פרוטוקול ועדות ערר מס' 1

וועדת ערר לענייני ארנונה ערר 23/19

של עיריית קרית גת

בעניין :

העוררת: פ א |

באמצעות בייכ עוחייד נעס ליברמן ו/או דוד אבידן

ו/או רעות מזרחי ו/או ברק פרידמן ואחי

רתוב מוטה גור 7, בניין אולימפיה, פתח תקווח, ת.ד. 3022

טל. 077-5187002 פקס. 077-5187003

נגד

המשיב: מנחל הארנונה של עיריית קריית גת

עייי בייכ עוהייד עינב סילורה ואתי

מרחוב רוטשילד 3, מגדל פסגות, קומה 8, תל-- אבים

טל 03-6091101 פקס. 03-6951533

התלטה

הערר שבפנינו עינינו חיובי ארנונה שחוטלו על העורר בקשר לנכס המצוי בתתוס שיפוטו של

המשיב.

להלן בקצרה העובדות נשוא הערר

1. ערר זה מתייחט לנכס העוררת, מבנה המצוי ברחוב | אשר שימש במהלך

חשניס כתחנת דלק, בעיר קריית גת (להלן: *'הנפסי).

2 לאור הודעת חיוב לשנת הכספים 2019 ביום 20.06.2019 הגיש העורר ההשגה מטעמו.

טענות העורר

3 לטענתו של העורר הנכס אטום לתלוטין עקב ונדליזם, אשר לא ניתן להיכנס ולצאת ממנו,

הוא אינו שמיש, אין בנכס חיבור לחשמל, טופס 4 או רישוי מתאים.

4. ממשיך העורר וטוען כי הנכס נטוש מגה 7 שנים, כי האזור פרוץ לגניבות ולביוח במשך כל

התקופה, אשך פעלו לגניבת מערכות התחנה, משכו חוטי חיווט חשמליים, הרסו באופן

מוחלט את מערכות ארון תחשמל, גנבו מתכות מרצפת המקוס וממתקניט שהיו במקום,

עקרו דלתות וחלונות, כל זאת לאחר שחברת הדלק שנטשח את המקוס, תוך שחיא גרמה

לנוקים עצומים בו וביניהס עקירת תלקיט מהתקרה, שבירת קירות, עקירת משאבות דלק

ועקירת מלוא מערכות התתנה.

5. עוד טוען העורר כי לאוה מוגבָלותו הגופנית, לא יכול חיה לדאוג לשיפוץ הנכס

העורר טומך *דיו על טעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש], לפין:

'/נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזוק במידה שאי אפשף

לשבת בו, ואין יושבים בו, *מטור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו

הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק --

(

1

.2

.3

4

5

(1) 9 מסירת ההודעה לא *היה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש

השנים שממועד מטירת ההודעה (להלן - תקופת הפטור הראשונת);

(2) חלפה תקופת הפטור הראשונת *היה חייב בארנונה לגבי אותו בניין

בחמש השנים שמתוט אותה תקופה, בסכום המזער? בהתאם להוראות לפי

סעיפים 8 9-1 לחוק הטדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי

התקציב), התשני/ג-1992, הקבוע לטוג הנכס המתאיט לבניין על פי

השימוש תאחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה - תקופת התשלום);

(3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או נטוק כאמור

ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי

אונונה נוספים;

(6 התקופות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) ליספרו בין ברציפות ובין במצטבר;

אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם

לפנל מסלרת ההודעה.

יחד עס זאת מסתמך העורר על הפסיקה הקלימת ועל ייהלכת המגרש המוצלחיי (בריים

6 חברת המגרש המוצלח נ' מנהל תאדנונה של עירלית תל אבלב -- *פו, נבו) ולמבחן

האובייקטיבי אשר נקבע בו.

טענות המשיב:

חמשיב טוען מנגד כי תחנת חדלק פעלה עד שנת 2013, עס פינויה פנה העורר בבקשה

לקבלת פטור נכס ריק ולחילופין נכס הרוס, זאת באמצעות הגשת ערר מספר 29/18,

עוד טוען חמשיב כי עניין וה נידון בפני בית המשפט הנכבד בת.א. 11414-04-16 עיריית

קרית גת ני קריספל וכי קיים הסכט פשרה חתום בין הצדדים בגינו שולמה ארנונה עד

ליוס 31.12.2018 ולפיכך לא קיימת סמכות לוועדה לדון בערר זה.

עוד ממשיך המשיב וטוען כי חנכס אינו נכנס תחת סעיף 330 לפקודה, שכן אין המדובר

בבעיות קונסטרוקטיביות הקשורות ליציבות המבנה, אלא בנכס אשר נותק מחשמל ולא

ניתן לו רישיון עסק.

חמשיב מבסש טענותיו על עתיימ 191/04 חברת נכס? טוקולוב בעי/מ ג' הרצליה, נבו

ולמבחן הנכס הראוי לשימוש, תוך שימוש מצומצט במבחן זה [כריים 3158/10 נ.ת.ע.

בע''מ נ' מנחל הארנונה בעיריית תל אביב, נבר] וכן על עמיינ 23951-10-12 ערייזי אבנר בחן

כונס הנכסים על זכולות חב' מלונית פנינת נהריה בע'/מ נ' עיריית נחריה, נבו והמבחן

האובייקטיבי שבו.

חמשיב מטיים דבריו בטענה כי אין המדובר בנכס אשר חפך מייבנייןיי ליילא בנייןיי, אלא

מדובר בנכט ריק, אותו יש לתייב בסיווג חאפשרי חנמוך ביותר מבין השימושיס

האפשריים על פי דין.

דיוו והכרעת

בפנינו נתקלימו מספר דיונים בעניינו של העורר. כמו כן, ביוס 03.12.2019, נתקיים ביקור

מטעמנו בנכס, אשר בהתאס לפרוטוקול חביקור בו, קיים קונצנזוס לעניון מצב הנכט

וחוסר יכולת השימוש שבו.

הצדדיס הגישו טיכומיהט במועד.

לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובראיות הקיימות בפנינו, ראינו לנכון ליתן החלטתנו וו,

כדלסמן.

6

37

.8

9

יג

.1

.3

4

5

6

ל

כבר בתתילתס של דברים, ראוי לנכון לציין את סעיף 11א] לחוק יסוד משק המדינה:

'ימסים, מילוות חובת ותשלומי חובה אחרים לא לוטלו, וש'עוריהט לא ישונו, אלא בחוק

או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות. זי

נהיר הוא כי בתתאם למשפט הלשראלי, הרי שלחוק יסוד מעמד על, הגובר על החוק הקייס

ועל כל נורמה תקוקה להתפרש בתשראה של חוק היסוד (דנייפ 2316/95 גנימאת ני

מזיינת ישראל, פייד מט((1995) 653 ,589 (4)).

טעיף 330 לפקודת הינו טעיף נהיר, אשר פרשנותו אינח משתמעת לשני פנים בנסיבות

מקרה זה ובפרט עת קוראים אותו בנשימה אחת עס סעיף 1[א] לחוק יסוד משק המדינה

המחוק את הנאמר בו.

באותה העת אין להתעלט מהגיקה אותה מכירה הפסיקה בין השירותים אותס נותן

המשיב למשלם הארנונח, בפרט עת מדובר בנכס הרוט, שאינו בר שימוש החל משנת 2013

[בריים 7856/06 איגו ערים אילון (ביוב, ביעור יתושים וסילוק אשפה) נ' מועצת

אזורית חבל מודלעין, פסקה 17, נבו.

בניגוד לטענות המשיב, הפסיקה הקיימת אינה מכירה בויקת שבין מבחן הבניין הניווק

במידה שאי אפשר לשבת בו לבין מבחן של כדאיות כלכלית (ראה סעיף 20 בבריימ

6 חברת המגרש המוצלח בע'ימ נ' עיריית תל אביב יפו - מנהל תארנונה, נבו).

במקרה דנא, ציין העורר לא אחת כי הנכס עבר וונדליום חמור עד כדי כך שאספקת

התשמל במקוט הופסקה. דבריט אלה לא נסתרו בעת ביקורנו בנכס וברור הוא כי לא נלתן

להשתמש בנכט, לכל מטרה שחיא, ללא חשמל במקוס.

הפסיקה הקיימת מכירח במבחן הפיסל אובייקטיבי לעניין פרשנות השאלה מהו בניין

שייניוק במידה שאי אפשר לשבת בויי.

ניכר כי הפגיעה בנכס וההרס שבו אינט מובנים מאליהם, ניכר הוא כי פגעו בנכט במכוון,

באופן קשה והעובדה לפיו לא קייס חשמל במקוט אף שוללת באופן מוחלט יכולת השימוש

בו

לכן, ראינו לנכון לכלול את הנכס תחת סעיף 330 לפקודה.

העובדה לפיה קיים הטכם פשרה בין הצדדים, אינה טותרת הכרעתו זו וברור הוא כי

הכרעה וו באה בתוקף אך לאחר התקופה המוסכמת המפורטת על גבי הסכס הפשרה,

משמע עד ליוס 31.12.2018.

לאור המפורט, הננו פוטריס את העורר מתשלוס ארנונה, החל מיום 01.01.2019 ועד ליוס

1. לאחר תקופה זו על המשיב לחליב את העורר תחת הסלונג הנמוך ביותר על פכ

דןו.

בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.

זכות ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתוך 45 למים.

ניתן והודע בהיעדר הצדדיט ביום 09.01.2022

מר שלום אטרף

חבר הוועדת ייר הוועדה