פרוטוקול ועדת ישיבת מועצה מן המניין מס' 351

ישיבת מליאה מס' 351

מיום רביעי, כ"ט סיוון התשפ״ה, 25/6/2025

משתתפים:

מ שם תפקיד נוכחות

1 יהודה דואה ראש המועצה המקומית קצרין מלאה

2 אביחי יעקב סגן מ"מ ראש המועצה מלאה

3 ויקטוריה קוגן סגנית ראש המועצה מלאה

4 עמית בן שושן חברת מועצה מלאה

5 שי בטלמן חבר מועצה מלאה

6 ניסים עזרן חבר מועצה מלאה

7 יעל אוזן חברת מועצה מלאה

8 חיים הומינר חבר מועצה מלאה

9 יוגב סוויסה חבר מועצה לא נוכח

מוזמנים נוספים:

עו"ד אייל נון - יועמ"ש

ישי ליבשטיין - מנכ"ל המועצה

אלון מררי - רו"ח מלווה

מאור אוחנה - גזבר

נועם ברדה - דוברות

נוצר על ידי

1

מליאה מס' 351 - 25.6.25

על סדר היום

[ 1 ] עדכוני ראש המועצה ......................................................................................................... 3

[ 2 ] אישור החלטות מליאה שלא מן המניין (סבב מיילים) 18/06/2025 ................................................ 3

[ 3 ] אישור פרוטוקול מליאה מס' 350 (......................................................................)27/07/20259 4

[ 4 ] תבר"ים ......................................................................................................................... 4

[ 5 ] דו"ח כספי 2024 - חפ"ק.................................................................................................... 8

[ 6 ] דו"ח כספי 2024 - מוזאון ................................................................................................. 12

[ 8 ] דו"ח כספי 2024 - מתנ"ס, מבקר ....................................................................................... 13

[ 7 ] דו"ח כספי 2024 - מכון שמיר למחקר ................................................................................. 23

[ 9 ] דו"ח מרץ ..............................................................................................................2025 24

[ 10 ] דו"חות כספיים 2024 חתום סופי...................................................................................... 24

[ 11 ] דו"ח כספי 2023 עמותת קריית החינוך............................................................................... 24

[ 12 ] אישור עקרוני להלוואה של 2 מיליון ש"ח לתקופת חירום ....................................................... 25

נוצר על ידי

2

מליאה מס' 351 - 25.6.25

פ ר ו ט ו ק ו ל

[ 1 ] עדכוני ראש המועצה

יהודה דואה [ראש המועצה]: יש לנו מספר נושאים על סדר היום, אני אפתח בעדכוני ראש המועצה ואז

נעבור לכמה דברים בהמשך. נמצא איתנו גם מר ארי, שלום שלום, שמחים שאתה נמצא כאן, להמשך

הדוחות הכספיים. כמה דברים. קודם כל, אנחנו מסכמים את מבצע עם כלביא גם בקצרין. אני רוצה לפתוח

ולשבח את תושבי קצרין, על העובדה שהם נשמעו להנחיות פיקוד העורף, על באמת היחס המופתי שהם

נתנו בכל פעם שהיינו צריכים לרתום אותם למשימות ולהעביר להם הנחיות, ולכן הדברים בוצעו על הצד

הטוב ביותר. יתרה מזאת, אני רוצה להגיד ולשבח את כל עובדי המועצה המקומית קצרין, כולם כולל כולם

ברגע אחד, הפכו ממנהלים לראשי מכלולים, נתנו עבודה פשוט מדהימה, בכל מחלקה ומחלקה, אני לא רוצה

לגעת ספציפית בשמות, כי אני יכול לחטוא בלשוני, אני אפספס. אבל זה ברמת המאות קריאות, מאות

בקשות, מאות דברים שנדרשנו לטפל בהם, ואין דבר שלא קיבל פה מענה בצורה הכי מקצועית והוגנת שיש,

והדבר גרר איתו גם עלויות כספיות מאוד גדולות של מאות אלפי שקלים ואף יותר, ואנחנו גם על זה נדרש

בהמשך המליאה, גם זה דבר שאנחנו רוצים לקחת אותו בחשבון. וברוך השם אני שמח שהיום יש לנו חזרה

לשגרה, אני הודעתי שאנחנו פותחים את כל מוסדות החינוך. פתחנו, עם קרוב ל-100 אחוז התייצבות וכבר

הפרויקטים ממשיכים מבחינתנו, אוץ לרוץ קדימה. אנחנו התחלנו כבר את רחוב ציון, התחלנו את רחוב

סוסיתא, אנחנו אחר כך ממשיכים לרחובות בטרה, אחר כך לחניות ובפסי האטה ברובע ,10 קיבלנו השבוע,

רכב ניקיון חדש מתוך תוכנית ההתייעלות שלנו ושדרוג המרחב הציבורי, וכמובן רמת הניקיון שהיא מאוד

גבוהה, אבל לשדרג אותה עוד ועוד. ואנחנו גם עם בשורות מאוד מאוד חשובות, גם במליאה הזאת אנחנו

הולכים לאשר היום תקציב, לפתוח בית ספר לתקשורת בקצרין, בית ספר לחינוך מיוחד נוסף בתוך כשנה,

עוד הרחבה לבית ספר גמלא, עוד הרחבה גדולה לבית ספר דרכי נעם, בהיקף עלות של 8 מיליון שקלים, גיוסי

תב''רים על סך קרוב ל-10 מיליון שקלים היום, זה רק ממשיך עוד ועוד ועוד. אז אלו העדכונים באמת

בקצרה שיש לי ובאמת ישר כוח לכולם וכל מי שלקח חלק, אני שמח שעברנו את הימים האלה בהצלחה

גדולה, מחזק את כוחות צה"ל ובאמת גאווה גדולה להיות יהודי וישראלי במדינה שלנו. זה היה עד לכאן.

שי בטלמן: אפשר להוסיף תודה לכיתת הכוננות, לכל המתנדבים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אמרתי בכוונה אני לא רוצה, כי יש כל כך הרבה שצריך להגיד להם תודה.

כיתת כוננות והדוברות, ואביאל לוגאסי הקב"ט והמשטרה, וכב"א ומד"א ואיחוד הצלה, ובטוח פספסתי,

אז אני לא רוצה חלילה ליפול בלשוני, אבל חד משמעית שי.

[ 2 ] אישור החלטות מליאה שלא מן המניין (סבב מיילים) 18/06/2025

נוצר על ידי

3

מליאה מס' 351 - 25.6.25

יהודה דואה [ראש המועצה]: טוב, אישור החלטות מליאה שלא בין המניין, אנחנו נדרשים לאשר את זה,

אייל?

עו"ד אייל נון [יועמ"ש]: כל דבר שעבר בסבב מיילים, מאשררים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: מאשררים את האישור החלטות מליאה שלא מן המניין, בעצם מה שאישרתם.

יהודה דואה [ראש המועצה]: רק צריך להגיד מה היו ההחלטות, זה הכל.

יהודה דואה [ראש המועצה]: מה עבר לכם בסבב מיילים האפשרות להכניס את מורשה החתימה של

ורוניקה שוורצמן כחותמת שלישית, כיוון שמאור נעדר הרבה ממילואים. היה לנו עוד אישור עקרוני

להלוואה אם וכאשר נצטרך בעקבות הוצאות החירום בסבב מיילים. וכמובן צו המיסים, שאנחנו עוברים

למליאה הבאה והפצנו לכם אותו. אז זה הכל, בסדר? זה אישורר, אישרתם את זה הרי במיילים, מי בעד?

בסדר? פה אחד? תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת החלטות מליאה שלא מן המניין (סבב מיילים) .18/06/2025

אושר פה אחד.

[ 3 ] אישור פרוטוקול מליאה מס' 350 ()27/07/20259

יהודה דואה [ראש המועצה]: טוב. אישור פרוטוקול מליאה קודם מספר ,350 לא ראיתי שום תיקונים, אז

אנחנו מאשרים אותו בסדר פה אחד, תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פרוטוקול מליאה מס' 350 (.)27/07/20259

אושר פה אחד.

[ 4 ] תבר"ים

יהודה דואה [ראש המועצה]: טוב, נעבור לסעיף תב"רים. בעצם אנחנו היום עם חמישה תב"רים שונים,

הראשון ביניהם זה חישוף צמחייה ממשרד הביטחון. זה בעצם תב"ר שאנחנו גייסנו, לא גדול במיוחד, אבל

כחלק מהעבודות שאנחנו רוצים לעשות שבילי אש ולמנוע את האש להגיע אלינו במקרה ותהיה שריפה, זה

נקרא חישוף צמחייה. זה עבודות שאנחנו נבצע אותם דרך החברה הכלכלית.

שי בטלמן: זה בהיקף העיר? .

נוצר על ידי

4

מליאה מס' 351 - 25.6.25

יהודה דואה [ראש המועצה]: בחלק הדרומי של העיר, איפה שבאמת יש צורך.

שי בטלמן: שנגישה שם עם הכבאיות, אי אפשר להגיע לשם?

יהודה דואה [ראש המועצה]: אפשר להגיע, אבל הרעיון הוא שאם יש שריפה, אתה רוצה-

שי בטלמן: למנוע מהתפשטות כן, אבל יש התפשטות גם מצד ההוא היה אז בזמנו.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: אז עשינו בצד ההוא באזור המכינה ועכשיו אנחנו קיבלנו עוד כסף ואנחנו

ממשיכים את ה-

שי בטלמן: גם בזמן של הנפילה אז כל האש עבר משם, כמעט עבר למכינה.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: נכון, אז עשינו שמה שלב ראשון חישוף, דרך החטיבה להתיישבות, קיבלנו

עוד כסף ממשרד הביטחון לפתוח עוד דרך אש, החלק הדרומי של קצרין, אזור רובע .11-12

יהודה דואה [ראש המועצה]: אוקיי. לבית ספר דרכי נועם, אנחנו מגייסים כחלק מההרחבה שלו לפני

השיפוץ והבינוי הגדול מבנים יבילים, זה 240 אלף שקלים. בית ספר גמלא, היום אני לא יודע מי מכם יודע,

אבל הוא בפול קפסיטי לגמרי, אנחנו מגייסים פה עוד 240 אלף שקל לשני כיתות יבילים. בנוסף, אנחנו

בתהליכים לגיוס עוד תקציב לבניית עוד מרחב מוגן בבית ספר גמלא. במקביל לכל זה אנחנו יוצאים לתהליך

ארוך בבית ספר גמלא, להרחבת כל בית ספר גמלא, זאת אומרת לבנות עוד אלפי מטרים, זה חלק מהדברים

שאנחנו-

שי בטלמן: יהודה, צריך לקחת בחשבון כל הסיפור הזה מה שאז היה, שלא היה מספיק מרחב מוגן שם

בגמלא.

יהודה דואה [ראש המועצה]: א' בזמן מלחמה אנחנו סוגרים את מוסדות החינוך, ולכן אמרתי-

שי בטלמן: ילדינו למדו אז בזמנו, לפני שנה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: כל עוד החלטת פיקוד העורף אישרו, אנחנו יודעים שאם פיקוד העורף מאשר,

אנחנו סומכים ובטוחים על החיילים שלנו שהם יודעים מה הם אומרים. וברוך השם זה הוכיח את עצמו.

עכשיו רגע,

ניסים עזרן: רגע סליחה למה יבילים לדרכי נועם אם יש תקציב לבנייה?

נוצר על ידי

5

מליאה מס' 351 - 25.6.25

יהודה דואה [ראש המועצה]: שאלה מצוינת, אני אסביר. עוד רגע אני אתחיל, רק אסיים את מה שרציתי

לומר, אנחנו מכירים את זה ולכן אנחנו גם, דיברנו כרגע על גיוס של כל מה שצריך. זה בעלות של 350 אלף

שקלים, עובדים על זה וגם ממש עוד שלושה שבועות אמורה החברה של המעליות להגיע ולהתחיל את

ההתקנה. בינוי כיתות בית ספר דרכי נועם, 8 מיליון שקלים כמעט התב"ר הזה, אנחנו הולכים לבנות, אני

לא זוכר את המספר, בערך -1,500

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: 1,700 מטר רבוע, 2 קומות.

יהודה דואה [ראש המועצה]: 1,700 מטר נוספים, 2 קומות.

ניסים עזרן: איפה, באותו מקום?

יהודה דואה [ראש המועצה]: בשטח שמה, אנחנו משדרגים שמה בחוץ, שומרים על מגרש כדורגל, עושים

בינוי יפהפה, מגדילים, משדרגים, גם לטובת החינוך המיוחד, גם לטובת הגילאים הקטנים, באמת סופר

אסטרטגי. עכשיו, אתה אומר ובצדק, למה צריך איקס, אם אנחנו עושים וואי? מסיבה פשוטה שהמבנים

היבלים, אני תוך חודש מביא אותם לפה, וזה תהליך של שנה וחצי, שנתיים הבינוי ובינתיים הבית ספר צומח

ואין בו מקום.

ניסים עזרן: אין מקום כרגע? זאת אומרת לשנת הלימודים הבאה?

יהודה דואה [ראש המועצה]: יש מקום, מאוד צפוף, אין מקום להכניס. זו כיתה, זה כיתה, זה לא כמו

שאתה מכיר בעבר. זה גדול, זה ממוזג, אתה יושב בפנים, אתה לא מרגיש כלום. אתה מגיש כיתה. טוב, ועוד

בשורה, חבר'ה אותי אישית זה מאוד מאוד מרגש, בתוך השנה אנחנו פותחים עוד בית ספר לחינוך במיוחד

בקצרין, בית ספר חינוך מיוחד לתקשורת. לא יודע מי מכם יודע, התחום של התקשורת ברמת הפריפריה,

הוא עם המון המון חוסרים, זאת אומרת בקושי יש בתי ספר שיש כיתות תקשורת, בסדר? פה אנחנו מדברים

על בית ספר שלם לתקשורת, שזה אירוע סופר מרגש וסופר משמעותי, לילדים האלה, שהיום נצרכים לנסוע

לנסיעות מאוד רחוקות וכמעט ואין להם פה מענים באזור, אז זה מאוד משמעותי. זה מתחבר לעובדה

שאנחנו אוטוטו מתחילים לבנות מעון שיקומי של 0-3 גם כן לילדים בעלי צרכים מיוחדים, וזה מתחבר לעוד

בשורה שאנחנו נדבר עליה שקשורה לכל הנושא של השיקום שממש ממש בקרוב אתם תיווכחו לאחד

מההישגים לדעתי הכי גדולים שקרו באזור מאז היוסדו.

שי בטלמן: זה קשור לבית ספר גמלא לשעבר? זה התוספת?

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה לא תוספת, בחלק התחתון בבית ספר גמלא, איפה שהיה בית ספר ליין,

אנחנו הגענו לסיכום עם תל חי. תל חי יעתיקו את הבית ספר ליין שלהם לחברה הכלכלית, לקומה למטה

בשכירות שהם ישלמו לחברה הכלכלית, עם בית ספר ליין יותר משודרג. כחלק גם מפיתוח שאנחנו רוצים

נוצר על ידי

6

מליאה מס' 351 - 25.6.25

את כל האגרוטק לשדרג וכו', לא ניכנס לזה כרגע. אז את כל המרחב הזה אנחנו לוקחים, ארבע כיתות,

הופכים אותו לבית ספר לחינוך מיוחד, יש לו חצר טובה שם, יש גם גמלאדודס שאולי יהיה אפשר להשתמש

בו לשעות מסוימות.

שי בטלמן: זה משהו מעוטף מקריית שמונה?

יהודה דואה [ראש המועצה]: לא, לא, בסוף בקצה יהיו לנו שני בתי ספר לחינוך מיוחד, כשלב ראשוני. ויהיו

עוד ועוד ועוד.

ניסים עזרן: מה ההבדל בין שתיהן?

יהודה דואה [ראש המועצה]: הבדל משמעותי. בית ספר לגוונים זה אוטיסטים בתפקוד מסוים מאוד מאוד

נמוך, פה זה בית ספר לתקשורת, זה מיפוי שונה, זה ילדים שונים, זה צרכים שונים, זה עולם מאוד רחב.

ילדי תקשורת הם לא בהכרח מאופיינים בדברים שיש לבית ספר גוונים, עגורים וכולי. יש המון ייחודיות

בכל התחום הזה ואי אפשר לתת מענה לכולם. תקשורת זה, תקשורת בין אישית. פערים בין אישיים יכולים

גם להתלוות עם נושאים של אוטיזם וכולי.

אביחי יעקב: יש ילדים עם תפקוד גבוה, אבל-

יהודה דואה [ראש המועצה]: בבין אישי או בין קבוצתי, הם לא יודעים לתקשר, הם לא יודעים להכיל

סיטואציות, הם לא יודעים להבין סיטואציות, והם מאוד מוכשרים. אז כשאתה נותן לילד כזה מעטפת

מכיתה א', עד כיתה מאוד גדולה, בבית, פה בלי הנסיעות של שעה וחצי הלוך, שעה וחצי חזור, שזה מאוד

מאוד קשה וזה נותן כלים מאוד משמעותיים, זה מדהים.

ניסים עזרן: לא, כי על פניו נראה לי 600 אלף זה סכום לא גבוה לשיפוץ. אנחנו נצטרך להוסיף משהו פה?

יהודה דואה [ראש המועצה]: כרגע לא, יכול להיות שכן, כרגע לא. זה סכום לא גבוה לשיקול הבינוי, זה

התאמות. צריך להגיד, מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים קשים מאוד תקציביים, אנחנו מרגישים את

זה. החבר'ה על הצוואר רק מתהדק עוד ועוד ועוד, השלטון המקומי יודע וער לזה. לא פשוט, בכלל לא פשוט,

אבל אנחנו מתמודדים עם זה בהצלחה מאוד מאוד גבוהה. אלו התב"רים, אני אשמח לשאלות, במידה ויש,

לא? אז אני מעלה את זה להצבעה ברשותכם, נקווה שהסברתי טוב, מי בעד? פה אחד, תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"רים כפי שהוצגו.

אושר פה אחד.

נוצר על ידי

7

מליאה מס' 351 - 25.6.25

[ 5 ] דו"ח כספי 2024 - חפ"ק

יהודה דואה [ראש המועצה]: אני כמו שאמרתי לכם על בית ספר גוונים, מי שמכם שזוכר, גם פה, חברים,

אתם באמת שותפים להיסטוריה ולבית ספר לחינוך מיוחד, שתדעו את זה. טוב, תודה רבה. אנחנו עוברים

לסעיף הבא, דו''ח כספי 2024 של החברה לפיתוח קצרין. אני רק אומר משהו, הדו''חות הם לא לאישור,

הדו''חות הם לעיון, סקירה, כפי שהחוק מחליט. אלון יסקור עכשיו את הדו"ח, אני מציע שתתנו לאלון דו"ח

דו"ח לעבור עליו מא' ועד ת', כשהוא מסיים דו"ח, אם יש שאלות תציפו וככה נתקדם כי הרבה פעמים

תשובות אתם תקבלו תוך כדי הסקירה. אלון תודה על הזמן ותודה שהגעת.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: תודה לכם שהזמנתם אותי. חברה לפיתוח קצרין היא חברה שהוקמה לפני שנים

רבות, בשנות ה-.80 כרגע החברה בעצם, עיקר ההכנסות שלה הן מהשכרת מבנים וביצוע עבודות, כאשר

ביצוע עבודות זה ביצוע עבודות עבור המועצה. אני אתן סקירה באמת של סיכומים והדו"חות האלה כבר

אושרו על ידי הדירקטוריון, אבל מי שרוצה לשאול שאלה שיעצור אותי. היקף ההכנסות בשנת 24', 5.7

מיליון שקלים, אנחנו רואים שההשכרות היו יותר גבוהות מההכנסות בשנת 23', מבנה שהיה מושכר כבר,

לא היה מושכר ב24', ולכן יש ירידה בהכנסות, מצד שני יש לנו עלייה בהכנסות של כ-300 אלף שקלים, עדיין

נשארנו עם עודף לפני הוצאות הנהלה אבל קטן יותר, היה מיליון ,144 ירדנו ל-532 אלף שקלים, ואחרי

הוצאות הנהלה וכלליות שגם הן גדלו, אבל הן גדלו בגלל תשלום פיצויים למנכ''ל שפרש וגם איזושהי

התחייבות לטובת-

יהודה דואה [ראש המועצה]: ולכן אתם גם תראו בהמשך סעיף של הוצאות שכר שהוא קופץ משנה לשנה,

זה בגלל פרישתו של המנכ''ל לאחר 12 שנים.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: סופה של שנה בעצם יש לנו הפסד של 267 אלף שקל, אם אני צריך לצבוע, לשים

את האצבע על ההפסד ממה הוא נובע, הוא נובע מאותה עלות חד פעמית לתשלום פיצויים, אבל גם

מההכנסות מהשכרות שירדו בשנת 24'.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: אני רק אתן הערה קטנה, צריך לזכור שאנחנו היינו בשנת מלחמה והיו

הרבה שכירויות, היו הרבה שינויים, בגלל זה בעצם היה את הירידות בהכנסות.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אנחנו לא מקלים בזה ראש, ואנחנו כבר במשא ומתן מתקדם עם מספר

גורמים וחברות נוספות להשכרה, יש כבר חתימה עם תל חי, יש חתימה עם עוד גוף, הולכת להיות חתימה

גם עם עוד גוף, זה יתמלא וזה יעשה.

שי בטלמן: שאלה כללית אפשר? החברה לפיתוח קצרין, היא חברה למטרת רווח?

נוצר על ידי

8

מליאה מס' 351 - 25.6.25

אלון מררי [רו"ח מלווה]: כן, היא גוף עסקי, ואם יש לו רווח הוא חייב במס הכנסה. זה לא חברה לתועלת

הציבור, ששם יש כללים אחרים.

שי בטלמן: אז פה המטרה היא להכניס כמה שיותר.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: בהחלט. לכל רשות מקומית אגב, יש איזשהו גוף כלכלי שמתעסק בדברים

שהרשות לא מתעסקת בהם, גם לקצרין יש. אגב בשנים האחרונות באופן קבוע החברה הרוויחה, השנה

הזאת הייתה יותר קשה. הכנסות מהשכרה, אז אנחנו רואים את ההכנסות 1.3 מיליון שקלים, 700 אלף שקל

רווח. קאנטרי קלאב, ההכנסה היא 270 אלף שקלים, בתוך ההוצאות יש פה פחת. המועצה בעצם בנתה את

הקאנטרי באמצעות החברה הכלכלית משיקולים שונים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: המועצה בחוכמה גדולה בעבר, עשתה את זה מהחברה הכלכלית.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: כן זה היה לפני הרבה מאוד שנים, וכל שנה יש הוצאה של פחת. פחת זו הוצאה

חשבונאית, זו לא הוצאה שמשלמים אותה בבנק, אבל היא גורמת להקטנת העודפים, כהוצאה לכל דבר,

הפחת בעצם מייצג את הצורך בחידוש של הציוד בבוא היום.

שי בטלמן: השיפוץ של קאנטרי נופל על, על מי?

יהודה דואה [ראש המועצה]: תראה, היום אנחנו מסבסדים הרי את הקאנטרי ב-300 אלף שקלים בשנה.

לא יבוא יזם לקחת את הקאנטרי, אם לא יהיה את הסבסוד הזה, כי כרגע בגודל האוכלוסייה זה לא רווחי

ואנחנו נידרש לעשות שדרוג בקאנטרי.

שי בטלמן: בסדר, כאילו אין בעיה, כאילו אני רוצה להבין, אנחנו כאילו מועצה או חברה ל-

יהודה דואה [ראש המועצה]: מועצה, מועצה.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: אז 261 אלף שקל זה אותו תפעול שבעצם-

שי בטלמן: זה השפוץ.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: לא, זה תפעול קבוע, אנחנו מסבסדים, המועצה, מעבירה את הכסף לחברה

הכלכלית, החברה לפיתוח קצרין, שהם בעצם מעבירים את הכסף.

שי בטלמן: והם מעבירים את הכסף לבנק.

ניסים עזרן: כמה מנויים צריך להיות בקאנטרי כדי שאנחנו לא נתקע?

נוצר על ידי

9

מליאה מס' 351 - 25.6.25

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: רחוקים, רחוקים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אין כמעט ערים בסדר גודל כמו שלנו מבחינת כמות תושבים שיש להם

קאנטרי בכלל ויש כאלו שיש להם גם והוא גם לא עובד. לא קיים, ואני לא יודע להגיד לך את המספר

המדויק. כן, הקאנטרי באמת מנוהל ברמה גבוהה, זו רשת מאוד טובה.

ניסים עזרן: אין פה נתונים לגבי המנויים? כמה מנויים יש?

אביחי יעקב: הקאנטרי עולה לנו בשנה קרוב ל-600,000 שקל?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: לא, הפחת בעצם, הפחת מייצג את השקעות העבר, נניח שהשקיעו 15 מיליון שקל

בהקמה, כל שנה רשומים.

אביחי יעקב: אז השווי של הנכס שלי יורד, אז מבחינתי הוצאה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: זו הוצאה שנרשמת חשבונאית.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: לצורך העניין הכסף הזה כבר יצא מהמועצה, בסדר? זה כמו שקנית כבר

הרכב אצלך ויש פחת שנצבר כל שנה. אתה קנית רכב, יש לך פחת, הרכב שקנית, הוא מחולק לחמש שנים,

בסדר? כל שנה יוריד לך אחוז מסוים מבחינת מיסוי, מבחינת התייחסות, אותו דבר פה. פה החפ"ק בנה את

המבנה, עכשיו כל שנה הוא כאילו מזדכה מול המועצה על סכום מסוים, זה הכל. זה לא כסף שעובר באמת.

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה חשבונאי גרידא, לצורכי מס, מי שקובע את כסף הפחץ זה רשות המיסים.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: אני רק אגיד שזה דבר שונה מרכב שכעבור 10 שנים, הקאנטרי הוא-

יהודה דואה [ראש המועצה]: יהיה שווה ושווה יותר ויותר.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: בדיוק ככה.

ניסים עזרן: אנחנו מסבסדים את המחיר, כדי שהמחיר לא יהיה גבוה לתושב?

יהודה דואה [ראש המועצה]: גם, אבל בפעם הראשונה, זה בשביל לגרות יזמים שיגשו בכלל.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: אבל גם, יש בזה תוך המרכיב, שהוא יוכל לתת היום מנוי, לצורך העניין

בתל אביב, על אותו נכס בוא נגיד, על בריכה פלוס סאונה, פלוס חדר כושר, פלוס זה, אתה משלם כמעט

נוצר על ידי

10

מליאה מס' 351 - 25.6.25

5,000 - 6,000 שקל לחודש. פה אתה מגיע לממוצע של בין 300 - 400 שקל למשפחה לחודש. זה היחס, זה

יחס אדיר. 3000 שקל אתה עושה מנוי במרכז בקלות על נכס כזה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: יאן ומריה עושים עבודה מדהימה בתפעול של הקאנטרי.

שי בטלמן: אני יודע שלבריכה שלנו באים גם מערים אחרות.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: פרויקטים שמבוצעים על ידי החברה הכלכלית בקצרין, השוק כ-180 אלף שקל

הכנסות משאיר כ-16 אלף שקל עודף, שיקום תשתיות ביהודיה 100 אלף שקל עודף, סה"כ יש לחברה רווח

מהפרויקטים של 122 אלף שקל, שזה בעצם התקורה שלה. דיברנו קודם על הוצאות ועל הפיצויים, אז אתם

רואים כאן את הקפיצה, הקפיצה הזאת זה בעצם 236 אלף שקל תוספת חד פעמית, שנכנסה בשנת 24'. לגבי

המאזן, המאזן מציג בעצם יום אחד בשנה, מסתכל על הסכומים החשובים. הרכוש הקבוע, השווי החשבונאי

שלו 3.6 מיליון שקלים. מבחינת עודף בהון, אז תשימו לב יש פה סכום גבוה מאוד, 29 מיליון שקלים, שזה

בעצם סכומים שהושקעו על ידי המועצה, הרבה מאוד שנים אחורה, וסכום נכבד מתוך זה, זה אותו קנטרי

שאני לא זוכר אם זה היה 15 או ,18 אבל זה מרבית הסכום, וסכומים קודמים בשנים קודמות יותר. במהלך

השנים החברה הפסידה כתוצאה גם מפחת, כי נרשמו הוצאות כנגד אותם נכסים, סכום של 21 מיליון שקל,

אבל הסכום הזה היה הרבה יותר גבוה בעבר, כיום יש לחברה הון חיובי, של 8.3 מיליון שקלים. סך הכל

מצבה התזרימי, מצב תקין. זה לגבי החברה הכלכלית.

יהודה דואה [ראש המועצה]: חברים שלאות? לגבי החברה לפיתוח קצרין, אני אשמח לקבל במידה ויש. אין

שום שאלה? שי?

שי בטלמן: המאזן בסוף אומר שאנחנו כאילו מאוזנים מבחינת רווח, נכון, שם בסוף?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: המאזן הוא תמיד מאוזן. אין כל כך משמעות לזה, כי אני אגיד לך דבר, כי בוא

נניח שיש לך 30 דצמבר, קיבלת שני מיליון שקלים, אבל אתה חייב אותם למישהו. אז צד הנכסים שלך גדל,

אבל גם צד התפעול שלך גדל. אז סך הכל, אני לא כל כך הייתי מתייחס אליו. הייתי מתייחס לקבוצת ההון.

יש לחברה הון החיובי, סך 8.3 מיליון שקלים. זאת אומרת אם מחר בבוקר יחליטו למכור את החברה, אז

היא שווה לפחות את השווי החשבונאי, זה השווי שנמצא כאן.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אני רוצה ברשותך להפנות אותם לעמוד ,7 ברשותך, אם אתה יכול להעביר

לעמוד .7 אני אגיד את זה בקצרה כי יש הרבה דו"חות. אנחנו במועצה האזורת קצרין, החלטנו בשנה וחצי

האחרונות, וצריך להגיד הרבה בזכותו של מנכ''ל המועצה, ישי ליבשטיין, לקחת את החברה הכלכלית

ולהפוך אותה לחברה כלכלית ולא רק חברה שמנהלת את אזור התעשייה. היו הרבה דברים טובים שנעשו

בה, אורן עשה עבודה מצוינת אבל אנחנו רוצים לקחת את זה ולשדרג את זה מעלה מעלה. בשנים האחרונות,

נוצר על ידי

11

מליאה מס' 351 - 25.6.25

מועצה מקומית קצרין עבדה לא מעט עם משכ"ל, משכ"ל זה גוף של השלטון המקומי שנותן מימון ביניים

בפרויקטים כאלה ואחרים. אבל מימון ביניים עולה כסף, כמה אחוזים טובים בשנה, 7 - 8 אחוז. גם הפיקוח

והניהול נעשה על פיהם. אתם רואים שם שורה של פיקוח וניהול של 107 אלף שקלים. ההכנסה הזאת, שלא

הייתה, היא הכנסה שבעצם אנחנו רוצים שהחברה הכלכלית תנהל את כל הפרויקטים שלנו, וכמה שפחות

להיות עם משכ"ל. יותר להיפרד מהם ולהיפרד מהם, זה קשה, זה לא פשוט, זה גזבר שצריך לעבוד בצורה

מאוד מאוד יצירתית, זה מנכ''ל שצריך לעשות עבודה מאוד דייקנית וזאת הגרידא, מזה התוכניות שלנו,

אנחנו הולכים להביא לפה פרויקטים טובים, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים ב-5 השנים הבאות,

והחברה הכלכלית תנהל ותבנה. אני רוצה להאמין, אם לא את כולם, אז את רובם. היא תהיה חברה חזקה

ומצוינת ועוד ימשכו ממנה דיבידנדים. תזכרו את המילים שלי, יגיע היום שמהחברה הזאת אנחנו נמשוך

דיבידנדים, עד לכאן.

[ 6 ] דו"ח כספי 2024 - מוזאון

אלון מררי [רו"ח מלווה]: טוב, הדו''ח הבא זה המוזיאון. המוזיאון בשונה מהחברה, הוא מוגדר כעמותה.

גם הוא ראיתי נוסף בשנת .1980 אני ברשותכם אציג את מספרי 24', 23' מוצגים ליד. אפשר לראות

שהפעילות, נפח הפעילות ב-24' היה כרבע מהנפח בשנת 23', שפה הייתה עוד עשרה חודשים תקינים ופה

כולה שנת מלחמה. מבחינת ההוצאות הם ירדו, אבל לא כמו ההכנסות. ואם בשנת 23', היה לנו עודף של

750 אלף שקל אחרי העלות על פעילויות, אז העודף הוא קצת יותר צנוע, 420 אלף שקל.

יהודה דואה [ראש המועצה]: חשוב להגיד ש-99 אחוז מהעובדים לא נפגעו בפארק, שזה מאוד משמעותי.

עשינו עבודה ככה קשה בשביל זה.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: למרות הקיטון, עדיין החברה סיימה באזור 26,000 שקל זה גם עודף, 222,000

שקל זה יותר עודף, אבל על 24' לא צריך להתנצל.

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה בשנים שאין עבודה, כן חבר'ה? אין כלום, נאדה, כלום ושום דבר.

ניסים עזרן: אז איך זה שהיה מ-23' וגם 24', היה כמעט אותן הכנסות, אותו רווח?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: ברשותך, בוא נסתכל ביחד. ההכנסות היו ,3.8 פחות .2.5 אבל גם הפעילויות קטנו

בהתאם, עלות הפעילויות.

ניסים עזרן: אבל היו תקבולים יותר ממשרדי ממשלה באותה שנה?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: יש לך הכנסות מלחמה, 1.8 לעומת .500,000 הקיטון היה מהכנסות עצמיות,

מגבייה מאנשים שבאים לבקר.

נוצר על ידי

12

מליאה מס' 351 - 25.6.25

ניסים עזרן: היו תרומות?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: לא מהותי, אם יש זה לא דבר מהותי. מבחינת השורה התחתונה של העמותה, אז

בסוף 24' יש לה עודף נצבר של 744,000 שקל וזה בהחלט בסדר, עוד קצת רכוש 20,000 שקל, סך הכל מצבה

של העמותה איתן. היו לה שנים קשות, במיוחד בשנות הקורונה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: חבר'ה, אני רק רוצה להגיד לכם, זה נשמע אולי פשוט שהוא אומר, והוא

מראה, והוא בכוונה אומר את זה ככה, כי ככה צריך להציג את זה, אבל זה לא היה פשוט לשמור על המצב

האיתן בשנתיים האלה. זה באמת היה מאתגר וגם פה בזכות אבינועם, הגזבר, היה פה באמת תקופות

מאתגרות ושמרנו על אותו שיפוי גם, לא היה פשוט אבל אני שמח שם.

אביחי יעקב: אבל המבנה וכל התכולה שם, העתיקות והכל, זה של המועצה או של העמותה?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: זה כסף שהושקע על ידי העמותה, הוא שייך לעמותה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: העמותה היא של המועצה ב-100 אחוז של המניות שלה.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: בחברה ראינו שיש גם רכוש. אבל המניות מוחזקות על ידי המועצה בבעלות. זאת

אומרת שאם החברה תמכור נניח את הקאנטרי או רכוש אחר, היא תגבה את הכסף עבור המכירה, אבל

הכסף שייך לבעלים, לבעלי המניות. בעמותה הכסף שייך לעמותה, זה גוף סיווג נפרד, אז במידה ויימחק

רכוש, במידה ויהיו גירעונות, הרכוש שיהיה שייך לעמותה זה בטוח גירעונות כנראה שיהיו. טוב, אז זה לגבי

עמותת המוזיאון.

שי בטלמן: מה זה רשימה א' ורשימה ב'?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: יש פירוטים בהמשך לדף. אני הצגתי רק את הדף המרכז, אבל יש לו פירוטים. אז

לדוגמה, אתה מדבר עכשיו על רשימה, עלות הפעילויות רשימה א' מיליון .404 נעבור לדף הבא, עלות

הפעילויות רשימה א', זה מיליון 404 בעצם אתה רואה פה מה הם מורכבים את כל הסכומים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: יש שאלות? לא, בבקשה.

[ 8 ] דו"ח כספי 2024 - מתנ"ס, מבקר

אלון מררי [רו"ח מלווה]: אני אציג רק את שלי ברשותכם. אוקי מתנ"ס, מתנ"ס גם כן גוף שמוגדר כעמותה,

מבצע את בעצם את כל הפעילויות התעמלות ותנועה עבור קצרין. לגבי המתנ"ס אני קושר את שני השנים,

כי אם אנחנו נסתכל על שנת 23', אז היא הסתיימה בעודף גבוה מאוד, זאת אומרת, היו תקבולים, אולי

נוצר על ידי

13

מליאה מס' 351 - 25.6.25

המלחמה גם גרמה לתקבולים, קורונה גם. פיצוי ממס הכנסה בעצם שקיבלנו שהיה ספק הוא כן יהיה שייך

לא יהיה שייך.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: לא, בעבר הוגשה תביעה למס הכנסה עבור פיצויים בגינת מס. מס שילם את הכסף,

ואחר כך פתאום-

שי בטלמן: המענקים, אתה מדבר על המענקים כביכול שאחרי זה היא ביקשה להחזיר את זה חזרה.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: היה איזשהו דין ודברים בין החברה למתנ"סים לבית מס הכנסה כמה שנים ובשנת

,2023 בעצם הסכום הזה קומבן או הוכשר על ידי מס הכנסה, כסכום שלא צריך להחזיר אותו. אם צריך

להחזיר אותו, הם התחייבו. אבל אם לא צריך להחזיר אותו, אז אפשר להראות את זה כהכנסה, ולכן הוא

נכנס בשנת 23', 450 אלף שקל. שנת 23' הסתיימה בעודף של 3.5 מיליון שקל עודף. שנת 24', הסתיימה

בגירעון של 2.4 מיליון שקל. אני קושר בין העודף הזה לבין הגירעון הזה, זאת אומרת אם נשפוט את שתי

השנים ביחד, סך הכל המתנ''ס סיים במיליון שקל עודף.

שי בטלמן: לאן נלמו ,3 לא יותר אפילו.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: תכף אני אראה. בואו קודם כל נסתכל על הנפחים, 21.5 מיליון שקל, 50 אחוז, 11

מיליון שקל. נפח הפעילות היה הרבה יותר קטן בשנת 24'. עכשיו נסתכל כאן, זה בעצם הנדוניה, העודף

המצטבר של העמותה, בתחילת 24', היה לה עודף של 4 מיליון שקלים, העודף הזה, כלל גם את העודף של

מוצר בשנת 23', בוא נתחיל דווקא מתחילת 23'. 800 אלף שקל עודף, הוא עודף מכובד, לא מיליונים, אבל

עודף מכובד. ב23' העודף גדל ל4 מיליון שקלים. השתמשו בו בשנת 24'. בסוף 24' יש 1.7 מיליון שקל, סכום

נכבד ביותר. יש למתנ"ס רכוש של מיליון ו-600 אלף שקל-

שי בטלמן: למה השתמשו בזה? ברגע שאתה מבצע הוצאות בהיקף יותר גבוה מההכנסות, זה השימוש

בעצם. אתה מבצע פעילויות בהיקף של מיליון שקלים וההכנסות שלך הן 800 אלף שקלים, אז ה-200 אלף

שקלים לחוסר.

שי בטלמן: נכנסנו למלחמה-

יהודה דואה [ראש המועצה]: שי, היו שם פעילויות. אחד הדברים הראשונים שעשינו, 2 מיליון שקל שהיה

אקסטרה ל-,1.7 לא הועברו למועצה מקומית קצרין אלא שומשו משם.

שי בטלמן: זאת אומרת במקום שנעביר מהמועצה למתנ"ס, פשוט השתמשנו באותם עודפים.

נוצר על ידי

14

מליאה מס' 351 - 25.6.25

יהודה דואה [ראש המועצה]: צריך להגיד שהגיעו מטעם המדינה בעקבות אי דברים שהיו ועדיין שמרנו על

המתנ"ס מאוזן עם פלוס של .1.7 השנה חברים להזכירכם, אישרתם בתקציב המועצה, חוץ מתקציבים

נלווים שיגיעו, כמה? 4 מיליון שקלים תקציב למתנ"ס ב-.2025

אלון מררי [רו"ח מלווה]: מתנ"ס עם היקף של 20 מיליון שקל, זה מתנ"ס לא קטן, מתנ"ס גדול, בדרך כלל

הוא מסיים באיזון עם עודף קטן.

ניסים עזרן: למה צריך להיות עם רווח והפסד?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: כי אתה חייב לתכנן. אבל בתוך היקף של 20,000 שקל, נשאר לך 400 אלף שקל.

שי בטלמן: צריך לתחזק את המבנה, לפתוח חוגים חדשים, אתה חייב כסף, אתה חייב פעילות.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: טוב, חברים אם אין לכם שאלות אז נתקדם, כדי שלא תרדמו, כי המון דו''חות.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אז רגע הדו''ח הרבעוני.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: אז ככה, רשות מקומית זה חשבונאות אחרת, החשבונאות היא אחרת, כי מי

שקובע את הכללים זה משרד הפנים. התקציב של מועצה מקומית קצרין שאושר לשנת 25', מסתכם ב-113

מיליון שקלים. פה אתם רואים איזושהי שורת ביניים של הכנסות על 30 מיליון שקלים. כל אלו, אלה

הכנסות ממשלתיות שבעצם מסתכמות בכ-78 מיליון שקלים, עוד 5 מיליון שקל ארנונה, סך הכל 113 אלף

שקל. אלה ההכנסות עצמיות, אלה ההכנסות הממשלתיות. התקציב היחסי הוא רבע מזה, כי אנחנו מדברים

על תקופה של ינואר עד מרץ, 28 מיליון שקלים. הכנסות בפועל, 31 מיליון שקלים. יש לנו בסך הכל הכנסה

שהיא עולה על הסכום המתוכנן, אבל זה לא הכל מתחלק ב-1 חלקי ,12 יש דברים שקשורים בעונת ייעוד,

יש פעילויות שמבוצעות בתחילת שנה ויש פעילויות שמבוצעות בסוף שנה. סך הכל היקף ההכנסות תואם

את התקציב ואפילו מעבר לזה. גם בצד ההוצאות יש לנו את אותה סטייה של 2.9 מיליון שקלים, סופה של

תקופה, יש לנו גירעון צנוע של 226 אלף שקלים. ההוצאות מתפלגות פה בין הוצאות שכר והוצאות לפעולות,

אין איזה שהן סטיות מהותיות שראויות לציון. סך הכל, קצרין שמרה על-

ניסים עזרן: זאת אומרת, סעיף ההוצאות הוא בעצם לא תואם לתחזית. זאת אומרת, היו הוצאות יותר

מאשר התחזית.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: לא, היו הכנסות יותר ויש גם הוצאות יותר. זאת אומרת-, לדוגמה, מבצעים,

פעילות, נניח סתם יום העצמאות, ואתה אמור לקבל מקור, יש לך מקור לפעילות הזאת, אז כמובן שאם-

נוצר על ידי

15

מליאה מס' 351 - 25.6.25

מאור אוחנה [גזבר]: אם לא הייתה הלימה, אתה צודק, זה מוזר, אבל יש הלימה. אני אסביר. הדוגמה הכי

טובה זה נושא חינוך, בסדר? מינואר עד יוני, יש פעילויות חינוך, בית הספר ופעולות, וביולי אוגוסט אין

פעילות חינוכית. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על כל השנה, רוב פעילויות החינוך שלנו מתכנסות לרבעון

ראשון - שני, ולכן הרבעון הראשון יש בו יותר הוצאות חינוך, בסדר? לעומת זאת, בהכנסות, דוגמה טובה

זה ארנונה. רוב הארנונה שלנו מתקבלת, יש לנו הכנסות מראש ואז אפשר לראות את זה. למרות שאנחנו

מנסים לנטרל גם הכנסות מראש, אבל עדיין יש הכנסות יותר גבוהות.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: סך הכול קצרין מבחינת ההתנהלות התקציבית שלה, בשנת 24' וגם 25'. זה לא-,

זה עבודה קשה, אבל זה מתנהל בצורה בהחלט תקינה. אלה פעילויות שוטפות של המועצה. אני לא אלאה

אתכם אבל המבנה קודם כל זה שכר ופעולות שכר, יש פה חלוקה של פעולות מוניציפליות, פעולות חינוך,

פעולות רווחה, זאת אומרת יש איזה שהוא סדר בתוך המספרים, יש החזרי הלוואות שלקחה המועצה בעבר,

יש הוצאות מימון ויש הנחות. זה פעילויות של ינואר עד דצמבר, זה תקציב רגיל נקרא, יש תקציב בלתי רגיל

שזה פרויקטים. תב"רים הם אקראיים, קודם כל הם נמשכים יותר משנה, ויש שנים שיש בהם יותר

תקבולים ויש תקופות שיש בהם יותר תשלומים, אבל בסופו של דבר, התב"רים תמיד מסתיימים באיזון.

זאת אומרת, מה שאתה מקבל, אתה מוציא. או מה שהוצאת, אתה גם תקבל. זה לפחות תקוותנו כולנו,

שלא יהיו תב"רים שיבוצעו בהם פעילויות, אבל לא יהיה בסופו של יום גורם מממן. ההיקף של משרדי

הממשלה בתקופה ינואר עד מרץ, 9.3 מיליון שקלים. פה אתם רואים את הנתונים של ינואר עד דצמבר 24',

לכן גם השוני בנפחים, סך הכל 13 מיליון שקל הכנסות, לעומת 54 בשנת 24' כולה. ההוצאות היו גבוהות,

זאת אומרת פעולות שבוצעו 22 מיליון שקלים והגירעון פה הוא גירעון זמני. למה הוא זמני? כי הפעולות

האלה שנעשו בעצם, ימומנו בעתיד על ידי הגורם שאמור לממן אותם. בסופו של דבר, כל תב"ר הוא תקציב

שהוא מאוזן.

שי בטלמן: זאת אומרת גם אם יש גירעון הוא זמני.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: גם עודף הוא זמני וגם גירעון הוא זמני.

שי בטלמן: בגלל שניצול תב''רים זה עד הסוף.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: מתי תב''ר בעודף, זה כשאתה מקדים תקבול.

*מדבריםביחד

מאור אוחנה [גזבר]: היום משרדי ממשלה, לאורך השנים, הם נוטים להחמיר בדיווחים, כלומר בעבר אם

בעבר היו מסתפקים בחשבונית עסקה לצורך העניין ואז היו משלמים לנו משרדי הממשלה, היום הם כבר

נוצר על ידי

16

מליאה מס' 351 - 25.6.25

לא רק מבקשים חשבונית מס הם רוצים שתוכיח להם ששילמת לקבלן. אז יוצא מצב שאנחנו בעצם, זו

עונאית גם תזרימית, אני עושה מימון ביניים.

שי בטלמן: המועצה מוציאה כסף, משלמת לו ואחרי זה מתב''ר לוקחת את זה כאילו?

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: לא, תב''ר בסוף, שנייה בוא נעשה סדר. תב''ר זה צביעה כספית עבור

פרויקט מסוים, תקציב בלתי כרגיל.

שי בטלמן: עבור פרויקט מוגדר.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: נכון, בעצם התב''ר נצבע עבור פעילות. אנחנו קודם מבצעים את הפעילות

ולא משנה מה הפעילות ורק אחרי זה יכולים לגשת למשרד הממשלה ולדווח אותו. אם פעם היית יכול

בשוטף מסוים יותר מהר לעשות את זה, היום יש גם חברות בקרה, גם חשבוניות, וגם לפעמים דורשים

כרטסת תשלום עבור הפעילות שביצעת. לצורך העניין, בנית בניין, ויכול להיות שרק בסוף נגיד משרד החינוך

קובעים ארבע אבני דרך לתשלום, ויכול להיות שאת אבן האבן דרך הראשונה, השלישית, עדיין לא קיבלת

את הכסף ואתה צריך כבר לשלם את ההיגיד הזה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: ברשות חזקה שאנחנו עוד לא שם, זה ייקח לנו שנים רבות להגיע לשם אבל

נגיע לשם, יש לה את התזמ"ז הזה בבית שלה, ואז אין את הפחד הזה, יש מוסר גבוה טוב לתשלומי קבלנים

ויש יותר קל להביא דברים מסוימים וזה פשוט יותר קל. אנחנו יודעים שברבעון האחרון של 25' צפוי להיות

לנו מאוד מאוד מאתגר. נדרשנו לזה, הוצגתי לכם את זה גם בתקציב. אז אנחנו עוד עושים כל מיני פעולות

להיערך לזה, כי הממשלה היא ככה עובדת. אתה צריך לבצע ואתה צריך לשלם על הביצוע, ואז לך תסביר

להם למה, ופתאום שואלים שאלה כזאת ואז זה מעכב בעוד שבוע, ופתאום מישהי במחלה זה מעכב בעוד

שבוע ופתאום המערכת פתאום לא עבדה, קרה לנו כבר.

שי בטלמן: כן, אבל בסדר, הבנתי. זאת אומרת, אנחנו כמועצה צריכים להגיע לסכום מסוים ל-

יהודה דואה [ראש המועצה]: 15 - 20 מיליון שקל שלנו קבוע, אנחנו רחוקים משם מאוד, אבל נגיע לשם.

ניסים עזרן: השאלה אם כל התב''רים אנחנו מצליחים כן לכסות אותם בסוף, או שאנחנו, יש איזשהם

תב''רים-

יהודה דואה [ראש המועצה]: בוודאי, אני אגיד לך כמה אנחנו יקים. בית ספר גוונים, עשינו מיצוי כמעט

של מאה אחוז, זה נדיר, בסוף נאלצנו להשיב למשרד החינוך 26 אלף שקלים, כי לא היה על מה לנצל אותם.

מי שלא יודע, סליחה שאני אומר ככה, מי שלא עובד בצורה מקצועית וחכמה, יכול לסיים בצורה שצריך

להוציא יותר כסף ממה התב"ר. אבל יש פה מנכ''ל שתחום ההנדסה זה הפורטה שלו, ויש פה גזבר שהוא

נוצר על ידי

17

מליאה מס' 351 - 25.6.25

יותר נגיד שמרני בתפיסה שלו, שזה מצוין, ויש פה ראש מועצה עם הרבה חלומות, ואנשים צריכים תמיד

להיות באיזונים האלו, ואנחנו בסוף נגיע לכל דבר.

מאור אוחנה [גזבר]: אני אגיד מילה נוספת, אנחנו מאשרים תב''ר בתחילת הדרך, בעיקר על סמך אומדנים.

יכול להיות שבמעלה הדרך, האומדנים משתנים. ואז אנחנו מביאים שוב פעם בפני המליאה, אתם רואים

לפעמים אנחנו לוקחים, תב"רים לא חדשים, אנחנו עושים עדכוני תב"ר. כי אנחנו מגייסים עוד כסף מאותו

גוף. והרבה פעמים, במקרים שלנו רוב הפעמים זה מגיע מגורמי ממשל, גורמי חוץ. אבל גם מעט פעמים

אנחנו מאשרים פה הקצאות מתוך קרנות שלנו, תקציבים שלנו. לא אמור להיווצר מצב שבו תב"ר יסתיים

בגירעון ואז צריך לאשר לו לטובתו תקציב, בסדר? כן, תב"ר יכול לקרות מצב האומדנים שלו משתנים תוך

כדי תנועה, ואנחנו צריכים לעגן לזה תקציבים, בין אם זה משרדי חוץ, בין אם זה מקרנות הרשות. בסדר?

אבל בסוף, בסוף התהליך של התב"ר, הוא אמור להיות מאוזן כמו שאלון אמר.

ניסים עזרן: זה קורה?

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה יבוא למליאה, זה לא יכול להיות בלי.

מאור אוחנה [גזבר]: קורה, קורה, תב"רים יש להם תנועה, בסדר? אנחנו אף פעם, אתה לא יודע לאמוד

לקראת הדרך, אף פעם, לא משנה כמה תהיה מקצוען בניסיון, לדייק במספרים.

יעל אוזן: בשלוש שנים האחרונות, כמה תב''רים נפתחו וכמה לא מומשו?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: אני אתן לך תשובה על המצב ב-31 במרץ, כי הוא לא יידע לתת לך תשובה. יש 120

תב"רים פעילים בקצרין, התקציב שלהם 384 מיליון שקל.

יעל אוזן: סליחה, אף פעם לא הקשבתי.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: 120 תב''רים פעילים.

יעל אוזן: ממש לא הבנת אותי, פשוט עוד לא סיימתי.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: מעל 120 תב''רים יש בקצרין, 384 מיליון שקל זה התקציב שלהם. הביצוע

המצטבר ב-31 במרץ הוא 210 מיליון שקל תשלומים ו-195 מיליון תקבולים. זאת אומרת יש לנו גירעון זמני

של 17 מיליון שקל עכשיו. מבחינת ההיקף של ביצוע העבודות, אם התקציב הרגיל הוא 113 מיליון שקלים,

אז הביצוע המצטבר בתב''רים-

יהודה דואה [ראש המועצה]: אלון, מה אתה יכול להגיד על אחוז המימוש באופן יחסי, ממה שאתה מכיר?

נוצר על ידי

18

מליאה מס' 351 - 25.6.25

אלון מררי [רו"ח מלווה]: תראה, זה התקציב, זה התוכנית וזה הביצוע. אתם נמצאים איפשהו ב-60 אחוז

סדר גודל.

יעל אוזן: 60 אחוז מימוש.

יהודה דואה [ראש המועצה]: לא, אבל יש תב''רים שהם עוד כולם בתהליכים.

יעל אוזן: שהם עוד בעבודה, עוד לא-

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה דינמי מאוד. שימו לב שכל מליאה אנחנו מביאים טבלה. שאלה חשובה,

אני מניח שתעלי את השאלה הזאת, אני אבוא אליה גם עם יותר נתונים ומוכן. אבל הדו''ח הכספי כרגע

מציג תמונת מצב נקודתית. רוצים לדעת לגבי תב''רים בשנה מסוימת מה אחוז המימוש שלהם, זה גם אפשר

לבוא.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: אני אתקדם ואני אשחרר אתכם גם, זה אולי קצת מכביד מידי. ארנונה, צו

המיסים של קצרין שווה 27 מיליון שקל בשנה. הברוטו, זאת אומרת לוקחים את המטראז' של הנכסים

השונים וכופלים בתעריפים, מקבלים 27 מיליון שקל. 14 מיליון שקל מתוכם, קצת למעלה מ-50 אחוז זה

ארנונת מגורים, שהיא בעצם, היא ההנחות. אם ראינו חמישה מיליון שקל הנחות בשנה, זה יורד מהשורה

הזאת, זה לא יורד מהעסקים כמעט. זה בעצם פוטנציאל החיובים של קצרין, כמובן שככל שהסכום הזה

גבוה יותר, הרשות עצמאית יותר, אבל במדינה יש גם מענק איזון ויש גם ארנונה. זה מוצרים שהם משלימים

אחד את השני ככל שהסכום הזה גבוה יותר, מענק האיזון שאתה זכאי לקבל מהמדינה קטן.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אבל כן צריך להגיד שהשאיפה היא כמה שיותר מפעלים ומשרדים ומסחר, כי

שמה זה ההכנסות.

יעל אוזן: במליאה שעברה הצגתם את הגרייס שלקחת בארנונה אחרי שאישרנו יאמבה הנחות. אני חושבת

שהמספרים היו שונים. כאילו שאלתי אותך אם אחרי כל ההנחות שאישרנו, 65 אחוזים אם אני לא טועה,

אז שאלתי אם זה כלול בתקציב שהראית לנו ואמרת שכן, אבל אני חושבת שהמספר-

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה ב-,2025 הוא מראה לך על .2024

אלון מררי [רו"ח מלווה]: אני אראה אחרי זה את ההתייחסות. זה קודם כל, זה פוטנציאל החיובים לשנה

מלאה. עכשיו, בואו נסתכל רגע אחד על-

מאור אוחנה [גזבר]: לקחתי בחשבון גם בתקציב של 2025 שאישרנו במליאה את ההנחות.

נוצר על ידי

19

מליאה מס' 351 - 25.6.25

אלון מררי [רו"ח מלווה]: טוב, כאן אנחנו רואים בעצם את נתוני החיוב והגבייה של הארנונה. אלה נתוני

24' שנה מלאה, אלה ינואר עד מרץ 24' וזה ינואר עד מרץ 25'. היקף החייבים בתחילת השנה 2.6 מיליון

שקלים, מתוכם נגבו 325 מיליון, 2.3 מיליון שקל עדיין לא נגבו. סכום שככל שהזמן עובר יותר קשה בגבייה.

שימו לב שבשנה שעברה בתקופה הזאת זה היה 1.7 מיליון

אביחי יעקב: מה זה עדיין לא נגבו? זה הנחות כאילו?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: לא, אנשים שלא שילמו. החיוב שהוציאה המועצה נטו, החיוב נטו, אני אומר נטו

זה אחרי ההנחות, זה 8.9 מיליון שקל, די דומה למה שהיה בשנה שעברה. אבל שימו לב שההנחות פה 2.9

מיליון שקל, לעומת 1.8 מיליון בשנה שעברה.

ניסים עזרן: זה 3 מיליון כמעט, למה מה הפער?

יעל אוזן: משנה שעברה.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: אני חושב שזה קשור למספר התכנסויות אולי של ועדת ההנחות, זה יכול להיות

תשובה.

יעל אוזן: לא, אני לא חושבת שזה קשור.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: זו שאלה טובה שצריכה להיבדק, למה הנחות גדלו מ-1.8 ל-,2.9 בתקופה של 3

חודשים. הגבייה כולל חלק של 4 עד -12

יעל אוזן: זה לא קשור איך עשינו את זה, זה קשור לפרסים שנתנו להם, נתנו השאלה כנראה, ליותר גופים-

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: או שהם יותר מטראז' לצורך העניין,נגיד תל חי, סתם אני זורק שזה שם

גוף-

ניסים עזרן: יכול להיות שנתנו רטרואקטיבי?

מאור אוחנה [גזבר]: לא, זה לא רטרואקטיבי. מדובר פה על הרבעון הראשון של שנת 25'. ובהחלט הסיפור

הזה של הקמפוס החדש של תל חי, הוא נכלל בתוך ההנחה שלהם, שוב פעם אני חוזר-

ניסים עזרן: לא הצבענו על תל חי, לא אישרנו את תל חי.

נוצר על ידי

20

מליאה מס' 351 - 25.6.25

יהודה דואה [ראש המועצה]: בתל חי שנה שעברה אישרנו, בסדר? ולכן כשהקמפוס נכנס לתוך, הוא קיבל

ביטוי גם בשנת ,2025 ההנחה היא לשלוש שנים, בסדר? צריך לבדוק את זה יותר לעומק כדי לקבל נתונים

על הגידול בהיקף ההנחות.

יעל אוזן: גם אם אישרנו את ההנחה, אז אני לא זוכרת שדיברנו על תוספת מטראז', אלא דיברנו על תל חי

כמו בשלוש שנים לפני.

יהודה דואה [ראש המועצה]: תל חי הגישה בקשה על כל הנכסים שלה, שנה שעברה.

יעל אוזן: מה גדל מי לפני? הקמפוס עשה.

ישי ליבשטיין [מנכ"ל המועצה]: יש קמפוס חדש, עד היום לא קיבל עכשיו קיבל טופס .4 הוא התחיל לשלם

ארנונה? חצי שנה בערך?

מאור אוחנה [גזבר]: אבל אני אתן לכם נתונים יותר מפורטים בעניין הזה.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: עכשיו מבחינת החיוב התקופתי, ברבעון הראשון יצאו חיובים נטו אחרי ההנחות

8.9 דיברנו על הנושא של ההנחות שמאור ייתן תשובה. הגבייה עוד כמה 150,000 שקל ביחס לשנה שעברה,

הגבייה כוללת גם גבייה מראש, שכתוב גבייה מראש, זה אומר בגין תקופה שעוד לא הגיעה, זאת אומרת יש

אנשים ששילמו את כל שנת .2025 לצורכי הדו"ח הכספי, החלק ששייך ל-4 עד ,12 אנחנו מפרידים אותו

והוא לא נכנס להכנסות. סופה של תקופה, היקף החייבים 3.9 מיליון שקל. בשנה שעברה זה היה .3.67

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה מה שחייבים למועצה, ארנונה.

יעל אוזן: שלושה מיליון שקלים?

יהודה דואה [ראש המועצה]: ארבעה מיליון שקלים.

יעל אוזן: לא מי החייבים מבחינת שמות, זה מפעלים או פרטי?

מאור אוחנה [גזבר]: גם וגם.

יעל אוזן: כאילו, איך זה מתחלק?

מאור אוחנה [גזבר]: יש דו"ח חייבים מסודר.

יעל אוזן: יחס פרטי, עסקי.

נוצר על ידי

21

מליאה מס' 351 - 25.6.25

ניסים עזרן: השאלה אם זה חייבים עוד של כל השנה, זאת אומרת, האם זה נחשב רק מינואר עד היום, או

על כל השנה?

מאור אוחנה [גזבר]: אפשר לראות פה יתרת פיגורים מתחילת שנה שהתחלנו ויתרת פיגורים ל-31 במרץ,

בסדר?

יעל אוזן: ויש אכיפה?

מאור אוחנה [גזבר]: בדיוק בעניין הזה רציתי להעיר הערה. בשנת 2024 וגם לתוך רבעון ראשון של שנת 2025

בעקבות המלחמה, גם יצאו תקנות, המדינה המציאה תקנות להימנע מאכיפה, לכן אנחנו פעלנו בהתאם לכל

מה שהרשויות פעלו. לכן לא בוצעה אכיפה. אני אומר את זה כאילו בצורה ברורה. כמעט ולא בוצעה אכיפה,

למעט אולי הודעה ראשונה שיצאה לחייבים, ולא יצאה הודעה שנייה, ולא היו נקיטת הליכים, בסדר? מסוף

רבעון ראשון, כלומר כבר בדו"ח הבא שאתם תראו, התחילה אכיפה, כלומר תקנות הסתיימו, רשויות

התחילו אכיפה, ולכן הגענו כבר להתראות שניות. ואתם תראו שכבר ברבעון השני החיובים האלה יקטנו

משמעותית.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: חשוב להגיד שקצרין בדרך כלל היקיף החייבים שלה נמוך מאוד, גם החייבים

הגבוהים האלה, שהם 4 מיליון שקל, נחשוב על ה-27 מיליון שקל חיובים שנתיים, זאת אומרת שהם בסך

הכל מהווים 15 אחוז מפוטנציאל חיוב של שנה אחת, ואלה החובות המצטברים מאז ומעולם. תמיד קצרין

שמרה על רמת חובה נמוכה. זה לגבי דו"ח הארנונה. הנושא האחרון זה נושא כוח האדם, אושר תקן של 168

משרות, הוצאות השכר 29 מיליון שקלים, בפועל נוספו 160 משרות, והוצאות השכר הן נמוכות מהתקציב

בכ-200 אלף שקלים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אבל חבר'ה, שיהיו ערים לדברים, כי זה נתונים שאנחנו עובדים עליהם קשה,

בסדר? הגישה שמרנית מראה להציג איקס ובסוף יצא וואי, זה בגלל מדיניות והתנהלות מאוד מדויקת.

חשוב שתדעו את זה. שוב, זה נתונים שמראים מועצה אחראית, מקצועית, לא פזרנית, זה מאוד מאוד חשוב.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: טוב, הדבר האחרון שאני רוצה להסתכל עליו זה המאזן. ורק על המספרים

החשובים, לא הכל חשוב פה. אנחנו רואים שיש להמלצה בקופה 11 מיליון שקל, שזה כסף צבוע לטובת

פיתוח, זה עומד כנגד הסכום של קרן עבודות הפיתוח. קרן עבודות פיתוח, זה מין קופה שאתם משתמשים

בה כדי או לממן תב"רים, או לאזן את התקציב הרגיל. זה כמות לא מבוטלת, 11 מיליון שקל, זה בעצם

כרית האוויר של המועצה. למועצה יש עודף מצטבר בתקציב הרגיל של 2.4 מיליון שקלים, יש לה גירעון זמני

בתב"רים של 17 מיליון.

שי בטלמן: מה זה זמני?

נוצר על ידי

22

מליאה מס' 351 - 25.6.25

אלון מררי [רו"ח מלווה]: תב"רים דיברנו על זה.

שי בטלמן: זה כביכול קודם ביצוע ואחרי זה תשלום, בשביל זה הגרעון.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: הנתון האחרון שאני מתייחס אליו, זה ההיקף של ההלוואות שהם 11 מיליון שקל.

11 מיליון מתוך תקציב של ,113 כ-10 אחוז וזה אחוז בהחלט נמוך, רשות זה בין 20 ל-30 אחוז אז קצרין

בהחלט מתחת לממוצע ויודעת לממן את עצמה גם בלי לקחת הלוואות.

יהודה דואה [ראש המועצה]: חברים שאלות לגבי הדו''ח הרבעוני? לא? תודה. אלון תודה רבה.

עו"ד אייל נון [יועמ"ש]: יהודה, האם זה דו"חות שנתיים צריך להצביע, האם זה רבעוניים, או זה רק

לידיעה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: זה רק ידיעה, זה מדובר בדו"ח-

עו"ד אייל נון [יועמ"ש]: אלון, זה היה דו"חות שנתיים או דו"חות רבעוניים?

יהודה דואה [ראש המועצה]: דו"ח תאגידי.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: לא, לא, היה ככה. הדו"ח הרבעוני שהצגתי כרגע זה לידיעה. הדו"חות של

התאגידים, המוזיאון והחברה לפעילות המתנ"ס. אני לא חושב על המתנ''ס ועל המוזיאון, בוודאי שלא.

עו"ד אייל נון [יועמ"ש]: אז המתנ''ס לא צריך.

אלון מררי [רו"ח מלווה]: המתנ''ס לא צריך וגם המוזיאון לא צריך.

יהודה דואה [ראש המועצה]: רק החפ''ק?

עו"ד אייל נון [יועמ"ש]: אבל החפ''ק לא נתת את הדו''ח השנתי, אלון?

אלון מררי [רו"ח מלווה]: הצגתי את הדו''ח השנתי, אבל הוא אושר בדירקטוריון, לא צריך לאשר אותו.

עו"ד אייל נון [יועמ"ש]: בסדר, אין צורך יהודה, אין בעיה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: תודה אלון ותודה אייל.

[ 7 ] דו"ח כספי 2024 - מכון שמיר למחקר

נוצר על ידי

23

מליאה מס' 351 - 25.6.25

[ 9 ] דו"ח מרץ 2025

[ 10 ] דו"חות כספיים 2024 חתום סופי

[ 11 ] דו"ח כספי 2023 עמותת קריית החינוך

מאור אוחנה [גזבר]: יש דו"ח נוסף שלא ערך אותו רו"ח מררי, של מכון שמיר למחקר. הוא בהגדרה שלו

תאגיד מעין עירוני, אוקיי? כל שאר התאגידים שעד עכשיו סקרו אותו, הם תאגידים עירוניים. אבל משרד

הפנים לפני שלוש שנים ביקש שהמועצה תדון גם בדו"ח תאגידים של מעיין עירוניים. ניגע מיד במאזן. דו"ח

הפעילות, אז מחזור הפעילות לתקופה הזאתי. מחזור הפעילות בשנת 2024 הסתכם ב-15 מיליון שקלים,

קצת פחות משנת .2023 ,2023 16.3 מיליון שקל, בסדר? עלות הפעילות הייתה 13 מיליון שקלים, לכן עודף

מפעילות מסתכם ב-1.8 מיליון שקל. שנה שעברה היה קצת יותר. אני מניח שבמכון שמיר למחקר גם היה

השפעות בכל מה שקשור למלחמה וכן הלאה של 2024 ביחס ל-.2023 הוצאות הנהלה כלליות הסתכמו ב-

1.6 ולכן עודף אחרי הוצאות הנהלה וכלליות ,245 והכנסות מימון עוד 45 אלף שקלים. בסך הכל התקופה

הסתיימה ב-115 אלף שקלים בשנת ,2024 לעומת עודף בשנת 2023 של מיליון שקלים. כלומר יש ירידה

משמעותית בעודף של מכון שמיר למחקר. שוב פעם אני אומר ככל הנראה כתוצאה מהמלחמה בשנת .2024

אני קופץ רגע למאזן.

ניסים עזרן: למה המלחמה משפיעה על המכון?

מאור אוחנה [גזבר]: פחות הוצאות קולות קוראים של מו''ק, של מדע, של חקר, פחות גם תרומות בעיקר.

פחות גיוס משאבים, פחות קשב. לא יודע מי ששם לב אבל. אחד הנושאים שבהם ישקעו רוב התורמים, זה

הנושאים של חירום, סיוע לחיילים, סיוע לרשויות מקומיות, ופחות הקצו את זה לטובת עמותות כאלה.

שי בטלמן: רגע, כל הפרויקטים הם פנימיים או שהם מוצאים החוצה משהו לכלל?

מאור אוחנה [גזבר]: מכון שמיר למחקר עוסק בעולם המחקר.

שי בטלמן: בעיקר כאילו הפרויקטים פנימיים ואז אותו הרכב האנשים החוקרים כאילו, נכון?

מאור אוחנה [גזבר]: כן. תחת כוח אדם, בתור כל האנשים. כנראה שהפעילות הייתה יותר מורכבת. בסדר?

פעילות, של הכנסות מתרומות, מחקרים וכן הלאה. ראינו שמחזור הפעילות עצמו היה פחות, לא כזה

משמעותי פחות, אבל אני מניח שבהיקף של הכנסות, היה משמעותי פחות. אני רגע קופץ לעולם המאזן,

בסדר? המאזן מורכב מנכסים, בשנת 24' סך הכול המאוחד, כמו שאתם רואים פה, יש גם את העמותה וגם

את המאוחד. ההבדל בין העמותה למאוחד, זה שהמכון של ימין המחקר מכניס בתוך הפעילות שלו גם את

הארכיון הגולן. ארכיון הגולן הוא גוף שהוא משותף למועצה מקומית קצרין עם מועצה אזורית גולן, שם

נוצר על ידי

24

מליאה מס' 351 - 25.6.25

אנחנו מעבירים את כל הארכיבים שלנו ושם מנוהל הארכיון שלנו. הוא רובו שייך למועצה אזורית גולן, חלק

לא קטן ממנו הוא גם מועצה מקומית קצרין. ולכן, הם עושים דו"ח כספי שהוא רק של העמותה, והדו"ח

כספי המאוחד כולל את הארכיון, אני מתייחס בעיקר למאוחד. הנכסים במאזן הסתיימו ב-,16,379 קצת

יותר גבוה משנה קודמת. סך ההתחייבויות של העמותה יחד עם הארכיון הסתכמו ל-,457 וקצת נמוך יותר

משנה קודמת, וסך הכל נכסים נטו בניכוי התחייבויות 16 מיליון ,379 ככה הסתכם המאזן. שאלות?

יהודה דואה [ראש המועצה]: גם פה אנחנו לא נדרשים, נכון, מאור?

מאור אוחנה [גזבר]: לא, מדובר בדו"ח שאושר בהנהלה של העמותה המחוזית שלנו למחקר.

שי בטלמן: הם מחויבים דיווח, נכון?

מאור אוחנה [גזבר]: משרד הפנים פשוט שינה קצת את התקנות שלו ואמר שגם גופים מעין עירוניים צריכים

לבוא לסקירה בפני המליאה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: תודה. לכולם אין שאלות, נכון? אוקיי. מתכבד לסגור את מליאת המועצה

.351

[ 12 ] אישור עקרוני להלוואה של 2 מיליון ש"ח לתקופת חירום

יהודה דואה [ראש המועצה]: טוב, אני אמרתי שאנחנו נעלה את זה. מלחמה, אתם יודעים, הרבה הוצאות

יש במלחמה. אבל הוצאות לא פשוטות שקשורות במקלטים, בתאורה, בדלתות, בשירותים, במשאבים

שצריך לתת, על מנת שקצרין תהיה כמה שיותר דרוכה. וצריך להגיד, שנתיים ברצף של מקלטים פתוחים,

זה דבר שגורר איתו אירועים לא פשוטים. בסדר? אני לא אכנס פה לפרטים, אבל דבר שגורר איתו אירועים

לא פשוטים. משרד הפנים של ממשלת ישראל נגשה והודיעה לכל הרשויות, אפשרות לקבל הלוואה כהלוואת

תקציב חירום, כהלוואת חירום לצרכי חירום, במתווה מסוים. זה לא כזה דבר טריוויאלי שמנהל ישראל

אומר לרשות, קחו, אם אתם צריכים הלוואה, ואנחנו יודעים שהמצב הביטחוני הוא מאוד מאלגר והוא

מאוד רעוע ואנחנו לא יכולים לדעת מה יוליד יום. חשבנו שסיימנו עם חיזבאללה, פתאום נפתח אירן וכן

הלאה וכן הלאה. אנחנו רוצים לאשר לפי המתווה הזה אישור להלוואה עקרונית. אני לא אומר שאנחנו

נממש אותו, אנחנו בימים אלו כותבים החלטת ממשלה, אבל אני רוצה שיהיה לנו את האישור הזה פתוח

למקרה ונצטרך, ויכול להיות שנצטרך. כרגע, היום בבוקר, אין צורך, אבל יכול להיות שיהיה.

ניסים עזרן: למה ההלוואה?

יהודה דואה [ראש המועצה]: צרכי ביטחון, צרכי חירום. מדינת ישראל בהחלט צריכה לדאוג לנו, אבל רק

לקבל פרספקטיבה. מס רכוש בכל מלחמת חרבות הברזל עלה למדינת ישראל סדר גודל של מיליארד נקודה

נוצר על ידי

25

מליאה מס' 351 - 25.6.25

שתיים, מיליארד שלוש. רגע, תבינו את המספרים שאני הולך להגיד עכשיו. מלחמת עם כלביא, מבצע עם

כלביא עלה סדר גודל לבד ל-12 ימים כ-4 מיליארד. ההוצאות של המדינה גדולות, אני לא בא להיות סנגור

של המדינה, אני לא מנסה להגן על המדינה ובטח אני חושב שממשלת ישראל חייבת להשקיע בפריפריה

הצפונית והדרומית יותר ויותר וחלוקת המשאבים היא לא הכי הוגנת ולא צודקת, זה ברמת המדינה ואנחנו

תמיד, כל מה שהרשויות עושות בנושא הזה, יש הרבה עבודה, ויש הרבה עבודה שנעשית מאחורי הקלעים

למועצות מקומיות ולרשויות יחד עם בני ביטון וחיים ביבס שהם חברים קרובים ואני בקשר צמוד איתם,

על דברים שצריך לתקן עוולות היסטוריות בעייני. אבל כיוון שכרגע מדינת ישראל לא באה ואומרת לך קח

52 מיליון שקל לצרכי חירום בגלל שיש לך מלחמה, היא לא אומרת את זה, עובדה. אם היא הייתה אומרת

את זה כולנו היינו יודעים וצוהלים ושמחים והיית צריך לאשר פה בטבלה הזאת של התברים עוד שני

מלש''ח, אבל היא לא עושה את זה. אז אנחנו נדרשים כן להיות חכמים ואחראים ולדעת שאגב, אחוז הנלוות

שלנו הוא בין הנמוכים ברשויות המקומיות, אבל למקרה ונצטרך בנושא של נקודות חשמל וסידור כבלים

חשמליים ולוחות חשמל, תאורה, וגם באינטרנט ותאורה וגופי תאורה ונורות לד ותאורת תקרה ודלתות

וחלונות ותיקון ישן והחלפה וחלונות וצירים וידיעות ואטמים וחומרי בניין ויש פה עוד רשימה מאוד גדולה

שנכתבה באופן מקצועי על ידי תומר ביטון מנהל מחלקת שפ"ע. שוב, זו קופסה במסגרת, נשתמש? לא בטוח,

יכול להיות שכן. מדינת ישראל באה ואומרת-

ניסים עזרן: כן, אנחנו נשתמש. זאת אומרת, היה איזה שהוא שיח בעניין הזה, של המקלטים ושל-

יהודה דואה [ראש המועצה]: כרגע ניסים, כרגע אנחנו לוקחים תקציב מתב''רים מסוימים, תקציבים

מסוימים שאנחנו אוגמים אותם, לטובת כל הטיפולים של המאות קריאות שהיו לנו. אנחנו יודעים שיש עוד

עכשיו את השיקום של אחרי, אחרי שנתיים, זה לעבור מקלט מקלט, זה לעבור דרך דרך, עובדות ציבור,

מקלטים ציבוריים, זה לא פשוט.

יעל אוזן: אם אני לא טועה, לפני-

יהודה דואה [ראש המועצה]: אישרנו.

יעל אוזן: נכון.

יהודה דואה [ראש המועצה]: וזה לא מומש.

יעל אוזן: נכון, אז למה אנחנו צריכים לקחת עוד אישור עקרוני, אם זה לא מומש?

יהודה דואה [ראש המועצה]: אני אגיד לך מה. כי מדינת ישראל באה ואומרת, יש לך אופציה למסלול יותר

מהיר של חירום מבלי הסברים שקשורים בהלוואה הקודמת שהייתה, אוקיי? באפשרות שהיא נתנה.

נוצר על ידי

26

מליאה מס' 351 - 25.6.25

יעל אוזן: אז לפעמים כשמקבלים אישור עקרוני, אז יותר קל לחפש איפה אפשר לבזבז את זה, ואז לקחת

את זה בכל מקרה. אז אני אומרת למה, אם כבר אישרנו, ויש כסף צבוע לזה, למה אנחנו צריכים עוד אישור

עקרוני, שאולי ניקח ורוב הסיכויים שניקח את זה.

מאור אוחנה [גזבר]: אני אסביר מה-

יעל אוזן: ויש לנו עוד הלוואות שאנחנו מכסים משנים קודמות, אם אני זוכרת נכון. שאנחנו עדיין מחזירים

הלוואות שלקחנו, כאילו אני אומרת, למה להגדיל את הלוואות?

יהודה דואה [ראש המועצה]: לכל רשות יש הלוואות.

מאור אוחנה [גזבר]: אני אסביר ברשותך. עומס המלוות שלנו עומד על עשרה אחוזים, ראינו את זה על רגע,

אבל גם בדו"ח עירוני ודו"ח כספי. עומס המלוות הממוצע של הרשויות המקומיות עומד בין 20 ל-30 אחוז

כמו שאלון מררי אמר. הרכב המלוות שלנו מורכב ממלוות ביטוח. משרד הפנים בא ואומר, רשות מקומית

רוצה הלוואה, תבואי תסבירי לנו לאן הלוואה הולכת. האם אפשר, האם ההלוואה הזאת הולכת לטובת

פיתוח, האם על פי תוכנית עסקית מסוימת, ולכן משרד הפנים לא מקל ראש ומאשר הלוואות לטובת צרכים

שוטפים. אנחנו אישרנו את תקציב המועצה, עם הלוואה ואישור עקרוני, בסדר? האישור העקרוני הזה, כפוף

לאיזון התקציב. ככל שאנחנו נאזין את התקציב ללא צורך הלוואה, לא נעשה שימוש בהלוואה, ואנחנו לא

עשינו שימוש כבר שנה אחת נבחנו בזה ב-,2024 ואנחנו דבקים בזה שב-2025 לא נעשה בה שימוש. 2025

תקציב כלל בתוכו את שיקולי החירום, אממה כמו שראיתם אנחנו עדיין סיימנו מחצית השנה והחירום

עדיין קיים, לא רק קיים, הוא גם עולה. אחד הכלים שהמדינה בשנים האחרונות פיתחה, נקרא כלי קופסת

תקציבית. מעכשיו, בשבועיים האחרונים מדינת ישראל נתנה את הכלי הזה לרשויות המקומיות, זאת

אומרת, קחו תקימו קופסת חירום במתווה מקוצר, אנחנו לא צריכים לשאול אתכם שאלות על תוכניות

עסקיות, תעשו אישור עקרוני למלווה לטובת חירום, אך ורק צורכי חירום. השאלה שלך במקום, האם מחר

בבוקר אנחנו נעלה צרכים בעקבות זה שיש אישור עקרוני? שאלה טובה, אממה? בא משרד הפנים וכותב,

תהיה לכם ביקורת לשנת 2026 על המלווה הזה. תכירו, שאנחנו נותנים לכם אישור מקוצר, אבל, הביקורת

הספציפית שנה הבאה תהיה בדיוק על זה, ולכן אנחנו צריכים להיות זהירים בשימוש בזה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: וצריך להגיד דבר נוסף, מועצה מקומית קצרין לקחה על עצמה. החלטה שלי.

לטפל בהרבה מהמקלטים המשותפים בבניינים שאנחנו לא אמורים גם על פי חוק. מאות אלפי שקלים שעלו

לנו, עלו פה הרבה הרבה כספים שלא תוכננו, אנשים לעומת מלחמת חרבות ברזל רצו לישון במקלטים ב-12

ימים האלה, וזה נדרש להרבה התאמות ושינויים. וישנו, חילקנו מזרונים, תשאלו כל תושב שרצה מזרון

קיבל וחילקנו דברים, כן, אנשים רצו ורצו סביבת חיים נאותה וזה לא היה פשוט, לא היה פשוט ועברנו פה,

זה שבועיים היה אבל השבועיים מאוד מאתגרים.

נוצר על ידי

27

מליאה מס' 351 - 25.6.25

שי בטלמן: גם עדיין יש בעיות במקלטים ציבוריים, מזגנים, ראוטרים.

יעל אוזן: דיברת על הביטוח שגדל, אתם עוצרים דקה ובוחנים את הגדילה הזאת? זאת אומרת אולי יש

דברים שהם פחות הכרחיים, דברים שהם יותר הכרחיים, כאילו אתה יודע, מה שאני אומרת זה נגיד

בחרבות ברזל, באמת היה את הלחץ הזה ואת ההיסטריה. ובאמת היו פה כיתות כוננות, אבל כאילו חשוב

לדעת, שאתם עושים דקה, אוקיי, עכשיו סיימנו את זה, סיימנו את זה, בואו נלך דקה צעד אחורה ונאזן את

הדברים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: יש קב"ט מועצה.

יעל אוזן: אין בעיה, לא יודעת, אני לא מכירה, אני באה חמועצה ואני אומרת, האם הדברים האלה קורים?

האם עושים חשיבה מחדש, לאור המצב כיום או זה, ולא מתחילים עוד פעם.

ניסים עזרן: אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דיון שלם לגבי המקלטים. זאת אומרת, אם אנחנו יכולים,

אחרי כל הסיפורים שמענו, כן לאפשר שימושים נוספים, אם אנחנו לא צריכים לבחון את זה מחדש.

יהודה דואה [ראש המועצה]: שנייה, זה לא בהכרח מדויק, כי גם בשימושים הנוספים פתאום מגיע מצב

שיש מקלט משימוש נוסף ואז מגיע מקרה חירום והמקלט 50 אחוז תפוס וצריך להתחיל לקפל וצריך לישון,

זה לא בהכרח הדבר הזה. יש קב"ט מועצה, אבי לוגסי, שעשה עבודה הירואית בשנים האחרונות, במיוחד

בשנתיים האחרונות. יש מנהל מחלקה, מחלקת שפע, תומר ביטון, שהם עובדים בצורה מאוד חופפת, יש

קב"ט למוסדות החינוך, יש צוות מקצועי שסקר מקלט מקלט, בדק דבר דבר. אנחנו מבינים שאחרי שנתיים

של מלחמה, עם הרבה אתגרים והרבה וונדליזם שנעשה בחלק מהמקלטים והרבה, לא רק וונדליזם, גם חיות

בר לפעמים שנכנסות למקלט באזור תעשייה, אני אראה לכם תמונות, יום לפני שהלכנו לניקיון. יום אחרי,

פתאום התחלו לשלוח עוד צוות ניקיון, כי היו שם מזרון, ונכנסו חיות בר, והיו שם תמונות, כל המקלט היה.

יעל אוזן: המקלט חיות בר?

יהודה דואה [ראש המועצה]: חתול? כלב? חייל בר? אני יודע מה זה, כן? תראי, אני אראה לכם את כל

המקלט. כל המזרון קרוע לחתיכות של שריטות, אני אראה לך את התמונות. קורה, קורה, מה לעשות,

הדברים יכולים לקרות לפעמים, ולכן אנחנו נדרשים לאשר קופסה תקציבית מסוימת, שלא בהכרח יהיה

בה מימוש, אבל הדברים נעשים בצורה קפדנית, בצורה מאוד מבוקרת, בצורה מאוד יסודית. אחרת, מה

שיהיה, אם לא יהיה בצורה הזאת, בדו"ח ביקורת שיבוא, כמו שעושים כל שנה, יתנו נו נו ויגידו לנו גם

קנסות, גם היטלים וגם אני עלול לעמוד לחיוב אישי. זאת אומרת, אני עלול להסתכן. אני והגזבר, אמורים

להסתכן בדבר שנקרא חיוב אישי, אתה עולה מול משרד הפנים לוועדה, זה תקופות, מי יסכן את הדבר הזה?

נוצר על ידי

28

מליאה מס' 351 - 25.6.25

שי בטלמן: יהודה, אני פשוט מתחבר למה שניסים אמר, יכול להיות שצריך לעשות איזו תכנית, כמו שיעל

גם אומרת, כאילו מה מקסימום המינימום של השיפוצים. נגיד, סתם לצורך העניין אומרים, שאין שלטים

של המזגנים, אמרו שאם תשבו יותר מ10 דקות, אז תקבלו שלט.

יהודה דואה [ראש המועצה]: לא אמרו דבר כזה.

שי בטלמן: זה מה שאמרו לי.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אסף שמועתי. אמרנו במפורש שעכשיו בשביל להכניס תיקון רחב לכל המזגנים

המקלטים, צריך להבין בוודאות שהולכת להיות שהייה ממושכת לטווח ארוך ואנחנו לקחנו על עצמנו לטפל

במקלטים וגם במזגנים.

שי בטלמן: יכול להיות שצריך לעשות קופסא, אני מבין שלוקחים את השלטים, יכול להיות לעשות קופסא

שלא יוכלו לקחת את השלט אבל כן להשתמש, לא יודע, למצוא כל מיני פתרונות.

יהודה דואה [ראש המועצה]: גם שלט שחמש שנים לא נוגעים בו, יכול להיות לו בלאי, יכול להיות שזה,

בשנייה מפזרים את זה, זה לא הבעיה. אבל זו קופסה, שבעצם נותנת לנו את האפשרות עכשיו בשדרוג.

שי בטלמן: לא, אנחנו חייבים, כן, אנחנו חייבים.

יהודה דואה [ראש המועצה]: 71 מקלטים, חבר'ה, 2 מיליון חלקי ,71 לא כולל משותפים, בממוצע 25 אלף

שקלים למקלט. תבדקו היום אנשי מקצוע על צביעה כמה עולה, בסדר? על תיקון אטימות של נזילות

ומשאבות ושירותים ודלתות.

*מדבריםביחד

ניסים עזרן: יש דרך לקבל איזה דו"ח ממחלקת הביטחון לגבי מה נעשה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אבי לוגסי אתה יודע שהוא זמין ואין שום סיבה שלא תוכל לקבל את זה.

שי בטלמן: אבי עושה עבודה יפה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: באמת נהדרת, ובהחלט שאם הדברים יתממשו, אז בהחלט שכן. אגב, יש כבר

היום דברים שיצאו, שאני יכול, תשלח לי מחר מייל, אני אדאג שתומר ישלח לך בצורה מסודרת את כל

הקריאות ואת המענים שלהם. בסדר? זה 71 מקלטים ואנחנו צריכים לתת להם מענה. יודע מה? גם מגוניות,

כשאתה מנקה מגונית ופתאום יום למחרת או שבוע למחרת, אתה נכנס ואתה רואה מלא צואה של בן אדם,

של בני אדם. זה מטורף, אבל מישהו צריך לנקות את זה, אתה מסכים איתי? נכון. וזו חברת ניקיון שתיקח

נוצר על ידי

29

מליאה מס' 351 - 25.6.25

לך 2,000 - 3,000 שקל. זה כסף, הדברים האלה עולים בסוף כסף, תרצה או לא, זה כסף והכל התייקר בצורה

סופר אקסטרמית. אז אני מעלה את זה ברשותכם להצבעה.

ניסים עזרן: רגע, מה עם לחייב דיירים בבניינים משותפים?

יהודה דואה [ראש המועצה]: אנחנו בשיח, תחת אגודת הדיור, אני לא בעד לנקוט בקנסות כספיים למי שגר

בנווה וגמלא, על אי החזקת המקלטים בצורה נאותה.

יעל אוזן: אבל גם צריך שמירה מסוימת, אם אנחנו באים ומשפצים להם ומשקיעים פה כסף ששייך לכולם

ועדיין הורסים אותו אז אנחנו כן צריכים לחשוב על משהו.

יהודה דואה [ראש המועצה]: הם לא, הדיירים לא הורסים אותו בכוונה, המקלטים האלה.

יעל אוזן: מה זה לא בכוונה.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אף אחד לא הורס שום מקלט בכוונה. המקלטים האלה, בלאי, יש דבר שנקרא

בלאי.

יעל אוזן: לא, יש בלאי, בלאי זה על תקופה מסוימת.

יהודה דואה [ראש המועצה]: אני מודיע שאני לא מתכוון להטיל קנסות על תושבים שגרים בנווה וגמלא.

ניסים עזרן: לא אומרים קנסות, אבל איזושהי פעילות חינוכית.

יהודה דואה [ראש המועצה]: יש, יש את מירה, אתה מכיר את מירה. יש את מירה.

ניסים עזרן: אולי לעשות רק שמה איזה כניסה אוטומטית.

יהודה דואה [ראש המועצה]: יש תפקיד של מירה גולבצקי, זה התפקיד שלה, אגודת תרבות הדיור. והיא

בקשר עם הדיירים ויש בניינים שמתוחזקים בצורה יפהפייה על ידי ועדים מסוימים, יש בניינים שפחות, אני

יכול להגיד לך על הבניינים שאתה תראה, דברים מופתיים ממש ברמה סופר מדהימה ואני יכול להגיד לכם

על המקלטים שלא. אגב, לפעמים זה גם תלוי באיפה הבניין נמצא, יש מי תהום והמי תהום האלה הם

כמויות של מים יכולות לשפוך בתקופה של החורף, ויש מקומות שאין להם את המי תהום, אז זה לא תמיד

גם תלוי בדיירים עצמם, בסדר? אנחנו כן בשיח איתם על זה, אנחנו כן עושים על זה הרבה עבודה, מירה

עושה על זה הרבה עבודה, אבל אין ספק שצריך יותר לעודד אותם לקחת אחריות וצריך יותר לעודד אותם,

לקחת על עצמם את ההחזקה של הדברים האלה, אבל בסוף כשאתה מגיע למצב שהוא מצב חירום והילדים

נוצר על ידי

30

מליאה מס' 351 - 25.6.25

רוצים לישון במקלט כי האמא ביקשה והאמא, רוצה ויש ילד נכה או דבר כזה או אחר שלא יכול לרדת,

אתה לא-, אני אישית לא יכול לשים את הראש על הכר ברגע שאני יודע שאין מקום ראוי.

ניסים עזרן: אני מסכים עם מה שאתה אומר.

יהודה דואה [ראש המועצה]: עד ,2023 זה כמעט 20 שנה שלא שומשו המקלטים האלה לאף אחד.

ניסים עזרן: אוקיי, אנחנו עכשיו יכולים להתחיל איזושהי עבודה דרך המועצה לאנשים, להסביר ולעשות

איזושהי עבודה בעניין הזה, אחרי אנחנו עושים את זה.

מאור אוחנה [גזבר]: אנחנו הולכים לאשר אישור עקרוני להלוואה של 2 מיליון שקלים לתקופת חירום.

שי בטלמן: בעד?

יהודה דואה [ראש המועצה]: מי בעד? פה אחד? תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת אישור עקרוני להלוואה של 2 מיליון שקל לתקופת חירום.

אושר פה אחד.

יהודה דואה [ראש המועצה]: טוב, מליאת המועצה 351 מסתיימת.

הישיבה ננעלה

יהודה דואה, ראש המועצה ישי ליבשטיין, מנכ"ל

נוצר על ידי

31

מליאה מס' 351 - 25.6.25

נוצר על ידי

32