוכן ועדיין שם שם ילדים?

יגאל: לא, זה לא מוגדר כמבנה מסוכן.

שגיא: אז למה להרוס?

יגאל: מכיוון שהמבנה ישן מידי ולא עומד בתקן החדש.

מאיר: לכן הוא נתן כסף לבית ספר חדש.

יגאל: כדי לקבל מבנה חדש, היינו צריכים להביא קונסטרוקטור שיסביר למה המבנה הזה

לא ראוי.

מאיר: קונסטרוקטור של משרד החינוך.

17

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אהרון: שלהם. אין לנו בדוח שום דבר.

יגאל: אמרתי שלהם. כדי להסביר שאי אפשר יותר לשפץ אותו. יש לך שתי אופציות: לשפץ

מבנה קיים, כמו תמ"א ,38 או פינוי בינוי. פה עשו פינוי בינוי. את הפינוי עוד לא

עשינו כי אמרנו להם העברנו עכשיו, בואו נחכה שהכסף יגיע.

ננסה להגיע איתם לאיזה שהיא עסקה שאנחנו הורסים רק את החלק הישן והם

משמרים את החצי החדש יותר. הרעיון הוא להכניס אליו כמה אלמנטים שאנחנו

משלמים עבורם שכירויות כמו מתי"א, מנגינה.

מאיר: שירות פסיכולוגי, חוסן.

יגאל: קיים גם רעיון להשאיר מקום למועדון למבוגרים.

אהרון: היה במעונות בעבר מועדון.

יגאל: היה מבנה של 100 מטר.

אהרון: אם היו עושים אותו דבר במעונות לשים קומה שנייה כמו בנווה מנחם עם הגג, היה

צריך מראש לעשות.

יגאל: כולנו חכמים בדיעבד.

אהרון: הייתה מעטפת.

יגאל: 800 אלף שילמנו על הגג.

אהרון: אפשר להכניס את זה לשיתוף ציבור?

יש רעיונות למלונית, יש חדרי אירוח, יש כל מיני.

מאיר: לצערי, אין שם מקום. אם אתה הורס את כל החלק הזה, מה נשאר לך?

יגאל: במבנה הנשאר, כן. זה אחלה רעיון אבל ראוי למבנה הישן, אך הישן כנראה ייהרס.

הכיתות, פרוזדור, אתה יכול לעשות חדרי אירוח.

ענבל הלל: המבנה של האשכול מה עושים איתו ?

מאיר: שום דבר , מה זה מה עושים איתו ?

ענבל הלל: יצא מכרז?

מאיר: יצא מכרז, אף אחד לא ניגש אליו ועכשיו אני יודע שיש, גם רוצים מועדון, במבנה

הרט"ג שהיה שם.

יגאל: יש עוד קבוצה של מבוגרים שביקשו.

ענבל הלל: מה זה עוד קבוצה? אבל אם בונים מועדון אחד בקרני שומרון.

מאיר: עוד אין, זה שכולם רוצים זה בסדר.

18

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: את רוצה עכשיו להיכנס לוויכוח של אנשים? אנשים רוצים עוד מועדון, באו לכאן

והציגו.

ענבל: כן, בוודאי שאני רוצה להיכנס.

יגאל: אז תיכנסי, בבקשה.

ענבל הלל: זה מועדון לצרכים פרטיים? לחוגים? למה זה?

יגאל: על איזה מועדון את מדברת?

ענבל הלל: מבנה הכללית.

יגאל: הכללית רוצים מועדון למפגשים.

יצהר: יש שכונה, ורוצים מועדון.

יגאל: לפני 17 שנה היה להם מבנה שהמועצה בזמנו קנתה תמורת 200 אלף שקל

והחבורה לא מימשה. באו אלינו לפני חמש שנים וביקשו שנעזור להם עם 200 אלף

שקל להתחיל תכנון, קיבלו כבר את הכסף והתחילו תכנון.

אהרון: הוא עבר ה- 200 אלף שקל?

יגאל: בחלקו עבר.

אהרון: לא הכול עבר. אפשר לדאוג שתעבור היתרה?

מאיר: להעביר כסף לאנשים שייקחו בלי לעשות כלום?

יגאל: לא עשו כלום.

אהרון: יש תכנון, יש הכול.

יגאל: תכנון. לא על המקום הזה.

ענבל הלל: לא הבנתי, למה מועדון אחד?

אהרון: יש פרויקט התארגנות נפרדת, זה בכלל עסקי, כללי, זה שכירות מהמועצה, זה לא

קשור לעניין הזה.

מאיר: אם יוחלט לתת את המבנה למישהו זה יעלה לכאן. בוועדת הקצאות ולכאן.

ענבל הלל: אבל זה מבנה ציבורי.

מאיר: אם יוחלט להקצות.

יגאל: את לא מקשיבה, ענבל.

יגאל: במידה ויבואו עם בקשה עסקית ויש לנו איך לעזור, יעלה פה.

מאיר: יש נוהל מסודר.

19

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ענבל הלל: תקצה לי מבנה, במידה ויש לי רעיון?

יגאל: לא, אני אוציא על זה מכרז ואת תיגשי למכרז.

אהרון: אם יש תוכנית עסקית.

מאיר: כולם יכולים לבקש.

יגאל: איפה הבעיה?

ענבל הלל: לא, בתנאי שבאמת יש מכרז.

יגאל: אבל אני אמרתי מראש שיש מכרז.

ענבל הלל: זה נשמע שכבר הכול סגור.

אהרון: אף אחד לא סגור, זה רעיונות שעולים וזה הכול.

יגאל: להבדיל מאחרים, הם לקחו באמת מתכננים, הם רוצים לחשוב איך עושים את זה

נכון וזו זכותם.

ענבל הלל: אין לי בעיה עם המועדון שיקום בבית ספר משואה. מועדון הפעילות העסקית שבן

אדם הולך להכניס כסף כביכול.

יגאל: אז הוא ניגש למכרז, מה זה משנה לך? אני לא מצליח להבין.

מאיר: פרסמנו מכרז, אף אחד לא הגיש.

ענבל הלל: זה יהיה תחת מכרז.

מאיר: ברור.

יגאל: אמרתי לך שזה יהיה תחת מכרז.

אהרון: למה זה יהיה מחר בבוקר?

יגאל: ייצא מכרז במידה ויש ביקוש, הם ביקשו וניגשו גם אחרים. מי שיזכה - יזכה.

ענבל הלל: אותו דבר יש לי שאלה לגבי המקלטים. האם ניתן להפעיל עסק במקלטים?

יגאל: בעיקרון עד היום 40 שנה מפעילים עסקים במקלטים תמורת זה שאני יודע

שמתחזקים את המקלט ליום פקודה. משלמים את החשמל ואת המים ומפעילים שם

עסק.

מאיר: לא מקלטים ציבוריים שלנו.

ענבל הלל: שלהם.

יגאל: זה בינם לבין המשכיר.

ענבל הלל: נכון. אבל אני יודעת על מישהי שמשויך לה מקלט והיא לא מאשרת פעילות עסקית

שם ועדיין יש שם פעילות עסקית.

20

בס"ד

לשכת ראש המועצה

מאיר: שתתלונן למשטרה. המקלטים המשותפים לא שייכים למועצה.

ענבל הלל: היא קיבלה אישור מועצה.

מאיר: אין כזה דבר.

יגאל: אין אישור של המועצה.

ענבל הלל: לקיים פעילות. היא קיבלה אישור.

אהרון: אבל אי אפשר לקבל אישור מהמועצה.

יגאל: ענבל, את אומרת משהו שלא יכול לקרות.

מאיר: אנחנו לא יכולים לתת אישור.

יגאל: אני לא יכול לתת אישור על מקלט שהוא לא שלנו. אני יכול להגיד שאין לנו התנגדות

שיפעל שם משהו.

ענבל הלל: האם יש תנאים שצריך לעמוד בהם שהיא מחויבת לחתום על אישור?

יגאל: בינם לבין השכנים.

ענבל הלל: אז גם צריך לשאול את כולם.

מאיר: אם מישהו עשה עסק בניגוד לרצון התושבים שזה שלהם, הם צריכים לפנות

למשטרה שהוא פלש להם למקלט וזה הכול.

יגאל: ואם יש לך חתימה של מעל %50 אז כנראה שזה שמתלונן אצלך כנראה שלא רוצים

אותו. זו גם אופציה. תזכרי שכל אחד שבא אליך יש לו אינטרס. על איזה מקלטים

רציתם לשאול, מה עוד?

יהונתן: לפני כן, לגבי מה שאהרון אמר, בית ספר משואה, אפשר בבקשה שהדיון לגבי

הדברים הציבוריים שהולכים להיות שם, שיגיעו לפה טרום ההחלטה?

יגאל: איזה דברים ציבוריים? יהיה מועדון חברתי וזהו.

יהונתן: שירות פסיכולוגי, חוסן ודברים כאלה.

יגאל: זה שייך למועצה, מה זאת אומרת?

יהונתן: אתה אומר אני יכול להחליט מה שאני חושב?

יגאל: מה זה אני חושב? המועצה צריכה במבנים שלה לעשות מה שהיא צריכה. אתה

בתזה שלך אומר: אתם משלמים היום שכירות על דירות של אשדר, תמשיכו לשלם

שכירות אבל אני אתן מועדון חברתי. זה לא בדיוק עובד ככה.

יהונתן: אז אני שואל אם יש יוזמות שמגיעות מהשטח או לצורך ציבורי, למה שלא יעלו לפה

ואז נדע?

יגאל: קודם כל, עולים,ואנחנו מנסים לעזור.

21

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: בסדר. אני שואל האם כמסר או כמשהו שלא היה בפעמים הקודמות בשיתוף ציבור

מספיק על תהליכים שהיו לפני כן, האם אנחנו יכולים לדון פה על מה הרצונות של

התושבים על מבנה חום ציבורי שמתפנה, לפני שמחליטים וקודם כל תוקעים יתד

בכמה דברים ואולי, אולי, יכול להיות שלא גם, ההחלטה שלנו כמועצה תהיה

שנשתמש ברוב המבנים לדברים שמגיעים מיוזמות מהציבור ולא לפנות לצורך העניין

את הדירות.

מאיר: ולשלם כסף על שכירויות? זה כמו שתשלם שכירות לאותו מבנה.

יהונתן: אולי הנושאים לא צריכים להיות תמיד כלכליים אלא גם דברים ציבוריים. בואו נדון

בזה. אני רק מבקש שזה יכול להיות אפשרות לדון פה ולהבין.

יגאל: בקשות ציבוריות עולות אלינו ומטופלות בשמחה, אם יש נושאים ציבוריים חדשים

שרוצים לעלות, אנחנו נשמח לשמוע.

מאיר: שיעלה, אנחנו עובדים בשקיפות ובאחריות מקצועית.

יהונתן: אנחנו לא מחליטים מבחינה כלכלית. אנחנו רוצים גם דברים ציבוריים.

יגאל: בסוף זה כלכלי. אתה משלם היום על דירה 4000-5000 שקל לחודש.

מאיר: לא רק שאתה משלם, אתה גם חייב לפנות אותה.

יגאל: אתה משלם היום על דירה שאמורה בכלל להימכר לציבור הרחב ואתה מחזיק דירה

ומציב עסק שלנו ואתה מחפש אלטרנטיבות היום לשים אותם. ואם יתפנה לנו מקום

נפתור ונחזיר את הנכס.

יהונתן: מה שאני מבקש, אנחנו בתור דירקטוריון – תביאו את הצורך הזה מול הכסף.

יגאל: תן לנו רעיונות שרוצים להשתמש, יבואו לשולחן ובשמחה נעלה.

יהונתן: אני רק רוצה למסד את זה .

יגאל: עד עכשיו פנו אלינו רק לגבי מועדון, אין לי חוץ מזה כרגע כלום.

ענבל הלל: אתה יודע מה? מאיר, שלח לנו קולות קוראים ואנחנו גם נדאג להפיץ אותם. באמת.

מעבר לאתר, אנשים לא נכנסים לאתר כדי לחפש סתם.

מאיר: בסדר, אין בעיה.

יהונתן: אני מבקש שבעצם ההחלטה הזאת להבחין בין כסף לבין מקום לציבור, יהיה פה

בשולחן הדיונים הזה. אני מבין בתור מנכ"ל שאתה אומר: אני רוצה לחסוך כסף

והשורה של הכסף מעניינת אותי. אנחנו פה, מעניין אותנו גם השורה של הכסף ומצד

שני גם צורכי הציבור שאולי אפשר להביא בחשבון האם הכסף משתלם להשקיע

במקום כזה או אחר ולכן אני מבקש שזה יבוא לכאן.

יגאל: יש רק דבר אחד שאתה צריך להבין אותו, כל המהלך הזה עשתה המועצה, לא חברי

המליאה. לשם כך יש מנהלים ועובדים מקצועיים במועצה, זה תפקידם לתת מענים

ופתרונות לבקשות הציבור.

22

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: מה זה במועצה?

יגאל: העובדים, הצד המקצועי.

יהונתן: אוקיי.

ענבל הלל: אל תדאג, אנחנו ניתן לך את הקרדיט.

יגאל: אני לא חושב שביקשתי ממך אי פעם קרדיט. זה התהליך שאנחנו עושים. אנחנו

יודעים ללכת לשכנע ולגייס שלושים ומשהו מיליון ולבנות ולהקים. וכעת אנחנו צריכים

לשכנע אותם בכלל להשאיר את המבנה. יש גם צרכים שלנו של המועצה עצמה. יש

גם את הצרכים של הציבור. הצורך היחידי כרגע שעלה, במידה וצריך להרוס חצי ולא

את הכול זה באמת למועדון חברתי. המועדון החברתי הכללי, אני גם אדגיש. כי לשני

הוא לא מתאים מבחינת נגישות.

יהונתן: אני שומע שאתה מפריד בין חברי המליאה לבין המועצה בצד המקצועי ובצד של

ההחלטות או החלטות ציבוריות ואני אומר שאני חושב שצריך לתת יותר משקל לפני

שעושים מהלכים חד צדדיים מקצועיים של המועצה.

יצהר: אם נשאר נושא המועדון על השולחן וצריך בו לדון.

יגאל: אין גם צורך אחר.

יצהר: בשכונה שלנו לא יודע על צורך אחר חוץ מהמועדון.

יהונתן: מצוין.

יגאל: אני אגיד לך גם יותר מזה, חסר לנו עכשיו מקום לגן, גם אם רצינו לעשות שם משהו,

קודם כל העדיפות לגן.

אהרון: מי עושה את התיעדוף ? אם זה יכול לבוא לשולחן שלנו.

יגאל: הצד המקצועי עושה תיעדוף מכיוון שיש לו את הצרכים שלו מבחינת סדרי עדיפויות.

מאיר: אם אני עכשיו צריך גן ילדים נוסף, איפה אני אעשה?

יגאל: אי אפשר להמציא מבנה מהאוויר, אין לנו שטח שאפשר לעשות בו.

מאיר: מה תגידו לי: אל תעשה גן?

יגאל: אנחנו נציג את הפרויקט.

יצהר: אתה יכול להשאיר בשכירות ולהשאיר מועדון. אם זה יהיה על חשבון המועדון, אם

אני הולך בין שני הדברים, בין השכירות של דירה באשדר לבין מועדון.

מאיר: אשדר לא מוכנים שזה ימשיך.

יגאל: עמידר, לא אשדר.

מאיר: בשביל זה הם גובים ממך הרבה יותר מאשר עולה דירה. אם אני אשכור היום דירה,

זה יותר זול מהדירות שהמועצה משלמת עליהן. המועצה משלמת כמעט פי שתיים

23

בס"ד

לשכת ראש המועצה

על הדירות.

יגאל: יש עוד נושא?

יהונתן: כן, הנושא של מפעל האספלט.

ענבל הלל: על השטח של משואה הישן, תהרוס ותבנה גן ילדים.

מאיר: אבל זה ייקח עוד כמה שנים, אני צריך גן עכשיו לספטמבר.

שגיא: מה קורה, יש מעונות בזמן הקרוב?

יהונתן: מעונות לשנה הבאה.

שגיא: השמועות אומרות שיש 80 ילדים ממתינים בנווה מנחם.

יגאל: אני לא מכיר. אבל שמועות זה דבר נחמד.

שגיא: בגלל זה שאלתי.

יגאל: התמ"ת העביר לפני שנתיים את הרישום אליו, זה המוקש העיקרי.

אתה יכול לרשום את הילד שלך היום לקרני שומרון ולהיות בעדיפות לפני מישהו

מקרני שומרון.

יגאל: אין שינוי בגדול בכמות הילדים בין השנה שעברה לשנה.

אבנר: בטח שיש תינוקות חדשים.

יגאל: ביחס לשנה שעברה. אין לנו בעיה של מקום.

מאיר: בעתיד תהיה בעיה, בשביל זה ביקשנו לאשר תב"ר לתכנן 2 מעונות נוספים.

אהרון: אישרנו טלפונית.

מאיר: אישרתם תב"ר לתכנן שני מעונות.

שגיא: אבל המעונות לא יהיו לספטמבר.

מאיר: ברור שלא. זה לא לשנה הקרובה. אנחנו מתכננים קדימה.

יהונתן: אפשר להביא לנו לפה לפעם הבאה את רשימת ההמתנה שיש?

מאיר: שמות? מה פתאום.

יהונתן: רשימת המתנה שיש.

מאיר: אם יהיה לנו, אז כן.

ענבל הלל: הגוף שמפעיל את זה עכשיו, איך קוראים להם?

יגאל: תמ"ת ביקשנו לקחת את זה אלינו. הם מסרבים.

24

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ענבל: הגיעו לפה כמה אימהות וניסו לדבר עם אוהד, עם דורית

הם אמרו שאין להם שום אפשרות לסייע להם מול התמ"ת. זה הגיוני שאין לנו שום

יכולת לתקשר?

שגיא: אין.

מאיר: רק התמ"ת רושמים.

ענבל הלל: הם נמצאים ברשימות המתנה או לא ?

יגאל: תמ"ת מבחינתם לא מוכנים להעביר לנו כלום שאנחנו נוכל להשפיע. אני ביקשתי

שניקח ונחלק את זה לפי שכונות מגורים.

אהרון: זה הנכון.

יגאל: היום יש לי מנווה שנרשמים בקרני. ומקרני שכבר אין להם מקום והם צריכים ללכת

למעלה. זה לא תקין. אבל הסבא והסבתא שלו גרים בקרני והוא מתכנן על זה

שיוציאו אותם נאמר אחרי צהרים, אז הוא רושם. ואם הוא בעדיפות אז הוא על

חשבון של מישהו מקרני.

שגיא: מה זה בעדיפות? יש רישום בזמן.

יגאל: ציינתי שהם לא מוכנים להביא לנו, אל תשכחי שאנחנו הרשות היחידה בארץ שגם

מנהלת מעונות. אין היום בארץ מישהו שמנהל מעונות חוץ מאיתנו. לא קיים. ואז רוב

הרשויות בארץ בכלל לא נמצאות בשיח כזה. אומרים לכו לתמ"ת, לויצ"ו, לנעמ"ת,

האחריות שלהם.

יהונתן: היינו בסיור גם בבית אלפה וגם פה. בסיור פה נאמר שאין עדיין אישורים להפעיל את

המפעל.

יגאל: לא, כרגע זה בהליך סקר סביבה.

יהונתן: בסיור נאמר לנו על ידך וגם על ידי בעל המפעל שאין כרגע היתרים או אישורים

להפעיל את המפעל. אתה גם אמרת בעצמך.

יגאל: חוץ מביצוע הרצות ואסור לה להוציא חומר מהמפעל.

יהונתן: בדיוק.

יגאל: לא אני אמרתי, אמר את זה קמ"ט איכות סביבה. ביקשנו לשכנע אותו שיביא לנו

בחינם וגם לזה הוא התנגד.

יהונתן: אנחנו מכותבים לזה גם. בשורה התחתונה גם אני בעצמי באופן אישי הלכתי וראיתי

וגם תושבים, מספר תושבים העבירו תיעודים.

יגאל: הם באו גם אלי.

יהונתן: מצוין, אז אני אומר, שיש פעילות שוטפת של המפעל בצורה מסיבית.

25

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: יש קמ"ט איכות סביבה והוא הגורם המתכלל. מתחתיו יש גם מפעל מלט לא חוקי

בכלל שמזהם את כל האזור.

יהונתן: יש להם רישוי עסקים?

יגאל: אין לו רישוי עסקים?

יהונתן: אז למה הוא ממשיך לפעול?

יגאל: אם הוא עובד אז זה לא חוקי.

יהונתן: תחת המשמרת שלנו.

יגאל: לא המשמרת שלנו, הרי מה גם המפעל הבטון שלך?

שגיא: לא מדבר על בטון, מדבר על אספלט.

יגאל: גם לבטון אין אישור והוא ממשיך להוציא אבל כולנו פה באנו לדבר על האספלט כי

הוא היחידי שעובד חוקי, משתדל להיות חוקי.

שגיא: לא.

יגאל: כל המפעלים שלידו לא חוקיים ומזהמים. יש גוף אחד שקוראים לו קמ"ט איכות

סביבה. כל הצוות שלו הגיע בוקר אחד למפעל לאספלט, ראו את כל המפעלים

המזהמים מסביב ואמרתי לו: ומה איתם? הוא אומר לי: אין לי כוח אדם. "למה באת

רק לאספלט"? כי ביקשתם מאיתנו לבוא. באים היום, האספלט, אין לו אישור להוציא

משאית אחת לצורכי מכירה, אין לו אישור ולכן הוא לא יכול להעביר את הסחורה שלו

במעבר.

אהרון: אז מה המשאיות?

שגיא: תגיד לו שיביא גם לי, אני רוצה אספלט. מה, הוא מחלק אספלט?

יגאל: הוא רצה לתת לנו בחינם.

יהונתן: הוא מוכר, ברור שהוא מוכר.

יגאל: לא, תיזהר בדברים שלך.

יהונתן: לא לנו. הוא מוכר לאחרים, הוא מוציא משאיות בחינם? אז הוא מוציא נגד החוק.

יגאל: אני מסביר לך, אם הוא מוציא אספלט כמו שאתה אומר, הוא פועל נגד החוק.

יהונתן: מה זה? אתה אומר שקיבלת תיעודים שהוא מוציא.

יגאל: אני קיבלתי תיעודים למשאיות שיוצאות, אני לא יודע אם יש בתוכם אספלט או לא.

יהונתן: יש חמישים משאיות שבאות ולוקחות מפה.

יגאל: הקמ"ט עדיין לא היה אצלו. הקמ"ט הגיע שבוע לאחר מכן. והודיע לו: יותר לא יוצאות

משאיות. ביקשנו שייתן לנו. הוא אמר: אני נותן לכם בחינם. הקמ"ט אמר לו: גם

26

בס"ד

לשכת ראש המועצה

בחינם אתה לא מוציא. אם אתה אומר לי שבשבועיים האחרונים ממשיכים לצאת

משאיות, קמ"ט איכות סביבה, תגיש עליו תלונה. פשוט, מה הבעיה?

שגיא: השאלה היא, ברמה של המועצה הכול תקין? אני לא מכיר מה זה טופס 4 להרצה.

יגאל: אין לו כרגע אישור. נתנו להרצת מערכות בלבד.

שגיא: מה זה טופס 4 להרצת מערכות?

יגאל: שהוא יכול להתחבר לחשמל כדי להריץ את המכונות.

שגיא: אבל מה זה החיה הזאת טופס 4?

יגאל: כדי להריץ מערכות כמו בבית ספר משואה, יש לך טופס 4 להרצת מערכות.

להתחבר לחשמל, להתחבר למים ומריץ את המערכת לבחון תקינות שלה.

שגיא: מה יש להריץ במערכת?

יגאל: שאלת אותי, אני עונה לך מה זה הרצת מערכות.

שגיא: אני אומר, בניגוד לבית ספר שאתה מדבר על הרצת מערכות, בודקים שהחשמל

פועל, מים פועלים.

יגאל: אותו דבר גם פה.

שגיא: זו לא הרצת מערכות, זה תפעול שוטף של מפעל בניגוד לחוק.

יגאל: לא, כשאנחנו היינו, הוא הביא את המהנדסים שלו, אני לא מצליח להבין אותך. אתה

חושב שהוא עושה משהו בשבועיים האחרונים לא חוקי? נא להוציא תלונה לקמ"ט

איכות סביבה, פשוט.

שגיא: אני אפעל, בסדר.

יגאל: פשוט, קל.

שגיא: אני חבר מועצה, זה במשמרת שלי ודברים קורים, נכון? אני צריך לתת דין וחשבון?

יגאל: גם מפעל בטון מזהם וגם מפעל השיש, דבר על הכל.

שגיא: אז השאלה שלי היא כוללת. אני רוצה לדעת, האם ברמת המועצה, יש איזה שהיא

טיפונת אחריות לנו? כרשות שיש לה סמכות אכיפה, שהיא צריכה לדאוג שהרווחה

של התושבים תהיה פה בסדר, הבריאות והכול. מה אנחנו עושים? אחד, האם החיה

הזאת שנקראת טופס 4 להרצת מערכות, מאפשרת למפעל בסדר גודל כזה לחסות

תחת אותו אישור.

יגאל: אתה שואל או שאתה רוצה לקבוע? שאלת אותי מה זו הרצת מערכות? הרצת

מערכות שאתה מחבר את החשמל, הוא עובד עם צוות המהנדסים שהוא הביא

מחו"ל כמו שאנחנו ראינו, היינו ביחד. ורואים שהמערכת הזאת רצה. אחריו הוא היה

צריך לא לעבוד יותר, ההנחיה שהוא קיבל לידי לא להוציא יותר משאיות, נאמר

ברחל ביתך הקטנה. הוא מאז רץ עם הצוות שלו להוציא את התסקיר סביבה. אני

27

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יודע שכבר שבועיים שלושה, הוא קיבל את כל ההנחיות, זה הצוות שהגיע.

ענבל הלל: כמעט חודש וחצי.

יגאל: צריך להוציא את תסקיר איכות הסביבה, ביום שהוא מסיים אותו הוא יכול לקבל

טופס .4 למכירה. אישור ייצור, רישיון עסק. בלי זה הוא לא יכול לעבור במחסום.

דרך אגב, החזרנו לו משאיות.

שגיא: אז מה הוא עושה עם כל האספלט הזה?

יגאל: אני לא יודע, שגיא, אתה שואל שאלות שאני לא יודע.

אהרון: אז למה הוא לא יכול לשפוך לנו פה?

יגאל: הוא לא קיבל אישור .

יהונתן: כשהוא קיבל אישור להרצת מערכות, הוא קיבל את זה באיזו ועדה, ועדת 2?

יגאל: טופס 4 לא ניתן בוועדה .

יהונתן: האם ניתן לו, באיזו ועדה ניתן לו אישור להרצת מערכות?

יגאל: אני לא יודע אם זו ודעת .2 טופס 4 זה בלי ועדה.

מאיר: זה בלי ועדה.

יהונתן: אז אני שואל מה הבסיס החוקי לאשר דבר כזה בוועדת 2 להרצת מערכות?

יגאל: אתה ממשיך להגיד משהו לא נכון, זה לא ניתן בוועדת .2

מאיר: טופס 4 נותנת המועצה לאישור אכלוס.

יגאל: אישור טופס 4 מתבצע ע"י ראש הוועדה ומהנדס המועצה.

יהונתן: יו"ר הוועדה של מה?

יגאל: יו"ר וועדת תכנון ובנייה שמאשר טופס 4 להרצת מערכות.

יהונתן: אני שואל אם יש בסיס חוקי. הרי זה לא משהו סטנדרטי.

יגאל: למה לא משהו סטנדרטי?

יהונתן: סטנדרטי?

יגאל: כל מוסד חינוכי אתה נתן אותו, מה זאת אומרת?

יהונתן: הבנתי. אז אתה אומר למעשה שהמפעל הזה קיבל דרכך ודרך אלון אישור להרצת

מערכות.

יגאל: נכון.

יהונתן: כרגע. על אף שהוא קיבל אישור הרצת מערכות יכול להיות שהוא עובד כרגיל?

28

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: לא, אתה אומר משהו שאני לא אמרתי אותו, אמרתי שאסור לו לעבוד.

יהונתן: אני שואל שאלה פרקטית. קיבלת תיעודים, אמרת: קיבלנו תיעודים שיש יציאה של

אספלט מהמקום הזה. במידה וזה כך, הוא פועל בצורה לא חוקית?

יגאל: אם הוא מייצר אספלט והוא מוציא אותו החוצה אז הוא פועל לא חוקית.

יהונתן: אני מבקש שייצא לו מכתב כתוב.

יגאל: יש לו מכתב כתוב שאסור לו להוציא אספלט.

יהונתן: מהמועצה?

יגאל: לא, מקמ"ט איכות סביבה, הוא האחראי על הנושא.

יהונתן: אני מבקש שייצא מהמועצה, ממך כראש רשות עם כיתוב של המועצה.

יגאל: אתה לא מבין שקמ"ט איכות סביבה בנושא הזה קצת יותר חמור ממני?

יהונתן: אז אני מבקש שבכל הרמות יהיה.

יגאל: ייצא גם מאיתנו.

יהונתן: לקחתם אחריות על הרצת מערכות ונתתם את האישור.

אהרון: אבל הוא כנראה משתמש בזה לעשות דברים לא חוקיים.

יגאל: אם הוא עושה את זה, אז הוא עבריין.

יהונתן: לא משנה, תוציא לו מכתב.

אהרון: תוציא אזהרה.

יגאל: נרשום לפרוטוקול שייצא מכתב אזהרה לכל המפעלים המזהמים והפועלים באזור

התעשיה.

יהונתן: עם דגש על מפעל האספלט.

שגיא: זה לא האספלט בלבד. אני אומר במידה ויש מפעלים מזהמים יש להוציא לכולם.

יגאל: מה זה במידה? היית שם.

שגיא: והם מזהמים. אז אני לא בא להיות גרידי על האספלט.

יהונתן: זה נשמע ככה כי נתתם עם האחריות שלכם אישור להרצת מערכות ועכשיו מה

לעשות?

יגאל: אבל אמרנו שנתנו אך ורק הרצת מערכות.

יהונתן: נכון, מסכים.

יגאל: ובשיחה ובפגישה שהייתה אצלו הובהר לו מעבר לכל ספק שאסור לו לייצר ולמכור

29

בס"ד

לשכת ראש המועצה

ולתת בחינם בחוץ. אם בן אדם עושה את זה בניגוד לחוק, יטופל.

יהונתן: מצוין.

יגאל: אמרתי. אבל אותו דבר נעשה עכשיו גם במפעל למלט.

יהונתן: אין בעיה.

יגאל: ואני מצפה מכם עם אותה אחריות ציבורית, תתחילו להסתכל גם מסביב. לא נראה

לי שאתם מסתכלים.

שגיא: תעשה לנו סיור גם במפעל בטון.

יהונתן: האחריות הציבורית רובצת על מי שנתן אישור להרצת מערכות כרגע.

יגאל: לא, ממש לא.

יהונתן: אנחנו אישרנו משהו? אין אחריות בלי סמכות.

יגאל: אני אסביר לך ,כשאתה נותן למישהו הרצת מערכות, זה נועד להרצת מערכות, זו

המהות של זה. גם כשאני נותן היום לבית להריץ מערכת או לבית ספר להריץ

מערכת או למפעל המחזור להריץ מערכת זה להרצת מערכות בלבד. את הרישיון

עסק שלו הוא יכול לקבל רק כשהוא גומר את כל השלבים.

מאיר: יש עוד נושאים?

אהרון: לא, בנושא הזה אני רוצה להוסיף עוד דבר.

יהונתן: כשאנחנו מבקשים לצורך העניין בוועדת תכנון ובנייה מסמכים אנחנו מצפים לקבל

אותם לפני הוועדה.

יגאל: אלון צריך להוציא לך, תדפיסו, קחו. אני יודע שאתם מאוד מכווני מטרה, זה בסדר.

שגיא: אנחנו ענייניים, לא מחפשים סתם.

יגאל: ראינו, בחייך. אם היית ענייני, כבר היית במפעל מלט קודם. המפעל למלט מזהם

כבר עשרים שנה.

שגיא: לא מכיר את המפעל למלט.

יגאל: היית שם, שגיא.

שגיא: לא עשיתם סיור שם, רק במפעל של האספלט.

יגאל: לעשות לך סיור? תגיד לתושב מרמת גלעד שיצלם לך גם אותו.

יהונתן: אני רוצה להגיד פה משהו.

שגיא: הוא לא מרמת גלעד.

יהונתן: הוא מרמת גלעד, תאמין לי אני יודע מי מצלם.

30

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אהרון: זה שצילם זה ירון רואים את הזווית.

שגיא: אני לא יודע על מה אתה מדבר.

יגאל: אתה יודע מצוין. גם אמרתי לו כשהוא מריח ריח, שגם יירד למטה לראות שהמפעל

בכלל עובד.

יהונתן: כשאתה אומר לנו לצורך העניין באישורים מסוימים: אני לא רוצה לאשר שמא מישהו

יעבור על החוק ויחלק ויעשה דבר כזה או אחר, אז אתה מראש עוצר את האישור כי

אתה אומר אולי מישהו יעבור על החוק.

יגאל: לא הבנתי על מה אתה מדבר עכשיו.

יהונתן: אני אומר שלצורך העניין כשאנחנו לפעמים רוצים להגדיל או לא להגדיל, כמות דירות

בתב"ע, אחד הדברים שאתה אומר פה כנסיבות לא להגדיל כמות דירות.

יגאל: מי אמר לא להגדיל כמות דירות?

אהרון: הוא נותן לך דוגמה מהדיון הקודם.

יגאל: בדיון הקודם אמרתי לא להגדיל כמות דירות?

שגיא: להגדיל או לא להגדיל?

יהונתן: בדיון הקודם, אחת הסיבות שאתה אמרת להגדיל את כמות הדירות הקיימות זה כי

אם לא נגדיל את זה אז בעצם יש תושבים שיפעלו בניגוד לחוק או יפצלו דירות וכולי.

כלומר, אמרת שרובצת האחריות אם אנחנו נחליט שלא להגדיל שאולי אנשים יעשו

נגד החוק.

יגאל: ממש לא, אתה מנסה לתרגם משהו שלא שלך.

יהונתן: אז תסביר לי.

יגאל: ברגע שאתה בונה דירות גדולות יותר שהתושב יצטרך להשקיע עליהן הרבה כסף,

אז חשש סביר לאור מה שקורה כמעט בכל השכונה שם, שהתושב ייקח ויחלק את

זה לשניים. ואז אתה תישאר עם בעיה של 2 מכוניות במגרש שלו ו- 2 חניות שאין

להם איפה לחנות. על זה דיברתי.

יהונתן: עד כאן הבנתי, עכשיו אני אומר, על אותו עיקרון אני אומר כשאתה עכשיו נותן אישור

להריץ משהו לפני שיש את האישורים האחרים, אתה צריך לצפות שאולי כמו שקורה

עכשיו.

יגאל: או שלא קורה עכשיו.

יהונתן: כמו שקורה עכשיו. אנחנו רואים את זה, אנחנו יודעים את זה.

יגאל: אני לא יודע את זה.

יהונתן: בוא ניסע לשם עכשיו, אתה רוצה לראות במפתיע אם יש שם אספלט?

31

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: סע. תגיד לי אם יש אספלט, אני מעדכן את הקמ"ט עכשיו.

יהונתן: מצוין, אז נבוא ביחד. כשאני אדע, אני אביא אותך ביחד. בהקשר הזה, אתה בעצם

את אותו תהליך אתה עושה כאן, נתת אישור להרצת מערכת לפני שיש אישורים

אחרים שאולי פיקוח יותר עליון מאיתנו. ועכשיו מה שקורה שיש מישהו שמריץ.

יגאל: אבל אין לך. את כל האישורים יש למעט תסקיר איכות סביבה. זה הדבר האחרון

שנשאר. יש לך אפשרות להגיד: אני עובד איתו. ויש לך אפשרות להגיד: אני עובד

במקביל. בן אדם בא, בנה מפעל לתפארת. כולנו היינו שם כבר פעמיים והבנו

שכנראה אין זיהום. אומר הבעלים: אני השקעתי פה מיליונים. אני רוצה למכור.

ואומרים לו: אתה לא תמכור. שתסיים עם המהנדסים שלך. זו הייתה הבקשה הכי

גדולה שלו והוא הביא מהנדסים, לא יודע, הוא עדכן את העלות הגבוהה שעולה לו

כל יום. אישרנו לו להתחבר לחשמל, להתחבר למים ולהריץ את המערכות שלך.

יהונתן: ולא עלה בשום שלב שאולי אם תיתן לו הרצת מערכות אולי הוא יעשה?

יגאל: אי אפשר. הוא לא יכול לעבור במעבר. אתה לא מקשיב. הוא לא יכול לעבור במעבר

שזה עיקר העבודה שלו – אם אין לו רישיון עסק. משאית אחת שהגיעה עוד לפני

קמ"ט איכות סביבה, החזרתי אותה. אמרתי לו: אין לו רישיון, הוא לא יכול לנסוע.

הסתובב חזרה. משאית עמוסה אספלט. אחר כך חזר.

שגיא: למה הוא לא מקבל אישור קבוע?

יגאל: תסקיר איכות סביבה. לוקח חודש, חודש וחצי.

יהונתן: אז אתה אומר שאם הוא מוציא עכשיו אספלט, הוא מוציא לתוך יהודה ושומרון?

יגאל: לא שאני יודע. אם הוא עושה את זה, הוא עושה את זה על דעתו.

יהונתן: אבל אם הוא מוציא.

יגאל: בניגוד להנחיה שהוא קיבל.

יהונתן: בסדר. אנחנו מאשרים לו.

יגאל: אמרתי שאני אוציא מכתב לכולם, לכל המפעלים המזהמים שיש לנו פה.

ענבל הלל: מה זה מכתב? איפה הפקחים?

יגאל: איזה פקחים?

ענבל הלל: פקח שמסתובב שם.

יגאל: חבר'ה, הפקחים של איכות הסביבה הם של קמ"ט איכות הסביבה לא שלנו, הפקח

שלנו של רישוי עסקים לא מצליח להתגבר פה, אתם רוצים שהוא יבדוק כל משאית

עם אספלט?

יהונתן: של מי השטח שם שהוא עליו? זה שלנו?

יגאל: של המדינה.

32

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יצהר: לא, הוא קנה, זה שטח פרטי שלו.

יצהר: אני זוכר שהוא קנה ממישהו .

יהונתן: אז אין שם רישומים.

יגאל: מותר לך להוציא גם בלי רישומים. היה לך פה דיון עם חוות דעת משפטית.

יהונתן: ברוך?

ברוך: כן, אני שומע.

יהונתן: באזור התעשייה של 97 דונם, 93 או ,97 איפה שהייתה בעיה עם הרישומים, שהיה

תב"ע ולא היה טאבו.

ברוך: אתה מדבר על השטח של משה זר?

יהונתן: כן, מול משה זר.

יגאל: מה שהייתה חוות דעת של המנהל האזרחי.

יהונתן: אם אין שם רישום איך מפעל, אנחנו יכולים להוציא היתר הרצת מערכות או איזה

שהוא אישור כזה או אחר?

יגאל: נתת לו היתר בנייה.

יהונתן: לא משנה, היתר. אנחנו נוציא היתר על משהו שאנחנו לא יודעים של מי השטח?

ברוך: אני לא מכיר את הנסיבות. קודם כל טופס 4 בעיקרון אתה נותן אותו כאשר יש הקמה

בבנייה להיתר בנייה.

יגאל: אם אתה זוכר, היה פה אתה חבר'ה עם היועץ המשפטי שאמר שניתן להוציא היתר

ללא שיוך לקרקע.

ברוך: זה מה שאתם מדברים זה שלב של הוצאת ההיתר שהיה כבר מזמן.

יגאל: נכון, לפני שנתיים.

ברוך: אני יודע מה אני אומר טופס 4 לא רלוונטי לעניין של הזכויות. העניין של הזכויות

נבדק במתן ההיתר ולא בטופס .4

יהונתן: אני שואל על ההיתר ?

ברוך: תקשיב, אני לא זוכר מה היה שם. אני זוכר שהייתה חוות דעת, נדמה לי שהיה

יועמ"ש ממשרד הפנים.

יגאל: יועמ"ש איו"ש היה.

ברוך: בסדר, יועמ"ש איו"ש ונדמה לי שהוא נתן שם חוות דעת שאפשר להוציא שם היתר.

אבל זה היה באמת מזמן. לפני שנתיים שלוש.

33

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יהונתן: אפשר לבחון את זה שוב?

יגאל: אין לך מה לבחון, המדינה לקחה את זה לפני חצי שנה אליה.

יהונתן: אם עכשיו מישהו בא ובונה שם מפעל, בלי זה.

יצהר: איפה זה שם? האספלט קנה קרקע פרטית מערבים, קרקע של ערבים שרשומה

בטאבו, רשום על שמו בטאבו. לפחות זה מה שהוא אמר לי. הקרקע של משה זר,

מה שהי ה פעם תב"ע בלי טאבו בינתיים הפך לקרקע מנהל, המדינה לקחה את זה,

זה של המדינה. אז אין לנו את הבעיה הזאת.

יהונתן: אז הקרקע שם בטאבו פרטי?

יגאל: לא, רק החלק הצפוני. הקרקע הייתה שייכת לזר. זה מה שעבר לרישום וזר מכר את

זה בערך ל- 17 לקוחות. אחד מהם מכר לבחור הזה עם חוות הדעת שניתן להוציא

היתר ללא שיוך קרקע. המדינה לקחה את זה לפני שמונה חודשים והחליטה: הכול

שלה. יש כרגע החלטת בית משפט להגיע לפשרה, למכור את הקרקע חזרה לזר

מהמדינה.

יצהר: ערך שמאי.

יגאל: השמאי העריך מאוד גבוה, הם מציגים מחיר נמוך, היה דיון ביום ראשון לפי דעתי

אם אני זוכר נכון או יום שני, במטרה להגיע לאיזה שהן תובנות כדי שתהיה הסכמה

של בית משפט. היה וזה יקרה, חוזר חזרה לאותם אנשים שהיה להם את זה.

יהונתן: לפי שמאות?

יגאל: כבר הייתה שמאות. עכשיו הוויכוח על השמאות. הוויכוח בין סכום אחד לסכום פי 4

מה- .X

שגיא: אבל יש שמאות.

יגאל: שמאות התעלמה מאזורי תעשיה קרובים. הוא הלך על משהו מאוד מאוד גבוה כמו

ברקן. הוא עשה דברים לא נכונים. הוא התעלם מזה שזה אזור פיתוח ב אז אתה

צריך רק לשלם X אחוזים על הקרקע.

שגיא: השמאות גבוהה או נמוכה?

יגאל: השמאות שהמדינה הביאה מאוד גבוהה והם הביאו שמאות נמוכה יותר. כרגע אני

מקווה מאוד שנצליח לעזור להם ללכת על השמאות הנכונה. ואם כן אז נגמר הדיון.

יהונתן: מה הקשר שלנו לשמאות?

יגאל: אנחנו עוזרים לכולם.

אהרון: אני רוצה רגע לחזור מהנושא של הפרוצדורה לנושא של זיהום או לא זיהום.

במסמכים שקיבלתי בגילוי מסמכים, בעל המפעל כן מצהיר שהוא מוציא חלקיקים,

תחמוצת גופרית, תחמוצת חנקן, פחמן חד חמצני וכל מיני חלקיקים כאלה בריכוזים

שהם בגבולות המותר. השאלה שלי מי אוכף את זה.

34

בס"ד

לשכת ראש המועצה

יגאל: איכות סביבה.

אהרון: יש שניים ברישיון העסק?

מאיר: אין רישיון עסק.

יגאל: חייב, אין כזה דבר.

אהרון: ברישיון שיוציא לו, אני מבקש שיהיה תנאי שיהיה דיגומים תקופתיים.

יגאל: הם עושים את זה כולל הדבר הזה לארובה הגדולה של המכבסה שהיא המזהמת

הכי גדולה באזור.

ענבל הלל: מי מקבל את זה, איכות סביבה?

יגאל: את יכולה לקבל את זה, זה לא חומר סודי.

אהרון: ביקשתי אז מסמך שנקרא BREF ממך או מבעל המפעל שתספקו את כל הנושא.

מאיר: מה זה?

אהרון: זה תקן אירופאי שאמור להיות בכמה זיהום אוויר באמת יוצא משם.

יגאל: איכות סביבה יודעים את הנושא הזה או שהחבר שלך הזה שהיה בסיור?

אהרון: היועץ, הוא לא חבר. יועץ שהבאתי שהיה מנהל מחוז במשרד איכות הסביבה.

יגאל: בני אלבז הוא מנהל מחוז, אני מתאר לעצמי שהוא יבקש.

אהרון: מצוין.

יגאל: ברגע שתגיע הסקירה, תדפיסו, קחו תעשו מה שאתם רוצים, זה שלכם.

אהרון: יש פה מחלקת איכות סביבה? יש פה מחלקת אכיפה?

מאיר: לא, אין פה מחלקת אכיפה לאיכות הסביבה. אין להם את היכולות לבדוק את זה.

יהונתן: אני רוצה לבקש משהו טכני. הרבה פעמים ביקשנו גם אחרי, הקלטות של הזום

מאיר: הזום לא מוקלט.

יהונתן: אבל יש לנו החלטה.

יגאל: ההחלטה היא להקליט את הדיון לא את הזום.

יהונתן: טוב, אני מבקש לשלוח את הקובץ של ההקלטה הזאת. אפשר לשלוח את זה במייל

מכווץ קובץ שנוכל אחר כך לפתוח אותו. זה שנייה אחת לוקח. אני עושה את זה

בעבודה שלי עם אנשים לגבי הקלטות של זום.

ענבל הלל: פרוטוקולים לא נמצאים באתר.

יגאל: על מה את מדברת עכשיו?

35

בס"ד

לשכת ראש המועצה

אהרון: כל הפרוטוקולים נמצאים באתר, אתר מעולה.

מאיר: הכול באתר המועצה.

אהרון: גם של ועדות תכנון ובנייה, תכנסי לאתר.

יגאל: הדיון הסתיים , ברוך לילה טוב, תודה לכולם.

***

שעת סיום: 20:45

__________________ __________________

יגאל להב מאיר ארונוביץ

ראש המועצה מנכ"ל

36