פרוטוקול ישיבת חברה וקהילה מס' 1

סיכום ישיבת ועדת חברה וקהילה- 24.11.19

נוכחים: שלמה מנדלוביץ, הילה צבי, שירלי מרום, רן וייסברוט, אסתר שפיר , יערה סלמון מיכאלי,

נאוה סבר, דליה ברוק, סלעית בשן, רחלי תדהר קנר

הישיבה נפתחה במעט 'רוח' שהביאה יערה שדיברה על פרשת חיי שרה, ומערת המכפלה (בה

נקברה שרה) כסמל לנקודות עיוורון בחברה הישראלית- האחד כלפי השני, וכמרחב המנכיח קיומן

של דעות ומחשבות על אנשים או מקומות (כמו מערת המכפלה/ מתנחלים/ ערבים) שמעולם לא

פגשנו או הכרנו או אפילו למדנו לעומק עליהם... ומה קורה כאשר אנחנו נפגשים איתם באופן בלתי

מתווך.

עדכונים:

רותי קלנר עקרון פרשה מראשות הוועדה, ומעתה נאוה סבר מכהנת כראש הוועדה. יערה

סלמון מיכאלי ורחלי תדהר קנר ימשיכו לכהן כסגניות היו"ר ולנהל בפועל את הוועדה.

מרכז יזמות חברתית: (רחלי)

• בפגישה עם אילנית רףמנהלת היחידה להתנדבות המחלקת רווחה במועצה.

שוחחנו על קורס ליזמות קהילתית, המיועד לפעילים מתנדבים שכבר פועלים

ופעילים חדשים. אילנית אמרה שיש בעקרון תקציב לזה

• סלעית מתחילה להקים מרכז פיזי במתנ"ס רמת טבעון שיאפשר מקום לפעילות

ולמפגש ליזמים עסקיים וחברתיים.

• חיבור ל"האב" שרוצים לבנות במרכז ההנצחה ולהפוך אותו למרכז יזמות עסקי-

חברתי.

• הערב חשובה שלדליה: להגדיר מה זו יזמות חברתית, לבדוק מה קיים בשטח כבר.

• משימות: פגישה של סלעית, אילנית, דליה נאוה ואילנית. לקדם את הקורס והמרכז

קהילה בטבעון- רעיונות שעלו בפגישה עם נועה אבן- חיים- מנהלת פרויקטים מיוחדים

במועצה (יערה) :

• פרויקט בר/בת מצוה משולב של כל כיתות ו' בישוב, גם כאלו שלא לומדים בטבעון

• שוק איכרים מקומי- פיתוח כלכלה מקומית, שילוב של הקהילה.

• רעיון של הסרטונים של צוות מגש בין קהילתי- יעלה בישיבה של כל מנהלי בית

הספר.

• שולחן עגול של חינוך ורווחה- ליצור קן חינוכי, תכלול של כל מה שקורה לילד, לחבר

את הפעילות של הבוקר לזו של אחר הצהרים.

סלעית: בניה של hub ליזמות חברתית שיכול להוות גשר שבין קהילות

שלמה: רשמים מטקס סיום פרויקט "סיפורי חיים" שנכחו בו כ200 משתתפים והואהיה

מאוד מרגש . זו דוגמה לפרויקט מוצלח.

שירלי: היה מפגש התנעה להפקת שייח אבריק ה4- שיתקיים ב1-4-4.19, שירלי תשלח

טופס הרשמה ליוזמות ואירוח.

דיון מרכזיחזון הוועדה

דיון בקבוצות על הצעת החזון שנכתב ע"י שלמה יערה ורחלי.- ההערות נאספו ע"י רחלי לפי מה

שנכתב על הדפים עצמם ומה שנאמר בדיון. הצעת החזון מצורפת במסמך נפרד.

קבוצה 1- אסתר, יערה, נאוה ורן:

• מארג- רשת- רשת אנשים שמעודדת קשרים ופעילות קהילתית

• להשיב את ערך הערבות ההדדית למרכז ההוויה היישובית.

• השינוי התודעתי הוא תוצאה של הפעילות של הועדה

• ארבעת הערוצים המפורטים בחזון: 1-2- נכונים. 4- חשובשיהיה ברור שלוועדה הזאת יש

מנדט בשאר הוועדות. שתהיה הפרייה וסנכרון בין כולם

• חשוב להנכיח ולהפנים שיש פערים בקהילה, ומי שרוצה להרים משהו ויש לו כלים- יצליח,

ויש אנשים שקופים שלא מצליחים. ולכן בין השאר צריך לבוא בשפה שלא מתנשאת,

שכולם יבינו על מה מדברים. פחות לועזית.

קבוצה 2- שלמה, הילה, דליה וסלעית:

• פחות תחברים לחזון (למשל מה זה עידוד התנדבות? התנדבות צריכה להיות בחירה)

• מציעים: העצמה/ למידה של תקשורת ובין- תרבותיות/ כינון של מרחב משותף תרבותי-

חברתי שהופך את החיים שלנו לבעלי משמעות ושבו למשל אפשר לדון בנושאים מעוררי

מחלוקת/ הזדמנות מפגשים אנושיים- בעלי תחום עניין משותף/ למידה באופנים מגוונים,

תהליכים/ מארג אנושי שתומך ובוחר בפעילות/שינוי ושימור תודעתי מתמשך ובר קיימא/

לקדם למידה "מהי קהילה"/ שיהיה "מדף" ועליו "מוצרים"/ מענים קהילתיים העונים

לצרכי הפרט המגוונים ומתוכם, הפרט יכול לבחור את המתאים לו- כאן ועכשיו וגם לאורך

זמן.

קבוצה 3- שירלי, ענתי ורחלי:

• התפקיד של הוועדה הוא להיות צינור / דלת מחבר בין המועצה והמחלקות לבין הציבור

כמו מרכזייה. גוף שמעלה ומוריד, מחבר, ומעודד בין קולות מהציבור לביצוע המועצה,

ולהיפך.

• גוף שיוצר הקשר עם היוזמות, לתאם ולקדם (רעיון שעלה- ל הוציא קול קורא 'נשמח לשמוע

מה דעתכם, ומה הרעיונות שלכם לוועדה')

• רב- מפגש- רב קולות: מתן ביטוי לכמה שיורת קולות בקהילה. להנכיח את עצמך, דרך

הועדה ושיוביל לעשייה. לאפשר לכמה שיותר אנשים להישמע.

• רב מפגש בין רב קהילות אותנטיות

• חיזוק של שיח מחבר- צריך להיות מגניב, שאנשים ירצו להיות חלק מהשיח- מפגשים

מגניבים- "פרלמנטים", כייפי, אוכל, שיחה שמאפשרת להגיד מה שרוצים, פחות מונחה.

• איך מציפים את ההון האנושי

הצגת יוזמה: שלמה מציג את יוזמת בית התבשיל:

ישנם שבעה אנשים שכרגע שמחזיקים את זה. 16-20 מתנדבים לבישול ולחלוקה היוזמה התחיל ה

כיוזמה לבשל לאנשים מעוטי יכולת לקראת שבת- לזכרו של שמעון רז ז"ל שנגע בלבבות אנשים לא

מעטים. חברי היוזמה קנו כלב גז ופשוט החלו לבשל, כל פעם במרפסת של מישהו אחר כאשר

המצרכים מגיעים מ'חברותא' - לוקחים את האוכל המוכן אליהם הביתה ומחלקים אותו למשפחות

ברשימה.

יש שתי מחשבות להמשך:

• בית תבשיל אחד- לבשל במטבח מרכזי אחד, למשל במטבח של שלהבת

• מרפסות בישול מפוזרות ביישוב- על כל "מרפסת" מישהו לוקח אחריות, מגייס מתנדבים

והם מבשלים לאזור שלהם.

רשמו רחלי תדהר ויערה סלמון מיכאלי

נאוה סבר יו"ר הוועדה