פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת

יט' בתמוז תשפ"ה

15/07/25

פרוטוקול ישיבת הוועדה לענייני ביקורת - מס' ישיבה 2 נערכה ביום: 15/07/2025

שמות חברי הוועדה הנוכחים:

עו"ד עדי לוי סקופ -יו"ר הוועדה

בני כהן - חבר הוועדה

לירית שפיר שמש - חברת הוועדה

יעל סער - חברת הוועדה

שלי סבר - חברת הוועדה

ממה שיינפיין - חבר הוועדה

שמות מוזמנים שנכחו:

דויד ציון תורג'מן - מבקר העירייה והממונה על תלונות הציבור

אייל מגיני - סגן מבקר העירייה

אריאלה ברנשטיין - מזכירת הוועדה

סדר יום :

דברי פתיחה - יו"ר הוועדה לענייני ביקורת, עו"ד עדי לוי סקופ.

דיווח סטאטוס ביקורות מבקר המדינה.

דיון בדוח מבקר העירייה בצירוף התייחסויות ראש העיר לשנת 2024 - דוח קשיח נמסר לכל חברי הוועדה וקובץ דיסק און קיי נמסר לכלל חברי המועצה

שונות

עיקרי דברי המשתתפים:

דברי פתיחה

עדי: ברוכים הבאים לישיבת ועדת ביקורת. קודם כל תודה רבה שהגעתם, מאוד לא

מובן מאליו, זה דיון מורכב בחומר מורכב עם עשיה מטורפת של משרד המבקר,

נתחיל בתודות, תודה רבה שהגעתם לדיון החשוב הזה ושקראתם את כל

החומר, תודה ענקית, תודה לדוד תורג'מן, מבקר העירייה וממונה פניות

הציבור, לאייל מגני הסגן, אריאלה הנהדרת שלנו שהיא מוסד בפני עצמו ועושה

מכל וכל וכל, עופרי שעזבה אותנו והייתה שותפה לעשייה שלנו, ומקווה שבשנה

הבאה תהיה תוספת תקציב כוח אדם למבקר. נקווה שיהיה שיפור.

דיווח סטאטוס דוח מבקר המדינה

עדי:

נתחיל ראשית לדון בדוח מבקר המדינה. ניתן סקירה כללית על מה עושה

כרגע מבקר העירייה, לאחר מכן נדון בדוח המבקר לשנת 2024 עם 6 נושאים

על הפרק, נושאים סופר חשובים.

נתחיל בעשיית מבקר המדינה לשנת 2025. מבקר המדינה בעצם, אם אתם

זוכרים גם אשתקד נתן ביקורת בנושאים שונים.

יעל:

כל כך הרבה נושאים?

עדי:

כן, והנושאים הם:

טיפול באוכלוסייה מבוגרת

אלימות בבתי ספר ובתיכון,

הסמכת תובעים במשרדי המדינה וברשויות המקומיות ובוועדות תכנון ובנייה.

הצללת המרחב הציבורי

שמירה על ביטחון ישובים והתמודדות עם תופעות אלימות.

דיון בדוח מבקר העירייה לשנת 2024:

דוד:

הדוח של שנת 2024 נכתב על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והבחירות

לרשויות המקומיות.

השנה בוצעו 6 דוחות וכן ביקורת ומעקב אחת כך שזה הרבה יחסית לשנת

2025, יתכן בשנה הבאה אנחנו נייצר פחות דוחות כיוון שבשנה קודמת

העברנו לשנה

הזאת.

עדי:

בטיחות במוסדות חינוך:

נושא סופר חשוב, יש בתי ספר שהתגלו בהם ליקויים יותר גדולים כמו

אוסישקין ושי עגנון.

מנהל מח' הבטיחות אינו מעורב בכל המפגעים והם מגישים ישירות

לגורם המטפל ללא רישום דיווח ומעקב מלאים.

זה עולה בכל הדוחות, צריך לעשות סדר ברישום ובמעקבים.

לירית:

יש לי תחושה שכל אחד זורק לשני ולא ברור מי עושה מה.

יעל:

אין מערכת טכנולוגית שעושה סדר בהכול.

עדי:

דיברנו על ניהול מידע גם במבנים המסוכנים, זה עולה כל הזמן.

יעל:

כשמידע עובר מאחד לאחד ומערכת אחת לא מסתנכרנת עם מערכת שניה,

ויש ריבוי מערכות.

עדי:

זה עולה בכל הדוחות. לא קיימים נהלי עבודה בתחום בטיחות במוסדות חינוך,

יעוגן נוהל בהתאמה לחוזר מנכ"ל. יש 4 עובדים באגף הביטחון שמוסמכים לערוך מבדקי בטיחות ומנהל מח' הבטיחות מסתייע בקבלני משנה חיצוניים. לא ניתן להפיק דוח סטטוס ליקויים 0,1,2 במערכות היטו.

נמצאו ליקויים. פניות בטיחות המתקבלות במוקד עירוני מטופלות ללא אבחנה ברורה מקטגוריית תחזוקה, אם צינור לדוגמה מתפוצץ אז אין קטלוג האם זה תחזוקה רגילה או אירוע בטיחות, או מקום שמישהו יכול להחליף או שזה ייצור שלולית שתהווה מפגע יתושים.

אין קשר בין המוקד לבטיחות וסנכרון ביניהם.

משאלון שנערך בבתי ספר ליישום הוראות חוזרי מנכ"ל נמצאו מקרים של יישום חלקי בלבד, למשל העדר קיום כינוס ועדות בטיחות והעדר מינוי נאמני בטיחות מקרב התלמידים שלא מתממש.

במסגרת סיור במדגם מוסדות חינוך נמצאו ליקויי בטיחות כמו כבלים זרוקים וכו'. אין תיעוד מלא, בקרה, והפקת לקחים. מבחינת המלצות, יש המלצות לתקן ליקויים.

יעל:

סעיף 3 תיבחן ותיבדק מערכת לניהול פניות בטיחות, הבעיה שהדיווח לא

מגיע לשם, המערכת של המוקד לא מסתנכרנת.

עדי:

במה עוסקת מערכת היטו, איזה מענה היא נותנת?

יעל:

איך המידע זורם? כאילו מה זרימת המידע? מי מדווח על תקלה, איך היא

עוברת לאגף שמטפל בזה, מי שמטפל בזה איך מדווח למעלה?

עדי:

אין לנו תרשימי זרימה, זוכרים שדיברנו על כך בישיבה הקודמת, אין לנו

תרשים זרימה מה קורה מרגע דיווח תושב או מרגע שמישהו גילה אירוע

בטיחותי, מה קורה מהרגע הזה, השתלשלות העניינים בתרשים זרימה אין

לנו, למדנו שתרשימי זרימה זה משהו שמסייע מאוד בטיפול ואין לנו תרשים

זרימה, מה קורה בספטמבר עם פתיחת שנה"ל?

כיצד יישמו את ההערות האלה לפני פתיחת שנה"ל? איך נדע למשל

שבי"ס אוסישקין יקבל דיווח ומי יתקן את כל הליקויים.

לירית:

ובלחץ זמן.

ממה:

צריך לשים בקר בסוף תרשים הזרימה, אחד שמאשר.

יעל:

צריך מערכת שמנהלת את כל הפלואו הזה שמי שמטפל מעלה תמונה

טיפלתי, והדבר הזה מתויק.

לירית:

צריך לתעדף, יש ליקויים מסוכנים יותר ופחות.

יעל:

למערכת יש ציון, היא צריכה לתעדף.

עדי:

מערכת היטו לא מסתנכרנת עם המוקד, איזה עוד מידע מוזרם בה?

דוד:

בעיקרון צריך להיות פה נוהל שבו מגדירים איך כל התהליך הזה עובד, גם

באזור אוגוסט ספטמבר כשמתחילים את השנה, ובתוך זה תרשים זרימה

שאת מדברת עליו.

יש לנו בתי ספר שפונים למוקד על תקלת בטיחות, הם לא צריכים לפנות

למישהו אחר, לפי מה שקורה היום, אבל מה, אנחנו יודעים שחוזר משרד

החינוך מדבר על קציני בטיחות או אחראי בטיחות בכל בי"ס שצריך להיות.

צריך ללוות את זה, עפ"י הדוח, וכשאנו מעבירים את זה למוקד המוקד צריך

לחבר את מנהל הבטיחות של העירייה, מר חיים אבן, לאירוע כדי שירשום את

זה. זאת אומרת יש מצב שהיום מתקנים תקלת בטיחות בבי"ס ומנהל

הבטיחות לא יודע אינו מעודכן, כשאנו יודעים שקציני הבטיחות הם מוסמכים

מטעם הביטחון.

הם מוסמכים לבצע ביקורות והם לא מבצעים כי יש כל מיני כרגע הפרדות של

הגדרות תפקיד או

הסדרות של תהליך מסוים. רוצה לציין שהעניין השתפר. לפני 10 שנים

כשהביטחון שהיו לו קציני בטיחות לא שיתף פעול עם המנהל בטיחות של

העירייה.

זאת אומרת אנחנו רואים מצד אחד מה שהיום קורה שמדווחים על

תקלת בטיחות, היא מטופלת, אבל מנהל הבטיחות לא יודע מזה.

ראוי שמערכת היטו וקצין הבטיחות יהיו מחוברים למערכת ביחד עם המוקד.

לירית:

או שהזנת המוקדן נכנסת ישר למערכת וזה קופץ למנהל הבטיחות בעיניים.

יעל:

האם מערכת ההיטו ייעודית לבטיחות?

דוד:

יש לה עוד שימושים, בגינון, בהנדסה, וכן משימות שאפשר להכניס

ולנהל.

עדי:

כל ביקורת שהמערכות לא מתממשקות אחת עם השנייה, לא משתמשים

במידע. הקטע של הבטיחות, שחס וחלילה לא תקרה תקלת בטיחות בבי"ס,

זה מדיר שינה מכולם.

אגף האסטרטגיה צריך לצרף לכל נוהל תרשים זרימה.

לא יתכן שיהיו נהלים בלי תרשימי זרימה, תרשימי זרימה זה משהו ויזואלי

שאפשר להבינו, מה קורה מרגע שיש אירוע השתלשלות העניינים, זה יותר

קל לכולנו. שנית, יש בתי ספר שיש בהם יותר ליקויים, איך אפשר לסייע לבתי

הספר האלה. שלישית, חייבים לחייב, שהקב"טים יעשו בקרות בטיחות, אי

אפשר להשאיר את חיים אבן, לבד עם אנשים מקצועיים.

והכי חשוב צריך שיהיה נוהל פתיחת שנ"ל בסוף כל קיץ.

צריך שיהיה פה סדר כלשהו.

עדי:

האם אתם מאשרים את כל ההמלצות?

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת.

בנוסף ועדת ביקורת ממליצה שאגף אסטרטגיה יצרף לכל נוהל תרשים זרימה. יש לחייב את הקב"טים לעשות בדיקות בטיחות.

יצירת נוהל פתיחת מוסד לימודי בסוף חופשת הקיץ.

יצירת מערכת מתכללת של כל הטיפול בבטיחות.

החלטה: מצביעים פה אחד על התוספות להמלצות הביקורת

מצלמות אבטחה

עדי:

גם כאן נושא סופר חשוב, בטח כשאנו יושבים על קו התפר ונוכח המצב

הבטחוני.

יעל:

אין הסבר למה לא הציבו מצלמה בשום מקום.

עדי:

ועדת הביטחון העירונית לא דנה בהתקנת מצלמות באתרים חדשים תוך

בחינת פגיעה בפרטיות, כלומר ועדת הביטחון נעדרת סמכות והיא צריכה

להיות ועדה חזקה.

לא קיימים נהלים המסדירים כל היבטי מערך המצלמות.

בניגוד לקבוע בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות לא קיימות החלטות עירוניות

מתועדות הדנות בהצבת המצלמות והעירייה לא הציבה מצלמות אבטחה

לאורך קו התפר. יצוין שזה לא מופיע בתוכנית העבודה של 2025.

זה לטיפול מיידי.

למרות שטופסקיילין נדרשה להקצות מערכת מתוקשבת לשליחת פניות

מאפשרת מעקב אוטומטי, ולמרות שחלפו 9 חודשים ממועד חתימת ההסכם

העירייה טרם עשתה בו שימוש.

סעיף 9 חמור, נמצא כי מוקד הביטחון לא תמיד מאויש, זאת במקביל לכך

שהמוקדנים של המוקד העירוני לא מוסמכים לתפעל את המצלמות במקרה

חירום. ו-10 התצפיתנים אינם מדווחים בזמן אמת במערכת ה-CRM

חסר לנו את המידע, והעירייה לא הגדירה את משך שמירת המידע המשוחזר

בביטחון.

לא הגדירה קריטריונים לגיוס מתנדב ליח' רחפנים.

לא נערכה בדיקה מול אגף הרווחה כי כלל המתנדבים נרשמים מדי כשנה

כמתנדבי עירייה, יש לזה משמעות ברישום.

עדי:

התייחסות ראש העיר לא מקובלת.

המוקד לא מאויש, המיקומים לא נכונים.

אין עדכון של המצלמות.

ויש ליקויים, גם לגבי הרחפנים.

ממה:

למי את רוצה שיהיה מידע שיפורסם. מה יפורסם?

עדי:

זה חייב להיות מפורסם באתר העירוני.

דוד:

דוח מבקר המדינה מצביע על כך שהרשויות לא פעלו, לא פעלו להציג את

המצלמות בשטחן לתושבים עצמם, יש פה עניין של פרטיות.

כל מצלמה, מתוך ה-10 מצלמות שבדקנו רק 3 היו משולטות.

ממה:

מה כותבים בשלט?

דוד:

כתוב שהמקום הזה מצולם בהתאם למחויב בחוק.

ממה:

על העמודים בעיר או על המצלמה?

עדי:

על עמודים, שאפשר יהיה לקרוא את זה.

דוד:

מבקר המדינה דיבר גם על שיתוף הציבור בטרם ההתקנה של המצלמה אתה

צריך לשתף את הציבור ולשמוע דעתו בעניין.

לירית:

אבל אם הציבור מתנגד?

דוד:

אתה צריך לעשות התייעצות עם הציבור בטרם הצבת מצלמות.

לירית:

האם יש הוראת חוק מחייבת?

עדי:

כן, היה מקרה שמצלמה הייתה מופנית כלפי דירת תושבים והם פנו

שהמצלמה לא תופנה כלפי דירתם.

לירית:

נכון זה במקום, אבל אם תושבים מתנגדים ויש צורך ציבורי בביטחון?

עדי:

לכן עושים שימוע.

לירית:

אני מסתכלת בסעיף 4, על דבריו של ראש העיר, שמוקד הביטחון מאויש על

ידי מוקדנים.

אני מבינה שכדי לתפעל את מערך המצלמות ולעשות את העבודה הזאת צריך

סוג של הכשרה, לא יכול להיות אותו מוקדן שעונה לי על ריב שכנים, צריך

הכשרה, הוא לא מתייחס להכשרה.

דוד:

מצוין בדוח שהמוקדנים/תצפיתנים צריכים לעבור הכשרה מבן ביטחון שהוא

לא מעביר, צריך לדרוש מהקבלן שיעמוד בהסכם עם העירייה, שלפני שהוא

שם אנשים שמתחלפים, צריך לשים להדריך אותם ולהכשירם קודם כל

להפעיל את המערכת, כולל לפעול במקרים ותגובות / באירוע מסוים.

לירית:

בוודאי, אני כמעט בטוחה שכמו שהצבא לא ירשה לעצמו לקחת תצפיתניות

היום ולחפף, אסור לחפף גם בקטע הזה.

וראש העיר, צר לי אך הוא התעלם מהבעיה. נצטרך להדגיש את זה

בהתייחסותנו.

עדי:

גם בסעיף 3 יש התעלמות מהבעיה.

אנו מבקשים ממועצת העיר לקבל את המלצות המבקר.

ונוסיף גם את המלצותינו, יש פה דברים חמורים מאוד.

זה שלא הוצבו מצלמות בקו התפר זה חמור מאוד.

כשאנו ביחס תושב למצלמות אבטחה ביחס למרחב הכי נמוך זה חמור.

זה כשיש אנשים שלא מוסמכים לתפעל אירוע זה חמור.

דוד:

במלחמת חרבות ברזל, כל הכסף שהוקצה למצלמות בשנת העבודה הלך

למשהו אחר במלחמה הותקנו על קו התפר מצלמות אלקטרוניות וסולאריות

אד-הוק.

עדי:

אני חושבת שעלינו להיות יותר קונקרטיים, אם יש ביקורת על הצבת מצלמות

בקו התפר ואיוש מוקדני ביטחון, זה חייב להיות בתוכנית העבודה.

המנכ"לית צריכה לתקן את זה ולהציג תכנית עבודה.

ועדת הביקורת מבקשת שיכנס לתוכנית העבודה לשנת 2026.

צריך להגדיל את כמות מצלמות האבטחה.

איוש מוקד הביטחון באנשים שקיבלו הכשרה ויודעים לתפעל אירוע בזמן

אמת.

ממה:

אני מנסה לדבר על חשיבות הנושא, אנו צריכים שתוך 3 -4 חודשים יתקינו

מצלמות בקו התפר, זה קריטי היום.

ועדת הביקורת צריכה להגיד שזה SOS.

עדי:

ואיוש מוקד ביטחון על ידי מוקדנים מוכשרים גם באופן מיידי.

בני:

כמה מצלמות יש בעיר?

דוד:

116 מצלמות יש בעירייה.

עדי:

יש ועדה שתחליט מה היחסיות פר תושב, אנו מחליטים שזה חשוב.

ממה:

זה חייב להיכנס בתקציב 26.

עדי:

תוכנית העבודה לשנת 26 חייבת להיות צמודת תקציב, אין תכנית בלי תקציב.

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת.

הביקורת ממליצה פה אחד בנוסף:

1.

שתהיה תוכנית עבודה צמודת הערות לשנת 2026.

2.

הצבת מצלמות בקו התפר עד סוף שנת 2025.

3.

הגדלת כמות מצלמות האבטחה.

4.

איוש מוקד הבטחון באופן קבוע.

מתן רשות שימוש בשטח ציבורי לצרכי התארגנות באתר בנייה:

עדי:

יושבים כאן קבלנים על שטחים ששייכים לעיריית כ"ס, יש כאן תלונות של

תושבים והם צריכים לשלם על זה.

הנוהל העירוני בנושא לא ערוך כנוהל רשמי המאושר על ידי גורמים עירוניים

ולא נכלל בספר הנהלים.

נושא התרשים זרימה ושידוד מערכות עולה גם פה. לדוגמה אם יש בי"ס

באיזה מקום וזה חוסם את הגישה.

היה אירוע בטיחות עם נפילת המנוף, זה היה אירוע שנגמר באסון.

יש ריבוי תלונות על רעש, ריח, לכלוך, הסדרי תנועה, הגבלת תנועה, חסימה.

צריך מנגנון שיתוף ציבור משלוח הודעות וכו'.

סעיף 6 מאוד מעניין כי יש חוסר בגביה של כמעט 150 אלף שקל, זה כספים

שמגיעים לנו. הערבות חייבת להיות גבוהה, זה פיצוי שהם צריכים להעמיד

במקרה וקורה משהו.

יעל:

באחריות מי זה? מח' נכסים?

דוד:

הנדסה. מח' נכסים מפנה את הבקשה לאותו גורם במחלקה/מחלקת פיקוח

על הבניה, שיעשה את הפיקוח ויוודא שלוקחים את השטח הנכון כפי שסוכם

ולא מעבר לכך, השטח מחושב לפי מ"ר לפי הערכת שמאי, שאז זה היה

15 ₪ למ"ר, גם מים ועוד דברים שמספקים לשטח ההתארגנות שם.

לירית: לגבי הסעיף עם המפגעים, אני רוצה להדגיש, הדבר הזה מונע נגישות

במרחב הציבורי, חוסם מדרכות, חוסם מעברים, אנשים עם עגלות נכים,

אנשים עם עגלות ילדים, ילדים קטנים שעוברים זה בעיה ענקית. לנושא הזה

אף אחד לא מתייחס.

דוד:

ישנם מקרים שאי אפשר למנוע את זה, כמו במקרה של משאית מערבל בטון

שפועלת במקום וחוסמת את הכביש.

לירית:

צריך להתריע שיהיו עבודות ואי אפשר להשאירו חודשים במקום כשזה מפגע

לא רק בטיחותי אלא גם מפגע נגישות.

יעל:

אולי שכבה ב-GIS.

דוד:

המלצנו לשים שכבת מידע ב-GIS לגבי שטחי התארגנות. זה עניין של דוברות

שצריך להיות מעורב ולידע /להפיץ כנדרש לתושבים.

לירית:

אבל זה לא רק דוברות, מישהו צריך לתת מידע לדוברות.

דוד:

ה-GIS זה בהנדסה. הפן השני של ההנדסה מקבל את הדיווחים על

ביצוע העבודות בשטחי התארגנות שצריך להעביר את זה לדוברות.

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת.

עמותת אורים ותומים

עדי:

העמותה הזאת מפעילה את בי"ס יצהר, מוסד מוכר שאינו רשמי.

מתנהל שם בי"ס יסודי, לאחר מכן הצטרף לשם סמינר נערות כ-90 תלמידות.

זה מופעל על ידי עמותה אחרת, יצהר, אבל בגלל חוסר האפשרות להפריד

ביניהן הביקורת התייחסה לשתיהן.

בבדיקת הביקורת עלה חוק נהרי זה חוק שמחייב תקצוב והתאמה למוסדות

חינוך אחרים בעיר, ומהבדיקה הזאת עלה שהעירייה העבירה תקציב ביתר

של כמעט חצי מיליון ₪ וכי לא נערכו שינויים במתכונת התקצוב.

גם מבחינה בטיחותית וגם מבחינה פדגוגית המבנים לא מתאימים ללימוד,

אין אפשרות להגיע למרחב מוגן ולומדים בחוץ או במבנים יבילים, כך

שהמבנים לא ראויים לשימוש.

יש פה פערי השקעה כי בדוח מבקר המדינה מתזכרים שההשקעה הממוצעת

לחמש רשויות שנבדקו היה בין 1,000 ל-5,000 ₪ עבור כל תלמידי הרשות

אל מול 2567-257 ₪ עבור תלמידי המוכש"ר מהרשות.

דוד:

אלה ממצאי מבקר המדינה.

עדי:

יש לנו יותר תלמידי חוץ ביסודי.

דוד:

הפעלה של בית ספר מוכש"ר היא על פי דוח מבקר המדינה בכל הארץ

פועלים בצורה שונה וזה אתגר לא פשוט.

ממה:

אין להם ממ"דים?

עדי:

אין. יש פה המלצה לשים מיגוניות זמניות כי אין להם אפשרות להגיע.

דוד:

המרחק בין הגדר למקלט הוא 81 מטר לפי ה-GIS, כשמדובר בילדים

שלומדים במבנים יבילים/צריפים, צריך בעת אירוע לקחת אותם 80

מטר, לצאת מהכיתה עד פתח/שער הגדר ומשם 81 מ' להגיע בריצה.

עולה כי לא ניתן לעמוד זמן תקן של 1.5 דקות.

ממה:

כשיש מהגדר עוד 20, 30 מ'.

דוד:

יו"ר העמותה אורים ותומים מכיר את הקושי הזה.

.

ממה:

איפה האחריות.

דוד:

בגני ילדים של יש להם מיגונים/ממדים, משרד החינוך דורש שהמרחק

לתלמידים בכיתות הנמוכות המרחק יהיה עד 40, 50 מ'.

שלי:

העמותה מבקשת הקצאה, אנו נותנים להם בעירייה הקצאה, אין להם תנאים

שהם מציבים לנו כעירייה?

דוד:

אנו המפקחים של העמותות, העיריה בהתאם לחוק העמותות אחראית על

פיקוח/אופן תפעול העמותה.

ממה:

שיתבעו אותנו אם לא נתנו להם מיגון.

שלי:

איך זה יכול להיות?

עדי:

לא נתנו בעבר הקצאות.

שלי:

אבל לפני ההקצאה על בסיס מה אורים ותומים ישבו במקום הזה?

עדי:

ישבו בלי הקצאה.

שלי:

שבעצם אין לנו שיפוטית אחריות?

דוד:

התלמידים האלה שייכים לזרם החרדי ואין להם פתרון תואם בנושא לימוד.

לכן העירייה העבירה את זה לעמותה שתספק את הפתרון.

שלי:

אנו נתנו את זה בלי הקצאה אז אנו כאילו לא אחראים.

דוד:

הדתיים הם תושבים כמו החילוניים.

שלי:

אני מבינה, ברור, אסור שילדים יישארו בלי מיגון, מה אני נותנת להם?

דוד:

צריך בינוי חדש/פתרון הולם.

שלי:

מאיזה תקציב?

דוד:

מבקר המדינה בממצאיו מצביע על כך שאין להם לא ספריה, לא חדר מחשב,

לא חדר ספורט, מעבדות.

עדי:

שנים היו נטולי הקצאות.

שלי:

לא הבנתי למה הם בלי הקצאות.

עדי:

תראי בעמוד 223 בדוח, יש שם פירוט מלא כמה הם עשו להם שנים אחורה,

הם עבדו פה שנים בלי הקצאות.

דוד:

מה שחשוב אם נותנים להם תתנו להם בשווי אותו דבר מה שאתם נותנים

לילדים חילוניים.

שלי:

חד משמעית, אלה ילדים תושבי כ"ס.

אני לא יכולה לתושבי חוץ להגיד בתור עיר אין לי מבנה לתת לכם, תלכו

לחפש בעיר אחרת?

ממה:

זה פוליטיקה ארצית, את לא יכולה להגיד להם אל תבואו.

עדי:

עד מתי ההקצאה של יצהר תקפה?

דוד:

שנה שנתיים.

יעל:

ההקצאה הייתה תמיד למבנה ולא לקרקע?

שלי:

למבנה.

יעל:

קורה שאתה מקצה קרקע והעמותה בונה.

שלי:

ממש לא, הם שם שנים במבנה.

יעל:

אולי קיבלו קרקע ובנו.

דוד:

לא, הבית ספר הזה ישן.

שלי:

הוא נמצא בשיכון עליה.

דוד:

העמותה קמה ב-2006, ב-2011 החלה לפעול ברחבי העיר.

עדי:

אם קובעים שתקצבנו אותם ביתר בחצי מיליון שקל-

דוד:

זה מתוך דוח רוח פישמן וזה רק לפי חוק נהרי, לא ביתר הפעולות.

עדי:

אז אתה אומר שמעבר לחצי מיליון האלה זה באמצעות תמיכות?

דוד:

כן, זה מאתגר, העניין הזה לא מקבל טיפול ברמה הארצית.

שלי:

איך נפתור את זה פה?

עדי:

בוא נבין עד מתי ההקצאה קודם כל, ברגע שיש הקצאה ותמיכה כמה תמיכה

הם מקבלים בשנה?

שלי:

הם לא מקבלים תמיכה.

דוד:

הם כן מקבלים תמיכה אבל לא מוסדרת.

לירית:

אני זוכרת שנתנו לאורים ותומים.

עדי:

לא במסגרת תמיכה.

דוד:

תמיכתם היום ממש קטנה ביחס למה שקיים בביס אחרים, אני מסתכל ברמה

המוניציפלית, שאסור שיהיה הבדל בין ילד דתי לחילוני.

לירית:

אתה יודע בכמה בתי ספר חילוניים בעיר הילדים לומדים בצפיפות מזעזעת

ובבתי ספר דתיים כיתות קטנות.

דוד:

את צודקת לירית, אבל זה לא אומר שכך זה צריך להיות. את לא ביקרת/

ראית את הבית ספר הזה ואת לא יכולה להשוות.

לירית:

גם ככה אין שוויון בין דתיים לחילוניים, כשהחילוניים צפופים ברמות.

דוד:

אני מדבר אתך על ביקורת ועל הנחיות מבקר המדינה על נושא מתקנים, אני

מציג לך ממצאים מהביקורת.

עדי:

על כמה ילדים מדובר? 230, בסמינר 90 נערות ובבית ספר 230 ומשהו

מי זה הגורם העירוני היום שאחראי עליהם? צריך למנות?

שלי:

זה לא המועצה הדתית?

דוד:

היא לא קשורה לעניין. יש הסכם התקשות בין העירייה לבין העמותות.

שלי:

סגן רה"ע איתן צנעני שהוא אחראי, הוא נבחר המגזר, האם לא יכול להציב

מישהו מטעמו?

דוד:

יש הסכם מוסדר וחתום בין העירייה לעמותה. בהסכם כתוב בגדול שהעירייה

מעבירה להם את המבנה והם אחראים על התפעול מא' עד ת'. אבל במציאות

הם לא יכולים לעמוד בזה בגלל גיל המבנה.

לירית:

הם יכולים, אחרת לא היו נוטלים אחריות.

שלי:

למה הם לא יכולים? אין להם תקציב?

עדי:

מי שאחראי בביקורת זה מנהל חינוך, גזבר, מנהלת חינוך דתי, כל אלה, אין

גורם אחד. יש ריבוי.

שלי:

מי אחראי על כל בתי הספר בעיר?

עדי:

מנהלת מח' החינוך וראש העיר.

שלי:

למה שהבית ספר החרדי של ה-230 תלמידים יקבל, למה שהם יקבלו עובד

עירייה בשכר מלא, שיהיה אחראי למלא אחר משהו שהם התחייבו למלא ולא

ממלאים וכל שאר בתי הספר החילוניים בעיר שלהם אין מישהו מטעם

העירייה שמתפעל את זה.

הם מתחייבים להתחייבות שלהם ועושים בעצמם.

עדי:

גם להם יש ממונה, מנהלת אגף החינוך שאחראית על הכול.

שלי:

אז שהיא תהיה גם אחראית על הבית ספר הזה.

דוד:

יש חלוקה דואלית, חלוקה של פיקוח מטעם העירייה אגף חינוך לא בהיבט

הפדגוגי, משרד החינוך הזרם החרדי הוא אחראי על התכנים הלימוד הפדגוגי.

שלי:

אנו לא מדברים על תכנים אלא על הבטיחות של התלמידים.

צריך להיות מנהל אגף ביטחון.

דוד:

אנו לא אחראים מכוח הסכם. אנו אחראים ברמה הכוללת וזאת מאחר שזה

בשטחנו המוניציפלי.

שלי:

יש משמעות תקציבית בגלל שהם לא ממלאים אחר התחייבותם.

עדי:

מועצת העיר תמליץ שראש העיר ימנה גורם אחד שיהיה אחראי על תכלול כל

הדבר הזה. לא רק על עמותה, על כל המוכש"ר בעיר.

יעל:

אם מועצת העיר מחליטה מחר אם היא רוצה שיהיה המבנה או לא, לפני

שמצביעים על ההצעה הזאת צריך להביא את המידע כמה יעלה לעיר להביא

את המבנה הזה ועם המידע הזה מועצת העיר צריכה להצביע.

שלי:

הבעיה יותר עקרונית, בסוף יש לנו ילדי עיר שנולדו פה, נניח 80 ילדים,

שצריך לדאוג להם.

יעל:

אני מסכימה אתך שחייבים למצוא להם פתרון. אבל תזכרי שיש בתי ספר

אחרים בסביבה, כשיש לך מיעוט קטן של תלמידים הפתרון ללכת לעיר סמוכה

ולשלם, צריך את המידע על החלופות האלה.

שלי:

אז שגזבר העירייה, ואגף החינוך והביטחון וההנדסה והגינון והניקיון שיתכבדו

ויגידו מה סך ההוצאות להתאמת המבנה הקיים כדי שהתלמידים ילמדו.

שלי:

אם חלילה יקרה משהו לילד בחצר בית הספר אז ראש עיריית כפר סבא יגיד

זה לא שלי?

לירית:

העמותה לא אמורה להתחייב על מה שקורה בשטח בית הספר.

שלי:

את לא יכולה לשחרר את העיר מאחריות.

לירית

איני יודעת מה היה בהסכם ביניהם.

דוד:

כל מה שקשור בשטח המוניציפלי של העיר זה מחייב את העיר לעשות הכול

והכל וגם ככה ימצאו את הדברים שהיא לא עושה מספיק.

לדוגמה הגשר על כביש ויצמן (ליד בי"ס ברנר), שקרס בגלל נכנס בו

הטרקטור שהובל על משאית.

מבקרה זה נהרג שם מישהו, באו לעירייה ולא פנו לזכרוני למשרד התחבורה

עם הגשר? למי באו. לעירייה,

והעירייה הייתה צריכה לבוא ולהתייחס להכול. ופה זה סיפור רגיש יותר כאשר

מדובר בילדים קטנים.

יעל:

הגורם המתכלל אולי צריך לייצר רשימת תבחינים למוסד לימודים בעיר.

עדי:

לזה יש חוק. אנחנו לא נמציא שום דבר.

אסכם, ועדת הביקורת מבקשת שבישיבת מועצת העיר שתדון בנושא הזה

מבקשת לפני כן ועדת הביקורת לקבל נתונים כדלקמן:

ביחס לכל ההקצאות של כל מוסדות החינוך של המוכש"ר בעיר עד מתי ההקצאות, מוסד - הקצאה.

איפה הפערים לעומת חוק נהרי ואיפה הפערים לעומת ההשוואה של המתקנים הפדגוגיים לשימוש מול מוסדות חינוך אחרים בעיר (מוכר ורשמי, כמה עולה לתחזק בי"ס כזה מול X תלמידים)?

פערים במיגון במוסדות האלה. שזה הכי חשוב – פתרונות למיגון.

לדון ולהצביע על מי הגורם המתכלל לכל האירוע.

אם לא יהיה גורם אחד שיהיה אחראי על זה כלום לא יקרה.

ראש העיר ימליץ מי הגורם המתכלל ויעלה את זה להצבעה, יש לו פררוגטיבה להחליט גם בלי הצבעה.

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת וכן על התוספות של ועדת הביקורת.

ניהול המצאי העירוני

עדי:

ניהול הציוד העירוני, חסר, לא חסר, תקול, לא תקול.

אין פה דברים יותר מדי דרמטיים. ההנחיות שרשומות בנוהל אינוונטר העירוני

מיושמות באופן חלקי. טרם הושלמו תהליכי מיפוי המצאי העירוני בכלל אתרי

המצאי הקיימים בעירייה וקיימים פערים. פרטים רשומים שלא יודעים מה

השווי שלהם.

נמצאו שני מקרים של פריטים שנרכשו שלא היו רשומים במרשמי המצאי או

שהיו שגויים.

יחידת האינוונטר כפופה ארגונית לאגף חזות העיר ונעשתה הפרדה ארגונית

בין מחלקת רכש ומכרזים לבין יחידת האינוונטר, אין קשר וצריך להעיף את

זה. טרם הושרש באופן מלא בקרב יחידות הקצה בעירייה פרקטיקה של פניה

לרשם המצאי הרשותי.

אין בעל תפקיד ייעודי באגף חינוך או מטעמו שהוסמך לכך, צריך להסמיך את

מנהלת החינוך לנושא הזה.

טפסי השבתה של ציוד לא אושרו על ידי גורמים מוסמכים, המערכת לניהול

מצאי אינה מאפשרת יצירת דוחות אפקטיביים.

אנו מקבלים את ההמלצות. זאת ההתייחסות של ראש העיר.

דוד:

בעבר היה חיבור עם הרכש והמכרזים לפי החוק, וזו גם הייתה המלצתנו,

אבל לפני כשבע שנים מנהל אגף חזות העיר איתי צחר הוא קיבל על עצמו את

הפרויקט והיה צריך להטמיע תהליך

של הטמעת האינוונטר, על פי הנחיית המנכ"לית בזמנו.

גם היום, לדוגמה יש לך בנק מרכזי עם סניפים, לא יכול להיות שיש כספים

בסניפים והבנק המרכזי לא מחובר אליהם..

אנחנו מכירים עכשיו את תכנית גפ"ן, (גמישות פדגוגית ניהולית), שמקנה

עצמאות יתרה בניהול בתי ספר. מנהלים רוכשים באופן ישיר ציוד. הבעיה

שיש קושי ברישום הציודים במערכת המרכזית של העירייה. מה שאמרתי

בזמנו כדי להסדיר את זה, איתי החליט לקבוע רפרנט לכל ביס ולבצע הליך

ספירה והסדרה.

לירית:

אבל גפ"ן זה כל מיני תוכניות, לא ציוד.

שלי:

גם ציוד.

ממה:

ניהול עצמי למנהל בית הספר.

דוד:

רצינו בזמנו להסדיר את נושא האינוונטר וזה עד היום לא מצליח. למשל בגני

ילדים יש מזגנים שהורים תורמים ואתה צריך לרשום את זה - אם לא מיידעים

את המחסן המרכזי המזגן אינו מצוי ברישומי העירייה.

ממה:

מישהו צריך לתכלל את זה בתוך משהו.

דוד:

ביקשנו.

עדי:

מנהל מח' רכש.

דוד:

צריך שיהיה ציון ומספר סידורי בין המחסן המרכזי לבתי הספר/יחידות

העירייה.

יעל:

עם קידוד.

שלי:

זה מאוד קל אבל צריך לממן תכנה.

דוד:

כמו יחידת רישום אפסנאית. לא יכול להיות שמנהל בית ספר מתחלף ונושא

המצאי לא בא לידי ביטוי, מי חותם, מה מעביר.

שלי:

האם מנהל בית ספר חותם על מלאי שלו?

עדי:

כן, הוא חותם.

שלי:

הבנתי, צריך רפרנט בעירייה.

עדי:

לא, כל אחד עושה לעצמו, יש מצאי נניח שלדוד יש ברקוד וסורק מה שיש לו

בעבודה של שעה הוא סורק את הכול.

שלי:

מה המערכת הטכנולוגית שמתכללת את זה?

עדי:

מערכות מלאי ומצאי יודעות לעשות את זה.

דוד:

המערכת הנוכחית של האוטומציה מסוגלת לעשות את זה ובנויה לתת את

האופציה לקבל יחידות אפסניות לוויניות, יש את המחסן המרכזי, יש לו סניפים

עם יחידות רישום כמו שאמרתי, הוא יודע כמה יש לכל אחד, לא צריכה להיות

בעיה.

לירית:

ברגע שזה מנוהל נכון אז זה גם תקציבי נכון, כי לא מתבזבז כסף על ציוד

מיותר.

דוד:

היו מקרים שרכשו ציוד חדש וניתן היה את הציוד הישן להעביר למקום אחר

נניח לעמותת אורים ותומים.

לירית:

או לאחד המועדונים אם חסר שם.

שלי:

או למוכרם.

דוד:

נכון,

יעל:

אם אתה מזקק את הבעיה, הבעיה לא טכנולוגית אלא בנוהל.

דוד:

הבעיה בישום והטמעה

ממה:

הבעיה היא אנושית ולא טכנולוגית.

דוד:

נכון, בעבר לקחו חברה חיצונית שלא סיימה את התהליך בשל בעיית תקציב.

וזה לא צלח. צריך לבצע רישום ולסיים התהליך ואז כל שנה לבצע אימות.

יעל:

צריך שהתוכנה עצמה תשלח בקשות אחת לחודשיים לאדם שאחראי על זה.

דוד:

פעם בשנה יחתמו על ציוד, יחדשו חתימה.

ממה:

אף מורה לא ילך לספור כיסא כיסא.

עדי:

אבל אם האינוונטר הזה יעבור דרך מנהל מח' רכש ומכרזים ולא גינון, זה לא

שייך לגינון.

דוד:

בעבר הביאו את זה לאגף חזות העיר, מאחר ואיתי צחר

היה שם ורצה להרים את זה. לא סתם העבירו את זה. עכשיו הוא לא שם.

ממה:

היום ברגע זה מישהו יודע בעירייה מה המצאי של העירייה?

עדי:

הביקורת אומרת שלא.

ממה:

אז צריך לשים חברה.

אייל:

הביאו חברה שתעשה ספירה.

דוד:

נבחרה חברה שקיבלה תקציב לספור חלק, ואח"כ עוד חלק . החברה לא

השלימה את פעילות הספירה על כלל יחידות העירייה, אז מה הועילו חכמים?

אז גמרנו, אתה לא יודע מה יש לך, אז מה עכשיו?

ממה:

כסף הלך סתם.

עדי:

אם זה יעבור לרכש ומכרזים והם יעשו צ'ק אפ עם כל היחידות.

שלי

כמה עובדים ברכש ומכרזים?

דוד:

כ-4 עובדים יש במח' הרכש. לכן צריך הנחיה, כל יחידה אם זה אגף הנדסה או

חזות העיר או אם זה בי"ס או גן ילדים, אם זה מועדון, כל אחד אחראי על

הציוד שלו.

עדי:

ואף אחד לא יקבל תקציב עד שלא מביא רשימת ציוד.

דוד:

צריך לכל יחידה לעשות רשימה של הפריטים ספירה של כחצי יום ומביא את

זה למחסנאי, חותם על זה, וזה

מה שיש לו, ועכשיו המחסנאי יודע מה יש לו ביחידה/בבי"ס.

שלי:

אבל איך תבדוק? נניח גננת בגן.

ממה:

ניסינו לעשות הערכות, להביא גמלאים בזמנו שיספרו וזה לא הלך, איני יודע

למה, איתי ביטל את זה.

שלי:

אבל מתנדבים זה רעיון טוב, גם סטודנטים שזה יהיה מחויבות אישית שלהם,

גם תלמידים, תיכוניסטים שיש להם מחויבות אישית.

דוד:

כדי לתת פתרון למה שאמרת לגבי הגננת, יש צוות ספירה מקצועי שמי שיש

לו בעיה והולך אליו, זה אחד שתיים, כל בעיה שיש להם הם באים לצוות

כאמור והוא מסביר איך לבצע הספירה, ולא צריכה להיות בעיה עם זה.

שלי:

אני מקבלת ומסכימה עם עדי, תגידו לגננות, לבתי ספר זה יותר קשה, אבל

להגיד לגננת לא נעביר לך את הכסף לקנות ציוד חדש לפני שתעבירי רשימה

היא תעביר. יש ימי היערכות.

בכל יחידה בין אם עצמאית, זאת אומרת בסוף העירייה מתפקדת כאגפים

ומחלקות ומדורים אז לכל יחידת סף בין אם גדולה ובין אם קטנה, לא משנה,

אם זה מנהל האגף שהוא יהיה אחראי על כל עובדיו ומנהל המחלקה-

עדי:

אפשר לקבוע יעד, כמו שעסק עושה ספירת מלאי, אני חושבת שוועדת

הביקורת יכולה להציע את 31.12.25 כמועד גג ואחרי זה אתם יודעים שהיו

מקרים שנעלו מחשב, לא שחררו, אני יודעת שעשו את זה בכל מיני מקומות

וזה עבד.

שלי:

אני בעד.

כמו שהיה בדוח שלכל בית ספר צריך שיהיה אחראי בטיחות, שיהיה אחראי

רכש וציוד, בדרך כלל זה המנהל, הוא צריך להגיד לאחת המורות.

אני רוצה להבהיר וחשוב שיירשם בפרוטוקול, מה המניעה של מישהו ללכת

לספור ציוד ולחתום על הציוד בדומה לצבא, זה שאף אחד לא רוצה שבסיום

העסקתו יגידו לו, חתמת על שני מחשבים, חסר מחשב, תוציא מהכיס שלך.

אז צריך להגדיר שהאחריות היא לספור אבל לא אחריות אישית לא על טיב

הציוד, לא על חוסרים, כי אחרת אנשים לא ירצו למלא את התפקיד הזה.

שלי:

ליד הבית שלי היה גן שלם שזרקו החוצה.

לירית:

כשאפשר היה להשתמש בישנים?

דוד:

יש מחשבים שכשאת מוציאה/מחליפה אותם יש עליהם עדיין אחריות, אם אינך יודעת את המספר הסידורי ומתי רכשת אז את לא יודעת לממש את האחריות.

שלי:

מנהל בי"ס שעובד בעיר 10 או 20 שנה ואף פעם לא נדרש לחתום על ציוד

ועכשיו נבוא ונגיד לו נוהל חדש, אתה עכשיו חותם על ציוד.

דוד:

חותם, הוא אחראי על הכול. על כל מה שקורה בשטח בית הספר,

שלי:

אבל אז תבוא מישהי ותגיד אני אחראית על גפ"ן, לא על ציוד.

דוד:

לוקחים סמכות עם אחריות.

יעל:

שמים מדבקה על כל ציוד ואז אפשר לסרוק. כל טלפון הוא מסופון, יש לו QR.

דוד:

צריך לקבל החלטה על איזה ציוד מבצעים הליך ספירה. נגיד לפריט X אני

רוצה לספור ופריט Y אני לא מעוניין לספור.

עו”ד:

מחשבים, טלפונים.

שלי:

כן, זה רעיון טוב לקבוע מעל סכום מסוים.

לירית:

אבל יש הרבה ציודים של העירייה, על הכול צריך להתייחס.

דוד:

שיחליטו על חלק מהפריטים. שאנחנו נקבע 20, 30 פריטים שכל יחידה צריכה

לחתום. בהתאם למחויב בחוק.

למה מוצרי חשמל? את יודעת למה? בטיחות. אם מישהו מביא לך מקרר ואת

מכניסה לבית ספר ומישהו מתחשמל את נתבעת.

שלי:

הצבענו על החלטה ב-31.12 שכל המחלקות והמדורים יעלו את כל המצאי

שלהם ויעדכנו אותו. והמינימום הנדרש לעשות את זה ביחס למוצרי חשמל,

אלקטרוניקה וטלפוניה.

דוד:

העירייה צריכה להחליט.

שלי:

שיוחלט מה המצאי שצריך לספור ואם צריך שינפיקו מדבקות.

עדי:

אמרתי בדגש על אלקטרוניקה וחשמל, טלפוניה ומחשוב.

עדי:

כל אחד יהיה אחראי על עצמו, תחת חסותו ולא תחת חסות העיר.

אפשר להצביע על זה? פה אחד, תודה.

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת בנוסף יש להעלות מצאי מעודכן עד

ליום 31.12.25 בדגש למוצרי חשמל, אלקטרוניקה וטלפוניה..

רישוי בנייה:

עדי:

אחרי האירוע ברחוב ויצמן , 154 זה עבר לבדיקה בנושא רישוי בנייה.

מבחינת מבנה ארגוני מחלקות רישוי והתחדשות עירונית פועלים ישירות תחת

המהנדסת ואין מנהל ביניים.

העדר הכשרות מקצועיות, עובדות המחלקה לא עברו הכשרות רלבנטיות

לתפקידן.

נהלים רשמיים, הנהלים אינם ערוכים באופן רשמי, ללא מספר נוהל וכו',

ניהול הרשות כל העובדים מחזיקים בהרשאת מנהל, מנהלת תפעול קיבלה

הרשאת מהנדס ועדה, ההרשאות היו באגף הכנסות.

הייתה אותה הערה שם על ההרשאות. פרה רולינג, שזה בעצם החלטות

מקדמיות, תועדו 36 מתוך 59 בקשות שטופלו בשנים 2022 עד 2024, ואין

נוהל שמסדיר את תהליכי העבודה והלו"ז ואין נוהל פרה רולינג ברישוי.

ריבוי סירובים, 72 אחוז מהבקשות להיתר ב-2023 ו-70 אחוז ב-2024 סורבו

לפחות פעם אחת בתנאי סף. הנהגת פרה רולינג נועדה כדי ללמד, כמו שאני

רוצה ללכת לעסקה ורוצה לדעת מראש מה יהיה היטל ההשבחה אני יכולה

לקבל אותו בפרה רולינג.

עיכובים משמעותיים בבקרה מרחבית.

מחסור בנוהל לטיפול הפיקוח, זוהו אירועים שהוזנו פעמיים, אירועים קריטיים

כמו סיום בקרה מרחבית לא מוזנים באופן סדיר, סרגל התקדמות, אישורים

חריגים, היתרים אושרו בדיעבד על בנייה שבוצעה לפני קבלת היתר, כולל

שינויים ללא אישור ועדה. היתר הופק לפני השלמת כל הדרישות.

העדר שקיפות במידע הנדסי, טיפול ממושך בבקשות פשוטות, בקשה פשוטה

לדוד מים ארכה 181 ימים.

שיפור מבנה ארגוני.

הכשרה מקצועית לעובדים, תיעוד והסדרת הליכי עבודה שזה חוזר בכל

הביקורות.

ניהול תקין של הרשאות במערכות המידע.

הסדרת תהליך הפרה רולינג זה קריטי.

דוד:

פרה רולינג זה מושג באנגלית, למשל רוצים לבנות משהו, לדוגמה

בריכה, אני רוצה לדעת מה עליי לעשות, מה אתם הוועדה צריכים ממני כדי

שאוכל לבקש מכם לפנות אליכם לבקשה, תהליך הפרה רולינג יכול לקצר

ולתקן דברים על הדרך.

לירית:

זה נועד להיות במצב שאני כמגישת טופס יודעת מה התנאים.

דוד:

למשל מה דרישות הרשות כדי לבנות את הבריכה?

שלי: מה הבעיה לעשות את זה?

עדי:

לדוגמה הקמת בריכה, שיגידו לי שצריך הסכמת כל השכנים חתום בתצהיר,

צריך היתר לעומק שהבסיס יהיה בסיס בעובי 5 מ', אסור לעשות מעל חניון.

לירית:

סוג של דרישות.

עדי:

לכוון אותך להגשה מושלמת של בקשה.

דוד:

כשמהפיקוח אומרים לך שאם את רוצה לבנות אלה הדרישות.

יעל:

אבל אלה מופיעות בתיק מידע.

דוד:

בסדר, אבל כשאת עומדת מול מפקח שחי את זה אז הוא מסביר לך.

בני:

זה לא קורה היום?

לירית:

תמ"א 38 זה לא התחדשות עירונית?

עדי:

פרה רולינג בהתחדשות עירונית מתבצע, בהיתרי בנייה לא מתבצע.

יעל:

אתה מדבר על המסלול הירוק ששם צריך לעשות פרה רולינג?

עדי:

כן.

דוד:

יש שם יחידה שצריכה לעשות את זה כי מתוך 90 ומשהו שבדקתי בשנת

2023 ו-2024 73% מהמקרים היתה להם בעיה, הם חזרו בחזרה. זאת

אומרת שאם נעשה להם פרה רולינג נוריד את זה.

עדי:

נכון, בדיוק על זה, לא בהתחדשות העירונית.

יעל:

ברשות רישוי.

עדי:

יש פה המלצות על ויצמן 154.

דוד:

כל הדוח הזה על רישוי בנייה נולד מבקשתו של ראש העיר על האירוע של

מתן היתר בניה ליזם שלא כדין.

במקרה של ויצמן 154. על מנת שהמקרה לא יציג תמונה לא תואמת מציאות,

ערכתי ביקורת כללית בהנדסה על רישוי בנייה שלצידו בדקתי גם את אירוע

מתן היתר לוויצמן 154. וזאת כדי שתראו את זה עם התמונה כוללת ותקבלו

החלטה בנושא הזה.

עדי:

בעמוד 345 בנושא הפרה רולינג כתוב בדיוק את מה שאמרנו עכשיו, אתה

פונה בטרם ביצוע הפעולה, כשהרשות מתחייבת שאם תעשה 1, 2, 3, 4

תקבל את ההיתר שלך וזה מונע טעויות. אפשר לקרוא בעמודים 345 ו-346

על כך.

דוד:

בעמודים 317 ו-318, אלו הממצאים ברחוב ויצמן.

עדי:

לפי מה שנמסר לנו ויצמן 154 ייתכן ויגיע להליך משפטי נגד העירייה.

יעל:

זה כמעט בנוי.

דוד:

יש פה אירוע.

יעל:

מי עלול לתבוע את העירייה?

עדי:

לכאורה היזם.

יעל:

איך זה קרה?

עדי:

כתוב שם שצריך לעשות תחקיר, אני לא קיבלתי הסבר מניח את הדעת על כל

מה שקרה שם.

הביקורת לא קובעת מה קרה, אלא שצריך לעשות בדיקה ותחקיר ונהלי

עבודה.

דוד:

נעשה תחקיר אבל לא כתוב, לא עשו את זה, עשו שימוע, דיברו, מי שצריך

לעשות זה המנכ"ל שצריך לקחת את האירוע הזה.

לעשות תחקיר על מה שקרה שם ולראות שאין דברים נוספים שקיבלו היתר

שלא היו אמורים לקבל.

ברור לכם שהיה פה אירוע שהעירייה הפסיקה את העבודה. והקבלן לקח את

העירייה לביהמ"ש שביטל את הצו שהוציאה העירייה.

תשמעו, זה אירוע. לכן צריך לדעת מה קורה עם האנשים, אלה שקנו, מתי

יכנסו, אם יכנסו, מי יאשר, לא יאשר, מי יפצה, כמה כל הדברים האלה.

עדי:

כל דבר שעלול להגיע לאזור משפטי צריך מאוד מאוד להיזהר בו כי בסופו של

דבר זו תביעה נגד עיריית כפר סבא ונגד גורמים ספציפיים שמורשים וחתומים

בעירייה, צריכים להיות מאוד זהירים. אני לא רואה תחקיר על האירוע.

דוד:

הם דיווחו בעל פה על ביצוע תחקיר.

עדי:

אני לא רואה תחקיר, בסעיף 6.2 ו-6.3 יש כל מיני המלצות על חפירה מעבר

למגבלות התוכנית, אך איני יודעת מה באמת היה.

מה עם אישור

נת"ע, איני יודעת כי לא הוצג לנו תחקיר.

גם בהמלצות בסעיף 6.3.3, גם פה להגביר פיקוח, גם פה אני לא יכולה

להביע עמדה כי אין בפניי שום תחקיר.

אני לא יכולה להגיד מה דעתי על ההמלצות האלה בטח נוכח זה שמאגף

ההנדסה נמסר שמי שמחליט זה הות"ל.

יש לפנינו המלצות שאני סבורה שיש לנו בעיה רצינית לקבלן כי אין לפנינו שום

תחקיר ולא קיבלנו פה יעוץ משפטי.

ההמלצות של ועדת ביקורת יכולות לשמש בקונסטלציה אחר כך, אנו מקבלים

פה המלצות.

דוד:

ההמלצה היא בפני ועדת הביקורת, תקבלו את ההמלצה שלי או שתקבלו

החלטה אחרת.

את ההמלצות והסיכומים של הוועדה יש להעביר למועצה שתחליט.

אם תחליט לא לקבל את ההמלצות זה בסדר, אבל עלינו להיערך לקראת

הבאות, כיצד יפעלו הרוכשים, מה יקרה עם הקבלן, לי ברור לי שהוא ילך

לתבוע את העירייה.

ממה:

את אומרת תנו לי תחקיר ואז אתן המלצות.

עדי:

מניסוח ההמלצות עשויה להשתמע הטלת אחריות על העירייה ואת זה אני לא מוכנה לקבל.

ממה:

מה את מעלה למועצה?

עדי:

נקרא את זה, זה משפטי וזה מאוד חשוב, בסעיף 6.3.2 כתוב החריגה פלשה

לשטח תחנה ציבורית. המהנדסת מציינת אנחנו מעבירים את ההגדרה ככה.

שלי:

למה אנחנו נותנים לה ביקורת הנדסית? יש פה עניין, עם ביקורת הנדסית ואנו

לא יכולים לתת ביקורת הנדסית, אין לי שום יכולת מקצועית להעיר על האם

ההחלטה ההנדסית שהתקבלה נכונה או לא נכונה, אני יכולה לתת ביקורת על

השתלשלות העניינים שהיא שערורייתית.

עדי:

כן, אבל אין לפנינו השתלשלות עניינים בכלל, אין לנו ביקורת.

שלי:

אני מתייחסת באופן כללי על הדוח ביקורת על רישוי בניה.

עדי:

אני מדברת כרגע רק על ויצמן.

שלי:

אני טוענת קצת בדומה למה שטוענת המהנדסת שכרגע לטפל ביקורתית

בנושא של ויצמן 154 בטרם הגורמים המקצועיים נתנו את חוות דעתם זה

באמת לקפוץ לתוך משהו שאנחנו עדיין לא ראויים לקפוץ אליו, אין תשובות,

יש לתת לגורמי המקצוע שיחזרו עם מסקנות והחלטות ואז מועצת העיר

תקבע, אבל זה לא אומר שאנו לא יכולים להתייחס לדוח הביקורת לרישוי

בנייה בלי קשר לרחוב ויצמן 154.

עדי:

את צודקת, אני מדברת על ויצמן 154, כי בויצמן 154 בעייתי מאוד לקבוע את

מה שנרשם פה, גם פה הסדרת מסגרת זמנים, דברים, יש פה 5 גופים,

עיריית כ"ס ואגף ההנדסה, ות"ל, מטרו, הרשות הארצית לאכיפה והיעוץ

המשפטי.

שלי:

איני רוצה להגיד להם מה לעשות.

עדי:

אני מסכימה אתך, יש פה המלצות ביקורת, אני רק אומרת שיתכן והן מעולות

וניתנו על סמך מידע מדהים, רק שלדעתי אנו לא יכולים לאשר בשלב הזה

אותן עד שאין לנו תחקיר, השאלה מי עושה תחקיר.

דוד:

קודם כל תחקיר על פי חוק, מי שצריך לעשות אותו לדעתי זה המנכ"ל.

שלי:

אז שיעשה אותו המנכ"ל ורוצים לקבל את המידע מכל הגופים, הות"ל וכו'.

ממה:

אנו לא מבינים בנושא הנדסה.

עדי:

זה יהיה אצל ראש העיר ומועצת העיר, זה יצא מאיתנו. אבל מאוד נכון להגיד

שכל ויצמן 154 שלא הוצג לפנינו תחקיר, יש השלכות משפטיות בעיקרן

בהבעת עמדה על נושא זה, ואנו לא רואים עצמנו כברי סמכות לעסוק בדבר,

ולכן אנו אומרים שצריך לעשות תחקיר שראש העיר יורה עליו ושיוצג בפני

מועצת העיר.

דוד:

התחקיר צריך להיות כתוב, הולך להיות פה מגה אירוע, מדובר על הרבה

מאוד כסף, איני יודע איך יסתיים נושא הבנייה, ברור לי שזה עולה כסף

והקבלן לא יוציא את זה מכיסו, הוא יתבע את העירייה.

עדי:

אני אומרת ביחס לויצמן 154 לבקש תחקיר מלא שיובא למועצת העיר.

דוד:

ההמלצה בדוח לבצע תחקיר.

עדי:

אבל מה כתוב בסעיף 2? מה שקרה זה שההיתר ניתן על בסיס מסמכים שלא

תקינים, ללא אישור אחד הגורמים המוסמכים הנדרשים. לא ראיתי שביהמ"ש

קבע את זה.

עדי:

ההחלטה שלנו פה אחד שוועדת הביקורת ממליצה שראש העיר ימנה

גורם מקצועי לערוך תחקיר.

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת בעניין רישוי בניה. לא מקבלים את המלצת הביקורת ביחס לויצמן 154, ועדת ביקורת ממליצה שראש העיר ימנה גורם מקצועי לערוך תחקיר שיוצג למועצת העיר

צריכת המים

עדי:

בשנת 2021 היה דוח על צריכת המים של העירייה, בגני ילדים, במוסדות

חינוך, הרכבים ששוטפים, הכול.

דוד:

אנו משלמים און בלוק 11, 12 מלש"ח כל שנה למפעל המים. חשבון המים של

עיריית כפר סבא.

ממה:

זה הרבה או לא הרבה?

יעל:

זה רבע מצריכת המים העירונית.

דוד:

75% מזה הולך לגינון. אתה משלם על מים ועל ביוב, אתה לא מעביר את זה

בביוב, אתה שם את זה על האדמה וזה הרבה כסף.

ממה:

מי אחראי לדעת לאן הולך כל דבר?

דוד:

חברת גדיר זכתה במכרז, היא אמורה לעשות בקרה ופיקוח על צריכת המים

של העירייה. יש מישהו בבקרה שעוסק בגינון ובחזות העיר שזה הולך שם

בסדר גמור, אבל הצד האחר שמנהלת גדיר אל מול מוסדות ציבור עירוניים

ועוד מישהו שאחראי שממונה טוען שלא יכול לעשות את זה כי הוא לא עושה

את זה, מינו אותו והוא אומר שלא יכול.

שלי:

אז שיחליפו אותו.

דוד:

לטענתו הוא עמוס, יש לו מלא תפקידים, הוא מנהל תחזוקת מבנים.

אייל:

יש לו תפקיד ראשי.

דוד:

הוא חותם על דברים/חשבוניות בלי לבדוק. הוא לא רואה/יודע על מה

הוא חותם או מאשר.

ממה:

אם תיקח עובד במשכורת תחסוך מיליונים.

עדי:

זה מיליונים, זה בסך הכול דוח מעקב.

יעל:

מה כן במעקב?

דוד:

רק בתי הספר הגינון שאנו משלמים עבור הביוב שלא הולך לביוב זה מאות

אלפים.

אייל:

כי אין הפרדה.

לירית

מה זאת אומרת?

עדי:

מפעל המים מוציא חשבון לעירייה, חשבון כולל, שזה מטורף, חשבון כללי,

מכפלה של התעריף לחיוב.

לירית:

אבל איך יכול להיות חשבון אחד כשזה מלא בתי ספר.

דוד:

יש תעריף שונה ובחלק מהמקרים משולם התעריף הגבוה.

עדי:

אז הייתה ביקורת ב-2021.

לירית:

זה כמו שבחברת חשמל ישלמו על החשמל שהם צורכים בעצמם.

ממה:

הפרדת השעונים עלתה בזמנו. ולא נעשה דבר כנראה.

בני:

את מדברת על תקופה של שנה? התקופה של החיוב של המים.

עדי:

זה דו חודשי.

בני:

כמה יוצא בכולל?

עדי:

אין לי את הסכומים אבל זה פערים של מאות אלפים. העירייה משלמת על

גופים חוץ רשותיים שמחזיקים בנכסי העירייה בלי הסכם, זה עמד בתקופה על

315 אלף שקלים.

אייל:

יש הקצאה לעמותה מסוימת וכתוב בחוזה שהם צריכים לשלם על המים אבל

לא אוכפים את זה.

ממה:

אין להם שעון נפרד.

אייל:

לפי החוזה אם אין להם שעון נפרד הם מחויבים להקים על חשבונם, לפי

החוזה, והם לא עושים את זה ואף אחד לא אוכף את זה.

לירית:

העירייה לא צריכה לשלם.

אייל:

כתוב בחוזה חד משמעית.

ממה:

אז שכל עמותה ששוכרת צריכה לעשות בנפרד.

עדי:

זה מעקב על המלצות שלא תוקנו, זה לא ביקורת חדשה. גזבר העירייה

בבקרת מוסדות.

ממה:

אז ניתן החלטה חדשה.

שלי:

שמפעל המים ימנה עובד.

יעל:

אנחנו לא יכולים את זה, מפעל המים הוא גוף נפרד ומועצת העיר לא

יכולה להחליט מה הוא עושה.

שלי:

אבל המים שמסופקים לעיריית כפר סבא מסופקים על ידי מפעל המים.

יעל:

אבל משפטית את לא יכולה להחליט לגביו.

שלי:

אנו יכולים להחליט שאסיפת המורשים תקבל החלטה.

דוד:

קודם כל שנשלם את התעריף של המוסדות ולא את התעריף האחר

המקסימאלי.

יעל:

אז שידאגו לזה פה בעירייה.

בני:

לאן הולך הכסף?

ממה:

חלק חוזר אלינו.

עדי:

נמליץ שבעלי התפקידים שאחראים על הביקורת ועל המעקב הזה שיבואו

ויתנו דין וחשבון למועצת העיר.

שלי:

מיהם?

עדי:

הגזבר, מנהל מח' תחזוקת מוסדות ציבור, מח' אנליטיקה, הם יצטרכו להסביר

איך קרה ש-4 שנים חלפו ולא קרה שום דבר, מנהל חינוך ומשאבי חינוך,

מנהלת נכסים.

עדי:

בואו נגיד להם לתת דין וחשבון במועצה בספטמבר.

שלי:

ההמלצה צריכה להיות חד משמעית שצריך בדומה לדברים אחרים כמו

שאמרנו רפרנט בטיחות, צריך שיהיה מישהו בעירייה שלוקח על עצמו את

הנושא הזה, אם לא יהיה אחד, הגזבר, הנדסה, לא יודעת.

אייל:

ממונה צריכת מים.

שלי:

לא, מישהו שזה הג'וב שלו.

דוד:

יש שניים, אחד עושה את זה טוב בגינון ובודק חשבוניות, השני לא עושה את

זה, וזה גולש לו מעבר ליכולותיו.

שלי:

אז שייקחו מישהו בחצי משרה.

דוד:

זו החלטה רשותית. זה המנכ"ל צריך לעשות להחליט.

שלי:

אז ההמלצה היא שעיריית כפר סבא תפתח משרה ייעודית בנושא בהיקף חצי

או שליש או רבע או משרה מלאה.

עדי:

בגזברות?

שלי:

לא יודעת.

עדי:

אבל יש מנהלת בינוי במוסדות חינוך.

יעל:

באגף נכסים.

שלי:

אז שגזבר העירייה ייפתח תקן לנושא משרה שתפקידו לוודא שכל נושא המים

בכל נכסי העירייה, כולל מוסדות חינוך, תעריפים, והעירייה תשלם, והוא

אחראי על ניהול משק מים, צריך שגזבר העירייה יחד עם המנכ"לית יחליטו

האם צריך שליש או חצי או משרה מלאה, אבל שייפתח תקן.

עדי:

אני בכל מקרה ארצה שהגזבר יבוא לפה וייתן לנו דין וחשבון.

ממה:

וגם את מפעל המים לפה.

אייל:

אנו לא יכולים לעשות על מפעל המים ביקורת.

דוד:

למה שיבוא? לא ביקשת להוריד את התעריף, קודם כל תבקש ממנו.

ממה:

לא, שיסביר למה הוא לוקח כל כך הרבה כסף.

דוד:

אתה רוצה שהוא יעשה לך את הפיצולי מונים?

שלי:

בוודאי.

דוד:

הוא לא יעשה לך, אתה תשלם לו, אתה תנהל אותו והוא יפצל לך.

עדי:

אנו רוצים להציג את הסיפור של המעקב במועצת העיר. נרצה הסבר

נבקש הסבר מגזבר העירייה לתיקון הליקויים. וכן תקן לאחראי לניהול כל

משק המים בהיבט הכספי של הסיווגים, המדים והתשלומים.

החלטה: מצביעים פה אחד על הצגת המעקב למועצת העיר+ לדרוש מהגזבר הסבר לתיקון הליקויים וכן המלצת ועדת ביקורת למנות אחראי לניהול משק המים.

דוד:

אני רוצה להודות לכולם, אתם דורשים וחוקרים ועושים הכול כדי שאנחנו ניתן

שירות טוב יותר לתושבים, אנחנו מייעלים, חוסכים ומה שאתם עושים פה זה

ממש לא מובן מאליו, עם הזמן החופשי שלכם אתם משקיעים גם בוועדות

אחרות ועל כך אני רוצה להודות לכם ולהודות לכם באופן אישי על התמיכה

שאתם נותנים לי בכל הקשור לביקורת, לא תמצאו את זה בעיריות אחרות

בפתיחות כזו ואתם עושים עבודת קודש פה בזה שאתם יודעים לשבת

ולהתכנס ולקבל החלטות, גם כאשר לפעמים הן לא נוחות.

ואני רוצה להודות ליו"ר באופן עו"ד גברת עדי לוי סקופ על השקעתך המרובה.

לחברי הוועדה גב' שלי סבר, גב' יעל סער, מר ממה שיינפן, גב' לירית שמש,

מר בני כהן ומר ראובן חן.

וגם לשני העובדים הקבועים שלנו שאנו יכולים לסמוך עליהם, שלא

ילכו מפה, יהיו איתי, עופרי רצתה לחפש דברים אחרים וכבר לא איתנו ונאחל

לה בהצלחה.

עדי:

ואני מודה לדוד היקר המבקר, אנו מכירים מבקרים מעיריות אחרות ויש לי מה

להשוות. ותודה לאייל היקר ואריאלה שהיא מוסד ומותג, ואנו נצטרך לדאוג לעוד אנשים, תודה על הכנות, על היושרה, על ההגינות, על זה ששמים את

הדברים כפי שהם, כשמטרתנו שהעיר שלנו תהיה יותר טובה ולדאוג לתיקון

ליקויים.

תודה רבה לכם, בשורות טובות ותודה על ההשקעה של הזמן.

חתימת עו"ד עדי לוי סקופ יו"ר הוועדה ___________

רשמה: אריאלה ברנשטיין - מזכירת הוועדה

תפוצה: משתתפים/רכזת הועדות

ב

להלן החלטות שהועלו בוועדה לענייני ביקורת בתאריך ה - 15.07.25

מס"ד

החלטות

1.

דוח בטיחות במוסדות חינוך:

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת.

בנוסף ועדת ביקורת ממליצה שאגף אסטרטגיה יצרף לכל נוהל תרשים זרימה. יש לחייב את הקב"טים לעשות בדיקות בטיחות.

יצירת נוהל פתיחת מוסד לימודי בסוף חופשת הקיץ.

יצירת מערכת מתכללת של כל הטיפול בבטיחות.

2.

דוח מצלמות אבטחה:

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת.

הביקורת ממליצה פה אחד בנוסף:

1.

שתהיה תוכנית עבודה צמודת הערות לשנת 2026.

2.

הצבת מצלמות בקו התפר עד סוף שנת 2025.

3.

הגדלת כמות מצלמות האבטחה.

4.

איוש מוקד הבטחון באופן קבוע.

3.

דוח מתן רשות שימוש בשטח ציבורי לצרכי התארגנות באתר בנייה:

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת.

4.

עמותת אורים ותומים:

ועדת הביקורת מבקשת שבישיבת מועצת העיר שתדון בנושא הזה

טרם הישיבה לקבל נתונים כדלקמן:

ביחס לכל ההקצאות של כל מוסדות החינוך של המוכש"ר בעיר עד מתי ההקצאות, מוסד - הקצאה.

איפה הפערים לעומת חוק נהרי ואיפה הפערים לעומת ההשוואה של המתקנים הפדגוגיים לשימוש מול מוסדות חינוך אחרים בעיר (מוכר ורשמי, כמה עולה לתחזק בי"ס כזה מול X תלמידים)?

פערים במיגון במוסדות האלה. שזה הכי חשוב – פתרונות למיגון.

מס"ד

החלטות

.

לדון ולהצביע על מי הגורם המתכלל לכל האירוע.

אם לא יהיה גורם אחד שיהיה אחראי על זה כלום לא יקרה.

ראש העיר ימליץ מי הגורם המתכלל ויעלה את זה להצבעה, יש לו פררוגטיבה להחליט גם בלי הצבעה.

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת וכן על התוספות של ועדת הביקורת.

5.

ניהול המצאי העירוני:

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת בנוסף יש להעלות מצאי מעודכן עד

ליום 31.12.25 בדגש למוצרי חשמל, אלקטרוניקה וטלפוניה..

6.

רישוי בנייה:

החלטה: מצביעים פה אחד על המלצות הביקורת בעניין רישוי בניה. לא מקבלים את המלצת הביקורת ביחס לויצמן 154, ועדת ביקורת ממליצה שראש העיר ימנה גורם מקצועי לערוך תחקיר שיוצג למועצת העיר

7.

צריכת מים:

החלטה: מצביעים פה אחד על הצגת המעקב למועצת העיר+ לדרוש מהגזבר הסבר לתיקון הליקויים וכן המלצת ועדת ביקורת למנות אחראי לניהול משק המים.