פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 0 לא מן המניין

המועצה המקומית

1 קרית - טבעון

אלל א[כ"4 פא|שכה

6: 04-9530206, פקקס: 04-9533856

הי אדר תשעייב

8 פברואר 2012

פרוטוקול מדיון מליאת המועצה שלא מן המניין

מתאריך גי באדר תשעייב - 26.02.2012

משתתפים: דוד אריאלי- יןייר

שלמה מושיצ

ניקול דרזנר

שמואל שמחון

נאוה סבר

עמית אבנל

אבי בן-לוסף

מנחס גילה

דוד חורש הגיע בשעה 19.00 )

חסרים : דוד גבאי [ התנצל)

אריה סוזין (התנצל 1

נוכחים : יאיר אודם - מנכייל המועצה ומנהל המחלקה לתינוך

רפי מלמד - מבקר המועצה

לאח דהאן - עי מנכייל

אורחים: | נתנאל כיצ -יועצ ארגוני

ברכה פבריקנט - מנחלת ביייס ק. עמל

לילי לביא - סגנית מנהחלת ביייס ק. עמל

נציגי הנהגת ההוריס בביייס ק. עמל

ראש המועצה פותח את ישיבת המליאה שלא מן המניין, בנושא יישוס

תוכנית אב לתינוך, נושא שדובר עליו כבר לפני כחודשיים.

חיות והנושא חשוב, משמעותי וטעון, החלטתי שכדאי לעסוק בסוגיה וו

בישיבה מיוחדת, ולא בישיבת מליאה מן המניין. נמצא כאן הערב היועצ

המיוחד לנושא הזה - מר נתנאל כייצ. בהמשך, נאפשר לו להביע את דבריו.

אל מול הזמן, אנחנו עושיס כמה שיותר, כדי לחרגיש שאנחנו מתקדמים

ביעד שלנו למצב את התינוך ולעשות אותו הכי טוב שאנחנו יכולים. אני

מרגיש שאנחנו בכווניס מאוד נכוניס, גס בגלל המשוב שאנחנו מקבלים.

המקוס שלנו: שלי כראש המועצה ושלכס חברי המועצה, הוא מקוס מאוד

משמעותי, בשיתוף עס הגורמיס המקצועיים כמובן. אנחנו עושיס היוס עוד

צעד קטן בנושא, בהצגת המלצות תוכנית אב לחינוך.

יאיר אודס - מנחל המחלקה לחינוך :

הרעיון בהכנת התוכנית האסטרטגית לתינוך, היה קודס כל שיתוף

מקסימוס ציבור. אנחנו מביניסם שהתוכמה נמצאת בידי רבים, אנשים

שבאיס מתחום החינוך, הורים ואחריט. פנינו לקהל רחב ובפרוייקט הזה

השתתפו מאות אנשים.

המועצה המקומית

קרית - טבעון

אני אציג לכס כעת מצגת בנושא :

קריית טבעון

יישום תכנית אסטרטגית לחינוך

החזן וערכי הליבה

"אין מנוע הדוחף ארגון להצטיין ולהצליח בטווח הארוך

חזק יותר מאשר חזון עתידי מושך, כדאי ובר השגה,

המשותף לרבים"

(1992 ,5 טחפּא)

המועצה המקומית

3 קרית - טבעון

החזן החיטכי בקרית טבעו

- הקהילה בטבעון שואפת לטפח את ילדיה כבני אדם

ערכיים, הכשירים לחיים, חותרים למצוינות ונכונים

לתרום לקהילתם לארצם ולעמם, תוך עידוד

ייחודיותו של כל ילד בהתאם ל"רוח הטבעונית"

תהליך העבודה בהכנת התוכנית האסטרטגית

י מפגשים עם בעלי תפקידים בחינוך הפורמאלי

והמשלים

*- מרחב פתוח לכלל הקהילה

- מפגש לבניית החזון היישובי בהשתתפות קבוצות

המשימה

*- מפגשים מרוכזים לקבוצות המשימה

- מפגשים של הצוות האסטרטגי

+ מרחב פתוח לאנשי החינוך

המועצה המקומית

4 קרית - טבעון

משאי קבוצות: המשימה

נבחרו 5 נושאים כצירים מרכזיים וכמנופי שינוי עיקריים

+ ייחודיות ופתיחת אזורי רישום (מקומו של החינוך

האנתרופוסופי)

+ הישגים ומצוינות בחינוך (מענים ייחודיים לקצוות)

* מעורבות הורים וקהילה

* חינוך משלים וזיקתו לחינוך הפורמאלי

+ טיפוח הגיל הרך

ערכי חליבה של קרית טבעון

* ערכי הליבה הינם קובץ אידיאלים שתמיד יש לחתור לעברם,

המעניקים הנחיה והשראה לכל הדורות הבאים.

> אהבת הארץ, הטבע והסביבה

+ נתינה

+ סולידאריות ושייכות- קהילתיות

+ לקיחת אחריות

+ אמון וכבוד הדדי

+ סובלנות- כיבוד השונה

המועצה המקומית

5 קרית - טבעון

משאי קבסצת המשימה

נבחרו 5 נושאים כצירים מרכזיים וכמנופי שיני עיקריים

+ ייחודיות ופתיחת אזורי רישום (מקומו של החינוך

האנתרופוסופי)

* הישגים ומצוינות בחינוך (מענים ייחודיים לקצוות)

י מעורבות הורים וקהילה

- חינוך משלים וזיקתו לחינוך הפורמאלי

+ טיפוח הגיל הרך

הבוש והטמעת התוכנית החיטכית

המלצות חברת "משאבי ידע"

> ייחודיות בת' הספר במועצה

- רצף חינוכי ולימודי

+ בין תרבות לפדגוגיה

- השפעה על הישגים לימודיים ואקלים בית ספרי

< מצוינות והערכה

- שיתוף ההורים והקהילה

- השפעה על צוות המורים

המועצה המקומית

6 קרית - טבעון

הייחודיות כמנוף להגדרה

ומימוש תמונת עתיד בית

למה יחודיות עכש?

+ שינויים מהותיים בתפיסת מערכת החינוך היישובית מחייבת כל בית

ספר לשאול את עצמו מה תפקידו? איפה הוא מוצא את חלקז

הייחודי? את דרכו לקחת חלק מהותי במימוש החזון.

- בהמשך למאמצי הפיתוח והצמיחה של השנים האחרונות כל בית

ספר רוצה להגדיר לעצמו תמונת עתיד שתאפשר לכל שותפיו להיות

במיטבם.

מנחם גילת: איפה הקשר בין זה שכל ביייס יחיה ייחודי, לבין זה שטבעון

צריכה לפתוח את אזורי הרישום?

יאיר אודם : אנחנו עוד מעט ניגע בנושא הזה בהרחבה. בפתיחת אזורי

רישום, אנחנו מדבריס על פתיחה בתוך הקהילה ולא כלפי חוצ.

ראש המועצת: יש קשר חזק מאוד, כי פתיחת אזורי רישוס היא למעשה

סוג של אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. היא אמורה לשרת מטרה הרבה יותר

נעלה, של סיטואציה בה אתה רוצה להתאים את התינוך לילד ולא את חילד

לחינוך. אס אתה יכול ליצור בתי ספר יסודיים שיש בהם איזאושהי הגמוניה

לכוון מטוייס, אז בוודאי שזה בא לשרת את התלמידים ולא להיפך.

המועצה המקומית

קרית - טבעון

מנחס גילה: כאשר אומרים ילד, זה נשמע נהדר, אבל ילד בכיתה גי עדיי

לא יודע אם הוא אוהב איכות סביבה או מוזיקה. פה מדובר על ההוריס /

והמשמעות התקציבית היא על המועצה.

נתנאל כייץ מציג את עצמו: מנחל מכון מנחיגות. אני עוסק הרבה שניס

בייעוץ ארגוני נאני שמח להיות חלק מהצוות שמלווה את התהליך בקרית-

טבעון, בה מדובר במערכת חינוך מרשימה מאוד כשלעצמה.

יאיר אודם ממשיך בהקרנת המצגת :

וביתר פרוט... למה תמונת עתיד של ייחודיות:

בית ספרית באמת חזרמת?

י מגדירה מטרה, מנחה ומכוונת את פעילות הארגון

* מעניקה זהוּת מובחנת וברורה לארגון

* מייצרת משמעות ערכית לעשייה הארגונית

- גורמת למחניבות אמתית ולאורך זמן של המונהגים

+ יוצרת אנרגיה המניעה את הארגון לשינוי ולהתחדשות

+ יוצרת דחף לשיפור ולמצוינות אישית וארגונית

+ מציבה בסיס של יציבות והמשכיות

חיחק חימךר רשמי

+ הגדלת אפשרויות הבחירה לתלמידים בין מגוון חלופות

- עידוד תחרות בונה ושיתופי פעולה בין מוסדות החינוך

באזור במטרה לפתח ייחודיות, יזמות חינוכית וחדשנות.

*. שמירה על מתן הזדמנות שווה לכל התלמידים תוך הקפדה

על הכלל שהתלמיד בוחר בבית הספר ולא בית הספר

בוחר בו

המועצה המקומית

8 קרית - טבעון

מודל הבחירה המבוקרת שיופעל בקרית טבעון

. לכל בית ספר במרחביש אזור רישום, אבל תלמידים

המעוניינים בכך יכולים ללמוד בבית ספר אחר, דהיינו

לבחור על פי סדר עדיפוּת בית ספר שונה.

יאיך אודס: אני רוצח להזכיר שאנחנו בפיילוט ניסויי של משרד החינוך

לגבי פתיחת אזורי רישום. אנחנו נכנסנו לפיילוט הזה לא מתוך משבר ולא

בגלל הצורך באינטגרציה. אנחנו ראינו בוה משאב, שיכול לעוור לנו לחדד

ליחודיות ולסייע לבתי הספר להמשיך לחיות טובים וטובים יותר.

תהליר העבודה של המנהלת

+ הרישום השנה יתבצע כרגיל ובשנה הבאה יפתחז אזורי הרישום

לבחירה מבוקרת

בשנה וחצי הקרובות:

> נחדד את ייחודיות בתיה"ס

+ נטפל בתהליכים של שת"פ ואיגום משאבים

+ נגדיר את הפורמט שבו טבעון תפתח את אישורי הרישום

נתנאל כייצ: המטרה לא הייתה לדבר רק על פתיחת אזורי רישוס אלא

לדבר על יישום תוכנית האב. אחד הנושאים המרכציים באמת, היה מצד

אחד פתיחת אזורי רישוס ומצד שני ייתודיות. הרעיון של פתיחת אזורי

רישום חיה מצד אחד לייצר חיבטים של תחרות וחלק מההיבטים של

תחרות הוא קודם כל להגדיל את ההיצע. מצד שני, כיון שהתחרות

כשלעצמה חיא לא המטרה, אלא המטרה היא קודם כל לטייב את בתיהייט

המועצה המקומית

קרית - טבעון

במערכת חחינוך, עלתה השאלה איך לאפשר לכל ביייס להגדיר את הזהות?

הייחודית שלו, אבל בעיקר לחוביל מהלך לחידוד וטיוב המערכת הפדגוגית/?

הבית-ספרית, בעיקר כדי להבטית בסופו של דבר שהתוצר והערך שנוצר

עבור חילדים: ועבור המורים והחוריס, הוא הרבה יותר גבוה ומאפשר

התחדשות מתמדת של כל בתיהייס. התהליך הזה הוא תהליך משולב, מצד

אחד פתיחה ואפשרות בחירה אמיתית ומצד שני טיוב המערכות.

יאיר אודסם: ביקשנו השנה ובשנה הבאה לחדד את הייחודיות של בתי

הספר, כי אה הדבר המרכזי והחשוב מבחינתנו. הכוונה שלנו שבשנת תשעייד

יוכלו הילדיס לבחור בית ספר. במנהלת ישנה קבוצה העוסקת רק בסוגיה

איך פותתיס את אזורי הרישוס ולמי. התהליך של פתיחת אזורי רישוס

יימשך כשבע שנים.

מנחס גילת : מיהס נציגי הציבור במנהחלת?

יאיר אודם: המנהלת מורכבת מנציגי הנהגות הורים, מיועמייש, ועדת

חינוך, נציג ציבור.

ראש המועצת: ישנה הגדרה מאוד ברורה בפיילוט של משרד חחינוך,

ואפשר להעביר לכם את הפורמט.

מנחם גילת : בצד הפדגוגי אני לא דואג. בצד הפרקטי הבעיה תהיה הלחצים

של ההורים.

יאיך אודס: אתה צודק. ואת הבעיה. אנתנו נצטרך לחשוב עליה ואני

אשמת אס הבחירה של כולם תחיה בתוך אזורי הרישום שלהם, אבל זה

נושא שנצטרך להתמודד איתו.

אבי בן-עסף: אס הורה טעה בבתירה, ובית הספר לא מתאים לילד. מה

עושים איתו?

יאיר אודם: לבית ספר שקד ההוריס בחרו. חלקם של הילדיס חוזרים

למערכת הרגילה | מיעוט) ומיעוט קטן יותר הולך לבית ספר אנטרופוסופי.

עמית אבני: ההשוואה שאתה עושה בכל פעס עם ביייס שקד היא לא נכונה!

בית ספר יישקדיי הוא בית ספר פרטי, שמשלמים בו 700 ₪ לחודש עבור כל

ילד.

ראש המועצם : עדיין, בית ספר יישקדיי איננו בית ספר פרטי, אלא ממלכתל.

יאיר מתכוון לכך שהנושא של פתיחה כלשהי של אזורי חרישום, הוא לא וּר

לטבעון, בגלל קיומם של שני וּרמים *יחודיים בקרית: הממיד

והאנטרופוסופי. הנושא הזה לא זר לנו ועלינו לחשוב איך ניתן לתעל את זה

לתוכנית כולה, כדי שתעבוד.

יאיר אודם: שר החינוך ומשרד חחינוך דאז, נכנסו לנושא הזח כמענה

לבתיהייס הפרטיים והמוכריס ורשמיים, כמו לדוגמא ביהייס הדמוקרטי

וביהייס האנטרופוסופי.

ראש המועצת: ואת הערה מאוד חשובה, כי בעצס אחד הרצונות בפיילוט

הזה, הוא ליצור את המענה החסר להרבה מאוד הורים.

נתנאל כייצ: גם כמענה לטייב את מערכת החינוך הציבורית. הדבר החכי

משמעותי בכל הנושא הזה, זה לראות כיצד מנגישים את המידע הזה לכל

הקהילה.

דוד חְוָרֶש: אני מבין שלכל בית ספר יהיה נושא שמייחד אותו. והורה

שירצה לרשוס את בנו למשהו מסויים, יידע איזח בית ספר מייחד את

הנושא שהוא מחפש.

ברכח פבריקנט: הייחודיות יכולה להיות עד מידה מסויימת. אנחנו לא

יכולים שישוו אותנו לאנטרופוסופים, שכן אנחנו מחוייבים למעניס של

משרד החינוך ואנחנו מחוייבים לחישגיות. בוחניס אותנו ואנחנו נדרשיס

המועצה המקומית

10 קרית - טבעון

לת שעות בפועל למקצועות מסויימים, ואין לנו שם בחירה. אני חושבת?

שכן צריך לדבר על גוון ועל צבע. 2

דוד חורש : אין מחלוקת שאין לגעת בלימודי הליבה.

ברכה פבריסנט: לכן אני אומרת שאי אפשר להשוות, כי לעומתנו ביחייט

האנטרופוסופי למשל יכול לעשות ככל העולה על רוחו והוא אינו מחוייב

למשרד התינוך. בבית הספר שלנו אנחנו כו מרחיבים בנושא של פעילות

סביבתית. אנחנו מנסים מאוד למקד ולברור את תוכניות הלימודים ואת

הפרוייקטים, רק לנושא איכות סביבה. אנחנו ביייס מסייע וקבענו לעצמנו

את החזון יחד עם הנהגת ההוריס. אנחנו מנסיס לגייס משאבים כדי לייצר

לעצמנו משהו ייחודי.

נתנאל כ"צ: 4 בעיני זה מאוד יפה שבטבעון רוצים לחשוף את חילד

לאסטרטגיות למידה. הכוונים המרכזיים הס הכווניס הערכיים ששמים

את חילד במרכז.

ראש המועצה: אחד הדברים הכי משמעותיים בתהליך, וו ההחלטה

המשותפת של המנהלת ושל צוות חמורים וועדת החיגוי וההורים, על

השאלה בעצם לאן אנחנו הולכים!

שמואל שמחונ: במה זה שונה מהיוס! גס היוס יש בבתיייס עם ייחודיות

כמו ביייס מנגן, ביייס מסייע ועוד.

ראש המועצח: תהיה הגדרה קצת יותר מחודדת. בשלב השני אחוז מסויים,

משמעותי כשלעצמו, יוכל ילד שגר ברחוב הבוניס לדוגמא, ללמוד בבית

ספר יינרקיסיםיי, כי יש לו אוריינטציה אומנותית הרבה יותר מפותחת.

נתנאל כייצ: אני לא חושב שהמטרה היא לשנות את מח שיש היוס. המטרה

היא לקחת את העוגניס והמושכות שיש כיום, ולעטוף אותס בצורה קצת

יותר טובה.

שמואל שמחון: בסוף, הכל עניו של תקציב.

נתנאל כייצ: בסוף כל המילים האלה וה קודם כל התכווננות ויכולת

להוציא מהקיים יותר. לחדד את מה שעושים יותר ולייצר יותר מוטיבציה

ואולי יותר חיבור של הצוות והתגייסות ורתימה, כולל רתימת תושבי

החסביבה. השאלה היא בהחלט רלוונטית, אבל לא כל המשאביס חס משאבי

כסף.

שלמה מושיצ: בגדול, בהנחה שתהיה החלטה וכל ביייס יקבל כותרת

ייחודית, הרי לב העניין הופך להיות החיכולת של הצוות הפדגוגי של ביחייס.

האס הוקדשה מחשבה שמטבע הדבריס בתי הספר שונים והצוותים

הפדגוגיס שוניס עס יכולות שונותת בכל בית ספר. איך אנתנו יוצריס מצב

שבית ספר שחיכולת הפדגוגית שלו יותר גדולה, לא יהווה אבן שואבת לכל

ילדי הקריה. איך אתה מונע מצב של נהירה לבית ספר אחד?

נתנאל כייצ: תאורטית, וה סוג של סיכון שצריך לנהל אותו. הדרך הכי

טובה, זה קודס כל להבטיח שקורה תהליך נכון בכל בית ספר.

ניקול דרזנר: הקריטריוניס צריכיס להיות מאוד ברוריס. תפקידה העיקרי

של המנהלת הוא לקבוע קריטריונים.

יאיר אודס: קל מאוד לבוא ולהשבית שמחות ולומר זה לא טוב, וה לא

יילך וכוי. ביוס רביעי השבוע מתקיימת ישיבה של המנהלת. אני מציע שכל

חבר מועצה שרוצה, יתאס איתי והוא יוזמן לבוא להציע רעיונות, הצעות,

מחשבות וחששות. אבל בואו נחשוב מה עושים ולא איך מפסיקים לעשות.

שלמה מושיצ: הכוונה במה ששאלתי לא הייתה כדי לשפוך מיס קרים על

ההתלהבות, אלא כדי להיות שומר סף מספיק טוב, כדי לראות איך מונעיס

את חמצב הזה. בשלב הזה, שעודנו בוסר, צריך לראות כיצד נותנים לצוות

הפדגוגי את הכלים, על-מנת שהתחרות תהיה בריאה.

המועצה המקומית

קרית - טבעון

11

דוד חורש: בגדול, מדובר בתהליך חשוב וטוב לטבעון.

שמואל שמחון: יש לחזק כל בית ספר ולעבות את התחוס שבית הספר

וההנהלה החהליטו שהוא יהיה ייחודי בו, בלי לנייד אותם. תן לחס לפתח

ותן להס תקציב.

*איר אודס ממשיך בהצגת המצגת :

תכנית רצף חיט

* לייצר רצף פדגוגי חינוכי, קהילתי, המבטיח קשר

רציף על פני היום (ביה"ס, קהילה, משפחה) והן

במעבר בין מסגרות הגיל השונות (גן ילדים, ביה"ס

יסודי, חט"ב, חט"ע)

12

הישגים ומצויטת

- בית הספר יהיה מקום אשר כל הבאים בין כתליו יימצאו בתהליך

למידה ושיפור מתמידים, תוך כדי פעילויות ועשייה מתחדשות,

בתרבות של שיתוף וערבות הדדית.

- אין לנו הזכות לקבוע מראש מה ה'כולת של תלמיד, עלינו לפתח

חלון הזדמנויות. לזהות מקום של פוטנציאל ולאפשר מיצוי היכולות.

למנף כל הצלחה קטנה (כמו יהלום בלתי מעובד)

"כל מה שילד צריך, הוא

מבוגר אחד שיאמין בו"

(חרב שלמה קרליבך)

אנחנו עשינו פח משהו מיוחד מאוד, עס הרבה עזרה מהמליאה הזאת.

פתחנו מעל 10 מסגרות חינוך של ילדיס בקצוות. פתחנו כיתות לתינוך

מיוחד ואנחנו מתכוונים בשנה הבאה לפתוח תחוס חדש בטבעון לתינוך

מיוחד, הכול בשיתוף פעולה מלא עס משרד החינוך ועס הרבה תקציביס

שלו: לפתוח שתי כיתות האחת ביסודי והאחרת בחטייב לילדים עס קשיים

רגשיים.

דוד חורש מעיר כי תחום זה אינו מוגדר כחינוך מיוחד אלא כילדים עס

קשיים מיוחדים.

ראש המועצת: נכון. ההערה נכונה.

לאיר אודס: כל התהליך שתיארתי יאפשר לקרית-טבעון להגיע בתוך שנה-

שנתיים, להישגים מדידים בהישגים הלימודיים.

13

ראש המועצת: לא מדובר בקצוות, אלא ברצון לאפשר לכל ילד לחיות טוב,

ככל שהוא יכול להיות.

עמית אבני: אני בדעה של יאיר, אבל צריכה להיות החלטה האם משחררים

תלמידים ללמוד מחוצ לטבעון או לא.

ראש המועצה: יש מדיניות ברורה של משרד חתינוך בבנושא הזה.

יאיר אודם: אנחנו מאמינים שבטבעון יש מערכת חינוך מצויינת. יש

משמעות לסביבה התרבותית-ערכית בטבעון ועלינו לגרום לכך שכל

התלמידים ילמדו בטבעון.

ראש המועצה: ואת התלטה מקצועית של מנחל המחלקה לתינוך שנעזר

לצורך הענין, במידת הצורך, בשירות הפסיכולוגי ובמחלקת הרווחה. זאת

החלטה שבעיקרה היא מאוד מקצועית וחיא גס מאוד מורכבת.

יאיר אודם: לא ניתו לאשר העברה מבית ספר לבית ספר, אפילו בתוך

הקהילה, אס הדבר גורס לפתיחה או לסגירה של כיתח נוספת.

עמית אבני: צריך לקבל החלטה ולהסתכל על טובת המערכת או במבט

ספציפי לילד. זה משהו ששווה מחשבה שמליאת המועצה צריכה לדון בו

באופן עקרוני. זו דעתל.

ראש המועצת : פה המתלוקת בינינו. או החלטה מקצועית לחלוטין. יש פה

מערכת שיקולים מאוד מורכבת ולכןו מאוד מתאים שגורס מקצועי יקבל

בה החלטה. אס צריך, אפשר לפנות גם אלי משום בגלל שזח יחיה יותר נכון

שההחלטה תהיה מקצועית ולא מונעת משוס שיקול אחר. ברוב המקרים,

אני עושה מאמצ אדיר לא להתערב בכל ההחלטות הללו.

יאיר אודס: מספר הבקשות של תלמידים ללמוד מחוצ לטבעון, נמוך מאוד.

כאשר זה קורה אני נפגש עם אותו הילד ועס הוריו. אנחנו משקיעים בזה

מאמצ רב ולרוב אנחנו גס מצליחיס: מעט מאוד ילדיס עוזבים את טבעון.

עמית אבני: כמה ילדים לומדים מחוצ לטבעון?

ילאיר אודם : אין לי כאן את הנתון המדוייק.

ראש המועצת : אפשר להעביר לך את המספר.

מנתם גילה: עס כל הדאגה לטובת הילד, איפה הדאגה למחנכים? כל הזמן

יש עוד ועוד דרישות מהמוריס ומהמתנכים.

יאיך אודס : לא מדובר על אותם מורים.

מנחם גילה: אני מניח שאם חולכים על ייצבעיי מסויים, צריך לדאוג לסוג

של הכשרה למחנכים.

יאיר אודם: נושא של התאמת צוות ביייס לאידאולוגיה ולתפיסה שלו, זה

תהליך של 7 שנים.

ראש המועצת: לדעתי, לב לבו של התהליך, זה מנהלי בתיהייס. ככל שאנחנו

נדע להעצים אותם, נייצר תהליך מעמיק, שניתן יחיה להפיק ממנו דברים

אמיתיים שאינס בגדר סיסמא. הנושא של העצמת המנהלים, ההובלה של

המנהלים כמנהיגיס מקומיים - קריטי, והס יידעו לעשות העצמה נוספת

למחנכים. צריך לומר גםס מילה טובה למשרד התינוך, כי בעיניי מאוד

מרשיס הניסיון שלו לחשוב יימחוצ לקופסאיי. משרד החינוך מאוד יינאבקיי

על טבעון, על-מנת שהיא תהיה בתוך הפיילוט, כי הוא מאוד רוצה להצליח

בו. זה מאוד החמיא לשמוע את זח.

נתנאל כיצ: התהליך הזוה הוא תולדה של עשיה של גף לניסוי במשרד

התינוך, שתפקידו לעודד חדשנות במערכת החינוך.

ראש המועצת: משיב לשאלה שחופנתח אליו מיוייר הנהגת ההורים בביייס

ק. עמל: בפיילוט של משרד התינוך יש התייחסות גס לאספקטיס

תקציביים. יש תגבור בעלויות, אבל יהיה אה מוקדם לפרט כעת את כל

14

השיטות. יש פה מנהלת שצריכה להוביל. לא נלך למקומות הזויים ולא

ישימים.

עמית אבני: המנהל או המנהלת צריכים להשקיע כעת בעניינים כלכליים

הרבה לותר מבפדגוגליס.

ראש המועצה : לא בהכרח.

שמואל שמתון: ראש המועצח כל הזמן אומר שבאזור צפון טבעון אין

מספיק ילדים וביייס יינרקיסיסיי הולך וקטן כל הזמן. אני לא מסכים עם

זה. לאזור שכונת הגפו, שהיא שכונה ותיקה, מגיעיסם הרבה משפחות

אנטרופוסופיות, שבוחרות לשלוח את ילדיהס ללמוד בביייס יישקדיי. אתה

רוצה לתת לבתיהחייס ייחודיות. אם לא תזרים כספים לכל בית ספר,

ושההנהלה והנהגת ההוריס יחתליטו ביחד איזה *יחודיות הס רוציס להוביל

זה לא יעבוד. אתה צריך לדאוג שיהיה לבתיהייס האמצעיס והכסף בכדי

שיעשו את זה ויהפכו את בית הספר לייחודי ומיוחד, על-מנת שילדים ירצו

לבוא וללמוד בו, מבלי לשנות מגורים. השקעת כספים שלנו כמליאה, היא

זו שתעשה את השינוי ולא המילים חיפות ששמענו.

ראש המועצה: לא הכל מתחלל ונגמר בכסף. כסף זה הרבה, אבל זה רק

חלק מהענין. יש הרבה דבריס לפני זה. זה גם אלמנטים של חזון, של קבלת

החלטה, של העצמת הכוחות הקלימים בקרב מערכת ההוראה בביהייס. אס

אתס רוצים לגעת בסוגיה האנטרופוסופית, אני רק אגיד שמנסיוני בשלוש

השנים האחרונות כראש רשות, אני לא סבור שאטעה אס אומר, שרוב

ההוריס האנטרופוסופים הס לא אנטרופוסופים אורתודוכסים. כוונתי

שהס שולתיס את הילדים לביייס יישקדיי בעיקר בגלל התחושה של איכות

ומצויינות. על רקע הנתון הזה, דווקא מתחדד הצורך בייחודיות, משוס

שאחת הפרובלמטיקות של אנשיס מהסוג הזה היא, שהס מבקשים לעשות

חשיבה אלטרנטיבית. ביייס שלוקח על עצמו איזושחי מגמה או כוון, מחוצ

לשעות הליבה שלו, זה כבר סוג של חשיבה אלטרנטיבית. אז דווקא המהלך

הזה, יכול לתת תחרות *ותר טובה למסגרת האנטרופוסופית שאתס

חוששיס ממנח.

שמואל שמחון: יש להם תקציבים גדוליס שההוריס נותנים.

ראש המועצת: גה לא רק כסף. האנטרופוסופים הם דוגמא נהדרת

למיחזור, שימוש בחומרים קיימים ועוד נושאים.

שמואל שמתון: טבעון בשלוש השניס האחרונות נכנסה לפרוייקט תליימ

ואומייצ. לולא הכסף שנכנס ממשרד התינוך לפרוייקט הזה, לא היית

מצליח להוביל אותו.

נתנאל כייצ: אין ספק שבסוף זה גם ענין של משאבים, אלא שזה דווקא לא

מתחיל בכסף.

שמואל שמתון: כל מה שאתה אומר, כבר קיים היום: משתפים פעולה עס

החווה החקלאית, משתפים פעולה עס סמינר אורנים ועוד, ומי שמממן את

זה, אלו ההורים. בעצס אתה לא מביא שוס שינוי, אלא מקבע מצב.

נתנאל כייצ: וה לא מה שאמרתי. אני חושב שאכן חלקים קוריס כבר חיוס,

אבל הם לא מעוגניס ולא חלק מקונספט שלס ויש לא מעט מה לעשות עם

השדרוג שלהס. יש פה הרבה מרכיבים טובים, שיש הרבה מה לעשות

איתם.

ראש המועצה: אנחנו יוצאים. לאיזשהו תהליך. נכון שמתישהו נגיע

למספרים. יכול לחיות שאס נשתכנע שהמספרים מבחינתנו הס הצוייס ולא

ישימים, אז דינו של הפיילוט לכליה. אנחנו לא מייצרים איזושהי אשליה.

אני לא יודע אם יש לנו רתיעה כספית עד כדי כך חמורה כמו שאתס

מציגים. אס היא תהיה, נתמודד איתה. יכול להיות שנתמודד איתה עיי

15

הגדלות של תקציב ויצירת סדרי עדיפויות. יכול להיות שעייי מניעח, יכול

להיות שעייי זה שההורים יבואו באמירה מיוזמתם שהם רוצים לשלם

יותר. צריך לחביו שביייס יישקדיי הוא ביייס שבו ההוריס באיס ואומרים

אנחנו רוצים לשלס יותר. אנחנו באיס ואומריס הפוך: בואו נראה איך

אפשר בלי להגדיל את העלויות של ההורים, ליצור יתודיות שנותנת מענה

חלקי להוריס עם חשיבה אלטרנטיבית. לא הכול מתבסס על עניים

ועשירים, ממש לא!

עמית אבני: מה שאתה אמרת, גורס לאי שוויון.

ראש המועצת: לא בהכרח. לעיתיס זו החלטה של סדרי עדיפויות אחרים.

שמואל שמתון: אצל האנטרופוסופים, ההוריס משלמים עבור חילד בשנה

הראשונה וחשניה ואילו בשנה השלישית, גם אס הס מפסיקים לשלם, לא

ניתן להוציא את הילד ממסגרת צו, כי עפייי תפיסת עולמם חם חייביס

להמשיך ולתמוך בילד, גם אס הוריו לא משלמים. אני בעד ייחודיות

ולדעתי היא סיימת כבר היום.

נתנאל כייצ: גיוס כספים ממשרד החינוך, מקרנות ומעוד גורמים לנושא של

פיילוטים הס רלוונטיים, כל עוד יש לנו מנוע מכווו שאיתו אנחנו עובדים.

בואו נתחיל מלהבין מח הרעיון המניע שלנו ואיפה נמצאים המקורות של

המשאבים, כדי להגיע לשם.

לאיר אודם : אני מציע לנצל את ההצדמנות שניתנה לנו. תעורו לנו להצליח,

כי קל מאוד לסגת מזה, כי אה דורש המון עבודה ומנחלי בתיהייס נדרשיס

לעוד עבודה, כאשר יש להס הרבה עבודה, מילא. מאחורי זה עמדה חשיבה

של שנים. צוות שעסק בזח במשרד החינוך, ובו מיטב חיועצים, בדק וחשב

ומצא שזה נכון. יכול להיות שאולי בסופו של דבר נחשוב שבטבעון זה לא

מתאים, אבל צריך לדעת עוד דבר: ביייס אנטרופוסופי הוא לא ביייס שניתן

להשוואה ברמת המשאבים, כי חוא גם ביייס מוכר ורשמי והוא גם ביייס רב

משאביס. יכול להיות מצב, שבעתיד הוא לא יוכל לגבות את הכספים שחוא

כ כיוס. אין ספק שכסף יכול לעזור, אבל כסף מגיע לתוכניות ולא

היפך.

אבי בן-יוסף: מי קובע את מידת ההצלחה בסופו של התהליך?

יאיר אודם: בנושא מצויינות - הדברים מדידים: צריך לבדוק הצלתה

במבחניס במקצועות הליבה, ב- עליה של 20% בעוד שנתיים-שלוש. בנושא

הייחודיות - קודס כל שביעות חרצון הן של הילד מהמערכת בה הוא לומד

וחן של ההוריס. הגשמה ציונית - שזה קורה גם כיוס: אחוז המתגייסים

לצחייל, אחוז התלמידיםס שמגיעים לקצונה, אחוז השייש. אין ספק

שההתחלה גבוהה מאוד כי אנחנו כבר נמצאיס במצב טוב מאוד.

נתנאל כייצ: הפיילוט מלווה גם במערכת הערכה, ובניית מערכת כזו זה

חלק גדול מתפקיד הפיילוט.

ראש המועצה: אחת הביקורות הקיצוניות ביותר כנגד משטריס

קומוניסטיים, בעיקר במאה הקודמת, תוקפות את הניסיון לחנך באמצעות

סטנדרטיוציה, לכאורה מכות רצון ליצור הזדמנות שווה ושוויוניות.

הגישות היותר מערביות-מודרניות שמותחות ביקורת על טשטוש

האינדיוידואל והייחודיות העצמית, אלה גישות שאנחנו רוצים להאמין

בהן. משרד החינוך, לכאורה, הכיר באיזושהי טעות שהוא עשה, ואני חושב

שאנחנו צריכים לזרום עס זה וככל שניתקל במוקשים כאלה ואחרים, כמו

למשל האלמנט של הכסף, אנחנו נדע להתמודד עם זה.

שלמה מושיצ: ככל שהדור הולך ומתקדם, יכולות התפיסה והניתוח של

הילדיס עולות משנה לשנה ואני חושב שמערכת חינוך צריכה להתאים את

עצמה לזמניס העכשוויים, אס היא רוצה להתמודד עס האינפורמציה שיש

16

לנוער היוס. לדעתי, ואני לא איש חינוך, על מערכת החינוך להיות מסגרת

מאוד דינמית ולהתאים את עצמה לנוער שגדל בטבעון, שהוא נוער עס המון

*כולות ופוטנציאל וצריך לאפשר לו למצות אותם. איו דבר שלא נעשה בלי

מכשולים, אבל צריך להריס את הכפפה ולרוץ עס ה קדימה. אני מאמין

שכל חרתיעות הראשונות, חן כמו בכל דבר חדש אחר.

עמית אבני: שתף גל - היועצ לשר החינוך, שהוא גם תושב טבעון, חגיע

לאחת מישיבות ועדת חינוך והשאלה שסיכמה את הנושא, חיא החסרונות.

הוא התמקד בעיקר בנושא הפרסוס והשווק: שמא תתחיל פראות בין

בתיחייס, על פרסום-שווק וזה יעלה גס על העניין הפדגוגי, כי בתיהייס ירצו

למשוך אליהם תלמידים ותתתיל תחרות פרועה ואנחנו צריכים לראות איך

אנחנו מונעיס את זח.

ראש המועצה: אני לא משיב לך, אבל אני לוקח את זה לתשומת לבנו. אנל

מקבל את מה שאתה אומר.

עמית אבני: דיברנו על כיתות אומייצ ועל כל הכיתות שמשקיעות בתלמיד,

אבל יש גס ביקורת שאותה בדקתי לעומק, מדובר על כך שמשקיעים

בתלמידים האלה על-מנת שיוציאו בגרות מלאה, אלא שה בא על חשבון

דברים אחרים. הכיתות האלה מקבלות פחות ערכים מכל שאר הכיתות

בביהייס. כשמדבריס על משלחת שיוצאת לפולין, אותם לא מעודדים לצאת

לפולין. כאשר מדבריס על להביא את כל הילדים למיטבם, מה זה המיטב

של כל ילדו האם הוצאת בגרות, וה מה שיהפוך את הילד להיות מוצלת

מבחינתנו? אס לדוגמא יש ילד שלא מוציא בגרות במקצוע מסויים, אבל

הוא פעיל בתנועת נוער ומוביל במדייא - האס זו לא הצלחה יותר גדולה?

ראש המועצת: הכיתות של אומייצ הן מאוד מוכוונות מטרה וזה לא בא על

חשבון דברים אחרים.

עמית אבני: לדעתי זה כן בא על חשבון דברים אחריס.

ראש המועצה: בוה נישאר חלוקיס.

יאיךר אודם: זאת יש לדעת: אלו תלמידיס שפעס וויתרו עליהם. אלה

תלמידים שאנחנו רוציס לתת להס חוויה של הצלחה ובכדי שהם יחוו

חוויית הצלחה, נכוו חס משקיעיס הרבה יותר בבגרות. לקחתי על עצמי

שבשנה הבאה יוכנס 'חוג אילןיי גם לכיתות הספציפיות האלה.

חישיבה ננעלה בשעה 10 :20.

דוד אריאלי יאיר אודסם , \| : 1

ראש הא[עצה מנכייל המןעצה