מבקר העירייה

י"ג ניסן התשע"ח

29 במרץ 2018

לכבוד

מר חיים צורי

ראש העיר

קריית מוצקין

אדוני ראש העיר,

הנני מתכבד בזה, להגיש לך את דו"ח מבקר העירייה והממונה על תלונות הציבור מס' 29 לשנת 2017.

מתוקף תפקידה, מצביעה הביקורת על הליקויים שהתגלו בפעולות העירייה ומדגישה את הנושאים

המחייבים שיפור ו/או תיקון, זאת על אף שאך טבעי הוא, שמתגלים במהלך הבדיקה דברים חיוביים

המדגישים פעילות מנהל תקין.

כידוע לך, מתמקדת הביקורת רק בחלק מהנושאים ואין באפשרותה להקיף בשנה אחת את מכלול

הפעולות והנושאים עליהם אחראית העירייה.

דו"ח זה הוא פועל יוצא של עבודה מסורה ומקצועית, ומכאן סבורני שממצאיו והמלצותיו יהוו חלק

ממכלול השיקולים בקביעת תכנית העבודה השנתית העירונית ותקציב העירייה לשנה הבאה.

אני מוצא חובה נעימה לציין את שיתוף הפעולה לו אני זוכה מצדך, מצד מנכ"ל העירייה, המנהלים

והעובדים, בכל הקשור לאיסוף המידע הנדרש לעבודת הביקורת וליישום המסקנות.

כמצווה בפקודת העיריות, העתק הדו"ח הועבר כנדרש לחברי הוועדה לענייני ביקורת, אשר מתפקידם

לדון בדו"ח ובהערות ראש העיר ולהביא את סיכומיהם והצעותיהם לאישור מליאת מועצת העיר.

אנא ממך הואיל למסור את תשובותיך לממצאי הדו"ח, כמתחייב מסעיף 170 ג' לפקודת העיריות

בכבוד רב,

לירן מזמר

מבקר העירייה

וממונה על תלונות הציבור

- 2 -

ת ו כ ן ה ע נ י י נ י ם

ניהול ותפעול אתר האינטרנט העירוני.............................................................................. 3

היטלי השבחה.............................................................................................................. 16

הטיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים ................................................................................. 22

חיוב וגביית היטלי פיתוח............................................................................................... 30

טיפול העירייה בשמירה על הסדר הציבורי.................................................................. 43

התקציב הרגיל– שנת 2016.......................................................................................... 59

תלונות הציבור דין וחשבון שנת 2017........................................................................... 75

מעקב אחר טיפול בממצאי דו"ח מבקר העירייה מס 28 לשנת 2016 .................................. 81

מעקב אחרתיקון ליקויים הדו"ח המפורט של אגף הביקורת במשרד הפנים 2016 ............... 90

חוקים ותקנות........................ 93

- 3 -

ניהול ותפעול אתר

האינטרנט העירוני

דו"ח ביקורת מס' 29

3/2018

- 4 -

ניהול ותפעול אתר האינטרנט העירוני

1. כללי

בסעיף 248 ב לפקודת העיריות

לציבור ותפעילו ללא תשלום.

טכנולוגיות המידע ובכללן אתר האינטרנט, מאפשרות מתן שירות ים יעילים, מהירים וזמינים

לציבור בעלויות תפעול וניהול נמוכות יחסית. תושבים המשתמשים באתר האינטרנט אינם

מוגבלים לשעות הקבלה של הרשות הציבורית ויכולים לקבל את המידע והשירותים בכל שעות

היממה. כמו כן, ניתן באמצעות טכנולוגיות אלה לשתף את הציבור במידע לייצר עבור ו שקיפות

ליצור מנגנונים שיאפשרו לציבור להשתתף בתהליכי קבלת החלטות ובכך ליצור תקשורת דו

צדדית בין הציבור והשלטון.

אתר אינטרנט של רשות מקומית מבטא ממדים רבים של ניהול ציבורי כמו לדוגמא: התייחסות

אל התושב כלקוח, מתן שירות יעיל, שקיפות, זמינות ומתן מידע חדשנות היענות ומקצוענות.

שירות מקוון יכול לשמש לאספקת שירותים מקומיים ולשילוב התושב בתהליכי קבלת החלטות.

היתרון שיכול לצמוח מהפעלת שירותים מקוונים הם הפחתת מספר הפניות לקבלת מידע

ולשירותים בערוצי השירות המסורתיים, מילוי טפסים והזנת נתונים למערכות המחשוב ישירות

בידי מקבלי השירות, וחיסכון בזמן ובמשאבים כתוצאה מצמצום כמות הפרסומים המודפסים.

2. בסיס חוקי

עפ"י החוק (סעיף 248 ב' לפקודת העיריות) נדרשת הרשות המקומית להציג באתר האינטרנט מידע

שעליה לפרסם על פי דין ברשומות או בעיתון וכן מידע הנוגע אליה ששר הפנים פרסם בהת אם

להודעתה. מידע זה כולל: חוקי עזר והודעות בדבר שיעורי הארנונה, כן מוטלת על הרשות החובה

לפרסם פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, לא יאוחר משני ימי עבודה מיום

אישורם במועצה וכן הקלטות או תמלילים של הישיבות.

- 5 -

בנוסף על האמור בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 על הרשות המקומית לפרסם דו"ח

שנתי שיכלול מידע על פעילויותיה ועל תחומי אחריותה והסבר על תפקידיה וסמכויותיה, דו"ח זה

יפורסם באתר האינטרנט ובנוסף כל מידע שיש בידי הרשות בנושאי איכות הסביבה.

תקנה 35 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשע"ג -2013

מפרטת את חובתו של כל גוף המספק שירות ציבורי או מידע על אודות שירות ציבורי באמצעות

האינטרנט, לרבות מסמכים, דפים, יישומים וכל מידע אחר להתאימו כך שיהיה נגיש לאנשים עם

מוגבלות. על הרשות המקומית לפרסם באתר האינטרנט את התאמות הנגישות, אשר בוצעו

בשירות ובמקומות הציבוריים שניתן בהם השירות ויפורסם בו גם שמו של רכז הנגישות מטעם

הרשות מקום משרדו ודרכי הפנייה אליו.

במהלך החודשים ינואר – פברואר 2017, בדק מבקר העירייה את ניהולו ותפעולו של אתר

האינטרנט העירוני הבדיקה נעשתה בסמוך לחילופי גברי ב יחידה האחראית לניהול האתר

ותפעולו.

3. ממצאי הבדיקה

3.1 אחראי ניהול אתר האינטרנט העירוני

בחודש פברואר 2014, פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים אשר נתן תוקף לקובץ ניתוח

עיסוקים חדש ובו 43 תיאורי תפקיד, בקובץ זה הוגדרו תפקידים בתחום המחשוב

ברשויות המקומיות ובהם "מנהל אינטרנט עירוני".

בהגדרת התפקיד נקבע כי ייעודו של מנהל האתר הוא בנייתו ניהולו ותפעולו עוד נקבע כי

המנהל יהיה אחראי לפיתוח האתר תחזוקתו, ניהול מערכת התוכן שלו, קידומו והנגשתו

לציבור.

ממצאי הביקורת מעלים כי כבר בשנת 2000 השיקה העירייה אתר אינטרנט עי רוני

אינפורמטיבי שנועד לתת מענה בסיסי לצרכים כמו פרסום מספרי טלפון של אגפים

ומחלקות ברשות וכן שמות בעלי התפקידים, מאז שודרג האתר בהיבטיו השונים עד שנת

2012 אז הותאם לסטנדרטים הקבועים בסעיף 248 (ב') לפקודת העיריות

- 6 -

מאז הקמתו ועד מועד הבדיקה פועל האתר בניהול ובפיקוח מחלקת הדוברות בעירייה.

כמנהל האתר, משמש ו/או שימש דובר העירייה או ממלא מקומו והוא אחראי לפיתוחו

אחזקתו וניהול מערכת התוכן שלו.

ממצאי הבדיקה מעלים כי אחראים לניהול אתר האינטרנט הרשותי בעבר ובהווה לא

הוכשרו לנושאים הנוגעים לתחום זה וכי מומ לץ לעקוב אחר תכניות מפע"ם עמק

יזרעאל-גליל העליון, האחראי לפיתוח תכניות ארציות בתחומים להם נגיעה וקשר עם

הציבור כמו דוברות, תקשורת, פרסום ושיווק ובכלל זה תחום אתרי האינטרנט של

הרשויות.

3.2 פרסום מידע באתר האינטרנט על פי חוק

פרוטוקולים של ישיבות מועצת עיר

עפ"י סעיף 248 ב' לפקודת העיריות, פרוטוקולים של ישיבות מועצת עיר המתקיימות

בדלתיים פתוחות יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, לא יאוחר משני ימי עבודה

מיום אישורם במועצה. פרסום הפרוטוקולים, נועד לעדכן את התושבים באשר לנושאים

הנדונים במועצת העיר.

נמצא: החל מש נת 2012 מפרסמת העירייה פרוטוקולים מישיבות המועצה, כמפורט

להלן:

שנת 2012 – פורסמו פרוטוקולים של 12 ישיבות מן המניין ו -2 ישיבות שלא מן

המניין – תקין.

שנת 2013 – פורסמו פרוטוקולים של 8 ישיבות מן המניין ו -7 ישיבות שלא מן

המניין . 2 ישיבות מן המניין שהתקיימו, לא פורסמו – לא תקין.

שנת 2014 – פורסמו פרוטוקולים של 10 ישיבות מן המניין ו -5 ישיבות שלא מן

המניין - תקין.

שנת 2015 – פורסמו פרוטוקולים של 8 ישיבות מן המניין ו -3 ישיבות שלא מן

המניין. 2 ישיבות מן המניין שהתקיימו, לא פורסמו– לא תקין.

שנת 2016 – פורסמו פרוטוקולים של 11 ישיבות מן המניין ו -9 ישיבות שלא מן

המניין – תקין.

- 7 -

על העירייה להקפיד על קיום הוראות סעיף 248 ב' לפקודת העיריות ולפרסם את

הפרוטוקולים כנדרש.

3.3 תקציב שנתי

עפ"י סעיף 209 לפקודת העיריות, על הרשות לפרסם ברשומות את תמצית התקציב

המאושר ועפ"י סעיף 248 ב' לפקודה יש לפרסם באתר האינטרנט כל מידע שהעירייה

נדרשת לפרסם ברשומות.

נמצא: להלן נתונים על פרסום הצעת התקציב השנתי בשנים אליהן התייחסה הבדיקה:

שנת 2012 – לא פורסם

שנת 2013 - לא פורסם

שנת 2014 – פורסם

שנת 2015 – פורסם

שנת 2016 – פורסם.

לאופן בניית תקציב הרשות המקומית, הממומן בחלקו ע"י התושבים, השפעה ישירה על

רווחתם ומכאן הצורך והחשיבות בפרסומו והבאתו לידיעת התושבים.

3.4 דו"חות כספיים שנתיים

עפ"י סעיף 248 ב לפקודת העיריות, על העירייה לפרסם את תמצית הדו"חות הכספיים

באתר האינטרנט. ה דו"ח הכספי מפרט את מצבה הפיננסי של העירייה והפקתו נעשית

בסוף כל תקופה חשבונאית.

נמצא: העירייה פרסמה את תמצית הדו"חות הכספיים פעמיים בלבד: פעם בשנת 2011

ופעם נוספת בשנת 2015. הדו"חות התפרסמו באתר בלשוניות נפרדות, כך שקשה היה

לאתרן: הדו"ח משנת 2015 פורסם ת חת לשונית דו"ח לתושב ואילו הדו"ח משנת 2011

נמצא באמצעות מנוע חיפוש בלבד

על העירייה להקפיד לפרסם את הדו"חות באופן רציף מדי שנה ומומלץ תחת לשונית

אחת זמינה וקלה לחיפוש.

- 8 -

3.5 צו ארנונה

בסעיף 277 א לפקודת העיריות נקבע כי מועצת העיר תפרסם בתחום הרשות ובאת ר

האינטרנט שלה הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלום.

חוזרי מנכ"ל משרד הפנים ( 2011) מאזכרים את חובת הרשות לפרסם את צו הארנונה

השנתי וכן מידע בדבר הנחות ארנונה ושיעורן.

נמצא: העירייה פרסמה את צווי הארנונה השנתיים בשנים 2014 ,2015 ,2016 .

עלהעירייה להקפיד ולפרסם את הצווים כנדרש בסעיף 277 א' לפקודת העיריות

3.6 חוקי עזר

עפ"י סעיפים 258 ו-262 לפקודת העיריות עלהעירייה לפרסם את חוקי העזר שלה על מנת

שיהיו זמינים ונגישים לכל דורש.

נמצא: העירייה מפרסמת את קובץ חוקי העזר תחת לשונית העירייה חוקי עזר.

3.7 פרסום מידע בהתאם לחוק חופש המידע

א. פרסום דו"ח שנתי - עפ"י חוק חופש המידע ותקנותיו על הרשות המקומית לפרסם

דו"ח שנתי ולכלול בו בין היתר מידע אודות פעילותה ותחומי אחריותה, הסבר על

תפקידיה וסמכויותיה, פירוט של מבנה הרשות, אגפיה, יחידותיה, שמות בעלי

תפקידים בכירים בה, תיאור תחומי האחריות של הרשות ופירוט דרכי ההתקשרות

עמה.

על הרשות המקומית לפרסם את המידע בתבנית אחידה על מנת להקל על התושבים

להתמצא בקלות בנושאים המפורסמים בו.

נמצא: הממונה על חופש המידע פרסם באתר האינטרנט הרשותי את הדו"חות

השנתיים כמפורט להלן:

דו"ח המתייחס לשנים 2013 – 2014

דו"ח המתייחס לשנים 2014 – 2015

לא פורסם דו"ח המתייחס לשנים 2015-16.

נמצא כי הדו"חות כוללים מידע אודות פעילותה ותחומי אחריותה של העירייה

במרבית הנושאים, כפי שמחייב החוק והתקנות הנלוות אליו.

- 9 -

ב ממונה על הפעלת חוק חופש המידע

בתקנות חופש המידע נקבע כי הדו"ח השנתי יכלול מידע על דרכי ההתקשרות עם

הממונה על חופש המידע ועם בעלי תפקידים אחרים שתפקידם טיפול בפניות הציבור.

הממונה על חופש המידע הינו איש הקשר שאליו פונים התושבים בבקשה למידע

ולפיכך, פרטיו ודרכי ההתקשרות עימו אמורים להתפרסם באתר.

נמצא: האחראי על אתר האינטרנט, טרם עדכן את פרטיו במקומות המיועדים לכך.

יוצא אפוא שבלשונית פניות הציבור מופיע שמו של הממונה בפועל ואילו בלשונית

חוק חופש המידע מופיעים פרטיו של הממונה הקודם.

3.8 ניהול תכנים באתר האינטרנט והבקרה עליהם

ניהול תכנים באתר האינטרנט מחייב את העירייה להגדיר את הגורמים האחראיים לתוכן,

לקבוע נהלים והנחיות שיבטיחו כי כל הגורמים הנוגעים לאתר ידעו את תפקידם ומקומם

ויבינו את אופן ניהול התוכן ואופן אישורו.

כמו כן, על העירייה לקבוע מדרג מתאים של ממונים על הרשאות תוכן ופרסום.

חובה על הרשות לבצע בקרה על תוכן הפרסומים, על שלמותם, על הליכי העלאתם לאתר

העירייה וכן לקבוע מנגנון פיקוח על המידע המתפרסם מטעמה.

נמצא: למעט אחראי על אתר האינטרנט אין בעירייה גורם המ קיים בקרה על התכנים

קודם פרסומם, ל א נקבע מדרג ממונים האחראיים על הרשאת תוכן ופרסום ולא נקבעו

נהלים והנחיות להגדרת תפקידם וסמכויות בניהול האתר.

הביקורת סבורה כי על העירייה להקים צוות חשיבה ובקר ה ניהולית ומשפטית שיפעל

בשיתוף פעולה עם האחראי לאתר בכל הנוגע להעלאת תכנים ופרסומם בציבור.

בהיעדר בקרה ניהולית ומשפטית על התכנים, עלולה הרשת לפרסם מידע שגוי עליו הציבור

עלול להסתמך או מידע שלא יועד לפרסום לדוגמא מידע המהווה פגיעה בצנעת הפרט או

מידע מסווג.

- 10 -

93. הממונה על תלונות הציבור

בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור) התשס"ח -2008 נקבע כי העירייה

תפרסם את פרטי הממונה על תלונות הציבור ואת הדרכים להגיש תלונה באמצעות אתר

האינטרנט של הרשות.

נמצא: פרטי הממונה על תלונות הציבור מופיעים תחת לשונית המחלקה לפניות הציבור.

פרסום הפרטים נעשה כנדרש.

103. שירותים מקוונים באתר האינטרנט

האינטרנט מאפשר בנוסף להפצת מידע כתוב, קולי וחזותי, גם ביצוע פעולות מקוונות כגון:

תשלומים ורכישת שירותים.

אמצעי זה מייעל את תהליכי העבודה ומאפשר לעירייה להיות זמינה בכל עת ולתת לציבור

שירות יעיל לא פחות משירות פנים אל פנים.

השירות המקוון יכול להקטין משמעותית את העומס ביחידות העירייה השונות והוא כרוך

בעלויות תפעול וניהול נמוכות יחסית.

החוק אינו מחייב את הרשויות המקומיות להפעיל שירות מקוון, אולם מרכיב היעילות

והחיסכון למול עלויות תפעול וניהול נמוכות הביאו את הביקורת לבחון יישומו של שירות

זה במערכת.

נמצא: העירייה מעניקה שירות מקוון במספר מישורים:

תשלומי ארנונה

תשלומי מים וביוב

תשלום אגרת שילוט ומודעות

תשלום דוחות חניה

תשלום דוחות פיקוח

הביקורת רואה בחיוב מתן השירות המקוון ובתוך כך שימוש בטכנולוגיות המאפשרות

רכישת שירות ותשלומים באמצעות האינטרנט.

לדעת הביקורת יש להמשיך ולעודד את התושבים לשימוש בטכנולוגיה זו.

- 11 -

13.1 דו"ח מבקר העירייה

בפקודת העיריות, לא נקבעה חובה לפרסם את דו"ח מבקר העירייה באתרי האינטרנט של

הרשויות המקומיות. אולם, בפסק דין משנת 2006 קבע בית המשפט העליון כי גילוי

דו"חות של ביקורת על גוף שלטוני מקיים את זכות הציבור לדעת, הוא מממש את עקרון

שקיפות פעולתו של השלטון ומשפר את אמון הציבור ברשויות הציבוריות".

השופטת אילה פרוקציה מצוטטת בפסק דין זה באומרה: " פרסומם בציבור של ממצאי

ביקורת בגוף שלטוני הוא עניין חיוני כחלק מזכות הציבור לדעת וכנגזר מזכותו לקבל דין

וחשבון אודות מהלכי תפקודו של מוסד ציבורי, ערובה לקיומו של ממשל תקין הי א

בהעמדתו לביקורת וכדי שהביקורת תהיה יעילה, על ממצאיה להיות גלויים וחשופים

לעיני הציבור ולביקורתו, על כן, פרסום דו"ח הביקורת הוא תנאי הכרחי לאמון הציבור

במוסדות השלטון וליעילות הפיקוח הציבורי עליו."

נמצא: דו"ח מבקר העירייה פורסם פעם אחת בלבד בשנת 2011. הביקורת סבורה כי על

העירייה להעמיד את דו"ח מבקר העירייה לעיון הציבור באופן זמין ונגיש.

הפרסום יממש את עקרון חופש המידע, יגביר את השקיפות על פעולות הרשות

ויאפשר מעורבות רבה יותר של התושבים בנעשה ברשות.

23.1 נהלים לניהול אתר האינטרנט

לשם ניהול אתר אינטרנט ותפעולו, דרושים נהלים והנחיות המסדירים את המנגנונים

להעלאת תכנים חדשים ולעדכונם ואת המנגנונים לתחזוקתם הרציפה. היעדר נוהלי

עבודה המסדירים את אופן העלאת התכנים לאתר ואת תקפם, עלול להביא לפרסום חסר

או לקוי של המידע ולהקשות את הבקרה הניהולית והמשפטית על התכנים.

נמצא: לעירייה אין נוהל כתוב המסדיר את הליך זרימת המידע ופרסומו באתר

האינטרנט כולל הוראות המסדירות הליכי עבודה של האחראיים להזרמת המידע

העלאתו לאתר כמו גם הליכי אישור התכנים ואופן הבקרה על פרסום המידע.

הביקורת סבורה כי על העירייה להכין נהלים כתובים לאופן הטיפול באתר תחזוקתו

והפיקוח על פעילותו.

- 12 -

33.1 הנגשת אתר האינטרנט לאנשים עם מוגבלות

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כוללות בין היתר, הוראות בנושא הנגשת

שירותים המסופקים באינטרנט לאנשים עם מוגבלות.

הנגשת אתרי האינטרנט מאפשרת לאנשים בעלי מוגבלות כמו עיוורים ובעלי מוגבלות

פיזית או מוגבלות קוגניטיבית להשתמש בשירותים ובמידע המוצעים באתרים.

סעיף 35 (א) לתקנות הנגישות קובע כי מי שמספק "שירות ציבורי" או מידע אודות שירות

ציבורי באמצעות האינטרנט לכלל הציבור חייב לספק גם התאמת נגישות לשירות או

למידע כך שלבעלי מוגבלויות תהיה יכולת להשתמש בשירותים ומידע אלו.

אתר אינטרנט נגיש נדרש לעמוד בהנחיות התקן הישראלי לנגישות 5568 והוא חייב לעבור

התאמות נגישות עד ליום 25 אוקטובר 2017.

נמצא: את ר האינטרט במתכונתו אינו נגיש לבעלי מוגבלויות. אתר נגיש הינו אתר

המאפשר לכל אדם עם כל סוג של מוגבלות לגלוש באמצעות תוכנות אודיו היודעות

להקריא טקסטים כתובים, מנגנונים קוליים המחליפים קודים גראפיים, עיצובים

גראפיים בעלי ניגודים בצבעים המקלים על ליקוי ראייה, קישורים דרך מקלדת ולא רק

באמצעות עכבר וכן אמצעים נוספים הכלולים בתקן הישראלי והבינלאומי.

הביקורת סבורה כי על העירייה להכשיר את האחראי לתפעולו של האתר על מנת שיוכל

לפעול בסיוע גורמים מקצועיים להנגשתו לבעלי מוגבלויות, כנדרש בהנחיות התקן

הישראלי.

4. סיכום והמלצות

עד שנת 2012 שימש אתר האינטרנט העירוני כאמצעי אינפורמטיבי שנועד לתת מענה בסיסי לצרכי

מידע בנושאים כמו - שמות אגפים ומחלקות בעירייה, בעלי תפקידים ומספרי טלפון. החל משנת

2012, שודרג האתר והותאם ככל שניתן לסטנדרטים הקבועים בסעיף 248 (ג) לפקודת העיריות.

הביקורת נוכחה כי במהלך 5 השנים האחרונות התחלפו בתפקידם האחראיים לניהול האתר

והדבר פגע בשלמות התכנים, פרסומם וסדר הופעתם.

- 13 -

להלן תמצית הערות הביקורת:

אחראי לניהול אתר האינטרנט הרשותי לא הוכשר לתפקידו

פרוטוקוליםמ-4 ישיבות מועצה, לא פורסמו בין השנים 2017 – 2012 באתר כנדרש.

בשנים 2012 ו-2013, לא פורסמה הצעת התקציב השנתית

הדוחות הכספיים השנתיים, אינם מתפרסמים באופן סדיר כנדרש בסעיף 248 (ג) לפקודת

העיריות, כמו כן, קיים קושי לאתרם באתר.

בשנים 2012 ו-2013, לא פורסמו באתר צווי ארנונה, כנדרש בסעיף 277 א' לפקו דת

העיריות.

בשנים 2015 – 2016 לא פורסם באתר דו"ח שנתי כנדרש בחוק חופש המידע ותקנותיו

לא עודכנו כנדרש פרטי הממונה על הפעלת חוק חופש המידע

אין בעירייה גורם המקיים בקרה על התכנים קודם פרסומם

לא נקבע מדרג ממונים האחראיים על הרשאת תוכן ופרסום

דו"ח מבקר העירייה אינו מפורסם באתר באופן סדיר.

לעירייה אין נוהל כתוב המסדיר את הליך זרימת המידע ופרסומו באתר האינטרנט

אתר האינטרנט אינו נגיש לבעלי מוגבלויות

המלצות הביקורת

• מומלץלעקוב אחר תכניות מפע"ם עמק יזרעאל – גליל עליון להם תכניות הכשרה בתחום

אתר האינטרנט היכולות לתרום ולהעשיר את הידע של האחראי על האתר הרשותי.

• על העירייה להקפיד על קיום הוראות סעיף 248(ב) לפקודת העיריות ולפרסם את

הפרוטוקולים מישיבות מועצת עיר כנדרש.

• לאופן בניית תקציב הרשות המקומית הממומן בחלקו ע"י התושבים, השפעה ישירה על

רווחתם ומכאן הצורך והחשיבות בפרסומו והבאתו לידיעת התושבים.

• על העירייה להקפיד לפרסם את הדוחות הכספיים באופן רציף מדי שנה ומומלץ תחת

לשונית אחת זמינה וקלה לחיפוש.

• על העירייה לעדכן פרטי הממונה על הפעלת חוק חופש המידע

- 14 -

• על העירייה לקבוע גורם המקיים בקרה על התכנים קודם פרסומם באינטרנט , כמו כן

ראוי לקבוע מדרג ממונים על הרשאת תוכן ופרסום.

• על ממצאי דו"חות מבקר העירייה להיות גלויים וחשופים לעיני הציבור ולביקורתו, על כן

מומלץ לפרסמם באתר האינטרנט.

• על העירייה להכין נהלים כתובים לאופן הטיפול באתר האינטרנט תחזוקתו והפיקוח על

פעילותו.

• על העירייה לפעול להכשרתו של האחראי על האתר הרשותי על מנת שיוכל לפעול בסיוע

גורמים מקצועיים להנגשתו לבעלי מוגבלויות כנדרש.

- 15 -

הערות ראש העיר לממצאי הביקורת בנושא

אתר האינטרנט העירוני

העירייה נקטה במספר פעולות כמפורט להלן:

• הוכשרו 4 עובדים לניהול אתר האינטרנט הרשותי.

• פרוטוקולים מישיבות מליאת מועצת העיר מובאיםלפרסום באופן רציף.

• מדי שנה מתפרסמת הצעת תקציב העירייה

• מתפרסמים דוחו"ת כספיים שנתיים

• מדי שנה מתפרסם צו הארנונה

• מדי שנה מתפרסם דו"ח הממונה על חוק חופש המידע

• מדי שנה מתפרסם דו"ח מבקר העירייה.

• עודכנו פרטי הממונה על הפעלת חוק חופש המידע

• ננקטו הפעולות הנדרשות להנגשת האתר לבעלי מוגבלויות

- 16 -

היטלי השבחה

דו"ח ביקורת מס' 29

3/2018

- 17 -

היטליהשבחה

1. כללי

היטל השבחה הוא תשלום חובה הנדרש מבעל ו/או חוכר מקרקעין על-ידי הוועדה המקומית, אשר

אישרה תכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו. החובה לתשלום ההיטל חלה על הבעלים או

החוכר ובמקרים מסוימים על הקונה, וזאת בכפוף להסדר פנימי בין הצדדים אשר אינ ו מחייב את

הוועדה המקומית.

התשלום בגין היטל השבחה מותנה בעליית ערך המקרקעין לאחר קבלת אחד מהאישורים הבאים:

- אישור תכנית בניין עיר.

- אישור הקלה.

- אישור שימוש חורג.

החייב בתשלום ההיטל הוא מי שהיה בעל המקרקעין ביום מתן האישור. היטל השבחה לא יחול על

תכניות שאושרו לפני 1 ביולי 1975.

גובה ההיטל מחושב לפי מחצית מעליית השווי של המקרקעין. מועד תשלום ההיטל הוא ביום

"מימוש הזכויות" (יום מכירת הזכויות במקרקעין) המועד לצורך חישוב שווי ההשבחה הוא היום

שבו אושרה התכנית המשביחה, ההקלה, או השימוש החורג.

היטל השבחה נועד לכסות הוצאות הנובעות מתכנון ופיתוח, מרכישת מקרקעין לצרכי ציבור, וכן

לצורך כיסוי הוצאות שימור אתרים.

פטור מהיטל השבחה ניתן, בין היתר, במקרים הבאים: שכונת שיקום, מוסדות חינוך, תרבות, מדע

דת, צדקה, סעד, בריאות, מוסדות שאין עיסוקם לשם קבלת רווחים וכן מבנים להם נו ספו שטחי

שירות לצורך ביצוע התאמות נגישות.

היטל ההשבחה הוטל ביולי 1981 בתיקון 18 לחוק התכנון והבנייה. בחוק נקבע כי שומת היטל

ההשבחה תיערך על ידי שמאי מקרקעין מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כאשר לבעלים יש

את הזכות לערער על עצם החיוב או על שיעור החיוב.

- 18 -

2. מטרת הבדיקה

א. בחינת תהליכי עבודה, גבייה והעברת נתונים בגין היטלי השבחה בין הוועדה המקומית קריות

לעיריית קריית מוצקין. הבדיקה התמקדה בנושאים הבאים:

1) בקרות על העברת כספים והתחשבנויות בין הוועדה המקומית לעירייה

2) בקרה על תחשיב ההיטל ביחס לעליית שווי הקרקע.

3) נוהלי עבודה המתייחסים להעברות כספים

3. ממשק עבודה בין הוועדה המקומית קריות- לעיריית קריית מוצקין

הוועדה המקומית קריות המשותפת לרשויות מוצקין, ביאליק וקריית ים, גובה עבור רשויות אלו

היטל השבחה ממבקשי היתרים לבנייה חדשה או לתוספות בנייה.

לוועדה הכנסות עצמיות אשר נועדו בין היתר לכיסוי הוצאות שירות ותפעול, לצורך כך מפרישה

הוועדה לקופתה 10% מסך היטלי השבחה, כדמי ניהול. לאחרונה, סוכם בין הרשויות כי הוועדה

תפריש לקופתה 10% נוספים עבור צרכים מיוחדים

בגין מכסות הוועדה והפרשות הכספים לקופתה סוכם על מנגנון התחשבנות מול הרשויות המקומיות,

לפי הנוסחה הבאה :

40% מהכנסות לפי גודל הרשות ומספר תושבים עדכני

40% לפי מספר ההיתרים שניתנו במהלך השנה בתחום כל רשות

20% מחולקים באופן שווה ל-3 רשויות

להלן טבלת ההכנסות של עיריית קריית מוצקין מהיטלי השבחה לשנים 2013 – 2016:

שנה 2013 2014 2015 2016

סך כנסות 2,550,000 ₪ 2,900,000 ₪ 500,000 ₪ 6,500,000 ₪

עפ"י הטבלה, בשנת 2015, צנחו הכנסות העירייה מהיטלי השבחה עד כדי 1/6 בהשוואה לשנתיים

הקודמות ואילו בשנת 2016, הוכפלו ההכנסות בהשוואה לאותן שנים. בשנת 2015 העבירה הוועדה

לעירייה חלק קטן מההכנסות בגין ההיטלים ואילו בשנת 2016 לאחר התחשבנות הועברו היתרות

- 19 -

הביקורת מצאה כי הליך העברת הכספים מהוועדה המקומית לעירייה נעשה ללא מנגנוני בקרה

פנימיים וללא מדיניות סדורה. נמצא כי העירייה לא מינתה מ טעמה גורם אחראי לבדיקת

ההתחשבנות מול הוועדה ולמעשה נתונה הרשות לחסדי מנגנון הבדיקה והביקורת של הוועדה. לדעת

הביקורת לא ניתן לדעת בוודאות האם אכן מקבלת הרשות את מלוא הכספים המגיעים לה מן

הוועדה המקומית.

להלן עיקר ממצאי הבדיקה:

3.1 העברת הכספים בגין היטל י השבחה מהוועדה לעירייה נעשית לבקשת העירייה ולא

בהתאם למועדים קבועים וידועים מראש. הביקורת סבורה כי על העירייה ליצור מנגנון

להעברת הכספים במועדים קבועים ידועים ומוסדרים.

3.2 הסכומים המועברים לעירייה מהוועדה הם בבחינת מוצר מוגמר, לא נעשית מטעם

העירייה בקר ה אודות ההתחשבנות וקיזוז הכנסות בגין ההיטלים, לא מתבצעת בדיקה

האם התחשיב נעשה בהתאם למנגנון ההתחשבנות שנקבע (40% גודל רשות 40% מספר

היתרים, 20% באופן שווה ל-3 הרשויות

לא מתקיימת בדיקה האם אכן מקזזת הוועדה 10%, כפי שנקבע לצרכיה המיוחדים

לדעת הביקורת מ ומלץ למנות גורם מקצועי אשר יפעל להקמת מנגנון בקרה ופיקוח

תקופתי (לדוגמא – חצי שנתי) אשר יבדוק את חיובי הוועדה אל מול גבייה בהתאם

להיתרי בנייה שנתנו בעיר, כמו כן, מומלץ לבצע בקרה תקופתית להעברת הכספים שנגבו

על ידי הוועדה, זאת לאחר בדיקת תהליך ההתחשבנות בין הוועדה לעירייה.

לביקורת נמסר כי העירייה דורשת מהוועדה דוחות תקופתיים מוסדרים ומפורטים אודות

הכספים המועברים אליה מהיטלי השבחה. נמצא כי הוועדה אינה מעבירה את הדוחות

כנדרש. הביקורת רואה חשיבות במתן דיווח מפורט הכולל פירוט התחשיב החל מהוצאות

החיוב, גביית הה יטל וכלה בסכום המקוזז (בהתאם למנגנון החישוב שנקבע) המועבר

לרשות.

3.3 נמצא כי, תיעוד ההכנסות מהיטלי השבחה, אינו מפורט, ההיטלים נרשמים בהנהלת

חשבונות כסכום העברה מהוועדה ללא אסמכתא – לתשלום קבלנים, כמו כן, לא מתקבל

כאמור פירוט הליך ההתחשבנות של הוועדה מול העירייה.

- 20 -

3.4 במסגרת הבדיקה התבקשו הנהלים המתייחסים לממשק העבודה בין העירייה לוועדה

המקומית בכל הנוגע למנגנון עבודה מסודר הכולל העברת נתוני חיוב בגין היטלי השבחה

ואגרות בנייה באופן שוטף הן לבנייה חדשה והן תוספות בנייה, כמו כן התבקשו נהלים

המתייחסים למנגנון בקרה ופיקוח של הרשות על הכספים המתקבלים כולל מנגנון דיווח

על ממצאי הבקרה.

הביקורת נוכחה כי, לא קיימים נהלים המתייחסים לממשק העבודה בין העירייה לוועדה

בנושא העברת נתוני חיוב והתחשבנות בגין היטלי השבחה, כמו כן, לא קיימים נהלים

המתייחסים למנגנון בקרה ופיקוח של הרשות על הכספים המתקבלים.

הביקורת סבורה כי על העירייה לקבוע נהלים המסדירים את תהליך העבודה מול הוועדה.

הנהלים אמורים לבטא את מדיניות העירייה וצרכיה בכל הנוגע למידע על נתוני חיוב

בהתאם להיתרי הבנייה וכן הנחיות לביצוע בקרה ופיקוח על הכספים הנגבים ובסופו של

תהליך מועברים לקופת העירייה.

נהלים אלו יקבעו תהליך עבודה מוסדר, אשר יימנע ספקות בנוגע לסכומי הכסף המגיעים

מהוועדה לרשות.

4. סיכום

ממצאי הבדיקה, כפי שפורטו בפרק זה מצביעים על פגם בתהליך העבודה בין הוועדה המקומית

האחראית על גביית היטלי ההשבחה לבין העירייה האמורה לקבל את חלקה בגין היטלים אלו.

נמצא כי, העירייה לא מינתה מטעמה גורם אחראי להקמת מגנון בקרה ופיקוח לבדיקת חיובי

הוועדה אל מול גבייה בהתאם למספר היתרי בניה שניתנו וכן לביצוע בקרה תקופתית להעברת

הכספים שנגבו ע"י הוועדה והתחשבנות בין הוועדה לעירייה. כמו כן נמצא כי, העירייה מקבלת את

הכספים במהלך השנה שלא במועדים קבועים, אלא עפ"י דרישה.

הביקורת סבורה כי על העירייה לקבוע נהלים האמורים לבטא את מדיניותה וצרכיה ולהסדיר בכך

את תהליכי העבודה בינה לבין הוועדה המקומית.

- 21 -

הערות ראש העיר לממצאי הביקורת בנושא:

היטלי השבחה

היטלי ההשבחה שנגבו על ידי הוועדה המקומית, הועברו לעירייה מעת לעת עפ"י דרישה ולא עפ"י

נוהל מסודר כנדרש. מעבר הכספים נעשה ללא מעקב וללא דו"ח התחשבנות מול הוועדה.

על מנת להסדיר את הנושא ולקבעו כנוהל קבוע, הנחה מנכ"ל העירייה את מהנדס הוועדה וביקשו

להסדיר את הנושאים, כמפורט להלן:

1. התחשבנות והעברת הכספים תתבצע כל רבעון, אלא אם הרשות הודיעה אחרת

2. תיאום להתחשבנות יתבצע בין גזברות העירייה לבין מהנדס הוועדה

3. בעת ההתחשבנות יוצגו בפני גזברות העירייה, העתקי שומות השבחה עבור המבנ ים

בקריית מוצקין, העתקי תשלומים בפועל וכן דו"ח הוצאות בגינן מקוזזים סכומים מכספי

ההיטלים הנגבים עבור העירייה.

4. בתום הליך ההתחשבנות בין הצדדים, יועברו הכספים לעירייה תוך 30 יום, אלא אם כן

הודיעה הרשות אחרת לוועדה בכתב.

- 22 -

הטיפול בשיקים

חוזרים/מבוטלים

דו"ח ביקורת מס' 29

3/2018

- 23 -

הטיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים

1. כללי

שיק הוא אמצעי תשלום נפוץ, אשר מוסדר בפקודת השטרות ובחוק שיקים ללא כיסוי.

סעיף 73 לפקודת השטרות מגדיר שיק, כשטר חליפין בר פירעון. בנק שהוצג, לו שיק לפירעון יזכה

את חשבון הלקוח בסכום השיק באותה העת בה הוצג השיק בחשבון (מדובר בזיכוי על תנאי

שיהפוך לזיכוי קבוע לאחר 3 ימי עסקים) במידה שניתן לפרוע את השיק יועבר הכסף לחשבון

ובמידה שלא, השיק יחזור.

שיק יכול לחזור מהרבה סיבות אחת מהן כי אין כיסוי מספיק כלומר הסכום המופיע על השיק חרג

ממסגרת האשראי בבנק של החייב, כמו כן, יכול להיות מצב בו השיק בוטל על ידי נותן השיק.

מתן שיק ללא כיסוי מספיק ו/או ביטול שיק עלול להוות עבירה פלילית שעונשה עד שנת מאסר או

קנס בגובה עד פי 4 מסכום השיק

חוק שיקים ללא כיסוי קובע, בין היתר, סנקציות מנהליות על החייבים, לרבות הגבלת החשבון

והגבלת הלקוח, כך על פי החוק, חשבונו של מי שנתן שיק ללא כיסוי יוגבל למשך שנה. טיפול

בשיקים חוזרים דורש התערבות, השלב הראשון הוא לפנות אל אותו אדם שמסר את השיק על

מנת לקבל במקומו כסף, בדרך כלל השלב הבא הוא פנייה אל הלשכה להוצאה לפועל או לבית

המשפט.

2. מבוא

קופת העירייה אמורה לרכז את התקבולים המגיעים לרשות המקומית במישרין ע"י האזרח או

באמצעות הבנקים.

קיימים מספר חוקים, תקנות והנחיות אשר העירייה יכולה להסתייע בהם בטיפולה בהמחאות

חוזרות כגון –

חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א – 1981 ,

תקנות שיקים ללא כיסוי– התשמ"א – 1981 ,

תקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) התשמ"ב– 1981 ,

כללי שיקים ללא כיסוי, התשנ"ב-1992 ,

- 24 -

חוק שירות נתוני אשראי התשס"ב וכן המדריך לגז בר ברשויות המקומיות של מרכז השלטון

המקומי המרכז את ההנחיות הנגזרות מהחוקים והתקנות הנ"ל.

מאחר והעירייה משקיעה זמן ומשאבים בטיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים בחנה הביקורת את

הנושא על היבטיו ובכלל זה את הטיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים.

להלן ממצאי הבדיקה:

3. נוהל עבודה – שיקים חוזרים/מבוטלים

המדריך לגזבר נועד לסייע לרשות המקומית לשמור בהקפדה ראויה ובמקצועיות הנדרשת על

קופתה. במדריך הוקדש פרק מיוחד ובו הנחיות לגבי אופן גביית שיקים והטיפול בהם, כמפורט

להלן:

א. אין לקבל המחאות שאינן לפקודת הרשות המקומית.

ב. תשלום תמורת ש יק שחזר מסיבות שתלויות במשלם – רשאית העירייה לדרוש תשלום

בשיק בנקאי או במזומנים או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת התמורה.

ג. העירייה תדאג להחתים כל המחאה בחותמת שמגבילה את סחירותה.

ד. בגין קבלת שיק תונפק קבלה הכוללת פרטים כמו:

- תאריך קבלת השיק.

- שמו של מוסר השיק.

- מס' חשבון אישי או זיהוי אחר של מוסר השיק.

- מס' חשבון ושם הבנק עליו נמשך השיק ותאריך פירעונו.

- סכום השיק בספרות ובמילים.

- מס' חשבון שלזכותו ייזקף התקבול בספרי הרשות.

- חתימת הקופאי מוציא הקבלה.

- על גב השיק, יצוין מס' הקבלה ומספר זיהוי של מוסר השיק.

ה. קבלת שיקים בדואר:

- האחראי על הדואר הנכנס, יערוך רשימת המחאות בכתב במקור ובהעתק.

- הרשימה + ההמחאות יועברו לקופאי כנגד חתימה שלו על קבלתם.

- הקופאי יחתים את השיקים בחותמת אשר תגביל את סחירותם.

- הקופאי יכין קבלה לכל משלם וידאג לשלוח אותן בדואר למשלם.

- 25 -

ממצאי הבדיקה מעלים כי גזברות העירייה פועלת עפ"י הנחיות המדריך לגזבר עם זאת נמצא כי

לא קיים בעירייה נוהל טיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים האמור לתת מענה רחב ככל שניתן

בהתמודדות עם התופעה.

הביקורת סבורה כי קביעת הוראות עבודה משלימות בטיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים תסייע

לייעל את תהליך קבלת הכספים מבעלי שיקים חוזרים/מבוטלים, תגדיל את אחוזי גביית הכספים

וכן תשפר את אמצעי השליטה והבקרה בטיפול בשיקים אלו.

4. היקף תופעת שיקים חוזרים/מבוטלים

ממסמכי העירייה, כפי שהוצגו בפני הביקורת עולים הנתונים המתייחסים לשנים 2016 – 2014.

שנת 2014

א סה"כ נגבו 6,627 שיקים בסך של 5,223,553.50 ₪

ב סה"כ נפרעו 6,052 שיקים בסך של 4,442,532.75 ₪

ג סה"כ חזרו 220 שיקים בסך של 397,370.47 ₪

ד סה"כ בוטלו 355 שיקים בסך של 383,650.28 ₪

שנת 2015

א סה"כ נגבו 6,506 שיקים בסך של 5,647,806.68 ₪

ב סה"כ נפרעו 5,984 שיקים בסך של 4,667,041.46 ₪

ג סה"כ חזרו 226 שיקים בסך של 308,662.70 ₪

ד סה"כ בוטלו 296 שיקים בסך של 672,102.52 ₪

שנת 2016

א סה"כ נגבו 5,692 שיקים בסך של 5,024,734.12 ₪

ב סה"כ נפרעו 5,259 שיקים בסך של 4,387,469.04 ₪

ג סה"כ חזרו 230 שיקים בסך של 507,392.14 ₪

ד סה"כ בוטלו 208 שיקים בסך של 129,872.94 ₪

- 26 -

ממצאי הבדיקה מעלים כי בשנת 2016 7.7% מכלל השיקים שנגבו, נמצאו חוזרים/מבוטלים

בשנת 2015 – 8% מכלל השיקים שנגבו נמצאו חוזרים/מבוטלים ואילו בשנת 2014, עמד שיעור

השיקים החוזרים/מבוטלים על 8.7% .(ראוי לציין כי אחוז ים אלו כוללים גריעות יזומות שנעשו

ע"י משלמים באישור מחלקת הגבייה) .

דו"חות העירייה מעלים כי בשנת 2016, הוחזרו ו/או בוטלו 438 שיקים בסך של 637,264₪.

בשנת 2015, הוחזרו ו/או בוטלו 522 שיקים בסך של 980,764 ₪ואילו בשנת 2014, הוחזרו ו/או

בוטלו שיקים בסך של 781,020 . ₪

הביקורת סבורה כי נוכח הנתונים המפורטים, מומלץ לגורמים העוסקים בגביית התשלומים

להיעזר יותר במאגרי המידע הזמינים (ללא תשלום), כגון: קבצי מידע על חשבונות ולקוחות

מוגבלים של בנק ישראל (חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א -1981) ולנסות ולצמצם את גורמי

הסיכון להחזרת שיקים ו/או ביטולם. במידה והעירייה תתקשה גם באמצעות מאגרי המידע אלו

לצמצם את התופעה, ניתן יהיה לבחון שכירת שירותי חברות המתמחות בסליקת תשלומים

בשיקים. החברות הללו באמצעות המערכות שברשותן, יכולות לאתר מוקדי סיכון ולאפשר קבלת

שיקים כאמצעי תשלום ביטוחי, כ ך ששיקים לא יוחזרו, החובות האבודים יצטמצמו, המחזור

הכולל לא ייפגע, יצטמצמו הוצאות המימון על חובות וייחסך כח אדם המטפל בשיקים חוזרים.

5. גביית שיקים מבעלי חוב המוכרים כמחזירי/מבטלי שיקים

ממצאי הבדיקה מעלים כי העירייה נוהגת לגבות שיקים מבעלי חוב המוכרים לה כמחזירי ו/או

מבטלי שיקים.

הביקורת מצאה מספר בעלי חוב אשר החליפו שיקים חוזרים ו/או מבוטלים בשיקים חוזרים ו/או

מבוטלים או אחרים.

להלן דוגמאות:

א. העירייה הגיעה להסדר פריסת חוב עם תושב המוכר כמחזיר ומבטל שיקים וקיבלה ממנו

23 שיקים ע"ס 1,151.10 ₪כל אחד עפ"י נתוני מערכת הגביה גם בהסדר הפריסה

האחרון, נזקפו לחובתו 3 ביטולי שיקים ושיק אחד שחזר

ב. העירייה הגיעה למספר הסדרי חוב עם תושב פעם אחת בשנים 2007-08 במהלכן בוטלו

וחזרו מס' שיקים ופעם נוספת בשנים 2015-16 במהלכן חזרו ובוטלו רוב השיקים

- 27 -

ג העירייה הגיעה בשנת 2016 להסדר פריסת תשלומים עם בעלת חוב ולאחר שרוב השיקים

חזרו וחלקם בוטל, הגיעה בעלת החוב להסדר פריסת חובות נוסף בשנת 2017 ובתוך כך

הפקידה שיקים נוספים.

ד. נמצאה חברה עסקית, אשר במהלך השנים הגיעה עם העירייה מספר פעמים להסדרי

פריסת תשלומים ובתוך כך הקפידה להפקיד שיקים שחזרו ו/או בוטלו.

הביקורת בדקה את כרטיסי התשלומים של החברה ומצאה כי שיקים של החברה חוזרים

ו/או מבוטלים באופן קבוע לאורך שנים.

לדעת הביקורת, על העירייה להימנע מלהגיע להסדרי פריסת תשלומים עם החברה ותחת

זאת לפעול נגדה בכל האמצעים.

ככלל סבורה הביקורת כי על העירייה להימנע מקבלת שיקים מבעלי חוב המוכרים לה כמחזירי

ו/או מבטלי שיקים ולנסות ולגבות מהם את החוב בדרכים אחרות, לדוגמא הוראת קבע באמצעות

כרטיסי אשראי.

עפ"י הנחיות המדריך לגזבר, תשלום תמורת שיק שחזר מסיבות שתלויות במשלם, רשאית

העירייה לדרוש תשלום בשיק בנקאי או במזומנים או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת

התמורה.

ממצאי הבדיקה מעלים כי העירייה גובה תשלום ממחזירי/מבטלי השיקים, כנדרש.

6. סיכום

ממצאי הבדיקה המפורטים בפרק זה, מעלים כי במהלך השנים 2016 – 2014, הוחזרו ו/או בוטלו

בממוצע 8.1% מכלל השיקים שנגבו

הטיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים מצריך מהעירייה השקעת זמן ומשאבים.

להלן תמצית הערות הבדיקה והמלצותיה:

הערות הביקורת:

- לא קיים בעירייה נוהל טיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים האמור לתת מענה משלים להנחיות

הקיימות בהתמודדות עם התופעה.

- 28 -

- לא נעשית בדיקה מקיפה באמצעות מאגרי המידע הזמינים שנועדו לזהות מבעוד מועד

מחזירי/מבטלי שיקים.

- העירייה אינה שוכרת שירותי חברות המתמחות בסליקת תשלומים בשיקים המתמחות

באיתור מוקדי סיכון.

- העירייה הגיעה להסדר פריסת תשלומים עם תושבים וכן עם חברה עסקית המוכרים לה

כמחזירי ומבטל י שיקים. הביקורת מצאה כי גם לאחר הסדר התשלומים, המשיכו גורמים

אלה להחזיר ולבטל שיקים.

המלצות הביקורות:

קביעת הוראות עבודה משלימות בטיפול בשיקים חוזרים/מבוטלים, תסייע לייעל את תהליך

קבלת הכספים מבעלי שיקים חוזרים/מבוטלים, תגדיל את אחוזי גביית הכספים וכן תשפר את

אמצעי השליטה והבקרה בטיפול בהם.

מומלץ לגורמים העוסקים בגביית התשלומים להיעזר יותר במאגרי המידע הזמינים (ללא

תשלום) לאיתור מוקדם של מחזירי/מבטלי שיקים, כמוכן ניתן לבחון שכירת שירותי חברות

המתמחות בסליקת תשלומים בשיקים.

על העירייה להימנע מקבלת שיקים מבעלי חוב המוכרים לה כמחזירי ו/או מבטלי שיקים

ולנסות ולגבות מהם את החוב בדרכים אחרות.

- 29 -

הערות ראש העיר לממצאי הביקורת בנושא

הטיפול בשקים חוזרים/מבוטלים

1. במחלקת הגבייה, לא קיים נוהל כתוב לטיפול בשיקים חוזרים/מבוטליםאולם מערכת הגבייה

הממוחשבת, נותנת מענה באמצעות מסך היסטורית תשלומים, המעלה מידע על מוסר התשלומים

של המשלם.

2. מערכת הגבייה הממוחשבת נותנת מענה חלקי בזיהוי לקוח מוגבל.

3. העירייה נעזרת בשירותי האכיפה של חברת הגבייה הפועלת לגביית החוב מהתושב לרבות עיקול

חשבון בנק ו/או עיקול מטלטלין.

4. החברה העסקית הסדירה תשלומיה לאחר הכנסת שותף פעיל נוסף ולאחר נקיטת פעולות אכיפה

מוגברות מצד העירייה.

- 30 -

חיוב וגביית היטלי פיתוח

דו"ח ביקורת מס' 29

3/2018

- 31 -

חיוב וגביית היטלי פיתוח

1. רקע

עיריות הוסמכו בפקודת העיריות להקים תשתיות (כגון: כבישים, מדרכות, ניקוז וכיוצא באלה), וכן

לקבוע חוקי עזר שיחייבו את בעלי הנכסים לממן את הקמתן של תשתיות אלה. המימון נעשה

בתשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות. מכוח סמכות זו התקינו הרשויות המקומית חוקי עזר

שונים כגון: חוק עזר לסלילת רחובות ומדרכות, חוק עזר לניקוז (או לתיעול). בחוקי העזר מוגדרות

התשתיות אותן צריכה העירייה להקים, אופן המימון של התשתית, הגדרת החייבים בתשלום,

הגדרת האירועים המחייבים תשלום, הגדרת התעריפים ושיטת הצמדתם. כתוצאה מכך, כל ר שות

מקומית קובעת חוקי עזר משלה ובהם תעריפים משלה.

קיימים 5 סוגים עיקריים של היטלי פיתוח, כאשר כל אחד מהם נקבע בחוק עזר נפרד

1. היטל סלילה נועד לממן סלילה של כבישים ומדרכות.

2. היטל תיעול נועד לממן ביצוע תעלות ניקוז מי גשמים.

3. היטל ביוב נועד לממן הנחת תשתית לניקוז וביוב.

4. היטל צנרת מים נועד לממן הנחת צינורות הולכת מי שתייה.

5. היטלשטחים ציבוריים פתוחים נועד לממן פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, כגון גנים ציבוריים.

עיריית קריית מוצקין גובה מהתושבים בשטחה היטלי פיתוח בגין ביצוע עבודות תשתית ופיתוח

ברחבי העיר כגון: היטלי כבישים ומדרכות והיטלי תיעול.

סעיף 1 לתקנות רישוי בנייה , (הוראת שעה תש"ן – 1990 קובע כי, תשלומי חובה כוללים בין

היתר: "אגרות, היטלים או תשלומים אחרים שיש לשלמם לרשות מקומית או לוועדה מקומית

לתכנון ולבנייה, לפי העניין, על פי כל חיקוק ואשר מתן היתר בנייה מותנה בתשלומם".

סעיף 2 – חוק עזרהיטל סלילת רחובות התשס"ט-2009 עיריית קריית מוצקין קובע:

(א) "היטל סלילת רחובות נועד לכיסוי הוצאות העיריה בשל סלילת רחובות בתחומה, בלא

זיקה לעלות ביצוע עבודות סלילת רחוב הגובל בנכס נושא החיוב או המשמש אותו".

- 32 -

(ב "היטל סלילת רחובות יוטל על בעל נכס, בהתקיים אחד מאלה":

(1) "תחילת סלילת סוג רחוב הגובל בנכס; לעניין זה, "תחילת סלילה – גמר תכניות

לביצוע סלילה של סוג הרחוב הגובל וכן אישור של העיריה, לפי הנוסח של טופס 1

שבתוספת השנייה, לביצוע עבודות כאמור, בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור

(2) "אישור בקשה להיתר בנייה; לא היה סלול בעת אישור הבקשה להיתר בנייה כאמור

רחוב סלול הגובל בנכס, תאשר העיריה, לפי הנוסח של טופס 2 שבתוספת השנייה, כי

הליך תכנון עבודות הסלילה של הרחוב הגובל בנכס מצוי בעיצומו ותחילת סלילת הרחוב

צפויה בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור

(3) "בנייה חורגת בנכס

(ג) "היטל שעילתו אישור בקשה להיתר בנייה בעבור בנייה חדשה או בנייה חורגת, ישולם גם אם

הרחוב הגובל בנכס, נסלל לפני תחילתו של חוק עזר זה".

להלן תעריפי ההיטלים לפי התוספת הראשונה לחוק העזר היטלי סלילת כבישים ומדרכות:

שיעורי ההיטל

בשקלים חדשים

1. היטל סלילת כביש-

(א) קרקע, לכל מ"ר משטח קרקע 54.02

(ב בניין, בעד נכס למגורים או כל נכס אחר לכל מ"ר משטח הבניין 135.44

2. היטל סלילת מדרכות-

(א) קרקע, לכל מ"ר משטח קרקע 26.60

(ב בניין, בעד נכס למגורים או כל נכס אחר לכל מ"ר משטח הבניין 66.71

3. היטל סלילת רחוב משולב-

(א) קרקע, לכל מ"ר משטח קרקע 80.62

(ב בניין, בעד נכס למגורים או כל נכס אחר לכל מ"ר משטח הבניין

202.15

במסגרתבדיקה זו נבחנו חיובי היטלי פיתוח הנובעים מבקשה לקבלת היתר בניה למבנים חדשים

ותוספות בלבד.

- 33 -

הכנסות מהיטלי פיתוח:

להלן סך התקבולים נטו בשנים 2012 – 2015 מהיטלי פיתוח, כפי נתקבלו מגזברות העירייה:

שנה 2012 2013 2014 2015

סך הכל הכנסותלשנה 21,732,940 6 5,809,774 4 7,734,030 14,351,738

2. מטרת הביקורת

א. בדיקת ממשק (נקודות מגע, חיבור) בין אגף ההנדסה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לבין

גזברות העירייה ומחלקת הגבייה בכל הקשור לחיוב וגביית היטלי פיתוח.

ב. בדיקת תהליכי העבודה, באגף ההנדסה ובגזברות העירייה, כמפורט להלן:

קיום נוהלי עבודה לחישוב אגרות והיטלים וגבייתם.

אופן חישוב אגרות והיטליםלפני קבלת היתר.

בדיקת תהליכי העבודה מעתהוצאת החיוב ועד גבייתו.

השוואה בין החישובים שנערכו בתקופה שקדמה לביקורת לבין הרישום במחלקת הגבייה.

השוואה בין היתרי הבנייה שניתנובתקופה שקדמה לביקורת לבין הרישום במחלקת הגבייה.

קיום מנגנונים שיבטיחו חיוב מלא ועדכון החיוב במערך הגבייה

מעקב אחר חייבים ותשלומים.

סיכום ממצאים ומסקנות.

היקף ושלבי הביקורת

הביקורת התבססה על נתונים המופיעים בתיקי הבנייה וכן בפלטים מתוך המערכות הממוחשבות

של אגף ההנדסה וגזברות העירייה. הביקורת ביצעה את הפעולות הבאות:

סקירת הוראות החוק והתקנות הרלוונטיים לביקורת

סקירת נהלי העירייה תכתובות ודוחות פנימיים

שיחות וברורים עם מנהלים ועובדים.

בחינת קיומם והלימותם של אמצעי הבקרה הפיקוח

בדיקות מבססות ומדגמיות

סיכוםוממצאים.

- 34 -

3. הליך קבלת היתרי בנייה וגביית היטלי פיתוח

כללי

בקריית מוצקין נדרש בעל מקרקעין, הנישום, לשלם היטל פיתוח בעת הגשת בקשה למתן היתר

בנייה. במעמד זה, יחויב בעל הנכס בתשלום היטל עבור רכיב השטח הבנוי בלבד (או תוספת השטח

הבנוי), בעוד שההיטלים בגין רכיב הקרקע שולמו בדרך כלל קודם לכן.

להלן השלבים להוצאת חיוב וגביית היטלי פיתוח בגין בקשה להיתר בניה חדשה או תוספות בניה:

3.1 בנייה חדשה

שלב מקדמי – מבקש ההיתר מקבל את המידע הנדרש מהוועדה המקומית קריות לגבי

התכניות וייעוד הקרקע.

שלב א' – מבקש ההיתר מגיש תכניות לוועדה המקומית, הוועדה בודקת את התכניות מול

אישורי זכויות הקרקע ורישום מקרקעין.

שלב ב' – נשלח העתק לאגף ההנדסה בעיריית קריית מוצקין לצורך בדיקה וחישוב שטחי

חיוב.

עובדת אגף ההנדסה, מבצעת בדיקה של התכניות ומחשבת את השטחים הבנויים ושטחי

הקרקע אשר יחויבו בהיטלי פיתוח על פי חוקי העזר העירוניים. השטחים המחויבים מחושבים

בצורה ידנית, הנתונים הסופיים מוזנים למערכת ממוחשבת המוציאה פלט, עם פירוט שטחי

החיוב.

שלב ג' – נתוני התחשיב והשטחים לחיוב מועברים לגזברות העירייה להמשך תהליך הפקת

חשבון לתשלום לפני מתן היתר הבנייה. הגזברות מתרגמת את שטחי החיוב לחשבון כספי על פי

התעריף למ''ר עדכני המופיע בחוקי העזר העירוניים ומוציאה חשבון לתשלום במקביל

התכניות נחתמות בחותמת חיוב ומועברות לוועדה לדיון.

שלב ד' – לאחר דיון בוועדה ובטרם קבלת ההיתר, המבקש מסדיר את התשלום לרשות

במחלקת הגבייה ומציג לוועדה אישור תשלום.

שלב ה' – לאחר שנתמלאו כל הדרישות, הוועדה מוציאה היתר בנייה.

- 35 -

להלן תרשים התהליך

3.2 תוספות בניה

המבקש מגיש בקשה לתוספת בנייה לוועדה, הבקשה מועברת לאגף ההנדסה לחישוב שטחים

וחישוב כספי. התכניות בצירוף החיש וב הכספי מועברים לגזברות לגביית החוב. לאחר

התשלום נחתמות התכניות בחותמת נפרע (ע"י הגזברות) ומוחזרות לוועדה.

הגשת בקשות ובחינתן בוועדה המקומית קריות

בדיקת התכניות באגף ההנדסה וחישוב שטחי חיוב לעניין

היטלי פיתוח

נתוני השטחים לחיוב מועברים לגזברות שם מתורגמים

לחשבון כספי

התכניות נחתמות בחותמת חיוב ומועברות לוועדה לדיון

בטרם קבלת היתר המבקש משלם את החשבון במחלקת

הגבייה ומציג אישור תשלום לוועדה

לאחר שנתמלאו כל הדרישות, הוועדה מוציאה היתר בנייה

- 36 -

4. חישוב וחיוב היטלי פיתוח ותוספות בניה:

התשלום המוטל על כל בעל נכס מורכב בדרך כלל משני רכיבים, האחד בעד שטח הקרקע של הנכס

והשני בעד השטח הבנוי.

סכום החיוב בעד הקרקע מחושב לפי שטח הקרקע מוכפל בתעריף לכל מ"ר קרקע. סכום החיוב בעד

השטח הבנוי מחושב לפי השטח הבנוי מוכפל בתעריף לשטח הבנוי. התעריפים קבועים בחוקי העזר.

קביעת התעריף נעשית על ידי כל רשות מקומית בנפרד. כדי לקבוע מהו התעריף עבור כל מ"ר, עורכת

הרשות המקומית תחשיב, הלוקח בחשבון את הבנייה הקיימת, את הבנייה העתידית הצפויה ברשות,

ואת העלות הכוללת של הנחת התשתיות ומחלצת את התעריף על ידי חלוקה של כלל העלויות בכלל

השטחים.

4.1 ממצאים

א. החישובים לשטחי החיוב ב גין היטלי פיתוח נעשים בצורה ידנית ומוזנים

למערכת באמצעות עובדת אגף ההנדסה. העובדת מחשבת את שטחי החיוב,

ונושאת באחריות לבקרת הנתונים שבבסיסם מופק החשבון. נמצא כי העובדת

נושאת בתפקידים נוספים באגף כמו קבלת קהל, בדיקת תכניות וכן סריקת

תכניות המועברות אל האגף מהוועדה המקומית. הביקורת מצאה כי לא

מתקיימת כל בקרה נוספת על החישובים הנעשים על ידי העובדת ולא נעשית

בדיקת נכונות החישובים.

ב. התחשיב להוצאת ה חיוב הכספי לשטחים נעשה בצורה ידנית על קבצי אקסל

בטבלאות, הנעשות על ידי עובדת הגזברות, כאמור לא מתקיימת בקרה על אופן

החישוב הכספי למעט אישור הגזברית להוצאת חיוב סופי למבקש ההיתר.

ג. לצורך תשלום מגיע מבקש ההיתר ישירות לגזברות והתשלום מתבצע כאשר על

מסך מערכת הגבייה לא מופיע חיוב לתשלום. גם כאשר מבקש ההיתר משלם

את חשבון החיוב, לא נוצר חיוב, אלא רק סכום גבייה על סך חשבונית ואישור

תשלום החשבון.

- 37 -

ד. לא קיים ממשק ממוחשב בין אגף הנדסה לבין מחלקת הגבייה בכל הנוגע

לחיובים ותשלומי אגרות והיטלי פיתוח בגין בנייה חדשה או תוספות בנייה.

ה. לא קיים נוהל פיקוח על חריגות בנייה או תוספות בנייה. קיומו של נוהל זה ימנע

אובדן הכנסה בגין תוספות בניה לא מדווחות.

ו. אגף ההנדסה אינו יוזם בדיקה בשטח שמטרתה השוואת התכנית לבניה בשטח.

בדיקות אגף ההנדסה הינן פאסיביות והן נעשות רק כאשר מבקש ההיתר מגיע

לקבל את הפיקדון שניתן מראש, מצב זה עלול להוביל לכך שתושב יבנה תוספת

חריגה וממילא יוותר על הפיקדון.

4.2 המלצות:

א. ראוי ליצור ממשק תהליכי עבודה ממוחשב אשר יחבר את אגף ההנדסה למחלקת

הגבייה בכל הקשור להעברת נתונים, הפקת חיובים, אישור חשבונות ותשלומים

בגין היטלי פיתוח.

ב. חישובי השטחים באגף ההנדסה והגזברות חייבים להיעשות ולהיות מגובים

באמצעות מערכת ממוחשבת, כמו גם נתוני החיוב והגבייה.

ג. רצוי לבצע בקרה על בסיס תקופתי על החיובים והתשלומים שנתקבלו בגין היטלי

הפיתוח, כמו כן מומלץ להוציא דוחות תקופתיים אשר יפרטו חיובים אל מול

גבייה והכנסות בפועל בחתכי זמן.

ד. יש לבצע בקרה שוטפת על חישובי שטחי החיוב בגין היטלי הפיתוח המועברים

למחלקת הגבייה ע"י גורם נוסף במערכת.

ה. לשיקול הרשות נתוני השטחים לחיוב בגין היטלי הפיתוח יכולים לעבור ישירות

למחלקת הגבייה להפקת חיוב ואין צורך להעבירם דרך הגזברות, כמו כן, יש

ליצור במערך הגבייה חיוב אל מול גבייה.

ו. מומלץ לקבוע נוהלי עבודה לגבי תוספות בניה אשר יצמצמו את אי הוודאות בגין

תוספות בנייה בלתי מדווחת, באם ישנן כאלו.

ז. בבקשות לתוספת בנייה מאושרת, מן הראוי לבצע ביקורות יזומות לאחר השלמת

הבנייה ולבדוק באם התוספת שנעשתה הינה לפי תכנית מאושרת.

- 38 -

5. נוהלי עבודה להסדרת תהליך חיוב וגביית היטלי פיתוח

במהלך הבדיקה ביקשה הביקורת את הנהלים הרלוונטיים לעניין שטחי בינוי מתוכננים, חישוב

שטחי החיוב בגין היטלי פיתוח ואגרות, חישוב ועריכת חשבון חיוב כספי, תהליך הגבייה וחיובי

הצמדות.

5.1 ממצאים:

א. באגף ההנדסה בעירייה לא קיימים נהלים כתובים לתהליך העבודה, אופן

החישוב, העברת המידע הנתונים והבקרה מול הוועדה המקומית בנושא

התכניות ומול גזברות העירייה והגבייה בנושא חישובי שטחים וחיוב. לדברי

עובדת אגף ההנדסה האחראית על חישוב ההיטלים והכנת תכניות בינוי עירוניות,

האגף עובד בשיטה זו מאז ומתמיד.

ב. לא קיים באגף ההנדסה נוהל איתור וגביית אגרות והיטלי פיתוח בגין תוספות

בנייה מאושרות ולא חוקיות בעיר.

ג. בגזברות לא קיימים נהלים המתייחסים לאופן הרישום, החיוב והגבייה .

החישובים והוצאת החשבון נעשים על ידי עובדת הגזברו ת. לאחר קבלת פירוט

השטחים ממחלקת ההנדסה.

5.2 המלצות:

א. ראוי לקבוע נוהלי עבודה באגף ההנדסה המתייחסים לתהליך העבודה מול הוועדה

המקומית קריות וכן לגבי אופן קבלת הנתונים, עיבודם והעברת הנתונים ההנדסיים

לגזברות העירייה ולמחלקת הגבייה, אותם דברים אמורים לגבי קביעת נוהל בקרה

על תהליכים.

ב. יש לקבוע נהלים לבקרה תקופתית בנושא גביית היטלים וחייבים.

ג. ראוי לקבוע נוהלי עבודה בנוגע לאופן הרישום, החיוב, הגבייה והבקרה בגזברות

העירייה.

- 39 -

6. חיובוגביית היטלי פיתוח – בדיקת תיקים

במסגרת בדיקת תיקי היטלי פיתוח, נבדקו הנושאים הבאים:

טבלה א' - קיומה של תכנית מאושרת.

• תשלום פיקדון/ערבות במידה ונדרש.

• בחינת החיוב שהופק על ידי מחלקתגזברות.

• בחינת החיוב שהופק על ידיהגזברות המבסס אופן החיוב ומתן הפחתות/ הנחות/ זיכויים.

• קיומו של תשלום התואם את החיוב שהופק בתיק.

טבלה ב' - תוספת בניה חדשה למבנה קיים – בדיקת חיוב וגבייה בגין התוספת בהיטלי פיתוח ועדכון

שטח ארנונה.

א. להלן טבלה המתארת בדיקת תיקים בנושא בנייה חדשה:

מס'

סד'

שם

הקבלן

שטח

מגרש שטח בנוי תכנית

מאושרת

תיאום

שטחי חיוב

גזברות מול

הנדסה

הצמדות

וריביות

קיום

תשלום

תואם לתיק

מסמכים

להנחות

וזיכויים

1 א 2,316 3,796 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

2 ב 2,142 4,232 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

3 ג 1,908 3,355 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

4 ד 1,912 3,308 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

5 ה 4,059 18,244 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

6 ו 3,952 18,480 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

7 ז 2,434 5,355 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

8 ח 2,635 5,348 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

9 ט 2,015 3,242 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

10 י 2,039 3,397 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

11 יא 1,901 3,621 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

12 יב 2,020 3,490 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

13 יג 2,614 4,133 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

14 יד 11,045 3,442 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

15 טו 2,432 5,152 תקין תקין תקין תקין לא נדרש

- 40 -

ב להלן טבלה המתארת בדיקת תיקים בנושא תוספות לבנייה קיימת:

7. סיכום

להלן תמצית הערות הביקורת:

• בעירייה לא קיימים נהלים מנחים לחיוב וגביית היטלי פיתוח

• רישום החיובים בגין היטלי הפיתוח, אינו נרשם במערכת, אלא רק רישום ותיעוד גבייה.

• הליך חיוב והגבייה בהיטלי פיתוח אינו עובר ישירות מאגף ההנדסה למחלקת הגבייה

אלא דרך הגזברות לחישוב ידני והוצאת שוברי תשלום, ללא רישום ממוחשב.

• אין בקרה על תהליך חישוב שטחים הנדסיים וחישוב החיוב הכספי.

• אין תיעוד לדוחות תקופתיים בגין גביית היטלים אל מול חיוב

• הפיקוח על תוספות הבנייה בעיר, הינו חלקי, לא נשלח פיקוח יזום לבדיקת התוספות

כתובת חיוב בגין תוספת בינוי

בהיטלי פיתוח על

עדכון שטח ארנונה בגין

תוספת

1 קדיש לו''ז8 תקין תקין

2 קדיש לו''ז8 תקין תקין

3 רנ''ס20 תקין תקין

4 ספיר 8 תקין תקין

5 ספיר 8 תקין תקין

6 קק''ל8 תקין תקין

7 קק''ל8 תקין תקין

8 זלמן שז''ר4 תקין תקין

9 זלמן שז''ר4 תקין תקין

10 זלמן שז''ר4 תקין תקין

11 זלמן שז''ר4 תקין תקין

12 זלמן שז''ר4 תקין תקין

13 רשי 3 תקין תקין

14 וייצמן 27 תקין תקין

15 וייצמן 27 תקין תקין

16 קדיש לו''ז24 תקין תקין

17 קדיש לו''ז24 תקין תקין

18 נתיב העלייה תקין תקין

19 חנה סנש 23 תקין תקין

20 חנה סנש 7 תקין תקין

- 41 -

המלצות:

• על העירייה לקבוע מדיניות ונוהלי עבודה ברורים לניהול מערך חיוב וגביית היטלי פיתוח

בעיר. מומלץ לבצע בקרות שוטפות ובקרות תקופתיות לביצוע החיוב והגבייה.

• מומלץלעבור לממשק וחיובים ממוחשבים עם תיעוד מלא של תהליך החיוב והזנתו

במערכת ממוחשבת, זאת על מנת למנוע טעויות, אי סדרים ושמירה על שלמות ואימות

הנתונים.

• על מחלקת הנדסה לבצע פיקוח יזום על חריגות בנייה חוקיות ושאינן חוקיות בעיר ולקבוע

מדיניות ונהלים ברורים בנושא.

- 42 -

הערות ראש העיר לממצאי הביקורת

בנושא חיוב וגביית היטלי פיתוח

באגף ההנדסה קיים טופסלמילוי פרטים המתייחסים לתכנית המוגשת.

הטופס מועבר לאחר מילויו לגזברות לרישום התעריפים נכון למועד ההגשה.

החיוב לא יכול להיות רשום טרם התשלום, אלא רק במועד התשלום. רישום החיוב בגין היטל

פיתוח נרשם בהנהלת חשבונות מיד עם קבלת התשלום.

הערת הביקורת נבחנה והוחלט כי אין הצדקה כלכלית להשקיע בתוכנה המאפשרת העברה

ישירה דרך המחשב.

תוצאות הביקורת התקינות מוכיחות כי ניתן לפעול באופן יעיל ותקין גם בהליך הרגיל.

חישוב ההיטל נעשה במחשב באמצעות גיליונות אקסל.

נכון להיום קיימות שתי בקרות על תכנית ההגשה

1. בקרת אגף ההנדסה

2. בקרת הגזברות

כמו כן, נעשות בדיקות מדגמיות בשטח למול תכנית.

בעניין החישוב הכספי, נעשית בקרה נוספת ע"י גזברית העירייה.

הערה לא רלבנטית מאחר וקבלת היתרהבנייה מותנה בתשלום ההיטלים והחתמת התכנית

בחותמת נפרע.

כל עוד מגיש התכנית אינו בונה הוא למעשה אינו חייב.

אגף ההנדסה מעסיק פקח מטעמו היוצא לבדיקות מדגמיות ואיתור תוספות בנייה בלתי מדווחות

- 43 -

טיפול העירייה בשמירה על

הסדר הציבורי

דו"ח ביקורת 29

3/2018

- 44 -

טיפול העירייה בשמירה על הסדר הציבורי

1. כללי

בשנים האחרונות פועלת מדינת ישראל במישורים השונים למיגור תופעת האלימות, הפשיעה, הפרות הסדר

והוונדליזם המתרחשים בעיקר במקומות בילוי כמו פארקים ציבוריים, מועדונים חופי ים וכדומה.

ריכוזים והתקהלות של בני נוער מייצרים לעיתים הפרות סדר, רעש, צריכת אלכוהול, סמים, אלימות

ופשיעה.

רוב עבירות האלימות במקומות הבילוי מתבצעות בסופי שבוע ובחופשות, ניכרת החמרה במעורבות צעירים

בקטטות אלימות בהפרעות מנוחה, בוונדליזם, בתקיפת אנשים ועוד.

לצריכת אלכוהול השפעה רבה על גילויי אלימות ובריונות ונמצא כי היא מגבירה התנהגות אלימה.

לרשויות המקומיות ניתנו סמכויות שמטרתן לשמור על הסדר הציבורי הן באמצעות החקיקה הראשית והן

באמצעות חוקי עזר שבסמכותן להתקין. כמו כן, הרשויות מטפלות בתופעות אלימות בשיתוף גורמי

האכיפה של השלטון המרכזי, כמו המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, זאת במטרה לשפר את תחושת

הביטחון האישי של האזרחים ומתוך רצון ליצור חברה שערכי היסוד בה הם השמירה על החוק והסדר

הציבורי ומיגור האלימות העבריינות והפשיעה.

במהלך החודשים מאי-יוני – בחנה הביקורת את טיפול העירייה במיגור תופעת האלימות במרחב הציבורי

לרבות מעשי ונדליזם, הקמת רעש, הפרות סדר וכן, את השמירה על ביטחון הציבור באמצעות פעולות

פיקוח ואכיפה.

להלן ממצאי הבדיקה:

2. הבסיס החוקי

על פי פקודת העיריות]

על הביטחון בה ועל בריאות הציבור. כמו כן, נקבע כי על עירייה להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר

ציבורי בתחומה 249 (33.])

בתקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית) התשע"ב -2011, נקבעו הנושאים שבהם

מוסמכת העירייה להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי:

1. שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות המקומית

2. סיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת שלום הציבור והסדר הציבורי

3. מניעת פגיעה ברכוש של הרשות המקומית

- 45 -

חוקרישוי עסקים התשכ"ח -1968 – קבע תנאים מיוחדים לטיפול בעסקים בהם נמכרים או מוגשים

משקאות משכרים , בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה-1995, נקבע כי מקום בו מוגשים

משקאות משכרים הוא מקום המחויב ברישיון עסק.

חוק סדר הדין הפלילי – בחוק סדר הדין הפלילי (סמ כויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו -1996 נקבעו

הוראות הנוגעות לעיכוב אדם הנחשד בביצוע עברה בידי אדם אחר, כלומר כל אדם רשאי לעכב אדם אחר

עד לבואו של שוטר באם החשוד ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה, נזק לרכוש. העיכוב לא יעלה על

3 שעות ובמידת הצורך יופעל כנגד החש וד כח סביר. פקחים עירוניים ברשויות המקומיות, רשאים

להשתמש בסמכויות אלה בביצוע אכיפה עירונית.

חוק עזר – רשויות מקומיות רשאיות להתקין חוקי עזר שיאפשרו להן לבצע את הפעולות שהן נדרשות

מתוקף סמכותן לעשות על פי פקודת העיריות, בין היתר, הן רשאיות להתקין חוקי עזר לשמירת הסדר

הציבורי והניקיון, למניעת מטרדי רעש ולהסדרת מועדי פתיחתם וסגירתם של עסקים.

חוק לייעול האכיפה והפיקוח – בשנת 2011 חוקק חוק לייעול האכיפה והפיקוח ברשויות המקומיות

התשע"א-2011, החוק נועד לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות כנגד עבירות

המתרחשות בשטח שיפוטן ולאפשר להן לסייע למשטרה למנוע אלימות. בתוספת הראשונה לחוק נקבעו

בתחילה 12 רשויות מקומיות בהן הוקם מערך אכיפה עירוני ולאחר מכן הוחל החוק על רשויות נוספות

מהנתונים המפורטים לעיל, עולה כי לרשויות המקומיות ניתנו הן באמצעות החקיקה הראשית והן

באמצעות חוקי העזר (שבסמכותן להתקין) היכולת לשמור על הסדר הציבורי ומניעת אלימות. כמו כן,

הרשויות מטפלות בתופעות למניעת פגיעה וחיזוק רמת הביטחון בשיתוף גורמי אכיפה כמו המשרד

לביטחון פנים ומשטרת ישראל. נוסף על האמור מטפלות הרשויות בשיתוף גורמי אכיפה, כמו המשרד

לביטחון פנים ומשטרת ישראל ב-3 תכניות לחיזוק רמת הביטחון האישי והקהילתי אצל התושבים כמו

1. תכנית עיר ללא אלימות

2. תכנית מערכי אכיפה עירוניים

3. תכנית "מצילה– אשר מטרתה למנוע ולצמצם אלימות ופשיעה באמצעות תהליכים

מערכתיים, העצמת הקהילה והגברת חוסנה.

- 46 -

היערכות עיריית קריית מוצקין לטיפול במניעת אלימות והשמירה על הסדר הציבורי כוללת מספר

מרכיבים, כמפורט להלן:

1. ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים

2. ועדה למיגור אלימות.

3. תכנית עיר ללא אלימות - במסגרתה מפעילה העירייה בשיתוף המשרד לביטחון פנים והמשטרה

מגוון פרויקטים בתחום האכיפה.

4. פיקוח עירוני ושיטור עירוני – מחלקת הפיקוח העירונית ומערך האכיפה העירוני

באמצעות השיטור העירוני פועלים לאיתור מפגעים, טיפול באירועי אלימות, ונדליזם, הקמת

רעש, הפרות סדר, אכיפת חוקי עזר, שמירת הסדר והאבטחה באירועים וכדומה.

5. חוקי עזר.

6. מוקד עירוני – הפעלת מצלמות אבטחה המותקנות ברחבי העיר ומוקד פניות ותלונות.

7. הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול.

להלן ממצאי הבדיקה:

3. ועדות עירייה

3.1 הוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים

עפ"י סעיף 149 (יא) לפקודת העיריות תבחר מועצת העיר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות

לקידום טיפול מקיף במאבק בנגע הסמים המסוכנים למניעה שיקום וטיפול לרבות טיפול

בהשלכות הנובעות מהתמכרות לסמים וכן חינוך והסברה, בין השאר, לעניין הדין בשימוש

בסמים.

הוועדה הינה ועדת חובה והיא אמורה להגיש לאישור מועצת העיר את תכניותיה וזו תעקוב אחר

ביצוען. עפ"י החוק ימנו חברי הוועדה שלושה חברי מועצה לכל היותר (אחד מהם ישמש יו"ר

ומספר כלל חברי הוועדה יהיה בלתי זוגי), בנוסף יהיו חברים בה מנהל המחלקה לשירותים

חברתיים, מנהל מחלקת החינוך, שני נציגי ציבור, מנהל בית ספר על יסודי ונציג הרשות

הלאומית למלחמה בסמים.

ממצאי הבדיקה מעלים כי הוועדה למאבק בנגע הסמים מונתה על ידי מועצת העיר בישיבתה

מיום 1/1/2014. בוועדה מכהנים 5 חברים מתוכם 3 חברי מועצת עיר, לוועדה לא מונה כנציג

מנהל בית ספר על יסודי וכן נציג מטעם הרש ות הלאומית למלחמה בסמים עוד העלו ממצאי

הבדיקה כי הוועדה לא התכנסה כלל במהלך השנים 2015 ו-2016.

הביקורת סבורה כי על הוועדה למלא יעודה כוועדת חובה ולהתכנס מדי שלושה חודשים כקבוע

בחוק.

- 47 -

3.2 ועדה למיגור אלימות

מועצת העיר תבחר ועדה שתפקידה לאסוף ולנתח נתונים הנוגעים למעשי האלימות, העבריינות

והפשיעה בתחום העירייה לבחון את התכניות הקיימות להתמודדות עם מעשים אלה ולגבש

תכניות חדשות. הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות

המאושרות.

הרכב חברי הוועדה ימנה את ראש העירייה או סגנו שהוא ממלא מקומ ו הקבוע, שני חברי

מועצת עיר, מנכ"ל הרשות, מנהל אגף החינוך, מנהל אגף הפיקוח, מנהל הביטחון, מנהל אגף

הרווחה, נציג אחד או יותר של משטרת ישראל וכן נציגי ארגונים העוסקים בזכויות, כנפגעי

עבירה.

ממצאי הבדיקה מעלים כי הוועדה למיגור האלימות מונתה על ידי מועצת העיר בישיבתה מיום

1/1/2014. בוועדה מכהנים 9 חברים בהם – סגן וממלא מקום המשמש כיו"ר, כמו כן 2 חברי

מועצת העיר ובעלי התפקידים כקבוע בחוק.

נמצא כי במהלך שנת 2015, התכנסה הוועדה פעמיים בלבד ובמהלך שנת 2016 פעם אחת בלבד

ולא בהרכבה הקבוע.

הביקורת סבורה כי על הוועדה למלא את ייעודה כוועדת חובה ולהתכנס מדי שלושה חודשים

בהרכבה הקבוע, כפי שנקבע בחוק.

4. תכנית עיר ללא אלימות

באוקטובר 2006, קיבלה ממשלת ישראל החלטה (מס 175) לאמץ את מודל עיר ללא אלימות (על"א) כמודל

ארצי לאומי למאבק באלימות בתחומי הרשויות המקומיות, בשנת 2013 כבר צורפו לתכנית כ-120 רשויות

מקומיות בהן קריית מוצקין.

עיר ללא אלימות היא תכנית מערכתית רב תחומית המכוונת להתמודד עם כלל הסוגים והמצבים של

אלימות, פשיעה והתנהגות אנטי חברתית המתרחשים במרחב הציבורי. מטרת התכנית להגביר את תחושת

הביטחון האישי של התושבים באמצעות הקמת מערך מתואם ומשולב בשיתוף משטרת ישראל ובהובלת

ראש הרשות.

- 48 -

מדיניות עיר ללא אלימות ברמה הלאומית נקבעת ע"י ועדת שרים בראשות השר לביטחון הפנים, על ניהול

התכנית מופקדת ועדת היגוי לאומית בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ובהשתתפות נציגי משרדי

הממשלה וכן נציגי מרכז השלטון המקומי בישראל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול והקרן

לידידות.

ועדת ההיגוי דנה בסוגיות ובאתגרים הנוגעים ליישום התכנית והמטה המקצועי שהוקם במשרד לביטחון

פנים (לצורך יישום התכנית) מיועד לתמוך ברשויות המקומיות להנחותן וללוותן במימוש התכנית.

תכנית על"א ממומנת על ידי ממשלת ישראל באמצעות המשרד לבט"פ. הרשויות המקומיות שבהן היא

מיושמת נושאות בחלק יחסי במימונה. התכנית מחייבת פעילות בתחומים כמו: אכיפה, חינוך, רווחה, פנאי

והיא נעשית בשותפות עם מנגנוני הרשות המקומית.

הפעלת התכנית ברשות מקומית מלווה בהקמת שלושה פורומים מרכזיים שתפקידם לנהלה ולהפעילה מול

גורמי הרשות, כמפורט להלן:

1. ועדת היגוי מקומית שתפקידה קביעת מדיניות וסדרי עדיפויות להפעלת התכנית וביצוע מעקב ובקרה

2. מטה עירוני שתפקידו לתאם בין הגורמים השונים ברשות, זיהוי בעיות תקלות והטיפול בהן.

3. הקמת 5 ועדות מקצועיות שתפקידן לעסוק במרחבי פעולה שונים הנוגעים להתמודדות עם האלימות

כמפורט להלן: ועדת אכיפה, ועדת חינוך, ועדת פנאי (חינוך בלתי פורמלי), ועדת רווחה, וועדה עירונית

להתמודדות עם אלימות.

עיריית קריית מוצקין משתתפת בתכנית על"א משנת 2013 במסגרת התכנית אמורה הייתה העירייה להקים

כאמור שלושה פורומים שייעודם הפעלת התכנית מול גורמיי הרשות.

הפורומים: 1. ועדת היגוי מקומית

2. מטה עירוני

3. 5 ועדות: אכיפה, חינוך, פנאי, רווחה וועדה עירונית

ממצאי הבדיקה מעלים כי העירייה אכן פעלה להקמ ת הפורומים, אולם עשתה זאת בסתירה לייעוד

המטרות לשמן נועדו.

- 49 -

ממצא א' - ועדת היגוי אוחדה עם ועדת משנה לאכיפה עירונית, כאשר לשתי הוועדות מרחבי פעולה

שונים. נמצא כי הוועדה המאוחדת התכנסה פעם אחת בלבד בחודש אפריל 2016.

ממצא ב' - ועדת אכיפה אוחדה עם הוועדה למיגור אלימות. הוועדה המאוחדת התכנסה פעם אחת בשנת

2015 (17/6/2015) ופעם אחת בשנת 2016 - 8/2/2016 (בנפרד מהוועדה למיגור אלימות

הביקורת לא מצאה תיעוד לקיום ישיבות המטה העירוני וכן לכינוס הוועדות הבאות: חינוך ופנאי, רווחה

וועדה עירונית.

הביקורת סבורה כי על העירייה להיצמד להנחיות תכנית על"א ולייחד את ועדת ההיגוי כוועדה בפני עצמה

בראשות מנכ"ל העירייה, שמטרתה לנהל את התכנית על היבטיה השונים ולקבוע מטרות ויעדים לגבי

הועדות האחרות. מומלץ לכונן את הוועדות כל אחת בנפרד כאשר לכל אחת מהן תפקיד, י יעוד ומרחב

פעולה משלה.

במסגרת תחום האכיפה שהמשרד לביטחון פנים מקדם כחלק מתכנית עיר ללא אלימות בשיתוף הרשויות

המקומיות, על המשטרה והרשויות להיערך באופן הבא:

4.1 פורום אכיפה עירוני - פורום בראשות מפקד תחנת המשטרה המקומית האמור להתכנס

מספר פעמים בשנה ולעסוק בתיאום גורמי האכיפה ברשות המקומית ובהגדרת יעדים משותפים

למשטרה ולרשות.

נמצא: מפקד תחנת המשטרה המקומית בקריית מוצקין משמש כיו"ר ועדת האכיפה העירונית

בה חברים נציגי המשטרה והעירייה. הוועדה עוסקת בקביעת מטרות ויעדים של תכניות האכיפה

ביישוב ומעקב אחר פעילויות אכיפה, בין היתר, ממפה הוועדה אזורים בעייתיים בתחום הרשות

וקובעת תכנית לטיפול בבעיית האלימות באותו אזור.

במהלך שנת 2016 התכנסהועדת האכיפה פעם אחת בלבד ( 8/2/2016 .)

- 50 -

4.2 מערך שליטה ובקרה – מוקד מצלמות: על פי תכנית עיר ללא אלימות יוצבו מצלמות

אבטחה באזורים המוגדרים כבעייתיים בהם תועדו אירועי אלימות/פשיעה. המשטרה ממפה את

הנקודות החמות ברשות בהתבסס על נתוני אמת וסדרי עדיפות ולכל יישוב נבנית תכנית מבצעית

התואמת את צרכיו, כגון מספר מצלמות, סוג הטכנולוגיה והזירות המצולמות. המצלמות

פועלות כל שעו ת היממה מספקות ראיות ומהוות גורם מרתיע. תוכן הצילומים משודר למרכז

שליטה ובקרה במוקד העירוני שמפעיליו אמורים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם כוחות האכיפה

כדי להבטיח תגובה יעילה ומידית בעת הצורך.

נמצא: מוקד המצלמות פועל מתוך המוקד העירוני, לצורך כך הוצבו ברחבי העיר 52 מצלמות

הפועלות 24 שעות ביממה תחת עיניהן הפקוחות של המוקדנים. הזירות המצולמות מתועדות כל

העת, ובהתרחש אירוע חריג, מוזעק למקום כוח השיטור העירוני .

4.3 ניידת אכיפה על"א (שיטור משולב - עפ"י תכנית עיר ללא אלימות יופעלו ניידות

אכיפה משותפות ל משטרת ישראל ולגורמי הפיקוח ברשויות המקומיות במטרה לטפל

באירועים הקשורים בפגיעה, באיכות החיים. הניידות אמורות להיות מאוישות בפקח הרשות

המקומית ובשוטר.

הניידות המוקצות על ידי הרשות המקומית משולבות כניידות שיטור עירוני. הניידות אמורות

לסייר במשך 24 שעות ביממה , כדי לאתר מוקדי אלימות, רעש ולספק תגובה יעילה ומהירה

למקרי אלימות והשחתת רכוש.

נמצא:

העירייה בשיתוף המשטרה הקימה סיירת ביטחון עירונית שמטרתה הגברת תחושת הביטחון של

התושבים, שיפור איכות החיים ומיגור הוונדליזם . הסיירת נקראת שיטור עירוני והיא מונה 10

פקחים ו-10 שוטרים. הפעילות נעשית 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ולצורך כך הוקצו 2 ניידות

עירייה, ניידת משטרה, שני קטנועי משטרה ואחד עירייה.

- 51 -

עפ"י ממצאי דוח מבקר המדינה לשנת 2013, המשרד לביטחון פנים המתקצב את תכנית

השיטור העירוני לא קבע הנחיות ודרישות מבצעיות להפעלת התכנית ולא קבע הוראות בעניין

יחסי הגומלין בין הרשויות המקומיות והמשטרה בהפעלת השיטור, מאחר ולא קיימת תכנית

עבודה מובנית להפעלת הניידות, המליץ המבקר לקבוע נוהל להסדרת הפעילות המשותפת.

ממצאי הבדיקה מעלים, כי מפקד העיר לאחר ישיבות עבודה ומפגשים עם גורמי העירייה מכין

באופן קבוע תכנית עבודה שנתית בה נקבעים ההנחיות והדרישות המבצעיות, התכנית מחולקת

לתכניות עבודה חודשיות.

4.4 אכיפה יזומה ואזורים מפוקחים – על פי תכנית על"א ייקבע פורום האכיפה העירוני את

המועדים ואת האזורים בהם נדרשת אכיפה מוגברת. לאחר סימון האזורים, יופעל בהם כוח

אכיפה מתוגבר, יעשה שימוש בטכנולוגיות שונות לצורך הרתעה, יינתן מענה פיקוח ותגובה

מהירה וכן יופעלו כוחות אזרחיים, כמו סיירות הורים לצד כוחות הפיקוח והשיטור.

נמצא: האכיפה העירונית היזומה מתמקדת באזורי ריכוז ובילוי, כמו פארקים, מגרשי משחקים,

פיצוציות בעיקר בעת חופשות ובסופי שבוע. לקראת היציאה לחופש הגדול נעשית הסברה בבתי

הספר ומחולקים פלאיירים בתיבות הדואר. מפקד כח השיטור מעדכן מעת לעת את רשימת

המוקדים המועדים לפורענות והמצלמות מכוונות לאזורים אלו. נמצא כי ועדת האכיפה קבעה

ביום 17/6/2015 את הכללים לאכיפה יזומה הכוללת סיור ניידות באזורים מסוימים ואכיפה

למניעת התגודדויות וונדליזם. כמו כן, מדי שנה בתחילתה נכתבת תכנית תקיפה המשלבת את

עיר ללא אלימות עם השיטור העירוני ושוטרי הנקודה . תכנית התקיפה כוללת את פעולות

האכיפה לשנת עבודה מלאה.

4.5 סיירות הורים: על פי תכנית עיר ללא אלימות, יוקמו ברשויות סיירות הורים מתנדבים

שיסיירו ברחובות הערים ויפגינו נוכחות במרכזי בילוי נוער, כמו פאבים מועדונים, גינות

ציבוריות פארקים. הסיורים יתקיימו בלילות, בסופי שבוע ובחופשות. הסיירות אמורות לפעול

בשיתוף משטרת ישראל, הפיקוח העירוני, ההורים המתנדבים, אמורים לעבור הכשרה

מקצועית.

- 52 -

נמצא:

סיירת ההור

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]