פרוטוקול ועדת איכות הסביבה מס' 4

1.2.22

ישיבה 2

וועדת איכות סביבה ( בזום)

משתתפים:

אבירם דהרי – ראש העיר - מחליף את מוריה זגורי שנעדרה מסיבות רפואיות ואישיות.

שי זולדן – חבר מועצה - יו"ר הוועדה

דודו ארואס – עוזר ראש העיר

הדס פדידה בוקרה – מנהלת אגף - חברה בוועדה.

ישראל מכלוף – מנהל מערך האשפה.

על סדר היום : נושאי איכות סביבה בקרית גת

שי פותח את הישיבה ומסביר שבמסגרת הוועדה ידונו נושאי ליבה בתחום איכות הסביבה שהוועדה

תסכים עליהם יחד להמשך דיון בוועדות הבאות. מבקש לציין כי נדרש להסדיר את עניין חברי הוועדה

והגעתם לוועדות למול אביחי מנהל הוועדות.

הדס מציינת כי על אף שהועבר נושא כללי על ידי היו"ר ולא נושא ספציפי לוועדה , היא הזמינה את

מנהל מערך האשפה מזה 20 שנה לתת סקירה כללית על תחום האשפה בעיר קריית גת , וכן

השינויים במערך האשפה שנוצרו במהלך השנים בעקבות הרגולציה וההנחיות של המשרד להגנת

הסביבה המשתנות מעת לעת. כאמור העירייה כפופה על פי חוק לתאגיד תמיר והמשרד להגנת

הסביבה , והם מתווים את מדיניות המחזור והאשפה ברשות המוניציפלית.

ישראל נותן סקירה רחבה על מערך האשפה , המחזור והגזם בעיר , כולל התייחסות לסד"כ – כמות

משאיות , סיירות וכו' , לכלל התחומים.

בתחום המחזור מטופלים הנושאים הבאים : קרטון , נייר, בקבוקים ( בביטול כרגע בעקבות חוק

הפקדון) , טקסטיל , פסולת אלקטרונית, וכן בקרוב יפרסו פחים כתומים בהתאם ללו"ז וההנחיות

שמנחה תמיר , ככל הנראה בחודש יוני , וכן רק באופן הדרגתי בהתאם לדרישות תאגיד תמיר.

מציין כי העירייה נותנת שירות מיוחד לעסקים בתחום פינוי פגלי בשר באופן וולונטרי על ידי הרשות

מהעסקים, וכן הרשות מפעילה סיירות ניקיון שעובדות סביב השעון עד חצות הלילה.

2 נושאים אלו חלוצים לעיר קריית גת בפרט , ולרשויות בכלל , ורשויות רבות מתקשרות למול

הרשות על מנת ללמוד על השירות וליישם אותו גם בתחומן.

הדס ציינת כי כל תחום מערך האשפה בא לידי ביטוי גם בתחום ההנדסה – שם בשלב המידע ניתן

למבקשי ההיתר / מתכננים את הנחיות המרחביות שנכתבו לעיר קריית גת בתחום האשפה –

בהסתכלות ספציפית על מוס"ח , בניינים רבי קומות , בניינים נמוכים , מסחר ותעשייה. כלל ההנחיות

מאושרות ומעוגנות במסגרת וועדת המשנה לתכנון ובנייה ברשות.

שי מבקש לשים יעדים לוועדה עבור הישיבות הבאות – מבקש להתעסק בחזון והאסטרטגיה ל5 שנים

הבאות בתחום האשפה , וכן לתגבר חינוך בהסברה למחזור , לקבל נתונים לתחום ההטמנה.

תוך כדי הוועדה שואל שי כיצד פניות במערך מגיעות לטיפול , מה הם ערוצי הפנייה אשר פתוחים

לתושבים מול הרשות.

הדס מסבירה שללא קשר ל106 , ניתן לפנות ישירות לאגף – מספרי הטלפון מפורסמים באתר.

1.2.22

ישיבה 2

בנוסף אפשר לפתוח קריאה גם באמצעות הוואטס אפ של המוקד. יש תושבים שבוחרים גם לפנות

באמצעות פלטפורמת הפייסבוק. הדס ציינה כי תעביר לשי את כלל האפשרויות הקיימות ברשות

בכתב לאחר הוועדה.

בנוסף תעביר לשי לבקשתו לינק לסקר טבע עירוני שבוצע ברשות ולממצאיו. ( גם מצוי באתר). עוד

נושא שהדס העלתה באופן כללי.

שי מסביר כי ברצונו לבנות תוכנית רב שנתית – ל5 שנים הבאות לתחום האשפה , המחזור וכו'. וכי

עלינו כרשות לפעול להפחתת ההטמנה שעולה מיליוני שקלים לרשות.

הדס מסכימה עם שי בנוגע לעובדה כי נושא ההטמנה וההיטל היא בעיה ארצית וכואבת שכלל

הרשויות נאלצות להתמודד מולה. וכי המשרד להגנת הסביבה מודע לבעיה זו , ויחד האיגוד וגם ראש

העיר העלו ומעלים את הבעיה לא פעם למול שרת הפנים והשרה למשרד להגנת הסביבה. כמובן ככל

שהתושבים ימחזרו יותר , כמויות ההטמנה ירדו.

הפתרון צריך להגיע רק משם – כי הממשלה בכלל והמשרד בפרט הם נותנים את ההיתרים להטמנה

לאתרים הקיימים , ולצערנו אין מספיק אתרים כאלו , אם שי יוכל גם לסייע בקו זה , זה יסייע לקריית

גת בפרט לכל הרשויות במדינה בכלל שנאבקים בבעיה.

לעניין תוכנית רוחבית לאשפה והסברה, המשרד להגנת הסביבה בכלל , ותאגיד תמיר בפרט הם

מתווים את מדיניות ההפרדה ברשויות . לעירייה יש תוכנית הפרדה כללית מעוגנת בהסכם חוקי

לשנים הבאות , ובקרוב תורחב גם לפח הכתום. ( לפי הלו"ז שהעבירו תמיר בחודש יוני אך גם זה

נתון לשינויים) , במקביל לביצוע התוכנית קיימת תוכנית הסברה רוחבית לעיר קריית גת שאושרה על

ידי תמיר ושתיושם כמה שבועות לפני פריסת הפח הכתום. התוכנית תוטמע בגני הילדים , בבתי

הספר , וכן באופן פרטני בבתי התושבים. יינתן דגש גם לשאר הזרמים בעיר.

להכין תוכנית רב שנתית לתחום האשפה והמחזור היא בקשה לא ריאלית בשל העובדה שמי שמגדיר

לרשויות את התוכניות , הזרמים , וההפרדה הם המשרד להגנת הסביבה ותמיר ואנו כפופים על פי

חוק אליהם.

הוועדה יכולה לבצע חשיבה להגשה לקול קורא להסברה נוספת לחיזוק הקיים ולהרחיב עוד בתחום

הזה וכן לגייס תקציבים נוספים לנושא. אך להחליט אלו פחים ואלו זרמים ב5 שנים הבאות זו בקשה

לא ריאלית. כי מי שקובע זאת זה רק המדינה והגופים האמונים מטעמה.

בכללי ולידיעה בתחום קולות קוראים האגף הגיש ומגיש רק בשנה האחרונה קולות קוראים מצטברים

במעל מ2 מיליון שקלים.

אחד הקולות קוראים שהוגש וכבר הוכנה התוכנית הוא בנושא ניקיון המרחב הציבורי. (תוכנית על סך

חצי מיליון שקלים)

קול קורא נוסף שמוגש בימים אלו על תחום מרכזי מחזור – שדרוג – 1.3 מיליון שקלים.

קול קורא נוסף לנושא הסברה של טבע – רשות הטבע והגנים – גני ילדים בהתאם לבחירה – 50

אלף שקלים.

קול קורא נוסף – הכנת תוכנית למיפוי מפגעים סביבתיים בהתאם וכתולדה מסקר טבע עירוני שבוצע

בעיר ( שלב 4 ) – כ20 אלף שקלים.

ישנם קולות קוראים נוספים בתחום החינוך והקהילה שהאגפים הרלוונטיים מקדמים באותם תחומים

בנישת איכות הסביבה.