פרוטוקול ועדת כספים

‏27 מאי 2025

‏כ"ט אייר תשפ"ה

סימוכין: 723552

פרוטוקול ישיבת ועדת: כספים מס' ישיבה 4/2025

נערך ביום 26/5/2025

שמות חברי הוועדה הנוכחים:

דני הרוש– יו"ר הוועדה

יעל סער – חברת הוועדה

הדר לביא – חברת הוועדה

ממה שיינפין – חבר הוועדה

אמיר קולמן – חבר הוועדה

לירית שפיר שמש – חברת הוועדה

חברי ועדה שנעדרו:

אורן כהן – חבר הוועדה

שמות מוזמנים שנכחו:

צחי בן אדרת – גזבר העירייה

אלון בן זקן – יועץ משפטי

פירי לוי –סגנית מנהל אגף תקציבים

איילת נהרי עובד - אחראית תקציב פיתוח

אורית דנאי גנדל – סגנית גזבר

מירי מינוסקין – מנהלת לשכת גזבר

על סדר היום:

הצגת דוח כספי 31/12/2024

מחזור מלוות – הצעת החלטה: מסמיכים את גזבר העירייה לנהל התמחרות בין הבנקים (ריבית ותקופת ההלוואה) לבצע מחזור הלוואות קיימות (בנטילת הלוואות חדשות) בסך של עד 130 מליון ₪

העברות מסעיף לסעיף תקציב שוטף.

העברות מסעיף לסעיף תקציב פיתוח (תב"ר)

הצגת דוח כספי 31/12/2024

צחי בן אדרת: שלום לכולם, נתחיל להציג דוחות כספיים ל-24. מבקר משרד הפנים עובר על הדוחות ומכין דוחות כעת.

נתחיל מהמאזן, השקעות סה"כ, מורכבות מנכסים נזילים, הכנסות מתוקצבות, השקעות מקרנות לא מתוקצבות.

התחייבויות שוטפות סה"כ 152.6, קרנות לא מתוקצבות, קרנות מתוקצבות 40.9 מליון. עודפים מתקציב רגיל 21.2 מליון. סה"כ התחייבויות ועודפים 328 מלש"ח.

הדוח הזה "קשה" בהיבט הזה שזו שנה של מלחמה, שנה מורכבת. מזכיר לכם שהיה 1/12 בתחילת השנה, אז בהחלט שנה מורכבת.

סה"כ עומס מלוות כמעט 300 מלש"ח.

נעבור לתקציב הרגיל. סה"כ הכנסות עצמיות 629.4 מלש"ח, מורכבות מארנונה 474, עצמיות חינוך, עצמיות רווחה ועצמיות אחר 107.8 מליון. תקבולים ממשרד החינוך, ממשרד הרווחה, משרדים ממשלתיים 9.4 מליון, תקבולים אחרים. סה"כ הכנסות 1.066 מליארד, לפני הנחות בארנונה.

יעל סער: מה זה תקבולים אחרים?

צחי בן אדרת: אחרי הסקירה אסביר הכל. סה"כ הכנסות מארנונה 80.7 מליון. הוצאות, חינוך שכר ופעולות ורווחה שכר ופעולות. סה"כ הוצאות לפני פרעון מלוות, כיסוי גרעון מצטבר והנחות בארנונה מיליארד ו-15. הוצאות מימון, סה"כ הוצאות לפני כיסוי גרעון מצטבר והנחות בארנונה 1.080 מיליארד.

נשאר עודף 3.2 מליון. עודף גרעון 3.2 מליון.

יעל סער: מה זה הכנסות אחרות?

צחי בן אדרת: זה גם מאגרות בנייה, קרנות של ההנדסה, קרן שמירה. יש לנו פה עודף מהיכל התרבות. זה ההכנסות האחרות.

יעל סער: יש הערכה למה הפער הזה, מאיפה הגיע?

צחי בן אדרת: כן. תקצבנו עודף קרן ביוב על פרעון המלוות ומקרקעין, אך בסופו של יום לא היינו צריכים למשוך ולהכניס את זה לתקציב השוטף. זה 2.5 מליון.

יעל סער: 2.5 מתוך 24?

צחי בן אדרת: גם עודפים לא הכנסנו לתקציב, לא השתמשנו בהם. בין השאר כי בתחילת השנה היינו 1/12, והיו לנו הפתעות לטובה. למשל לא השתמשנו ביתרת רזרבה השכר ופעולות, או מעט מאוד, ניירות ערך. לא להשתמש בהכנסות חד פעמיות, שזה היה דבר טוב.

יעל סער: זה היה פשוט דברים שלא ניצלנו, לא הפתעה כלשהי?

צחי בן אדרת: להיפך, הפתעה לטובה. גם מהניירות ערך, הופתענו לטובה מהתוצאות הטובות וזה בא לידי ביטוי גם כאן.

יעל סער: מעולה. ולגבי ההנחות בארנונה, תודה על הרצינות. שלחתי לצחי בצהריים כי זכרתי שהיו פערים ומיד קבלתי את החומרים, ובאמת כל שנה מפספסים בהערכות כ-15 מליון, ושווה לדבר איך זה קורה ואיך למנוע את זה. לא מתלוננת, כולם עושים עבודה נהדרת ומדהימה, אבל אולי יש דרך אחרת.

הסתכלתי על מה ששלחת, ונראה שהעלייה בהנחות עומדת בקורלציה הכי טוב מול ההנחות של נכס ריק. נכס ריק זה דירות חדשות עד שאנשים נכנסים אליהם.

צחי בן אדרת: לגבי הדוח עצמו, הפער 10 מליון בין תקצוב לביצוע, אדבר על זה. יעל, אוכל לשבת איתך על ההנחות בארנונה ולהראות לך את הפירוטים, ישבתי על זה וזה מניח את הדעת.

לגבי הפער בין תקצוב לביצוע, 5.3 מליון, העברתי לך באקסל, נובע מכך שבנובמבר 24 אישרו לנו השרים 27 מליון תוספת בארנונה. יש שם הנחות מובנות, למשל בי"ח מאיר. לא ידענו איך לתקצב את זה מלכתחילה כי לא ידענו כמה יאשרו לנו. זה פער גדול מתוך ה-10 מליון שקל להסבירו. בתוך זה יש פיגורים של 3 מליון, כל הרטרו שבא לידי ביטוי בוועדת הנחות, שמבקשים שנתיים אחורה, שקשה לנו לשער. וכמובן בשוטף, שאנשים מבקשים להעריך ויש כל פעם בתוספת. זה בגדול. אם תרצי אעביר לך הסברים יותר מפורטים על הדוח שהעברתי לך.

יעל סער: כל שנה היה טעות, הטריד אותי איך כל שנה טועים בכזה פער.

צחי בן אדרת: מסכים, מנסים להשתפר, אך זה לא משפיע על התוצאות הכספיות בנטו, כי מופיע בהוצאות ובהכנסות. זה כן מבחינת ההנחות, שנתון. אבל לא על הדוח הכספי. בכל מקרה, כל ההנחות ניתנות בהתאם לדין.

יעל סער: אבל יש לך פחות הכנסות בעירייה בעקבות הארנונה.

הדר לביא: משנה לנו לא שהדוח יהיה מאוזן, אלא איך מנצלים את המשאבים לטובת הציבור.

דני הרוש: תעשו מאמץ לתקן ולמזער כפי האפשר. אולי בשנה הבאה נהיה יותר טובים.

יעל סער: ארצה להציע הצעה קטנה, אני לא יודעת אם אתם עושים את זה. אם בסוף השנה יש לכם צפי של כמה מטרים הולכים להיות מאוכלסים ואחוז מזה.

דני הרוש: יש נייר מסודר, ברור, משתדלים עם ההנדסה. לא תמיד זה מסתדר.

הדר לביא: אשמח להסביר סעיף השקעות קרן לכיסוי השקעות מפיתוח והשקעות לא מתוקצבות שאני מניחה שזה אותו דבר.

צחי בן אדרת: כן, בביאור 3 זה מספר דומה. קרנות בלתי מתוקצבות מפנות לביאור 3. צובעים את הכסף המזומן. עמ' 3 למטה, הרכב קרנות בלתי מתוקצבות. קרן היטל השבחה. זה מסתכם ל-103. עיקר הכסף קרן היטל השבחה במקרה זה זה התמ"ל.

הדר לביא: קיבלנו העברה בשנה שעברה והשתמשנו בה לטובת?

צחי בן אדרת: לא השתמשנו עדיין. אני מקבל כסף וצובע אותו ומציג אותו בתקציב.

הדר לביא: קיבלנו את התשלומים מהמדינה בזמן. במה המלחמה משפיעה על התקציב של עיריית כפר סבא.

צחי בן אדרת: מלחמה זה 1/12.

הדר לביא: זה כל ההבדל. להערכתי המלחמה לא השפיעה על התקציבים והארנונה שהאנשים שילמו. אולי על הנחות. מה מבחינתך השפיע?

צחי בן אדרת: קושי התנהלותי, בלת"מים, אבל בסוף הסתדרנו.

הדר לביא: בסדר, זה פחות רואים בשורה התחתונה.

מחזור מלוות – הצעת החלטה: מסמיכים את גזבר העירייה לנהל התמחרות בין הבנקים (ריבית ותקופת ההלוואה) לבצע מחזור הלוואות קיימות (בנטילת הלוואות חדשות) בסך של עד 130 מליון ₪

צחי בן אדרת: הכנו עבודה, לקחנו את כל המלוות שלנו ובחנו אותם, ורצינו לבדוק עם איזה מלוות אפשר למרות סביבת הריבית הגבוהה, למקסם עצמנו בעולם הנוכחי, להיות יותר טובים.

אחרי מיפוי ההלוואות מצאנו 14 הלוואות בבנקים שהיו רלוונטיות לבצע מחזור. חלק אמורות להיפרע, חלק יש תאריך יציאה, חלק הריבית טובה. אלו המלוות שניתן לעבוד איתן. הריבית הממוצעת של מלוות אלה היא פריים פלוס 0.2. החזר שנתי כ 20 מלש"ח, תקופת ההלוואה הממוצעת כ-9 שנים וההחזר הממוצע 9 שנים. אני מדבר על הלוואות פוטנציאליות אלה. שנת 26 החזר 20 מליון, וזה הולך ויורד.

בדקנו 2 חלופות, הכל במסלול פריים, אני לא נביא ולא יודע מה תהא הריבית בעתיד ולכן אני רוצה להשוות תפוחים לתפוחים.

יעל סער: איך זה עולה בין 25 ל-26? אני מבינה איך זה יורד ב-10 שנים.

צחי בן אדרת: כל ה-5 זה עד עכשיו, פרענו 5 מליון פחות או יותר. את צודקת.

יעל סער: אז זה 20.

צחי בן אדרת: אז לקחנו סימולציה ל-15 שנים של פריים -0.7, להערכתי נקבל ריבית טובה יותר, אך זה לצורך המצגת. במצב ל-15 שנים זה התזרים שאקבל. ברמה תזרימית בשנים הראשונות יהיה חיסכון גדול, 7 מליון, 3. ברמה של 20 שנה כלכלית ההלוואה תעלה עוד 20 מליון ש"ח. אבל תזרימית בשנים הראשונות החיסכון מאוד גדול.

בחנו ל-10 שנים, באותה הנחה של פריים - 0.7. ההלוואה יותר כלכלית במליון וגם התזרים משתפר. לא אחסוך תזרימית 7-8 מליון, אבל בממוצע 3.3 מליון, ואחרי 5 שנים אני יכול למחזר שוב. אף אחד לא יודע מה יהיה אחרי 5 שנים, יכול להיות מאוד שהריביות יתמתנו, אבל במקרה הכי גרוע חסכנו את המליון.

בסיכום שעשיתי העליתי את הדברים על הכתב כמו שאתם רואים. בהלוואה ל-15 שנה יש הפסד 20 מליון ש"ח, ותזרים טוב. ב-10 שנים אני חוסך את ההפסד הכלכלי והתזרים טוב.

חבל להשאיר את הכסף בבנקים. הייתי הולך על החלופה של ה-10 שנים, לשפר את הפריים שלנו ולא להשאיר את הכסף בבנק.

יעל סער: למה אתה צריך אישור שלנו כדי לעשות משהו שחוסך כסף? מצידי כל יומיים אתה יכול ללכת לבנק, לעבור ולהחליף מסלול כל פעם שזה חוסך כסף. לכל הפחות 10 שנים חוסך לנו כסף במעבר לפריים, גם בריבית וגם בטוטאל.

דני הרוש: יפה מצידו שהוא מציג את זה בוועדת כספים גם אם הוא לא צריך את האישור. עצם העובדה שהוא מעלה את המחשבה הזו, זה נכון. לכולם יש מה להגיד, לך ולהדר, בסה"כ באנו לטובת העסק.

צחי בן אדרת: זה נכון. אני צריך ליטול הלוואה של 130 מלש"ח, ומצד שני רוצה לשמוע מה יש לכם להגיד.

יעל סער: רציתי לשאול אם אין אפשרות פשוט להישאר עם אותה תקופת הלוואה ולהוריד לפריים פלוס 0.7 וזה חוסך יותר.

צחי בן אדרת: זה הלוואות שונות, אחת ל-6 שנים השנייה לתקופה ארוכנ יותר.. אעשה מקסום, אמקסם את האירוע הזה. יכול להיות ל-9 שנים. בד"כ הלוואה היא ל-15 שנה. ל-10 שנים זה... אני אמקסם את זה. אני צריך האישור שלכם להסמיך אותי לנהל התמחרות בין הבנקים.

הדר לביא: אני מבינה שזו עבודה של רונן שטרית, תמסרו לו תודה, עבודה מאוד חשובה. אם אנו יכולים לחסוך כסף אנו צריכים. אם יוצרים הפסד כלכלי של 20 מליון ש"ח אז גלגלנו את המספרים על הדור הבא, זה לא הגון ולא נכון.

לגבי מח"מים ארוכים יותר, אם אנו גוף מוסדי, למה אנו לא לוקחים הלוואות לטווח יותר ארוך?

צחי בן אדרת: להיפך. מח"מ זה החזר הקרן. ככל שזה פחות זמן זה יותר טוב. המח"מ הוא ל-6 שנים וזה עדיף. ככל שאת לוקחת ליותר זמן הריבית מעיקה עלייך יותר. ההלוואה תהיה יותר יקרה. ל-20 שנה אקבל עלות כלכלית של הלוואה הרבה יותר יקרה. אולי תזרימית איהנה יותר שנים, אבל לא בחוב.

דני הרוש: לדעתי כן נכון ל-10 שנים. המספרים מדברים בעד עצמם.

הדר לביא: הניתוחים שלכם נכונים בהנחה שלא מגדילים את עומס המלוות. אנו מגדילים את העומס בכמות שאנו מחזירים. צריך לראות איך אנו מנמיכים את המלוות באופן כללי. הקווץ' המחזורי הוא מן הסתם נכון, נכון למחזר לעשור כמו שדני אמר, המספרים מראים את זה. אך צריך לזכור שהטבלאות נכונות אם לא מוסיפים מלוות. צריך לראות איך יוצאים מהפלונטר של המלוות ומחזירים אותן. זה לא לעכשיו אך צריך לקחת זאת בחשבון.

דני הרוש: את צודקת, שהצוות המקצועי יעשה עבודה, איך מפחיתים את המלוות שלנו. זה למועד אחר.

יעל סער: אני לא חושבת שצריך להצביע על 10 שנים אלא להסמיך את צחי לפי סל עקרונות, חיסכון לטווח ארוך, ריבית יותר נמוכה. אולי זה יהיה 9 שנים.

דני הרוש: להסמיך את הצוות המקצועי לעשות יותר טוב. אם זה 9 או 10 או 7, כמובן עם להציג הנתונים הנכונים.

צחי בן אדרת: זו המדיניות כפי שהצגתי פה. אם זה 9 או 10, בסוף זה למקסם. אני מבקש להסמיך אותי להתמחר עם הבנקים ולמחזר הלוואות בסך 130 מלש"ח.

יעל סער: אם יהיה חיסכון בסך המלוות כולל הריבית, אני שם.

דני הרוש: נצביע על סעיף זה בנפרד. קיבלנו פה אחד. תודה רבה.

מחזור מלוות – הצעת החלטה: מסמיכים את גזבר העירייה לנהל התמחרות בין הבנקים (ריבית ותקופת ההלוואה) לבצע מחזור הלוואות קיימות (בנטילת הלוואות חדשות) בסך של עד 130 מליון ₪

החלטה: פה אחד.

העברות מסעיף לסעיף תקציב פיתוח (תב"ר)

איילת נהרי עובד: מבקשים בתב"ר לאפשר הסטה בפרויקט שוורץ רייזמן במסגרת תקציב כולל. המטרה לעמוד בדרישות ההסכם, כשמדובר בהפרש עיתוי בלבד, וסך מסגרת התקציב לא משתנה.

לירית שפיר שמש: שום דבר לא משתנה פה.

הדר לביא: למה זה לא תוקצב בהתאם לחוזה מלכתחילה?

צחי בן אדרת: כי החוזה סתר את עצמו ולא רצינו להתווכח על זה. המטרה לקדם את הפרוייקט. קיימתי את הפגישה עם התורמות, הפרויקט הזה שנתיים כפי שתוקצב במקור, סה"כ עלויות נכון לעכשיו 65 מלש"ח. מדובר על הסטה בין השנים.

הדר לביא: ומה העלות התפעולית של הפרוייקט כל שנה? זוכרים?

צחי בן אדרת: לא זוכר.

פירי לוי: למיטב זכרוני השנה 4 מליון, זה צומח, עולה כל שנה.

יעל סער: איך המסגרת לא השתנתה?

צחי בן אדרת: משנים את לוח התשלומים בין השנים.

יעל סער: הקדמנו כסף לעצמנו, זה אומר שבשנה הבאה רייזמן יוסיפו את המליון?

צחי בן אדרת: נכון. היתה להם חווייה קשה בפרויקטים אחרים, הם עשו פעם פרויקט. היה קשה לשכנע אותם לעשות אחרת.

יעל סער: הבעיה לא בפיתוח אלא בתפעול.

איילת נהרי עובד: התב"ר הבא לאשר פרויקטים תחבורתיים כדי להתאים לצרכים בשטח. פרויקט צומת עתיר ידע בהיקף מוערך מליון ש"ח.

יעל סער: מה לא מאובזר בעתיר ידע?

איילת נהרי עובד: יש איזור הכיכר.

דני הרוש: אל תשכחו שמי שמלווה את זה הם יועצי תחבורה, לא צחי.

הדר לביא: יועצי תחבורה עושים טעויות לפעמים. להחליף את הכיכר של אזור תחבורה לרמזור? אנו נבדוק את זה, אני לא מאשרת עד אחרי הבדיקה.

דני הרוש: אני רוצה לאשר בכפוף לבדיקה. אל תאשרי. אני מעריך שעשו כמה בדיקות.

הדר לביא: ממליצה מאוד לבדוק.

דני הרוש: נעלה להצבעה, מי שירצה לאשר יאשר, אני לא רוצה לתקוע את הפרויקט. גם עכשיו המצב קטסטרופה, מטריקס נכנס והקטסטרופה גוברת. פיתרון חייב להיות. אני מקבל את ההערות אבל נבדוק. אין ספק שנשים עכשיו רמזור אדום ונגיד חברים, תבדקו. נראה מה אומרים יועצי התחבורה. אבל זה לא מונע מאיתנו לאשר את זה עכשיו.

הדר לביא: זה נראה לי הרסני, לא יכולה לאשר.

דני הרוש: זה נבדק ע"י מהנדסת העיר ויועצים. אני מבטיח לשאול את עליזה את השאלה, אני לא מבין בזה. בדקתי את זה פעם אחרי פעם.

הדר לביא: תשאל ותבקש. יכול להיות שזה טוב, צריך להסתכל על הפרטים.

דני הרוש: מסכים, היו דברים מעולם, וגם אני שיניתי דעות של מהנדס תחבורה זה או אחר, אך אני לא יודע אם זה המקרה. עדיין מבקשים לאשר את זה, ונצביע. מיד נצביע על כל המכלול ונשאיר סעיף זה בצד.

איילת נהרי עובד: תב"ר כבישים ושצ"פים, התאמה לצרכים הקורים בשטח. תב"ר של התחדשות עירונית, התאמת התקציב למסגרת השנתית ולפעילות ההתחדשות העירונית, מבקשים הגדלה 256,000 ש"ח. בתב"ר 45.012 מיזוג במוסדות עירייה מבקשים הגדלה למערכת מיזוג גדולה ומשמעותית באולם שמשמש לצרכים בי"ל, שנדרש להחליף.

יעל סער: יצא מכרז?

צחי בן אדרת: כן, ביקשו להתקדם, ולא ייצאו לדרך בלי תקציב.

איילת נהרי עובד: והשלמה למוסדות רווחה ומתקנים, חליפות מיגון. אמצעי מיגון לקשישים. כל מיני אביזרים שעוזרים להם לבטח עצמם.

צחי בן אדרת: כל שנה מתקבל מהרווחה.

יעל סער: אני רוצה לחזור לשאול על הצומת עתיר הידע.

דני הרוש: נשאיר את זה לסוף ולחזור. סיימנו? אז בבקשה.

יעל סער: רשום שם התב"ר פרויקטים במימון משרד התחבורה, ורשום קרנות הרשות. אמורים לקבל מליון ש"ח בחזרה?

איילת נהרי עובד: לא מליון, אבל יש שיפוי של משרד התחבורה. סדר גודל של חצי מליון.

צחי בן אדרת: אפשר לבדוק ונחזור.

הדר לביא: זה חלק מהפרויקט של כביש 40? היה תב"ר לפני שנתיים שלוש של כסף שהיה צריך להגיע ממשרד התחבורה. זה כסף ששכב אצלנו.

דני הרוש: אפשר לבדוק. מציע שנצביע על כל המכלול, כשאני מייתר כרגע את הפרויקט של עתיר ידע, הפרויקט המרומזר לבדיקה, איילת תבדקי אם עבר כל הביקורות ועוד מהנדס וכו', ואלה של העמותה.

לירית שפיר שמש: הייתי שמחה יותר בסעיף הכבישים והשצ"פים, מה זה צרכים? זו הערה יותר מידי כללית. אבקש להבא לפרט על איזה צרכים מדובר.

דני הרוש: בסדר, צחי תדייק להבא את הסיפור של הצרכים.

צחי בן אדרת: צריך לנזוף בי, איילת אמרה לפרט ואמרתי שאין צורך. בפעם הבאה נפרט, מקובל.

הדר לביא: אם את רוצה לדעת על מה זה?

לירית שפיר שמש: אני לא רוצה לעכב הצבעות, אנשים רוצים להתקדם הלאה.

דני הרוש: בין היתר אני רוצה לציין התאמה לצרכים שדיברו, זה כולל עכשיו נכנסו לפרויקט, הייתי בסיור היום עם שמעון המהנדס, עשו התאמה להנגשת נכים, המון. בין היתר זה זה.

לירית שפיר שמש: אשמח לקבל פירוט.

דני הרוש: צודקת, איילת בפעם הבאה תעשה את זה. נעלה להצבעה עכשיו את כל המכלול, כפוף לבדיקה של הכל. מאשרים ונעשה עוד בדיקה. אם זה לא יהיה כזה, בסוף זה יהיה אחר. היועמ"ש פה?

הדר לביא: אפשר להחריג את הסעיף, עשינו זאת בעבר.

דני הרוש: ממליץ לא להחריג, לא לחכות עם זה. מי בעד כל המכלול?

לירית שפיר שמש: אין לי בעיה להצביע על כל המכלול בכפוף לסייגים, על מה שדברו פה לגבי הרמזור וההתאמה לצרכים.

דני הרוש: זה כפוף לבדיקה.

הדר לביא: תפריד את הסעיפים בבקשה.

דני הרוש: נפצל את ההצבעה :

נצביע על הכל חוץ מהרמזור בעתיר ידע . מי בעד? החלטה :מאשרים פה אחד.

מי בעד העברת התקציב בעניין הרמזור בעתיר ידע?

בעד:דני,לירית,ממה, קולמן

נגד :יעל, הדר.

החלטה – אושר.

העברות מסעיף לסעיף תקציב שוטף

פירי לוי: העברה ראשונה בנושא ספורט, העברה טכנית, תיקון העמסות. העברה שנייה נכנסים לפרויקטים באבארגל, הכנסות מול הוצאות. העברה שלישית מבקשים למיין מסעיף לסעיף באגף. היכל התרבות מבקשים תוספת הוצאות כנגד הכנסות גם של הצגות וגם של פרסום, וכל הקשור להוצאות של הצגות ודיילות.

העברה 5, בבתי תרבות מבקשים להגדיל הוצאות כנגד הכנסות, גידול בהיקף פעילויות בחוגים וברייזל העברה 6 קהילה וחברה מבקשים להגדיל מנהיגות נוער הכנסות כנגד הוצאות או הוצאות נגד הכנסות, הפעילות גדלה.

בסע' 7 מבקשים להגדיל הוצאות משפטיות בנושא ארנונה. בהעברה 8 מבקשים לפתוח סעיף, להחזיר הסעיף של 6 שנתי לכל בתי הספר שיש 6 שנתיות ולקצר הוצאות כנגד הכנסות. יש שאלות?

יעל סער: הוצאות משפטיות מגדילים 20 ומשהו אחוז את התקציב. אמרת ארנונה?

צחי בן אדרת: את ההכנסות בארנונה אני מתקצב. עו"ד שעושים מדידות, ולמעשה אני לא מתקצב אותם כי הם מקבלים אחוז מההכנסות. קודם נותן להם לעבוד ולראות תוצאות ואח"כ מתקצב אותם. זה לא סטנדרט, זה בקשר לארנונה. הם מעסיקים מודדים, בוודאי.

יעל סער: אז יש התקשרות איתם פר עבודה, לא מתקצבים מראש, וכשיש הכנסות מתקצבים.

צחי בן אדרת: נכון.

לירית שפיר שמש: זה כסף שעוד לא נתנו מהם ולא יודעים כמה בסוף ינוצל מתוך זה? אם הם בעצם מקבלים פר עבודה, אנו בעצם נותנים פה אישור להגדלת תקציב, כשאנו לא יודעים אם כל הכסף הזה בעצם נחוץ.

צחי בן אדרת: כן, אבל כבר יודעים לאן הולכים, יודעים בסבירות גבוהה שנצטרך לשלם.

דני הרוש: אבל אם לא תהיה עבודה לא משלמים. יש עבודה, משלמים.

יעל סער: אני אוהבת תשלום עבור ביצוע.

דני הרוש: אפשר להצביע פה אחד? יפה.

אושר: פה אחד.

תודה רבה לצוות המקצועי שעשה עבודה נפלאה.

חתימת יו"ר הועדה ________רשם_________