פרוטוקול ישיבות מליאה מס' 78

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מספר 78 מיום 17/3/1

נוכחים אפי דרעי - ראש העיר

יעל חן נחמן - סגנית ומ"מ ראש העירייה

ירון חדוות - חבר

אבישי ברעם - חבר

מיטל טולדנו - חברה

ליהי איינס - חברה

שושי כידור כחלון - חברה

יצחק בראון - חבר

דוד ששון - חבר

מר קובי לאור - חבר

מוזמנים: דני לוין, מנכ"ל

שלום רוזנברג, מהנדס

חזקאל יחזקאל, גזבר

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש

אסנת טל, עוזרת מנכ"ל

עו"ד מיטל שפירא

בני סעד, מנכ"ל חכ"ל

חסרים: ברק אשרם - חבר

ערן לאופר - חבר

אבנר משה - חבר

על סדר היום:

בקשה להעלאת נושא לסדר היום על פי בקשת 3 חברי מועצת העיר: יצחק בראון, מיטל טולדנו

ערן לאופר) ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת ה'" בהסתמך

על חוו"ד הרצ"ב.

1. אישור תב"ר מספר 110 רכש גנרטור נייד לחרום מ2016 .

2. אישור תב"ר מספר 111 חיבור גנראטור למרכז הפעלה 2016.

3. אישור תב"ר מספר 114 התאמות וחידוש מבנים

4. הגדלת תב"ר מספר 986 פיתוח רחוב הגולן

5. הגדלת תב"ר מספר 951 בית כנסת לעדה האתיופית

6. הגדלת תב"ר מספר 870 בניית בית ספר יסודי יפה נוף

7. הגדלת תב"ר מספר 102 בניית מבנה רובוטיקה

8. הגדלת תב"ר מספר 873 בניית חט"ב ברחוב דן שלב א' ושלב ב

9. אישור תב"ר מספר 116 להקמת קיר הנצחה לחללי כפר יונה שיוקם במתנ"ס וסגירת

הפטיו ע"ס 165000 .₪

10. אישור תב"ר מספר 115 להעסקת יועץ משותף לרשויות: תלמונד, קדימה צורן, כוכב

יאיר וכפר יונה, להתקנת תאורת לדים ברחבי הישובים ע"ס 50,200 .

***

בקשה להעלאת נושא לסדר היום על פי בקשת 3 חברי מועצת העיר: יצחק בראון, מיטל טולדנו

ערן לאופר) ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת ה'" בהסתמך

על חוו"ד הרצ"ב.

הצעת החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית

הכנסת לעמותת "תהילת ה'".

מר אפי דרעי, ראש העיר: קודם כל לפי הכללים מאחר שזאת בקשה של שלושה מחברי מועצת

העיר, בראון, מיטל, וערן לאופר, לעלות את הנושא הזה לסדר היום, אז כמו שאומרת היועמ"ש,

קודם כל צריך לקיים הצבעה, אם אתם מוכנים לעלות את הנושא לסדר היום. מי בעד לעלות את

הנושא לסדר היום. פ"א.

הוחלט: פ"א להעלות את הנושא לסדר היום על פי בקשת 3 חברי מועצת העיר: יצחק בראון

מיטל טולדנו וערן לאופר – ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת

ה'" בהסתמך על חוו"ד הרצ"ב.

1.ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית בית הכנסת לעמותת "תהילת ה

הצעת החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת ביטול תשלום היטלי פיתוח עבור בניית

בית הכנסת לעמותת "תהילת ה'".

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז אנחנו מתחילים בדיון, בסעיף הזה, ולפני שאני יכנס לעובי הקורה,

הוזמנה פה יועמ"ש.

גב' מיטל טולדנו: כן שהיא תיתן איזה שהיא סקירה קצרה של ה-,

מר אפי דרעי, ראש העיר: שהיא תיתן סקירה, היא כתבה חוו"ד.

עו"ד מיטל שפירא: אני אשב ברשותכם. אנחנו מדברים פה על היטלי פיתוח שהוטלו על קרקע

בהקצאה. אני אסקור את העובדות בקצרה. ב 2009 פרסמה המועצה הודעה בעיתונות על הקצאת

קרקע, שתי העמותות פנו למועצה והיו מעוניינות בהקצאה, ועמותת תהילה השם היא זו שבעצם

קיבלה את ההקצאה בסופו של דבר. ב 2012 נחתם הסכם הקצאה, וב 2013 ההקצאה הזו אושרה

על ידי משרד הפנים, ובעצם ההקצאה נכנסה לתוקף. כשהוגשה תכנית אדריכלית למועצה, אז

בעצם נשלחה ל ה הודעה של חיוב היטלים לעמותה, והעמותה שילמה את ההיטלים בהתאם

להודעה שנמסרה. מדובר על כ 200,000 אלף₪ של היטלי פיתוח, כשהיטלי הפיתוח הם המבנה

והקרקע, בהתאם לחוקי העזר. חוו"ד שלי מתייחסת בעצם לשתי נקודות, פעם אחת על האם

בעצם היה איזה שהיא חובה בלתי מוחלטת, או סליחה, חובה מוחלטת, לחייב את המועצה, והאם

אפשר לבטל בעצם את אותו חיוב, בהתאם לחוק, לחוקים ולעניינים הקיימים. בעצם ההתייחסות

היא בכמה אספקטים, הראשון הוא בעצם ביחס לבעלות העמותה, כשאנחנו מחייבים בעצם

בהיטלי פיתוח מי שחב בהיטלי הפיתוח הוא הבעלים של הנכס, כאן מדובר בעצם על קרקע

בהקצאה כשההקצאה היא לפחות מ 25 שנה. עכשיו מבחינה משפטית כשאנחנו מדברים על

בעלות, אנחנו מתייחסים למצב מוחלט של בעלות קניינית שזה לא המצב הזה, היות והמועצה

היא זו שממשיכה להחזיק בקרקע ולהיות הבעלים של הקרקע ואחרי 24 שנה ואחד עשרה

חודשים היא גם תהיה הבעלים של המבנה שייבנה שם בהתאם להסכם, והאפשרות הנוספת

כשאנחנו מתייחסים בעצם לבעלות היא מצב של מעין בעלות כשאנחנו מדברים על חכירה לדורות

וכאן אנחנו מדברים על תקופה של אחזקה, או בעצם תקופה של שכירות ארוכת תווך של מעל 25

שנה. לא זה ולא זה ז"א אנחנו לא מדברים כאן לא על בעלות כיוון שהקרקע לא נרכשה ובעצם לא

הוקנתה כמתנה, אין כאן בעלות על הקרקע, וגם לא מדובר על חכירה לדורות , היות ומדובר על

תקופה של 24 שנים ואחד עשרה חודשים, יתרה מזו, בהתאם לנוהל הקצאת קרקע של בעצם של

חוזר המנהל הכללי משרד הפנים אז בעצם הקצאת קרקע יכולה להיות לפחות מ 25 שנה, ויכולה

יכולות להינתן תקופות הארכה. במקרה הספציפי הזה לא ניתנו תקופות הארכה בהתאם, ז"א

מדובר על תקופה מוחלטת של 24 שנים ואחד עשרה חודשים ללא אפשרות להאריך כך שאין ספק

שלא מדובר כאן בבעלות על פי הגדרות של הבעלות בחוק המקרקעין, בדיני קניין, וגם אפילו אם

אנחנו מנסים לראות את זה בהרחבה, גם לא לפי חוק מיסוי המקרקעין שם לא מתייחסים

לעסקה הזאת כעסקה ממוסת היות ולא מדובר כאן לא על בעלות ולא על מעין בעלות, ולכן אם

אנחנו מסתכלים מבחינת הגדרת העמותה כבעלים, העמותה היא לא הבעלים של הקרקע, ולכן לא

צריך להתייחס אליה כבעלים. יתרה מזו, אנחנו בעצם מסתמכים כאן מבחינה משפטית על, על

בעצם, על בעלים או בעל כהגדרתה בפקודת העיריות או בפקודת המועצות המקומיות ואנחנו

בעצם מדברים פה על מצב שבו, כשהחוק המסמיך להתקין את חוקי העזר, לא מתייחס כבעל או

כבעלים, אנחנו לא יכולים בחוק העזר להמציא את המושג מחדש, ולצור כאן בעלות שלא קיימת.

אז פעם אחת העמותה בכלל לא הייתה צריכה להיות מחויבת בהיטלים, היות והיא לא הבעלים

של הקרקע, כך שמכח חוק העזר לא היה צריך, או לא הייתה חובה לחייב את העמותה בכלל

בהיטלים. עכשיו אנחנו גם מדברים כאן על אספקט נוסף: יש לנו כאן מעבר לעניין החוקי של האם

הם בכלל בעלים, ואם היה צריך לחייב אותם, שלעניות דעתי ולגישתנו לא היה צריך בכלל

מלכתחילה לחייב אותם, גם אם אנחנו מסתכלים על החיוב עצמו ועל התקינות של החיוב עצמו,

החיוב כמו שאמרתי מו רכב בעצם מרכיב הבניה ומרכיב הקרקע, כשרכיב הקרקע הוא רכיב

שהתקיים לאורך כל השנים מאז הבעלות של המועצה בקרקע והחל היחיד של העמותה בעצם,

חלק ממנו זה רכיב הבעיה, שבעצם הפיתוח של הקרקע הזאת הוא פיתוח שבוצע לפני שנים רבות

ובטח למעלה מלפני, למעלה משבע שנים, כשכל מה שמדובר שם, גם עשייה וגם על השצ"פים ליד

אז ממידע שנמסר לי זה לא פיתוח בעצם שבוצע בשנים האחרונות ובטח ובטח לא פיתוח שבוצע

בתקופה שהמועצה הקנתה את הקרקע, הקצתה את הקרקע בעצם לעמותה. כך שאם אנחנו

מתייחסים לפיתוח עצמו, אז הפיתוח עצמו בוצע תקופה שמי שהיה צריך להיות חב בעלות של

הפיתוח היא המועצה עצמה, בטח ובטח ביחס לרכיב הקרקע. כשבאים היום ומחייבים בעצם את

העמותה ברכיב הקרקע בעצם חיוב שלא כדין, זה חיוב שלא היה צריך להתנהל בצורה כזו, לא

היה צריך לחייב את המועצה, ואם היינו מדברים פה לא על המועצה אלא על בעלים פרטיים אז

לא היה ספק שהמחזיק בקרקע לפני שהיא הוקצתה הוא זה שהיה חב בפיתוח ולא מי שקיבל את

הקרקע היום, בעצם סוג של התעשרות כיוון שהמועצה לא תשלם לעצמה ובעצם היא יוצרת כאן

איזה שהוא מצב שבו היא בכל מקרה רוצה לגבות את הכספים אז היא גובה אותם מקום שבעצם

היא לא צריכה לגבות אותם. אז זה לגבי כל שאר ההיטלים. אז יש לנו בעצם כאן אפשרות בהסכם

לבטל את ההסכם ואת הסעיף הזה, אנחנו מתייחסים בעצם להסכם שבנוי על פי הנוהל של

הקצאות קרקע, וכשאנחנו מתייחסים להסכם שבנוי על נוהל, אנחנו יכולים להשוות בין ההסכם

עצמו לבין מה אומר הנוהל ביחס לאותו הסכם, וכשאנחנו מסתכלים על הנוהל אנחנו רואים שיש

סעיפים שלא מחויבים מתוך הנוהל ובהתאם, ואחד הסעיפים זה בעצם סעיף 9.2 להסכם, שמה

בעצם הכניסה המועצה את העניין הזה של חיובים והיטלים ואגרות ובעצם מכח אותו סעיף היא

גם חייבה, ז"א היא חייבה מכח ההסכם שעליו חתמו המועצה והעמותה, אבל זה לא סעיף שבעצם

היה מחויב על פי נוהל הקצאת הקרקע. חייבת המועצה להשתמש בעצם בסעיף הזה, הוא לא

קיים בנוהל, ולכן אני לא רואה סיבה משפטית או חוקית שלא לבטל את הסעיף הזה, ולא לפטור

את העמותה מתשלום ההיטלים.

גב' שושי כידרון -כחלון: העמותה לא הייתה ערה לסעיף הזה? ולא הייתה אמורה ל -, ז"א לא

הייתה ערה לזה שהיא נדרשת לשלם היטלים? ואם היא הייתה ערה אז למה היא חתמה על

ההסכם? ולמה היא לא יצרה מציאות שהיא בעצם מנעה את האפשרות לחתום על הסכם שבו היא

מחויבת לתשלום היטלי פיתוח ואגרות? כאילו זו ש אלה ששווה בכלל שמישהו ייתן עליה את

הדעת,

עו"ד מיטל שפירא: אז תראי העמותה,

גב' שושי כידרון-כחלון: אני גם אשמח לשמוע את היועמ"ש של העירייה בעניין הזה.

עו"ד מיטל שפירא: אני ברשותך אשיב לך, העמותה יודעת שבמהלך כל השנים ועד החיוב

הספציפי הזה לא חויבו הקצאות קרקע או בתי כנסת מעולם בהיטלי פיתוח ז"א זה היה החיוב

הראשון שיצא לאיזה שהוא, באיזה שהיא הקצאה או לבית כנסת ביחס להיטלי פיתוח ולכן גם

אם ראו את הסעיף הזה היות וידעו שלא נהוג ולא חייבו מעולם, לא העלו בדעתם שהם יהיו

הראשונים לשאת בהיטלים.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: קריאת בינתיים לעו"ד ולשושי.

גב' שושי כידרון-כחלון: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר הנושא הזה של החיובים עלה כבר בתחילת הדרך אי אפשר להציג את

זה כאילו הגשנו חשבונות והם כפו עליהם התאגיד והם חתמו לא ערערו ומלכתחילה הצעתי

להגיש את התכניות כמו שהיה מקובל וכדאי שאתם תדעו כולכם, כל בתי הכנסת שנבנו בכפר יונה

על תהילת השם נבנו כשתכנית ההגשה הוג שה על שם הרשות המקומית ואז הרשות המקומית

חוסכת לקבוצת המתפללים או איך שתקראי להם לפני היותם העמותה, לא רק את האגרות ואת

ההיטלים לרשות המקומית או לתאגיד המים והביוב. היום אגב את המים והביוב גם הרשות על

מוסדותיה, הווה אומר בתי ספר, גני ילדים, מחויבת בתשלום, אבל הייתי חוסך להם גם את

התשלומים בוועדת בניין ערים, זה אומנם לא כסף גדול אבל כל כסף לבית כנסת הוא משמעותי.

וההצעה הזאת הוצעה לבית הכנסת, והיה שלב שבו אמרנו בוא נבטל את ההקצאה וכשתסיימו

לבנות את בית הכנסת נעשה הקצאה של מבנה כמו שמקובל, ואז הייתה פגישה עם התורם, לא

יודע מי מכם היה הרב היה, תתקן אותי אם אני טועה, ועלתה ההצעה הזאת, והתורם אמר חד

משמעית אני מעדיף לשלם את האגרות ותתנו להם מקום חלופי, כדי שהם לא יצטרכו לקחת

מבנה נוסף שיעלה להם גם כמה עשרות אלפי שקלים ותגישו את זה במתכונת הזו, מכל מיני

סיבות של תרומה לעמותה וכו' וכו' שהיא לא יכולה להיעשות דרכנו. וזה, וזאת הייתה ההחלטה,

זה היה הסיכום עם נציגים של בית הכנסת יחד עם הרב, יחד עם התורם אצלי במשרד, וכך

התכוונו. עכשיו ברור שזה מצב מאד לא סימפטי מבחינתנו לגבות כסף מבית כנסת, וזה הראשון,

ויהיו עוד אחרים בתור, אבל מה אנחנו נגבה מהם ונחזיר להם? פה צריך לקבוע איזה שהוא משהו

שיהיה אחיד מעתה ואילך. ז"א אם אנחנו מקבלים את החוו"ד המשפטית של היועצת ה-,

שהובאה מטעם,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אם אתם רוצים להגיש חוו"ד חיצונית של יועץ משפטי חיצוני תגישו

לאישור משרד הפנים, ותראו אם הוא מאשר לקבל אותה, כי החוות דעת שלי סותרת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שלומית תני לי אני אתקדם, אני לא, לא לזה אני מתכוון. תקשיבי לי

עד הסוף.

עו"ד שלומית גבע, יועמ "ש: לא אין דבר כזה, לא, לא מקובל, לא, לא לעניין, לא יכול להיות

שיושבת פה עו"ד בשולחן המליאה, בניגוד לכללים, בניגוד לתקנון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא היא יושבת בגלל ההקלטה, היא הייתה יכולה להמשיך לדבר משם,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא, היא לא יכולה היא לא חלק מדיון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: שלומית תני לי לסיים אל תפריעי לי. אנחנו מאז שעלה הנושא של

הבנייה קיימנו יותר מדיון אחד, אני קיימתי דיון ארוך במרכז השלטון עם מנכ"ל מרכז השלטון

וכל הצוות המשפטי של מרכז השלטון, וגם שם נאמר בצורה חד משמעית שלא ניתן לפטור עמותה

מתשלומי אגרות, הדבר היחידי שהו א אפשרי, וזה גם שלומית אמרה בתחילת הדיונים, זה

שאנחנו נכין תב"ר, נאשר אותו במליאה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא תב"ר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא תב"ר או במסגרת,

מר דני לוין, מנכ"ל: תמיכות, תמיכות.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: במסגרת נוהל תמיכות אפשר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: במסגרת תמיכות, את אותו סכום לעשות אותו כהשבה להכניס אותו

במסגרת התבחינים.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה תמיכה ייחודית כאילו?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא, לא, לא.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: תבחינים אחידים כללים שיחולו על כל עמותה שרוצה לבנות תחליטו

מה,

מר אפי דרעי, ראש העיר: ואז,

מר קובי לאור: לקבוע תבחינים כאילו בהתאם ל-, לסף הזה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ואז זה הופך את המהלך הזה לחוקי, ואף אחד לא יכול לערער עליו.

עו"ד שלומית גבע: לאשר תקציב, לאשר את זה לפי הנוהל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זאת הייתה המלצה של מנכ"ל מרכז השלטון יחד עם סוללה של עוה"ד

שהיו שם, וביקשתי משלומית לבדוק היא גם בדקה אתם, וזה מה שהיה וזה מה שאנחנו התכוונו

לעשות, אבל מאחר והתבחינים ל-,

מר ירון חדוות: אפי זה גם בעייתי.

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל זה בספטמבר, רק בספטמבר.

גב' מיטל טולדנו: בספטמבר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: רק בספטמבר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה ל – 2018 .

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל מה, רגע,

מר איציק בראון: יש לי שאלה משפטית ברשותך שלומית יש לי שאלה משפטית.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: רגע אפי סיים? יש לי הרבה דברים לענות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז אני רגע, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה שאנחנו נתקדם שלומית,

בואו אנחנו, זה לא שעכשיו, מיטל תקשיבו אני רוצה להוביל את זה לפתרון שאנחנו כולנו נצא

בסדר, גם עם הקהל, גם עם החוק וגם על מי שיושב פה. אז אנחנו התכוונו, הרי זה לא שעכשיו ה

200 אלף שקל האלה עומדים להם כאבן נגף, הם רוצים לדעת שהכסף הזה יחזור אליהם. אני

אמרתי להם אנחנו נביא את זה למסלול כזה שבספטמבר אנחנו נאשר תבחינים וב 2018 זה אמור

להיות תקציב 18.

גב' שושי כידרון-כחלון: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ב 2018 אנחנו נחזיר את הכסף

מר ירון חדוות: אבל מקורות מימון?

עו"ד שלומית גבע, יועמ "ש: אם באמת זה יעמוד בכל הקריטריונים מאשרים את זה מבחינת

התקציב, מאשרים את זה לעמותות שירצו ולכולם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר אז צריך לראות איך אנחנו עושים את זה, לבנות את זה בצורה

כזו. מאחר ושיש פה קונצנזוס רחב סביב השולחן הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע, רגע, אני רוצה רגע להבין לגבי התמיכה הזו אם היא גורפת זה אומר

שהיום כל עמותה שתרצה להקים בית כנסת,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: נכון.

גב' שושי כידרון-כחלון: או זה אומר שאם אנחנו נקבע,

מר אפי דרעי, ראש העיר: נעשה את אותה פרוצדורה הם ישלמו ונחזיר להם כשזה מסגרת

תמיכה.

גב' מיטל טולדנו: אני יכולה להעיר משהו?

מר קובי לאור: לא נשלם להם. ניתן להם תמיכה. ניתן להם תמיכה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אם תבנה את זה כתבחין זה אומר שהם לא צריכים לשלם.

מר קובי לאור: לא הם יצטרכו לשלם.

גב' שושי כידרון-כחלון: ברור שהם יצטרכו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן זה כן זה פעולה, פעולה ופעולה נגדית.

עו"ד שלומית גבע, יועמ "ש: הם יצטרכו לשלם כי עד שאתם לא תאשרו את זה בתקציב

התמיכות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הפרוצדורה לא פוטרת אותם מתשלום, לא תהיה בעיה.

גב' שושי כידרון-כחלון: מוסדות דת חבים בתשלום היטלי תשלום פיתוח ואגרות?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן, כן, כן, זה האבסורד, זה האבסורד.

גב' מיטל טולדנו: למה? אפשר שנייה להגיד משהו?

מר ירון חדוות: כן אבל יש פה יש פה איזה דקות, יש פה איזה דקות שאם אנחנו עושים עכשיו

הקצאה חד פעמית של 200 אלף שקל זה לא אומר שבעתיד אנחנו חייבים לעשות עוד פעם את

ההקצאה הזאתי. אפשר נגיד והשנה נגיד להקציב 200 אלף שקל ועוד שנתיים ז"א אנחנו לא

מקצים יותר.

מר קובי לאור: אתה יכול לשנות את התבחינים. אתה יכול לשנות את התבחינים.

גב' שושי כידרון-כחלון: אתה יכול לבטל את התבחינים.

מר קובי לאור: כן יכול לשנות את התבחינים.

גב' שושי כידרון-כחלון: או לשנות את הסעיף, וזה נראה לא רציני. אז זה אומר שתפרנו חליפה

מיוחדת עכשיו.

גב' מיטל טולדנו: לא רק זה. אני רוצה להעיר משהו. אני באמת רוצה להעיר משהו. אפשר?

גב' שושי כידרון-כחלון: בטח.

גב' מיטל טולדנו: בעיקרון החוו"ד הזאתי היא לא מתייחסת לכל בתי הכנסת, לכל הדברים, לכל

הזמנים, יש פה שני חלקים של חוות הדעת. חלק אחד שהוא חלק עקרוני, שאומר שהיטלים בכלל,

הגבייה על היטלים היא גבייה שנעשית בשיקול דעת, הכוונה שיקול דעת, ז"א אין חובה, אם אני

לא גובה, אין לי שום חובה, ויבוא אלי משרד הפנים ויגיד לי זה לא חוקי, וזה אחרי התייעצות עם

עוה"ד שמייצגת את מרכז השלטון המקומי. ברגע שזה, אין, אין לי, לא חלוקה, בשום מקום חובה

לגבות היטל. שיקול דעת שלי אני יכולה ללכת לגבות אותו, אני יכולה לא לגבות אותו, מאד מאד

פשוט, ולכן כל השיח צריך להתנהל קודם כל בטון אחד למטה ולא כמו ש-, לא כמו שנאמר פה.

ובזה אני חולקת עלייך חברתי לאחר שקיבלתי סימוכין גם מחברתי מיטל שפירא, עוה"ד, וגם

מעו"ד נועה בן אריה שהרשתה לי להגיד שזה מפיה, אין חובה חקוקה לגבות את ההיטל, היטל,

גביית היטלים היא עניין של שיקול דעת שלנו, ז"א אנחנו כוועדת הנחות, כעירייה, כאן השיקול

דעת הוא קודם כל שלנו. זה דבר אחד. הדבר השני הוא שיש פה התייחסות ספציפית למקרה

הספציפי. המקרה הספציפי הוא שהפיתוח נעשה פה במועד מסוים שקודם לזה, המימון של

הפיתוח נעשה מתקציב של משרד החינוך, סליחה, השיכון והבינוי שהוא בכלל של תקציב ייעודי

שבא לזה, ז"א שזה לא בא אחד כנגד השני כי יש שיקולים בהיטלים שכביכול היה צריך לעשות

את הפיתוח כביכול מזה. דבר שלישי הבעלות, מרכיב הבעלות פה נשאר של המועצה, זה לא

הקצאה שהיא פוגעת באיזה שהיא צורה בבעלות להיפך, זה, זה, בעוד, בתום כעשרים שנה

המועצה הולכת לקבל גם מבנה מתנה, אז להגיד שבמצב כזה, במצב כזה,

מר ירון חדוות: איזה מבנה מתנה תקבלי?

גב' מיטל טולדנו: מה?

מר ירון חדוות: איזה מבנה מתנה תקבלי.

גב' מיטל טולדנו: זה חוזר אבל למועצה.

גב' שושי כידרון -כחלון: אבל ברור לכם שזה לא, באמת מה אתם תיקחו את הבית כנסת ומה

תעשו שמה? עזבו אבל זה באמת זניח, זה בעיני לא.

מר ירון חדוות: ברור שזה יחזור אליהם עוד הפעם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא, לא אני פה עוד עשרים שנה. בעוד עשרים שנה תגישו בקשה ואני

אאשר אותה.

מר ירון חדוות: עוד לא נולד הבית כנסת שיחזור כדי שיחזור, לא רציתי להגיד את זה.

גב' שושי כידור-כחלון: באמת, לא באמת.

מר איציק בראון: עכשיו קיבלו את עמונה, רק עכשיו קיבלו את עמונה איך אתה אומר שלא?

מר ירון חדוות: זה משהו אחר.

מר איציק בראון: מה שלא מתאים זה כבר משהו אחר.

מר ירון חדוות: החוק הישראלי לא חל שמה.

גב' מיטל טולדנו: דווקא אני רוצה להגיד משהו באמת בבקשה, מחילה חבריי, זה נושא שאני

חושבת שצריך להתייחס אליו באמת עם כל הכבוד למסעדות בכובד ראש. העניין הוא כזה, אני

חושבת שהדרך העקלקלה שמציעים לנו דרך החתחתים שעכשיו לשנות את כל התבחינים כלפי כל

העמותות וכל בתי הכנסת וכל הכפר שמחר מחרתיים יבואו ויגידו לי אז מה שינית את זה רק

לכבוד עמותת תהילת השם, עכשיו לא יודעת מה עמותת תהילת האל רוצה עכשיו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: תהילת משה.

גב' מיטל טולדנו: תהילת משה ותהילת שלמה ובית חווה גם רוצים.

מר איציק בראון: אוהלי משה.

גב' מיטל טולדנו: אוהלי משה גם רוצים. גם אוהלי משה רוצים עכשיו וגם תהילת אני לא יודעת

מה, תהילת אפרים, באמת, לא יודעת, כאילו מה זה משנה? אז לצורך העניין אני חושבת שזה,

להיפך זה לא נכון, הפתרון הזה הוא לא נכון, ושלא לדבר על זה שזה כי, אני חושבת ש-, כי שוב

כפי ש -, הייעוץ המשפטי שקיבלנו מכמה כיוונים, יש לנו סמכות כעירייה לפעול כמו שפועלת

וועדת הנחות, נכון זה קשה להיפרד מה-, מה-, זה קשה ולפעמים נשבר גם לעו"ד וגם ליועמ"ש, זה

המקצוע שלי וגם אנ י לפעמים נופל לקונספציות, וגם אני לפעמים ... בחוות דעת שלי ...

בקונספציות האלה זה קורה לי אני מודה, אני לא זה, ועדיין צריך לפעמים לדעת שלגרד את האוזן

מפה, עדיף לא לגרד אותה ככה, כי זה לשים אותנו לקבוע בספטמבר תבחינים שהם תפורים

במיוחד לדבר הזה, ואח"כ לשים אותם בספטמבר הבא לבטל את התבחינים הזה,

גב' שושי כידרון-כחלון: שאלה עכשיו טכנית, סליחה שאני מבקשת אותה אבל זה גם הגזבר,

גב' מיטל טולדנו: לא באמת, כאילו זה עכשיו עכשיו, עכשיו זה מסכן אותנו.

גב' שושי כידרון -כחלון: אחרת איך את, איך את משלמת להם את זה? את צריכה לשלם להם

עכשיו 200 אלף שקל, אוקי? איך את משלמת להם את זה? את צריכה איזה שהיא כותרת של

הוצאה בתוך התקציב, ובתוך תב"ר, ובתוך,

מר איציק בראון: שושי אני לא עורך דין אבל יש בסעיף,

גב' שושי כידרון-כחלון: גם אני לא עורכת דין.

מר איציק בראון: יש בסעיף, יש בהסכם בין העירייה לעמותה סעיף שמטיל את התשלומים

הלאה, זה סעיף 9.2.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי.

מר איציק בראון: אבל יש גם סעיף נוסף. יפה אבל יש גם סעיף נוסף.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אם זה חוקי אין בעיה לשלם את זה.

מר איציק בראון: שניה רגע, חזי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא יש,

מר איציק בראון: שניה רגע, זה הסעיף.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: יש דרך, היא אומרת אנחנו צריכים לשלם את זה.

מר איציק בראון: אם אנחנו הטלנו את ההיטלים האלה והם ישלמו.

גב' מיטל טולדנו: אבל זה לפי שיקול דעת.

מר איציק בראון: אבל יש באותו חוזה, סעיף 14.3 שקובע

גב' שושי כידרון-כחלון: הבנתי שאפשר לבטל את זה. אני שואלת טכנית. הכסף כבר שולם נכון?

מר איציק בראון: כלומר אם אנחנו, בהסכמה, אם אנחנו מסכימים לבטל,

גב' שושי כידרון-כחלון: הכסף שולם נכון? אוקי אם הכסף שולם עכשיו טכנית,

מר קובי לאור: הוא אומר לך אין בעיה. אין בעיה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני אשמח שהגזבר יסביר לי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אז אני אסביר.

גב' מיטל טולדנו: אני יכולה להציע מה אני מציעה, אנחנו מה שהסבירה נועה בן אריה שהיא

היועמ"ש של השלטון המקומי מה שהיא הציעה לי, היא אמרה תקשיבו המליאה יכולה לשבת

והסמכות שלה היא סמכות כמו של וועדת הנחות, עכשיו כמובן שהראוי היה שתשב וועדת הנחות

ותתכנס ותדון בנושא הזה. היה ראוי היה, אבל כיוון שיש פה התנגדות מאד מאד עזה לעשות את

זה בדרך הזאתי ורוצים לעשות את זה רק בדרך של תבחינים שלדעתי היא רעה, אז המועצה יש

לה סמכות לשבת כוועדת הנחות ולהחליט על זה כמו שבוועדת הנחות אנחנו יושבים פה עכשיו

כמו בדיון של וועדות הנחות מבחינתי, ואנחנו דנים באפשרות של לתת להם את ההנחה באגרה.

עכשיו אנחנו גם יכולים להפעיל שיקול דעת גם בנושא הזה. אם אנחנו יושבים כוועדת הנחות

אנחנו יכולים להפעיל שיקול דעת מה שאנחנו לא יכולים להפעיל בתבחינים על החזר חלקי או

מלא. מה הכוונה? מה הכוונה? הכוונה היא שאנחנו יכולים לכמת פה, אני עכשיו בכוונה מדברת,

אני מדברת פה, אנחנו עכשיו מבחינתי בישיבה של וועדת הנחות. את רכיב הקרקע ואת רכיב

המבנה ולבדוק, הרי הקרקע נשארת של המועצה, אנחנו נתנו להם היטל שהוא כולל רכיב הקרקע

והמבנה. רכיב הקרקע פה הוא לפחות 150 אלף שקלאם לא יותר מההיטל.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: הפוך. אה אולי זה מהישן אולי. יכול להיות זה,

גב' מיטל טולדנו: כן, נו? אז זה,

מר אפי דרעי, ראש העיר: תבדוק את זה, יכול להיות שהרכיב הזה,

גב' מיטל טולדנו: אז גם זה, אז גם זה לחייב, לחייב על כך, אז אפשר לבוא ולהגיד חברים אנחנו

טעינו, אנחנו חייבנו על הסכם, חייבנו לפי ההסכם אבל בבחינה מחודשת שאנחנו מתכנסים פה,

אנחנו טעינו, אנחנו חייבנו פה לפחות יותר מדי אם לא, בכלל לא היה צריך לעשות את זה, בדיוק

בהמשך לישיבה הזאת יש לנו פה תב"רים שאנחנו בהם נותנים כסף לבתי כנסת.

גב' שושי כידרון -כחלון: מיטל אני איתך, אני אין לי בעיה. אין לי בעיה שיפטרו אותם על

המאתיים, לי אין בעיה באופן אישי שיפטרו אותם.

גב' מיטל טולדנו: יפה.

גב' שושי כידרון -כחלון: אני רק שאלה, באמת אני רוצ ה להבין את זה טכנית, איך זה הולך

להתבצע.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אז אני אסביר.

גב' שושי כידרון-כחלון: כי אם זה לא הולך דרך תבחינים, כי את לא, את מבקשת.

גב' מיטל טולדנו: לא זה הולך דרך וועדת הנחות.

גב' שושי כידרון-כחלון: את מבקשת אין בעיה , את מבקשת שזה לא יחכה לתבחין כי אז זה גם

לוקח אותנו לעמותות נוספות ולבקשות נוספות.

גב' מיטל טולדנו: לוקח אותנו להמון בעיות.

גב' שושי כידרון-כחלון: ואני לא בטוחה שתקציבית אנחנו יכולים לעמוד אז אני באמת אשמח

לשמוע.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני רוצה,

גב' מיטל טולדנו: נכון.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אני רק מבקש היועמ"ש ואחר כך אני אתן לך תשובה.

גב' שושי כידרון-כחלון: רק שהוא ייתן לי תשובה בסדר ליהי?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: שנייה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: תני רגע ל-,

דובר: היועמ"ש קודם.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: שוש אני אגיד כמה משפטים כי נאמרו פה הרבה דברים מכל מיני

כיוונים, אני רוצה להחזיר אותנו לעולם שבו אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בהסכם הקצאה, לפי

נוהל הקצאות קרקע, הסכם הקצאה יכול להיות או שאתה מקצה מקרקעין לתקופה ארוכה ואז

העמותה שמקבלת את ההקצאה נושאת בכל עלויות ההקמה, כל ההיטלי פיתוח, אין שום דרך

לפטור אותה מהיטלי פיתוח, או שעושים הקצאה של מבנה ואז העירייה היא זו שמקימה את

המבנה וההקצאה היא לתקופה קצרה, שאף אחד לא מבטיח לעמותה, לא שהמבנה יהיה לפי

הדרישות שלה, ולא שזה יוקצה מעבר להקצאה הקצרה שההקצאה הקצרה עומדת בד"כ עד חמש

שנים. אלו שני המסלולים. בהקצאה ארוכה לא ניתן לפטור מהיטלי הפיתוח, זה מה שנעשה פה.

העמותה חתמה על הסכם, ההסכם אושר על ידי המליאה, ההסכם אושר על ידי משרד הפנים, לפי

כל הקריטריונים, אם רוצים עכשיו לעשות שינ וי אפשר לבטל את כל הליך ההקצאה ולהתחיל

אותו מלכתחילה, מראש, אולי יהיה אישור משרד הפנים, אולי לא יהיה אישור משרד הפנים

להסכם שאתם תרצו לאשר שלא כולל את ההתחייבות לשלם ב-, את היטלי הפיתוח. יכול להיות.

ויכול להיות שבקונסטלציה הזאתי תהיה עדיפות דווקא לעמותה הש נייה שפנתה לבקש את

ההקצאה על אותה קרקע, כי השיקול פה הוא שיקול של טובת הציבור, ואם אנחנו רוצים לתת

מקרקעין ציבוריים, אז אנחנו צריכים לשקול גם את השיקולים האלה של עמותה שכן מוכנה

לשאת בעלויות ועמותה שלא מוכנה לשאת בעלויות.

גב' שושי כידרון -כחלון: ומאיפה, א חד, תתייחסי למה שאיציק אמר שאפשר לבטל בחוזה את

הסעיף הזה של 9.2 .

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: רגע, שניה, ו-, שניה, שניה, שניה, שניה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי? שגם אמרה את זה עוה"ד מיטל שפירא, והדבר השני שאני רוצה

לשאול אותך, כי אני שמעתי שה-,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה לא, רק אבל אבל אני,

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע, רגע.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אבל אני עוד לא סיימתי את העניין הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: שהמ-, רגע אני רוצה שאת תתייחסי לזה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

גב' שושי כידרון -כחלון: שהמליאה אישרה את ההסכם, אני לא זוכרת שאישרתי שום הסכם

הזה. אז יכול להיות שזה מליאה קודמת?

גב' מיטל טולדנו: לא זה מליאה קודמת.

גב' שושי כידרון-כחלון: בטוח שהיא אישרה את ההסכם הזה?

עו"ד שלומית גבע, יועמ "ש: כן, כן, כן, היה אישור, בדקתי. היה אישור מליאה, היה אישור

מליאה והיה אישור משרד הפנים.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: משרד הפנים לא יאשר את זה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן משרד הפנים לא היה מאשר אם הוא לא היה מקבל את אישור

המליאה.

גב' שושי כידרון-כחלון: בסדר, אין בעיה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: עכשיו כל האמירות פה על כל מיני הנחות בהיטלי פיתוח, פטורים

בהיטלי פיתוח, אין לנו פטור בחוקי העזר שלנו מהיטלי פיתוח לא לעמותות, ולא לגופים אחרים,

אין דרך לתת פטור מהיטלי פיתוח, זה קבוע בצורה חד משמעית בחוק.

גב' מיטל טולדנו: אבל הנחות יש, ואם אנחנו,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אם מישהו רוצה להצביע על מתן פטור, או מתן הנחות, שידאג שהוא

חשוף לחיוב אישי.

גב' מיטל טולדנו: אז זה לא נכון, וגם זה לא נכון.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כי זה בניגוד לנהלים ומי שחושב שזה לא נכון שיצביע בעד, בבקשה.

גב' מיטל טולדנו: וגם זה לא נכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אבל אם אף אחד פה לא יתלונן אז הם חיוב אישי, כי כולם פה

יצביעו בעד.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא בטוח, אני אצביע, סתם.

מר ירון חדוות: לא בטוח.

גב' שושי כידרון-כחלון: השאלה שאמרה פה עוה"ד מיטל שפירא שאני מבינה שאת לא אוהבת

את זה שהיא יושבת עכשיו במליאה,

גב' מיטל טולדנו: אבל מה לעשות, שזה,

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל בסדר אנחנו,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא זה לא בסדר.

גב' שושי כידרון-כחלון: לפעמים מעגלים פינות, אוקי?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה לא בסדר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: די, שלומית.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא אני לא, אני, זה ראש העיר, תגידי את זה לראש העיר לא לי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה מפגן כוחות, אל ת-, תפסיקי ל-,

גב' שושי כידרון-כחלון: אני לא נתתי לה אישור. מה שאני רוצה לומר, בסדר היא יועמ"ש והיא

צריכה להגיד את זה, זה תפקידה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר, אז מה זה משנה איפה היא יושבת? אז בוא נושיב אותה פה

באמצע שהיא תהיה קרובה למיקרופון.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא אם היא יושבת בקהל זה יותר נכון לטובת הניהול של הישיבה. לא

משנה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז נתנו לה לבוא לפה, זה לא הופך לבעלת זכות הצבעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: השאלה שלי אם יש אפשרות בהסכם התקשרות עם העמותה לבטל את

סעיף 9.2 זה מה שנאמר כאן על ידי לא, רק לא, לא רק על ידי מיטל, אלא גם על ידי מיטל גם על

ידי איציק, אוקי, אז מה עמדתך לגבי האפשרות לבטל את זה?

גב' ליהי איינס: אני רגע אני אחדד את השאלה של שושי.

גב' שושי כידרון-כחלון: ולא ללכת לתמיכה, וכל מיני כאלה.

גב' ליהי איינס: רגע שושי תרשי לי רגע לה לביש את זה בשמלה משפטית. האם ההסכם הזה

האם אנחנו יכולים להנות בהסכם על מה שקבוע בחוק? האם החוק הזה הוא דיספוזיטיבי או

קוגנטי?

מר ירון חדוות: בעברית מה זה אומר?

מר אפי דרעי, ראש העיר: בעברית, בעברית, בעברית.

גב' ליהי איינס: האם אפשר באמצעות הסכם להתנות על החוק, ואז אם נבטל את הסעיף הזה

נוכל להניע את ההחלטה.

גב' מיטל טולדנו: בוודאי כי זה לא לפי החוק.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא רק, לא רק שהסעיף הזה לא יכול לתת פטורים מקום שלעירייה

אסור לתת בו פטורים. אלא שגם זה לא עומד בנוהל של משרד הפנים, חוזר מנכ"ל משרד הפנים,

אין הקצאה,

גב' ליהי איינס: אני ממש רוצה תשובה, אני רוצה תשובה ממש בכוונה לזה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן, כן, כן.

גב' ליהי איינס: האם אני יכולה להתנות בהסכם על החוק.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לא יכולה לתת פטורים שאסור לך לתת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: את זה צריך להגיד למשרד הפנים.

גב' ליהי איינס: אני רוצה רגע, רגע, רגע, רגע, אני ביקשתי מקודם רשות דיבור ולא, ונתנו לי

אחרי שלושים דקות. אז אם כך אני רוצה להגיד שאנחנו באים לקחת את ההחלטה הזאתי,

ואנחנו רואים,

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה הטמטום צריך להגיד מוסדות דת פטורים זה הכל.

גב' ליהי איינס: אדוני? אדוני? אם אנחנו באים לקחת עכשיו החלטה, את מדברת על חיוב אישי

את אומרת שיש כאן חוו"ד שהיא בעצם חוו"ד הפוכה במאה שמונים מעלות מחוות הדעת של

חברתנו שפירא, אני רוצה להבין מה אנחנו אמורים לעשות? קודם כל אני לא ראיתי,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זאת אותה שמלה שאתם רוצים.

גב' ליהי איינס: לא לא אבל אני אומרת לא ראיתי, את, תראי את ימין שלנו, אני לא ראיתי את

חווה"ד שמטעם העירייה של היועמ"ש להחלטה הזאת. האם קיימת חוו"ד שלנו שיכולה להיות

כתובה, שיכולה לעמוד מנגד, האם קיימת כזו?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: קודם כל ניתנה חוו"ד שלי כבר,

גב' ליהי איינס: אני לא ראיתי, אני לא ראיתי אותה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: יכול להיות שהיא לא הופצה, אני לא יודעת.

מר קובי לאור: ליהי אם היא הייתה כתובה היינו במצוקה יותר גדולה עכשיו.

גב' שושי כידרון-כחלון: נתתי לה. העברתי אותה. העברתי אותה.

מר קובי לאור: מה את חושבת על טענת התיישנות? יכול להיות שזה פתרון נהדר.

גב' ליהי איינס: עו"ד לאור?

גב' שושי כידרון-כחלון: העברתי אותה היא כתובה והעברתי אותה.

מר איציק בראון: מקובי זה בסדר.

גב' ליהי איינס: חוות דעת כתובה, היא כרגע העבירה לי אותה, שושי.

מר קובי לאור: לפני החוו"ד של שפירא אבל היא לא חוו"ד נוגדת.

גב' ליהי איינס: אז לא אז קודם כל אני רוצה להגיד פה לא יכול להיות שחבר מועצה מחזיק

חוו"ד וחבר מועצה שני לא.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני לא אחראית להפיץ את חוות הדעת.

גב' ליהי איינס: את צודקת בהחלט, אני רוצה למחות.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה הערה למנכ"ל.

גב' ליהי איינס: לא יכול להיות שחבר מועצה אחד יחזיק חוו"ד וחבר מועצה אחר לא יחזיק חוות

דעת.

גב' שושי כידרון-כחלון: צודקת.

גב' אסנת טל: אין לי מושג איך זה הגיע לשם,

גב' ליהי איינס: זה מצב לא נעים.

מר דני לוין, מנכ"ל: אנחנו לא יודעים, אנחנו לא הפצנו.

גב' אסנת טל: אנחנו לא הפצנו את החוות דעת.

גב' שושי כידרון-כחלון: נכון, אני ביקשתי את זה באופן אישי.

גב' אסנת טל: לא הפצנו לאף אחד.

מר קובי לאור: זה פטנט טוב, אבל, אבל אתה לוקח סיכון.

גב' ליהי איינס: אין בעיה אז תגידו שיש, כי אנחנו נלך לבקש. למה אתם לא מפיצים?

גב' שושי כידרון-כחלון: למה לא הפצתם את זה? לא משנה זה לא הדיון.

מר איציק בראון: בואו נעשה. חבר'ה בואו נעשה משהו אחר, יש לי הצעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: איך אנחנו פותרים את זה היועמ"ש? יש לך פתרון?

גב' ליהי איינס: כרגע התשובה שלה הייתה, רק רגע אני רוצה, רגע שושי בבקשה שנייה אחת. ז"א

שאם אני מסכמת את שאלתי, כרגע לאור מה שאת אומרת, אם אנחנו מאשרים את זה, אנחנו

לוקחים את הצ'אנס שיהיו לנו חיובים אישיים על המהלך הזה נכון?

גב' שושי כידרון-כחלון: מי יחייב אותנו אפי? מה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא, זה יתחלק. יש פה השבה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני יכולה לדעת מי יחייב אותנו? הסיכון העתידי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אפי, אני יכול להגיד לה מי יחייב אותה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני לא יודעת מי, אני רק מוסרת לכם את הסיכונים שיש לכם.

גב' שושי כידרון-כחלון: הציבור יכול לחייב בזה? זה כספי ציבור.

מר איציק בראון: יש לי שאלה, יש לי שאלה ואולי, ואולי זה, סעיף 14.3 בהסכם שבנינו ובין

העמותה אומר שכל שינוי של חוזה זה לאחר חתימתו חייב לה יעשות בכתב ובחתימת הצדדים.

אנחנו יכולים לעשות שינוי להסכם. שמבטלים את סעיף, ביטול סעיף 9.2, לא לעשות לו, את אותו

זה, להעביר למשרד הפנים.

גב' מיטל טולדנו: נכון. 9.2. להביא את זה לאישור משרד הפנים

מר איציק בראון: אם משרד הפנים, אם משרד הפנים, שנייה, אם משרד הפנים יקבל את זה.

מר קובי לאור: אבל זה סיכון גדול. משרד הפנים יבוא לך,

מר איציק בראון: אם משרד הפנים לא יקבל נלך לשיטה אחרת.

מר קובי לאור: זה סיכון גדול. זה שאלת קיטבג.

גב' ליהי איינס: לא היא ענתה על זה, שאלתי אותה בדיוק את זה, זה בדיוק מה ששאלתי אותה,

האם אנחנו יכולים לשנות את ההסכם, לא, אומרת היועמ"ש, החוק נוקט בלשון,

מר קובי לאור: ליהי אבל אם משרד הפנים יגיד לך מקבלים את הזה, אז משרד הפנים אז שיחייבו

אותם בחיוב, זה הכל בסדר, הבעיה היא שזו שאלת קיטבג.

מר איציק בראון: אני לא מקבל שום כסף מהם עדיין, אני רק שולח את החוזה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: איציק לשאלתך,

גב' שושי כידרון-כחלון: איך אפשר לפתור את זה?

מר קובי לאור: ניסיון מעניין.

גב' מיטל טולדנו: אפשר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: רגע לא אל תעשו פה פינג-פונג.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אפשר להעביר לאישור משרד הפנים, לנסות להעביר לאישור משרד

הפנים,

גב' שושי כידרון-כחלון: ואם הם לא יאשרו את זה?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה אף פעם לא פגע באף אחד אבל אז צריך לדעת שזה יכול לפתוח

כל מיני דברים, אני לא...

מר אבישי ברעם: אפי?

מר איציק בראון: או שכן או שלא.

מר אפי דרעי, ראש העיר: סליחה עצור, סליחה, אבישי בבקשה?

מר אבישי ברעם: אני, ואני מאמין שגם חבריי רוצים לפטור את החבר'ה האלה מהפטור הזה. זה

בשביל ההתחלה. מצד שני יש פה חוו"ד ברורה, כתובה של היועמ"ש של המועצה, אומרת

במפורשת אין בסמכות העירייה לפטור,

גב' שושי כידרון-כחלון: העירייה לא מועצת העיר.

מר אבישי ברעם: סמכות העירייה. אין בסמכות העירייה לפטור ולכן ההצעה שלך ללכת למשרד

הפנים או לעשות את זה בתב"ר יותר מאוחר, זה המקום היחידי שאפשר לצאת מהפלונטר הזה,

אז חבל על כל טחינת המים הזו, יועצת משפטית אחת המליצה, והשנייה פה, והשנייה שם, בשביל

זה יש לנו יועמ"ש שלנו של המועצה. בשביל זה יש יועצת משפטית של המועצה וגם הרמז של

החיוב אישי הוא לא, אני לא מוכן שנאשר, ואח"כ יום אחד מישהו יבוא שיגיד שנאמרו.

מר איציק בראון: תתיחס למה שאמרתי.

מר אבישי ברעם: לא מתייחס למה שאמרת. מתייחס למה שאני רוצה.

מר איציק בראון: זה אפשרי אבל.

גב' שושי כידרון-כחלון: אגב עירייה זה מועצת העיר או עירייה?

מר איציק בראון: רק בספטמבר אנחנו נקבע על זה, מה אכפת לי?

דובר: בסדר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: שוב?

גב' שושי כידרון -כחלון: עירייה זה מועצת העיר או עירייה? כי אנחנו לא עירייה אנחנו מועצת

העיר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אתם מועצת העיר.

מר אבישי ברעם: קודם כל, ראש, ראש העיר,

גב' שושי כידרון-כחלון: ואז זה אומר, רגע, זה חשוב,

מר אבישי ברעם: רגע, לא רגע, אני באמצע משפט.

גב' שושי כידרון-כחלון: בסמכות העירייה מה זה אומר?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אבל הוא לא סיים תני לאבישי לסיים ריבונו של עולם.

גב' שושי כידרון-כחלון: אפשר לפתור את זה.

מר אבישי ברעם: אני מבקש באמת שבהזדמנות החגיגית הזו שנתחיל קצת להקשיב אחד לשני

ולא להיכנס אחד לדברים של השני.

גב' שושי כידרון-כחלון: אתה צודק.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני לא הפרעתי לך אני באמת רוצה,

מר אבישי ברעם: לא אמרתי אתה, גם אתה עושה את זה, אבל לא, לא מפריע.

גב' שושי כידרון-כחלון: הפעם לא עשית את זה.

מר איציק בראון: הוא התכוון אלי, הוא התכוון אלי.

מר אבישי ברעם: הפעם לא. שורה תחתונה, שורה תחתונה, שורה תחתונה צריכים לקבל את

המלצת היועמ"ש בשביל זה היא קיימת וגם את דעתך במקרה הזה, ולשלם את זה בדרך העקיפין

הזו, ובכלל לעשות סדר בכל הסיפור של בתי הכנסת, לא יכול שאחד יקבל, אחד לא יקבל, אחד

פה, אחד שם. צריך לסגור את הסיפור הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז סליחה אנחנו יש לנו סעיף של בית כנסת לקהילה האתיופית, שלוש

מאות אלף שקל תב"ר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הוא לא של הקהילה האתיופית.

גב' מיטל טולדנו: חמש מאות, חמש מאות.

גב' שושי כידרון-כחלון: צריך עוד מאה שבעים, עכשיו זה ארבע מאות שבעים אלף שקל מקופת

העיר, נכון שהמבנה הוא של העיר, אבל בואו רגע, בואו רגע.

גב' מיטל טולדנו: יש פה הפליה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: יש את זה, לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני רוצה רגע לעשות סדר גם בעניין הזה, כיוון שגם בעניין הזה בסופו

של יום גם הבית כנסת לא יילקח מהקהילה האתיופית וגם הבית כנסת של הרב יריב לא ילקח,

אז, בואו ובסוף הכל זה בשטח השיפוט של העירייה, וזה שייך לעירייה אם אנחנו רוצים או לא

רוצים, בין אם זה יוקצה דרך ככה או בין אם זה,

גב' ליהי איינס: מה זה קשור אבל לא הבנתי?

גב' שושי כידרון -כחלון: לא מה שאני אומרת זה שלא יכול להיות, אם יש קהילת מתפללים

שיהיה שוויון בין קהילת המתפללים מצטערת זה לא מעניין אותי איזה צבע של הכיפה עומדת על

הראש של המתפלל באמת אני אומרת את זה. ולא יעלה על הדעת שלקהילה אתיופית, כן? שלפני

שנתיים אישרנו את התב"ר שלה, ופתאום שנה וחצי לפני הבחירות אנחנו פתאום מזדרזים לעשות

להם בית כנסת כדי שאולי יקרה משהו יהיה איזה שהוא נס בבחירות,

גב' יעל נחמן: או באמת שושי, זה לא לעניין להגיד את זה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אל תגידי לי, אוקי? אז נוציא חצי מיליון שקל, חצי מיליון שקל מהקופה

הציבורית, חצי מיליון שקל מהקופה הציבורית זה יצא ככה, אין שום בעיה, אבל אנחנו נעמוד על

בית כנסת אחד,

מר קובי לאור: שושי מדברים על בית כנסת אתיופי, מה זה משנה?

גב' שושי כידרון-כחלון: כאשר לאורך כל השנים רגע אל תעצור אותי אני לא עצרתי אותך. כאשר

לכל אורך השנים כל בתי הכנסת שהוקמו כאן לא שילמו היטלים לא שילמו שום דבר, ויותר מזה

אני אגיד שהייתה תקופה שגם עיריית כפר יונה במדיניות שלה סייעה להקמת בתי כנסת וגם נתנה

תקציב ממקורותיה,

מר אפי דרעי, ראש העיר נכון.

גב' שושי כידרון-כחלון: בסדר גודל של 150 אלף שקל, אז לא יעלה על הדעת שפתאום 150 אלף

שקל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן, כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא יעלה על הדעת שפתאום יש בית כנסת אחד צדיק, הצדיקים בדורם

ישלמו עכשיו 200 אלף שקל

מר אפי דרעי, ראש העיר: למה זה לא יכול להיות?

גב' שושי כידרון-כחלון: לא יכול להיות.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: שושי, שושי, אמר ראש העיר, אמר ראש העיר, תבואו, אנחנו נבנה,

אנחנו נעשה, ואנחנו נשתתף להם כמו כולם, ואחר כך יעשו להם את זה ככה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל זה לא קרה.

גב' מיטל טולדנו: אבל זה לא קרה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא קרה.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: לא קרה, בגלל שהם לא רצו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: עזבו, עזבו את ה-, את ה-,

גב' מיטל טולדנו: לא אתם גם אמרתם הקצאה מחדש.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני רוצה לדבר, מיטל.

מר אבישי ברעם: תבקש רשות מהיו"ר.

גב' מיטל טולדנו: אני מציעה לתקן את הסעיף הזה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה נחמד מאד שאת עכשיו מציגה את ההיסטוריה, אבל ההיסטוריה

הזו שונתה לא על ידי המליאה פה, מיטל, ההיסטוריה הזו שונתה על ידי שר הפנים שקבע בתקנון

שלו, בקבועים שלו, בכללים שלו, בחוזרי מנכ"ל שלו, שאין יותר פטורים מבתי כנסת. לא רק זה

גם למי שהקצינו כסף ב 2003-3-4 ולא התחיל לבנות, בנקודת זמן מסוימת, ולא יכולנו לאשר לו

תוספת. הגשנו תב"ר לנחל חיים שתקועים עכשיו שלד,

מר דני לוין, מנכ"ל: לא אישרו.

מר אפי דרעי, ראש העיר: 150 אלף שקל היו גומרים, מסייעים להם לסיים ומשרד הפנים אמרו

כללי המשחק השתנו, הם לא יכולים לקבל גם את מה שהקצית להם בעבר, כי שינינו את כללי

המשחק, אז זה מה שאמר פעם מישהו שהכלבים שינו את הכללים ולא עדכנו אותנו. אז משרד

הפנים משנה את כלליו חדשות לבקרים, זה לא קשור אלינו, אני הייתי נותן לכל בית כנסת,

ממשיך באותה מתכונת, והדוגמא שנתת על בית הכנסת האתיופים הוא בכלל לא דומה כי זה לא

בית כנסת, האתיופים השתמשו בו, כמו שהמועדון הוא נקרא מועדון האתיופים אבל הוא משמש

את הרווחה לכל מטרה שרק מעלים על דעתם אנשי הרווחה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אין לי בעיה עם זה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אין לך בעיה אבל את הזכרת את זה פה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני אזכיר את זה בוודאי, זה חצי מיליון ₪. חבר'ה בואו,

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר, אז בכלל לא רלוונטי, כי אנחנו,

גב' שושי כידרון-כחלון: פה לא נתכוון חצי מיליון שקל.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כי זה מבנה שלנו מופיע בהגשה הרשות המקומית.

גב' שושי כידרון-כחלון: כי להם אין עמותה, ופה יש עמותה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא זה לא קשור.

גב' שושי כידרון-כחלון: פה יש תורם ושם אין תורם, בואו.

גב' מיטל טולדנו: נכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא קשור.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה בדיוק אותו דבר, מבחינתי זה אותו דבר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ממש לא, ממש לא, ממש לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: עכשיו צריך לפתור את זה.

מר קובי לאור: כולם כאן בשולחן הזה אומרים שאם הייתה האפשרות הטכנית הפשוטה החוקית

היינו עושים את זה, ישנו בפגישה לפני שנה וחצי כדי לנסות לאשר את הסיפור הזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז לא אז עכשיו בוא נפתור את זה עדיין, למרות שזה קשה.

מר קובי לאור: כולם מתים לאשר, אז אני חושב שהפתרון שאיציק הציע שזה לאשר את הביטול

סעיף 9.1 או איך שזה לא נקרא, ולהעביר את זה לאישור משרד הפנים

גב' יעל נחמן: אבל אתה מסתכן בזה. אתה מסתכן.

גב' שושי כידרון-כחלון: ומה קורה אם לא?

מר קובי לאור: אז נלך לשיטת התבחינים. מה נעשה?

גב' יעל נחמן: אתה מסתכן בזה.

מר איציק בראון: מה זה מסתכן? מה זה מסתכן? אז אנחנו נלך על תבחינים. התשובה יכולה

להיות או כן או לא.

גב' שושי כידרון-כחלון: זה אפשרי?

מר איציק בראון: אם הם אומרים כן, אז יש לנו דרך המלך, ואם הם אומרים לא, אז אנחנו

הולכים על תבחינים.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: לפנות למשרד הפנים בשאלה תמיד אפשר.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא. ואם זה לא יאושר? אפשר לפתור את זה בסוגיית התבחינים.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: אוקי אז יאללה אז מה שסוכם. היא אמרה שכן עכשיו.

גב' מיטל טולדנו: היא אמרה שכן.

מר איציק בראון: זה לא אני מאשר.

גב' ליהי איינס: זה אומר שכרגע לא תהיה החלטה?

גב' שושי כידרון-כחלון: לא.

גב' ליהי איינס: אנחנו לא מצביעים?

מר איציק בראון: מצביעים על תיקון סעיף 9.2.

מר דני לוין, מנכ"ל: איציק יש סכנה שאם זה יגיע למשרד הפנים בגלל שההקצאה הייתה לפני

למעלה משלוש שנים, הם יבקשו לבטל את ההקצאה. צריך לדעת את זה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ "ש: כן יש המון סכנות למשרד ה פנים, הם לא עומדים במועדים של

הבנייה, הם לא עומדים בהתחייבויות שלהם, יש הרבה דברים שמשרד הפנים יכול...

מר אפי דרעי, ראש העיר: אז מה?

מר דני לוין, מנכ"ל: לא שידעו מזה. זה תהליך. התהליך של התבחינים לדעתי הוא הקצר ביותר

עם כל ה-, עם כל הכבוד.

מר איציק בראון: בכל מקרה נלך אליו, זה בספטמבר.

מר דני לוין, מנכ "ל: אבל אתה לא הקשבת מה שאמרתי, אמרתי שאם הסוגיה של ה -, תבוא

למשרד הפנים,

מר איציק בראון: אני לא שומע.

מר דני לוין, מנכ"ל: אם הסוגיה הזו תבוא למשרד הפנים, בגלל שעברו יותר משלוש שנים מיום

ההקצאה ולא, לא התחילה הבניה, אז משרד הפנים עשוי לפסול את ההקצאה. צריך לקחת את זה

בחשבון. ואז צריך להתחיל הקצאה מחדש, את כל התהליך ההקצאה מחדש, זה מה שצריך לקחת

בחשבון, הכל בסדר, אבל רק תיקחו את זה בחשבון, במקום ללכת על המסלול הקצר.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני בעד התבחינים. זה נראה לי יותר נוח.

מר דני לוין, מנכ"ל: זה הכי פשוט, אני לא מבין למה אתם מסתבכים ככה, כאילו זה, יש, יש, זה,

הם יכולים להתחיל לבנות, הרי זה, כל הבקשה הזו נראית לי פריצפיונית לא יותר מזה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לבנות הם יכולים לבנות.

מר דני לוין, מנכ"ל: הם יכולים להתחיל, שנייה רגע מיטל, הם יכולים להתחיל לבנות בלי שום

בעיה ובחודש מרץ הבא שכבר נאשר את התבחינים בספטמבר ונאשר את התמיכות הם יקבלו את

הכסף חזרה, ואז הם יהיו רק בסוף השלד, או בתחילת הטיח, או משהו כזה, אז מה הסיפור?

גב' מיטל טולדנו: ומה יהיה אם התבחינים אחרי זה תבוא לך עמותת אוהלי משה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: היא גם תקבל, היא גם תקבל.

מר דני לוין, מנכ"ל: בסדר אין מניעה. התבחינים הם לא רק עבורם.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני בעד. רגע אפשר להצביע?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר למה לא להגדיל בסיס תקציב?

מר דני לוין, מנכ "ל: הם חברי מועצה, תגיד את המשמעות שלהם. תגיד את המשמעות של זה,

אתה גזבר תגיד להם את המשמעות.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: זה זכותם. זכותם להחליט שהם נותנים כספים מפרויקטים אחרים

לטובת עמותת דת, זה בסדר גמור.

מר דני לוין, מנכ"ל: נכון, בדיוק. כן, בסדר.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: ישנו את התקציב ויגדילו את התקציב של התמיכות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה הולך על תקציב 2018, לא על 2017 .

מר דני לוין, מנכ"ל: הוא אומר שזה הולך מתקציב השוטף אפי.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה הולך מתקציב שוטף אפי.

מר דני לוין, מנכ"ל: זה הולך לתקציב שוטף. הנחות הולך מתקציב שוטף אז צריך להגדיל, תוסיף

לתקציב 200 אלף שקל

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: ברור שזה מתקציב השוטף. בצורה שוויונית לכל עמותה שתגיש, לא

לעמותה אחת. תגידו תנו, תנו מיליון שקל לעמותות דת זה בסדר גמור. מותר לכם.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: תגידו אתם איזה הצעות יש לכם אתם.

גב' שושי כידרון-כחלון: שלומית תקשיבי אני רוצה רגע להגיד לך משהו. אני מבינה את כל מה

שאת אומרת אבל את, אפשר,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אתם מחליטים.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה זה?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אתם מחליטים לא אני, אני רק אומרת לכם מה,

גב' שושי כידרון-כחלון: זה שאנחנו מחליטים אנחנו יודעים, אוקי? עדיין את היועמ"ש ואנחנו כן

קשובים למה שאת אומרת כי את שומרת עלינו את שומרת על החוק ואת שומרת עלינו.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: נכון.

גב' שושי כידרון -כחלון: אין.... אני באמת רוצה להבין, אוקי? אם אפשר ללכת בשיטת

התבחינים, נלך בשיטת התבחינים ונפתור אותה.

גב' יעל נחמן: זה יותר בטוח.

גב' שושי כידרון-כחלון: ואחרי זה נחליט אם אנחנו ממשיכים עם התבחינים האלה או מורידים

את הסעיף הזה לקראת 2019, זאת אופציה, אוקי? זה לא אומר שמחר בבוקר יקומו פה טונות של

עמותות שיבקשו להקים בית כנסת אני בכלל,

מר אפי דרעי, ראש העיר: אין עוד עמותות שעומדים בתנאי הקצאה.

גב' יעל נחמן: איזה עמותה, גם איזה עמותה שלא תקום יש איזה שהוא פרק זמן שהיא צריכה

לעבור. אם היא יכולה בכלל לעמוד בסטנדרטים וזה לוקח שנתיים.

גב' ליהי איינס: נו אז בבקשה.

גב' יעל נחמן: אז כך שבשנתיים האלה אם יש, אם אין עמותה שלא קמה שהיא לא בדרך קשה

ולא רלוונטית.

גב' ליהי איינס: זה לא אותו בכלל סעיף.

גב' יעל נחמן: אין לך דרך אחרת.

מר אבישי ברעם: ראש העיר מחר תלך למשרד הפנים לבקש מענק איזון מוקדם יגידו לך מה אתה

מוותר על ארנונה, ביטוח, מה אתה עשיר יש לך כסף?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני רוצה לחזור על הדברים שאמרה היועמ"ש שהובאה לכאן על

הנושא של מרכיב הקרקע. זה עבר לכם ככה ליד. הנושא של מרכיב הקרקע לפי הכללים הוא לא

היה צריך להיכלל? ז"א רק מרכיב הבנייה? הבינוי?

עו"ד מיטל שפירא: מכיוון שרכיב הקרקע היה במועד של הפיתוח אז מי שחב בו בבסיס זה

הבעלים של הקרקע במועד הפיתוח, שזה המועצה. אז במקרה כזה אם היה, לא היה מדובר

במועצה, אלא בבן אדם פרטי, אז היינו אומרים שמי חב זה הבעלים הקודם, אז אם המועצה

רוצה לחייב, שתחייב אותו. כאן זה עניין ש מי שהיה הבעלים וגם נשאר הבעלים זאת המועצה,

ולכן היא הייתה חבה, אבל המועצה הרי לא משלמת לעצמה אבל היא הייתה בעצם חבה ברכיב

הזה אז. יש כאן עניין נוסף שבעצם הטענה היא שבכלל המועצה לא מימנה מכיסה את הפיתוח,

ואז בעצם על מה הדיבור?

מר איציק בראון: משרד השיכון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה פתאום.

גב' מיטל טולדנו: זה מקורות המימון.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מיטל עם כל הכבוד,

מר אבישי ברעם: טוב בואי נעבור להצבעה כבר.

עו"ד מיטל שפירא: אני לא יודעת, זה אתם...

מר אפי דרעי, ראש העיר: מיטל עם כל הכבוד בנושא של אגרות והיטלים, נושא של אגרות

והיטלים במשרד הפנים בנוי על סך כל ההוצאות שיש, וכל הכבישים של כפר יונה, כל ההוצאות

וכו' מתחלק על כל המבנים, ולפי זה נעשה התחשיב. ברור שבתקופה, באותה עת, הנושא של

השטחי ציבור לא נלקח בחשבון והדברים האלה הרי ידועים למשרד הפנים כי גם את החוק הזה

אישר משרד הפנים ועד שהוא מאשר לוקח לו איזה כמה חודשים טובים אם לא שנים, אז הדברים

האלה אמורים להיות מול עיניו של מי שיושב שם ומחוקק את החוקים. אני רוצה פשוט לחפש

דרך לעשות את זה מה שנקרא מהר, קצר ואלגנטי. מה שצריך לבדוק, מה שאנחנו נבדוק, זה אם

אנחנו יכולים לפרק את ה-, את החיוב, המרכיב הקרקע לחוד והמרכיב הבנוי לחוד, ואז על מרכיב

הקרקע לעשות השבה כאילו כביכול לא היינו צריכים לגבות מלכתחילה בלי קשר למה שקבע

משרד הפנים, כי יש, יש איזה שהוא היגיון במה שאת אמרת, כי היום, אם מחר משה מעביר

ליעקב זה, אז גם אם עדיין לא בנוי אנחנו נותנים אישור, אז גם מרכיבי הקרקע הם כבר נכללים

בהעברה וזה צריך להיות מה שנקרא מכוסה מכל חוב. אז יכול מאד להיות שעל זה, את זה צריך

לבדוק בנפרד.

עו"ד שלומית גבע, יועמ "ש: אי אפשר לבדוק את זה אפי, חבל שנלך על כיוונים שהם לא, אי

אפשר לבדוק את זה, יש פה הסכם הקצאה שאושר על ידי מליאה, ואושר על ידי משרד הפנים,

גב' מיטל טולדנו: אבל זה לא נכון, זה לא נכון.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: וכל שינוי שלו, את תצביעי אח"כ איך שאת רוצה.

גב' מיטל טולדנו: את יכולה לטעות, את יכולה, את יכולה לטעות ואת טועה, זה מרגיז אותי

לשמוע את זה עוד פעם.

עו"ד מיטל שפירא: אבל זה לא סותר.

גב' מיטל טולדנו: כי אם את חייבת, אם את חייבת בטעות את הקרקע, בסדר, אבל אם,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני יכול להיות ש-,

מר קובי לאור: לא רגע רגע, את יודעת מה? אני רגע רוצה, אבל מיטל? מיטל? מה היא אומרת?

אבל מה היא אומרת לך?

גב' מיטל טולדנו: תגידי טעיתי, תגידי סליחה,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: את יכולה, מיטל את יכולה להגיד סליחה,

גב' שושי כידרון -כחלון: את יכולה להגיד שזה שונה ממה שאת אומרת אני חושבת ככה, זה

בסדר, את לא יכולה לבטל את דבריה.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: אני לא חושבת, אני נותנת חוות דעת. היא חושבת, אני נותנת חוות

דעת. אין פטור.

גב' ליהי איינס: זו שרצתה את הקרקע.

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן?

גב' ליהי איינס: היא יכולה מחר לבוא ולהגיש בג"צ ולבקש חיוב אישי?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: בוודאי שכן.

מר קובי לאור: אבל זה כבר סיכון מיטל זה כבר סיכון.

גב' מיטל טולדנו: למה סיכון?

גב' ליהי איינס: העמותה שנייה, שרצתה את הקרקע, ולא קיבלה את הקרקע מחר בבוקר מגישה

בג"צ ואומרת סליחה זאת הפלייה בנושא, ואני רוצה לחייב אתכם על זה, ולמה שהיא לא תעשה

את זה גם? אנחנו באים ואומרים כל הכיפות אותו צבע, אני מסכימה עם זה, אין לעשות הפלייה

בין האחד לשני אז אם כך עם כל הכבוד גם העמותה השנייה שרצתה את הקרקע הזה גם אותה

לא צריך להפלות אז במה היא שונה? אז במה היא שונה רבותיי? מה שאומר...

מר דני לוין, מנכ"ל: בשיטה של התבחינים אין בעיה, אז היא תמיד תוכל להגיש בקשה.

גב' ליהי איינס: יכול להיות. דקה דקה תני לי לסיים את העמדה. לכן אני אומרת בואו לא נלך

ונתחכם.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אבל סליחה זה גם מה ששלומית אומרת. אנחנו הולכים לפי הספר של

שלומית, ובשנה הבאה...

גב' ליהי איינס: אדוני? אדוני? שלומית צודקת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: נשבור את הראש איך אנחנו מחזירים את הכסף.

גב' ליהי איינס: שנייה, שנייה, שנייה, בוא נלך לפי מה שאמר דני, דני אומר משהו נכון, אנחנו

רגילים לעבוד בדרך מסוימת, יבנו, נשנה להם את התבחינים, יקבלו בחזרה את הכסף. כי אחרת

כל קונסטלציה אחרת שאנחנו הולכים אנחנו או עושים איפה ואיפה, או אנחנו מעמידים פה

בסיכון, אנו שאנחנו עוברים על החוק. אז אם כל הכבוד לקהל המכובד, אני ליבי אתם, ואני

חושבת שצריך להשיב להם את כספם, אבל לא בדרך הזאת, לא ככה, אז יחכו עוד קצת זמן

בספטמבר נעביר תבחינים, יקבלו את הכסף.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אז אני חושב שאם תהיה החלטה זה כבר ירגיע אותם.

גב' ליהי איינס: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כי הם אמורים לקבל כסף, ולא מחכים לסכום זה, הסכום שהתורם

אמור לתת הוא קצת יותר מהסכום שכבר שולם, והם יכולים להתחיל.

גב' שושי כידרון-כחלון: יקנו בזה ציוד לבית כנסת.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני חוזר על מה שהוצע פה, על מה ששמעתי במחלקה המשפטית

במרכז השלטון, שהדרך הנוחה והבטוחה זה ללכת על סיפור של תבחינים, ובמקביל אני אבדוק גם

את הנושא של מרכיב הקרקע, יכול מאד להיות שמרכיב הקרקע לא יצטרך להמתין לתבחינים,

ואגב אם אנחנו מחליטים שלא היינו צריכים לחייב על הקרקע, גם אם יש הסכם ויש לנו סמכות

לשנות את סעיף ההסכם, אז יכול מאד להיות שזה כבר לא מהתקציב השוטף כי זה נכנס לאגרות

והיטלים.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: זה ברור, נכון מהקרנות. חוזר מהקרנות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: וזה יוחזר מאגרות והיטלים.

מר אבישי ברעם: אתה צריך לשנות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: מה?

מר אבישי ברעם: אתה צריך לשנות את מה שנכתב בהצעה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא אז אנחנו עכשיו נותנים הצעה אחרת, מה זה משנה? ברגע שהסכמנו

לדון, כל הצעה פה היא טובה, הרי אין פה הצעה חד משמעית, ההצעה שלנו מלכתחילה היא שונה

ממה שהוצע פה.

גב' שושי כידרון-כחלון: אז מה הצעת ההחלטה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני מציע שאנחנו נלך על הנושא של התבחינים שיש עליו קונסנזוס של

רוב האנשים שיושבים פה, הוא גם מגן עלינו מפני עתירות עתידיות.

גב' שושי כידרון-כחלון: חזי תיכף מתפטר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא הוא לא יתפטר, הוא לא יתפטר, אל תדאגי , אני אדאג לו, אני

אמצא לו את המקור מימון לכסף הזה, מאיפה מחזירים אותו.

גב' ליהי איינס: הוא כבר היה בסרטים יותר גרועים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: ואין מה לעשות ימתינו חברי העמותה, ימתינו חברי העמותה, ומאד

יכול להיות, מאד יכול להיות, מאד יכול להיות שאני לא צריך להגיד לכם, אתם יודעים כמו

שאמרתי שמישהו במשרד הפנים שינה את כללי המשחק, יש עכשיו מישהו אחר במשרד הפנים

שגם הוא יכול לשנות את כללי המשחק, יכול מאד להיות שאם זה יבוא לפתחו הוא יוציא הנחיות

חדשות, הם עושים את זה חדשות לבקרים אנחנו רואים שזאת מימין לשמאל, כל שינוי פוליטי

שמתבצע בממשלה מקרין על ההחלטות למטה. משנים את כללי המשחק, פעם היה אפשר לתת

בתרבות וספורט רק לתחומים כאלה ואחרים ואתמול שרת הספורט שינתה את הכללים ואיפשרה

גם לישובים בסוציו אקונומי 7 ומעלה לנצל כספים, ז"א

מר דני לוין, מנכ"ל: עד שזימרת ישנה יעברו שבע שנים.

מר אפי דרעי, ראש העיר: בסדר, לא זה זימרת, זה השר צריך לאפשר.

מר דני לוין, מנכ"ל: אבל הוא צריך את החוות דעת של זימרת.

דוברת: זימרת לא ישנה כלום.

מר דני לוין, מנכ"ל: אבל זימרת לא ישנה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: אני אני מציע, אני מציע, בואו אנחנו סתם זה, זה,

גב' שושי כידרון-כחלון: אבל רגע,

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה, זה הנושא שיש עליו את הקונסנזוס הרחב ביותר, זה ירגיע פה את

האנשים שאנחנו בספטמבר נשנה את התבחינים ככה שפשר יהיה, זה גם מתאים למה ששלומית

אמרה, וב 2018 נשלב בתקציב את הסכום של ההשבה הזה

גב' שושי כידרון-כחלון: מהשוטף.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא צריך לחכות אם אנחנו נצליח להעביר תקציב של 2018 עד דצמבר

2017 אז אפשר יהיה בינואר להחזיר להם את הכסף ולא לחכות למרץ אפריל או אני לא יודע מה

זה הכל תלוי ביושבים פה.

מר אבישי ברעם: תנסח החלטה אחרת.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא בינואר, במרץ לא בינואר.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה שנת בחירות.

מר דני לוין, מנכ"ל: במרץ כי צריך, גם יש פה כללים, צריך חודשיים,

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: תצטרכו להגיש בקשה לפרסום של התבחינים.

מר דני לוין, מנכ"ל: תהליך.

מר אבישי ברעם: ראש העיר צריך לנסח החלטה אחרת על זה אתה לא יכול להצביע.

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא זאתי הצעת החלטה, ללכת לנושא של הכנסת הסכום הזה

בתבחינים, בספטמבר 2017, כאשר הסכום יושב בתקציב 2018. זאתי הצעת ההחלטה שלי. אני

חושב שזו ההצעה הטובה ביותר.

מר אבישי ברעם: מי בעד? ונגד?

גב' שושי כידרון-כחלון: שלומית ההצעת ההחלטה שאומרת, היא בסדר?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: כמו שאני ניסחתי להכניס את זה לתבחינים ולאשר את זה. זאת הייתה

הסכמה שלך?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן בוודאי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה הטוב ביותר. מי בעד ההצעה ירים ידו.

בעד אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס,

שושי כידור- כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

החלטה:

המועצה תדון ותאשר תבחינים למימון אגרות והיטלים לבניית בתי כנסת בחודש ספטמבר 2017 ,

בתקציב 2018 יוכנס סכום למימון אגרות והיטלים של בתי כנסת

פה אחד

מר אפי דרעי, ראש העיר: פ"א. תודה רבה.

(בשלב זה יוצא הקהל מאולם הישיבות)

מר אפי דרעי, ראש העיר:טוב דני, בוא תציג את הסדר יום. דני?

מר דני לוין, מנכ"ל: כן?

מר אפי דרעי, ראש העיר: בוא תעביר את זה ברצף.

מר דני לוין, מנכ"ל: אני קורא את השאילתה אתה עונה? איך אתה רוצה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: מי מדבר על שאילתות, תעבור לסדר היום, נו?

מר דני לוין, מנכ"ל: אה לא צריך שאילתות?

מר אפי דרעי, ראש העיר: לא, אח"כ בסוף.

מר דני לוין, מנכ"ל: צריך?

מר אפי דרעי, ראש העיר: על השאילתה הראשונה כבר עניתי, תוך כדי דיון.

מר דני לוין, מנכ"ל: בוא נגמור עם זה נו, בד"כ בתחילת הישיבה.

גב' שושי כידרון-כחלון: מה השאילתות?

עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש: כן.

מר אפי דרעי, ראש העיר: קודם סדר יום.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה שתגיד, אתה הבוס.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא משנה יאללה, לא הצבענו על זה, אבל אישרנו את זה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: נו?

מר דני לוין, מנכ"ל: מה נו?

מר אפי דרעי, ראש העיר: תעביר ברצף אני נותן לך את ניהול הישיבה.

גב' שושי כידרון-כחלון: את השרביט.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה אתה רוצה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: רוצה להקריא סדר, מי בעד מי נגד והלאה.

מר דני לוין, מנכ"ל: אה זה של הזה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: פטנט חדש? פטנט חדש? צריך להתכונן לזה אפי.

גב' שושי כידרון-כחלון: יש שאילתות.

מר אפי דרעי, ראש העיר: זה לא פטנט חדש, זה מה שאתה צריך לעשות כל הזמן.

מר דני לוין, מנכ"ל: אני צריך לעמוד מול המראה בבית ולראות את זה. טוב.

גב' שושי כידרון-כחלון: רוצה שאני אצלם אותך בשידור חי?

מר דני לוין, מנכ"ל: כן.

גב' שושי כידרון-כחלון: דני לוין בשידור חי.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הוא תיכף יציג את הנושא. מי בעד מי נגד? אני אגיד. הוא רק ייתן

הסבר על מה מדובר.

גב' שושי כידרון-כחלון: רגע בסוף לא שאילתות כבר בלבלתם לי את הראש.

2. אישור תב"ר מספר 110 רכש גנראטור נייד לחירום מ2016

הצעת החלטה מאשרים תב"ר 110 רכש גנראטור נייד לחירום מ2016 ע"ס10,000 .₪

מקורות מימון: משרד הפנים

מר דני לוין, מנכ"ל: יאללה אישור הנושא הראשון. אישור תב"ר מספר 110 רכש גנראטור נייד

לחירום מ 2016 ע"ס10,000 שקל. מקורות המימון: משרד הפנים. קיבלנו כסף

גב' שושי כידרון-כחלון: מה זה גנראטור חירום למה מיועד? מה? מי? מו? למה? כמה? איך?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: גנראטור חירום.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: אני אסביר. מרכז ההפעלה לכל נושא יש גישת חירום של מרכז

ההפעלה היום מתנהל במוקד העירוני יהיה מחובר לרשת החשמל החלופית, ז"א עם תרחיש שבו

מערכת החשמל מופעלת בלי הגנראטור.

מר דני לוין, מנכ"ל: לא לא לא לא לא סליחה לא, זה כבר אישרנו,

דובר: זה גנראטור 10 אלפים שקל מה כבר יכול להיות

מר דני לוין, מנכ"ל: זה גנראטור נייד ע"ס 10,000 שקל, שאם נניח יש רעידת אדמה או נופל איזה

טיל באיזה שהוא מקום וצריך לצאת החוצה ולהפעיל פרוז'קטורים וצריך זה, אז קיבלנו תקציב

משרד הפנים ע"ס 10 אלפים שקל לרכישת גנראטור נייד

דובר: מי בעד?

מר אבישי ברעם: אפשר לשים אותו.

גב' שושי כידרון-כחלון: הוא יהיה בתוקף עד רעידת האדמה?

דובר: דני? דני אם אתה לא תחתוך אנחנו נסיים פה בשתים עשרה.

מר דני לוין, מנכ"ל: יאללה מי בעד?

מר אבישי ברעם: דני?

מר דני לוין, מנכ"ל: כן?

מר אבישי ברעם: עד שרוכשים אותו,

גב' שושי כידרון-כחלון: עד שמשרד הפנים נותן 10 אלף שקל לא נאשר

מר אבישי ברעם: עד שרוכשים אותו אפשר לשים את זה בינתיים בגבעת אלונים?

מר דני לוין, מנכ"ל: מה? מה?

מר אבישי ברעם: לפחות חשמל שיהיה.

מר דני לוין, מנכ"ל: כן, כן, ליד הבית שלך נשים, על הבית שלך נשים.

גב' שושי כידרון-כחלון: אפשר לשים אותו בכל מקום שיש הפסקת חשמל.

מר דני לוין, מנכ"ל: יאללה מי בעד?

גב' יעל נחמן: כולם הצביעו.

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס, שושי כידור-

כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

החלטה:

מאשרים תב"ר מס' 110 רכש גנרטור נייד לחרום מ2016

ע"ס10,000 ₪מקורות מימון: משרד הפנים

פה אחד

3. אישור תב"ר מספר 111 חיבור גנראטור למרכז הפעלה 2016.

הצעת החלטה מאשרים תב"ר מספר 111 חיבור גנראטור למרכז הפעלה 2016

ע"ס12000 .₪מקורות מימון: משרד הפנים

מר דני לוין, מנכ"ל: פ"א יאללה. אישור תב"ר מספר 111, חיבור גנראטור למרכז הפעלה 2016 .

מר שלום רוזנברג, מהנדס זה מה שאמרתי. התבלבלתי בתב"רים.

מר איציק בראון: משרד הפנים.

דובר מי בעד?

מר אפי דרעי, ראש העיר: אחרי שקיבלנו את התב"ר הגדול יש פה תקציב של 12000 שקל לחיבור

שלו.

מר דני לוין, מנכ"ל: מי בעד?

גב' ליהי איינס: רגע רגע סליחה אני לא שמעתי עוד פעם?

מר דני לוין, מנכ"ל: זה גנראטור כמו ששלום הסביר למבנה.

מר אפי דרעי, ראש העיר: הגדול, גדול.

גב' ליהי איינס: נכון, נכון. הגנראטור השני.

מר דני לוין, מנכ"ל: גנראטור גדול כדי שאפשר יהיה לתת חשמל במידה שתהיה הפסקת חשמל.

דובר: זה רק החיבור.

גב' שושי כידרון-כחלון: ולהפעיל את העיר.

מר דני לוין, מנכ"ל: נכון.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: לא את העיר את מרכז ההפעלה.

מר ירון חדוות: שיש הפסקת חשמל זה כל היום הדבר הזה יעבוד.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה? מה?

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: כן, כן, כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: כן, כן זה הגנראטורים הגדולים כמו של יום העצמאות.

מר ירון חדוות: לא כבר היום.

גב' ליהי איינס: כן, כן, כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: מה?

מר ירון חדוות: כבר היום זה יתחיל לעבוד בלי הפסקה, עם כל הפסקות החשמל שיש.

מר דני לוין, מנכ"ל: כן, כן, נכון אתה צודק.

מר איציק בראון: אין הפסקות חשמל, תפסיק לבלבל את המח. (בצחוק)

מר דני לוין, מנכ"ל: מי בעד? פ"א יאללה.

בעד: אפי דרעי, יעל חן נחמן, ירון חדוות, אבישי ברעם, מיטל טולדנו, ליהי איינס, שושי כידור-

כחלון, יצחק בראון, דוד ששון, קובי לאור.

החלטה:

מאשרים תב"ר מס' 111 חיבור גנרטור למרכז הפעלה 2016

ע"ס12,000 ₪מקורות מימון: משרד הפנים

פה אחד

4. אישור תב"ר מספר 114 התאמות וחידושמבנים

הצעת החלטה: מאשרים תב"ר מספר 114 התאמות וחידוש מבנים ע"ס 75,000 .₪

מקורות מימון: משרד החינוך

מר דני לוין, מנכ"ל: אישור תב"ר מספר 114 התאמה וחידוש מבנים

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: 75 אלף שקל

מר דני לוין, מנכ"ל: 75 אלף שקל ממשרד החינוך, מקורות המימון.

מר אבישי ברעם: רגע, רגע, אני רוצה פה...

גב' שושי כידרון-כחלון: גם אני רוצה.

מר אבישי ברעם: מעיון בנספח אני מבין שמדובר עוד פעם בפני מאיר, אנחנו סיכמנו שמפסיקים

עם פני מאיר, הייתה וועדה נכון? ישבנו ודנו.

מר קובי לאור: אני לא מבין זה משרד החינוך הביאו כסף.

מר אבישי ברעם: מה כמה נשקיע ב-, בדברים האלה?

מר דני לוין, מנכ "ל: אתה לא משקיע, אתה לא משקיע, זה כסף של משרד החינוך. אתה לא

משקיע שקל.

מר קובי לאור: אבישי משרד החינוך, מקורות המימון: משרד החינוך.

מר אפי דרעי, ראש העיר: העירייה לא מוציאים כסף.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: אין לך השתתפות אפילו פה.

גב' שושי כידרון-כחלון: לא אני רוצה רגע, רגע, רגע רגע פה,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: שושי אין השתתפות גם.

גב' שושי כידרון-כחלון: לעשות סדר, רגע, רגע, אחרי זה נחליט איך נצביע. אבל אני רוצה רגע

לעשות סדר. לא שונה תב"ר זה מהתב"ר שהובא באפריל 2016, בשישה באפריל, בשלושה עשרה

באפריל ובראשון לשישי ע"ס 140 אלף שקל, אותו תב"ר, אותם מקורות מימון, ומי שיושב כאן

הצביע נגד.

מר קובי לאור: וטעה.

גב' שושי כידרון-כחלון: ורגע, אני אמשיך עד הסוף, אוקי? ולא רק זה שהצבענו נגד, התב"ר הזה

בא שלוש פעמים להצבעה, שלוש פעמים הצבענו נגד, ובסופו של יום הלכתם למשרד הפנים והם

אישרו לכם את זה, לא משנה שעד היום לא ראיתי שום אישור כתוב על זה, אבל הם אישרו לכם

את זה.

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: יש, יש שוש.

גב' שושי כידרון -כחלון: אין בעיה אני לא נכנסת לזה, אוקי? אז עם כל הכבוד שפתאום אתם

אומרים אבל זה מקורות משרד החינוך, אני רוצה רק להזכיר לכם,

מר איציק בראון: את ראית את הצבעתי?

גב' שושי כידרון-כחלון: שב 2016, לא אמרתי שהצבעת, אני ר ק אומרת שעם כל הכבוד שאתם

שניכם אומרים מקורות משרד החינוך,

גב' יעל נחמן: היא מזכירה לך.

גב' שושי כידרון-כחלון: אני רק רוצה לומר שב 2016 זה היה אותו דבר

מר איציק בראון: אני יודע.

גב' מיטל טולדנו: אני רוצה להגיד משהו.

גב' שושי כידרון-כחלון: אותם מקורות מימון, אוקי? אז מה קרה? מה יום יומיים? זה היה לפני

פחות משנה.

מר איציק בראון: פעם לא בא לי ופעם כן בא לי, מה מותר לי?

גב' שושי כידרון-כחלון: זה יפה. זה יפה. פעם בא לי לא בא זה יפה. זה משפט יפה.

מר אבישי ברעם: לא, לא מותר לך.

גב' מיטל טולדנו: אני יכולה להוסיף על זה. רגע, רגע,

מר אבישי ברעם: לא מותר לך.

גב' מיטל טולדנו: אני רוצה להוסיף אני רוצה להוסיף. התב"ר הקודם היה על 140 אלף שקל. אני

חששתי שהכסף הזה ישמש לרכישת קרוואן נוסף ובכך להגדלה. 75 אלף שקל זה אני יודעת שאי

אפשר לעשות עם זה שום דבר.

גב' שושי כידרון-כחלון: למה?

גב' מיטל טולדנו: כי ככה כי אי אפשר,

גב' שושי כידרון-כחלון: את יודעת כמה עולה קרוואן?

גב' מיטל טולדנו: כן בסביבות 140 אלף שקל

גב' שושי כידרון-כחלון: הרבה פחות.

גב' מיטל טולדנו: כי את יודעת, את יודעת למה? כי ניסיתי עכשיו לארגן איזה אחד בשביל עמותה

שאני מטפלת בתל אביב...

מר דני לוין, מנכ"ל: קרוואן פחות מ 75 אלף שקל

גב' יעל נחמן: לא פחות מ 250 אלף שקל

מר דני לוין, מנכ"ל: שלום יגיד לך בדיוק כמה עולה.

גב' מיטל טולדנו: לפחות 401 אלף שקל

גב' ליהי איינס: אפשר לשאול מה עושים עם הכסף.

מר דני לוין, מנכ"ל: קרוואן בהצבה.

גב' ליהי איינס: אני יכולה לשאול רגע את העירייה,

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר: 160.

מר שלום רוזנברג, מהנדס: 150 אלף שקל

מר דני לוין, מנכ"ל: 150 אלף שקל

מר שלום רוזנברג, מהנדס: 150 ,160 אלף שקל

מר אפי דרעי, ראש העיר: חבר'ה זה שיפוצים נו באמת.

גב' ליהי איינס: דני אני יכולה לשאול שאלה, מה עושים עם הכסף?

מר דני לוין, מנכ"ל: המבנים תראו, באמת, גם אמרתי את זה בישיבה הקודמת.

גב' ליהי איינס: אני רוצה לדעת מה עושים עם הכסף.

מר דני לוין, מנכ"ל: אני מזמין אתכם, אם אתם רוצים אני אקח אתכם אני לסיור. המקום הזה,

מר קובי לאור: מספיק, מספיק, כמה פעמים אתה יכול להזמין אותם? תגיד לי?

מר דני לוין, מנכ"ל: לא יודע, בסדר, היא שאלה, תן לי לענות.

מר קובי לאור: מביאים לנו 75 אלף שקל, לתת מתנה לילדי הכפר, מתנה. איך אפשר להתנגד

לזה?

מר דני לוין, מנכ"ל: זה באמת, באמת, המקום הזה גם תבינו מה שעשינו עם הכסף הקודם זה

החלפנו דלתות שהיו, זה מבנים יבילים משנת אפי ההיסטוריון. איזה?

מר אפי דרעי, ראש העיר: 2002-2001 .

מר יחזקאל יחזקאל, גזבר מגני ידיים.

מר דני לוין, מנכ"ל: משנת 2001, מבנים יבילים שאני אומר לך שאת לא היית שולחת את הילדים

ללמוד במבנים האלה.

גב' ליהי איינס: באמת אני לא הייתי שולחת.

מר דני לוין, מנכ"ל: שיפצנו, אני מסכים אתך, גם אני לא, אני לא אומר ש-, גם אני לא.

גב' ליהי איינס: כן.

מר דני לוין, מנכ"ל: אבל עם כל זה אנחנו מקבלים כסף ממשרד החינוך,

מר אבישי ברעם: היא גם לא הייתה מ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]