פרוטוקול ועדת נגישות

עיר
כפר סבא
ועדה
פרוטוקול ועדת נגישות
קטגוריה
פרוטוקול ועדת נגישות
תאריך
16/09/2015
מקור
הקובץ המקורי באתר כפר סבא
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

וועדת נגישות 16.09.2015

1

עיריית כפר סבא

פרוטוקול וועדת נגישות עירונית – ג' בתשרי תשע"ו

16/09/2015

חדר ישיבות עיריית כפר סבא

על סדר היום:

• עדכונים מאריק ועדי על הנעשה עד כה

• מידע על האפליקציה החדשה

• דיון בנושא נגישות וערי תאום

וועדת נגישות 16.09.2015

2

פליאה: אז ברוכים הבאים לוועדת הנגישות, אוהד האורח שלנו יסביר לנו

על הדבר החדש שאנחנו בפיילוט איתו במערכות העירייה. לפני כן אריק

יציג את הדברים ויעדכן על הנעשה עד כה:

אריק: שלום לכולם, אנחנו רוצים לעדכן בכמה פרויקטים שהתגלגלו

בתקופה האחרונה, נגישות בתי ספר ומוסדות חינוך. בוצעו ב-4 חודשים

האחרונים הנגשות, של כניסה ודרכי גישה, שרותי נכים, נשים וגברים

ומעלית, בוצעו הנגשות בכצנלסון, גורדון, ברלב והדמוקרטי, בגורדון קיבלנו

אישור להנגשה פרטנית לעשות פיר מעלית. מקבלים אישור הנגשה כזה

כשיש תלמיד או הורה או מורה נכים, אז מקבלים תקצוב ממשרד החינוך

עבור פיר מעלית, ביצענו את השיפוצים בקיץ, מעלית כבר הוזמנה, זו

המתנה של 6-7 חודשים עד שמייצרים ומקבלים את המעלית. הוצאנו

הזמנה, אז סופרים 6 חודשים, חודש להתקנה

אבי :מה מעכב את העניין?

אריק: הכל מיוצר בחו"ל, אין בארץ. הם מגיעים לנמל עם אוניה, זה תהליך

ארוך. המעליות צריכות להיות מוכנות על פי השרטוט ברמה הכי מדוייקת

שיש.

מיכל: מה העלות?

אריק: בין 200 ל-250 אלף שקל, זה תלוי במספר הקומות וכו

אבי: מי מתקצב?

אריק: משרד החינוך. ביצענו פיר בבית ספר גורדון. ביצענו גם בבית ספר

סאלד שנפתח השנה לחינוך מיוחד, בעלות של כמעט 10 מיליון שקל, בניין

חדש ומדהים. חצי מההשקעה דרך משרד החינוך ומפעל הפיס. גם שם לא

ויתרנו והנגשנו פרטני, אם לא לחינוך מיוחד אז מה כן?. יצרנו פיר. תוך 3

חודשים בערך המעלית תגיע. היה ויכוח אם להזמין מעלית על חשבון

העירייה בלי שיש עדיין אישור ממשרד החינוך. הנושא הגיע חודשיים לפני

פתיחת שנת הלימודים. המעלית תגיע תוך כמה חודשים לבית הספר.

בנוסף, ביצענו פיתוח בקיץ לבית ספר יצחק שדה, יש בו המון הפרשי גובה.

המבנה מוגבה במספר מדרגות. אז להכל בוצעו רמפות ומאחזים ומעקות,

גולן יכול להעיד.

וועדת נגישות 16.09.2015

3

גולן הייתי גם שותף בהערות. בסופו של יום מצאתי לנכון להביע את תודתי

לכם ולצוות בצורה הראויה, זה מבורך.

אריק: גן בשכונה הירוקה אשכול של 4 גנים מבנה דו קומתי בשכונות

הירוקות. שני גנים בקומה התחתונה ושניים בעליונה, הוכן פיר מעלית

מראש, הגיע הורה נכה, הגשנו בקשה פרטנית, קיבלנו מעלית, היא תותקן

עוד כחודשיים. בנושא נגישות מבני ציבור, השלמנו מספר מועדונים, מועדון

הרווחה ויתקין, יוספטל, כיסופים ובמועדון הנוער עציון. מה עוד עשינו? על

נגישות השרות עדי תמשיך.

עדי: נגישות השרות, הוזמנו ליום סדנא, לא הייתה היענות כל כך גדולה

של חברי הוועדה. קיבלנו החלטה בוועדה הראשונה שזו תהיה הוועדה

השנייה, זה היה יום פורה, מעשיר, המון חוויות, גם של התנסות והתניידות

בכיסא גלגלים, של ראייה, , של שמיעה, היתה סדנא שהשאירה חותם על

האנשים. עוד דבר שעשינו, זה סיימנו להתקין, פה בחדר ישיבות לירית , אני

מקווה שתוכלי לעזור לי לוודא שהמערכת תקינה. אני רוצה שתגידי לי

שהמערכת תקינה.

לירית: היא עובדת אבל אין תחליף לתמלול.

עדי: ביצענו התקנה של מערכות שמיעה, הותקנו מערכות שמע בלשכה,

במשרדים שונים ,במבנה 7, אגף הנדסה, חינוך, גזברות, משרדי הרווחה

ובאיכות סביבה, לכל תחום יש מכשיר אחד.

דבי: בדקתם משובים?

עדי: עוד לא נתקלנו.

אריק: יש שילוט לזה.

עדי: למה אני אומרת ללירית לבדוק? יש מצב שמעבירים כפתור במערכת

למצב טי., יש כל מני סוגי מכשירים וגם אוזניות אישיות וגם אוזניות כמו

בסופר פארם, יש את זה בארנונה, באכיפה, בכל המקומות שנותנים שרות.

עוד לא קיבלנו תגובה.

לירית: תקראו לי, אני אהיה הנסיינית שלכם כשאתם מתקינים.

עדי:, יש לנו בחור עם מכשירי שמיעה מהמחשוב. שהחליט שהוא הולך

לתקן את המכשיר הפרטי שלו .

וועדת נגישות 16.09.2015

4

לירית: אין לי בעיה גם לעזור.

עדי: עוד בנושא של נגישות שרות, אנחנו נפגשים להקמת צוות היגוי עם

נגישות ישראל, זה יהיה רוחבי לכל המחלקות ע"מ להכין תכנית אב לנושא

נגישות שרות.

אריק: אני אציין שאנחנו בישורת האחרונה להנגשת המבנה הזה. סוגיה

אחת לפני שנעבור הלאה, הייתי רוצה לשתף את הוועדה, אנחנו מקבלים

בזמן האחרון, לא יודע אם אתם מודעים, אבל כל נושא הנגשת מבני הציבור

יש לו לוחות זמנים לפי החוק, המחוקק קבע לוחות זמנים לכל אחד. קיבלנו

איזה מכתב, הזוי מבחינתי, מהנציבות, שהם ביקשו להנגיש את כל

המקלטים בעיר. תעשו סדר גודל של מבני הציבור של 106 מבנים של

הרשות, זה תקציבי עתק, אף אחד לא יודע איך להתמודד איתם, לא אנחנו

ולא תל אביב, עכשיו הם באים בגישה של מה עם מקלטים?, אין דברים

כאלה! פנינו ואמרנו שאני לא מכיר אף רשות שהרימה את הדגל בנושא ואני

לא מוכן להשתתף בניסוי הזה, בוא נעשה את מה שבאמת צורכים ולא

נרחיק לכת. האבסורד הוא , שכפר סבא כל שנה זוכה פרס ראשון במיקלוט,

למה? כי היא משכירה את המקלטים ונותנת את האפשרות לאנשים לדאוג

למצב התחזוקתי שלהם ובאותה ביקורת פעם בשנה נותנים לנו פרס ראשון,

המחוקק אומר שאם לא רוצים להנגיש את המקלטים, לנעול אותם והם

ישמשו רק לשעת חרום, דילמה. 36 מקלטים, בלי לדבר על הבעיות שאם

אפשר או אי אפשר לעשות את זה. הזוי, אנחנו לפני צו והנציבות, צו פלילי

לכל דבר.

עדי: התשובה היא: אמרו לסגור את המקלט.

אבי: דבר עם יובל וגנר מנגישות ישראל.

עדי: כל תשובה שקיבלנו, משלמה גבע, הוא אומר ששום דבר לא מקובל.

אריק: אין עם מי לדבר.

מתי: בצוק איתן בזמן חרום מה קורה?

אבי: אני לא חושב שמישהו הלך למקלט בזמן המלחמה האחרונה.

סילביה: לפי החוק – מקלטים שהם בשימוש של גורמי פרטיים אם יש מבצע

או מלחמה, הם מפנים את המקלט תוך 4 שעות

אריק: אם אני לוקח מקלט כזה ומשכיר אותו לחוג, יבוא מישהו עם כיסא

גלגלים, אני לא יכול להיכנס לחוג הזה, אז הבעיה. זה מבנה שלי.

וועדת נגישות 16.09.2015

5

מתי: מישהו העלה רעיון נכון אבל לא ישים

אבי: צריך לפנות לאילן גלאון ולנגישות ישראל למצוא פתרון.

דבי: אני מתפלאה איך זה לא עלה עד היום, זה אמור לשמש את הציבור.

אריק: אלו ההנחיות של המחוקק בזמנו, יש מקלטים שאי אפשר להנגיש

אותם בחיים.

עדי: בשעת חרום אין חשמל למעלית, זה בעיה.

אבי: צריך להעלות את זה ברמה הארצית, אין שום דרך אחרת.

אריק: נעשה את זה.

גולן: כלכלית במקלטים חדשים עדיף לבנות נגישים.

אריק: אין בימינו מקלטים, עברו לממ"דים בשנות התשעים, לא בונים יותר

מקלטים.

אם אתה נועל אותם, במלחמה אתה אמור לפתוח אותם, אז הם לא

נגישים?

אריק: בזמן חרום אתה יכול לקחת את הנכה לבד ולהוריד אותו, זה זמן

חרום, אין לך משהו אחר.

מתי: אבל איך נכה יירד?

מתי: גם בבית הפרטי שלי צריך לרדת קומה למטה. נכה אם היה בבניין לא

יכול היה לרדת.

אבי: צריך להעלות את זה מול נגישות ישראל, ובינתיים תציע להם לעשות

מה שאפשר. אולי שבשעת חרום יהיו מי שממונה לעזור. מעקה..

עדי: יש גם עניין של שרותי נכים שצריך להוסיף.

אלן: ישנה בעיה של רוחב הדלת של המקלט, של הממ"ד. אני לא בבית

פרטי, אבל אני לא יכולה להיכנס.

גולן: אני בניתי בית ורציתי דלת רחבה יותר וזה עלה פי ארבע או פי חמש

מהרגילה. נכים, מיטות או אלונקות חלילה זה בעיה.

וועדת נגישות 16.09.2015

6

אבי: ראיתי באינטרנט כיסאות גלגלים שיכולים לרדת ולעלות מדרגות, שווה

להתעניין גם מול נגישות ישראל.

פליאה: אוקי, אז מי מכם שלא מכיר, תכירו את אוהד.

אבי: ישנה בעיה של הנמכות מדרכה בירוקה ליד הקניון החדש

פליאה: אני חייבת להגיד שדיברתי עם קנדל והוא לא יודע על מה אתה

מדבר.

אבי: אני מוכן לעשות איתו סיור.

פליאה: הוא אמר שאין עוד משהו שאפשר לעשות שם.

אבי: למה? להנמיך את זה במקום האספלט, להנמיך לגובה הכביש, יש

שיפועים יותר ופחות חדים. ליד הקניון הירוק, זה מונמך. במקום אחד יותר

חצי מטר, מקום אחר פחות. אם את נוסעת בכיסא גלגלים את מקבלת

מכות. נקבע סיור, תגידי לנו לבוא.

גולן: חשוב לי לציין בהקשר הזה שרוב ההנמכה של המדרכות זה במקום

פינתי ואז אין בעיה. הבעיה מתעוררת בהנמכות כגישה לגנים ציבורים

ומקומות כאלה ואחרים, חלק מאיתנו ביקשו שהיא תבוצע במקום כזה או

אחר, ולימים מגלים שהתחילו לחנות שם, פונים לעירייה ומבקשים לשרטט

מעטפה שם ונתקלים בהליך בירוקרטי שצריך לשלוח לאיזה יועץ תחבורה

ולעבור וועדה על מנת שאותו שרטוט יצוייר, וזה אבסורד. בתור נכה, לא

חשבתי על זה שצריך לבקש מראש שיבוצע אמצעי כמו שרטוט של מעטפה,

עמודים כלשהם, אדום לבן זה בעייתי בהנמכת מדרכה כי לא רואים את זה.,

אבל האידיאלי מבחינתי זו מעטפה שרואים אותה. צריך לבחון בוועדה

שכשמנגישים הנמכה של מדרכה שזה מראש יכלול גם שרטוט של מעטפה

באותו אזור על מנת שלא יחנו שם וימנעו מאיתנו את השימוש הראוי.

מיכל: יש מקום ספציפי שאתה רוצה להצביע עליו? עליהם?

גולן: כרגע יש מקום אחד בשכונה שלי וזה בטיפול של מר עמירם מילר, זה

אמור להיות בוועדה הקרובה בספטמבר.

מיכל: אם יש עוד מקומות תעביר אלינו.

פליאה: יש לנו אורח שהגיע במיוחד לישיבה היום, אחרינו נכנסת ישיבה

לוועדת ביקורת. כמו שקראתם בוודאי בעיתונים אנחנו בפיילוט בשימוש

באפליקציה, אוהד עומד במאחורי הקסם הזה, אם יש שאלות.

וועדת נגישות 16.09.2015

7

מיכל: פיילוט זה אומר שהתחיל תהליך, האפליקציה עדיין לא אושרה

מבחינה משפטית, יש פה היבטים משפטיים, שלא יחשבו שמחר כבר

מפעילים אותה.

פליאה: בואי ניתן לאוהד להסביר על מה מדובר, עוד לא מבינים מה זה

אומר.

אוהד: שלום לכולם, תודה על ההזדמנות להסביר. הגעתי לפה גם דרך

נגישות ישראל, פנינו לנגישות ישראל לפני כבר קרוב לשנה ויש לנו שיתוף

פעולה מאוד פורה איתם. בין השאר הוא פתח לנו את הדלתות גם בעירייה

הזאת.

דבי: תציג את עצמך בבקשה. אנחנו לא מכירים אותך.

אוהד: אני אציג, יש לנו פתרון מיוחד לאכיפת נכים, שמי אוהד, אני בן 33

אבא לאריאל ולעוד פשוש בדרך, מגיל צעיר התעסקתי במחשבים, לפני

כחצי שנה פתחנו את חברת פיש פאש, השם הולך להתחלף, יחד איתי יש

את שלומי סמנכ"ל טכנולוגיות ועורך דין איתן המר, עובדים גם עם עורכי דין

נוספים. המקל הליכה פה הוא שלי, נפצעתי קשה לפני שמונה שנים, עברתי

7 ניתוחים בקרסול, כשפליאה הכירה אותי הייתי על כיסא גלגלים, לשמחתי

אני בחודשים האחרונים עם מקל אחרי ניתוח שביעי מוצלח, בחו"ל, הגעתי

לרופא מומחה בעולם שהקים אותי על הרגליים אחרי שבארץ התייאשו

ממני. לנושא יש חשיבות עצומה עבורי אישית. כשליחות. זה קצת מעבר

למצגת. אני אקצר, אדלג על כמה שקפים, הפתרון מאוד פשוט, כל אזרח

יוכל להוריד את האפליקציה ולצלם עבריינים שחונים בחניות נכים בלי תג,

מוריד אפליקציה, לא צריך להזדהות, מצלם חצי דקה ומעביר למערכת,

המערכת מוודאה שהסרטון לא מזוייף, זו הטכנולוגיה המיוחדת שלנו, דבר

שני, שזה רלוונטי, שיעניין את מיכל ורשות החנייה. ברגע שאנחנו רואים

ומזהים שזה רלוונטי, הסרטון מועבר לעירייה שצופה על פי שיקול דעתה

ומחליטה האם לתת דו"ח או לא, כל התהליך פה הוא בלי קשר וללא עדות

המצלם, המצלם רק מצלם, לא צריך למלא טופס, לא צריך להבין אל מי

להגיש תלונה. ובטח שלא צריך הלגיע לבית המשפט ביום שיגיע.

פליאה: אני שואלת למה היום אני לא יכולה לצלם עם הסלולרי שלי ולשלוח

את זה וזה יהיה בסדר.

אוהד: את יכולה, אני לא אייצר מזה דו"ח, צריך להבטיח שאין שום

פיברוקים וכאלה והיום צריך גם עדות של מי שצילם שיהיה מוכן להגיע

לבית משפט ולהזדהות.

וועדת נגישות 16.09.2015

8

אריק: אז מה הייתה הבעיה עם המצלמות.?

מיכל: לא הייתה בעיה.

אוהד: בעניין המשפטי.

מיכל: הייתה בעיה אחרת, בעניין המלצות חנייה, הייתה תביעה ייצוגית.

דבי: לא הבנתי את הפטנט, אוקי, צילמנו סרט, איפה זה? מתי זה?

- לפני רגע היא אמרה שכן צריכים את העדות.

פליאה: האפליקציה באה לפתור את העניין, אם אתה מצלם בלי האפליקציה

היום.

אוהד: אני אענה על זה מסודר, א' – הסרטון מגיע אל המערכות שלנו יחד

עם זמן ומיקום מדוייק של העבירה. העירייה מקבלת את זה. העניין

המהותי, עדות המצלם והקייס המשפטי, היום אזרח שמצלם עבירה אם הוא

יודע איך, הוא יכול לגשת לתחנת משטרה, אם מתפנה אליו שוטר, למסור

עדות. אם האזרח יערער, האזרח שדיווח מחוייב להגיע. דיברתי עם קציני

משטרה, יש בודדים שעושים את זה. זה מתאפשר. אם אתם לוקחים סרטון

או תמונה לבית המשפט אין דרך לקבוע אותנטיות, זה די פשוט לזייף את

זה. בטח את הזמן והמקום. לכן, כדי להבין מי דובר אמת, בית המשפט שם

את המצלם ואת המערער מול השני ומאמין למי שהוא בוחר להאמין. היא לא

דרך נגישה, ומעטים יודעים עליה. ולכן לא משתמשים בה. את זה פתרנו.

הטכנולוגיה שלנו מחליפה בעצם את עדות המצלם, בית המשפט יקרא

מבחינת תהליך ליטיגציה, הוא יקרא לעד המומחה הטכנולוגי, עובד החברה

שלנו, שיסביר למה אי אפשר לזייף את הסרטונים ואת המידע ושיציג איך

עשינו את זה לפי דרישות החוק של חתימה אלקטרונית כך שיוכח שהסרטון

לא שונה וזוייף בדיוק על פי התקן הישראלי וחוק החתימה האלקטרונית

שחוקק ישראל איתן, החוק הזה זה אחד מיסודות העבודה המשפטית שלנו

על איך אנחנו מציגים משהו קביל משפטית שלא עבר עריכה ושינוי. היתה

פה עבודה של מספר מומחים ועורכי דין שפתרנו ואפיינו פתרון ייחודי על

מנת לפשט את התהליך. לא רק שהאזרח לא ייקרא לבית משפט, אי אפשר

אפילו לקרוא לו, אין לנו את המספר טלפון שלו.

לירית: אם לא יודעים את מספר הטלפון שלו איך יודעים שזה לא מזוייף?

אוהד: המערכת באמצעות אלגוריתמים יודעים אם הסרטון מזוייף או לא, אם

הוא מזוייף הוא ייזרק לזבל מיידית. יש ערוץ של נוטיפקציות, בלי שאנחנו

וועדת נגישות 16.09.2015

9

יודעים מי אותו אזרח אנחנו יכולים להגיד לו כל הכבוד אדוני והסרטון

הועבר וכו', אנחנו לא יודעים מי זה, אנחנו רק יודעים לשלוח לו הודעה.

איך תדעו מיקום עבירה?

אוהד: אנחנו לא צריכים לדעת את הפרטים שלו, אנחנו מקבלים את המידע

מהמכשיר שלו, הסרטון, הזמן, עוד כמה שעונים שמתחבאים במכשיר הזה.

אגב, אם השעונים לא תואמים הסרטון יפסל, והמיקום במכשירים האלה יש

בהם רכיב ג'פי אס. להביא את המיקום המדוייק, כל הדברים האלה

משמשים את גוף האכיפה לפי שיקול דעתו. נגיד שמחליטים שהיתה

התרעה לפיגוע ומי שחנה פה באותו יום לא יקבל דו"ח, שיקול הדעת נמצא

בעירייה, אנחנו מנגישים את הראייה.

גולן: זה יפה ומבורך ויחד עם זאת מה יגרום לאנשים לקחת בזה חלק? מה

יגרום לציבור הרחב שלא חי עם נכות כזו או אחרת, מה יניע אותו? מה

מביא אתכם לחשוב שהפיילוט הזה ייצלח בסופו של יום?

אוהד: אתה שואל על שיווק.

מיכל: זו שאלה מצויינת, כי רוב קריאות המוקד על חניות זה על ידי הנכים

עצמם.

גולן: אני כנכה, אני, גם כשאני רואה שנעשה לנו עוול, ואולי יכו אותי פה

אחרים, אני לעולם לא אתקשר כדי שיתנו דוח לבן אדם שמחנה בחניית

נכים, כי זה לדעתי קשור לעניין של חינוך אותו אדם שיקבל את הדוח עשוי

לחכות עוד שעתיים בחנייה הזאת וכשהוא ייצא יתפוס מישהוא אחר. זה

חינוך.

מיכל: אלף שקל זה כואב, זה מחנך מצויין האמן לי.

גולן: לי גם כאדם שנפגע מזה קשה מצפונית לעשות דבר כזה. אני מנסה

לחשוב, לא כמי שרוצה לתקוף את זה, אלא לראות איך זה מתקדם הלאה.

אבי: יש אנשים כמו גולן שקשה להם לקחת חלק בלהעניש. אני בתור אדם

נכה אני אשמח אם פקחים יתנו דוח. אני מברך על כך. אבל אישית קשה לי

מצפונית להתקשר ולבקש שיבואו לתת דו"ח. האפליקציה שלכם גם

מבורכת, אבל אני תוהה איך זה בסופו של יום יגיע לכדי שיתוף פעולה עם

האזרחים.

לירית: צריך לחבר את זה אולי לקמפיין של נגישות ישראל.

וועדת נגישות 16.09.2015

10

פליאה: היתה לנו כבר פגישה עם אושרת מנכלית העירייה לחבר את זה

לעמותות הרלוונטיות. הדבר הזה, ברגע שייצא החוצה זה יהיה מערך כולל

של דברים, לא רק אדם אחד שנותן דו"ח.

לירית: אם הציבור מושפע מהקמפיין, "לא נכה אל תחנה", לדעתי לתוך

קמפיין כזה צריך להכניס את האפליקציה.

אבי: ברעננה יש פיקוח הדוק על חניות נכים, כמעט לא חונים שם בחניות

נכים. הייתי במלון דן בתל אביב, יש חניות נכים שם בקומות בחניון, חנתה

מכונית לא של נכה והזמנתי משטרה, הם היו בסדר, לא התחמקו, אני תומך

במה שמיכל אומרת, זה חלק מהחינוך. במקביל אפשר לעשות את

הפרסומת, הכל במקביל, כי יש נכים שממש קשה להם, הם צריכים ממש

לעמוד קרוב למקום ואין ברירה, אם יש פראי אדם...

גולן: הכוונה שלי היתה שכל עוד שמסתובב פקח באופן שוטף על אזור

מסויים ומגיע כל חצי שעה ורואה שמחנים שלא כדין, מבורך שייתן דו"ח, לי

באופן אישי גם כשאני נפגע מזה קשה לי להתקשר ולהעניש את אותו אדם.

יש אזרחים שמתקשרים?

מיכל: בוודאי.

גולן: לכן אני חושב שהאפליקציה מבורכת. לא יודע אם אשתמש בה. אני

רוצה לכוון לקבל תשובה איך באמת אנשים, כלל התושבים ישתמשו בזה.

לא מציעים פרס על שיתוף פעולה.

פליאה: מציגים את זה כהלשנה.

אוהד: לא. פה את מעודדת הלשנה וזה יוצר סוג של אי נוחות, גם ברמה של

תפעול בעקבות הלשנה. אבל פה מדובר באדם שנפגע, הוא לא מקבל פרס

על זה שהוא מלשין.

גולן: כשאני נפגע, אני פונה ומסביר.

מיכל: רוב הערעורים שקיבלנו בנושא, זה היה "לא שמתי לב, זה היה לכמה

דקות". כרגע, נכה צריך דחוף לשרותים ועושה במכנסיים כי אין לו איפה

לחנות, אין אפילו שיקול דעת לפקח, חובת רישום דו"ח, מקסימום שיכתוב

ערעור, לפקח אין שיקול דעת בעניין הזה. נכה שנמנעת ממנו חנייה הוא

במצב פיזי ונפשי קשה, זאת התפיסה של העירייה.

וועדת נגישות 16.09.2015

11

פליאה: בוא ניתן לאוהד להסביר, כי אנחנו ממש קצרים בזמן.

מיכל: לא בטוח שכדאי להשאיר להם זמן לוועדת ביקורת.

אוהד: עלה נושא קריטי, שיווק האפליקציה ושימוש. הלוואי ורק חינוך היה

עוזר. לצערי יש הרבה אנשים, לא חסרים לצערי כאלה, אני באופן אישי

נאלצתי עברתי קופת חולים, עברתי בנק, עברתי ספר, בגלל הסוגיות האלה

שלא היה לי איפה לחנות.

פליאה: היה גם את מה שסיפרת לי על לצאת לקניות ונהרס לך כל היום

בגלל מישהו שחנה.

אוהד: לי זה פגע באופן מהותי בחיים ואני אשמח להשתמש בזה. אני

ספרתי עשרים דקות הרבה פעמים כשאנשים אמרו לי חמש דקות. אני יותר

מאשמח לחנך אותם בצורה הזאת. כל מי שחושב ורואה לנכון להשתמש

בזה מוזמן, השיקול הוא של העירייה, אותו אזרח לא יודע אם יינתן דוח. אז

חלק ישמחו כמוני לצלם, וחלק מהאנשים לא.

גולן: זה יקל על אנשים שכמותי לדווח. מאשר להתקשר. כאן זה אחרת,

אתה מצלם ושולח. אבל אני שואל...

פליאה: אני חושבת שזה יהיה יותר קל.

גולן: זה לא רק להעניש, זה גם לחנך.

מיכל: כשאתה רואה את זה, עד שאתה מתקשר ומגיע פקח, יכול להיות

שהוא כבר נסע.

אריק: אני צילמתי, העברתי והעירייה החליטה לא לתת דו"ח, יש לי

אפשרות לתבוע את זה מהעירייה?

אוהד: לא. זה לשיקול דעתם. דבר נוסף יותר מהותי,

דבי: אין שום מוטביציה לאזרח לעשות את זה.

אוהד: אני עדיין רוצה לענות לגולן על השאלה שלו. מה שרציתי להגיד,

מעבר למצלמים בו אנסה להסתכל על נקודת המבט של העבריינים, נניח

בלי קשר לאפליקציה מיכל היתה מוציאה שלטים שיגידו שאלף פקחים

חדשים הצטרפו, בואו נחשוב מה עובר על אותו נהג בראש כשהוא יודע שיש

עוד אמצעי אכיפה, הוא לא יכול לראות את הפקח או המצלמה שתלויה על

העמוד, אפילו אם אף אחד לא יצלם השיווק עושה לבד את העבודה שתביא

את התוצאות במקביל לאותם אנשים שילמדו בדרך הקשה, יהיו אנשים

וועדת נגישות 16.09.2015

12

שמלכתחילה יחשבו פעם נוספת כי הם יחשבו שעשויים לצלם אותם. לתת

לעבריינים סיבה טובה לא לבצע את העבירה.

דבי: איך זה מתיישב עם האינטרס של העירייות להכנסות?

אוהד: היינו בקשר עם כמה עירייות, בניגוד לכמה עיריות אחרות שמאוד

עניין אותם הפן הכלכלי, פה שמענו דברים שהיו לנו נעימים באוזן, פשוט לא

ענין אותם אם זה יגדיל או יקטין את ההכנסות. כל עירייה בוחרת את זה

מסיבותיה היא, בסופו של דבר התחזיות שלנו שהמערכות כגון אלה, בגדול

כשמגברים אכיפה, קורים שני דברים, כמות העבירות בפועל קטנה, אבל

כמות העבריות שמגיעות לדוח עולה, ביום יום יש המון עבירות שלא

מקבלות דוח, אז זה מגביר את האכיפה ומצד שני מגדיל את הכנסות

הרשות מאכיפה, אין שום מערכת אכיפה שנכנסה שהקטינה את ההכנסות

מאכיפה. לאנשים תמיד יש את החמש דקות האלה לעשות סידורים ולצערי

יש כאלה תמיד שיחשבו שזה בסדר. מבחינת חוק המספרים יכולים לקרות

שני דברים, יותר דוחות פחות עבירות.

לירית: אם אני רואה דבר כזה, המכשול שלי, כאזרחית שלא רוצה לחטוף

אלימות, אבל גם נושא של נגישות, כי אני ככבדת שמיעה לא נוח לי לעשות

טלפון ולהתלונן, אם האפליקציה יכולה להיות נגישה לחרשים וכבדי

שמיעה?.

אוהד: בוודאי, את לא צריכה לדבר או להקשיב לאף אחד כדי להשתמש

באפליקציה.

לירית : צריך לחזק את ה בנושא של השיווק, שידעו.

אוהד: מי שמוביל את זה זה איתי צחר, הוא מרכז את כל הנושא בעירייה.

גולן: האפליקציה תשמש לעבירות אחרות? שהן לא עבירות נכים?<

אוהד: אלוהים גדול, אנחנו חושבים שיהיה לזה שימוש בעבירות נוספות,

אבל כרגע אנחנו רוצים לעשות משהו אחד טוב ואחר כך נמשיך.

יש עוד שאלות?

לירית: גם על מכשולים שעיוורים יכולים להתקל בהם.

דבי: יש לך את האפליקציה של המוקד, לדיווח מפגעים, את יכולה לדווח על

כל דבר.

וועדת נגישות 16.09.2015

13

לירית אני למשל לפני שבועיים נפלתי בגלל משהו שבור במדרכה. אני אלך

למוקד?

דבי: יש אפליקציה של מוקד שאפשר לכתוב שם מה שאת רוצה וגם לצלם

את מקום הארוע.

אוהד: נכון, זה מערכת משלימה למערכת הזאת, לא באה להחליף את

המערכות לדיווח מפגעים, החוזק של המערכת שלנו זה שזה מחליף את

עדות המצלם, במקום שהאזרח יסביר ויעיד, המאפיינים הטכניים עושים את

זה עבורו. אז מה אנחנו עושים עם העירייה,? אנחנו יוצאים לדרך בהובלת

איתי צחר בפיילוט, בהתחלה זו תהיה קהילה מצומצמת של מצלמים,

בהדרגה, כל הגורמים מעורבים כבר. העירייה כבר מעורבת בשיווק

האפליקציה.

דבי: אתה רוצה להסביר כמה זה עולה לתושבים? לעירייה? מה העלויות<?

העירייה מקבלת את זה כרגע לחצי שנה חינם, אחרי כן זה יהיה סכום מאוד

קטן,לא על זה ייפול העניין מה שמשמעותי בכפר סבא זה שאנחנו יחד

בפיילוט, אנחנו לומדים אחד מהשני, מקבלים איפיון המוצר בצורה הטובה

ביותר.

פליאה: אני רק אציין שעובדי העירייה לקחו את זה ברצינות מאוד. איתי

לקח את זה ועובד על זה מאוד ברצינות .

דבי: אני אחזור שוב, זה לא בחינם, אני כחברת מועצה רוצה לדעת כמה זה

עולה.

פליאה: אנחנו כרגע מקבלים את זה חינם.

אוהד: איתי הוא הכתובת לשאול.

פליאה: הנושאים האחרים שהיו כתובים בלוז ידחו לישיבות הבאות. נדון

בדברים, אני מאוד מודה לכם שבאתם. תודה רבה.

mailto:GILAS@KSABA.co.il