פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת

פרוטוקול ישיבת הוועדה לענייני ביקורת מס' ישיבה: 4/2024

נושא:

פרוטוקול ישיבת הוועדה לענייני ביקורת

מס' ישיבה: 4/2024

נערך ביום:

שלישי, ג' בכסלו

תאריך ישיבה:

03/12/24

אסמכתא :

נוהל ע"י:

נרשם ע"י :

אריאלה ברנשטיין

שמות חברי הוועדה הנוכחים:

עו"ד עדי לוי סקופ - יו"ר הוועדה

הגב' שלי סבר - חברת הוועדה

הגב' יעל סער - חבר הוועדה

הגב' לירית שפיר שמש - חברת הוועדה

מר ממה שיינפיין - חבר הוועדה

שמות חברי הוועדה

שלא נכחו:

מר בני כהן - חבר הוועדה

שמות מוזמנים

שנכחו:

מר דוד ציון תורג'מן - מבקר העירייה והממונה על תלונות הציבור

מר צחי בן אדרת - גזבר העירייה

אדר' עליזה זיידלר גרנות - מהנדסת הרשות

אינג' צבי וכליס - מנהל המח' פיקוח על הבנייה

עפרי ארדיטי - מבקרת בכירה

אריאלה ברנשטיין - מזכירת הוועדה

תפוצה:

חברי הוועדה, משתתפים, מבקר העירייה, רכז/ת ועדות העיריה, סגן מבקר העירייה, ראש העיר, מנכ"ל העירייה

סדר יום:

דברי פתיחה - יו"ר הוועדה

דיון בדוח כספי רו"ח משרד הפנים

דיון בנושא מבנים מסוכנים - עדכון סטטוס

דברי פתיחה - יו"ר הוועדה:

עדי:

ערב טוב וברוכים הבאים לישיבת מספר 4 של הוועדה לענייני ביקורת.

היום נדון בדוח הכספי של משרד הפנים לשנת 2023.

לאחר מכן נדבר על נושא מאד חשוב דוח מבנים מסוכנים שנדון בוועדת הביקורת,

אשר זה היה חלק מדוח המבקר לשנת 2022 ואנו נבדוק את

סטטוס תיקון הליקויים.

מטרתנו בוועדת ביקורת שהליקויים יתוקנו או לא יישכחו ויטמנו עמוק עמוק במגרות.

הכוונה שכשיש ביקורת היא אקטיבית, פועלים לשיפורה.

דיון בדוח כספי - רו"ח משרד הפנים:

צחי:

דיון בדוח הכספי לשנת 2023.

נתחיל בעמוד 4, הדוח הזה הוא דוח של משרד הפנים ליום 31.12.23.

הוא הוצג לחברי ועדת הכספים כבר בישיבה הקודמת, באוקטובר 24.

אחרי הישיבה הזאת נקיים ישיבה שלא מן המניין כדי להציג את זה בנפרד.

עדי:

אתה יכול להתייחס להערות שעלו בוועדת הכספים ?

צחי:

כן, לא היה משהו מיוחד, אדבר על המאזן.

180.7 מיליון שקלים, השקעות מיועדות לכיסוי קרנות לעבודות פיתוח לעודפים

זמניים.

47 מיליון שקלים השקעות במימון קרנות בלתי מתוקצבות, 8 מיליון (כספי פנסיה),

השקעות במימון קרנות מתוקצבות, 40 מיליון שקלים (הון מניות בפלגי השרון).

יש לנו מלוות ליום המאזן שעומדות על 297.2 מיליון שקלים, זה בצד הנכסים.

ההתחייבויות השוטפות סה"כ 161.7 מיליון.

קרנות פיתוח ועודפים זמניים בתב"רים 47.3 מיליון.

קרנות בלתי מתוקצבות 9.1 מיליון.

קרנות מתוקצבות (פלגי השרון).

40.9 מיליון (בנכסים ובהתחייבויות.

עודפים בתקציב הרגיל, בתחילת השנה היה 20 מיליון, השתמשנו ב- 2.6 מיליון ויש

לנו עודף בשנת הדוח 614 אלף שקלים וסך הכול עודף מצטבר 17.9 מיליון, הקצבנו

13 מיליון בשנת 2024.

בשנת 2024 היתרה הייתה הרבה יותר קטנה בניכוי 13 מיליון שקלים.

יעל:

במקום לקחת הלוואות.

צחי:

השתמשתי בעודפים ב- 13 מיליון.

יעל:

אנו בגירעון של 13 מיליון.

צחי:

לא גירעון זה מאוזן.

יעל:

השתמשנו ביתרות.

צחי:

כמו שהשתמשנו, משרד הפנים אפשר להשתמש בקרן מקרקעין.

יעל:

היטל השבחה, אפס ריבית.

עדי:

מה קרה ליתרת ההלוואות? למה היא לא ירדה ?

צחי:

היא 297 מיליון.

עדי:

כמה הלוואות לקחנו בשנה הזאת ?

צחי:

בשנה הזאת (2023) לקחנו לדעתי 35 או 30 מיליון שקלים, בשנת 2024

36 מיליון, אנו לוקחים הלוואות בגובה פירעון המלוות , זו המדיניות.

נותנים הלוואות, הריבית מתייקרת, אנו מעכבים את נטילת המלוות, גם אם

אני זכאי להן, אני מחכה שהתזרים שלי ממש קשה ואז אני נוטל.

עדי:

אז כמה ?

צחי:

הייתי אמור להיות עם 360 מיליון, יש הלוואה שהייתי זכאי לה ב-23 ועדיין לא

לקחתי כדי לא לשלם ריביות. אני מעדיף להגיע לתזרים אפס.

עדי:

צחי, תרד ליתרות עודפים בבקשה, האם אתה סבור שצריך להגדיר מינימום ?

האם יש בעצם מגבלה חוקית כלשהיא שמחייבת אותנו לעודף מצטבר ?

צחי:

לא.

עדי:

אפשר להישאר גם עם עודף מצטבר אפס ?

צחי:

כן, ברשות איתנה אסור לנו להיות בגירעון של שקל.

עדי:

כמה אנחנו צריכים להפריש לעודפים ?

צחי:

רזרבה 1 אחוז.

עדי:

אז אם ניכנס למיליארד נכניס תב"רים ?

צחי:

לא רק מהשוטף.

עדי:

ז"א שאנו צריכים 8 מיליון.

צחי:

בערך 9 מיליון, רזרבה לפעולות.

עדי:

לא נישאר ברזרבה בשנת 24.

צחי:

אני אסביר, זה בנוסף ל-1 אחוז.

עדי:

לא נדרש אישור מועצה נדרש דיווח רק לוועדת כספים ?

צחי:

ביקשו במועצה

עדי:

מתי זה היה ?

צחי:

השימוש בשנת 2024, בתקציב 24 אישרנו באוגוסט ספטמבר.

עדי:

אשמח לראות את זה ולתת את דעתי על זה.

צחי:

בסדר, אם אין למישהו שאלות אז אפשר לעבור לדוח המפורט.

עמוד 7 בדוח משרד הפנים.

עדי:

תן לנו הסבר כללי.

צחי:

כאשר משרד הפנים עושה בדיקה הוא קודם כל נותן דוח כספי לסוף שנה ובנוסף

מצרף דוח ביקורת מפורט, יותר מילולי, עם ליקויים מילוליים ונותן לנו הזדמנות

להשיב.

בדוח כספי לשנת 2023 אני גאה בכך שהפחתנו באופן דרמטי את ההערות.

פרק ב' זה הליקויים של שנת 2024 המהותיים ופרק ג' זה מה שהיה אשתקד.

לירית:

תיקונים של 23 שתוקנו ב-24 ?

צחי:

פרק ב' זה ליקויים של שנת 23 ופרק ג' של שנים עברו. אפרופו עדי, את אמרת

שהמדיניות שלך להסתכל על שנים קודמות ולבדוק אם תוקן או לא תוקן, זה לפי

משרד הפנים למעשה. בפרק ג' כמו שאתם רואים כול הליקויים תוקנו. אם אני מקבל

הערה אני מתקן אותה ולא רוצה הערה פלואידית אלא שיהיה עם בשר.

אז כפי שאתם רואים חובות עובדים לסוף שנת הדוח עבור ארנונה וחיובים אחרים

ללא הסדר פרישה עלו על 50 אלף שקל לחייב וכתבנו והוא הבין את זה בשנת 25.

כמו כן, הערנו גם על סעיף ג'1 שזה מה שהיה בשנת 2023.

חובות עובדים עבור חובות ארנונה שזה היה בין 20 ל-50 אלף שקל בממוצע וזה

תוקן בפרק ג' והערה חדשה שמעל 50 אלף שזה גם יתוקן. מי שמעקלים לו את

החשבון ירוץ איתנו משנה לשנה.

לירית:

הרי טבעו של עולם שנתקע עם חובות עובדים כאלה ואחרים.

צחי:

נכון.

לירית:

אז מה הגיוני וסביר שלא יעירו לנו בביקורת ?

צחי:

זה בסדר שמעירים עליו כי זה עובדי עירייה.

לירית:

50 אלף בממוצע, השאלה מה הממוצע שלא יעירו עליו.

שלי:

גם חוב של אלף שקל יעירו עליו.

צחי:

חוב זה חוב, גם יהיה חוב של אלף שקל הם יעירו כי זה עובדי עירייה.

לירית:

מוסרית אסור שיהיה להם חובות.

צחי:

אנו רוצים להאיר את עיניי המועצה וכולם שזה עובד עירייה שיש לו חוב, זה לא כמו

אזרח רגיל.

דוד:

לירית, מה שנבדק פה זה אי התאמה, זה לא משנה אי התאמה שמציינים.

לירית:

הבנתי שזה ממוצע.

דוד:

זה נכון ממוצע זה ממוצע, כל מה שהמבקר רואה שמול הכרטיסייה או מקום אחר,

שאין התאמה הוא צריך לבדוק למה.

לירית:

על מה ועל חוסר התאמה גם באלף שקל ידברו.

דוד:

למה אין התאמה כי יש הוצאה של סכום מסוים החוצה והקבלות צריכות

להראות על

התאמה.

לירית:

ואין התאמה משום מה.

צחי:

מסיבה שלא שילמו ולאן אוכפים אותם.

לירית:

או ששילמו ולא רשמתם במערכת ?

צחי:

בדרך כלל זה לא קורה.

לירית:

אז מדובר באי התאמה בין המצופה לקורה בפועל.

דוד:

הם קיבלו כספים ולא החזירו.

צחי:

מבצעים הליכי אכיפה לכולם כמו שרואים פה. בסופו של יום אם החוב מתיישן כמו

של כל אזרח אחרי שבע שנים מביאים לוועדת מחיקות בצורה מסודרת ומוחקים את

החוב, אם לא מצליחים לגבותו, זה ההליך התקין והחוקי שצריך לעבוד בו.

לפי חוזר מנכל מחקנו עשרות מיליונים של חובות, כשדוחות מתיישנים ומיצינו את

הליכי האכיפה.

עדי:

אני רואה באחוזי הגבייה בעמוד 38 באחוז הגבייה מפיגורים אשתקד ירדנו ב- 3%

ובאחוז גבייה מהשוטף ירדנו ב- 1%.

מה הסיבות לירידה באחוזי הגבייה ?

מה מצבנו בשנת 2024 נכון לעכשיו כשציינת ששיעור הגבייה המצב יותר טוב.

צחי:

עברנו שנים מורכבות, גם קורונה וגם מלחמה, כל שנה והייחוד שלה. אנו כל השנה

עושים אכיפה אבל בסוף שנה מי שלא משלם בא להחזיר חובות ואז זה סכומים

גדולים ורואים גבייה.

עדי:

אני מדברת על חובות מסופקים שהחובות של העובדים זה חלק מהם.

יש גם הלוואות לעובדים שלא מוחזרות ?

צחי:

אני יכול לבדוק, לא יודע, לדעתי זה יותר עובדים שפורשים או עוזבים.

העירייה כבר לא נותנת הלוואות כבעבר.

עדי:

מה עם מקדמות ?

צחי:

זה משהו אחר, יש נוהל מקדמות.

עדי:

אנו רוצים לשפר, איך משפרים את החובות האלה ?

מתי אתם מקבלים סימון אדום ?

צחי:

יש לנו סרגל מאד ברור, כל החובות מעל מאה שקלים מתחילים לאכוף.

עדי:

אבל כל הארנונות פה זה יותר ממאה שקלים.

צחי:

אנו מוציאים התראה ראשונה ואחרי 14 יום שולחים התראה שנייה ואח"כ עושים גם

טלפונים ועיקולי בנקים ואם יש אכיפה אז אכיפה משפטית.

עדי:

מה התוכנית שזה ישתפר ?

צחי:

אחוז הגבייה של כפר סבא הוא מהגבוהים בארץ, אנחנו ממשיכים בכל הכוח. בשוטף

אני היום בסביבות 96 אחוז גבייה.

עדי:

סך של 10 מיליון בגין צריכה בשנת 2022, 8.669 זה עלייה של 2 מיליון.

דוד:

עבור צריכת המים בשנת 2023 שילמה העירייה למפעל המים סך של 10 מיליון אל

מול 2022 8.6 מיליון.

צחי:

זה צריכת מים פר אקסלנס, זה שתילה, עצים.

דוד:

שום דבר שאנחנו לא צריכים להבין למה העלייה בצריכה ?

צחי:

יש לנו גם חברה שעושה ביקורת על צריכת המים.

שלי:

זה עלייה אוטומטית, יעלה גם יותר.

עדי:

תודה רבה צחי.

צחי:

תודה רבה.

עדי:

הצבעה על הדוח רו"ח של משרד הפנים שמעבירים למועצה.

הצבעה: פה אחד על העברת הדוח הכספי לישיבת המועצה הקרובה.

עדכון סטאטוס מבנים מסוכנים:

עדי:

נעבור לעדכון סטאטוס בנושא בניינים מסוכנים, נושא שנדון בדוח מבקר העירייה

לשנת 2022. הועלו הרבה ליקויים בנושא מבנים מסוכנים ואנו כאן לבדוק את

הסטאטוס. האם יש דברים שתוקנו ואם לא תוקנו ונרצה לתת פוש וסיוע בתיקונם.

הוועדה רוצה לסייע לשיפור הדברים.

עליזה:

חסר פה גורם מאד חשוב בסוגיה הזאת וקוראים לה התביעה העירונית במחלקה

המשפטית, היא חלק בלתי נפרד מכל ההליך הזה והם ממש חסרים כאן.

דוד:

הם לא יכלו להגיע, יש לפנות אליו בכתב בכל שאלה.

עדי:

עליזה את תציגי את הדברים שלך, דוד יענה ויש סמכות לוועדת הביקורת להציג

במועצת העיר והם יבואו לשם.

יעל:

איך זה עובד עם התביעה העירונית, אתם מעבירים דוח פיקוח ?

צבי:

מתגלית בנייה לא חוקית או שימוש לא חוקי, לא משנה מאיזה מקור הגיע, תלונה

או יוזמה של מח' הפיקוח, נפתח תיק פיקוח, נעשית חקירה כי להכין תיק פיקוח לפני

הבאה לתביעה.

זו עבודה מאד מאומצת וצריך לשלוח מכתבי הזמנה לשימוע.

עליזה:

אנו עושים את החלק של הפיקוח.

צבי:

אחרי שהתיק מגובש מעבירים לתביעה העירונית להמשך טיפול משפטי.

יעל:

אין לכם סמכות להטיל קנסות ?

עליזה:

אנחנו לא ועדה מוסמכת ובגלל שאנו פרסונה נון גרטה בפרקליטות, התביעה צריכה

לבקש אישור כדי להגיש תיק כזה.

לירית:

מאיפה בעיית הסמכות ? לא הבנתי.

עליזה:

בגלל שבמשך שנים הוגשו תיקי אכיפה שהם לא היו כבי אישום שהיו ברמה לא

מספיקה לדעת הפרקליטות, הנ"ל החליטה שעיריית כפר סבא לא תוכל להגיש כתבי

אישום בעצמה ללא ביקורת של הפרקליטות.

האם התיק ראוי והוכן כהלכה.

לירית:

כלומר נוכל להכין אישום אבל צריך לעבור בקרה של פרקליטות מחוז מרכז ?

עליזה:

כן, זה כך לפחות 6 שנים.

צבי:

שללו מאיתנו סמכות להגשת אישום בלי בקרה ואישור פרקליטות המחוז.

עדי:

אני אעבור דבר דבר ואקריא את המלצות המבקר שהתקבלו במלואם גם על ידי ראש

העיר וגם על ידי מועצת העיר.

נקרא את ההתייחסות שהשבתם עליה בכתב ונוכל לנהל על זה דיון בעל פי ובסופו

של דבר הוועדה תחליט מה לעשות עם זה.

הממצא הראשון מדבר על התביעה העירונית שלא מעורבת בפועל בכל מה שקשור

בטיפול במבנים מסוכנים ונכון למועד סיום עריכת הביקורת באוגוסט 2022, טרם

הועברו תיקים לטיפולה ו/או הוגשו כתבי אישום על ידה.

ההמלצה: (מצטטת): היועץ המשפטי משיב שעיריית כפר סבא פועלת לפי חוק עזר

ייעודי בנושא, העירייה לא מגישה כתבי אישום בגין מבנה מסוכן. אין זמן לנהל

הליכים נגד מבנה שנמצא מסוכן, העירייה רשאית לדרוש לעשות עבודות על ידי

הדיירים כפי שנקבע על ידי מהנדס הוועדה ואם הם מסרבים אפשר לחייבם

בהוצאות, כלומר יש חקיקת עזר או שנדרוש תיקון או שנתקן על חשבוננו. (אני לא

מכירה מקרה אחד שתוקן על חשבון העירייה).

עדי:

דהיינו אין אכיפה ?

עליזה:

יש אכיפה, שולחים מפקח לשטח והוא בודק.

המפקח עושה בדיקה ראשונית כל עוד הליקויים מבחינה קונסטרוקטיבית.

פנינו לדיירים שלא עשו כלום שנה אחר שנה ופונים ליועמ"ש והוא לא עושה כלום.

צבי:

שולחים תזכורת ולפעמים אף 2 תזכורות ואז בלית ברירה פונים ליוע"מש.

יש וועדי בתים שיש בהם סרבנים והם בוכים, מבקשים ניסוח משפטי של תובע עירוני

כי זה ייעשה פוש כי רק את זה מבינים הסרבנים וזה לא יוצא אנו לא מגיעים בכלל

לכתבי אישום.

שלי:

הוא כותב שהם פועלים לפי חוק העזר ומוסיף ואומר שהעירייה לא מגישה כתבי אישום בגין מבנה מסוכן.

אם אני מבינה נכון זה בגלל המדיניות.

עליזה:

זו לא מדיניות כתובה או שנאמרה, אלא הלכה למעשה הוא כותב שאין לנקוט בהליכים כל עוד לא נמצא שהמבנה מסוכן.

צבי:

הוא סותר את עצמו, הוא אומר כל עוד לא הגיע למבנה מסוכן אני לא פועל, תטפלו אתם, אם יגיע אני אחשוב אם להגיש, אז בואו נעשה שלב אחד מקדים, בואו נשלח לדיירים מכתב בחתימה משפטית ובו בקשה לתקן אחרת נתבע אתכם, למה לחכות שהמבנה ידרדר למצב מסוכן.

שלי:

האם קרה מבנה שקרס בכפר סבא ב-10 השנים האחרונות ?

צבי:

בדומה למה שקרה בשנת 2021 בחולון, בשנת 2019 מקרה דומה היה בכפר סבא וזה לא הגיע לקריסה.

אני הגעתי בשעה 22:00 בלילה לרחוב טרומפלדור 10 ופינינו שם כניסה אחת, היכן

שהעמודים התפרקו וזה התחיל לצנוח עם סדקים כמו שראינו בחולון.

הצלחנו לפנות את כל הדירות, כניסה לא גדולה ולמחרת היום הדיירים הצליחו

להתארגן ולקחת מהנדס וקיבלו פתרון, באותו היום יצרו תמיכות, יצקו, עיבוי עמודים, הם תמכו את הכניסה.

עליזה:

הם הגישו בקשה להיתר שקיבלו אותו אחרי שנה ואז הרסו את הבניין ובנו אותו מחדש.

צבי:

החודש זה עומד להסתיים זה כבר לפני תעודת אכלוס.

עליזה:

יש עוד בניינים כאלה ?

יש ברחוב גורדון 3 ורחוב ירושלים 23.

נמסר לנו לתת רק את המבנים שיש בהם סכנה קונסטרוקטיבית ובהם הם יכתבו מכתב ויגישו כתב אישום.

אנו העברנו מכתב על גורדון 3 וירושלים 23.

צבי:

לא קיבלנו כלום, והנימוק שקיבלתי שהבניינים עוד לא הבשילו להגשת כתב אישום.

עדי:

הערה נוספת במחלקה חסרים מפקחים אדומים לאכיפה וכחולים.

צבי:

אסביר מה זה מפקח כחול ומה זה אדום: המפקח האדום יש לו סמכות לבצע אכיפה ומפקח כחול אין לו סמכות לבצע אכיפה, הוא מפקח רישוי, מותר לו לבדוק רישוי, טופס 4 וכדומה, אכיפה לא.

שלי:

האם אין מפקח אכיפה בעיר בכלל ?

צבי:

היום מצבת כוח האדם היא: 3 מפקחים שהם אדומים ורשאים לבצע אכיפה.

עליזה:

מי שאדום יכול גם להיות כחול, הפוך לא.

לירית:

אז מה תועיל האכיפה אם אי אפשר להגיש תביעות ?

צבי:

אנו רשאים להגיש דוח ושהתביעה תטפל בתביעה.

היום אנחנו צריכים להיות 9 במחלקה כי גדלנו ואנחנו עם 3.

שלי:

למה אין תקנים ? תקציב ?

צבי:

גם תקציב, לגייס במכרזים זה עבודה קשה מאד, אין במיוחד מפקחי אכיפה אדומים.

משנת 2015 התחלפו לי מלא צעירים עבדו שנה שנתיים ועברו לשוק הפרטי ועל המקום קיבלו תוספת של 150 אחוז בשכר ומכונית צמודה.

שלי:

אנו משלמים לפי החוק ?

צבי:

משלמים לפי החוק אך אנו מוגבלים. השנה ייצא עוד מכרז למפקח אחד.

אך אם נרצה לטפל במבנים מסוכנים צריך יהיה לקבל איש ייעודי, כי צריכה להיות לו מיומנות נוספת.

עדי:

רשום פה שצריך מנהל יחידת מבנים מסוכנים.

צבי:

נכון, אבל אין.

עליזה:

ברגע שיש מנהל יחידה שיכול להיות גם מפקח אז הוא יכול לקבל שכר גבוה יותר,

אז הסיכוי גדול יותר.

עדי:

חייבים לקדם את זה ב-2025.

צבי:

נכון להיום המפקח נושא על גבו את כל העבודה, צריך אדם ייעודי שאוכל לשלוח אותו למשימות מבנים מסוכנים, בנוסף על משימות שיש לו, אנחנו צריכים להביא מישהו ייעודי ואין.

אסביר איך זה עובד, ברגע שמתגלה מבנה עם מפגע בטיחותי, לא הגענו למסוכן, אבל יש מפגע בטיחותי מכל הסוגים, יוצא מפקח למקום לתעד ולהתרשם ומעדכן אותי בכל מקרה ומקרה. אני עושה אבחנה, לרוב אני יוצא למקום, ואם אני רואה שאין טעם להפעיל מהנדס חיצוני, כי אנו צריכים לשלם על כל הפעלה כזאת אלפי שקלים. אנו מסתפקים בעבודתנו ומוציאים דרישה ומכתבים בחתימת מהנדס העיר לתושבים.

אם המצב חמוד בדומה לשני המקרים ברחוב גורדון 3 וירושלים 23, שהעברנו לתובע אנו מפעילים את היועץ החיצוני לאבחנה יותר מקצועית ומעמיקה והוא נותן את חוות דעתו.

שלי:

האם אפשר לחייב את הדיירים לשלם את עלות הייעוץ הזה ?

צבי:

כן.

עליזה:

זה לא כזה פשוט, אנו רושמים במכתב לדיירים שהם צריכים לשלם את האגרה של 90 שקל, גם את זה יש כאלו שלא תמיד משלמים, אנו לא נכנסים לזה, אם נתחיל לאכוף גם את זה לא נצא מזה.

צבי:

עשינו בדיקה לבניין אחד, שלחנו להם את התשלום והם לא מתקנים, אז הפיקוח העירוני נכנס.

עדי:

לא נערכו דיונים במועצת העיר למעט דיון אחד לאחר ההתמוטטות בחולון ולא היה מעקב במועצת העיר , כשיש פה המלצה לפי המלצת המבקר שטבלת מבנים מסוכנים תוצג במליאת הוועדה לתו"ב בתחילת חודש ינואר 2025.

האם יש לכם את הרשימה ?

צבי:

כן והיא הוצגה.

עליזה:

יש לנו רשימת מבנים מסוכנים, רוב המבנים המסוכנים זה לא שהמבנה יתמוטט, אלא חלקים שנושרים.

צבי:

בגדר מפגע.

עליזה:

לנו יש את הרשימה הזאת והיא הועלתה לאתר ההנדסי, כי אנו בדומה למה שעיריית ת"א-יפו עושה ראינו שהיא העלתה לאתר מבנים מסוכנים וגם אנו עשינו זאת כדי שאדם הולך לרכוש דירה ורוצה לראות האם יש כאן סכנה או מכתב. לאחר חודש נתבקשתי להוריד את זה וכך עשינו. מי שבא אלינו ושואל אנו אומרים לו אם המבנה מסוכן או לא.

שלי:

זה לא עלה למליאה או למועצה ?

צבי:

זה יעלה בחודש ינואר.

עדי:

יש להעמיד תקציב לטובת טיפול במבנים מסוכנים לביצוע פעולות הריסה או חיזוק.

ההמלצה: שמנהל ההנדסה אומר שיבקש תקציב ייעודי של 100 אלף שקלים לטיפול במבנים מסוכנים בשת 2023, ואז כתוב במח' הפיקוח שהשנה תוקצב 23 אלף שקלים בלבד למהנדס.

עליזה:

לא זה משהו אחר, לגבי תקציב המהנדס צריך להיות תקציב פתוח, אין דבר כזה. אם בשנה אחת יהיו יותר מבנים מסוכנים אז לא נבדוק ?

לגבי שיפוץ המבנים מדובר בעלויות אסטרונומיות, לעירייה אין כסף. למשל ברחוב גורדון 3 העלות היא מיליון שקל.

עדי:

מדברים על סקר מבנים מסוכנים וטיפול בתחזוקה.

שלי:

מה זה טיפול בתחזוקה ? העירייה לא יכולה לעשות תקציב ייעודי לתיקון מבנים.

עדי:

אני מקריאה לכם מסעיף 2 בתקציב: "לא הועמד על ידי העירייה תקציב ייעודי, לא במסגרת רגיל ולא במסגרת תב"ר לעריכת סקר מבנים מסוכנים, טיפול בתחזוקה של מבני ציבור".

אני מדבר רק על ההערות של המבקר.

טיפול בתחזוקה של מבני ציבור: "שימוש בשירותי יועצים חיצוניים וביצוע פעולות הריסה וחיזוק מבנים על ידי העירייה" במה שבחובתה.

עליזה:

לפני שנתיים במועצת העיר אמרתי שאני לא ממליצה לערוך סקר מבנים מסוכנים.

דוד:

לגבי סקר אני חושב שכן צריך.

עליזה:

אם אתה עושה סקר יש בזה 2 בעיות:

1. לקחת אחריות על מבנה פרטי על עצמך.

2. אתה עושה סקר, זה לא לוקח יום יומיים, אלא שנה שנתיים ואתה מתחיל את הסקר, היה בניין אחד שהיה 100 אחוז, סיימת הסקר וכבר יש בו סדק.

צבי:

צריך להטיל את האחריות על הבעלים.

שלי:

אם אנחנו רוצים לעורר מודעות לאחריות של ועדי הבתים.

דוד:

יש להוציא עלונים.

צבי:

זה באתר העירוני, גם חילקנו עלונים לוועדי הבתים.

עליזה:

עו"ד דניאל אוטמזגין מטפל, פונה ומלווה את ועדי הבתים, אני העברתי לו את הטבלה של המבנים המסוכנים.

עלות סקר כזה הינו 3-4 מיליון ₪.

דוד:

אני אומר שנושא של סקר נדרש בהתאם להמלצת מבקר המדינה.

אני מביא את זה הלאה ואתם תחליטו אם להכניס לתוכנית עבוד או שלא, יש כסף, אין כסף.

יעל:

אני רוצה להגיד שיש פער בין מה שהאנשים מבינים, אדם לא מבין אם יש לו סדק למטה שהברזל חשוף וזה אסון.

צריך לעשות פרסום שמבהיר ומזהיר מה צריך לעשות.

שלי:

כשצריך לקחת בחשבון שיש לנו 3 מפקחים.

עליזה:

כשמבנים מסוכנים כרגע זה רק צבי.

איני יכולה להוציא רשימה כרונולוגית כי כולם מתויקים לפי שנת סריקתם.

שלי:

זה לא בהכרח אומר שהבניין מועד לסכנה.

אנו צריכים להיות ספציפיים, לא סדק בעמוד אלא מפגעים רלוונטיים.

צבי:

לפני שבועיים השתתפתי ביום עיון למבנים מסוכנים והמלצת מבקר המדינה לעשות סקר לא יושמה באף רשות חוץ מעיריית דימונה שהם מצטערים והוציאו כמה מילונים ואין להם מה לעשות עם זה, כי הם לא יכולים לעשות עם זה כלום.

חוק העזר של העירייה הוא לא כ"כ חדש, הוא משנת 1987.

יש ערים כמו ראשון לציון וחולון שחוק העזר עוד יותר ותיק.

עדי:

אני לא נכנסת לעומק של הערות המבקר על חוק העזר.

הוא העיר על חוק העזר הערות רבות.

מועצת העיר וראש העיר קיבלו אותם ועכשיו בחלוף שנתיים חוזרים מההסכמה להערות, שמועצת העיר תגיד את דעתה על זה.

אין נוהל עירוני שמסדיר טיפול במבנים מסוכנים.

זו פעם רביעית שבוועדת הביקורת אנו מדברים על זה שאין נהלים מוסדרים ומסודרים לטיפול בדברים.

דיברנו על הטיפול בחוזרי מנכ"ל ושפע דברים שאין נהלים.

אמרתם שאתם מקבלים את זה ואמרתם שבימים אלה אתם שוקדים יחד עם אגף

תכנון אסטרטגי על נוהל מסודר בנושא טיפול במבנים מסוכנים, יש לבקר את המוגמר, נרצה לראות את הסיכום.

עליזה:

נבוא למועצת העיר עם הנוהל.

עדי:

התחלתם לפרט בפנינו בנוגע לכל הליקויים במעקב בטיפול במבנים מסוכנים והמלצות הביקורת שהעירייה תפעל ותערוך סקר, שוב חזרנו לסקר מבנים מסוכנים.

ובנוגע לפרסום ודף מידע אתם עניתם שהופץ דף מידע באתר ובערוצים שונים, אנו לא ראינו פרסומים כאלה.

עליזה:

עשינו פרסום בעיתון חד פעמי אחרי קריסת הבניין בחולון, גם דרך הדוברות עשינו משהו, שלחנו הודעות לתושבים.

צבי:

אנחנו הוצאנו פלאייר, יש אפשרות להגיע לכל תושב ותושב בפוש בוואטאפ וזה מה שנעשה.

שלי:

הבעיה שאין לנו מי שיטפל בזה.

עדי:

עלינו לדאוג למי שיטפל.

עליזה:

ממונה מבנים מסוכנים חייב להיות ולא יועץ חיצוני כי על כל דבר שולחים ליועץ חיצוני.

עדי:

יש פה הערה על בדיקת נכסים שחשודים כמסוכנים, אבל גם כן מבחינת מצבת כוח אדם, המצב לא השתנה וזה קשור למצבת כוח אדם המצב לא השתנה וגם לגבי גביית תשלום בגין בדיקת מהנדס, הביקורת אומרת שהעירייה גבתה תשלום רק מ-9 מתוך 34 מבנים מסוכנים, על הבדיקת מפקח ואתם אומרים נטפל בזה.

אז למה רק פחות משליש משלמים ואיש לא מטפל בזה?

צבי:

התפקיד של ההנדסה זה להוציא מכתב ובמכתב לרשום שעליך לשלם אגרת בדיקה בסך 94 ₪. זה בדיקת הנדסה ואם יש דוח מהנדס חיצוני אז זה 2000 ₪, אז יש וועדים שכן משלמים ויש שלא משלמים. כל מקרה ומקרה מועבר לאכיפה לאגף הכספים לגבייה, אנחנו לא עוסקים בגבייה.

כל מקרה כזה העברנו לאגף הכספים לגביית ארנונה. מה שהם אמרו בייננו שלעסוק בגבייה של 94 שקלים עולה יותר מאשר האגרה עצמה.

ליזה:

ומה עם עלות המהנדס ה- 3000 -2000 שקל מי גובה את זה ?

צבי:

שני המקרים שהעברנו לתביעה הוחלט בסופו של דבר לא לחייבם.

עליזה: הכסף הגדול זה הכסף למהנדס שהוא הולך לראות ולא ה-90 שקל האלה.

עדי:

אני רוצה לעבור לנושא סיווג מבנים מסוכנים, התייחסתם לזה שרק מהנדס רשאי לקבוע אם זה מבנה מסוכן או לא.

יש הערה בנוגע לנוסח מכתב ההתראה שהוא לא מנוסח כמסמך משפטי כהתראה.

עליזה:

תיקנו את זה, המכתב עכשיו אחרת ממה שהיה.

עשינו נוסח חדש, הכנסנו את העלות של התשלום.

יעל:

אתם זוכרים אחרי המקרה בחולון שנפל אם היה גל פניות לעירייה וכמה ?

וכמה זמן לוקח לטפל בקריאה? וללכת לראות ?

צבי:

קיבלנו אז 30 פניות ביום, פשוט עזבנו כל אכיפה והתגייסנו לבדיקת המבנים האלה שהיו פניות.

שלי:

וכמה אנשים הייתם ?

צבי:

היינו 3, שלחתי גם מפקחים שהביאו לי ממצאים שהתרשמתי מהם אבל עוד פעם צריך בנאדם ייעודי.

שלי:

היום יש רק מפקח אחד.

עליזה:

צריך עוד מהנדס, ברמה של מנהל מחלקה ואותך צבי נהפוך לסגן והוא ינהל מחלקה.

עדי:

יש עוד הערות שחוזרת על עצמה, העירייה לא עושה שימוש במכתבי התראה לפני נקיטת הליכים ולא נוקטת בהליכים, הכול חוזר על עצמו.

נבדקת אחר השלמת תיקונים, יש פה מדגמים וסיום מבנה פל קל, מתוך 12 מבני פל קל שזה סכנה בפני עצמה 2 טופלו וחוזקו.

מה עושים עם היתר ?

עליזה:

יש להגיש תביעה.

בהרצליה לקחו מהנדס מבנים מסוכנים שמטפל עד היום במבנים מסוכנים.

לקח לו שנתיים לטפל במבני פל קל אבל הוא הלך לפי המלצות וועדת זיידלר.

עדי:

אנחנו לא צריכים להצביע על כל סעיף אנו צריכים להחליט שכל מה שעבר היום יועבר למועצת העיר. יש להגיש פרוטוקול כולל הנדסה, פיקוח על הבנייה, תביעה עירונית ומנכ"ל שמתכלל את כל הפעילות שכולם יתנו דין וחשבון ומועצת העיר תחליט מה עמדתה לאחר שאושר דוח המבקר במלואו לאור ההתפתחות בשנתיים האחרונות לקבל החלטות קונקרטיות לגבי כל דבר ודבר, לא נחכה לאסון שיקרה.

זה תמרור אזהרה שנמצאה בפנינו ועלינו להביא לכל חברי מועצת העיר שיידעו על זה. אני חושבת שזה צריך להיות כבר בחודש ינואר.

עליזה:

ומה עם התקצוב של זה ? אם זה יהיה בינואר, מה עם התקצוב ?

עדי:

נקבל עוד החלטה, אבקש תקצוב של שני דברים שחייבים להופיע בתקצוב וזו ההחלטה, אחד המפקחים והמנהל למח' מבנים מסוכנים.

אנו מבקשים שהמלצת ועדת הביקורת: מינוי מנהל מחלקה למבנים מסוכנים + 2 מפקחי אכיפה ובנוסף 100 אלף שקל, לצורך בדיקת מבנה מסוכן על ידי מהנדס חיצוני, (עלות בדיקה של 2,500 ₪), שיתוקצבו בשנת 2025.

נא להעביר את זה לאלתר מיידית גם לגזבר וגם למנכ"ל.

יעל:

אני רוצה להוסיף להמלצות לפרסם את רשימת המבנים המסוכנים הקיימים.

עדי:

זה מופיע בדוח המבקר, אנו תומכים בהמלצות המקוריות של המבקר שגם הפרסום מופיע שם.

יעל:

אז שרשימת המבנים המסוכנים תפורסם באתר ההנדסי ותוצג למועצת העיר

בינואר 2025, ולאחר מינוי מנהל מח' מבנים מסוכנים העירייה תבצע הסברה לתושבים לגבי הנושא.

עדי:

שתדעו לכם שמה שקרה היום בוועדה מציל חיים, זו מהות הוועדה, לדאוג שהדברים יבוצעו ולדאוג לחיי התושבים פה.

החלטה: העברת הנושא לדיון במועצת העיר+ ההמלצות הנוספות שפורטו ע"י עדי ויעל

תודה רבה לכם ותודה לכולם ולצוות הנהדר ולמתמלל שלנו.

חתימת יו"ר הוועדה

______________

להלן החלטות שהועלו בוועדה לענייני ביקורת בתאריך ה -03/12/24

מס"ד

החלטות

1.

דיון בדוח כספי של משרד הפנים:

מסכימים פה אחד להעביר את הדוח הכספי לישיבת המועצה.

2.

דיון בדוח מבנים מסוכנים:

כל מה שנאמר בוועדה בנוגע לנושא זה וכן כל המלצת וועדת הביקורת יועבר ויועלה למועצה.

יש להגיש פרוטוקול כולל הנדסה, פיקוח על הבנייה, תביעה עירונית ומנכ"ל שמתכלל את כל הפעילות שכולם יתנו דין וחשבון ומועצת העיר תחליט מה עמדתה וזאת לאחר שאושר דוח המבקר במלואו לאור ההתפתחות בשנתיים האחרונות ולקבל החלטות קונקרטיות לגבי כל דבר ודבר.

יש לבקש תקצוב דברים שחייבים להופיע בתקצוב:

מנהל מח' למבנים מסוכנים + 2 מפקחי אכיפה ובנוסף 100 אלף שקל לצורך בדיקת מבנה מסוכן על ידי מהנדס חיצוני (עלות בדיקה של 2,500 שקל) שיתוקצבו בשנת 2025.