פרוטוקול מועצת העיר מס' 01/22

עיריית קרית אונו

לשכת מנכ"ל העירייה

לוגו המועצה המקומית

קובץ החלטות מישיבת מועצה מן המניין 1/2022

מיום שני, א' בשבט תשפ"ב, 3.1.22

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

השתתפו:

גל ישראל - ראש העירייה

מלכה רון - חבר המועצה

כחלון עמי - חבר המועצה

בומגרטן אלונה - חברת המועצה

דאלי משה - חבר המועצה

מיכלס גיל - חבר המועצה

אתי כהן - חברת המועצה

אופיר רובין - חבר המועצה

תמרה שיפרין - חברת המועצה

יעקובי ירון - חבר המועצה

ארבל ליאת - חברת המועצה (בזום)

ישראל צימרמן - חבר המועצה

עשהאל עמית - חבר המועצה

חסרים:

קניסטר כוכבה - חבר המועצה

מוזמנים:

חיים סופר - מנכ"ל העירייה

ליאור בן טריה - גזבר העירייה

אלון רום - יועץ משפטי

שימי זהבי - מבקר העירייה

ניר טאקו - עוזר ראש העיר

נירה פרידמן - מנהלת אגף החינוך

ליאת תמיר - עיר ללא אלימות

לילך טרבינוביץ - מנהלת האגף לשירותים חברתיים

מר עדי מעוז - מנהל האגף לחירום ביטחון פיקוח ושיטור עירוני

רו"ח ראובן אשכנזי

גב' אסתר פיק

2

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

על סדר יום:

.1 דיווח ראש העיר.

.2 הצעה לסדר עפ"י סעיף (9א): אירועי אלימות בקרית אונו בכלל

ואלימות וחרמות קשים במערכת החינוך בפרט. לבקשת חברי

המועצה: אתי כהן, ליאת ארבל, גיל מיכלס, ישראל צימרמן, אופיר

רובין.

.3 דיון בדוחות כספיים לשנת :2020 מרכז לספורט ובריאות, עמותה

לחינוך מוסיקלי, מרכז קהילה ופנאי ע"ש הרי סטיל, קרית אונו.

.4 אישור הארכת ביטוחי העירייה לחודש נוסף (עד תאריך )28.2.22 עד

קבלת תוצאות מכרז חדש.

.5 חברי דירקטוריון תאגיד מי אונו, ישראל גל ומירית אלעד (חידוש).

.6 אישור מורשה חתימה בחשבון הורים בי"ס בראשית, מנהל ביה"ס אדי

גטלובסקי ת.ז. 011409489 במקום שירלי לוי שטרית ת.ז. .27463801

.7 אישור מורשה חתימה בי"ס בראשית, נציגת הרשות מירי שרון ת.ז.

032808933 במקום נטלי יעקב ת.ז. .032534372

.8 אישור מורשה חתימה בחשבון הורים בי"ס בראשית, נציגת הורים

דרור אורלב שמחה עידית ת.ז. 025666348 במקום דן מן ת.ז.

.023984511

.9 אישור מורשה חתימה לגננות הבאות:

אורה דיין ליברמן ת.ז. 34553883 גן יקינטון.

סמדר חן ת.ז. 28684355 גן תלתן.

סיגל ישראל ת.ז. 23906191 גן דובדבן.

3

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

.1 דיווח ראש העיר.

מר ישראל גל: ערב טוב לכולם, שנה האזרחית טובה. אנחנו

פותחים את השנה שהיישוב שלנו יישוב אדום, אני מניח שזה יקרה במרבית

היישובים.

מר מיכלס גיל: מועצת העיר לא משקפת את זה שהיישוב אדום.

מר ישראל גל: שמה?

מר מיכלס גיל: זה לא נראה שיישוב אדום.

מר ישראל גל: האמת היא שהקריטריונים אומרים שלא נסגר

שום דבר. אני חייב להגיד לך שיש לי כרטיסים למחר להיכל התרבות, הופעה

עם 4,000 איש ולא נראה לי שהחיים צריכים להשתנות, החיים ממשיכים,

ואנשים צריכים לשמור על עצמם בזהירות ובאחריות. ואני חושב דרך אגב,

שהציבור הרבה יותר חסין ועמיד מאיתנו, ורוצה שהחיים ימשיכו ככל שניתן

ובאחריות.

לצערנו, אנחנו אדומים. אני מעריך שאנחנו נהיה אדומים לפחות עוד שבוע

ימים עד 10 ימים, עד שיתחילו לרדת הפרמטרים. אני מניח שגגם מרבית

הרשויות במדינת ישראל יהיו אדומות בשלבים הקרובים. לשמחתנו הרבה,

יש לנו 270-280 חולים נכון לעכשיו, כולם נמצאים בבית כשהם בריאים,

רובם מרגישים אפילו טוב. ואנחנו מקווים שזה ככה ימשיך. אני רוצה לייחס

את זה לחיסונים שבזכות החיסונים האנשים חולים קל יותר. ואם זה המצב,

4

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

אז אנשים יחזרו במהרה, בריאים ושלמים חזרה.

יש לחץ כבד מאוד על עמדות הבדיקה, גם בקופות החולים, גם בבדיקות

שפיקוד העורף עושה, ואנחנו עשינו בדיקה פתוחה אתמול לכל הציבור, באו

כמעט 1,000 איש. ביאנוש זה יחזור גם ביום רביעי. אנחנו פותחים עמדה

נוספת לקופת החולים כללית שתהיה ליד העירייה הישנה, מכבי יעשו

בקניון. ככה שאנחנו נהיה מכוסים, וכל מי שירצה, יעשה בדיקות כל הזמן.

זה אנחנו מדברים על בדיקות .PCR בדיקות מהירות אפשר לעשות במד"א,

זה ממשיך. הבעיה המרכזית היא שבמד"א יש תורים גדולים, כי זו נקודה

אזורית ובאים מכל האזור.

מר יעקובי ירון: יש גם בקניון של סופר פארם.

מר ישראל גל: כן, ויש גם בקניון, ורואים-

מר עמית עשהאל: אני חייב לציין, הייתי היום בבדיקת אנטיגן, כי

נחשפתי לחולה מאומת. אבל מד"א, בעקבות ביקורת שנתנו לניר, הוא פשוט

עשה קסם. חיכיתי 3 דקות היום.

מר ישראל גל: ניר נרתם לזה וזה תענוג מאוד שהוא פה. זהו,

אבל התורים אצלנו מצטברים, כי אם אנחנו הופכים להיות תחנות

אזוריות,א זאת אומרת, אין מה לעשות. אתמול כשפתחו פיקוד העורף\ אז

באו כל החיילים מכל האזור וסגרו את הכניסה כי פיקוד העורף נתנו עדיפות

בבוקר לחיילים. מה עוד שמשעות הבוקר היה רק בודק אחד או שניים.

וראינו את התורים, והיה לחץ גדול שבמשך היום הצטמצם. אז אני מניח

שיהיה לחץ גדול מאוד על נקודות הבדיקה, עד שהעסק יתחיל להירגע,

5

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

ואנחנו מקווים שזה יקרה מהר מאוד. זה מה שיש לי להגיד לגבי הקורונה.

אנחנו נפגשים לישיבת המועצה.

.2 הצעה לסדר עפ"י סעיף (9א): אירועי אלימות בקרית אונו בכלל

ואלימות וחרמות קשים במערכת החינוך בפרט. לבקשת חברי

המועצה: אתי כהן, ליאת ארבל, גיל מיכלס, ישראל צימרמן,

אופיר רובין.

מר ישראל גל: הסעיף הראשון זה סעיף שהאופוזיציה ביקשה.

אנחנו בזכותכם גם עשינו רענון טוב לגבי כל העשייה בכל התחום של

הביטחון בעיר, הן מבחינה חינוכית, הן מבחינת רווחה, הן מבחינת עיר ללא

אלימות, הן מבחינת הפיקוח והכל.

ההצעה שלכם רשומה פה. אם אתם רוצים לקרוא אותה, זה בסדר. אם אתם

רוצים לקרוא אות ה, זה בסדר, אנחנו נדון בה גם בסוף. אבל ביקשנו מכל

אנשי המקצוע שנוגעים בדבר, לבוא ולהציג, שתראו בדיוק מה קורה במהלך

השנים, מה הולך להיות גם יותר בשנים הב אות.

למעשה, אפילו אנחנו הופתענו בזכותכם במצגת מוקדמת, שהעשייה היא כה

רבה וכה רחבה, כשאנחנו נמצאים בה יום-יום ובשוטף, אז לא שמים לב וזה

הסיפור. אז אם אתם רוצים, אנחנו ניתן להם לעשות את המצגת כל אחד

בתורו. זה יתחיל מאגף החינוך, יעבור לעיר ללא אלימות, יעבור לרווחה

ויעבור לפיקוח העירוני, בדיוק את האנשים שביקשתם. אני חייב להגיד

שמעבר לזה גם הנוער נמצא, אבל לא זימנו אותו, ... בהרבה מאוד תחומים,

אבל זה מספיק ה-4 נקודות הללו.

אז מאחר ואתם הגשתם את ההצעה, אז אם אתם רוצים שאנחנו נפתח עם

המצגת, איך שאתם רוצים. אתם רוצים לדבר תחילה? גם טוב.

6

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר אתי כהן: אני חושבת שאנחנו נדבר קודם, נציג גם את מה

שבעצם...

מר ישראל גל: מה שאתם מציעים זה רשום, אנחנו יודעים מה

שאתם מציעים, זה רשום. אנחנו נתייחס לזה,מובן מאליו נשמע את דעתכם

אחר כך. אנחנו נציע לכם גם את דעתנו. מה שאתם רשמתם – רשום, חולק

לכל חברי המועצה וחולק לכולם. הכל בסדר.

מר אתי כהן: אני רק רוצה כן להגיד כמה מילים לפני. קודם כל,

תודה רבה באמת שזימנו. אני רואה פה את נירה ואת ליאת ואת אסתר רגב.

מר ישראל גל: לא, אסתר רגב את יכולה להתגעגע.

מר אתי כהן: אה, כי היא עוזבת?

מר ישראל גל: יש געגועים, כן. סליחה, נירה. זאת אסתר פיק,

אבל הם לישיבה שאחרי.

מר אתי כהן: חבל לנו שבאמת אנחנו הגשנו את ההצעה כבר ב-

7.12 והיא נדחתה עד היום, כי אנחנו באמת חושבים שנושא האלימות בעיר

הוא סוג של חירום. ואנחנו שמחים לדיון הזה היום, ולזה שכולם נמצאים

כאן. כי גם אנחנו כחברי מועצה קיבלנו מכתבים, גם אנחנו ערים למה

שקורה בעיר. וזה שזה מגיע לתלמיד שחווה אלימות עד כדי כך שהוא חושב

לפגוע בעצמו באלימות שאנחנו מקבלים עליה דיווחים, שקורית בריונות

7

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

בבית ספר אחר, וגם מה שקרה בכלל בעיר לאחרונה, שנחשפנו כולנו לניסיון

חיסול באור יום, דבר שאנחנו לא כל כך מורגלים אליו. אמנם הוא לא קשור

לבתי הספר, אבל גם כן מתרחש כאן בעיר.

אני יודעת שיש הרבה שיגידו שאוקיי, זו תופעה רחבה, אנחנו גם נתקלים

בזה בתקשורת, רואים את זה שזה קורה בעוד ערים. אבל כאן, אם יש משהו

דגל שהעיר הזאת תמיד נשאה, זה נושא החינוך. נושא החינוך תמיד היה כאן

מקום ראשון. נושא החינוך תמיד קיבל את העדיפות הכי עליונה כאן בעיקר.

ועכשיו, כשאנחנו נחשפים למקרי אלימות, מאוד-מאוד חשוב לנו, ואני ממש

מברכת על זה שכתוצאה מזה שהגשנו את ההצעה נוצר הדיון הזה. ואני

מקווה שנגיע לדברים מאוד אופרטיביים. ואני מבקשת, לפני שגם יתחילו

המצגות, באמת, שהדברים יהיו מאוד עניינים. כלומר, לא לדבר רק על –

אוקיי, נעשה וכן הלאה. אלא אפילו ברמת ההצעה, כמו שישראל אומר היא

תיכתב, אבל אנחנו ממש ביקשנו כאן שתהיה תכנית סדורה למיגור תופעת

האלימות, שזה יהיה מדיד, שנוכל להגיד עוג חודש-חודשיים, עוד 3 חודשים

- אוקיי, זה בעצם מה שהוצע. אנחנו יכולים להסתכל על נתונים ולהגיד אכן

חל שיפור. אז מאוד-מאוד חשוב לנו שכל הדברים, שבאמת איחור הכוחות

הזה, השיטור הקהילתי גם כן לערב אותו, אבל לעשות הכל.

אני לא אקריא את כל ההצעה, היא באמת הצעה כתובה לפניכם: שיוצבו

מדריכים חברתיים, הגנה, מאוד-מאוד חשוב שהנושא זה יקבל תעדוף.

מר ישראל גל: אוקיי. עוד מישהו רוצה להוסיף או שאנחנו

יכולים להתחיל. נירה, בבקשה.

גב' נירה פרידמן: ערב טוב לכולם. אנחנו מדברים על טיפוח

אקלים... במערכת החינוך, ובחרתי להתחיל עם ציטוט של ד"ר מריה

8

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מונטסורי: מה שבאמת עושה את המורה, הוא האהבה לילד האנושי, שכן

זוהי אהבה שהופכת את החובה החברתית של המחנך לתודעה גבוהה יותר

של שליחות. אז אני מאוד מקווה שכל המחנכים שלנו יהיו עם תודה גבוהה

של שליחות.

האקלים במערכת החינוך לפני הקורונה נמדד במספר דרכים. אנחנו גם

העברנו שאלוני עמדות ושאלונים לתלמידים, למורים, וגם נמדדנו במדדים

אובייקטיבית של מיצבים ופורסם. האקלים החינוכי בקרית אונו היה

מהטובים בארץ, היו לנו הישגים מאוד-מאוד טובים, גם במובן של מוגנות,

גם במובן של תחושת שייכות ושל שביעות רצון.

אנחנו נקראנו על ידי מנהלת המחוז כפנינה של מחוז תל אביב במובנים

האלה, של החינוך בכלל ושל האקלים, כשהיה צורך לאירוע למידה למנכ"ל

משרד החינוך ולכל מנהלי המחוזות. היא בחרה מכל המחוז את העיר קרית

אונו לבוא ליום למידה.

אנחנו הצגנו 2 מוסדות חינוך שלנו, את בית ספר יעקב כהן ואת חטיבת

שז"ר, ומנהלי המחוזות יצאו מכאן בתחושה שהם רוצים להביא את צוותי

החינוך שלהם ללמוד על מה שקורה בקרית אונו. אני חושבת שבהחלט זכינו

להרבה מאוד כבוד והערכה על העשייה החינוכית שלנו.

אנחנו לאורך כל השנים ממפים את הילדים בסיכון ויש לנו תמונת מצב

לאורך כל השנה של מי הם הילדים בסיכון. אנחנו מחלקים את רמות הסיכון

ל-4 רמות. זה מפתח שמנתחת אותו מפקחת עליו המפקחת על הייעוץ. אנחנו

מקבלים דיווחים מבתי הספר על כמויות הילדים ברמות סיכון שונות. יש לנו

דרכים למעקב, ואנחנו מקבלים גם לאורך כל השנה דיווחים על כל

האירועים החריגים שמתרחשים.

אני אגיד שגם קרית אונו הושפעה, כמו כל הרשויות בארץ מהקורונה. אני

רוצה להסביר על מה אנחנו מדברים. השנתיים האלה, שנה וחצי במיוחד של

9

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

ילדים שנמצאים בריחוק, ילדים שהצמידו אותם למסכים אחרי שקודם

תמיד אמרנו שצריך להגביל זמן מסך, והבנו שהשהייה הרבה מול טלוויזיה

ומול מסך מחשב מאוד לא בריאה והגבלנו אותה.

אנחנו בעצם שלחנו אותם להיות שעות רבות מול המסכים. לא יצרנו פעולות

של חיברות, לא יצרנו פעולות של קשר חברתי. פעולות של הפגה, שילדים

מאוד-מאוד נצרכים להם, כמו ריקוד וכמו ספורט, נמנעו מהם.

יש לכך השלכות, וההשלכות הן ארוכות טווח, הן צפויות במידה מסוימת.

אבל אני חושבת שאף אחד לא יכול היה לשער עד כמה הדבר הזה ישפיע, וגם

באופן בלתי צפוי.

אנחנו יש לומר בקרית אונו, יעידו חברי הנהגת ההורים משנה שעברה, כבר

בשלבים הראשונים של הקורונה ובהיערכות לשנת הלימודים תשפ"א לפני

שנה, אמרנו שמה שמאוד חשוב להדגיש בתכנית העבודה שלנו, זה דווקא את

ההיבטים של היחסים החברתיים ושל האקלים, והשקענו בזה הרבה מאוד.

היו כאלה שהרימו גבה למה אנחנו פחות מדברים על פדגוגיה. אמרנו שאנחנו

מדברים על צמצום פערים ועל היבטים אקלימיים. ואני חושבת שמאוד-

מאוד צדקנו.

ההשלכות של הריחוק והשהייה במרחב הווירטואלי הם היבטים של אלימות,

אובדנות, בעיות נפשיות, פגיעות מיניות, בכל הנושא של הרצפים. והוא

הושפע מאוד כי אי אפשר היה לעשות הכנה כמו שצריך, אי אפשר היה

לעשות קבלה ודיווש כמו שצריך. ואנחנו רואים את ההשפעות של זה.

מי הם מושאי הפגיעה שלנו? ילדי הגנים, תלמידים על כל הרצף החינוכי,

צוותים חינוכיים, הורים, משפחות. אנחנו רואים שהרבה מאוד מהדברים

שבאים לידי ביטוי במערכת החינוך, מהתופעות שאנחנו רואים אותן

במערכת החינוך, הם בכלל תוצאה של קשיים בבית. מקרי גירושין, משפחות

שהתגלה בהן שהצמידות והסגירות השפיעו עליהן מאוד לרעה ביחסים בין

10

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

ההורים, ביחסים עם האחים וכן הלאה.

ואנחנו רואים את הדבר הזה בא לידי ביטוי אחר כך על התלמידים. ובכלל

על האווירה בבית הספר כשהורים מגיעים ומתלהמים וכועסים, ויש לזה

כמובן השפעה מאוד בעייתית.

אנחנו את כל תכניות העבודה שלנו ואת כל הפתרונות לאירועים החריגים,

מייצרים בצוות עיר. צוות עיר זה מבנה ארגוני שקיים במחוז תל אביב ובעיר

שלנו אנחנו הרחבנו אותו. מי שיושבים בצוות שלנו זה כל... משרד החינוך,

מנהלי מחלקות באגף החינוך, ואנחנו הרחבנו את זה גם לליאת תמיר שהיא

אחראית על עיר ללא אלימות, ועובדת מאוד בשיתוף עם אגף החינוך על כל

ההיבטים של מניעה. וגם לחנה ישעיהו, מנהלת מחלקת נוער וצעירים, כי

אנחנו מאוד מאמינים בחיבור הזה הלא פורמאלי והפורמאלי.

אנחנו מאמינים בזה שחינוך הוא חינוך של 360 מעלות, על כל הרצף, ו-24

שעות ביממה. והצוות הזה עובד מאוד-מאוד יפה ביחד. יש לנו כמו שאתם

רואים גם מבנים ארגוניים, גם שגרות ותכניות, וגם פתרונות אד -הוק.

הפתרונות אד-הוק הן בצורת ועדות היוועצות. כשיש איזשהו קושי מיוחד

עם ילד, מנהלת בית הספר מזמנת ועדת היוועצות, ושותפים לה כל הגורמים

שיכולים לתרום לפתרון הבעיה, גם עם משרד החינוך וגם מאגף החינוך.

השגרות שלנו עובדות מאוד-מאוד יפה בצורת ועדות מלוות, בצורת ביקורים

בבתי הספר, השתלמויות וכן הלאה וכן הלאה.

אנחנו יצרנו מענים ייחודיים שנוצרו בעקבות המצב שתיארתי בשנה הזאת,

ואני רוצה לתאר לכם אותם. חלקם התחילו לפני שנה, חלקם בשגרה שלנו,

אבל בהחלט תואמים מאוד את הצורך שיש לנו עכשיו. אז בגני הילדים אנחנו

רואים פינות גישור שבהם מתקיים תהליך גישור למריבות של ילדים.

יש לנו תכנית של הגן החברתי בהובלת גננות ופסיכולוגיים. זה קבוצת ילדים

בגן נבחרת להוביל, להנהיג ולעשות דוגמא אישית ב היבטים חברתיים,

11

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

תכנית שעובדת מאוד יפה בכמה גנים. אנחנו מתכונים להרחיב אותה בשנת

הלימודים הבאה - מנתחת התנהגות בגני הילדים.

אני אגיד שתופעות האימות ובעיות ההתנהגות מתחילות כבר בגן הילדים,

אנחנו רואים את זה כבר בגילאים מאוד צעירים, בעלייה גדולה בשנה

האחרונה. ו במקרים שאנחנו מרגישים צורך, אנחנו מכניסים מנתחת

התנהגות שמלווה את התכנית שנבנית לאותו ילד, גם מול ההורים וגם מול

הגן. זה מאוד משמעותי וחשוב.

יש לנו תכנית חוסן מספר שנים בעיר, מהגן ועד י"ב. הצוותים החינוכיים

עברו השתלמות, ואנחנו מבינים שחוסן נפשי חשוב תמיד ובמיוחד חשוב

היום, מאוד משמעותי.

יש לנו תכניות אקלים עירוניות שכל בית ספר בוחר מה מהם להכניס גם

בהתאם לתרבות הבית ספרית וגם בהתאם לצורך. יש תכנית שנקראת רואים

שש- שש, שבה יש עבודה בקבוצות קטנות. יש הכיתה כנבחרת, חינוך אישי,

מעגלי שיח. כולן תכניות ליצירת אקלים חינוכי מיטבי.

השנה בשנת הלימודים הקודמת, פנה אלינו רון מלכה מחזיק תיק החינוך,

בעקבות אירועים מאוד חריגים בארץ של פגיעות מיניות, ביקש שאנחנו נכין

תכנית למיניות בריאה, שתבטיח את זה שאירועים כאלה לא יהיו בעיר שלנו.

התכנית שאנחנו בנינו, נבנתה על ידי הייעוץ החינוכי, על ידי השפ"ח, על ידי

הרווחה, על ידי הנוער ועל ידי ליאת. כל הגורמים האלה ביחד חברו לבניית

תכנית. אנחנו מתכוונים לשתף בתכנית הזאת הורים ולהשיק אותה מאוד-

מאוד בקרו ב. זה ממש היה תהליך של חודשים רבים של הכנה, כי זו תכנית

שממש נבנתה יש מאין.

אנחנו רואים עלייה מאוד חדשה במקרי האובדנות בארץ בכלל וגם בעיר

שלנו, גם באיומים וגם בביטויים של האיומים ה אלה, ונכנסנו השנה לתכנית

בוחרים בחיים שמוביל השפ"ח ביחד עם הייעוץ החינוכי. ובתכנית הזאת

12

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

אנחנו גם יוצרים מודעות אצל ההורים. כבר הייתה לנו הרצאה שפתחנו

אותה לכל ההורים בעיר בנושא הזה, שניתנה על ידי מומחית.

מר מיכלס גיל: מה זה שפ"ח?

גב' נירה פרידמן: שירות פסיכולוגי חינוכי. זו מחלקה בתוך אגף

החינוך שמנוהלת על ידי אירה בוכמן. אנחנו בתכנית הזאת כפיילוט נכנסים

בחטיבות הביניים גם לכיתות בנושא הזה מול תלמידים, וגם לכל הצוותים

החינוכיים כמו שאמרתי ולהורים, בעת הזאת חשוב במיוחד.

אנחנו נכנסנו השנה לתכנית שנקראת המרחב המגדל, שגם אותה מוביל

השפ"ח עם הייעוץ החינוכי, להעצמת הצוותים החינוכיים. זה בכל בית ספר,

פסיכולוג ויועץ חינוכי, מובילים את הצוות החינוכי במרחב שמאפשר שיח

למידת עמיתים, שאילת שאלות, ואנחנו מוצאים את זה מאוד מעצים

ומשמעותי.

כמו שאתם מבינים, אנחנו חייבים להעצים את הצוותים החינוכיים כדי

שהם יוכלו להעצים את התלמידים, ויש מן שרשרת כזאת, שהמנהל צריך

להיות מסוגל, ואז הצוות מסוגל, ואז זה משפיע על התלמידים.

מענים נוספים: סייף סקול זה מיזם של דורון הרמן, שיצר סרטים שנותנים

תשובות, ... שאלות בנושאים שונים בתחום האקלים. בתי הספר שלנו

יכולים לצרוך את התכנית הזאת, ואני חושבת שזה גם משהו חשוב שהעיר

מאפשרת לצוותים החינוכיים.

העצמת מנהלים וצוותי... גם בהנהגות חינוכיות, גם בסיורים, גם

בהשתלמויות. אנחנו מאוד-מאוד מאמינים שהטיפוח של המנהלים וצוותי

הביניים והעצמה שלהם משמעותית לשיפור וטיפוח המערכת.

יש לנו מענה לנוער בסיכון בקידום נוער, שכל הזמן מחדש את התכניות,

13

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

שוקד על פתרונות, גם אד-הוק וגם ארוכי טווח. קידום נוער שלנו עובר

מאוד-מאוד יפה. השירות הפסיכולוגי, ממש מאז תחילת הקורונה פותח את

הקווים לאורך כל הדרך. מידי פעם אנחנו מפרסמים את זה, מזכירים

להורים שהם יכולים לפנות גם בצורה אנונימית וגם בצורה ישירה ואנחנו

תמיד ניתן את המענה.

פתרון שאנחנו צריכים לייצר בעת הזאת במיוחד, ובכלל בתקופה האחרונה,

זה מוגנות ברשת. יש סיירת ברשת שמובילה ביד רמה ליאת תמיר, היא

תפרט על זה בהמשך, זה בשיתוף מערכת החינוך. כמו שאמרתי, יש לנו הרבה

מאוד שיתופי פעולה, אנחנו עובדים מאוד-מאוד יפה ביחד. ליאת גם עושה

את זה בשיתוף ההורים והקהילה ובשיתוף התלמידים. המרחב הווירטואלי

חייב להיות בטוח ומוגן, ואנחנו על הדבר הזה.

אנחנו מבינים שצריך לייצר מוגנות גם בהפסקה וגם להרבות באנשים

שייצררו את התחושה שיש עם מי לדבר ויש אפשרות למוגנות בכל המרחבים,

והכנסנו השנה עוד מדריכי מוגנות. גם פה תפרט ליאת על התכניות שהם

עוברים ועל ההכשרה שהם מקבלים. השנה הגדלנו את כמות מדריכי המוגנות

והגדלנו את התקנים גם.

גם החלטנו לבקשת המנהלים להכניס מצלמות. גם פה יפרט בהמשך עדי גם

בעיר וגם בבתי הספר שלנו. אנחנו מבינים שצריך יותר פיקוח ואנחנו שם. זה

בגדול, אם יש למישהו שאלות, אני אשמח לענות. ותודה רבה לכם על

ההקשבה.

מר ישראל גל: ליאת.

מר מיכלס גיל: רגע, יש לי שאלה.

14

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר אתי כהן: רגע, שאלות עכשיו או בסוף.

מר ישראל גל: ספציפית? אוקיי, קדימה. היא שאלה, לא עניתם.

מר מיכלס גיל: דיברת ברמת הכותרות, כותרות יפות. אבל

בתכלס-

גב' נירה פרידמן: דיברתי על כל התכניות.

מר ישראל גל: אל תתווכחי, אל תתווכחי.

מר מיכלס גיל: זה מה שאמרתי. דיברת ברמת הכותרות. אני לא

אתחיל עכשיו... אבל סתם, אני רוצה לדעת, היום המורה שצריך להתמודד

עם התלמיד המתפרע, לצערנו אין לו שום כלי. הוא לא יכול, גם אם הוא

מ חליט לצעוק על התלמיד, ומאבד שליטה בוא נאמר ככה, וזה קורה מספיק

פעמים, אז ישר הוא נכנס לוועדות חקירה, וההורים מתנפלים עליו. השאלה,

מה המערכת עושה עם זה. כי נראה לי שאנחנו הלכנו, לא רק... כמה צעדים

יותר מידיי קדימה, והמורים היום אין להם שום כלי.

אנחנו קוראים בעיתון שתלמיד כזה וכזה בעט למורה ההריונית בבטן והביא

אותה לאשפוז, והאבא הזה והזה צעק על מורה בצורה כזאת או אחרת. איזה

כלים יש לכם להציע למורים היום, לתת להם כלי עבודה? כל התכניות האלה

הן יפות, אבל ברמת הביצוע צריך משהו שהמורה יוכל להתמודד איתו.

וספציפית רציתי להגיד מה זה התכנית העירונית למיניות. כותרת יפה, אבל

מה כוללת התכנית הזאת?

15

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' נירה פרידמן: התכנית הזאת עדיין לא הושקה. זו תכנית

שצריכה לתת מענה לחינוך למיניות בריא, גם ברמת ההורים. אנחנו נשתף

אותם בתכניתה זאת, גם ברמת בתי הספר, וגם ברמת התלמידים, זו תהיה

תכנית ספיראלית שיהיה עיסוק בשאלה מה זאת מיניות בריאה, איך אני מגן

על עצמי, מה מותר ומה אסור.

זו תכנית שלמה, וכשאנחנו נשיק אותה, אני אשמח להזמין אותך ולשתף את

הציבור בכלל. היא תפורסם, אנחנו חושבים שהעיסוק הזה מול התלמידים

ומול הקהילה, הוא עיסוק מאוד משמעותי. ולא סתם חברו לה גם הנוער וגם

הרווחה, וכל מי שבעצם צריך להיות אחראי להיבטים האלה של מוגנות בכל

התחומים, וגם בתחום המיני. זה בעיקר בהיבטים של חינוך, של מה מותר

ומה אסור ואיך לחזר, ואיך גם במסגרת חיזור, מה כן עושים ומה לא

עושים.כל ההיבטים של מיניות.

מר רון מלכה: כדי שלא נמצא את עצמנו כמו מה שקורה בתל

אביב עכשיו, מה שקרה לנו באילת אז. משם זה נולד הרעיון לעשות את זה

פה, כדי שנבטיח שאצלנו בעיר זה לא קורה.

מר מיכלס גיל: אבל מה אתה רוצה לעשות?

מר רון מלכה: מה אתה רוצה, שהיא תפרט לך את כל הדברים?

מר מיכלס גיל: לא יודע. זה הדרכתי, זה לימודים?

מר רון מלכה: אתה רוצה מערכי שיעור? כאילו מאיפה...

16

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: היו תכניות שנעשות בשוטף, ויש תכניות ש...

לעתיד. זה בתהליך בנייה.

גב' נירה פרידמן: יושק מאוד בקרוב.

מר ישראל גל: יושק בקרוב.

מר מיכלס גיל: מה את נותנת למורה היום?

גב' נירה פרידמן: לענות לשאלה שלך הראשונה.

מר מיכלס גיל: שזו השאלה הבסיסית בסוף, כל התכניות יפות.

גב' נירה פרידמן: קודם כל, אתה צודק. אני חושבת שגם תחושת

המוגנות של המורים מאוד-מאוד נפגעה בעת הזאת, ואנחנו מאוד מוטרדים

מזה. אני רוצה להזכיר שבתי הספר מתנהלים בהתאם לכללים של חוזרי

מנכ"ל. ומי שקובע את מה מותר לנו כמערכת לעשות ואיך מותר לנו להעניש,

זה משרד החינוך, זו לא הרשות.

אנחנו כרשות מעוררים את השאלות, נותנים את התחושה של הגיבוי של

המורים, עושים תכניות העצמה למורים, כמו שראית המרחב המגדל, תכניות

שאנחנו רוצים בהן לתת למורים גם את התחושה של מסוגלות וגם את

התחושה של עוצמה וכוח.

מר ישראל גל: סליחה, אני רוצה להגיד. הדבר הכי חשוב זה

מבחינתנו, אנחנו אין לנו סמכות, לא לפצל כיתות, לא להכניס 2 מורים

17

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

בכיתה ולא 4 מורים לכיתה, אין לנו את הסמכות הזאת, גם אין לנו את

היכולת. אנחנו לא מדינת ישראל, נשים את הדברים.

הדבר היחידי שאנחנו צריכים לתת באמת, זה גיבוי אמיתי לצוותי ההוראה.

כי הם מרגישים מבוהלים כשכולם באים ותוקפים אותם. אם באים הורים

ועושים עליהם עליהום, וגם המערכת עושה עליהם עליהום, אז זה נראה לא

טוב.

מר מיכלס גיל: אז המורה קם בבוקר וחושב שהוא צריך עו"ד

צמוד.

מר ישראל גל: נכון, ואז זה נראה לא טוב. אנחנו כמערכת

צריכים לתת להם גיבוי. אנחנו לא צריכים לטייח, אנחנו צריכים לבדוק את

הכל לגופם, אבל אנחנו צריכים לתת להם גיבוי כי הם עובדים. הם נמצאים

בחזית.

וזה לא פשוט היום להיות בחזית. הכי קל לקום בבוקר ולעשות עליהום, על

גננת, על מורה, על סייעת, על מטפלת. הכי קל. צריכים לבדוק, צריכים

להתנהג בקור רוח, ולתת גיבוי מלא לצוותים בשטח. זו העבודה שלנו.

מר רון מלכה: ופועל יוצא של זה, הכי חשוב זה להעביר את

המסר שהילד הוא קודם כל של ההורים. קודם כל של ההורים. כל אחד

שיעשה בביתו ויחנך את הילדים שלו בביתו, ומערכת החינוך תיתן לו את

הגיבוי ואת הסיוע להשלים את כל העניין הזה של החינוך שמקבל הילד, כמו

שאמרה נירה, 360 מעלות. זה התפקיד שלנו כמערכת... אבל הילד הוא קודם

כל של ההורים, והם חייבים להבין את זה.

18

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' נירה פרידמן: ואני יכולה להגיד לך שאנחנו מאוד-מאוד

מעריכים את צוותי ההוראה שלנו, מתגמלים אותם בדרכים שאנחנו יכולים,

כמו שאמרתי לך בהשתלמויות, בסיורים, במפגשים. אבל בפועל איך להעניש

ילד – קובע רק משרד החינוך.

מר ישראל גל: גם להרחיק ילד, אנחנו לא יכולים. עמי בקצרה

וישראל צימרמן.

גב' ארבל ליאת: יש לי שאלה, אתם שומעים אותי?

מר ישראל גל: כן, תשאלי.

מר עמי כחלון: קדימות לאלה שפה.

גב' ארבל ליאת: אני מבקשת... (לא שומעים טוב)

מר ישראל גל: לא שומעים, לא שומעים. אם את יכולה לבוא פה

לכניסה ולהגיד את זה. דבר, עמי.

מר עמי כחלון: אני ברשותכם רוצה רק לגיל, ואתה יודע שאני

מכבד אותך.

דובר: הוא מזכיר לך כל ישיבה.

מר עמי כחלון: בסדר, שיהיה רשום גם בפרוטוקול 20 פעם.

19

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

הרעיון הבסיסי, זה כמו שאתה תגיד עכשיו לישראל ולרון – את הדו"ח

שהשוטר נותן, בואו נגדיל מ-250 שח ל-500 שח. בסוגיה שלך זה רק היה

משל, בסוגיה של הכוונה, שאתה אומר בואו נראה איך אנחנו מתנהלים אל

מול המורים וכל ההתנהלות של העונשים.

מר מיכלס גיל: לא, אתה לא הבנת.

מר עמי כחלון: אני הבנתי טוב מאוד.

מר מיכלס גיל: אתה לא הבנת. אני אמרתי לך הפוך. אני אמרתי

לך שהמורה היום שנכנס לכיתה, לא יודע מה לעשות, ומפחד לעשות.

מר עמי כחלון: אבל ענתה לך גם נירה, גם ישראל... בסופו של

דבר זה לא קשור לשולחן הזה.

מר מיכלס גיל: נכון.

מר ישראל גל: בוא ניתן לו גיבוי. השולחן הזה צריך לתת לו

גיבוי. זה הצוותים שלנו, אי אפשר...

מר עמי כחלון: השולחן הזה גיבוי. חוץ מגיבוי, אנחנו לא יכולים

לעשות מעבר לזה. דרך אגב, אתה עכשיו בממשלה, יאיר לפיד, תעביר חוק.

מר מיכלס גיל: הם לא משתלטים על שרת החינוך. מה אני יכול

לעשות.

20

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר עמי כחלון: בסדר. עוד מעט יתחלפו, נראה מה נעשה.

גב' אלונה בומגרטן: תדע לך, גם כן מינוי מפוקפק.

גב' ארבל ליאת: שאלה לנירה לגבי הגיל הרך. בתוך כל המסלול

שהצגת, רציתי לדעת איפה פה בא לידי ביטוי הקשר עם ההורים. למקרה

שיש מקרי ם של אלימות בגנים, או בצהרונים לצורך העניין שמתקיימים

בתוך הגנים. איפה יש פרוטוקול מסודר שההורים יודעים מה קורה, מי

מטפל, נכנסים אנשי מקצוע, לא נכנסים אנשי מקצוע? דיברו איתם, יש

תפקיד להורים? מבחינתי לפחות, אני פשוט חוזרת לשם, אני מקשיבה משם,

בסדר?

(מדברים ביחד)

גב' נירה פרידמן: בסדר גמור, אני אענה. יש לגנים יועצת גנים, יש

פסיכולוגים. אנחנו יושבים בוועדות היוועצות מול ההורים, מנהלים איתם

שיח על הצורך בשיפור, בונים תכנית אישית לילד, מנתחת התנהגות מלווה

את קשיי ההתנהגות שלו ויוצרת תכנית שבשיתוף הבית ובשיתוף הגן ובעזרת

המשרד עם מתיא שמייצר תכניות דיפרנציאליות. ובמקרים שצריך יותר

מזה, אז גם יותר מזה, מעלים לוועדות... ואפיון, ומפנים לחינוך מיוחד

במידת הצורך, למסגרות של בעיות התנהגות.

גב' ארבל ליאת: ... בעיות התנהגות של ילדים, אני מדברת על

מקרה של אלימות, לאו דווקא מקרה קצה. אני בעיקר שואלת למה יש ילדים

שכבר שבוע יושבים בבית ולא הולכים לגן, כי הם לא מקבלים מענה?

21

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: סליחה, אני חולק דווקא במקרה הזה. דווקא

במקרה הזה אני חייב להגיד באופן כללי, אנחנו לא... באופן פרטי. אבל

המערכת דואגת להתקשר כל יום לאמא, ואומרת לה שאוהבים את הילד

ושיחזירו אותו לגן, ויקבלו את כל הטיפול, תודה.

גב' ארבל ליאת: ... המציאות לא מוכיחה את זה.

מר ישראל גל: זו המציאות.

גב' ארבל ליאת: אני לא רוצה...

מר ישראל גל: זאת המציאות, אבל זאת המציאות.

גב' ארבל ליאת: המציאות היא לא כזאת.

מר ישראל גל: טוב, אוקיי. שוב פעם, את טוענת שהמערכת

משקרת, אוקיי. אני טוען שלא.

גב' ארבל ליאת: אני בן אדם בוגר, אני יודעת להגיד בדיוק מה

שאני רוצה...

מר ישראל גל: אם המציאות היא לא, אז זה בסדר.

גב' ארבל ליאת: אל תכניס לי מילים לפה.

22

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: תודה. כן, עמית.

מר עמית עשהאל: בהמשך למה שנירה אמרה. אני, בשונה מרובכם

פה, יש לי ילדים ביעקב כהן, שני ילדים. וכן, השנה התחילה קצת עקום,

נכון. אנחנו 4 חודשים אחרי תחילת השנה. המנהלת ליאת עושה שמיים

וארץ, היא עובדת 24/7 נדמה לי.

וואלה, תעשו סקר היום בבית הספר, אנחנו מגיעים כמעט ל-180 מעלות

לעומת המצב שהיה באמת. אין מילים אחרות. באמת, מהקטע שילדים

הופכים להיות תורנים, הם רואים ילדים בודדים, ניגשים אליהם, משחקים

איתם, לא משאירים אף אחד לבד. יש לנו מתנדב שנכנס לכיתה פעם בשבוע,

פנסיונר, והוא נות ן עוד מעצמו. פשוט כאילו גם ההורים מדברים איתם על

הכל.

ההורים, רון אמר שאנחנו אחראים, כן, אנחנו אחראים גם לאלימות של

הילדים. נכון, עובדים איתנו אין ספור הרצאות, והנהגת ההורים באמת

שאפו לכולם, כי אנחנו באמת מנסים לשנות את האווירה כמה שיותר, והיא

חיובית היום. באמת רואים חיובי.

גב' נירה פרידמן: אני שמחה לשמוע, תודה.

מר ישראל גל: תודה רבה.

מר רון מלכה: עמית, אני רוצה להוסיף למה שאתה אמרת,

אפרופו השאלה שלך גיל קודם לגבי הגיבוי. דווקא בנקודת הזמן שדיבר

עליה עמית, הדבר שאנחנו זהינו, ישראל, נירה, אני, שאנחנו צריכים לעשות,

23

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

זה לקחת את המנהלת, לחזק אותה, לחבק אותה, ולתת לה את כל הכלים

להתמודד עם הסיטואציה. וכשזה נעשה, ועשינו את זה בכל הכוח, התוצאה

שמדבר עליה עמית, מדברת בעד עצמה.

מר עמית עשהאל: אין ספק.

מר ישראל גל: וזה לוקח זמן.

מר רון מלכה: לוקח זמן. ובשביל זה אנחנו צריכים את הגיבוי

של כולם, במיוחד של ההורים.

מר ישראל גל: זה לוקח זמן, זה הכל.

מר אתי כהן: אני רוצה להגיד. קודם כל נירה, כל הכבוד באמת,

תכנית מדהימה. אני בטוחה שחלקה ליצירת אקלים חינוכי אתם עושים את

זה גם במהלך כל השנה. מה שהיה חשוב לנו, זה לצאת עם איזשהו תוצר כאן

בישיבה. היום פתחנו את הישיבה, כבוד ראש העיר פתח את זה שאנחנו שוב

עיר אדומה, ושוב התלמידים יחזרו ללמוד-

מר ישראל גל: זה לא שוב, דרך אגב, עד היום היינו מהערים

הטובות במדינת ישראל, חוץ מ-4 ימים אדומים, מעולם לא היינו, כש-%80

היו הרבה יותר מאיתנו.

מר אתי כהן: הכוונה שלי הייתה, כשחוזרים לזום ומתחילים

בידודים, והתחיל פה איזשהו תהליך שיוצר רגרסיה.

24

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' אלונה בומגרטן: אבל אתי, בשביל מה לדבר לאומה. מה את רוצה

שהוא יעשה, שהוא ישים אותם בכלובים?

מר מיכלס גיל: תני לה לדבר, מה?

גב' אלונה בומגרטן: אבל היא תמיד נואמת ונואמת. לאן זה הולך?

מר אתי כהן: מחזיר אותנו אחורה.

מר מיכלס גיל: לפחות אומרת דברי טעם.

גב' אלונה בומגרטן: מה התוחלת? בוא, אני עו"ד, אני לא יכולה לשמוע

את זה. מה התוחלת?

מר אתי כהן: מה שהיה חשוב לי נירה לקבל מהתכנית הזאת, זה

באמת-

גב' אלונה בומגרטן: עיר אדומה. מה הוא יעשה? ישים את האנשים

בכלובים?

מר אתי כהן: ושמתי על זה דגש מתוך ההצעה שלנו.

גב' אלונה בומגרטן: הנאומים האלה.

25

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: ההצעה שלך לא...

מר אתי כהן: איזשהו משהו שיהיה יותר מדיד.

מר ישראל גל: טוב, תודה.

מר אתי כהן: כי התכנית באמת נהדרת, התכנית מדהימה.

גב' נירה פרידמן: אמרתי איך אנחנו מודדים.

מר אתי כהן: אבל אם אנחנו נשב פה עוד חודשיים-

מר ישראל גל: סליחה, צר לי שלא הקשבת. אבל נירה אמרה

בהרצאה שלה שהכל מדיד, הכל כתוב. יש מעקב אחרי התלמידים, והכל

נבדק. את תשמעי את התהליך הזה גם אחר כך כשהרווחה יגידו, ותשמעי את

התהליכים האלה.ה כל אצלנו זה מדיד בסופו של יום.

גב' נירה פרידמן: יש מיפויים שעוקבים אחריהם כל השנה, אחרי כל

תלמידי המערכת.

מר רון מלכה: ואחרי כל טיפול פרטני או קולקטיבי, יש

פרוטוקולים מגובים. זה ועדות היוועצות מאוד מקצועיות שכותבות את כל

תהליך הדיון, שכותבות את כל תהליך קבלת ההחלטות שלהן.

גב' נירה פרידמן: כל אירוע חריג מתועד.

26

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר רון מלכה: כותבות את המענים שחלקם, בגלל שמשרד

החינוך-

מר אתי כהן: אני לא מצפה שתגידו על אירוע חריג כזה או אחר.

מר רון מלכה: לא, לא, לא. אמרתי קולקטיבי ופרטי, אמרתי

קולקטיבי ואישי.

מר אתי כהן: השאלה אם אתם אומרים – היו 20 מקרים, אנחנו

רואים מגמת ירידה, אנחנו רואים מגמת עלייה.

גב' נירה פרידמן: אני אגיד לך בדיוק איך זה.

מר אתי כהן: אנחנו רואים בעצם שכתוצאה מכל הדברים

האלה, איזושהי מגמה.

גב' נירה פרידמן: כן, בוודאי. כל בית ספר צריך להכין-

מר אתי כהן: אני לא מצפה מכם להיכנס פה לאישית, אלא יותר

לדבר על המגמות.

מר ישראל גל: המגמות שלנו הן הרבה פחות מהרמה הארצית.

מר אתי כהן: זה לא מחמיא, עדיין, אתה יודע.

27

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' נירה פרידמן: כל בית ספר צריך להכין מיפוי של הילדים, כל ילד

יש לו רמזור, רמת סיכון בתחומים: החברתי, הרגשי, הלימודי, וכל ילד כזה

אנחנו רואים את רמת הסיכון שלו איך היא נעה מתחילת שנה לאמצע שנה

לסוף שנה, בכל התחומים. אז יש לנו מעקבים מאוד-מאוד ברורים.

מלבד, אנחנו עושים שאלוני אקלים. שאמרתי שעד כה בשאלוני אקלים תמיד

העיר שלנו הייתה בולטת בתפקוד המצוין שלה.

מר ישראל גל: כן ישראל, בבקשה. אחרון לסבב של השאלות,

ואחר כך נעבור לליאת, כן.

(מדברים ביחד)

מר ישראל צימרמן: אני זוכר שלפני בערך שנה וחצי, בכניסה לתשפ"א

היה לנו דיון בוועדת חינוך, ואז אני שאלתי, והזכרת את זה עכשיו, שאלתי

כי ציפיתי לתשובה מסוימת, האם הולכים לכיוון הלימודים סגירת פערים,

או לרגשי. לשמחתי ישר ענית רגשי, ואמרתי סבבה, שמתי וי.

ואז שאלתי איך בודקים, מה הפעולות, איך זה הולך לעבור הלאה, איך

מודדים, איך מעריכים. והתשובה שענית לי אז הייתה – זה מחלחל. ודברים

שאותם מחלחלים, השאלה אם הם מדידים. ופה זה חוזר ואתי שאלה-

גב' נירה פרידמן: אז הנה, אני אומרת לך.

מר ישראל צימרמן: רגע, שנייה. אתם יודעים למדוד דברים. ואני

חושב, כשיודעים למדוד דברים, ואני לא יודע להגיד שלא, אז אני מאמין

שאת אומרת שיודעים למדוד דברים, וצריך לקבוע מועדים לבקרה.

28

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: טוב.

מר ישראל צימרמן: מה טוב?

מר ישראל גל: בסדר גמור.

מר ישראל צימרמן: אבל לא סיימתי משפט.

מר ישראל גל: אבל השאלה, בוא-

מר ישראל צימרמן: אבל אני לא סיימתי משפט.

מר אתי כהן: זה חלק מההצעה שלנו.

מר ישראל צימרמן: אבל אני לא סיימתי משפט, ישראל.

מר ישראל גל: בבקשה, תשלים.

מר ישראל צימרמן: חיכיתי בסבלנות. וכשאני מדבר על מועדים

לבקרה של תהליכי חינוך, הערכה ומדידה, יש לנו למשל ועדת חינוך,

שצריכה להתכנס, ושם צריכים להציג גם תכניות. ואגב, יש כאן איזשהו קו

מטושטש בין תכניות של משרד החינוך לתכניות עירוניות. ואנחנו כאן

עוסקים בתכניות עירוניות, שאני יודע שליאת עוסקת הרבה בתחומים

האלה.

29

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' נירה פרידמן: כל מה שהראיתי לך, תכניות עירוניות.

מר ישראל צימרמן: כל תכנית צריכה לבוא עם יעדים ומטרות, ויכולת

בקרה, ולהציג את זה כל רבעון, ולבחור למי, או למועצה, או לוועדת חינוך.

אנחנו לא התכנסנו כבר שנה.

מר אתי כהן: שנה בעידן קורונה.

מר עמי כחלון: ואתם רואים כמה זה מתפקד מצוין.

מר ישראל צימרמן: לא, לא, אני לא יודע.

מר עמי כחלון: תמיד אתה תגיד...

מר ישראל צימרמן: אני לא יודע, עמי. פעם ראשונה אתה מציג דברים.

סליחה, אל תגיד לי 'אתה יודע'.

מר עמי כחלון: יש הבדל ענק בין זה שאנשים המקצוע וכל

המ ערכת עצמה והסגנים בשכר וראש העיר עובדים והמערכת מתקתקת כמו

שצריך. לבין עכשיו אם אתה רוצה שוועדת חינוך תתכנס בסיטואציה כזו או

אחרת. זה 2 דברים שונים.

מר ישראל צימרמן: ועדת חינוך חייבת להתכנס, מה זאת אומרת?

30

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר עמי כחלון: אתה צריך לעמוד ולמחוא כפיים. תעמוד ותמחא

כפיים לצוות החינוך ולמי שעשה את העבודה, ישראל, רון.

מר ישראל צימרמן: ועדת חינוך צריכה להתכנס. תפקידי כאן כחבר

מועצה, זה לייצר בקרה לטובת תושבי העיר.

מר עמי כחלון: נראה לי אתה מתבלבל, חברי מועצת העיר

צריכים-

מר ישראל צימרמן: רגע, אני יודע להכיר תודה לאנשים שעובדים.

מר עמי כחלון: לא להתבלבל בתפקיד שלהם. אתה לא איש

מקצוע, אתה לא מבין הכל. אתה צריך להגיד 'תודה רבה, טעיתי, כל הכבוד'.

מר ישראל צימרמן: חבר מועצה אינו אמור להבין הכל.

מר עמי כחלון: לא להתבלבל בתפקיד. אתה חדש. יש לי 18 שנה...

מר ישראל צימרמן: מה זה משנה?

מר עמי כחלון: תבין מה המהות של חבר מועצה.

מר ישראל צימרמן: תהליכי בקרה זה תהליכי בקרה.

מר עמי כחלון: אתה מתבלבל, אתה מתבלבל.

31

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל צימרמן: אתה מתבלבל כשאתה עונה לי בצורה הזאת.

מר עמי כחלון: תמשיך. חבל על הזמן, תמשיך.

מר ישראל גל: טוב, אני...

מר רון מלכה: ישראל, אני חייב תשובה, הוא אמר שאני לא מכנס

את הוועדה.

מר ישראל צימרמן: אז יש תהליכים שצריכים לקרות כדי לוודא,

מטעם נציגי ציבור, שדברים קורים.

גב' אלונה בומגרטן: אני לא מצליחה להבין מה אומרים.

מר ישראל צימרמן: יכול להיות אגב, שנבוא בעוד רבעון או שניים

ונגיד – וואלה, עשינו הרבה תכניות, עשיתם הרבה תכניות, כל הכבוד,

וגיליתם שלא הכל עבד. משנים, מחליפים, אבל חייבת להיות בקרה. בנוסף,

שאוטוטו יכול להיות שיהיה מצב כמו שלפני שנתיים, שלא נדע מה קורה עם

כל תלמיד, נחזור לזום.

מר ישראל גל: טוב.

מר ישראל צימרמן: דעתי האישית לא קשורה לעניין הזה. אבל אני

אומר, יכול להיות ששוב יהיה מצב של ערפל. האם מוכנים דבר הזה?

32

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: רון, אתה רוצה להגיב או שלא?

מר ישראל צימרמן: יש דברים שצריכים להתייחס אליהם מעבר

לת כניות... ועובדים, עמי, ועובדים, מעולם לא אמרתי שהאגף לא עובד.

מר ישראל גל: רון, דבר בקצרה.

מר ישראל צימרמן: אבל בואו נתייחס ל... לא רוצה לבזבז במחיאות

כפיים את הזמן. תודה רבה.

מר רון מלכה: ישראל, אז אני הבנתי שכל מה שמפריע זה בעצם

שלא התכנסה הוועדה. אז הוועדה לא התכנסה, כמו שלא התכנסו באופן

מסודר כל הוועדות בגלל הקורונה.

מר ישראל צימרמן: לא... תהליכי בקרה.

מר רון מלכה: בגלל כל הסיפור שקשה מאוד לעשות היום

פגישות, לא כולם רוצים לבוא, לא כולם כן, חלק זום, חלק פה. הוועדה, גם

אם הייתה מתכנסת, שלא תטעה. היא לא הייתה עושה בקרה על התכניות.

היא הייתה מקבלת דיווח. זה הכל.

מר ישראל צימרמן: אבל זה לא... אתה מחזק...

(מדברים ביחד)

33

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר רון מלכה: אז הנה, כל מועצת העיר מקבלת דיווח.

מר ישראל גל: סליחה, אין דיווח, אין דיווח. יש דיווח

שמתפרסם. רבותיי, יש דיווח מלא שמתפרסם על רמת מקרי האלימות על

ידי משטרת ישראל, על רמת מקרים קשים. קרית אונו באופן קבוע, אולי

לצערכם, אבל לשמחתנו מככבת במקום הנמוך ביותר.

מר ישראל צימרמן: הציניות אינה רלוונטית פה.

מר ישראל גל: אל תחנך אותי, עכשיו אני מדבר.

מר ישראל צימרמן: אני לא מחנך אבל...

מר ישראל גל: אז אני מדבר, אני מדבר.

מר ישראל צימרמן: למה תמיד בסוף כל דיון...?

מר ישראל גל: לא, לא, לא, כשאתה תתחיל לדבר אמת-

מר ישראל צימרמן: למה ראש העיר צריך להיות ציני בכל דיון?

מר ישראל גל: אני אגיד לך. למה? כי אתה מפריע לי לדבר.

מר ישראל צימרמן: למה? כי אני לא דואג לציבור?

34

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: כי אתה מפריע לי לדבר.

מר ישראל צימרמן: אבל למה אתה חייב להיות ציני? למה לצערנו?

מר ישראל גל: כי אתה מפריע לי לדבר.

מר ישראל צימרמן: אני לא מפריע.

מר ישראל גל: אתה מפריע לי לדבר.

מר ישראל צימרמן: אתה פוגע בי, אתה פוגע בי.

מר עמי כחלון: לפני רגע ביקשת לא להפריע...

מר ישראל גל: גם אתה פוגע בי כשאתה אומר דברים לא נכונים.

מר ישראל צימרמן: אני לא אמרתי דברים לא נכונים.

מר ישראל גל: אתה אמרת דבר לא נכון.

מר ישראל צימרמן: מה אמרתי לא נכון?

מר ישראל גל: אמרת שאין בקרה. אז קודם כל, כל...

מר ישראל צימרמן: אמרתי שוועדת חינוך איננה מהווה בקרה, וזה

35

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

דבר נכון. אפשר להתווכח אם צריך או לא...

מר ישראל גל: אני מודיע לך גם עכשיו, ועדת חינוך לא תדווח לך

בוועדת החינוך כמה פעמים הוציאו ילד מהכיתה, וכמה פעמים זימנו את

המורה, וכמה פעמים מה היה באסיפת הורים. לא תקבל את הדיווח הזה

בוועדת חינוך, לא יהיה לך דיווח כזה. לא יהיה לך...

מר ישראל צימרמן: אל תגיד לי מה לא, תגיד לי מה כן. בוא לא נדבר

על מה לא. בוא נדבר מה כן. תגיד לי מה כן.

מר ישראל גל: את המוכן להפסיק להפריע לי?

מר ישראל צימרמן: אני לא מפריע לי.

מר ישראל גל: תה מפריע לי.

מר ישראל צימרמן: אתה אומר לי מה לא.

מר ישראל גל: אתה מפריע לי באופן קבוע, ואתה נהנה מזה גם,

ואחר כך אתה גם נעלב שאנחנו מדברים איתך בציניות.

מר ישראל צימרמן: ממש לא נהנה מ זה. אתה שוב מפרש את דבריי לא

כמו שצריך.

מר ישראל גל: זה הכל, אז אל תפריע לי.

36

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל צימרמן: אבל אני לא נהנה מזה. אל תכניס לי מילים לפה.

מר ישראל גל: אם אתה רוצה להפריע לי, בזה הרגע אנחנו

מסיימים את הדברים.

מר ישראל צימרמן: זו פרשנות שלך.

מר ישראל גל: אנחנו רצינו לתת לכם דיון, רצינו לשקף. כנראה

זה לא מעניין אתכם.

מר ישראל צימרמן: אנחנו עושים דיון, אנחנו מקשיבים.

מר ישראל גל: אני יכול לעצור את זה תוך 5 דקות. כנראה זה לא

מעניין אתכם. ואם זה לא מעניין אתכם, אז אנחנו את כל ההשקעה הזאת

שאנחנו עשינו פה לכבודכם, כנראה זה באמת לא מעניין אתכם.

ואני אומר לך, הדבר היחידי שקורה פה, דיווחים על מקרי אלימות שיש להם

משמעות, הם מפורסמים. והם רואים את הנתונים האלה, יש דוחות של

המשטרה, יש מדוחות של תאונות דרכם ועד דוחות של מקרי אלימות, הן

במשפחה והן בבתי הספר, כולל פריצות וגניבות ברכבים. נכון, עדי? כל זה

מתפרסם כל שנה ואתה יכול לראות את זה בקרית אונו לשמחתנו, בתחתית

הרשימה, ואני מקווה שגם לשמחתכם.

מר אתי כהן: מה בעצם אתם אומרים, שהוועדות מיותרות?

37

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר רון מלכה: ממש לא.

מר אתי כהן: הוועדות מיותרות?

מר ישראל גל: לא, לא, לא. אבל אפשר לדבר?

מר רון מלכה: מה פתאום.

מר ישראל גל: אנחנו מציגים לכם פה, שאלתם שאלה, הדברים

האלה שאנחנו מככבים בתחתית הרשימה, הם לא קורים סתם. ומסתבר

שבזכות, אני אומר לכם את זה במפורש, בזכות ההצעה שלכם, אנחנו גם

עשינו בדק בית לראות אמת מה התכניות שאנחנו עושים.

וגם בכ ספים, שאני אחר כך אכמת את זה בסוף, תראו גם כמה כסף אנחנו

משקיעים, וכמה כסף נשקיע בשנה הבאה יותר, וגם בפועל, נעשה הרבה

מאוד בשביל לייצר פה אקלים חברתי קהילתי פחות אלים, עם שיח

וסובלנות, ומערכת החינוך הציגה בפניכם כרגע את המגוון הרחב של

הפעולות שלה. עכשיו תבוא ליאת, תציג את המגוון הרחב של הפעולות של

עיר ללא אלימות, תקבלו את המגוון הרחב של הרווחה, תקבלו את המגוון

הרחב של הביטחון והחירום ודברים נוספים שאנחנו משקיעים, תקבלו את

האומדנים התקציביים. אנחנו מתייחסים ברצינות לדברים האלה.

הקהילה הזאת היא קהילה מאוד חשובה. אנחנו צריכים שיהיה פה שיח

סובלני, אנחנו רוצים שיהיו פה דברים שאפשר לתת אותם. יש דברים

שאפשר לתת אותם. יש דברים שהם מדידים, ויש דברים שהם אינם מדידים.

אם זרקו את הילדה שלי מבית הספר בגלל שהיא התחצפה למורה, שלחו

אותה הביתה, זה דבר שהוא לא יכול להיות מדיד וגם לא יקבלו את זה. אין

38

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

דבר כזה.

אבל אם יש מקרי אלימות, אלה דברים מדידים, מדווחים עליהם, הם

מדווחים, ואין שום בעיה עם הנושא הזה. ולכן אני אומר, בעיקר כל מקרי

האלימות הקשים והיותר מדווחים, בוודאי מפורסמים, גם ברמה של

בינוניים אנחנו נדאג להעלות אותם לסדר היום. מעבר לזה, אין יותר מזה

מדדים נוספים.

העבודה פה היא נעשית על מנת לייצר עיר מכוונת מטרה למינימום אלימות,

ליותר פתיחות, ליותר שיתוף וליותר מ עורבות חברתית כוללת. וכל

המערכות נע שות פה. מה ש... עכשיו, זה נעשה באגף החינוך, ומסתבר שאני

אפילו לא הבחנתי בכל היקף הפעילות הגדול הזה. מסתבר שזה קורה במשך

כל התקופה, וזה קורה יותר. גם אנחנו מודעים ללחץ, אמרה את זה נירה

בתחילת הדרך, אנחנו מודעים ללחץ הכבד שנמצאים בו הציבור עכשיו,

וחשים וערים לו. ואנחנו גם התחשבנו בזה ואנחנו נערכים לזה גם יותר

לשנה הבאה. אז בבקשה, ליאת.

גב' נירה פרידמן: אני רק רוצה להגיד עוד משפט ישראל, ברשותך.

אני לא חושבת שיש עוד עיר שמייצרת לבד כל כך הרבה תכניות ומענים

ייחודיים לצרכים הייחודיים של העיר שלנו, שהיא עיר כל כך מעולה בתחום

החינוך.

קל מאוד לקנות תכניות מהמדף, להכניס אותם לבית ספר, להוציא אותם.

הרבה יותר קשה להטמיע תכניות עירוניות, רוחביות, לכל המערכת, בכוחות

פנימיים, עם הרבה מאוד שעות עבודה וחלקם בהתנדבות, של צוותים

מעולים שעובדים בעיר הזאת.

מר ישראל גל: נירה, תודה רבה לך. ליאת, בבקשה.

39

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' ליאת תמיר: ערב טוב. אני אציג את תכניות המניעה של

המחלקה שבעצם באחריותי, ואת השותפים והשותפות. אז קודם כל תכנית

מניעה היא חייבת להיות הוליסטית, ובעצם לקחת בחשבון את כל הגורמים

הרלוונטיים. אז יש לנו כמובן את הילדים והילדות, יש לנו את מחלקת נוער

וצעירים , יש לנו את אגף הרווחה, יש לנו את ההורים, יש לנו את הצוותים

החינוכיים, ויש לנו את אגף החינוך. שבעצם כולנו ביחד מייצרים את תכנית

המניעה העירונית שלנו.

לפי מחקרים, בעצם הגורמים שהם הכי הרבה משפיעים על ההתנהגות של

הילדים שלנו, זה בעצם המשפחה. ואם אנחנו רואים כאן את העיגולים, אז

לפני גיל ההתבגרות המשפחה היא הגורם הכי משמעותי. האחריות לתת את

הערכים ולחנך את הילדים, זו אחריות ההורים, זה באחריות שלנו ההורים.

לאחר מכן יש את מסגרת החינוך והחברים.

בגיל ההתבגרות אנחנו רואים שבעצם השפעת המשפחה מעט מצטמצמת.

החינוך מצטמצם יותר. ומי שה גורם המשפיע העיקרי, הם בעצם קבוצת

תושבים, זה בגיל ההתבגרות. ולמה אני מציגה את השקף הזה? כי הרבה

פעמים, שאני נפגשת עם קהילות הורים, ותיכף אני אציג את הקהילות

שיצרנו כאן בעיר, הם ישר מפנים אותי.

וישראל נמצא איתי בחלק מהקהילות. הם ישר אומרים 'בואו נפנה לבית

הספר, בואו נפנה למורה, בואו נפנה למחנכת'. אבל אני אומרת 'הורים

יקרים, מי אחראי בסופו של דבר על הגידול של הילדים?'. אז אני אומרת

שאחריות הורית היא סופר-סופר משמעותית בצמצום של תופעות

והתנהגויות סיכוניות.

ומתוך המקום הזה, גם יש מחקר שהתפרסם באוגוסט ,2020 על כל היוזמות

שמאוד-מאוד רלוונטיות, על מנת בעצם להגביר את תחושת הביטחון. וחלק

40

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מזה אמנם זה שקף עמוס, ואני אשמח לשלוח לכם את המחקר הזה. בעצם

כל הנושא של סולידריות וקהילה מאוד-מאוד חשובה בתקופות של משבר,

כמו שכרגע אנחנו נמצאים בתקופת מ שבר הקורונה. אז כל הנושא של

סולידריות וקהילה, הם גורמים סופר משמעותיים בחוסן קהילתי ובצמצום

של התנהגויות.

אלו הקהילות שהוקמו במהלך השנה האחרונה. הקהילות הן בעצם ההורים

שלנו כאן בעיר. יש לנו את קהילת לגדול על שקט, שזה בעצם מתן דחיית

מתן הסמארטפון. הורים אמיצים זה בעצם הורים שהמטרה של ההורים זה

לקבל כלים. כמובן שכל קהילה כזאת מקבלת הכשרה מאנשי מקצוע.

דבר נוסף, הורים אמיצים, המטרה של ההורים זה בעצם לגלות מעורבות ולא

התערבות. ובעצם למגר ולצמצם את התופעות והחרמות והנידוי החברתי

שמאוד-מאו ד עלו בתקופה הנוכחית. יש לנו את סיירת ההורים שהיא כבר

קיימת מעל עשור. יש לנו את זהב בגן שזה פרויקט שקיים גם כן כבר מעל

עשור, שזה בעצם גמלאים בגיל השלישי, שמתנדבים בגני הילדים, ובעצם

משמשים מבוגר או מבוגרת אחראית, שזה מאוד עוזר ומסייע לכל מה

שקשור לתחושת הביטחון והמוגנות. ובקרוב אנחנו נשיק קהילה חדשה. כל

מה שקשור לחינוך מיני להורים נבוכים.

אנחנו ההורים, וגם אני כאמא, אנחנו בעצמנו לא קיבלנו חינוך מיני. לא

זוכרת שכהורה ישבו ודיברו איתנו על הנושא הזה, לפחות רובנו. ולכן, סופר

משמעותי שההורים כבר מגיל גן ילמדו לדבר עם הילדים שלהם על כל מה

שקשור לחינוך מיני. וזה מתחיל מהגן ויש תכניות כרגע, אני וגופי, מהם

האזורים הפרטיים שלי. ובעצם להתאים את הכלים כמובן לכל גיל ולכל

שכבת גיל. זה לגבי הקהילות שלנו.

יש לנו מרכז הדרכת הורים שזה מרכז שקיים גם מעל 10 שנים, שאחת

לחודש זה בעצם בשנת .2022 יש לנו את ההרצאה הראשונה שאנחנו פותחים

41

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

ב-19.1 וכולם מוזמנים, זה בזום, זה מידע מין על מין. זה נושא שבחרנו,

מהסיבה שכל מה שקורה כרגע בבתי הספר, וכרגע יש לנו בית ספר בשער

הנגב בדרום הארץ, כל הנושא של המיניות ומה שקורה. לכן הנושא של

המיניות הוא סופר-סופר משמעותי, ואנחנו נפתח בהרצאה בנושא הזה.

בחודש פברואר יש לנו את חודש הגלישה הבטוחה. בחודש מרץ יש את יום

האישה. באפריל אנחנו סוגרים אוטוטו. ובחודש מאי זה הרצאת העשרה,

איך לגדל ילדים מאושרים, הדרך למעלה. ואני חושבת שזה מתאים לכל

הורה.

תכניות שיש לנו בבתי הספר. אז קודם כל, יש לנו את מדריכי המוגנות

שהשנה התווספו עוד 3 מדריכי מוגנות. כמובן שמדריכי המוגנות זה

בשותפות עם אגף החינוך, עם בתי הספר, המדריכים עובדים קשה והם

מאוד-מאוד משמעותיים בתקופה הזו.

יש לנו את סדנת יחסים, שהיא גם כן מעל עשור, שהיא בעצם עובדת בהפרדה

מגדרית לשכבה ט', בנים-בנות לחוד, שבעצם מהות הסדנא, זה בעצם לדבר

על כל הנושא של יחסים בין המינים, קשרים לא רק רומנטיים. כל מה

שקשור לחיזור אלים, מניעות הטרדות מיניות. ואני חייבת להגיד שאנחנו

עיר הדגל בנושא הזה.

אין סדנא שדומה לסדנה הזאת, והיא קיימת כבר המון-המון זמן, בשיתוף

של אגף הרווחה, עובדות סוציאליות נכנסות לבתי הספר, וזו הזדמנות גם

לאתר נוער בסיכון. שאחר כך גם אגף ההרווחה ירוויח על זה.

יש לנו קהילה חוקרת שזה מנטורים מתוך הצוותים שלנו בעיר, אם זה מאגף

הרווחה, אם זה השיטור הקהילתי מה שאתי שאלה. אז גם השוטר הקהילתי

נכנס לבתי הספר.

השנה אנחנו הכנסנו את הנושא של קיימות, מנטורים מתוך הרשות שלנו

אנשי מקצוע, שנכנסים לתוך בית הספר. זה מודל שהוא מודל ייחודי שלנו

42

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

בעיר, שבעצם קולגות ועוד קבוצות וערים נוספות, למדו את המודל הזה

ויאמצו אותו בערים שלהם.

יש לנו את הסיירת ברשת שנירה דיברה עליה, שזה בעצם כל מה שקשור

למוגנות ברשתות החברתיות, זה מתחיל מהכשרה של הסיירת, ולאחר מכן

הם מעבירים הרצאות בחטיבות ובבתי הספר היסודיים. זה אומר שבעצם כל

העיר שלנו, מהתיכון ועד היסודי, יקבלו הכשרות והרצאות בנושא של

מוגנות ברשתות החברתיות וזה מיזם שהולך להיות עם טיק-טוק ישראל,

שבעצם משפיענים וטיקטוקרים ייתנו להם כלים לעשות סרטונים ותכנים

שזה לא שיימינג, זה פיימינג, שזה חיובי.

מר ישראל צימרמן: בהמשך למפגש שהיה אז?

גב' ליאת תמיר: כן, כן, כן.

מר ישראל צימרמן: או שזה אחר?

גב' ליאת תמיר: ביולי, היית? נירה דיברה.

דובר: זה ההמשך שלה.

גב' ליאת תמיר: ביולי, כשהיה לנו את הכנס עם טיק-טוק, מתוך

זה בעצם אנחנו הקמנו, קראנו לזה ביט, כי סיירת ברשת זה פחות... השם

החדש זה ביט.

יש לנו קבוצת כדורגל – כן לספורט, לא לאלימות, שזה שיתוף פעולה עם

קידום נוער. זה בעצם חבר'ה מקידום נוער שהם בעצם משחקים כדורגל אחת

43

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

לשבוע. אבל זה לא רק משחק הכדורגל, אלא בעצם זה גם הקניית ערכים

וכלים, וגם לתעל את האנרגיות לספורט ולא לאלימות. יש לנו מועדון

הערות, הוספנו יום נוסף כבר, גם כן קיים מספר שנים.

מר ישראל צימרמן: יש לנו מספר אגב בקידום נוער איך אנחנו היינו

לפני שנתיים, לפני שנה?

גב' ליאת תמיר: כן, יש נתונים, אבל אין לנו כרגע נתונים.

מר ישראל גל: אבל יש נתונים, יודעים במפורש.

גב' ליאת תמיר: יש, כן. אין לי כרגע.

מר רון מלכה: איזה נתונים אתה צריך?

גב' נירה פרידמן: יש מספר מדויק.

מר ישראל גל: מספר מטופלי.

מר רון מלכה: אין שום בעיה. מניעת אלימות? ... ועדת חינוך

בקרוב. בינואר נקבע 4 ישיבות מראש.

מר ישראל צימרמן: היא ציינה, אז נדבר בעוד שבועיים.

מר ישראל גל: לא צריך לדבר בעוד שבועיים. מספר המטופלים

44

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

אתה יכול לבדוק עם רון מלכה, הוא יכול להגיד לך. אתה לא צריך בשביל

זה-

מר ישראל צימרמן: שום דבר לא חירום. אני יכול לקבל נתונים

בזמנם.

גב' ליאת תמיר: הוא חלק מהוועדה של-

מר ישראל גל: עיר ללא אלימות?

גב' ליאת תמיר: לא, של הסמים המסוכנים. יש לנו יום בשבוע שיש

מדריכת נערות, ששם יש גם כן פעילויות, מועדון מדהים, גם כן בעיצוב וגם

באווירה. שיש מדריכה שמגיעה ומקבלת אותן עם ארוחה חמה ועזרה

בשיעורי בית, וכמובן תכנים. וזה גם נותן להם איזשהו מקום להגיע ולקבל

שם את החום ואת האהבה. ויש שם מדריכה מקסימה, וכמובן לילך אחר כך

תפרט.

הוועדות שיש לנו כאן בעיר, יש לנו את הוועדה למיגור אלימות, יש לנו

פורום אכיפה, יש לנו ועדה למאבק בסמים וחומרים מסוכנים.

וגם יש עוד נושא אחד שלא ציינתי בשקפים אבל הוא סופר משמעותי, היה

לנו קורס הכשרה לגננות, שומרות הסף, בשיתוף פעולה עם אגף הרווחה, עם

הפיקוח על משרד החינוך, עם אגף החינוך, עם השירות הפסיכולוגי. השנה

לא נפתח מחזור נוסף. ומה הסיבה? שכבר הכשרנו את כל הגננות בעיר.

אז הציעו לי להכשיר גננות מגבעתיים. אמרתי גבעתיים זה כבר עניין אחר.

אנחנו כאן מתעלים את התקציבים שלנו לטובת העיר. אז כל הגננות בקרית

אונו בעצם קיבלו הכשרה על נושא של מיניות בריאה ושוויון בין המינים.

45

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

ובעצם הם קיבלו ממיכל פרוטוקול, במידה ויש פגיעה מינית בילד, הגננות

יודעות בדיוק למי לפנות. עובדות סוציאליות העבירו את ההכשרה, השירות

הפסיכולוגי. זה גורמים מקצועיים מתוך הרשות שלנו, פלוס פרי לנסרים

שגויסו למטרה החשובה הזאת, והגננות גם קיבלו גמול השתלמות. אז אין

טוב יותר מזה. זהו, תודה.

מר ישראל גל: תודה. שאלות לליאת?

מר אתי כהן: כן. קודם כל, שאפו, עבודה מדהימה.

גב' ליאת תמיר: תודה.

מר אתי כהן: רק אני חייבת לציין שרובו הדברים שדיברת

עליהן, רוב הוועדות, את ציינת שהן מעל עשור. כלומר הן קיימות הרבה זמן

בעיר. השאלה שלנו והדיון והנושא שאנחנו העלינו כאן, זה בעצם אוקיי, מה

נעשה בתקופה האחרונה כתוצאה ממה שקורה. כי הדברים האלה באמת, אני

חושבת שמה שאת עושה עם הגיוס של ההורים ולרתום אותם ולהביא אותם

לתוך המקום הזה שהם חלק פעיל מתוך המערך זה שאפו.

מר מיכלס גיל: אז אני אענה לך על השאלה הזאת. כל הנושא של

הקהילות, זה בעצם נוצר בתקופה האחרונה. 4 הקהילות האלה, לרתום

מורים, לגייס אותם, להעביר הכשרות מקצועיות, להיפגש איתם, אלה

קהילות שהוקמו בתקופה הזאת של הקורונה.

כי בעצם כמו שציינתי את זה בהתחלה, הקהילה כאן זו קהילה חזקה,

ואנחנו ההורים צריכים לקחת חלק בחינוך של הילדים שלנו ולקחת אחריות.

46

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

בערים אחרות אני מניחה שגם יש. אבל פה אצלנו כמו לגדול על שקט, זו לא

יוזמה של העירייה בערים אחרות. אני לקחתי יחד עם הורים כמובן,

מהקהילה שלנו, והרמנו את זה. זאת אומרת, ביישובים אחרים, הורים

יוזמים לבד. כאן העירייה לוקחת חלק בכל הדברים האלה.

מר ישראל גל: וגם קשובה לרצונות של הורים, של תושבים.

גב' ליאת תמיר: וגם קשובה בדיוק לצרכים, לרצונות. חוץ מזה,

אם יש סדנת יחסים, זה היה כבר עשור, אבל הסדנה הזאת כל הזמן

משתכללת מבחינת התכנים שלה, ומותאמת לתכנים שלנו היום. אם יש

עלייה בנושא של פגיעות מיניות, וכל הנושא של...

מר ישראל גל: כולל הוועדה לאלימות נגד נשים, שהקמנו,

שאנחנו הראשונים בארץ, התכנסנו כבר פעמיים, ומכינה תכניות.

גב' ליאת תמיר: אני פשוט הבנתי שיותר צריך להתמקד בנושא של

הילדים.

מר ישראל גל: לא, בכלל, באופן כללי, אנחנו מדברים גם עדי פה

וגם הרווחה פה, זה באופן כללי.

גב' ליאת תמיר: אז הם יציינו את זה.

מר רון מלכה: נושא של סיירת ברשת זה גם חדש. זה לא משהו

ש-

47

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' ליאת תמיר: וגם סיירת ברשת, נכון, כל הנושא של...

מר רון מלכה: שם זו הזירה המרכזית שצריך לטפל בה.

מר ישראל גל: יש המון דברים חדשים.

מר אתי כהן: זה אחד הדברים הקשים היום.

גב' ליאת תמיר: אז יש לנו גם סיירת ברשת, יש לנו את הקהילות

של ההורים. אין ילד שגולש או מהמר או מעשן סמים, עם כל הכבוד לבתי

הספר, הורים יקרים, בואו, תראו מה הילדים שלכם עושים. עם כל הכבוד

לסיירת הורים, שהיא מוצאת ילד שיכור, וכרגע אין לנו במרחב הציבורי

אירועים חריגים. אבל סליחה, זה המקום שלך כהורה לקחת אחריות על

הילד שלך.

מר ישראל גל: לדעת איפה הוא.

גב' לילך טרבינוביץ': גם ליאת, כל המיזם החדש שהקמתם בנושא של

החרמות.

גב' ליאת תמיר: זה הורים אמיצים.

מר ישראל גל: תודה, ליאת.בואי, לילך.

48

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

עו"ד אלון רום: רציתי לומר שהמחלקה המשפטית, אני באופן

אישי מעורב למעשה בהרבה מאוד פניות של מנהלי בתי ספר, של צוותים, של

הורים. כל העניין האם לפנות לפלילי, איך לפנות למשטרה, את מי משהים

ומה עושים. אני רק רוצה לומר, אני לא אפרט, אבל הדברים שעוברים תחת

ידיי ומטופלים ברמה המיידית, בשיתוף כמובן גם עם נירה, בשיתוף עם כל

מי שצריך.

מר רון מלכה: אתה מנחה את הצוותים איך להתנהל במצב.

עו"ד אלון רום: אני בהחלט מנחה אותם מה עושים, השעיה,

השעיה זמנית. אבל איזה ממשקים לעשות, מה מותר ומה אסור.

מר רון מלכה: איך הם אמורים להתנהל אם יש תלונה שהוגשה

במשטרה.

עו"ד אלון רום: זה בשוטף, זה קיים, ואני נותן על זה אפריוריטי

מספר 1 . אני רק אומר לכם, בגלל שזה לא דברים שבאים בפניכם. אז

הדברים האלה קורים באופן תדיר, ונותנים את המענה.

גב' לילך טרבינוביץ': ערב טוב. אני לילך, מנהלת האגף לשירותים

חברתיים בקרית אונו, נעים מאוד. אני רוצה להגיד משהו שהוא ייחודי, זה

הקשר הרציף והשוטף. כי אם נירה הציגה מאוד יפה את כל התכניות של

החינוך, וליאת הציגה את כל תכניות המניעה הרחבות, באמת תכניות

מדהימות. אבל גם עדי שהוא יציג, אני חושבת שהקשר שלנו היומיומי,

הסנכרון השוטף, ועדות ההיגוי, הוועדות בכל התחומים שאנחנו יושבים, גם

49

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מדברים יומיום וגם ישובים ועושים ההיזון החוזר ואת הבקרה, זה משהו

שמאוד ייחודי, ולא יודעת, מאפיין אותנו. שיתוף הפעולה הזה מאוד חשוב.

כל התכניות שהוצגו כאן, זה תמיד בשיתוף פעולה של כולנו.

אני כן אגיד שבאגף לשירותים חברתיים, מה שמייחד אותו, שהוא נותן מענה

מקיף לכלל הגילאים. הוצגו פה ילדים, נוער, הורים. אנחנו נותנים מענה גם

למשפחות וגם לגיל השלישי והגיל הרביעי. ואנחנו נותנים גם את הנושא של

המניעה, וגם את הנושא של הטיפול לאורך כל השנה.

והתכניות מתוקצבות גם על ידי משרד הרווחה, וגם כמובן על ידי הרשות.

בתקופת הקורונה קיבלנו תקצוב נוסף. וחלק מהפרויקטים כמו שאמרתי, הם

בשיתוף ובסנכרון עם החינוך, עם נוער וצעירים, עם ליאת תמיר ועם עדי.

אז יש לנו קודם כל את כל הנושא של ילדים בסיכון, שהם מקבלים מענה גם

סביב הטיפול באמצעות חוק נוער, גם סביב כל הנושא של ילדים שחוו

פגיעות מיניות, גם סביב נושא של אובדנות, גם בנושא של סיוע כלכלי

שדווקא בתקופת הקורונה הרבה משפחות היו צריכות סיוע כלכלי כדי

להוריד את מצבי הסטרס והמשברים והלחצים בבית, שהבית הפך לכור

היתוך בתקופת הקורונה. וקיבלנו תגבור תקציבי גם מהרשות וגם ממשרד

הרווחה לצורך זה.

אז כן נעשו במקביל לאורך כל תקופת הקורונה בשנה הזאת הסברה ומודעות

ופרסום לזהות מצבי סיכון, ובעקבות זה קיבלנו הרבה פניות נוספות

וחדשות, והיו השתלמויות ומפגשי הדרכה גם לגורמים שונים, לאנשי מקצוע

ברשות שמטפלים בילדים בסיכון.

ראינו שיש צורך להגביר ולהרחיב את הטיפול הרגשי לילדים בסיכון

בעקבות החשיפה לאלימות, אז הגברנו בנוסף לטיפול הרגשי שקיים באופן

שוטף, הגברנו השנה גם את הטיפול בנושא של אומנות, בפסיכודרמה, טיפול

רגשי באמצעות כלבים, זה משהו שפותח השנה.

50

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

יש לנו את המרכז לשלום המשפחה. המרכז לשלום המשפחה נותן מענה

בעיקר לנשים שחוות אלימות, לגברים מכים, למשפחות שנמצאות במצביי

משבר וסיכון. בתקופת הקורונה הפצנו שאלון כדי לזהות מצבי סיכון. דרך

השאלון הזה איתרנו עוד פניות חדשות.

חשיפה, כל הזמן היה פרסום, פרסום והסברה באמצעי המדיה השונים. מעבר

להשתלמויות, היה חשוב לנו לפרסם בפייס, בעיתונות, גם בעיתונות הארצית

הייתה חשיפה, וגם בשיתוף כל הגורמים ברשות. הוצאנו פלאייר בשביל

שיידעו באמת מה התכניות שקיימות למניעה ולאלימות.

מבחינת הנוער בסיכון, הקמנו קו חם לתמיכה רגשית, כי דווקא בתקופה

הזאת ההורים היו צריכים מענה, וגם בני נוער היו צריכים מענה. הפעלנו 2

בתים חמים, יש לנו 2 בתים חמים שקיימים קבוע, ופתחנו עוד מועדון נוער

ועוד מועדון ביחד עם המחלקה לנוער וצעירים ביאנוש, כדי שנוער בסיכון

יוכל להשתלב דווקא עם נוער נורמטיבית, והם יוכלו להיות באותו מועדון

ביחד.

מר ישראל צימרמן: ההגדרות השתנו, אגב? כי אם תשאלי היום יועצת

מהשורה, היא תגיד לך שהיום בהגדרה, כל הנוער הוא בסיכון.

גב' לילך טרבינוביץ': זהו, כן הרפרטואר של נואר בסיכון התרחב. היום

יש יותר נוער בסיכון, שזה המבודדים חברתית. לבני נוער שסובלים מחרדה,

בני נוער שסובלים מדיכאון בעקבות זה שהם היו זמן ממושך מול המחשב

ובבית, בני נוער שהם זקוקים לטיפול רגשי ונפשי.

מר ישראל צימרמן: איך מעצבים אותם? כי הם לא ברמה של סיכוניות

בקצה, בדרך כלל לא רואים אותם. האם המועדונית השנייה התמלאה? זאת

51

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

אומרת, איפה הכמויות באות לידי ביטוי.

גב' לילך טרבינוביץ': זו שאלה מצוינת, כי מה שקרה, פתחנו מט"ל,

מרכז טיפול לנוער, פתחנו מועדון חדש ששם ביחד עם מדריך מאתר, וזה

נוער שהופנה אלינו מבתי הספר, לא הנוער בסיכון הקלאסי, אלא הנוער

המבודד, הנוער המופנם יותר, הנוער שסובל מחרדות, הנוער שסובל מבעיות

נפשיות. ולנוער הזה פתחנו מועדון נפרד בשאול המלך, והם נפגשים פעמיים

בשבוע יחד עם מדריך ועובד סוציאלי.

וצירפנו אליהם גם ילדים מקידום נוער, אבל הילדים מקידום נוער זה נוער

שסובלים מחרדות ומקשיים נפשיים. ונתנו להם מענה נפרד. בנוסף למועדון

ה קיים, שזה פרופר נוער בסיכון שקיים. זה שירות, כמו שאמרת נכון,

התפתח לצערנו בעקבות הקורונה.

אבל היציאה מהבית למועדון שהם פוגשים חברים פחות או יותר במצב

שלהם ויש כלל פעילויות, וממלאים להם את שעות אחר הצהריים במגוון

פעילויות, ולאו דווקא לשבת כל הזמן מול המחשב, זה נתן פתרונות לנוער

שנמצא בקשיים רגשיים ובחרדות. כל פעם יש משהו אחר שמכניסים. איתרנו

אותם גם דרך הקו החם, זה מבחינת הנוער. יש את התחנה לטיפול זוגי

ומשפחתי, ונתיבים להורות, שזה תכניות לטיפול משפחתי, וגם שם הרחבנו

את המענים הטיפוליים.

וכמובן הגיל השלישי והגיל הרביעי, תתפלאו לשמוע, אבל גם קשישים חווים

הזנחה והתעללות וצריכים סיוע. אם זה לתת סיוע לבני המשפחה בשביל

למנוע התעללות על ידי המטפלים הסיעודיים, אם זה להציב ולתת

אוריינטציה לבני משפחה על נקודות אדומות איך להיות שומרי סף

לקשישים, אם זה קבוצות לעזרה עצמית, אם זה קבוצות העצמה, אם זה

קבוצות תרפיה באומנות כדי לאתר את אותם קשישים שנמצאים וסובלים

52

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מהתעללות.

זהו, יש לנו קבוצה לנשים מוכות, שציינו השנה ב-25.11 את יום המאבק

לאלימות כלפי נשים. הקבוצה של הנשים, יש לנו קבוצה גדולה קרית אונו,

הם עשו תערוכת סיור, הציגו אותה בעירייה. אחת הנשים גם הלחינה וכתבה

שיר. הבאתי את זה לסיום, אם תרצו, זה מאוד ככה מחמם את הלב.

*** מקרינים סרטון ***

גב' לילך טרבינוביץ': זהו, זו טעימה.

מר ישראל גל: תודה רבה. מישהו רוצה לשאול את לילך משהו?

מר אתי כהן: אני רק רוצה לשאול בבקשה. לילך, האם מאז

תקופת הקורונה שיניתם איזה שהם סדרים חדשים או נהלים מבחינת עבודה

שאתם נפגשים יותר בין המחלקות, הוועדות? יש פה איזשהו איחוד כוחות

קצת שונה ביחס למה שהיה קודם?

גב' לילך טרבינוביץ': בהחלט, כן הגברנו. קודם כל העלינו את המענים,

כי יש עליה במספר הפניות, אז העלינו את המענים ואת התקציב כמו

שציינתי.

מר אתי כהן: בסדר, אבל זה נקודתית למחלקה שלכם.

גב' לילך טרבינוביץ': נכון, אבל זה בשיתוף. כמו שהצגתי, הרבה

מהתכניות זה בשיתוף עם ליאת תמיר, שזו יחידה למניעת התנהגויות

סיכוניות, ועם נירה אגף החינוך וגם עם עדי מעוז. וכן ב עקבות זה הקמנו

53

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

יותר פורומים. נגיד הקמנו פורום, ראינו שיש הרבה פניות סביב בריאות

הנפש וסביב חרדות וסביב פניות של הקו החם. אז הקמנו פורום של מטפלים

מהשפ"ח, מהחינוך, מקידום נוער.

כל המטפלים, אנחנו מתכנסים אחת לחודשיים, ומעלים את הפניות

שמתקבלות, וחושבים איך אפשר ביחד לייצר מענים טיפוליים הולמים. זה

משהו שהוקם בעקבות הקורונה, ואנחנו משמרים אותו. יש לנו גם קבוצת

ווטסאפ, אנחנו כל פעם מעלים שם מקרים.

בנוסף לזה, יחד עם ליאת תגברנו את הבתים החמים לנערות, תגברנו סדנת

יחסים בבתי הספר כדי לאתר עוד בני נוער שיגיעו אלינו. שמנו עובדים

סוציאליים ייעודיים שמומחים לטיפול בבני נוער. יגיעו לבתי ספר ויזהו את

הנערים שזקוקים לטיפול, והם יוכלו לאתר נערים גם למועדונים וגם לטיפול

פרטני וקבוצתי.

יש מדריכי מוגנות, אז חלק מהמדריכים העסקנו אחר הצהריים כדי שיהיה

ר צף גם לשעות אחר הצהריים אצלנו, מליאת, ישנם מדריכים שממשיכים

אצלנו. ואז אותו מדריך נמצא בקשר איתם בבית הספר, ומביא אותם גם

אחר הצהריים למועדון. וזה הכל כדי באמת שתהיה השגחה לאורך היום,

אבל גם שיהיה סנכרון כל הזמן וקשר שוטף. אני חושבת ששיתוף הפעולה זה

משהו מאוד ייחודי פה בקרית אונו.

מר ישראל גל: קודם כל זה יפה. היא הגיעה באמצע הקורונה.

גב' לילך טרבינוביץ': נכון.

מר ישראל גל: לילך הגיעה באמצע הקורונה וכשהיא אומרת

שיתוף הפעולה, יש לה ניסיון.

54

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

גב' לילך טרבינוביץ': אני מגיעה מראשון.

מר ישראל גל: היא מגיעה מעיר אחרת, והיא יכולה, אם מדברים

על שיתוף הפעולה הזה=

גב' לילך טרבינוביץ': יש לי מדד להשוואה.

מר ישראל גל: מדד השוואתי מצוין.

גב' לילך טרבינוביץ': ולא נתקלתי עוד בכזה שיתוף פעולה ובכזה

סנכרון ובכזה רצף ובכזה תיאום.

מר ישראל גל: חוץ מאשר עם אלון, כי הוא לא משתף פעולה.

גב' לילך טרבינוביץ': אלון נתן לנו היום בשורה משמחת על הגיל

השלישי, אבל זה לא ב... אם יש נער בבית ספר, אז ישר נירה מתקשרת. אם

יש איזו תופעה שאנחנו רואים בבתים החמים, אז ישר מעדכנים את ליאת

וחושבים על לתת מענה קבוצתי לנוער, מענה קהילתי. אז יש כל הזמן את

התיאום הזה, זה משהו שמאוד חשוב למניעה.

מר ישראל גל: יישר כוח. עוד שאלות? תודה רבה. עדי.

מר מיכלס גיל: אפשר הפסקה רבע שעה?

55

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

מר ישראל גל: אתה רוצה להרוג את ראובן אשכנזי? הוא שמע

הפסקה הוא כמעט קיבל התקפת לב עכשיו.

(מדברים ביחד)

מר עדי מעוז: ערב טוב, עדי מעוז, מנהל אגף הביטחון. קודם כל,

לפני שנתחיל את המצגת, כמה פרטים אינפורמטיביים, כי אני התבקשתי

להגיב בבקשה לזימון, כתבתם שם מספרי אירועים, אז אני רוצה להתייחס

לכל אירוע.

לגבי היריות, בהחלט היו כאן יריות לפני כחודש. מדובר פה על תושב אור

יהודה, שהמשפחה שלו גרה בקרית אונו. מי שניסה כנראה ל... מדובר על

עבריין מגני תקווה. דברים כאלה יכולים לקרות בכל עיר. זה קורה בתל

אביב, זה קורה בפתח תקווה, זה קורה בבני בברק, זה לצערנו גם הגיע

אלינו.

זה דבר שהעירייה לפחות, אני לא הבנתי כאילו מה זה קשור לפתחה של

העירייה, אבל אני רק אציין בהקשר של הנושא הזה, שהצוות הראשון שהגיע

לזירה, זה היה שוטר שקיבל את ההודעה בקשר מהצוות של השיטור

העירוני. הניידת הראשונה שהגיעה לשם לבודד את הזירה. אז רק שתבינו

כמה משמעות שיש פה שיטור עירוני שקיים כבר 7 שנים בעיר, וכמה שהוא

היה נגיש והגיע לאותו אירוע במהירות.

נושא נוסף שעלה, כפי שקראתי דיווחים ברשתות החברתיות על בנות העיר

שלכאורה מוטרדות. אז ליאת דיברה על פורום אכיפה. אנחנו בשבוע שעבר

בפורום אכיפה דיברנו על זה. גם היה השוטר הקהילתי. ורק שתבינו, דברים

שקורים בפייסבוק ברשתות ולא מגיעים למשטרה ברמה של תלונה רשמית,

אין למשטרה אפשרות לבדוק אותה, אם בכלל זה התרחש, אם יש לזה

56

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

היתכנות ומה היה שם. כי כל זמן שאין תלונה, זה מבחינתי מפי השמועה

כמו שאומרים. זה לפחות מה שאני יכול להגיד.

בהחלט שמענו והייתה התייחסות, ואני יכול להעיד כאן על מקרה שקרה

בלייב, שראש העיר שלנו היה עד אליו בלייב, אירוע שהתרחש בערך לפני

כחודש וחצי, והמעבר ברח' ביאליק מי שמכיר מול הצופים, יש מעבר שם של

החומה, וקיבלנו שם רצף של אירועים תוך 3 ימים על בנות 12-13 שעברו

במעבר והוטרדו. בן מיעוטים שניגש אליהם מאחורה ניסה לגעת בהם, לטף

אותם בכל מיני פוזיציות כאלה ואחרות.

ההורים פנו לישראל. השיא היה איזו ילדה שהלכה ממש בלייב, סיימה

פעולה בצופים וחוצה את הכביש. היא כבר ידעה שהיא מגיעה למעבר, ותוך

כדי שבמעבר ניגש אליו... כשהיא מדברת עם אבא שלה בקו. האבא ירד

למטה, גם ישראל היה שם, הם עשו חיפושים. הזעקנו לשם שוטרים.

אני מספר לכם סיפור. בעקבות הסיפור, ממש ישיבת חירום אצל ראש העיר.

כל הגורמים, כל גורמי האכיפה הגיעו, פיקוח, משטרה. הגיעו לשם 3 קציני

משטרת מסובים. כיבדו אותנו, ויצאנו לרצף של פעולות שכלל בהתחלה נושא

של בדיק ה באתרי בנייה, בדיקות ממש, כניסות לאתרים, בדיקה של שוהים

בלתי חוקיים, לבדוק שמי שנמצא הוא ברישיון.

בנוסף, ראש העיר נתן הנחיה להתקין שם מצלמה, להוסיף שם תאורה.

האזור... מוצף בתאורה, יש שם מצלמה שמנטרת את המקום. ותודה לאל,

מאז אותו יום, אנחנו באמת בשקט. לא קיבלנו, לפחות בקטע הזה.

אז רק שתדעו, שגם כשאנחנו שומעים על דברים שמתרחשים ברשתות, אנחנו

מגיבים ומגיבים באופן מידיי, ולראיה זה האירוע הזה של מתחם ביאליק.

הנושא השלישי שאני אתייחס אליו, זה נושא של גניבות רכב. אני גם אציג

לכם את זה בטבלה. בהתייחס לנושא של השבל"ר, בהחלט אנחנו ראינו

בעיקר בחודשים נובמבר ודצמבר עלייה של גניבות, בהתייחס לחודש דצמבר,

57

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

יחסית הייתה איזושהי ירידה של 2 אולי איזה 2 רכבים. אבל הבשורה

המשמחת שמתוך 16 או 17 כלים שנגנבו בדצמבר, 6 זה היה קטנועים.

ואתמול התבשרתי שבמחסום...

דובר: חדשים גם היו.

מר עדי מעוז: נכון. היו ג'ו - ריידים. אני יודע שלבן שלי יש

קטנוע, וגם לחברים שלו גנבו. באמת. אז הבשורה המשמחת, שאתמול

במחסום רנטיס, מחסום של המשטרה, עצרה שם חוליה. זאת אומרת, ניסו

להעביר קטנוע, הקטנוע היה של תושב קרית אונו, מישהו שגר בלוי אשכול.

הביאו לו את הבשורה. בקיצור, תפסו את הכנופיה של השבל"רים של

הקטנועים. זו בשורה משמחת ל...

מר ישראל צימרמן: קיבלנו הודעה על סגירת תלונה מהמשטרה. סתם,

לא התאפקתי.

מר עדי מעוז: עכשיו ברשותכם, אני גם רוצה קצת לספר, זו

הזדמנות טובה קצת על מה שקורה בעיר, דברים שאנחנו עושים, דברים

שעשינו, דברים שאנחנו עושים כלפי העתיד.

נתחיל ממיזם המצלמות. מי כמוני יודע, גם כשמדברים, אם תיקחו כעת א

הנושא של האירוע שהיה של העיריות. כשיש מודיעין ויזואלי גם לאחר

מעשה, הרבה יותר קל למשטרה לאתר. ומה שאנחנו רוצים להגיד, יש לנו

כאן פרוי קט שאנחנו יצאנו אליו, ואנחנו כבר עובדים עליו בהכנות משהו כמו

שנה וחצי.

לדעתי, עכשיו אנחנו בישורת האחרונה. קבלן נבחר, לא יודע בדיוק איפה זה

58

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

עומד, אבל אנחנו ממש בשלב הסיכומים. כאשר בגדול אנחנו מדברים על

תחילת פריסה של מצלמות בסוף הרבעון, בערך אמצע עד סוף רבעון שני של

.2022 כאשר בשלב הראשון זה יתבטא בתשתיות.

בסופו של דבר, אנחנו הולכים לרשת את כל המרחב הציבורי במצלמות.

המצלמות יוצבו החל מפארקים, צמתים. אנחנו ישבנו עם כל אגף בעירייה,

כל אגף אנחנו ממשיכים לשבת עם האגפים. ממש כל אגף ברחל בתך הקטנה

לגבי הדרישות שלו. החל מחינוך, אם זה רישות של מצלמות בתוך בתי

הספר, יש פה תכנית ממש אם תרצו, אני גם יכול להראות לכם את זה באופן

אישי כל אחד.

כל בית ספר הולך להיות מרושת במצלמות. החל בחצרות שלו. כמובן בתוך

מבנה החינוך אנחנו כפופים לחוזר מנכ"ל, יש שם רגולציה מאוד הדוקה,

אלון מכיר את זה, בנושא של צנעת הפרט.... בסרטים.

אבל הרעיון הוא שלמשל, קחו בית ספר כמו תיכון בן צבי, שיש בו פעילות

אחר הצהריים, עד שעה 16:00-17:00 אחר הצהריים, השליטה תהיה אצל

המנהלת. משעה 16:00-17:00 כשכל התלמידים הלכו ואנחנו עוברים שם

לפעילות פנאי של חוגים וכדומה, זה ינוקז למוקד העירוני, שתיכף אני

ארחיב עליו כמה משפטים.

ברמת העיקרון, אז כמו שאנחנו רואים, הרעיון זה מניעת אירועים פליליים.

גם אירוע שמתרחש לאחריו, אנחנו נוכל לאסוף. אבל הרעיון הוא, שברגע

שיש מצלמות במרחבים הציבוריים, רמת הביטחון של התושבים עולה.

אנשים חושבים פעמיים לפני שעושים אירוע במרחב הציבורי, כי הם יודעים

שהם מצולמים.

היכולת של המימוש של המשילות, ברגע שאנחנו רואים דברים ואנחנו רואים

אותם אונליין, אנחנו יכולים לתת מענה. אחד מהדברים שמתוכננים, וזה גם

שתכירו, ברגע שהעיר תרושת, היעד שראש העיר הציב זה 1,500 מצלמות.

59

לוגו חברת התמלול

עיריית קרית-אונו

ישיבת מועצה (מן המניין) מספר 1/22 מיום 3.1.22

אנחנו נשתדל לעמוד ביעדים האלה. כאשר בכל שנה, מדובר על תקופה של 3

שנים. מדובר בערך בסדר גודל של כ-450-500 מצלמות בפריסה לכל שנה.

ובסופו של דבר, אנחנו נגיע פה למצב שכל העיר תהיה מרושתת בדגש על

המרחבים הציבוריים.

מר ישראל גל: 1,500 מצלמות זה כמו תל אביב.

מר עדי מעוז: אגב, חשוב מאוד לציין. כל נושא כאן של

הרגולציה במצלמות וכל הצפייה בהם, היא כפופה לנוהלים משפטיים מאוד-

מאוד אדוקים. אנחנו עובדים עם יועץ משפטי, משרד של עו"ד דן חי שמלווה

אותי. זאת אומרת, אתם יכולים להיות רגועים. בקטע הזה של כל מה

שמצולם, זה לא דולף החוצה, יש לזה גם מאגרים שנשמרים.

אני יכול להגיד, ככל שזה תלוי בנו כעירייה, אנחנו עוברים לפי החוק ולפי

צווים שיפוטיים. אם המשטרה עכשיו באה ומבקשת מצלמות ומביאה צו

משופט, אנחנו משחררים. אבל ברמת העיקרון, כשתושב בא לברר על

האופניים החשמליים שלו, בודקים את זה מבחינה משפטית.

מר מיכלס גיל: אתה מאוד עסוק, אתה כנראה לא רואה סדרות

טלוויזיה, איך כולם רואים את כל המצלמות.

מר עדי מעוז: לא יודע, אני מדבר איתך מה שאני יודע.

מר ישראל גל: אז לא לעשות מצלמות?

מר מיכלס גיל: אני אמרתי לך לא לעשות? תעשה...

60