פרוטוקול ועדת כספים

עיר
כפר סבא
ועדה
ועדת כספים
קטגוריה
פרוטוקול ועדת כספים
תאריך
13/12/2022
מקור
הקובץ המקורי באתר כפר סבא
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

תאריך: 13/12/2022

אסמכתא: 637426

פרוטוקול ישיבת ועדתכספים _- לאישור תקציב 2023 נערך ביום

13122022

שמות חברי הוועדה הנוכחים

בזום: רפי סער – ראש העיר

אורן כהן – חבר הוועדה

דני הרוש – חבר הוועדה

אמיר קולמן – חבר הוועדה

עדי לוי סקופ – חברת הוועדה

בחדר הישיבות:

לירית שפיר שמש - יו"ר הוועדה

הדר לביא - חברת הוועדה

אסנת ספורטה – חברת הוועדה

עדי לוי סקופ – חברת הוועדה – (לזמן קצר לאחר מכן עברה לזום)

שמות מוזמנים שנכחו:

יובל בודניצקי – מנכ"ל העירייה

צחי בן אדרת – גזבר העירייה

פירי לוי - סגנית מנהלת אגף תקציבים

צבי אפרת – סגן גזבר

מירי מינוסקין – מנהלת לשכת גזבר, מזכירת ועדת כספים

סדר יום הועדה :

אישור תקציב העירייה לשנת 2023

עיקרי דברי המשתתפים:

יו” ר: לירית שפיר שמש

רפי סער: אנו פותחים את תקציב 2023. מודה לצוות על העבודה הקשה וללירית

שהי י תה שותפה לעבודה על התקציב והמשימות הלא פשוטות. אנו במסגרת

מאתגרת של תקציבי מדינה שלא היו מאושרים, והתקציב השנה חשוב ומשמעותי.

רוב העלויות נגזרות מהסכמי שכר במשק המחייבים את העירייה. הסכמי שכר במגזר

הציבורי. הסכם משמעותי של זליגת שכר נוספת ... הסכם לסיי עות של השלטון

המקומי, משרד האוצר ומשרד החינוך, יביא לסייעות העלאה משמעותית בשכר על

העמדת התפקיד במקום הראוי לו, הכשרה באופן תעסוקתי משמעותי. סייעת תוכל

לאחר הכשרה מתאימה להפוך לגננת. זו עסקת חבילה גדולה המתוקצבת בתקציב

העירוני. לכן יש עלייה משמעותית של כ- 34 מי ליון ₪.

יש גם התייקרויות במשק שהעירייה חווה. הן קשורות לפעילות של ספקים, קבלנים.

אנו חווים התייקרות משמעותית מאוד בכל הקשור לאבטחת העיר והאירועים בעיר,

והתקציב מאותגר ומורכב.

אנו ערב שנת בחירות, אך צריכים לנקוט באחריות כלפי תושבי העיר ולדאוג

שהתקציב יעבור בצורה טובה ולאפשר למערכת העירונית לפעול ולתפקד. התקציב

מהווה בשורה גדולה לעובדי העירייה, לכן חשוב לי שיעבור פה אחד בוועדת הכספים

ובמועצת העיר. כי בסופו של יום, ההצבעה על תקציב מביאה בשורה גדולה לעובדי

וסייעי העירייה, וזו האמירה המשמעותית שלי בערב זה.

המתנו זמן רב להסכמים אלה, בשנים האחרונות לא עבר שום הסכם משמעותי לשכר

העובדים, לכן לא חשוב מה הצד הפוליטי שלנו, התקציב הזה מאפשר לעירייה לפעול,

נותן רווחה לעובדי העירייה ומשפר משמעותית את שכרם ו תוך התאמה להתייקרויות

שהיו בשנים האחרונות כי שחיקת השכר מהשנים האחרונות דרמטית ומשמעותית

לכולם, גם לעובדים וגם לבכירים, השחיקה גדולה וזה עושה תיקון. כמו שאני שומע

מכמה אנשי אוצר בממשלה החדשה, גם ב -2024 יהיה תיקון נוסף לאור

ההתייקרויות במשק. יש פה אינפלציה שגברה משמעותית, וזה משליך על כל פעילות

העיר, ואנו צריכים לפעול באחריות גדולה.

אלו היו דברי פתיחה. אני מעביר לצוות המקצועי.

לירית שפיר שמש: תודה לצוות המקצועי שתמיד מקשיב לכל שאלה והערה ותמיד

יש נכונות. זה לא מובן מאליו כשמדובר בתקציב.

תודה ליובל בודניצקי, מנכ"ל העירייה על השותפות. כעת אתן ליובל ולצוות המקצועי

היקר לשאת דברים לגבי התקציב, שנתחיל ברוח אופטימית.

יובל בודניצקי : תודה לכולם, לכל צוות הגזברות והצוות המוביל – צחי, פירי וצבי.

אסנת ושקד מהאסטרטגיה שסייעו רבות בנושא הקבצים, האיחוד והסינכרון.

רוב התקציב הפעם הוא של שכר, גם בגלל האינפלציה ומתן השירותים במכרזים

השלכות של הסכמי שכר, עובדים סוציאליים, עובדי הוראה, כל הנגזרות על עובדי

הניקיון והאבטחה הסכמי שכר קיבוציים וכו', המושתים על העירייה -100% שצריכה

לשאת בהם. תוספות שכר נאמדות כרגע ב-36 מי לי ון ₪ ויש חשיבות מכרעת לאישור

התקציב, כי ללא אישורו לא נוכל לשלם את תוספות השכר, והמשמעויות ברורות.

האחריות כבדת משקל. אני מעביר לצחי לדבר על עיקרי התקציב. יהיו בוודאי שאלות

לחברים, נרכז אותן ונענה עליהן במרוכז.

צחי בן אדרת: תקציב העירייה – ריכוז ההחלטות, הצעת התקציב הרגיל ל -2023 ,

התקציב השוטף 1,042 מי ליון, פעם ראשונה שהעירייה עברה את המיליארד. הצעת

התקציב פיתוח ל-2023 היא 182 מי ליון. מסגרת תכנית פיתוח רב שנתית ל-2023 ו-

2024 היא 298 מי ליון ₪. תקן כ"א לשנת 2023 המבוסס על נתוני מצבת עובדים

ממו צעת, כפי שאתם רואים. היתר למשיכות יתר בבנקים 52 מי ליון.

נטילת הלוואות לפיתוח כמפורט בנספח א', נדבר על זה, 74 מי ליון.

צחי בן אדרת: תקציב 2023 מיליארד ארבעים ושתיים. פעולות יש תוספת, תקציב

שכר תוספת 36 מליון. אפרט בהמשך. הצגתי גם שנה שעברה את התפתחות

התקציב הרגיל לאורך השנים, יותר אינפורמטיבי, מן הסתם גידול תושבים,

אוכלוסי י ה. התפתחות התקציב לנפש ולבית, יש עלייה מתמדת. תקציב לנפש 9334,

עלייה מתמדת לאורך השנים

השקעות עיקריות בצד ההכנסות. גידול 14% בהכנסות ממשרד החינוך, בעיקר

תכנית גפן (גמול פדגוגי נוסף) שיעור הגבייה עלה, הכנסות מארנונה גדלו ב -5% .

התקציב של גפ"ן עובר דרך העירייה, , לא ישירות לבתי הספר.

הדר לביא: שיעור הגבייה הוא המשמעותי?

צחי בן אדרת: גם שיעור הגידול מהאינפלציה עולה וגם אחוז הגבייה. כל אחוז

בגבייה הוא בערך 4 מי ליון. אנו ב-94%, היינו בקורונה 93%, אנו חוזרים לשיעורים

שאחרי הקורונה, שם אנו רוצים להיות השנה. וגבייה מיתרות, בסיס החיוב יותר גבוה,

והטייס האוטומטי – כל זה נותן לנו את התוספת.

גידול של 44% מתקבולים אחרים– קרנות פיתוח, מפעל הפיס, קרן הנדסה וכו'.

המלוות – התוספת היא 6 מי ליון.

11% הכנסות יתר עצמיות שזה בעיקר חניה ופרסום חוצות, מכרז חדש הוסיף 2

מי ליון ₪. הגידול בחניה הוא אולי כי בשנה שעברה תוקצבה בחסר, והשנה ראינו

תוספת יפה. זה בעיקר.

תמהיל הכנסות מארנונה מגורים עסקים, גם הראיתי בשנה שעברה. יש לעודד

עסקים, להוסיף אזורי תעסוקה. הנדסה עובדים ומקדמים את זה, אך זה תהליך רב

שנתי, וצריך בסופו של דבר לסגור את הפה של " הדג" הזה.

השפעות עיקריות תקציב בצד הוצאות השכר, כמו שיובל ורה"ע דיברו על הנושא, אנו

בסביבה אינפלציונית, מדד, כל הסכמי השכר וזחילת שכר. לקחנו שיעור התייקרות

של 4.5%, הסכמים סוציאליים שנחתמו וייקרו את השכר משמעותית. יש סט

התייקרויות והסכמים שנצטרך להתמודד איתם. סה"כ תוספת שכר 36 מי ליון ₪, וזה

אתגר התקצי ב, לסגור את ההסכמים האלה ,כי הרבה שנים לא התמודדו פה עם

אינפלציה.

יש גידול 52 מי ליון ₪ בפעולות. 16.5 מי ליון בפעילות חינוך שמיוחס בעיקר לגפ"ן.

נכנס יותר וגם יוצא יותר. גידול 6% בחזות העיר 6.3 מי ליון, שזה בעיקרון פינוי

אשפה וניקיון. ניקיון מוסדות חינוך, רחו בות. גידול 2 מיליון ₪ במינהל הכספי שזה

בעיקר הביטוחים שמאוד התייקרו, זה משהו גורף לכל הרשויות.

גידול 3 מי ליון ₪ בקהילה וחברה. לגבי אירועים אין גידול בערך המוחלט, מיד אדבר

על כך, זה בולט אך זה לא גידול כי מספרי ההשוואה הם ביחס ל-2022, שם לא היו

תוספות. בפועל זה אותם הוצאות.

הדר לביא: זה לא משנה.

צחי בן אדרת: אני רק אומר, מבחינת הניתוח של 2022, בנוסף יש עוד חצי מי ליון

לציון כ"ס 120 שאמור להתחלק באירועים הקיימים

גידול 4 מי ליון ברווחה, היו גם הוצאות וגם הכנסות. גידול בספורט שזה בעיקר ניצנים

והתיי קרויות והוצאות חוגים. ו 10 מי ליון פי רעון מלוות, בחירות, אנו מקבלים מי ליון

ונוציא 2 מי ליון. המדינה מתקצבת 50%. בדקתי גם עם רשויות אחרות. לצערנו זה

המצב. אני מתנחם בכך שזה גם בכנסת.

חינוך – שקף זה מראה כמה מהכיס מממנת העירייה מעבר לגבייה ולהשתתפות

מדינה. נשקיע אקסטרה 143 מי ליון ₪ השנה. כך היה גם ב-2022 ,127 מי ליון.

נמשיך עם פיתוח. המגמות העיקריות הן הקמת אולם ספורט וחטיבת הביניים, ביה"ס

בירוקה, היסודי החדש, הרחבת מוסדות חינוך, שיפוצי עומק במוסדות קיימים, שבילי

אופניים, שיפור תשתיות. אלו עיקרי הדברים.

הדר לביא: תשלחו לנו את המצגת?

צחי בן אדרת: אם תרצי, בשמחה.

אסנת ספורטה אשמח גם. לא הספקתי לפתוח הספר, אקשיב ואשאל אם יהיו

שאלות. הבנתי שיש גם תכנית להקים מגרש ספורט בביה"ס הזמני בירוקה. זה נמצא

כאן איפה שהוא? לביה"ס הצומח, במרחב שנקרא כרגע הזמני. לא מתוכנן?

יובל בודניצקי : כרגע אין שם מגרש, הם אמורים להשתמש במגרשים של החטיבה

ורחל המשוררת.

הדר לביא: זה אשכול גנים, אי אפשר להקים שם מגרש ספורט.

אסנת ספורטה: זה לא בתו כנית להקים שם מגרש ספורט?

יובל בודניצקי : צריך להכין להם פתרון למגרש, כרגע בעייתי לבנות להם מגרש זמני,

אז נותנים להם פתרון בבתי הספר הקיימים.

צחי בן אדרת: עומס מלוות – ב-2022 זה צפי מלוות בפועל. אני מנהל את מדיניות

המלוות שלנו בסביבת ריבית גבוהה ואינפלציה, בשום שכל ובזהירות. לא למהר

לקחת הלוואה, למשוך את תזרים עד השנייה האחרונה ואז ליטול. זה הצדיק את

עצמו. אז ב-2022 ההנחה היא שניטול עד 7 מי ליון על חשבון 2022, וכל היתרות

שיהיו לנו, ככל שנצטרך, זה יהיה ב-2023 או מאוחר יותר ובהתאם לצורך

התזרימי...נשלים את 2022. מדיניות של זהירות.

אסנת ספורטה: המדיניות הי י תה לצמצם ולא להגדיל המלוות.

צחי בן אדרת: המועצה אישרה את כל המלוות.

אסנת ספורטה: אנו החלטנו דבר אחד ועושים דבר אחר.

יובל בודניצקי : לא לשכוח שירשנו עומס מלוות לא מבוטל. לכן אנו עושים זאת

בפינצטה.

הדר לביא: אנו עולים ל- 335, רק הגדלנו המלוות.

צחי בן אדרת: בגלל המדיניות שאנו לא ממהרים לקחת מלוות, הן עדיין נמוכות ביחס

לתקציב. בסוף המועצה אישרה סכום מסוים ואנו מנהלים את זה תזרימית אחרת. את

צודקת.

הדר לביא זה לא קשור לגודל האוכלוסי י ה, אלא לאיתנות הכלכלית של הרשות.

השאלה מה גודל המינוף שאתה עושה. זה איתנות כלכלית. הרצליה היא בסדר גודל

כמונו באוכלוסי י ה. הפונקציה היא איתנות כלכלית.

צחי בן אדרת: לא בדקתי רשויות בתמהיל הכנסות כמו שלנו מה רמת המינו ף.

הרצליה זה לא להשוות תפוחים לתפוחים מבחינת תמהיל ההכנסות.

הדר לביא: זה הכי תפוחים לתפוחים שאני מכירה. אני לא משווה ההכנסות של

התושבים. לעיריית הרצליה אותו סדר גודל של תושבים, הכנסות דומות, והם

מצליחים פר אקסלנס בגלל העסקים, זה עבודה שהם עשו הרבה שנים.

יובל בודניצקי : עומס המלוות הנוסף שנלקח בחשבון הוא גם לצורך הקמת מגרש

הספורט בירוקה והאולם.

הדר לביא: זה נכנס פה?

יובל בודניצקי : ודאי.

צחי בן אדרת: זה 2022 ,יש לנו עוד לקחתלא לקחנו הכל ב-2022, ניקח עוד ב-

2023. כל ה-14 מי ליון זה יהיה ב-2023 .

צבי אפרת כל השנה לווינו רק 23 מי ליון, כשהיה לנו היתר של 50. אנו דוחים את

גיוס ההלוואות. ה-23 אושרו ב-2021 .

צחי בן אדרת תקציב הפיתוח סה"כ המקורות 182 מי ליון ₪. המורכב מרכיב מותנה

של 81.600, שמורכב מהוותמ"ל, תקומה

ככל שזה לא יקרום עור וגידים זה לא יקרה. תקומה אנו ממש צריכים לקבל את

הכסף, עד שאני לא רואה את הכסף אני לא מתקצב.

לירית שפיר שמש: יש פה סה"כ תקציב פתוח או פיתוח?

צחי בן אדרת: כנראה פיתוח.

לירית שפיר שמש: עברית קשה שפה. קשה לדעת.

יובל בודניצקי : צודקת. נתקן.

צחי בן אדרת חלף השבחה זה סעיף מותנה של 12 מי ליון. ככל שנקבל יותר נעדכן.

אנו ורסבילי י ם בעניין זה. אלו הוצאות פיתוח דומות.

אלו עיקרי הדברים לפני שאלות.

אסנת ספורטה: תחזור למקורות תקציב פיתוח.

צחי בן אדרת: מקורות כמו שאתם רואים, 81.6 מי ליון זה המותנה וסה"כ 73 ועוד

27 ,100 מי ליון ₪ זה תקציב ביי דפי נישן, שמוגדר מהיטלים, שוטף, השבחה, סלילה,

תיעול, מלוות מגובה הפי רעון.

הדר לביא: מרכז שוורץ רייזמן שזה 3 מי ליון ₪?

צבי אפרת: אנו נשים כנגד זה לפי התו כנית גם 3 מי ליון. להם יש תורם, זה לא

מהעמותה.

הדר לביא: התרומה הזו הוסדרה כבר, היא וודאית?

יובל בודניצקי : כרגע אנו בטיוטות של ההסכם. התרומה כבר קיימת.

הדר לביא: כנגד זה כמה שמה העיריה?

יובל בודניצקי : שלב א' מורכב כרגע מ-6 מי ליון ₪, 3 מהעירייה ו-3 מהתורם. כנראה

הם יוסיפו כי ירצו לפתח בקצב מהיר יותר. אך אנו נעמיד רק 3 ב-2023. זה תוקצב

חלק מזה תוקצב כבר ב- 2022, כי את התכנון התחלנו לעשות מכספנו

אסנת ספורטה: מפעל הפיס זה גידול של 3 מי ליון?

צחי בן אדרת: זה מתו כנית החומש, גידול בשוטף. נצטרך לעדכן את תכנית החומש.

הדר לביא: אני לא זוכרת עת העצמיות מעבר לתחזית.

צבי אפרת: יש לנו עוד 3 אירועים שאנו לא יודעים מתייקרו השנה. החלטנו אותם

לסמן כתקציבים מותנים, כתבנו את 3 האירועים– שיווק ראשון של יחידות בתמ"ל

(40 ו-13), קבלת הסכם כספי הגג והשבחה ראשונה של תקומה

יובל בודניצקי : אנו פה מאוד שמרנים. בתקומה לקחנו 30 מי ליון ₪, שהצפי

שהתקבול יהיה יותר גבוה, הלכנו על הערכה שמרנית. אחרי השיווק יהיו היטלים

מהתמ"ל, השבחה.

צחי בן אדרת: לפני שאלות אגיד תודות. תודה לצבי ולפירי, יד ימיני. אורית דנאי גנדל

נתנה לי את השקט להתרכז, ועסקה בשוטף. לסמדר מהאסטרטגיה, ומרי מנהלת

הלשכה שעו זרת לי בכל מה שאני צריך.

אמיר קולמן: גם אנו רוצים להודות להם.

הדר לביא: לפני השאלות האסטרטגיות, אבקש שאלה טקטית. אם תוכלו לתת לנו

תחושה, גם כי זה חריג, וגם לא דיברנו על ההוצאות המותנות, מה אנו מתנים

ספציפית את הפיתוח התלוי. כלומר אנו מאשרים בעצם חצי תקציב פיתוח. לא ראיתי

בהוצאות.

צחי בן אדרת: בטבלה 4 בספר זה מופיע ב- 2 טורים. טבלת הוצאה מעבר לתחזית.

צבי אפרת: טבלה 4 לפי תב"רים. מה שסעיף 1 מחולק, והתנועה על פני הסעיפים

נעשה במשך השנה בהתאם לצורך, כל פעם שיקרה אירוע כזה ישתחרר לנו עוד

סכום, לא נצטרך לרוץ לוועדת הכספים.

הדר לביא: שזה החופש שאנו נותנים לכם, אתם מקבלים תקציב שמרני, שמאפשר

חופש אם הדברים האלה קורים.

אסנת ספורטה: שלחתי בקשה ליובל היום, בטח לא היה לך זמן היום. כמה אנו

חשופים בתביעות? האם זה מופיע בתקציב, יש שריון?

צחי בן אדרת: כן. זה נקרא הפרשות תלויות וזה מופיע בדו חות הכספיים וכל ביקורת

של משרד הפנים, אנו כעת בעיצומה של הביקורת של 2021, הם נכנסים לכל תביעה

ותביעה, ושם מבטאים ההפרשות ככל שצריך. כן, זה מקבל ביטוי בדוחות הכספיים.

זה לא משוריין פה, זה בדוחות הכספיים ששלחתי אלייך, שם יש ההפרשות.

אסנת ספורטה: בסדר גמור. ראיתי שהי י תה תביעה של העירייה עם מפעל המים

לתשלום רטרו עם מבנים. אנו מסתמכים על זה בהכנסות?

צחי בן אדרת: לפי כללי החשבונאות אם יש הוצאה צפויה מביאים אותה בחשבון,

והכנסה צפויה לא מסתמכים עליה.

הדר לביא מה שמטריד אותי זה הגדלת ההלוואות, בעיקר בסביבה אינפל ציונית. זה

תקציב חמישי שאני יושבת פה. חסרה לי מאוד תמונה של תו כניות התייעלות. אולי זה

פחות ביקורת לכספים ויותר להנהלה. אני לא רואה אפילו שאיפה 5 שנים לעשות

יותר מכל שקל. ולאור העלייה באינפלציה זה יותר מטריד. אני רוצה לראות את

השמרנות, ואת העובדה שהפיתוח שלנו נשען על זה, האם יש לנו הערכות

שהאינפלציה תעלה, איזה משא ומתן אפשר לעשות עם הבנקים? כל האדמה שלנו

רועדת בנושא זה.

צחי בן אדרת: כרשות איתנה ששמה הולך לפניה, יותר קל לנו לעשות משא ומתן עם

הבנקים. אנו מקבלים ריביות באמת טובות, אני משווה לחבריי הגזברים והם

מופתעים איך אנו מקבלים ריביות כאלה. כולל בפי קדונות. ריביות בזכות.

חזיתי שתהיה אינפלציה, כבר מלכתחילה נזהרנו עם המלוות, וזה הוכיח עצמו. מעבר

לכך אין מה לעשות, זו הסביבה ויש להתמודד איתה, אני לא מכיר דרך אחרת.

הדר לביא: השאלה אם לא צריך לעשות ריסון תקציבי.

יובל בודניצקי : אני לא חושב. גם האוכלוסי יה גדלה וגם הדרישות שלנו לתת עוד

שירות ושל הציבור לקבל עוד שירות, יש לכך משמעויות תקציביות, משאבים. אני

חושב שאנו עושים את הדברים בחיסכון, שאפשר לקרוא לו אפילו ספרטני. וגם החלק

המותנה, בסוף מדובר פה על הלוואות ותקבולים לצרכי פיתוח. הם לא ייצאו לפועל

אם לא יהיו תקבולי כספים. גם פה הכספים הוצאו בגישה שמרנית. כבר בתחילת

ספטמבר יש ההכרזה של הממשלה שאישרתם במועצה לפני 2 ישיבות. מחכים

לקבלת התקבולים לתקומה ממש כל יום, ואני מאמין שזה יפתח לנו פתח לצאת

לעבודות פיתוח שהעיר ממתינה להם זמן רב, ואח"כ יתווספו אליהם עבודות

מהסכמים אחרים ומה שיתווסף אליהן מהיטלים. אני חושב שאנו פועלים שקול, יש

להסתכל על הסביבה, יש עליות מחירים בכל מיני תחומים וזה משפיע על כולנו, לטוב

ולרע.

הדר לביא: יש צפי לגידו ל אוכלוסי י ה הצפוי ב-2023? ב-2022 קיבלנו הגירה שלילית

יובל בודניצקי : ב- 2023 זה מתהפך לטובה. המינוס קטן, לא גדל

הדר לביא: מאיפה הנתונים הללו?

יובל בודניצקי : זה התפרסם לא מזמן, אעביר לך את זה. היה שינוי מגמה. ראינו זאת

כבר בגרף, הוא השתנה.

הדר לביא לא היה לנו גרף גידול משמעות ביחידות דיור ב-2023. התחלת דבריך

שיש גידול באוכלוסי יה.

יובל בודניצקי : ברגע שיש אישור ההסכם ושיווק, ברור שיהיה. כבר ב-2022 רואים

מגמה חיובית על המצא הקיים ולא על העתידי.

הדר לביא: אשמח לייעוץ משפטי על כוח אדם לשנת בחירות, מה המגבלות המוטלות

עלינו?

יובל בודניצקי : דיברנו על זה גם, והועלה בפורום. יש חוזר מנכ"ל, ובד"כ לפני תקופת

בחירות יוצא חוזר מעודכן עם עדכונים קלים. הוא מחדד ומעביר את הדגשים שלו.

בעיקרון זה מחולק ל -2 פעימות. יש הגבלות חצי שנה ראשונה של 2023 והגבלות

נוספות בחצי השני של השנה.

הדר לביא: איפה אנו עומדים בתקציב בנושא כוח האדם? אני לא מכירה את

ההגבלות, אני רק יו דעת שהן קיימות.

יובל בודניצקי : הכו ל מגובה בייעוץ משפטי. אם יש משהו יוצא מהכלל אנו עולים

כמובן למשרד הפנים. עקרונית, כל משרה קיימת שמתפנה, יש למלאה בכוח אדם

תחליפי. גם פה זה תלוי בתקופה ובדירוג.

אסנת ספורטה: התקופה מחולקת ל-2 .

יובל בודניצקי : בגדול. אבל גם פה יש דיוקים ודקדוקים. אנו בתשומת לב מירבית

ומקפידים על כך.

הדר לביא: אכנס לדברים יותר פרטניים, תחזיקו מעמד. מבחינת הכנסות והישענות

על מימון, סע' 5 עולה 20 מי ליון ₪ כל שנה בערך. זה בהכנסות. 63 מי ליון. זה

מהאקסל.

צחי בן אדרת: התוספת מורכבת מהסעיפים הבאים – 144 מי ליון ו -60 מי ליון.

מקרנות פיתוח, מלוות. ככל שהמלוות פי רעונן עולה, אם היה 26 מי ליון שנה קודמת

או 24 מי ליון, עכשיו הוא 30 מי ליון, פי רעון המלוות השנתי , אנו מחזירים יותר. נותנים

מלוות, צריך גם פי רעון. מוסיפה לעומס המלוות אי קס הלוואה, אז הפי רעון השנתי

עולה. עומס מלוות מוסיפים לבסיס ההתחייבויות. מה שמממן את השוטף זה הקרנות,

לכן זה הכנסות בשוטף. מצד אחד הכנסות מצד שני הוצאות.

הדר לביא לווינו יותר לכן יש יותר הכנסות?

צחי בן אדרת: בוודאי.

הדר לביא: יש גם רכיב קטן של הביט, עלינו ב-10 מי ליון ₪ כל שנה.

צחי בן אדרת: מהתקציב האחרון זה 6 מי ליון תוספת לשנה שעברה.

הדר לביא: אבל פה רשום החזרים מקרנות עוד 16 מי ליון. הכנסות לפי פרקים סע' 5 .

סע' ההחזרים מקרנות עולה ב-20-15 מי ליון כל שנה.

צחי בן אדרת: מימון והחזרים מקרנות. אסביר ממה זה מורכב. 143 מי ליון ל-59

מי ליון. משיכה מעודפים 3 מי ליון, מפעל הפיס 3 מי ליון. זה תוספת הגידול, הפער.

פיצוי פרק הנדסה 3 מי ליון. גם כאן מעבירים לשוטף את עלות ההנדסה. מהקרנות יש

תחשיב, מעבירים לשוטף. הוצאות הנדסה עולות, תחשיב עולה. החזר קרנות פיתוח

6 מי ליון, דיברנו על כך, ויש קרן פנסיה שיכולים למשוך עוד מי ליון ₪. זה עיקר

התוספת. אנו משלמים קרנות פנסיה בשוטף, יש קרן פנסיה שאני מושך את הכסף,

שזו זכאות. עפ"י חוק מותר לי למשוך.

הדר לביא: אחזור לדיון הקודם. אני מאלה שחושבים שאירועים זה כי ף ומשמח, צריך

להיזהר מההוצאה עליהם כי הם חד פעמיים, ותרומתם לאיכות החיים העירונית

אפשר להתווכח עליה. אם עלות האבטחה עלתה, שנעשה פחות אירועים. אני

מסכמת את האירועים ורואה עלייה של מי ליוני ם ₪. זה לא נכון בעיני.

יובל בודניצקי : אין גידול באירועים. הגידול בעיקר הוא העלויות של כל האופרציות

מסביב ועלויות אבטחה ובטיחות, שעושים כל פעם הגדלות ובייחוד בשנה זו, שהיו

הרבה הפתעות בגידול בדרישות שנאלצנו להעמיד למשטרת ישראל, שלא היה

בשנים הקודמות.

צחי בן אדרת: בתקציב זה הקפדנו לגבי הוצאות האירועים, הפער שאת רואה בפרק

האירועים, בתקציב 2022, במהלך השנה הוספנו. ופה התקציב הרשום הוא לפני

התוספות. כלומר אמיתי אין פה תוספת פרט לחצי מי ליון ₪ בכפר סבא 120.

יובל בודניצקי : עוד דבר, בעיקר האירועים הגדולים, הכבדים, עשינו את האירועים

כמשק סגור. כלומר כל ההוצאות של האירועים הם בתוך האירוע. אולי בגלל זה אתם

רואים גידול נוסף, כי השנה זה היה קצת מפוזר. ניקיון וכו' נכלל בתקציב האירוע ולא

בנפרד במחלקות השונות. האירוע נושא את עצמו, כלומר כל ההוצאות של האירוע

אמורות להיות בתקציבו.

אסנת ספורטה: ואז נראה ירידה בסעיף הניקיון, כי הניקיונות של האירועים הלכו

לאירועים?

יובל ב.: עשינו שינוי בתמהיל. האירועים לא גדלו.

אסנת ספורטה: דיברת על ביטחון ואבטחה, יש גידול בתקציב הביטחון?

צחי בן אדרת: כן, 3.340. זה הגידול, התוספת ביחס לשנה שעברה

אסנת ספורטה: איך זה מתחלק שכר פעולות?

צחי בן אדרת: החלק הנכבד הוא פעולות, כמעט ולא שכר. זה שיקול של הצוות

המקצועי.

אסנת ספורטה: נועם אמר שרוב הגידול הוא תוספת שכר.

צחי בן אדרת: כי מאבטחים זה מיקור חוץ, זה פעולות.

הדר לביא: מינהל כללי יש עלייה של 20% ,5 מי ליון ₪.

צחי בן אדרת: אסביר - בחירות 2 מי ליון ₪, עדכוני שכר מי ליון, דמי חבר איגודים

מקצועיים עלו ב-400,000 ₪, משפטיות אנו לפני מכרז חדש. אגב, רוב המכרזים

המוחלט בגלל ההתייקרויו ת עולים. אז משפטיות תקצבנו ב-350,000 ₪ יותר. זה

העיקר.

הדר לביא: פי רעון מלוות. אנו עכשיו 35 מי ליון. ב-2022 היינו ב-32 מי ליון?

צחי בן אדרת: כן, חמישה מי ליון תוספת.

הדר לביא: אני מבינה שהשנה אנו מחזירים על מלוות שלקחנו 35 מי ליון, וכמה

לוקחים?

צחי בן אדרת: 37 מי ליון.

הדר לביא כמה משתלם לנו הגלגול הזה?

צחי בן אדרת: בסוף צריך לפתח עיר. הדרך היא או הגדלת היטלי השבחה או מלוות.

המדיניות היא לקחת מלוות בגובה הפי רעון. זה המדיניות שדיברו עליה טרם תקופתי.

הדר לביא: אני חושבת שיש לקחת פחות. אם מסתכלים שנים אחורה, כמה לקחנו?

צחי בן אדרת: ב-2019 לקחנו 23, ב-2020 לקחנו 25. בשקף הפיתוח יש גובה

המלוות. אבל זה שקף, לא מספרים מבוקרים.

צחי בן אדרת: שנה שעברה היו הלוואות פיתוח 35 מי ליון, זה לא מתייחס להלוואות

הישנות שיש לנו בשוטף. לעומתם היה החזר של 30.4, כלומר העלייה היא 5.5 מי ליון

בפיתוח.

הדר לביא: לא מסתדר לי. בעצם אנו מגדילים את ההלוואות. הצלחנו להקטין את

ההלוואות, ואנו הולכים להגדיל את החוב שלנו ב- 335. ניסינו להקטין

צחי בן אדרת: המועצה אישרה הלוואות.

הדר לביא: דעתי הי י תה דעת מיעוט, אך אני משמיעה אותה. הגדלנו החוב הרבה

מאוד, אני לא בטוחה שלכך התכוון המשורר.

אסנת ספורטה: אנחנו אשמים.

הדר לביא: זה הגדלת החוב ב-45 מי ליון, דה פקטו, משנה שעברה.

צחי בן אדרת: נכון, אך אם היינו נוטלים ב-2022 מה שהיינו צריכים ליטול, הדלתא

הי י תה קטנה יותר.

הדר לביא: האם לאור האינפלציה מדיניות הפי רעון מול ההלוואות נשארת אותו דבר?

צחי בן אדרת: אני חושב שזה נכון להמשיך לזחול בנטילת ההלוואות. אני מכיר

גזברים שאומרים אישרו לי, נלקח. אני חושב שזה לא מספיק גמיש. זה בלי מחשבה.

לראות את השוק ולבחנו כל פעם מחדש.

הדר לביא: ברור.

אני מסתכלת על החשמל, בהוצאות מפעלים אחריםחשמל. אני רואה העלאה יותר

מפי 4 חשמל

צחי בן אדרת: זה הוצאות כנגד הכנסות. מנגד לחשמל הסולארי יש הכנסות. אנו

מעבירים את הכסף שמקבלים.

יובל בודניצקי : זה פרויקט פיתוח, ואת רואה את החיסכון בשוטף.

הדר לביא: שווה להציג זאת בפני ועדת הכספים בפני עצמו. אם יש פה פרויקט

שמרוויחים בו כסף. לירית, אשמח שבפעם הבאה או באחת הפעמים הבאות תציגו

לנו את החיסכון בחשמל.

לירית שפיר שמש: גם אני אשמח. תודה רבה.

הדר לביא: תודה. ניסיתי למצוא נתון של כמות תלמידים, גם ביקשתי כמות של

הוצאה לנפש. באופן כללי אנו יודעים להגיד מה קיים לנו עכשיו. יש לנו סטטוס של

24,000. בחישוב שעשינו היינו ב-24,000 תלמידים בתשפ"ג. בתשפ"א היינו

24,100, פחות או יותר אותו דבר. לא ראינו בשנה שעברה. האם יש צפי להמשך?

פירי לוי: יש מוסדות חינוך בעירייה, בעיר, שלא עוברים דרכנו. הם לא היו מתוקצבים

דרכנו, כמו כל האורטים למיניהם בזמנו, ואז אפשר לומר שיש 24,000 תלמידים

היום בגלל ה... כל המוסדות, גם המוכשר, עוברים דרכנו, לכן היום צריכים להתייחס

לכל התלמידים בעיר, כי העירייה מתקצבת את כולם. והיום אנו ב-24. המוכשר

צריכים להיות שם.

הדר לביא: המספר משקף ירידה במוסדות שלנו, אבל יותר תלמידים באופן כללי.

תעבירו לי את הנתונים, אני אשמח, כי זה מן הסתם בא לידי ביטוי בתקציב.

אני עוברת לתקציבים תאגידיים. התא הבא באקסל.

צחי בן אדרת: התקציב הכללי הוא נטו, הכנסות מול הוצאות. גם אני התבלבלתי

מהתצוגה של משרד הפנים. אך אם רואים הכנסות נטו נקי, יותר קל להבין, כי פה זה

ברוטו.

הדר לביא: בתקציב מרוכז לפי אגפים, בשירותי חירום, רואים צמיחה. אולי זה משקף

משהו אחר? מ-6 מי ליון למיליון .

צחי בן אדרת זה בדיוק העניין. בסעיף זה למשל נכנס גם הכנסות משירותי חניה.

מצד אחד שירותי חניה גדלו ב-7 מי ליון, וזה בלע בתוכו תוספת שכר. מצד אחד שכר

התייקר, הכנסות חניה גדלו, והכל נטו זה ירידה של 1.1 מי ליון. אם תעשי פעולות

שכר תראי שהן גדלו ב-3.3. אבלסעיף זה מבטא גם הכנסות מחניה שלא קשורות

לביטחון. זה פורמט שאנו לא מחויבים להציג, בחרנו להציג. זה לא שזה לא נכון, זו

השפעה נטו.

הדר לביא: זה לא מגלם נכון שחניה לא קשור לביטחון. בסדר, הבנתי.

חזות העיר, עניתם על כך, זה הוצאות הניקיון והאשפה. זה עלויות מאוד מאוד

רציניות, כסף מאוד גדול.

יובל בודניצקי : אם היינו יוצאים למכרז היום היינו מקבלים מחירים כפולים. היה לנו

יותר מזל משכל בטיימינג של המכרז.

הדר לביא: היה כאן תהליך לפני כמה שנים של הצלחה בחיסכון לניקיון, ירידה מ-16

מי ליון ל-14 מי ליון בחסכון תפעולי לניקי ון. זוכרת, פירי? הייתי רוצה שננסה להתייעל

בסעיפים אלה. ברור שהשוק על הפנים. זה היה לפני 4-6 שנים

יובל בודניצקי : לפני 3 שנים היה מהפך עם העסקת העובדים הזרים שנתן מכה לכל

חברות הניקיון, שהכריח לעבור לניקיון יותר מבוסס על מיכון ופחות ידיים עובדות. בכל

הרשוי ות רואים פחות מטאטאים אנושיים ויותר מטאטאים מכניים. הסיפור של החצי

שנה האחרונה עם המלחמה באוקראינה העלה את כל המחירים של הדלקים, והגענו

לקפיצה גדולה של עליית מחירים.

הדר לביא: זו העלאת עלויות המיכון, בכלל?

יובל בודניצקי : העלאת עלויות הדלק, והיכולת להעסיק ידיים עובדות. שינוי בתמהיל

והתייקרות בחצי השנה האחרונה של כל הדבר הזה.

פירי לוי: היום אנו מתקצבים ב-44 מי ליון ₪. לפני שנתיים 34. ב-2018 יצאנו למכרז

הלכנו על טונאז', אין לנו כל מושג כמה טון מפנים. אין לנו השפעה או לצמצם את

ההוצאות, כי אנו לא שולטים בכמה טון אשפה.

יובל בודניצקי : כמות האשפה גדלה, בוודאי בימי הקורונה. מדברים על חיסכון

והתייעלות, בסוף הכו ל מתחיל בחינוך. ככל שנדע ונחנך ונלמד לצרוך פחות, נשלם

פחות בטווח הרחוק. הכו ל עניין של חינוך, וזו מדיניות של צריכה, של תרבות של

צריכה, שרק גדלה לצערנו, זו המציאות. היא התגברה מאוד בשנות הקורונה.

הדר לביא זו בעיה של כלל השלטון המקומי. צריך להידבר איתו. תעשו סטארטאפ.

מי שיפתור את הבעיה הזו, שיהיה בריא.

אעבור לסעיף שונים. הערתי על כך בסעיפים קודמים. פה זה קרה. צמצמנו ואני מאוד

שמחה על זה.

הכנסות פיקוח משולב, נראה לי שעברתי להכנסות לפי מחלקות. אני מניחה שזו

אותה תשובה שקיבלתי קודם. הכנסות לפי מחלקות, ביטחון בשירותי חירום, פיקוח

משולב, עלינו ב-8 מי ליון. זה הכנסות חניה? איך אנו צופים הכנסות?

צחי בן אדרת: זה הביצוע של 2022. אני עושה את הביצוע של 2022 וכבר רואה

שעלינו. ברשות החניה תקצבו בחסר. אני לא רוצה לבנות על כל הקורונה, אבל הי י תה

קורונה. הפער מספיק גדול שתוקצב בחסר. זה יכול לקרות. אני רואה את הביצוע,

הצפי הוא לסיים בדיוק כמו 2023. הביצוע של 2022 מראה שיפור ולכן הרשינו

לעצמנו לתקצב כך השנה.

הדר לביא: מצלמות יש לנו כבר כמה שנים. איך זה היה?

צחי בן אדרת: גם חוק מצלמות עזר שנכנס. אכן, הי י תה עלייה, זה בשורות טובות,

תקציבית.

הדר לביא: אני בעד עוד הכנסות, אבל אולי הציבור שלנו לא מבין שהיה שינוי, ובגלל

זה טו עים הרבה.

הכנסות חינוך יסודי עלינו ב-20%. זה הגפ"ן.

צחי בן אדרת: גם בתיכון.

הדר לביא: שם הי י תה העלי י ה הכי גדולה.

צפי הכנסות ממיסים זה 25 מי ליון דלתא. זה משולב גם עליית תעריף וגם עליית אחוז

גבייה?

צחי בן אדרת: כן.

הדר לביא: אחזור לריכוז הכנסות. סעיף שונים, העברות ח"פ. אם מסתכלים על 3

השנים האחרונות, רואים עלייה. מה משמעות הסעיף

צחי בן אדרת: סעיף הח"פ כשמו כן הוא. מורכב מהחזר חובות של החברה הכלכלית,

יש לה חוב כלפינו, אנו רוצים שתפרע חוב זה. עשיתי התחשבנות, כל מיני סוגיות

שהיו בעבר, שהיה לי חשוב לראות שמבחינת העירייה אנו מדויקים, וצריך להחזיר

את זה עכשיו. הם הסכימו איתנו לגבי גובה החוב, ולגבי התשלום אני יכול להבין אם

יצטרכו פריסה. אם ייקחו הלוואה או שישלמו מהשוטף. גובה החוב 7 מי ליון, הם

הפרישו זאת בדוחות הכספיים של 2021. זה מופיע בדוחות. זה הגרעון שלהם.

יש 3 מי ליון ₪ של מפעל הפיס. זה פרק 73 של ההנדסה. מותר לנו עפ"י חוק בתקציב

ועדת התכנון והבנייה לקחת חלק מהעלויות שלה ולהעביר לשוטף דרך הקרנות,

באמצעות הקרנות, כספי תכנון והשבחה. לוקחות עלויות תקציב הוועדה, מהנדס ייעוץ

משפטי ככל שיש, שמאים, כל מה שמוגדר בחוק, מזה גוזרים, יש תחשיב מסוים

האומר כמה אני יכול להעביר מהשבחה לשוטף. 14 מי ליון.

הדר לביא: אתה לא רציני! וואו. אני עוברת להוצאות לפי מחלקות. יש תת סעיף נוער

צעירים וקהילה, שזה כל מה שהאגף עושה. חסר לי הפירוט. אולי זה איך שבונים את

הסעיפים התקציביים.

הדר לביא: גידול בהכנסות בסעיף מוסיקה, 2022 קפיצה של פי 2, ל-1.275 על

2021. זה בטח מוטה קורונה

אני עוברת להוצאות לפי מחלקות. יש תת סעיף נוער צעירים וקהילה, שזה כל מה

שהאגף עושה. חסר לי הפירוט. אולי זה איך שבונים את הסעיפים התקציביים.

פירי לוי: יש בגי ליון ט' כל הסעיפים.

הדר לביא: ברור. זה כדי להגיד שזה 16 מי ליון לא אחידים. פי רעון מלוות 35 אני

יודעת מה זה אומר, אבל 16 מי ליון זה המון דברים, אני מקבלת את זה שזה מפורט.

חשמל, אחזקת חשמל. מה הכוונה באחזקת חשמל? אני מחפשת איפה זה, אולי כבר

עברתי למפורט. אני בפירוט בחשמל, הוצאות החזקה ותפעול. מעניין אותי כמה אנו

מוציאים בהוצאות תשתית. אולי יש בזבוז שאנו לא רואים. בהחזקת חשמל עלינו. מה

זה הסעיף הזה?

צחי בן אדרת: יש קושי לגייס חשמלאים, אז זה תקציב מיקור חוץ, שהוא יותר יקר.

יובל בודניצקי : מאז שאנו פה, אנו מנסים לגייס כוח אדם, יש מגבלות משרד הפנים,

אך צריך להמשיך לתפעל המערכת. יש לנו מכרזים, להשיג קבלן במיקור חוץ יו תר

יקר. זה מקצוע חסר, בלי קשר. זה רוחבי, ארצי.

מגבלות משרד הפנים – אם היום אני יכול לשלם לחשמלאי איקס, הקבלן ישלם לו שני

איקס, וכדאי לו לעבוד דרך קבלן, ולא דרך עיריית כ"ס. לכן זה יקר ויוצר את הגידול.

הדר לביא לגבי סעיפי החנייה, אשמח לראות את מיקרו העו לם של החניה. יש פה

בשני הסעיפים קפיצה, שאנו לא רואים את הביצוע. אז לראות את הכו ל, כולל הסבר

מיובל מה קרה, כי מעניין אותי איך זה פוגש את התושב.

צחי בן אדרת:7 מי ליון ₪ עלייה בחניה.

הדר לביא: אולי מקרים שלא הפעילו פנגו, אכיפה יותר אפקטיבית? אולי היינו

100%, אך אשמח להבין מה עשינו פה

יש פה סעיפים שלא הבנתי מהם.

צחי בן אדרת: זה תקלת אקסל.

פירי לוי: לכל סעיף יש מספר ושם, זה תקלת אקסל, טכנית.

הדר לביא: 194 ,3110 ,2 מי ליון 200 ,13 תקנים בפיקוח משולב. אני מניחה שזה

השכר, אבל יש משכורת ושכר משולבים.

אסנת ספורטה: 13 זה השיטור העירוני

הדר לביא: יכול להיות. ומעל זה יש משרות ושכר, לא ידעתי מה זה אומר.

פירי לוי: (בודקת) נכון, זה שכר פקחים, זה ה-13. זה 1713 מה שאת שואלת, זה

פיקוח עירוני. חניה, פיקוח עירוני. היסטורית אנו מפחיתים למרות ש... יש חניה,

1943, ויש פיקוח עירוני שזה פיקוח הוצאות שולחנות, גזם, גם בפקחים, גם וגם

יובל בודניצקי : יש בפקחים כאלה שעושים חניה ויש שעושים אכיפת עבירות אחרות

– גללי כלבים וכו'.

הדר לביא: החברה הכלכלית לא לוקחת על עצמה הוצאות שכר של חניה?

צבי אפרת: אסור לה. הפקחים צריכים להיות עובדי עירייה.

הדר לביא: פיקוח על החניה זה לא החברה הכלכלית?

הניהול שם וההעסקה פה? זה משתלם לנו?

צחי בן אדרת: 4,000 ₪ לחודש. ועוד היד נטויה. בעבר זה היה מי ליון.

הדר לביא: עבודות בגנים ונוף ובניקיון העיר. זחילה משמעותית, העלאות תעריפים

שדיברנו עליהם?

צחי בן אדרת: זה התחיל מפברואר.

יובל בודניצקי : חלק מפברואר וחלק חודשיים אחרי, קבלן אחד החל חודשיים אחרי.

הדר לביא: ברור. יש סעיף ניקיון מולדת בבתי ספר. למה הכוונה? אני לא מכירה

בי"ס כזה.

פירי לוי: לא יודעת אם יש לי הכתובת של המקום.

אסנת ספורטה: זה מבנה שבעבר שימש בי"ס.

פירי לוי: פסגה.

הדר לביא: ואז זה נחשב מוסד חינוכי. שנו לפסגה, אני מציעה. זה השם ההיסטורי.

צחי בן אדרת: בפירוטים כתוב לנו פסגה מולדת.

הדר לביא: ארנונה פיגורים, מה משמעות הסעיף?

צחי בן אדרת: בגין חובות עבר. יש ארנונה שוטף וארנונה בגין חובות עבר, תשלומים

שלא בשנת המס 2023. פה בשנת המס זה החיובים של השוטף, ויש חבר'ה שלא

שילמו משנים קודמות. זה שוטף, ואנו תמיד גובים אחורה. בקורונה אחוז הגבייה יותר

נמוך, בסיס הגבייה עלה. עכשיו אנשים יותר התאוששו ומצליחים לשלם. לכן זה חלק

מהאינדיקציה של להעלות את אחוז הגבייה. זה פי רעון חובות של אלה שעכשיו יכולים

לשלם. חלק באים עם הסדר, נכון, לפני הוצאה לפועל.

הדר לביא: כל סעיפי הלשכה, יש המון הוצאות לשכות בלי פירוט. כדאי לתקן ולו

בגלל הנראות. אשמח לקבל מתוקן.

בזאת קיבלתי תשובות לכל שאלותיי התקציביות. יש לי עוד הערות מדיניות, לפעם

אחרת.

אסנת ספורטה: יש לי 3 דברים קטנים. האחד, בדו"ח הביקורת יש המלצות

קונקרטיות גם בתחום ניהול כספים עודפים, וגם בנושא ניהול צריכת המים. אני

ממליצה, אם אנו אוספים כסף על הרצפה, לאמץ בחום את המלצות הדו"ח, כדי לחזק

עצמנו בצד ההכנסות.

יש לי 2 שאלות ליובל. יש כוונה לתקצב בנייתמבנה לישי? הם עובדים עכשיו באשכול

קיץ. אין כוונה? יש אפשרות לבחון, לעשות אומדן?

יובל בודניצקי : אם יהיה משהו, זה יהיה יותר ברמה תכנונית.

ישי זה מחוננים, באשכול פיס.

אסנת ספורטה: הייתי רוצה שנעשה בדיקה, א' אומדן לבנייה חדשה, וגם אופציה

להסבת מבנה קיים אם אפשר.

יובל בודניצקי : יכול להיות, בחלק מההסכם שלנו עם רייזמן, הרי שם הלימודים יהיו

בבוקר.

אסנת ספורטה: הם מאוד מתנגדים, הם דוחים זאת על הסף קטגורית, שילוב של

המחוננים במבנים שלהם. יש התנגדות נמרצת מצידם. התנגדות של שוורץ רייזמן.

יובל בודניצקי : כל עוד הפעילות תהיה קשורה לעצם העניין, לא צריכה להיות

התנגדות.

אסנת ספורטה: ברעננה הי י תה בניית אגף מחוננים ב-16 מי ליון, משרד החינוך

השתתף ב-3 מי ליון. אשמח שתעשה בדיקה לראות מה אפשר לעשות.

שאלה אחרונה, מרכז בית אברהם של הקהילה האתיופית, יש כוונה להקים מטבח

חיצוני? זה מתוכנן?

יובל בודניצקי : בעיקרון, חלק מהסכום יש כבר תורם. האומדן שלנו הוא סדר גודל

700,000 ₪. כי זה בעיה, בתור רשות ציבורית אנו צריכים לעשות הכו ל כמו שצריך.

יש הרבה עניינים של אישורי משרד הבריאות, תקנים, שומנים, מטבח מבשל ולא

מבשל, אופרציה שלמה.

אסנת ספורטה: מטבח אינטנסיבי לאירועים גדולים.

יובל בודניצקי : בתחילה חשבנו שאפשר להביא מבנה יביל. זה ירד מהפרק לגמרי.

יש כוונה, אנו בהחלט על זה, מקווה שנוציא לפועל השנה. יש כבר אמדן ראשוני, אם

נסיים בפחות אשמח.

אסנת ספורטה עלויות היו 300,000 ₪ במטבח שאני מכירה את האומדן שלו

בשמחות ובאבל עושים שחיטה.

צבי אפרת: זה מה שהפך את זה לבעיה. אנו מתכננים את זה עם ציפי סלמה כבר

זמן רב. בגלל שהי י תה דרישה למטבח מבשל עם עלויות הפרדה וכאלה דברים,

העלויות טיפסו.

אסנת ספורטה: יש לנו שריון תקציב לכך?

צבי אפרת: כתבנו שאנו מחפשים תורם?

יובל בודניצקי : כן.

אסנת ספורטה: האומדן 700,000 ₪ בערך, יש תרומה

יובל בודניצקי : יש תרומה 200,000 ₪ בערך, ונשלים את השאר, וכמובן אנו

מחפשים עוד מקורות, מנסים להביא.

אסנת ספורטה: למה לא משתמשים בכסף עירוני?

יובל בודניצקי : הכסף משוריין, אבל אם נשיג תרומה נוכל להשתמש בכסף המשוריין

לדברים אחרים. אם לא תהיה תרומה, נראה מה עושים. אנו בקשר איתם, מבינים את

דחיפות העניין. הכוונה להתחיל ולסיים, ולא לבנות בהפסקות.

אסנת ספורטה: אין התחייבות שזה יקרה השנה?

יובל בודניצקי : אני מאמין שכן נתחיל השנה.

צחי בן אדרת: כל ההערות של דו"ח ניהול כספים טופלו. התחלנו להטמיע את

התיקונים, פרוטוקול, יש דיווחים לוועדת הכספים, הדר הייתה בישיבה או שתיים של

עדכון. הדברים קורים, תוקן, מה שנעשה נעשה, אין מה לעשות. הפרדה בין השקעות

לטווח ארוך, לפי קרנות ושימושים. עברתי סעיף סעיף ותיקנו. אגף הכנסות מתחילה

לטפל בחיובים. מיניתי את מנהלת אגף ההכנסות לטפל בזה. לגבות ולחייב בתי ספר,

העמותות הרשומות.

אסנת ספורטה : מעולה

צחי בן אדרת עוד שאלות לפני אישור התקציב?

לפני כן יש עדכונים. 3 עדכונים. סע 18282780 זה מרכז צעירים, הוא הוסיף

15,000 ₪ והתקציב יעמוד על 135,000. סע 1752000784 מוסיף 150,000 .₪

ויעמוד על 410,000 ₪ סעיף 1611002110 התקן יעמוד על 7 משרות ויתווסף

60,000 ₪ והסעיף יעמוד על 1920 אלפי ₪. כל התוספות כנגד הגדלת סעיף

הארונונה שתעמוד על 408,825 אלפי

אסנת ספורטה: נכון להיום עדיין אין ייעוד לתוספת התקציבית של ה-150,000 ,₪

אולי את יודעת לירית, זה התקציב שלכם

לירית שפיר שמש: יש ייעודים, אסביר לך בהמשך.

אסנת ספורטה: תכנית עבודה של עירייה זה לא סוד. מה השימוש?

צחי בן אדרת: הצוות המקצועי יטמיע את התוכן בתוכנית העבודה.

לירית שפיר שמש: יש ממונת נגישות, אך זו עבודה המצריכה יותר מאדם אחד. אני

מהתחלת הקדנציה הבנתי שכל נושא הנגישות הוא ענקי. גם נגישות מבנים, גם

נגישות שירות, גם פרטניות בחינוך, גם זה נושא ענק. אי אפשר שאחד יעשה הכל.

ממונת הנגישות הנוכחית היא השלישית בקדנציה שלי, הן התחלפו. אמרתי שאין דבר

כזה, אני רוצה עוד תקן. הממונה עכשיו על תקן, וזה בסדר, ומוסיפים לה עובד עם

תקן נוסף שיעמוד בכל הנטל של הנגישות.

הדר לביא: יפה מאוד.

צחי בן אדרת: אני ממשיך. לאחר העדכונים מעלה – תקציב העירייה ב-2023 יעמוד

על 1042.4 מיליון, תב"רים 182 מיליון. סה"כ1224.7 מיליון ₪.תוכנית פיתוח רב

שנתית 298 מש"ח. תקן כ"א מבוסס על מצבת עובדים ממוצעת 2593 משרות. היתר

למשיכות יתר, נטילת הלוואות לפיתוח, ייעוד כספי היטל השבחה.

אנו מצביעים כמקשה אחת.

הדר לביא: אפשר לפצל? אני רוצה להתנגד לתקציב פיתוח תב"רים ולנטילת

הלוואות.

אורן כהן: נצביע על התב"רים קודם.

הדר לביא עשינו בעבר הפרדה בין הרגיל לתב"ר. בין השוטף לתב"ר. אני ממליצה

להצביע על כל סעיף בנפרד.

צחי בן אדרת: הצבענו על הכל כמקשה בתקציב האחרון. לא יודע מה היה בעבר.

מיד נעלה את אלון.

אסנת ספורטה: קיבלתי רק אתמול, לא הספקתי לקרוא, אני לא מרגישה מקצועי

להצביע, אי שאר נמנעת עד לישיבה במועצה, שאז אכנס לדברים לעומק וארגיש

שהחלטתי יותר מושכלת.

יובל בודניצקי : שואל בטלפון את אלון, אם אפשר להצביע על התקציב הרגיל בנפרד

ועל התב"ר בנפרד. מצביעים לפי סעיפים?

צחי בן אדרת: לא, כמקשה אחת.

הדר לביא: לא, לפי סעיפים.

צחי בן אדרת: יש לי תקציב רגיל, פיתוח, כוח אדם.

צבי אפרת: לקיחת הלוואות. אנו מצביעים אפילו על האשראי השוטף שאנו לא

לוקחים.

הדר לביא: יש 5 סעיפים

יובל בודניצקי : (לאלון) זו שאלה, אין התלבטות.

אלון אומר שאם אין הסכמה פה אחד על כל התקציב כמקשה אחת, מעלים לפי ה-5

סעיפים אחד אחד, כמו שעושים ברגיל. אז נצביע על 5 סעיפים

צחי בן אדרת : סעיפי התקציב

הננו מתכבדים להגיש לאישורכם את הצעת תקציב העירייה ,תקן משרות וכ"א לשנת

2023

וההחלטות הנדרשות כדלקמן :

א. הצעת התקציב הרגיל לשנת 2023 בסך 1,042.2 מש"ח .

ב. הצעת תקציב הפיתוח (תב"רים) לשנת 2023 בסך 182.3 מש"ח.

ג. סך התקציב לשנת 2023 רגיל ופיתוח עומד על 1,224.5 מש"ח

ד. מסגרת תוכנית הפיתוח הרב שנתית לשנים 2023-2024 בסך 298.3 מש"ח.

ה. תקן כ"א אדם לשנת 2023 המבוסס על נתוני מצבת העובדים הממוצעת לפי ביצוע

2022 ועל נתוני כ"א בפתיחת שנת הלימודים תשפ"ג במערכת החינוך בסך 2,594

משרות .

ו. היתר למשיכות יתר בבנקים בהיקף של 5% מהתקציב ובסך של 52 מש"ח

ז. נטילת הלוואות לפיתוח כמפורט בנספח א' בסך 37.4 מש"ח

ח. ייעוד כספי היטל השבחה למטרת השקעה בחינוך כמפורט בנספח ג.'

א. הצעת התקציב הרגיל לשנת 2023 בסך 1,042.2 מש"ח .

בעד: הדר לביא, דני הרוש, לירית שפיר שמש , אורן כהן, אמיר קולמן

נגד: אין

נמנע: אסנת ספורטה

החלטה : אושר.

ב. הצעת תקציב הפיתוח )תב"רים( לשנת 2023 בסך 182.3 מש"ח.

בעד: לירית שפיר שמש, דני הרוש, אורן כהן, אמיר קולמן

נגד : הדר לביא

נמנע: אסנת ספורטה

החלטה: אושר

ג. סך התקציב לשנת 2023 רגיל ופיתוח עומד על 1,224.5 מש"ח

סך תקציב רגיל ופיתוח להעביר את זה? שניהם עברו. בסדר.

אגיד שוב. סך תקציב רגיל ופיתוח ל-2023 עומד על 1224.7 .

החלטה: אושר

ד. מסגרת תוכנית הפיתוח הרב שנתית לשנים 2023-2024 בסך 298.3

מש"ח.

בעד: לירית שפיר שמש , דני הרוש, אורן כהן , אמיר קולמן ,

נגד: הדר לביא

נמנע: אסנת ספורטה

החלטה: אושר

ה. תקן כ"א אדם לשנת 2023 המבוסס על נתוני מצבת העובדים הממוצעת לפי

ביצוע 2022 ועל נתוני כ"אבפתיחת שנת הלימודים תשפ"ג במערכת החינוך בסך

2,594 משרות .

בעד – לירית שפיר שמש , דני הרוש, אורן כהן , הדר לביא, אמיר קולמן, אסנת

ספורטה -

החלטה - פה אחד.

ו. היתר למשיכות יתר בבנקים בהיקף של 5% מהתקציב ובסך של 52 מש"ח

בעד- לירית שפיר שמש , דני הרוש, אורן כהן , אמיר קולמן, הדר לביא

נמנעת – אסנת ספורטה

החלטה: אושר

ז.נטילת הלוואות לפיתוח כמפורט בנספח א' בסך 37.4 מש"ח

בעד - לירית שפיר שמש, דני הרוש, אורן כהן, אמיר קולמן,

נגד - הדר לביא, אסנת ספורטה

החלטה: אושר

ח. ייעוד כספי היטל השבחה למטרת השקעה בחינוך כמפורט בנספח ג'

בעד – לירית שפיר שמש , דני הרוש, אורן כהן, אמיר קולמן, הדר לביא

נמנע - אסנת ספורטה

החלטה: אושר

דני הרוש: תודה לצוות המקצועי על עבודה מאומצת, מעריכים מאוד. תודה לכולם.

לירית שפיר שמש: תודה רבה לכולם, על השאלות, התשובות, הדיון הרציני שהיה

פה. ברוח טובה זו, נצא לדרך לתקציב 2023. הישיבה סגורה. לילה נפלא

חתימת יו"ר הועדהחתימת הגזבר