פרוטוקול ישיבות מליאה מס' 55
חבר הקלטה ותמלול
פרוטוקול ישיבת מועצת עירייה מיוחדת מס' 55
שנערכה בתאריך 29.6.2021
בחדר הישיבות הגדול, בניין העירייה
נוכחים: שושי כחלון כידור, ראש העירייה
שי רומנו, סגן ומ"מ ראש העירייה
איציק דב, סגן ראש העירייה
מעיין חג'ג', סגנית ראש העירייה
רם בליטנטל, חבר מועצת העירייה
עומרי פרבר, חבר מועצת העירייה
אלברט טייב, חבר מועצת העירייה
צבי ימין, חבר מועצת העירייה
גד רבינא ,חבר מועצת העירייה
יגאל אשרם, חבר מועצת העירייה
יצחק בראון, חבר מועצת העירייה
משה בוארון, חבר מועצת העירייה
עמית אזולאי, חבר מועצת העירייה
משתתפים: ששי מגידו, מנכ"ל העירייה
אסנת טל, ע. מנכ"ל העירייה
עו"ד שלומית גבע, יועמ"ש העירייה-בזום
ענבל דרור היימן, גזברית העירייה
נאור דוידי, סגן גזברית העירייה
מיטל ששון, מנהלת מח' הגבייה
ניר איסקוב, דובר העירייה
בני צימרמן, יועץ כלכלי לאזור התעסוקה
2
על סדר היום:
אישור צו הארנונה לשנת 2202
1. מועצת העירייה מאשרת את צו הארנונה לשנת 2022, לרבות אישור חריג ......................... 2
פרוטוקול
1. מועצת העירייה מאשרת את צו הארנונה לשנת 2202, לרבות אישור
חריג
ששי מגידו: אז אנחנו בישיבת מועצת עירייה מספר 55. ורצית עדכונים
שושי כחלון כידור: אני כבר עדכנתי. אני מציעה שענבל יחד עם מיטל ונאור יציגו פה את
הצו. יושב כאן בני צימרמן, שהוא יועץ לגזברית, שהוא ייתן פה גם
דיווחים.
ענבל דרור היימן: כן. הוא יועץ לאזור התעסוקה. גם יועץ כלכלי. טוב, אז אני אתחיל,
אנחנו מדברים על צו מיסים לשנת 2022. חשוב לי לציין שמשרד הפנים
עדיין לא פירסם את הקווים המנחים לבקשה החריגה. כך שיכול להיות
שיהיו הנחיות שיצאו אחרי הדיון. אם הם לא יהיו במקביל לבקשה
שלנו, אז אנחנו נביא לעדכון.
אלברט טייב: מה זה הבקשה החריגה. למה את מתכוונת?
ענבל דרור היימן: יש בקשה חריגה שמעלים לשרים, אז יש קווים מנחים שמשרד הפנים
מפרסם. משרד הפנים עדיין לא פרסם למרות שעד סוף יוני אנחנו
צריכים לאשר.
שושי כחלון כידור: עד מחר.
ענבל דרור היימן: עד מחר אנחנו צריכים לאשר. משרד הפנים עדין לא אישר. אנחנו הלכנו
בעצם הסתכלנו בהנחיות של שנים קודמות. ואנחנו לא חושבים שיש פה
איזה שהיא חריגה. לגבי עדכון אוטומטי הוא בשיעור של 1.92 אחוז
לשנת 22. ביחס לשנת 21. אני עוברת בעצם על יש לכם את הדברי הסבר
3
אני אעבור סעיף סעיף. הסעיף הראשון זה שטחי המעברים במרתפים
המשמשים לחניה בבניין מגורים. אנחנו בבקשה שלנו,
אלברט טייב: את מתייחסת לסעיף סעיף.
ענבל דרור היימן: כן. לא יודעת. זה אתם תחליטו.
שושי כחלון כידור: זה את תחליטי מה שנוח לך.
ענבל דרור היימן: לא. אין בעיה כל סע יף. בסדר. לגבי שטחי המעברים אנחנו מבקשים
להוסיף הערה בסיווג מבנה מגורים. כך שמעברים במרתפים תת
קרקעיים המשמשים לחניה בבניין מגורים לא יחוייבו בארנונה, שכן הם
אינם משמשים למגורים. אוקי. זה בסעיף 1. במבנה מגורים. לגבי סעיף
2.
אלברט טייב: לא משמשים למגורים או לא משמשים לחניה.
ענבל דרור היימן: לא משמשים למגורים. אוקי. לגבי סעיף 2, סיווג 230, במשרדים
שירותים ומסחר. אנחנו מבקשים לתקן את ההגדרה, עשינו בדיקה
בצווים וגילנו שמצו של 2007 לצו של 2008 בעצם הושמטה המילה
משרדים. כך שאין בצו היום משרדים. אנחנו מבקשים להחזי ר את
ההגדרה המקורית. כך שהיא תהיה בניינים המשמשים למשרדים
ומרפאות. אוקי. באותו תעריף.
צבי ימין: אפשר שאלה כל שהיא. הי ועמ"ש צריכה להיות והיא לא פה.
שושי כחלון כידור: היא פה בזום. היא רק בכנס יועצים משפטיים שנתי.
ענבל דרור היימן: בצו, אם תשימו לב. בצו הושמטה. המילה משרדים לקחו אותה לא
קיימת פתאום.
צבי ימין: ואיפה הייתם עד עכשיו?
ענבל דרור היימן: מה זה איפה היינו. זה היה ב-2007. אני לא הייתי פה ב-2007. ושניה, אני
אסביר הכל. ב -2007 ההגדרה הייתה בניינים המשמשים למשרדים
מרפאות. ב-2008 הם שינו את ההגדרה הםהרחיבו בעצם את המרפאות
4
לבניינים המשמשים למרפאות, בתי חולים בתי מרפא קליניקות עם או
בלי חדרי אשפוז. ואת המילה משרדים השמיטו.
צבי ימין: השר חתם על זה.
ענבל דרור היימן: השר לא חתם.
צבי ימין: אז זה לא תופס.
ענבל דרור היימן: יפה אז זה לא תופס. לפי, על הסעיף הזה השר אין חתימה. אנחנו ביררנו
עשינו פה בדיקה. אין אישור של שר לשינוי הזה. ולכן, בגלל שאין אישור
של השר, אנחנו מחזירים את זה אחורה. לבניינים המשמשים למשרדים
מרפאות. אוקי. היום משרדים מחויבים לפי הסעיף הכללי של 200. כי
200 כתוב למעט בניינים ש... בסעיפים אחרים בהחלטה זאת. ואין לנו
סעיף של משרדים. לכן הוא בסעיף 200. אנחנו לא יודעים היום כמה
משרדים מחייבים אבל זה משהו מינורי. אין פה יותר מדי משרדים.
(מדברים ביחד)
ענבל דרור היימן: אנחנו לא ניקח רטרו. אני רק אומרת אנחנו הראייה שלנו, כעירייה זה
על העתיד. יהיו פה משרדים בעתיד. אוקי. אז אנחנו רוצים שהתעריף
יהיה כמו בתעריף של 2007.
צבי ימין: אבל באותו ראש פרק זה היה מופיע משרדים.
ענבל דרור היימן: כן. בראש פרק מופיע משרדים שירותים ומסחר. אבל בסיווג עצמו לא
מופיע. אז אנחנו רוצים להחזיר את זה למקור. אוקי. עכשיו אני עוברת
לסעיף 3, שבעצם סעיף 3 ו-4 הם מחוברים. בסעיף 3 , אתם זוכרים לפני
שנתיים הגדרנו מרכז קניות ומסחר ששטחו הכולל הוא מעל 8000 מטר
והגדרנו בעצם חניון מקורה ללא תשלום. אנחנו רצינו שהתעריף של
החניון יהיה הרבה יותר נמוך מהתעריף של המסחר, של החנויות בעצם.
משרד הפנים לא אישר לנו. אישר להוריד לתעריף 79, איזה שקל פחות
אנחנו בעצם רצינו למינימום של מסחר ושירותים.
צבי ימין: כמה זה המינימום?
5
ענבל דרור היימן: 72.19. אוקי. אז מה שאנחנו מבקשים פה, זה גם לשנות את ההגדרה.
במקום חניון מקורה ללא תשלום אלא לחניה מקורה. ולהוריד להפחית
את התעריף ל-72.19. ולעומת זה יש בצו סיווג של חניונים בסיווג 800 .
משה בוארון: מה, לא הצלחתי להבין מה זה בין חניון לפרויקט, שמה היה מקורה.
ענבל דרור היימן: תיכף תבין בדיוק בסעיף הבא. החניו נים הם בעצם חניונים בתשלום.
והתעריף היה 59, קבוע בצו 21.
משה בוארון: חניונים זה בתשלום לא שמה היה,
ענבל דרור היימן: חניונים זה בתשלום בסיווג 800 והתעריף ב-21 הוא 59. אנחנו מבקשים
להעלות את התעריף בעצם למקסימום של חניונים שזה 71.16 ולהקטין
להוריד את החניה המקורה שזה בקניון ל-72.19. כך שיהיה איזה שהוא
אינטרס לקניון לא לגבות בתשלום את החניה. אוקי. בגלל זה אנחנו
בעצם רוצים להשוות את התעריפים.
שי רומנו: היום חניון בתשלום.
ענבל דרור היימן: ... משלם 59 שקל למטר מרובע. יותר נמוך מחניה ללא תשלום
(מדברים ביחד)
דובר: יגאל, היום בחניון בתשלום הם משלמים פחות ארנונה מחניון ללא
תשלום. זה ממש לא נורמאלי. בצו הארנונה יש לך חניון בתשלום הם
משלמים 52 במקום 72 .
(מדברים ביחד
ענבל דרור היימן: אנחנו רוצים שלא יהיה להם אינטרס. כמה שיותר יחנו שם לא בתשלום.
מעיין חג'ג: אתה מבטל את האינסנטיב לגבות את התשלום. אתה אומר החניה ללא
תשלום זה אותו תעריף ארנונה. ועל פניו יש לך פחות. אין לך סיבה
לקחת כסף. זה לא מבטיח שלא יקחו כסף. אבל זה מוריד את התמרוץ
לקחת כסף.
(מדברים ביחד)
6
שושי כחלון כידור: יש פה משהו חד משמעי מבחינתנו. יש פה משהו ש מבחינתנו אנחנו
מייצרים פה איזה שהוא שיויון. אגב זה לא הקניון אם תחליט כל ...
שמדובר במסחרי וזה, לעשות משהו אחר. זה כבר לא נתון לשליטתנו.
אבל אנחנו מייצרים פה, איזה שהוא משהו כמו שאמרה פה מעיין
אינסנטיב באמת לא לייצר פה עוד גביה.
ענבל דרור היימן: אוקי. הסעיף הבא זה סעיף 400. סעיף 42 לצו. סוג נכס תעשייה. אני
מדברת על תעשייה בכלל העיר. הסיווג הקיים היום. אנחנו מבקשים,
אלברט טייב: מה זה הקיים היום זה לא באזור התעשיה.
ענבל דרור היימן: לא. לא באזור התעשייה. אנחנו מבקשים להבהיר בעצם את ההגדרה,
כך שיהיה ברור שכל מבנה תעשיה יחויבו בתעריף 400. כי מה שקורה
היום בסעיף 4.1 רשום מבנים המשמשים לבתי תוכנה. בסעיף 4.2 רשום
מבנים אחרים המשמשים לתעשיה לחלק הבניין המשמש למשרדים.
ועבור יתרת חלקי הבניין מבנה עזר וסככות. אנחנו מבקשים להוסיף את
המילה לרבות בסעיף 4.2 כך שזה יהיהברור שכל תעשיה תהיה בסיווג
של 400. זה כלל העיר זה סיווג קיים
אלברט טייב: מה הרציונאל.
ענבל דרור היימן: שאין לנו היום אם זה תעשייה אחרת בעצם אין לנו תעריף.
אלברט טייב: יש רק בתי תוכנה.
ענבל דרור היימן: יש או בתי תוכנה או משרדים או מבנה עזר. ואם באים לבנות פתאום
מבנה תעשיה אחר אז אין לנו תעריף.
(מדברים ביחד)
ענבל דרור היימן: ועכשיו אני רוצה לעבור שבני יציג את האזור תעסוקה החדש.
בני: טוב, משפט אחד עלי. לי קוראים בני צימרמן אני חלק מצוות שנשכר על
ידי הרשויות למעשה שמובילות את פיתוח אזור התעסו קה. אנחנו
נמצאים בשלב שאנחנו מלווים את התב"ע. מקימים חברת ניהול
משותפת. ובין היתר אחד התפקידים, אני הכלכלן בצוות. ומה שאנחנו
7
מנסים לעשות זה גם להסתכל קצת שני צעדים קדימה ליום שהתב"ע
תאושר. אז כבר להסדיר בצו הארנונה את התשתית המוסווית שתהיה.
זה באמת צופה פני עתיד. זה לא מחר בבוקר. וזה עושה כמה דברים.
דבר ראשון אני דווקא אלך לסעיף 7 ברשותכם, אחר כך נחזור לשש. מה
שעושה סעיף 7 זה למעשה לוקח ומגדיר את אזור התעסוקה הזה כאזור
מסים נפרד. מה שיאפשר בעתיד להתאים בצווי הארנונה הבאים את
התעריפים בהתאם לשימושים שיהיו שם בפועל. היום התב"ע מגדירה
שמה שימושים נרחבים מאוד. אתם יודעים שיש פער בין מה שהתב"ע
מגדירה מבחינה תכנונית למה שבפועל ארנונה אחר כך מחייבת כי זה
מה שהשימוש בפועל. ונכון לעכשיו אנחנו ממליצים פה על שני נושאים
עיקריים. אחד באזור התעסוקה לקבוע תעריף של בנייני תעשיה לרבות
משרדים ומחסנים סיווג 402 של 140 ₪ למ"ר. ותעשיה מרובת ידע
לרבות בתי תוכנה, בסיווג 403 גם כן של 140 מ"ר לשנה. אנחנו עושים
את זה גם בהסתכלות על צווי ארנונה אחרים שיש פה במרחב. ליצור
מצב שהאזור תעסוקה מצד אחד הוא תחרותי מ צד שני הוא לא נותן
מחירים שהם ... לגמרי. בחומר שצירפנו אז יש גם השוואה לצווי ארנונה
במקומות אחרים. וכמה מחייבים בנתניה, בעמק חפר, בקדימה צורן וכל
המרחב. זה נושא אחד. הנושא השני זה סעיף 6. זה בכלל הסתכלות כלל
עירונית גם. אבל אנחנו מאמינים שהאוריינטציה של הא זור תעסוקה
היא תהיה יותר רלוונטית וזה מרכזים לוגיסטיים. אין תעריף ש...
מרכזיים לוגיסטיים בצו ארנונה כיום. ואנחנו מבקשים שיופיע הסיווג
280 תעריף של 130 ₪ למ"ר. גם זה אחרי השוואה שעשינו לא ליותר מדי
רשויות יש מרכז לוגיסטי בצו הארנונה. יש כאלה שעושים כל מיני
התאמות. לעסקים שירותים ומסחר. וגם פה התעריפים הם תעריפים,
(מדברים ביחד)
8
בני: אם אתה רוצה עשיתי ככה בשבילי. נגיד לב השרון מחייבת מאה המטר
הראשון 135 שקלים אבן יהודה מהמטר הראשון 187 שקלים. עמק חפר
זה דיפרנציאלי. מאה מטר ראשונים זה 213. ואז כל מטר נוסף זה 110
שקלים. נתניה ממטר ראשון עד 3500 מטר ראשונים זה 158 שקלים
אחרי זה יורד ל-118. ואחרי זה מ-5000 ומעלה זה 91 של. ועשינו את זה
מה שנקרא בהסתכלות לכל המרחב. וקבענו תעריפים שהם תעריפים
תחרותיים נקרא לזה ככה.
שושי כחלון כידור: רוצים לייצר איזה שהיא עדיפות שלנו.
בני: לא לפי מדרגות. מהמטר הראשון. אבל תעריף שהוא בסוף נותן לך
תחרותיות.
אלברט טייב: זה לא נמוך מדי. אני ראיתי את כל המאה שלושים למשל של המרכזים
הלוגיסטיים.
ענבל דרור היימן: אנחנו רצינו בעצם הסתכלנו על אזור התעשייה שזה 140. ואמרנו מרלוג
צריך להיות קצת פחות מה-140. מהתעשיה
(מדברים ביחד)
בני: מה שקורה בצו הזה כרגע שקודם כל מגדירים את האזור. ואחר כך יהיו
מה שנקרא, כל שנה אני מאחל לכם שבשנים הבאות תקבעו תעריפים
לאזור הספציפי הזה בהתאם להיתרים שיצאו והשימושים שבפועל.
ענבל דרור היימן: זה לא מגביל אותנו זה רק עוזר. אנחנו נביא, אני מניחה בשנה הבאה עוד
סיווגים חדשים בהתאם, ויש דבר נוסף שרציתי לעדכן בשינוי מהצו של
21, זה מועדי תשלום הארנונה הכללית לשנת 22, שחיוב הכולל בארנונה
לכל השנה מראש, תמיד נקבע עד ה-31.1 שניתן לשלם. ואנחנו מרחיבים
פה בעצם את התקופה עד ה -28.2.22 זאת אומרת מי שרוצה לשלם
מראש לכל השנה הוא יכול עד ה-28.2 וכשאנחנו נביא את ההנחות בסוף
שנה אז יש על זה הנחה. זאת אומרת אנחנו נותנים עוד פרק זמן. הצו זה
9
בלי ההנחות. הנחות זה בנפרד. זה גם צריך לאשר בנפרד. זה ב-21 נתנו
שני אחוז. אז פשוט אנחנו נותנים למי שרוצה לשלם,
שי רומנו: לא. זה עבר וועדת כספים. אחת אפילו עשינו על זה עוד זום אין בשניה,
כל סוגיית ההטלה. הוספנו תיקונים מאוד הגיוניים. זהו. אין לי.
אלברט טייב: אני מבקש הסבר לגבי סעיף 1. מה קרה לנו כעירייה והאם אנחנו פתחנו
היום בעצם ראש העיר פתחה את קמפיין הבחירות שלה. תסבירי ל י
בבקשה מה המשמעות.
שושי: היא לא ראש העיר. והיא לא עושה קמפיין. גם לא עושה לי קמפיין עם
כל הכבוד.
אלברט טייב: תסבירי לי את המשמעות של סעיף 1 בעצם
ענבל דרור היימן: אנחנו שינינו בשנה שעברה בעצם ניסינו לשנות את ההגדרה וקיבלנו
בעצם תשובה שלילית מהשרים. ומה שאנחנו מנסים עכשיו זה לשנות
את הסיווג. אם זה יאושר או לא,
אלברט טייב: אתם יודעים הרי שזה,
שושי כחלון כידור: ברשותך, אני רוצה לתת תשובה. השאלה הופנתה אלי את לא היית
צריכה לענות עליה. כיוון שאת עדיין לא ראש העירייה, תרצי להיבחר
כראש עירייה, אז אני אתן תשובה לשאלה הזאת. אני רוצה להזכיר
לכולם שאנחנו נכנסנו לתפקיד ענבל ואני, אני בסוף נובמבר ענבל
בדצמבר. ונדרשנו להתמודד עם אתגר הארנונה במהלך הה תייחסות
שלנו לצו הארנונה 2019. כשהיינו אמורים לאשר אותו בפברואר 2019 .
או אז הייתה הצעה שהונחה על סדר היום. גם של חברי הקואליציה דאז
גם של תושבי העיר, שהם ישלמו עבור מעברים במרתפים שמיועדים
לחניה, עשרה אחוז מתשלום המינימום למגורים. בהצבעה שהתקיימה
באותה יש יבה ב -2019, ביקשו התושבים לשנות את הגדרת הצו
ובישיבה שקיימנו כקואליציה רוב הקואליציה בחרה ללכת עם ההצעה
שהציעו התושבים. ואני אמרתי שאם אני אהיה בעמדת מיעוט בעניין
10
הזה, אני אלך יחד. ארים את היד יחד עם חבריי לקואליציה וזה מה
שהיה. הייתה בעמדת מיעוט. ואנחנו בעצם עשינו שינוי בהגדרת הצו.
וככה שלחנו את זה למשרד הפנים. כשאני רוצה להזכיר לכולם שידענו
שהסיכוי שזה יתממש הוא כמעט שואף לאפס. ויותר מוקדם אמרנו את
זה בישיבה, ואמרנו את זה גם לתושבים. למרות זאת הייתה התעקשות
שככה אנחנו נעשה. והדבר הנוסף שגם בשעתו אמרתי, שככל שזה לא
יאושר. העירייה תייצג את הצורך הזה בבתי המשפט. בין פברואר ליוני
היינו צריכים כבר ביוני לאשר את צו הארנונה של 2020. אוקי. מזכירה
לכם אנחנו עכשיו גם ביוני מאשרים את הצו של 2022. ב-2018 לא אישרו
את הצו ביוני מאחר וזה היה תהליך של מערכת בחירות ו משרד הפנים
לא אישר לעשות אישור כזה ב-2018. ביוני כשבאנו לאשר את הצו של
2020. עדיין לא הייתה לנו תשובה ממשרד הפנים לגבי הבקשה שלנו לצו
הארנונה של 2019. ולכן, נשארנו עם אותה הגדרה באותה התכנות. כי
אמרנו ככל שאנחנו נתעקש כרשות מקומית, כעירייה, לעמוד על דעתנו,
שכך זה צריך להיות, יכול להיות שמשרד הפנים והאוצר ישתפו איתנו
פעולה. בדלתא הזו נדרשנו להתמודד עם עתירה מינהלית, שהגיש אחד
התושבים בשם התושבים האחרים. עתירה שעד היום לא קיבלנו עליה
פסק דין. לצערי הרב. אנחנו כמעט שנתיים וחצי מתנהלים עם עתירה
סביב הנושא של הארנונה. אנחנו השנה, החלטנו לקחת על עצמנו את
העשרה אחוז. כאילו ללכת עם החלטה. כשאנחנו בעצם גוזרים על
התקציב של העירייה וככה גם הצגנו את תקציב העירייה, פחות אוקי,
תשעים אחוז תשלום עבור מעברים. זאת אומרת לצורך העניין בדלתא
נתנו לעצמנו רק את העשרה אחוז בתוך התקציב. אנחנו גם כרגע לפני
עדכון תקציב שהוא יוצג לכם מן הסתם. בסך הכל מסתדרים עם הסיפור
הזה. ולכן החלטנו שהדלתא של העשרה אחוז היא לא רלבנטית כדי
שאנחנו נתעקש עליה. והצענו שעבור המעברים התושבים לא ישלמו. אני
11
יכולה להגיד מדי וון. אוקי, גם ב-2019 כשהבאנו את הצו, וגם ב-2020 ,
וגם בבית המשפט. וגם היום כשאני יושבת כאן על הכסא, אני לא
חושבת. גם לא אז, וגם לא היום, שתושבים צריכים לשלם על מעברים.
אני תמיד אמרתי את זה. אף פעם לא הסתרתי את דעתי בעניין הזה. אני
חושבת שהם לא צריכים לשלם על מעברים. אני אגיד כזה דבר, שבהבדל
מהמעברים אני חושבת שהם צריכים לשלם על חניות. ולמה אני אומרת
את זה, מפני שחניה מקורה היא חניה מקורה. וזה לא משנה אם היא
בבניין מגורים או שהיא בבית צמוד קרקע. כמו שתושב בבית צמוד
קרקע משלם עבור החניה, המקורה כך צריך לשלם התושב בבניין. עכשיו
אל תגידו לי שאין מה לע שות. חייבים היו לעשות את המרתפים. כי
הקבלנים וזה. הקבלן חייב לתת חניה. יש תקן חניה מוגדר במדינת
ישראל. הקבלן חייב לתת תקן חניה. איך הוא מחליט לתת את התקן
חניה. אם הוא מחליט לשים את זה מעל הקרקע או מתחת לפני הקרקע
זה כבר החלטה של הקבלן. אני לא נכנסת לזה אוקי. אבל ככל שמדובר
במרתף והוא חלק מהגדרת הצו שלנו, וצריך לשלם עליו אז אנחנו לא
יכולים לעשות את ההפרדה של ... עדיין אנחנו לא יכולים לייצר מציאות
שמי שגר בבניין מגורים לא ישלם על חניה מקורה. ומי שגר בבית צמוד
קרקע ישלם על חניה מקורה. ואין לנו שום יכולת בנקודת הזמן הזו.
יכול להיות שבעתיד תהיה אפשרות כזו כשיהיו הכנסות מספיק מניבות
לעיר, לפחות בוא נתחיל עם זה שיהיו פה שלושים אחוז הכנסות מניבות
לעיר. ו -70 אחוז מהארנונה אז יכול להיות שנוכל לעשות עוד דברים
אחרים ושונים ממה שנעשים היום. אבל לצערי הרב, אני אומרת את זה
לצערי הרב, העירייה הזו העיר הזו כאילו כולם מתנהלת מ-92 ... צווי
הארנונה.
אלברט טייב: ההצעה הזו העלית אותה להסכם הפשרה בבית המשפט כשניסו להגיע
לאיזה הסכם פשרה העלית להם את ההצעה הזו.
12
שושי כחלון כידור: אני לא הייתי צריכה להגיע לשום הצעת פשרה. מי שהציע הצעת פשרה
זה השופטת לא אני.
אלברט טייב: כשהשופטת הציעה את ההצעה הזאת, היית שם. העיריה את העלית את
זה.
שושי כחלון כידור: לא. אני לא צריכה להציע שוב. אני לא צריכה להציע הצעות שווא.
אלברט טייב: בגלל זה אני אומר לך שזה זריית חול בעיני הציבור.
שושי כחלון כידור: תגיד מה שאתה רוצה.
אלברט טייב: אם היית רוצה באמת להקל על הציבור הזה, שקורס תחת הנטל שלך.
(מדברים ביחד)
אלברט טייב: אבל היום את מסתכלת צופה פני העתיד, ויודעת בדיוק מה קורה
בציבור. יודעת את התסיסה בציבור אז פתאום את מביאה. ואני אגיד
לך יותר מזה, את יודעת שמשרד הפנים לא יאשר לך את זה. לכן את
זורה חול,
(מדברים ביחד)
שושי כחלון כידור: אין נביא בעירו. אלא אם כן אתה נהיית נביא. אתה יודע למי ניתנה
הנבואה. אוקי. בואו נמשיך. יש עוד שאלות.
צבי ימין: כן ברשותך. אם אפשר לקבל התייחסות של היועצת המשפטית לבקשה
שלנו בצו הזה. אם בכלל יש סיכוי שהוא יצליח. כי אני יודע שכל פעם
אנחנו שומעים אותה והיא מתייחסת,
שושי כחלון כידור: בקשה לא רלבנטית. ואם אתה תרצה היא תשלח לך חוות דעת בתום
הישיבה.
צבי ימין: למה?
שושי כחלון כידור: כי הבקשה הזאת היא לא רלבנטית.
צבי ימין: כי אם אנחנו מגישים בקשה שאנחנו מבינים.
שושי כחלון כידור: היא לא שר הפנים והיא לא שר האוצר.
13
צבי ימין: אם אנחנו מגישים בקשה שאנחנו כחברי מועצה, רוצים להצביע עליה
אנחנו צריכים לראות את הפוטנציאל האם יש לה סיכוי לה...
שושי כחלון כידור: מה היא נביאה, היועצת המשפטית.
צבי ימין: לא אבל יש לה כלים משפטיים.
שושי כחלון כידור: אין לה שום כלים משפטיים להגיד אם זה יצליח או לא. אוקי. דעתה לא
רלבנטית. היא לא רלבנטית לדיון. אוקי. זה כאילו שאתה רוצה שהיא
תעשה איזה שהיא השערה אם יאשרו כן או לא, זה לא רלבנטי. כן מה
עוד.
דובר: אבל צביקה היא עברה על כל החומר.
(מדברים ביחד)
דובר: היא גם כן קיבלה את החומר הזה. היא נמצאת וכל זה. אם היה כאן
משהו שהוא לא חוקי אתה מסכים שהיא הייתה אומרת. תשאל אותה.
(מדברים ביחד)
צבי ימין: בוא נאמר שמה שאומרים זה נכון, שהיא פה נמצאת כרגע,
שושי כחלון כידור: היא לא צריכה לתת את דעתה. כי מה שאתה מבקש זה שהיא תיכנס
בנעלי משרד הפנים. ומשרד האוצר. תפקידה של היועצת המשפטית זה
לא להיכנס בנעלי שר הפנים ושר האוצר. ולכן היא לא תתן את דעתה.
ולהבא צביקה אתה מקבל חומר יש לך שאלות ליועצת המשפטית,
צבי ימין: זה שאת לא רוצה לאפשר לי,
(מדברים ביחד)
צבי ימין: אנחנו נמצאים פה בישיבת מליאה כדי לשאול שאלות.
שושי כחלון כידור: אתה קיבלת תשובה.
צבי ימין: לא קיבלתי. את לא מאפשרת לשאול את השאלה.
שושי כחלון כידור: היועצת המשפטית הייתה שותפה לכתיבת הצעת הטיוטה הזו. אתה
יכול להצביע נגד זו זכותך המלאה.
14
צבי ימין: אין פה עניין שאני אצביע נגד. כדי שאני אצביע בעד או נגד, אני צריך
לקבל את המטריה הרחבה יותר במסגרת הישיבה.
שושי כחלון כידור: לא. אתה לא צריך לשאול את זה במסגרת הישיבה.
צבי ימין: זכותי לשאול דרך אגב.
שושי כחלון כידור: אוקי. אתה שאלת. וקיבלת תשובה ממני.
צבי ימין: אני צריך,
שושי כחלון כידור: אז תשלח לה מייל מחר, ותקבל תשובה בכתב.
צבי ימין: אני חושב שעשו דבר מאד חושב שושי, את בעבר אמרת שאין סיכוי שזה
יעבור. אם את מאמינה שאין סיכוי שזה יעבור, איך את מביאה צו כזה,
אלברט טייב: לזה קוראים זריעת חול בעיני הציבור.
שושי כחלון כידור: אוקי. אני מאמינה שזה יעבור. הגם שחברך לאופוזיציה חושב שאני
זורה חול בעיני הציבור. היחידי שזורה חול בעיני הציבור זה אתה. בזה
שאתה מתנגד להחלטה הזו. עוברים להצבעה. מי בעד לאשר,
אלברט טייב: ... שהחליטו לבטל את ההצבעה, שאת הולכת אותם שולל לגבי
התמיכות.
שושי כחלון כידור: אני הולכתי אותם שולל.
אלברט: בוודאי,
שושי כחלון כידור: סליחה. אנחנו עוברים להצבעה.
(מדברים ביחד)
ששי מגידו: חברים אנחנו עוברים להצבעה. אז הצעת החלטה. מועצת העירייה
מאשרת את צו הארנונה לשנת 2022 לרבות אישור חריג
15
________________ _________________
שושי כחלון כידור ששי מגידו
ראש העירייה מנכ"ל העירייה
החלטה:
מועצת העירייה מאשרת את צו הארנונה לשנת 2022, לרבות אישור חריג
בעד: שושי כחלון כידור, שי רומנו, מעיין חג'ג, עומרי פרבר, עמית אזולאי,
רם בליטנטל, יגאל אשרם, משה בוארון
נגד: גד רבינא, איציק בראון, אלברט טייב, צביקה ימין, איציק דב