פרוטוקול ישיבות מליאה מס' 18

פרוטוקול ישיבת מועצת עיר מיוחדת שלא מן המניין מס' 18

שנערכה בתאריך 07.01.2025

נוכחים:

אלברט טייב, ראש העירייה

יעל חן, חברת מועצת העיר

יניב לוינסון, חבר מועצת העיר

גל סורפין, חברת מועצת העיר

עדי נתנאל, חבר מועצת העיר

שמעון סעדה, חבר מועצת העיר

יגאל אשרם, חבר מועצת העיר

עוזיאל חי קרוואני, חבר מועצת העיר

מעיין חג'אג כחלון, חברת מועצת העיר

רעות הררי, חברת מועצת העיר

חסרים:

טל ליבשטיין, חבר מועצת העיר

איציק דב, חבר מועצת העיר

שרון הגלילי, חבר מועצת העיר

עמית אזולאי, חבר מועצת העיר

שושי כחלון כידור, חברת מועצת העיר

נוספים:

צביקה ימין – מנכ"ל העירייה

אורית בז'רנו שפירא – מבקרת העירייה

ענבל היימן דרור – גזברית העירייה

שלומית גבע – יועמ"ש העירייה

ניר איסקוב– דובר העירייה

אלי דיגא – מהנדס העירייה

מיטל ששון – מנהלת מרכז תשלומים

עו"ד רועי הלר

על סדר היום:

1. אישור חוק עזר לכפר יונה (פסולת עודפת) התשפ"ה - 2025 ................................... 2

פרוטוקול

אלברט טייב: אנחנו סיימנו את הישיבה הקודמת מן המניין אנחנו עוברים לישיבה

מיוחדת שלא מן המניין מס' 18 יש לנו אישור חוק עזר עירוני מאוד

מאוד משמעותי, אז לפני הכל אני רוצה להודות על מי שעמל על החוק

הזה במשך תקופה מאוד ארוכה, למחלקה המשפטית שלנו, לשלומית

ולאנשים שלה תודה, וליועץ שלנו רועי בגלל זה שאלתי איך קוראים לך

שאני לא אטעה רועי, עבודה טובה. הוא יציג לנו יש כאן מצגת מסודרת

כל שאלה או דבר הוא פה בשביל זה אז נתחיל.

1. אישור חוק עזר לכפר יונה (פסולת עודפת) התשפ"ה- 5202

עו"ד רועי הלר ערב טוב סליחה על האיחור. אוקיי חוק עזר לפסולת עודפת, כמו שאתם

יודעים הרשות המקומית חייבת לטפל ולפסק שירותים לפינוי פסולת

וטיפול בפסולת. בשנת 2010 עיריית חולון עתרה נגד שר הפנים בבקשה

שיאשר לה להטיל אגרה על פסולת עודפת מה המשמעות? המשמעות

היא שעסקים שנמצאים בתחומי הרשות המקומית עד לאותו הסדר

הרשות המקומית לא היתה רשאית לגבות אגרה נוספת או לגבות

תשלומים נוספים מעבר לארנונה, וזאת לצורך כיסוי הטיפול בהוצאות

שנגרמות לה עבור הטיפול בפסולת, כלומר הגוף הציבורי הוא זה שמממן

את הגוף הפרטי, את העסקים הפרטיים, רמי לוי לצורך העניין כדוגמא

הפסולת שלו שהוא מייצר לא מטופלת על ידו אלא הרשות המקומית

היא זאת שמטפלת לכן בשנת 2010, עיריית חולון עתרה נגד שר הפנים

ובסופו של הליך משפטי יחסית ארוך שעירב גם את המרכז לשלטון

מקומי בית המשפט העליון אישר לעירייה והרשויות המקומיות בעקבות

זה המשיכו וביצעו את אותו חוק עזר, העתיקו את אותו חוק עזר, בית

המשפט העליון אישר לגבות אגרה על פינוי פסולת עודפת מבעלי עסקים.

האגרה הזאת או בעצם האישור הזה מסתמך על עומד על שני אדנים

אחד עיקרון המזהם משלם, זאת אומרת הגוף שמייצר את הפסולת, כל

סוג של פסולת הוא זה שאחראי לטיפול ולמימון ההסדרים של הטיפול

והטמנה וכל השרשרת הזאת ולא התושבים, בסדר, העיקרון השני זה

שתבוצע הבחנה בין כמות פסולת נורמטיבית, או פסולת בסיסית

שמכוסה בתשלום הארנונה, לבין תשלום עבור הפסולת העודפת כלומר

מעבר לנורמה הזאת עבור אותה כמות תהיה אגרה ייעודית.

יעל חן: מייצר הפסולת זה הקבלן?

עו"ד רועי הלר: כל מייצר פסולת, כל מייצר פסולת זה יכול להיות לצורך העניין בית

עסק וזה יכול להיות גם

יעל חן: בן אדם פרטי שמעסיק קבלן שנניח משפץ לו את הבית והוציא פסולת

החוצה?

עו"ד רועי הלר: זה שאלה טובה, אני אחדד מה שאנחנו מדברים פה כרגע על פסולת

ביתית מעורבת ולא פסולת בניין.

יעל חן: הרסתי את הבית ואני רוצה לבנות אותו מחדש בסדר ואני מוציאה

פסולת בניין החוצה, מי מייצר הפסולת אני כתושב או הקבלן?

עו"ד רועי הלר: את מייצרת את הפסולת, אני מניח שיש הסכם.

אלברט טייב: בלי שום קשר למה שהוא מציג פסולת בניין בשום אופן זה לא נחשב

פסולת ביתית.

יעל חן: זה ברור רק רציתי לדעת מי מייצר הפסולת, התושב שמזמין את הקבלן

או הקבלן כאחראי על פינוי הפסולת.

עו"ד רועי הלר: כך או אחרת בית המשפט העליון בא ואמר לא ניתן להטיל את התשלום

הזה, לחייב באגרה אלא לאחר, אלא לאחר שתבוצע הבחנה בין פסולת

בסיסית לפסולת עודפת א', ודבר שני שזה יהיה בחקיקה של הרשות

המקומית ולא בהסכמים כאלה ואחרים שיש רשות שזיהו את הדברים

אבל פתרו את זה בהסכמים פרטניים. משרד הפנים בחודש 11/2017 ו

אחר כך בשנת 2018 פרסם אמות מידה של המהות של חוקי העזר איך

אנחנו מתקינים אותן, אני אקדים ואומר שכך אנחנו עשינו גם פה

בעירייה. משרד הפנים בא ועשה הבחנה בין שלושה סוגים של פסולת,

אחד זה פסולת התואמת שימוש בי תי כלומר הפסולת שאותה אנחנו

מכירים, הפסולת השניה זה פסולת ייעודית שאופן הפינוי שלה הוסדר

בדין ספציפי, כלומר פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית, וכדומה,

פסולת בניין והסוג השלישי זה פסולת תעשייתית עודפי חומרי גלם

ותוצרים של תהליכי ייצור, זה הפסולת העודפת שלנו שאנחנו מבינים

אותה, ולכן כמו שאנחנו מדברים, חוק עזר מבחין פה בין שתי קטגוריות

אחת זה פסולת בסיסית והשניה זה פסולת עודפת. אנחנו לפני כשנתיים

וחצי נשכרנו על ידי העירייה על מנת להכין את התחשיב שיאפשר לנו

לעשות את ההבחנה בין הפסולת הבסיסית לפסולת העודפת, להציע

לעירייה חוק עזר שעומד באותן אמות מידה של עיריות אחרות ושל

משרד הפנים שפרסם את זה ולאחר תהליך שעשינו פה באמת עם

המחלקה המשפטית ויחד עם הגזברות והנהלת המועצה, יחד עם

מחלקת שפ"ע אגף שפ"ע הצענו חוק עזר, קיבלנו את האישור של אגף

לאיכות הסביבה, אגף לפסולת מוצקה, וק יבלנו גם את האישור של

חברת ג'יגה שזו חברה שמאשרת את התחשיבים למשרד הפנים לתחשיב

שאנחנו הצענו. דברים נוספים פה, אתם רוצים לעבור לנסות להבין,

שאלות?

עדי נתנאל: יש איזה סף שאנחנו עוברים אותו, כאילו מה הסף מה הכמות זה אחד?

שתיים האם זה מדורג, האם סתם יש חיוב מדורג,

עו"ד שלומית גבע: אולי כדאי להציג את החוק לפי הפרקים ואז זה יעשה סדר.

עדי נתנאל: אולי יש טבלה

עו"ד רועי הלר: נעבור רגע לחוק העזר. אני אקדים ככה, עבור כל אין לנו היום, היום

העירייה אימצה את המקדמים של כמויות הפסולת שנוצרות, שכל אדם

יוצר במהלך היום, אלו תחשיבים הכלליים של המשרד להגנת הסביבה,

לא עשינו בהם איזה שהוא שינוי, עבור כל בית עסק, בית העסק אחד לא

דומה לבית עסק אחר, יש הבחנה בין תעשייה לבין מסחר, יש הבחנה בין

בתי עסק שמבצעים הפרדה מלאה של פסולת, אריזות פסולת

אלקטרונית בטריות וכדומה לבין בתי עסק שלא עושים את זה, ולכן גם

זה נמצא בתחשיב. לכל בית עסק בתהליך היישום של חוק העזר, כל בית

עסק הוא גם מכיל או בעצם מעסיק כמות שונה של עובדים ולכן לכל

בית עסק יש תחשיב משלו, תחשיב משלו שיאפשר לנו בסופו של דבר

לבוא ולהגיד מה כמות הפסולת הנורמטיבית או התקרה שמותר לו,

כאשר מעליה כל גרם שמעליה הוא ישלם בגינה. בוא נעבור רגע לחוק

העזר.

יעל חן: אבל מה ששאל עדי האם יש איזה שהיא דיפרנציאציה מעל?

עדי נתנאל: מן הסתם נגיד חרגתי סתם ב- 10 טון כן האם אני משלם, אם סתם עסק

אחד חרג ב – 20 טון אין איזה דיפרנציאציה ביניהם?

עו"ד רועי הלר: אין ברגע שאתה גמרת את הסף שלך, את הסף שלך שהוא פונקציה של

סוגי הפסולת של המשקלים, של מספר העובדים, זה אותו משקל,

הנוסחה שלנו היא עבור כל טון. אני אעבור לתוספת הראשונה שבעצם

עושה את הזה, התחשיב הוא קצת מסובך ואני אנסה רגע להסביר. על

מנת לחשב את הפסולת הבסיסית, על מנת לחשב את הפסולת הבסיסית

שלנו של כל מפעל, הבסיס שלנו מתבסס על מספר העובדים, ככל שמספר

העובדים יותר גדל כמובן שהפסולת הבסיסית הדלתא שלה יותר נמוך.

אותו מספר עובדים אנחנו מכפילים במקדם מסוים, ברור. לאחר מכן

אנחנו מכפילים את הפסולת הזאת במקדם התאמה לעסקים כאשר יש

הבחנה בין תעשייה ומלאכה לבין מסחר ושירותים, ברור לנו שתעשייה

ומלאכה יוצרים יותר פסולת מאשר מסחר משרדים וכל סוגי העסקה

אחרים, אני כמשרד מייצר פחות פסולת מרמי לוי זה ברור, ואנחנו

מכפילים את זה במקדם נוסף, מרכיב עידוד מחזור, אם הרצ יונל של

החוק אמר שאנחנו רוצים שנתחשב בעיקרון המזהם המשלם אנחנו

נותנים מעין בונוס מסוים לעסקים שהם התקשרו עם גופים שמורשים

לטפל בפסולת. כלומר אם המפעל יש לו הסכם עם אמניר או תמיר והוא

ממחזר הרי שהוא אחד מקטין את כמות הפסולת, שתיים אנחנו נותנים

לו פסולת שאנחנ ו רוצים שהוא ימחזר, כל זה בא לידי ביטוי באותה

נוסחה. בעצם כל המכפלות האלה מייצרות לנו את כמות האשפה

הבסיסית שהעירייה לא תגבה אגרה בגין פינויה. כל עסק אנחנו באים

אליו בתחילת השנה אנחנו אומרים לו זה הכמות שלך על בסיס דיווח

שלו, העסק אומר לנו כמה ימים בשבוע הוא עובד, כמה עובדים יש לו,

אנחנו מבקשים ממנו את ההסכמים שיש לו כדי שזה לא יהיה דיווח

סתם של העסק אלא נבדוק ונבצע אכיפה יעיל ועל כל בסיס הנתונים

האלה אנחנו מכניסים אותם לטבלה, ואנחנו מקבלים את כמות הפסולת

הבסיסית, אנחנו מיידעים את בית העסק זה מיכל האצירה של ך, זה

כמות הפסולת שהעירייה לא תגבה תשלום בגינה כאשר מעבר לזה כן

יהיה תשלום. זה הצהרה של המחזיק, הטופס הוא טופס אחיד, הוא די

ברור, יהיה גם פיקוח של העירייה, נבדוק את הדברים האלה ובסופו של

דבר בתום תהליך ארגוני ויישומי הכוונה שכמות הפסולת של העירייה

אחד תרד, כי העירייה היום מפנה כמות גדולה כי אין incentives היום

לבעלי עסקים להפחית את ההוצאות, מי שמשלם על זה, זה אנשים

שיושבים פה, אז אחד הכמויות ירדו זה השאיפה, שתיים זה התקרה אם

את יודעת שאת צריכה לשלם על זה מכיס הפרטי שלך מה שלא הבאת

אותו בחשבון אז כנראה שאת תצמצמי את הכמויות, במקביל לזה יש

היום בחוק העזר של העירייה אבל גם פה נתנו את האפשרות לקבוע סוגי

אצירה ופינוי ראשוניים, זאת אומרת המפקח יהיה רשאי לבוא ולהגיד

לא מקובל עליי 3 צפרדעים, אלא אני מחייב דחסן זה משהו שהיום לא

קורה, בסופו של דבר הרעיון, הפסולת בסופו של דבר היא לא רק מפגע

אלא גם יוצרת עומס וכמות הפסולת גדלה לנו מידי שנה בכ – 3% מעבר

לגידול האוכלוסיה וההוצאות רק הולכות וגדלות, צריך להבין את זה,

חוק העזר זה מה זה המטרה שיאפשר לעירייה להפעיל את הסמכויות

שלה, לצמצם את ההוצאות וגם על הדרך לשמור על סביבה יותר נקייה.

מעיין חג'אג' כחלון: מה הסיבה לגידול וכמה אחוזים בשנה מעבר לגידול שהיה?

עו"ד רועי הלר: , זה לא ייחודי לכפר יונה זה בכל ישראל תרבות הצריכה הולכת וגדלה,

אז אנחנו רואים את זה באופן רוחבי גידול של בין 2% ל– 5%, ככל

שהסוציו גדל, או קטן, בסוציו 1 ו– 2 ו– 9 ו– 10 כמות הפסולת שנוצרת

על ידי אדם גדלה יותר, זאת אומרת ככל שהסוציו עולה אנחנו נראה

יותר פסולת. הממוצע היום הוא סדר גודל של 1.8 ליום

צביקה ימין: אני רוצה לציין מי חסר בקשה בישיבה חברי המועצה דב, עמית, שרון,

טל ושושי אני רוצה להביא הצעת החלטה אישור חוק עזר לכפר יונה

(פסולת עודפת), התשפ"ה – 2025 מי בעד? פה אחד

________________ _________________

אלברט טייב צביקה ימין

ראש העירייה מנכ"ל העירייה

החלטה:

מאשרים חוק עזר לכפר יונה (פסולת עודפת) התשפ"ה - 2025

מאשרים פה אחד