פרוטוקול ישיבות מועצה מס' 6

פרוטוקול ישיבה מועצה מן המניין 6/2025

שהתקיימה בחדר הישיבות במועצה ביום חמישי טו' בשבט תשפ"ה 13 בפברואר 2025

נוכחים

יצחק רביץ ראש המועצה

אורי פוקס סגן ראש המועצה ומ"מ

ישראל איפרגן סגן ראש המועצה

אסף נגר חבר המועצה

אברהם וינטרוב חבר המועצה

שי נגיד חבר המועצה

משתתפים:

אבי רוטנברג- מנכ"ל המועצה באמצעות zoom

שמואל רוטנברג- גזבר המועצה באמצעות zoom

עו"ד אביבה לוי- יועמ"ש המועצה באמצעות zoom

נעדרים:

דוד קניאל חבר המועצה

אחיעזר פרקש חבר המועצה

חיים שפירא חבר המועצה

יצחק רביץ:, אתכבד לפתוח את ישיבת מועצה 6/2025 .

1. אישור חוק עזר שילוט

יצחק רביץ - על סדר היום כמה חוקי עזר, החומר נשלח לחברים לפני עשרה ימים. חוק עזר שירותי שמירה

בעצם, אתן סקירה ואז כל אחד מי שירצה להתייחס לעניין בשמחה. עד שנת 2018, מאז היוסדה של קריית

יערים, במשך 50 שנה, היה פה אגרת שמירה וכשקרית יערים הי יתה חלק ממטה יהודה, אז האגרת שמירה

עברה למטה יהודה.

אסף נגר: אפשר להעיר הערה? אני פה בטלזסטון 22 שנה, אגרת שמירה היא חלה רק 10 שנים מאז שאני פה

זאת אומרת לפני 12 שנה.

יצחק רביץ: לפי הרישומים אגרת שמירה קיימת פה מתחילת הדרך כבר כ-50 שנה. בשנת 2018 המועצה נאלצה

להפסיק את הגבייה, מחמת איזשהו דיון שהיה לתביעה ייצוגית ואז נערכו לחקיקת החוק מחודש, בשנת 22 '

החוק נחקק מחדש, משנת 22' אנחנו גובים לפי החוקעזר שנחקק. החוק הוא לחמש שנים ואנחנו כעת צריכים

פעם נוספת לחוקק אותו כדי שנוכל להמשיך ולגבות את אגרת השמירה. מכיוון שיש עדכון והזמן שעבר וכן

הלאה, אז סדר הדברים הוא שהמועצה ערכה תוכנית עבודה לביטחון, תוכנית היקפית לכל שירותי האבטחה

בקרית יערים, לאחר מכן זה עבר למשרד הפנים לאישור.

אורי פוקס: אגב, חלק גדול מהקבצים שאני רואה פה, לא נשלחו אלינו.

יצחק רביץ- נשלח, נשלח. על כל פנים, תכנית שמירה אושרה ביום 30.6.2024 על ידי מר חזי רז שהוא אחראי

חירום וביטחון במשרד הפנים, לאחר מכן זה נשלח למשרד אופיר בוכניק שהוא רו"ח ו מומחה בהכנת חוקי עזר

כבר עשרות שנים בעשרות רשויות מקומיות בארץ, הוא הכין תוכנית מקיפה מאוד גם כן נשלחה אליכם ולאחר

מכן זה עבר לאישור של חברת ג'יגה שהיא חברה ממשלתית מטעם משרד הפנים שמאשרת את התחשיבים

שרו"ח בוכניק עשו. וזה אושר סופית על ידי משרד הפנים וכעת זה צריך להגיע לאישור מועצה. מדובר על עדכון

תקציב מ - 3.45 ₪ל- 4.01 ש"ח, סך הכל מי שמ חשב את זה מדובר על 56 ₪ שנתי

אורי פוקס: איך הגענו לתחשיב הזה? זה לפי 100 מטר החישוב?

יצחק רביץ: זה ממוצע לפי 100 מטר לדירה

אסף נגר: וחילקו את זה לפי בתי אב. אבל החישוב הוא לא נכון.

יצחק רביץ: אני אסיים. שנייה, כל אחד יתייחס בזמנו, קודם כל אגיד לכם את הנתונים. הנתונים הם, החישוב

הוא 4.01 למטר, זה העדכון הנוכחי של חברת אופיר בוכניק. שאושר על ידי ג'יגה. זה עבר כמה וכמה מסננות

העדכון הוא מ 3.45 ל4.01 ,עליה של כחצי שקל, פחות או יותר זה הצמדה. וכאשר מחשבים ממוצע של 100

מטר, זה אומר 56 שקל למשפחה, כאשר מעל 50 אחוז מתושבי קריית יערים, יש להם הנחה בארנונהומי שיש

לו הנחה בארנונה מקבל הנחה גם על השמירה, ואם ניקח את הממוצע של ההנחות, זה 50 אחוז, כך שיוצא

שאנחנו מדברים על כך שלרוב תושבי הישוב מדובר על עליה של 28 שקל לשנה שהם פחות מ- 2.5 שקל לחודש

אורי פוקס: איך יכול להיות? אם זה 4.01 שקל למטר, נכון? אז אם מישהו יש לו בית של 100 מטר?

יצחק רביץ: זה בדיוק מה שהסברתי, אם מישהו יש לו בית של 100 מטר אז העדכון שמ- 3.46 זה יעלהל- 4.01

זה חצי שקל ההפרש.

אברהם וינטרוב: מהישן לחדש.

יצחק רביץ: ובעצם אנחנו מדברים על עלייה של משהו כמו 2.5 שקל לחודש לרוב תושבי קריית יערים. אני

אציין משהו מאוד חשוב שגם אחרי שאנחנו גובים את אגרת השמירה עדיין המועצה נמצאת בגירעון אחרי כל

ההכנסות שיש בסעיפי ביטחון ממוסדות חינוך וכן הלאה וכן הלאה, סעיף הביטחון הוא גרעוני. קחו לדוגמה

שבשנת 22 'היה גרעון שלשל 359,000 ₪ ,וישצפי לגירעון בשנת 2025 של 165,000 ₪וזה עודאחרי שנגבה את

אגרת השמירה. זאת אומרת, זה לא שנכנס פה לאיזשהו כיס של המועצה לדברים שוטפים, זה אפילו את

ההוצאות של הביטחון לא מכסה.

אורי פוקס: לא כתוב פה את ההוצאות של הביטחון.

יצחק רביץ: אני רק אסיים פה ואז כל אחד י היה לו את רשות הדיבור. בכל מקרה, אנחנו צריכים כרגע לאשר

את החוק עזר הזה, כדי שנוכל להמשיך לגבות את אגרת השמירה, כפי שהיה בעצם כל השנים, פרט לשלוש

שנים מתוך כלל כל השנים שהיה פה גבייה של אגרת שמירה. העדכון הוא עדכון ש נבדק ואושר על ידי אנשי

המקצוע בליווי משרד הפנים , נשלח לכם העדכון בצורה מאוד מאוד מחושבת, כמו שאתם רואים, אחד לאחד

ומפורט איך הגיעו לסכום הזה של 4.01 למטר מרובע ולאחר מכן, כמו שהסברתי, עבר גם כן למשרד הפנים

לבקרות שלהם. אנחנו צריכים כעת לאשר את זה, כדי שנוכל להמשיך לגבות את אגרת השמירה וכך לממן את

הוצאות הביטחון.

ישראל איפרגן: אני רוצה לשאול, לגבי שיטת החישוב בכלל, של אגרת השמירה, בעצם, למה שלא נחליט על

תעריף שלא קשור אם מקבלים הנחה בארנונה או לא. נעשה איזה מחיר סביר, פה איזה משהו שזה, זה הולך

לפי המטראז' בבית. יש כאלה שמשלמים יותר, פחות, לא? לא אחת ולא שתיים, אני בעצמי קיבלתי פניות

מאנשים, אם הבית שלי 150/160 מטר, למה, למה שאני אשלם יותר, מה זה בדיוק משנה מבחינת כמו ארנונה

כן אבל אם אנחנו עושים מחיר אחיד, קבוע לכולם, בלי קשר להנחה, למה אנחנו צריכים להכניס את זה אם יש

הנחה.

יצחק רביץ: הפוך, ההנחה כאן עוזרת לאנשים, שזה בעצם אומר כמו שיש לבן אדם הנחה בארנונה, יהיה לו גם

כן הנחה בשמירה שזה חשוב, אנחנו מקלים פה על האנשים. אנחנו באים ואומרים שכל אדם שמקבל הנחה

בארנונה מקבל הנחה גם באגרת השמירה.

אסף נגר: זו הוראה של משרד הפנים, להצמיד את ההנחה בשמירה לארנונה. זה לא חידוש שלנו. במשרד הפנים,

כל מי שיש לו הנחה בארנונה, יש לו הנחה באגרת שמירה.

יצחק רביץ: זה לא בדיוק, י ש פה אישור מיוחד בפרוטוקול שמאשר את זה.

אסף נגר: כן, צריך פרוטוקול, אבל ודאי שמשרד הפנים טוען, שלמי שיש הנחה בארנונה, תנו לו הנחה גם כן

באגרת השמירה. אגרת השמירה, לפי מה שאני רואה, לפי מה שמשרד הפנים עשה, זה סוג של פיקציה, למשוך

עוד כסף במקום להעלות את הארנונה. עכשיו כשאתה מעלה גם את הארנונה וגם מעלה את אגרת השמירה,

רואה בזה, ישראל אישית, אני כמו האצבע בעין לתושב. בואו, זה לא שאנחנו מקלים, אתה מבין? זה נכון שחסר

כסף, אבל אפשר לעשות

ישראל איפרגן: אם משרד הפנים אומר בעצם להצמיד את זה ,אז בעצם זה לא, לא שייך לעשות משהו. השאלה

היא אם אנחנו, החישוב של הארנונה, בכל אופן, אנחנו לא יכולים לקבוע מחיר אחיד? מה זה משנה גודל הדירה

או מה?

יצחק רביץ: זה לפי החוק, אנחנו לא יכולים לש נות את זה, זה לפי החוק. חשוב לקרוא את מה שאופיר בוכניק

הכין.

ישראל איפרגן: גם החוק אומר שזה חייב להיות מוצמד?

יצחק רביץ כן, תראה, שלחנו לכם בחומר הנלווה את כל הפרטים.

אורי פוקס: כמה כל המועצה תרוויח מכל העניין הזה? 4,000 שקל

יצחק רביץ: מכל ההכנסות האלה, בערך 600 אלף₪ בשנה.

אסף נגר: מכל אגרת השמירה?

אורי פוקס: מהדלתא הזאת, כמה היא שווה למועצה?

יצחק רביץ: זה תוספת של בערך 100 אלף שקל.

אורי פוקס: מה התושב יקבל כנגד התוספת הזאת?

יצחק רביץ: מה זאת אומרת, נכון להיום זה לא מכסה את ההוצאות של שירותי השמירה.

אברהם וינטרוב: זה העלאה אוטומטית לפי הצמדה.

שי נגיד: עשינו כמה דיונים בנושא, גם בקבוצת הוואטסאפ של המועצה ובמייל. אני מתחבר למה שאמרו פה על

בעיה לתושב שזה קצת גם בעיקר בתקופה הזאת זה קצת בעיה להגדיל עוד עלויות. מצד שני זה באמת לא

הרבה, אני הבעיה העיקרית שלי עם הנושא הזה שיש יותר מדי תושבים שהתחושה שלהם שהכסף הזה לא

מספיק שומר עליהם. זאת אומרת שמגיעים לפה, באמצע הלילה והשומר לא נמצא פה. השומר בסדר, הוא לא

יכול להתפצל ולהיות גם בש.ג. וגם בסיור. אבל יש פה איזושהי בעיה בתחושת המוגנות והתחושה שאין תמורה

לדבר הזה ואני חושב שאנחנו צריכים, למצוא את הפתרון ואת הדרך.

אסף נגר: אני כמובן שאני מתנגד להעלאה הזאת. כיוון שכבר העלינו את הארנונה והכל צמוד וכו', הפתרון

שאני יכול לבוא ולהגיד שהתושבים 'יבלעו' את הסיפור הזה שהעלינו את ההיטל בחצי שקל, זה שיהיה פה

למשל עוד שומר בלילה, לא שני שומרים, כפי התחשיב שעשה פה, שאנחנו רואים כאן, שמדובר כאן על שומר,

שומר אחד, סייר בלילה שהוא גם שומר. ברגע שאנחנו נביא עוד תקן לשומר בלילה, תהיה אפשרות הגיונית

שהתושבים יבינו את העלאה

אברהם וינטרוב: כמה עלות של כזה דבר בערך?

אסף נגר: של שעות שומר? בזכות ההעלאה הזאת, 100 אלף שקל, פלוס מינוס, אני צודק הרב שמואל

שמואל רוטנברג: השומר עולה לנו בסביבות ה, 8,000 שקל לחודש

אסף נגר: אז זה פלוס מינוס ה100,000 שקל. אלה יכולים, אם אנחנו נביא עוד שומר בלילה.

שמואל רוטנברג: 96,000 שקל זה העלות של עוד שומר. עוד דבר אני רוצה להגיד, שבעצם אנחנו לא מעלים

בכלל את האגרת שמירה. אלא בעצם עשינו דבר שהוא לא נכון ולא הצמדנו את אגרת השמירה, למרות שהיינו

חייבים להצמיד את אגרת השמירה, לא הצמדנ ו בפועל. בעצם מה שקורה כרגע זה אגרת השמירה המקורית

מוצמדת. זה הכל. לא היה פה שום העלאה.

אברהם וינטרוב: זה כמו שאנחנו מעלים בארנונה שאנחנו מצמידים אותו כל שנה?

שמואל רוטנברג: זה לא כמו הארנונה, זה פחות מהארנונה, כיון שזה רק מדד.

אברהם וינטרוב: אז זה רק הצמדה, זה בלי העלאה בכלל של האגרה, זה רק הצמדה.

שמואל רוטנברג: זה העלאה של האגרה, זה רק הצמדה. חוקית הוא צמוד בפועל לא עשינו את זה.

שי נגיד: שמואל, האם אתה אומר עכשיו שההחלטה שלי לא רלוונטית פה?

שמואל רוטנברג: ההחלטה היא רלוונטית כיוון שכרגע אנחנו כבר בגירעון כמו שראש המועצה אמר. אני מעלה

את זה כדי להקטין את הגירעון.

שי נגיד את הסיבות אני מבין. אתה אומר שזה לא כי אני מוכרח להצמיד את זה מבחינת החוק, אלא שאתה

יכול בגלל שיש לי, בפועל התושב רואה שהוא משלם יותר .

שמואל רוטנברג: זה נכון, התושב לא רואה את זה שה ייתה לו הטבה קודם כשלא הצמדנו אלא הוא רואה את

ההרעה עכשיו שהתעריף עלה בגלל שאנחנו מצמידים כפי שכתוב בחוק.

אסף נגר: היינו יכולים להגדיל את תקציב הביטחון עם כספים אחרים שאנחנו מבזבזים עליהם.

אורי פוקס: אני קצת מתחבר לדברים של אסי. יש פה נושא של הנראות כלפי התושב. זאת אומרת, אני מתייחס

לזה כמו לקוח, כי כשאני לוקח ממנו משהו, אני צריך להראות לו שאני גם נתתי לו שירות כנגד. כמה שאני

צודק, אני צריך למצוא את הדרך דרך האמצע ולכן אנחנו 'זזים באי נוחות בכיסאות'. מצד אחד, יכולים להבין

את המצוקה של המועצה, מצוקה כספית, אנחנו רואים שההכנסות בסך הכל הם 211 אלף שקל, האי נוחות זה

25 שקל לשנה. לא, לא, זה 58 שקל לשנה

יצחק רביץ: אני אומר לך שמעל 50 אחוז מתושבי קריית יערים, יש להם הנחה בארנונה.

אסף נגר: אני למשל, אשלם 120 שקל לשנה

יצחק רביץ:, אבל התוספת הזאת זה 25 שקל לשנה, זאת אומרת 2.5 שקל לחודש

אורי פוקס: נכון, אבל עדיין, אני אגיד לך במה זה אי נוחות. כשאני נמצא בבית כנסת ואנשים הולכים לקנות

חלות בבית כנסת כדי לחסוך 10 שקל בשבוע, זה בשבילי האי נוחות

יצחק רביץ: התורה חסה על ממונם של ישראל, ודין פרוטה כדין מאה, זה ברור מעל לכל ספק, אולם במאזן

השיקולים ברור לחלוטין שתוספת של 2.5 שקל בחודש לבית אב זה מאוזן לחלוטין עם צרכי הביטחון

ההכרחיים.

אורי פוקס: זה 25 שקל.

אסף נגר: אנחנו התווכחנו גם על 2 שקל בשבוע למקווה

אורי פוקס: בוא ניקח איזושהי דוגמה מסוימת. לצורך העניין, כשהתושבים מרגישים שיש להם שירות טוב,

סתם אני אומר, באספקת החשמל שהיא סדרה ואין בעיה, אז אומרים, תקשיבו עלה לנו בעוד שקל, לצורך

העניין סתם דוגמה, אז ה תושבים יגידו שאין בעיה עם העלאה של עוד 100 שקל לשנה, אבל כאשר יש כל הזמן

תלונות של התושבים שלא באשמת המועצה, כי החברה הזוכה לא מצליחה לתפקד, זה נאמר כבר, היא לא

מצליחה לתפקד, לא מצליחה להביא שומרים כמו שצריך למוסדות חינוך. אז כשאני אומר להם לצורך העניין

שאנחנו עכשיו אומנם מעלים 50 שקל לחודש, או ב25 שקל לחודש.

יצחק רביץ: לא לחודש, 25 שקל לשנה, ותקציב אבטחת מוסדות חינוך לא קשור לאבטחת הישוב, אתה מערב

2 נושאים שאינם קשורים אחד לשני

אורי פוקס: עבור 50 אחוז מהיישוב שמקבל הנחה בארנונה וגם לא דיברנו אם זה 70 אחוז הנחה או 20 אחוז

הנחה.

יצחק רביץ: אם זה 70 אחוז ההנחה אז הוא מקבל עוד יותר עשיתי ממוצע, רוב האנשים יש להם 70 אחוז או

90 אחוז, למשפחות אלו שמתקשים יוצא העלאה של 60 אגורות בחודש

אורי פוקס: אז הצעתי לחזק בלילה בשעות מסוימות את השומר. שכאשר יש סיור אז יהיה גם שומר שנמצא

בש.ג. רק בשעות הלילה, גם ככה הוא היה אמור לעשות את זה, גם ככה לפי החוזה הוא מחויב שיהיה שני

שומרים פה בלילה, התחושה של הביטחון פה ושל התושבים ביישוב, אנחנו גם בדקנו את זה.

אברהם וינטרוב: אז אני מתחבר לדברים של אורי, אז אני ממליץ אולי נעלה את האגרת שמירה פה 5 שקל

למטר. כי העלאה כרגע היא רק הצמדה, כמה יעלה לנו להוסיף, הוא רוצה עוד שומר בלילה,

יצחק רביץ אי אפשר עכשיו לשנות את המחיר. איך שאנחנו קיבלנו את זה. בשביל זה צריך לקחת עוד הפעם

משרד ועוד הפעם ללכת למשרד הפנים , זה כבר שנתיים שאנחנו עובדים על זה, זה דורש להתחיל לעבור על

התוכנית עבודה לשמירה ולאשר שוב מול מרד הפנים ומול חברת ג'יגה את התחשיב.

שי נגיד: מה לא שליפה? הכל, נניח שהם אומרים, תשמעו בשביל שומר אחד זה מה שאתם צריכים, אנחנו רוצים

עוד שומר. זה לא משהו,

אסף נגר: אנחנו הגשנו להם את חומרי הגלם, חומרי הגלם שלנו הם בנו לנו תוכנית שצריך להעלות עוד כסף.

אם חומרי הגלם שלנו היה עוד שומר נוסף בלילה, אז יכול להיות שהתחשיב היה אחר, כמו שאברהמי אומר,

וזה היה יוצא תעריף של 5 שקל.

אורי פוקס:. אני רוצה לחדד פה את הנושא, הנושא זה שהתושבים, שכל הזמן מרגישים, אנחנו כבר העלינו

השנה את הארנונה, בסדר? היינו מחויבים למשרד הפנים, אבל פונים אלינו התושבים ואומרים, "אנחנו רק

מקבלים פחות וכל פעם אתם מחפשים איך לעלות לנו, עכשיו עוד פעם מצאתם עוד משהו"

אברהם וינטרוב: אבל שמואל אומר שזה הצמדה למדד.

אסף נגר: למ"ר בנוי. תעשה רגע 4.01. אני יש לי 152 מטר, תכפיל את זהאם הייתי משלם 480, היום אני אשלם

620 או משהו כזה

אורי פוקס: אני אומר, אנחנו צריכים איכשהו לשווק את זה לציבור. זאת אומרת, לתווך את זה לציבור. יש לנו

בעיה עם הציבור. הציבור, גם כשהוא משלם עוד 50 שקל, אתה לוקח לו את זה מהלחם

יצחק רביץ: אני אומר את זה באחריות, אין בן אדם על כל כדור הארץ שבשביל 59 שקללשנה ילך מרחק של

יותר 100 מטר 59 שקל לשנה,, מדובר פה על כסף קטן מאוד.

אברהם וינטרוב: אפשר בנוסף לעשות בדיקה במועצה פה להוסיף עוד איזה שומר ולדעת כמה עלויות וכמה זה

יוסיף לתושב.

אסף נגר: במקביל לאישור שלנו?

אברהם וינטרוב: כן, נוסיף עוד.

אסף נגר: אתה לא יכול לבוא ולהגיד לי, אדוני, תן לי את כל המשכורת שלך, ואני אחליט באמת כמה להחזיר

לך אחרי כן אם באמת להעביר את זה כבנק אני מתכוון.

יצחק רביץ: בואו, החישוב הוא נורא פשוט, החישוב הוא, למי שאין לו הנחה בארנונה, כלומר אדם שהוא

מסודר. שניה, חברים, למי שאין לו הנחה בארנונה, מדובר על תוספת של 56 שקל לשנה, זה 4 שקל לחודש. למי

שיש לו הנחה בארנונה זה 2 שקל לחודש. על זה אנחנו מדברים פה

אסף נגר: זה לא נכון אבל. תעשה חישוב אני יש לי 152 מטר

יצחק רביץ: בואו נעשה את זה רגע ביחד שנייה חישוב, 4.01 פחות 3.42 שווה 0.59 ,כפול 100 מטר נגיד פחות

זה הממוצע, 59 שקל לשנה, למי שאיןהנחה בארנונה. עכשיו, קח % 50 ממוצע תושבים עם הנחה בארנונה,

ממוצע של 50 אחוז, 29 שקל לשנה

אורי פוקס: כמה התוספת עכשיו? כמה ההפרש? מינוס 3.4 לחודש, למטר רבוע 61 אגורות. למטר רבוע? למטר

רבוע כפול 100 מטר ממוצע לדירה, זה 61 שקל לדירה לחודש כפול 12. שנה? לא, זה חודש. לשנה

יצחק רביץ: לשנה, אורי, זה לשנה. מדובר על 2.5 שקל לחודש, על זה אנחנו מדברים עכשיו, על 2.5 שקל לחודש

זה הנושא פה עכשיו. רק שנבין.

אסף נגר: האם אנחנו צריכים להעלות את זה או לא, העלנו כבר את הארנונה. אגרת שמירה, יש בור תקציבי

באגרת שמירה. רוצים לכסות את הבור התקציבי הזה באגרת שמירה.

אסף נגר: שמואל כמה הגירעון שלנו בשמירה?

שמואל רוטנברג תלוי בשנים, אבל זה משהו בסביבות ה - 160 אלש"ח 200 אלש"ח בשנה

אסף נגר: זאת אומרת הגירעון שלנו בשמירה זה 160 אלף.

יצחק רביץ: שמואל שנייה אני נמצא פה עם הנייר שאתם הכנתם בגזברות ואני אדייק את הדברים. בשנת 24 '

הגירעון היה 348 אלף שקל, זה המון כסף בשנת 25' בעקבות ההעלאה, אתם צפיתם שיהיה גירעון "רק" של

165 אלף שקל אחרי ההעלאה, ועדיין זה 165 זאת אומרת אנחנו עדיין בגירעון.

אברהם וינטרוב: מטורף. כמעט חצי מיליון שקל על גירעון שמירה.

ישראל איפרגן: בעצם, אבר יימי תקן אותי, קודם כל ההחרגה הזאת כמו שאומרים משרד הפנים, מחייב לפי

המטראז', זה אומר שזה השיטה לגבות את הכסף. דבר שני, ההעלאה הזו בעקבות העלאה של הארנונה, המשרד

מחייב אותה אז זה צמוד למדד,

אברהם וינטרוב: צמוד למדד. המדד זר אז זה צריך לעדכן אותו.

ישראל איפרגן: וזה חייב לעלות וזה הפרוצדורה לעלות את זה.

ישראל איפרגן: מבחינת זה שאנחנו מבקשים עוד שומר, אין לנו כסף במילים אחרות?

אברהם וינטרוב: אז אפשר לחשב כמה זה יעלה אפשר לחשב כמה זה יעלה ונוסיף את האגרה עוד פעם.

אברהם וינטרוב: תגיד לי ביישובי תפר או בתל ציון וכאלה אז משרדי הממשלה, מי משלמים להם יותר שמירה?

יצחק רביץ: אחרי הקו הירוק יש תקציבים אחרים. גם מפיקוד העורף יש להם. אבל אנחנו לא בפנים, האגרת

שמירה שם הרבה יותר גבוהה, אפילו במיקום כמו ביתר ומודיעי ן עילית. האגרה יותר גבוהה מפה.

אברהם וינטרוב: אבל אנחנו לא נחשבים כמו קו תפר או משהו.

יצחק רביץ: יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו?

יצחק רביץ: מה לעשות? לאף אחד לא נוח לו עם זה, אבל זה האחריות שלנו לעשות גם דברים שלא נוח.

אורי פוקס: אתה יכול להעביר את הדיון לסוף הזה?

יצחק רביץ: יש לנו שני סעיפים לדיון בישיבה הזאת.

אורי פוקס: יש לי בעיה מאוד קשה עם הציבור, יש נראות מאוד מאוד קשה עם הציבור, אתה צריך להבין את

זה, צריך להבין את זה. גם, יש הוצאות גדולות של המועצה, יש הוצאות מאוד גדולות של המועצה ואני בא גם

עם זה 50 שקל, אני לוקח ממנו מהכיס, לא יכול, לא יכול להסתכל לאנשים בעיניים כשאני מעלה להם את זה

גם אם זה 50 שקל

יצחק רביץ: אני לא קונה את זה שאי אפשר להסתכל לאדם בעיניים, על 2 ₪. אין אדם בעולם שלא יכול לעמוד

ב-2 שקל לחודש

אסף נגר: בוא נגיד 10 אגורות לשעה. אפשר להגיד גם 10 אגורות לשעה

יצחק רביץ: כן, אבל משלמים חודשי, אתה יודע.

אסף נגר: אנחנו לא עכשיו משווקים. אבל למה משלמים חודשי? אין בעיה, אבל אתה לא עכשיו משווק לנו

כאילו אנחנו איזה לקוחות ואנחנו נשווק לציבור חבר'ה זה שני שקל ליום או שזה חצי שקל לשעה? אין פה איזה

שיווק.

יצחק רביץ אם בן אדם מתעצבן על 2 שקל, אז אני לוקח אחריותתשלח אותו אליי. לא אני ולא אתה מכירים

אפילו בן אדם אחד, ששתי שקל בחודש זה מדגדג אותו. האדם הכי עני, והכי נזקק, והכי נצרך, יכול לעמוד

בשני שקל בחודש. חבר'ה, תהיו רציניים, זה לא לענין הוויכוח הזה.

אסף נגר: זה בדיחה, כי אנחנו רבנו על הש ני שקל של המקווה. אש ותימרות עשן, פתאום השני שקל זה גורניש.

אין לי בעיה.

אברהם וינטרוב: אבל כאן זה לשנה.

יצחק רביץ: הפוך, אתה מחזיק את דבריי. אפילו במקווה עמדנו על כך שהמועצה לא תהיה בגרעון.

שמואל רוטנברג: בייחוד שמדובר כאן על מצב שקצת פרוגרסיבי, כיוון שכל אלה שיש להם בעיה, אז הם

מקבלים בין כך הנחה של 70 עד 90 אחוז

אורי פוקס: אבל איך התפקוד של השמירה יכול להשתפר יותר לאחר שאנחנו עושים?. יש איזה משהו ספציפי

שאני יכול לגעת בו, שאני יכול להגיד לתושבים שבזה המצב ישתפר?

יצחק רביץ: אנחנו כל הזמן שואפים לשם. אני לא הולך לשקר על אנשים ולהגיד להם סתם הבטחות. המועצה

הייתה בשנה שעברה בגירעון של 340 אלף שקל מזה. אנחנו עדיין אחרי ההעלאה הזאתי של ה-2 שקל נהיה

בגירעון של 165 אלף שקל. אני לא הולך למכור סתם סיפורים, להגיד אנשיםולהבטיח הבטחות, אנחנו כל הזמן

עובדים לשפר הכל. גם ביטחון, גם תמיכות, גם תרבות, גם חינוך, גם הסעות, מצלמות, עובדים לשפר הכל. כל

היום עובדים, שיכנס עוד ועוד תקציבים.

ישראל איפרגן: מה קורה עם המצלמות בצומת בבלוך גם שמה עדיין לא?

שמואל רוטנברג: ובעצם מה שחשוב להגיד, זה שהחוק עזר של שמירה לא ה וצמד במשך כמה וכמה שנים.

יצחק רביץ: נכון, משנת 21 .'

שמואל רוטנברג זה סך הכל הצמדה.

אברהם וינטרוב: הפסדנו את הכסף של השנים עברו?

שי נגיד: מה זה הפסדנו את הכסף? לא לקחת מהציבור את הכסף.

אברהם וינטרוב: המועצה נכנסה לגירעון, זה עוד 150 אלש"חבשנה. המועצה הפסידה.

אורי פוקס: שמואל, כל רשות בדרך כלל שאלה, האם במידה ואני הייתי מעסיק את אותם השומרים משלם

להם פחות ומעסיק אותם בלילה?

שמואל רוטנברג: אין עובדים כאלה אנחנו לא יכולים להעסיק ככה, גם החברות שמירה לא מצליחות בקלות

להעסיק את העובדים, אבל אנחנו וודאי לא.

אורי פוקס: עובדים מועצה עם נשק הם מועסקים בתוך המועצה כבר,

יצחק רביץ- הם לא מועסקים, הם מתנדבים.

שי נגיד: אני יכול לנסות להציע משהו, אבל צריך להיות גם גמישים עם הזה. לי אישית, אני חושב שהסכום

הזה הוא סכום שאפשר להכיל. מצד שני, הנושא של החוסר בשמירה, לי הוא מאוד מציק. זאת אומרת שאנשים

מרגישים חוסר ביטחון ומרגישים חוסר שמירה. בגדול, תשאל, תעשה איזשהו משאל ככה א קראי ותראה

שאנשים לא מרגישים מספיק בטוחים, בטח בתקופות שהן יותר לחוצות. והנושא של עוד שומר בלילה הוא

חשוב וקריטי , לפחות בחלק מהלילה דיברנו על זה בוועדת ביטחון, איזשהו גם לשלב גם כוחות נוספים

בשמירה, אני יודע שעשיתם את זה בחירום, אבל צריך לעשות משהו שהוא יותר מאורגן אם זה הצחי או צוות

כוננות. אבל אם אנחנו נוסיף, במקום להוסיף 50 אגורות, נוסיף שקל

שמואל רוטנברג אנחנו לא יכולים, אנחנו בתעריף מקסימום משרד הפנים לא מאשר.

שי נגיד: אז לא הבנתי, אז מקודם סיפרתם לי באותות ובמופתים שאנחנו כבר בחריגה למטה, עכשיו אני אומר

בואו נבקש יותר.

שמואל רוטנברג: משרד הפנים מאשר לי עד גובה מקסימלי מסוים.

יצחק רביץ: ואנחנו שם, 4.01 זה הסכום שאפשר, אי אפשר יותר

אסף נגר: זאת אומרת בכל הרשויות משלמים 4.01 .

שי נגיד עד עכשיו אני לפחות הבנתי שאנחנו כאילו נמצאים במינימום האפשרי. אתה אומר שאנחנו לא מבינים,

אנחנו במקסימום. אני אומר בואו ניקח עוד, אתם אומרים לי אי אפשר לקחת עוד כי זה תעריף מקסימלי, רוב

האנשים היו מוכנים לשים עוד 50 שקל לשנה כדי שיהיה עוד שומר. כשלוקחים להם סתם 50 שקל, זה סתם

מעצבן את התושבים. כשאתם עושים דברים כאלה אתם לא יכולים לעשות שמירה בכלל.

שמואל רוטנברג: אז אל תעשו שמירה ואל תיקחו חוק ואל תעשו שום דבר.

שמואל רוטנברג: משרד הפנים הם אומרים המקסימום שאנחנו יכולים זה 4.01. עכשיו, אם אני אומר לו

בשמירה הזאת אני לא יכול לכסות את השמירה, אז יש לזה טיעון, לא לעשות היטל שמירה.

אסף נגר: נכון. משרד הפנים נתן לרשויות, אפשרות לכל רשות, אפילו באר שבע ואפילו עכו ואפילו אני יודע

אילת, שהם לא צריכים למשל שם שמירה, נתנה להם אפשרות לגבות שמירה. אז זאת אומרת, לא חייב שיגבו

את השמירה. אנחנו החלטנו לגבות את השמירה, ' לא צריך לסחוט את הלימון' עד הסוף. לא צריך לסחוט אותנו

עד הסוף, זה מה שאני אומר, זה ההתחלה, וטוב שזה לא העלינו את זה בכלל, כי גם ככה אנחנו נמצאים

במקסימלי. אם אנחנו נמצאים במקסימלי, בשביל החצי שקל הזה?

שמואל רוטנברג: מתאריך מסוים אי אפשר לגבות אגרת שמירה ואז השמירה מתבטלת. כלומר ה חוק עזר בטל,

וחוק עזר בטל אני לא יכול שמואל אני אסביר.

יצחק רביץ: שמואל אתה אומר פה משהו שצריך קצת להרחיב ולהסביר אותו יותר. כרגע מה מונח פה לפנינו?

אישור מחודש לחוק עזר, ואם אנחנו לא מאשרים אותו בעצם לא יכולים יותר לגבות אגרת שמירה. האישור

המחודש לחוק עזר, בשביל לאשר אותו היה נצטרך לעבור את כל התהליך שדיברנו קודם, ומשרד הפנים מאשר

אותו אחרי שאנחנו עושים את התחשיב, והתחשיב מדבר כעת על 4.01. אבל אם אנחנו לא מאשרים אותו, אז

זהו, זה פוקע, ואי אפשר לגבות בכלל אגרת שמירה.

אסף נגר: רגע, אפשר לשאול את היועצת המשפטית בדיוק שבאמת שהדבר הזה ככה או שזה החלטה של הגזבר?

עו"ד אביבה לוי: כן, זה באמת ככה. יש אגרת שמירה שמגלמת את ההוצאות שמירה ואם אין כסף לשמירה אז

זה המשמעות, מה ששמואל אמר זה מדויק.

אסף נגר: בשביל 100 אלף שקל זה מדויק. אין בעיה, נכון

עו"ד אביבה לוי: מדויק. זה נשלח אליכם עשרה ימים מראש. אני לא מבינה למה במליאה הכל צף אם לא

שואלים את השאלות האלה לפני, בדיוק בגלל זה נשלח חוק עזר לעיון החברים לפני.

אורי פוקס: היה לנו דיון במייל לפני זה על הנושא הזה ולא הסכמנו עליו מלכתחילה.

שי נגיד: אני לא כל כך הבנתי את השאלה שלך אביבה, את שואלת למה אנחנו מקיימים דיון במליאה? כי

במליאה אמורים לקיים דיון.

עו"ד אביבה לוי: לא, אני שואלת אם יש סוגיות על הגובה של הסכום, תשאלו לפני שיהיה אפשר להיערך לסוגיה

כזאת לפני.

שי נגיד: סוגיית הסכום, עלתה אגב בדיון העקרוני על גופה של העלאה. זאת אומרת זה מאוד לגיטימי שנדון

ונראה לי שזה המקום לדון.

עו"ד אביבה לוי- לגיטימי לגמרי, חד משמעית.

אסף נגר: זאת אומרת שמועצת קרית יערים נמצאת בחוסר של 100 אלף שקל ואת זה צריך לכסות. ובגלל ה100

אלף שקל האלה יבטלו את השמירה בקרית יערים? זה מה שאמרת

עו"ד אביבה לוי: לא, זה לא מה שנאמר. מה ש נאמר זה שכרגע צריך להאריך את חוק העזר וצריך לאשר

תאריכים אחרי שכבר עברנו מסלול של להתקשר עם יועץ כלכלי, להכין תחשיב, על בסיס נתונים, להעביר את

כל הנתונים למשרד הפנים ולאשר על פי קריטריונים שמשרד הפנים קובע.

אורי פוקס: אז בשביל מה אנחנו נמצאים פה? אז מה אתם שואלים אותנו בכלל? למה אתם מעלים פה את זה

להצבעה?

עו"ד אביבה לוי: זה קריטריונים שהם קבועים, ואם לא תאשרו, לא יהיה חוק עזר בתוקף. אם לא יהיה חוק

עזר בתוקף, לא יהיה אפשר לממן שירותי שמירה. המועצה לא יכולה לממן מגירעון עוד שירותים.

אסף נגר: חוק העזר הזה יכול להישאר באותו תוקף של אותו תעריף, כיוון שהוא מכסה לי מעל 75 אחוז

והמועצה יכולה להשלים את זה, גם אם זה 20 אחוז וגם 10 אחוז או 15 .

עו"ד אביבה לוי: אני לא יודעת, צריכה לשאול את משרד הפנים אם אפשר תעריף אחר, זה התעריף שאושר

במשרד הפנים, אין לי מושג אם עכשיו אפשר לאשר בתעריף אחר, יכול להיות שכן.

אסף נגר: אין בעיה וגם אתה יודע יש לי עוד רעיו ן יותר טוב, תוריד את השומר הזה ביום, ביום לא צריך שומר,

גם ככה משטרה מסתובבת פה, תוריד את השומר, חסכנו 100 אלף שקל, לא צריך להעלות את הכסף. אם הבעיה

זה כסף, שורה אחרונה, שאם אנחנו לא נאשר את זה לא יתנו לנו את השמירה, אני לא דואג מזה כי יתנו את

השמירה, השמירה תמשיך. מועצת קרית יערים תמשיך לכסות את השמירה גם אם החוק עזר הזה לא יעבור,

זה מה שעכשיו הובן.

אסף נגר: מועצת קרית יערים הכוונה לדרג המקצועי, הדרג המקצועי עשה פה מעשה, שבא ואומר חסר לנו

עוד חצי שקל כדי לכסות את ההוצאות של השמירה

שמואל רוטנברג: התושבים קיבלו הנחה במשך כמה שנים וההנחה הנו כחית הזאת מתבטלת מזה שאנחנו

עושים את חוק העליון החדש.

אורי פוקס: אביבה ל וי, יש לי שאלה אלייך, אתם עכשיו פתאום נכנסתם לאיזושהי סברה שלי זה מאוד חורה,

שאם אנחנו עכשיו דוחים את אישור היטל שמירה אז בכלל מתבטל כל נושא חיוב אגרת השמירה ביישוב,

ואפשר גם לוותר עליו, בסדר?

עו"ד אביבה לוי: המשמעות שכרגע לא יהיה לכם חוק עזר בתוקף, זו המשמעות. אם הבנתם משהו אחר, אני

מתנצלת. המשמעות שאין חוק עזר בתוקף, זו המשמעות.

אסף נגר: אז עכשיו רק משנים גרסה. אז כמו שאמרנו, תכינו חוק עזר חדש ועל זה אפשר כבר לדון.

שמואל רוטנברג: כרגע אנחנו אחרי הארכה של חוק העזר הקודם. ההערכה הזאת מתבטלת, עד כמה שזכור לי,

באזור מרץ או מאי, משהו באזור הזה. ברגע שהחוק עזר הזה לא עובר, אז הוא מתבטל.

אורי פוקס: צריך לדווח את זה לציבור, אתה לא יכול. אנחנו צריכים לדבר עם הציבור לפני שאנחנו עושים כזה

דבר, אנחנו לא יכולים פתאום להעלות את זה ככה. הייתי מציע, אם אתה רוצה לתת לנו שבוע לדבר עם הציבור?

ולהכין אותו.

יצחק רביץ: אורי, בשביל זה החומר נשלח עשרה ימים מראש, היה לכם את כל הזמן להתארגן ולדבר עם מי

שאתם מוצאים לנכון. אי אפשר עכשיו לעצור הכל ולעשות תרגילים.

אסף נגר: אתם העברתם את חוק העזר, בוא. העברתם את חוק העזר לא עכשיו במועצה הקודמת, העברתם

את חוק העזר.

אברהם וינטרוב: אבל היה הערות של משרד הפנים, לכן הוא דחה את זה, הוא מסביר.

אסף נגר בגלל שזה לא היה צמוד, הסתבכנו עם הקטע הזה והכל. השנה העלינו בחמישה אחוז את הארנונה,

להעלות עוד פעם לאנשים את האגרת שמירה זה לא מכובד, לא מתאים וזה לא אתי, זהו. אם זה יתבטל, נגיע

עד אז. בדרך כלל, אנחנו כבר במשך, אני 15 שנה שילמתי פה אגרת שמירה, ללא חוק העזר. ואז העברתם את

חוק העזר, בגלל אותה תביעה ייצוגית.

יצחק רביץ: היה חוק עזר של מטה יהודה.

אורי פוקס: אני רוצה לדבר עם ארבעתכם, , לייעוץ על הנושא הזה, כי זה מאוד מאוד, אני לא יודע, אני מסתכל

על השכן שלי ממול, אני נפגש עם אנשים שלי ממול. אנחנו מבחינתי, פעם קודמת שהעלינו את הארנונה, למרות

שאני אמרתי מה אתה רוצה, זה משרד הפנים, אני לא יכול להתנגד לזה וכל מיני דברים כאלה. אנשים יצאו

ממורמרים. בסך הכל, בס וף השכנים שלי אני נפגש איתם בכל מקום. גם אתה נפגש איתם בכל מקום.

אברהם וינטרוב: כן, אבל זה חלק מהשליחות שלך כאיש ציבור, שאתה מקבל גם החלטות כאלה. גם דברים

טובים וגם דברים שאולי נראים אחרת.

אורי פוקס: יש דברים שאתה לא יכול להתנגד אליהם

אברהם וינטרוב: זה חלק מהדברים האלה, ככה אני מבין את העסק.

אורי פוקס: אבל למשל נושא העלאת הארנונה, זה משהו שמשרד הפנים כופה אותך, לא יכול גם להתנגד לזה,

בסדר.

יצחק רביץ: האם כולנו הבנו שאי אפשר לאשר את אגרת השמירה הזו בלי העלאה, זה הולך ביחד. זה כמו

שהסברנו לכם את כל התהליך, אני, שמואל, אביבה, כולם הסבירו לכם, אי אפשר.

אורי פוקס: אבל הבעיה היא שאם חברת השמירה הייתה מתפקדת כמו שצריך, אז לא הייתה לנו בעיה עם זה.

הבעיה היא שהיא גם לא מתפקדת כמו שצריך, וגם אני מעלה, נכון, זה 50 שקל, אבל זה כאילו' אצבע בעין' לבן

אדם, זה הבעיה.

יצחק רביץ: אני אומר, מכיוון שחברת השמירה מתפקדת, תמיד צריך לשאוף ליותר, בהכל, בכל תחום, נכון.

היה עדיף גם שיהיה פה ארבעה שומרים בכניסה.

אורי פוקס: אני מסכים, התושב אומר שהוא מתלונן כל הזמן, שהוא מרגיש שיש פה חוסר נוכחות של שמירה.

ברגע שאין אנשים בש.ג ברגע שהוא הולך לעשות איזשהו סיבוב כזה או אחר. ובצורה כזאת, אתה לא יכול

להגיד לאנשים, אני הייתי רוצה להתייעץ עם החברים שלי, בבקשה, לדקה וחצי, שתי דקות, אני רוצה רק

לבדוק באמת אם הם חושבים כמוני.

יצחק רביץ: זה לא משהו מקובל, זה דבר שחוזר על עצמו, אבל בבקשה לפנים משורת הדין, בוא נעשה עכשיו

הפסקה, עכשיו חמישה לשבע בשעה שבע נחזור לדיון.

אורי פוקס: אני רוצה לדבר עם החברים שלי על הנושא הזה, ואחר כך נעבור לשני הנושאים הבאים.

יצחק רביץ: זה לא מקובל ולא ראוי, וזה חוזר על עצמו, אולם מפני כבודך נמתין כאן כמה דקות.

אורי פוקס: אני ממש מתנצל אבל יש לי אחראיות ציבורית, כולם פה עובדים בהתנדבות, אף אחד פה לא מקבל

כסף על מה שהוא עושה. כן. אז מותר לנו לצאת לשתי דקות ולחמש דקות, כדי לחשוב מה אנחנו מצביעים

בשביל הציבור. מותר לנו. וסליחה מראש מכולם.

חברי סיעת ש"ץ יצאו מחדר הישיבות לדון בנושא.

יצחק רביץ- האם יש מישהו שעוד רוצה להוסיף משהו, לפני שאנחנו הולכים להצבעה?

אורי פוקס: אני רוצה שראש המועצה יחשוב מהי התוכנית של המועצה, כדי שהשירותים של השמירה ישתפרו.

אנחנו יודעים שאנחנו בחסר. יש לנו בעיה מאוד גדולה עם זה. גם, לא ציבורית, גם אישית, אנחנו גרים פה. כן,

אנחנו לא מדברים על כאילו להוסיף על משהו שקיים, זה משהו שקיים, שלא מתבצע. אנחנו יכול להיות

משלמים חלק גדול מהתשלום עבור הקבלן, שהוא קבלן השמירה, שהוא לא מבצע את עבודתו, וזה לא משהו

שאני ממציא.

אסף נגר: וזה עוד קבלן חדש, עזבנו את צוות 5 והכנסנו ל- sih שהבטיחו את כל ההבטחות בעולם

יצחק רביץ : שירותי השמירה בקריית יערים מחולקים לשתיים כ מו בכל מקום. יש את שירותי השמירה

למוסדות החינוך, שממומנים על ידי משרד החינוך ויש את שירותי השמירה שאנחנו יושבים כאן ועל זה אנחנו

מדברים. בעצם זו המעטפת שניתנת בשמירה בכניסה ליישוב וכן הלאה וכל רכיבי הביטחון. סך הכל מ 1 עד 10 ,

אנחנו הרבה יותר קרובים ל-10, תמיד אפשר לשפראולם ברור שאנחנו יותר קרובים ל- 10 בכל הפרמטרים

אנחנו תמיד בהליך השתפרות כמו בכל תחום שהוא ותמיד נעשה ונמשיך לעשות עוד ועוד ועוד בשביל להגביר

את שירותי השמירה, אבל בסך הכל השירותים שנותנים פה הם בסדר ומפוקחים כל העת.

אורי פוקס: אנחנו רוצים להגיד דבר מאוד ברור. השירות של הביטחון, לא נותן מענה ביישוב, כפי שמצופה

ממנו. ומכיוון שכך

יצחק רביץ: אני חולק עליך, לחלוטין.

אורי פוקס: לפי תנאי המכרז, יותר מכך, המועצה קונסת, כמו שאמרנו בישיבת ועדת הנהלה, המועצה קונסת

את הקבלן בגלל שהוא לא עומד ביעדים שלו, אני צודק או לא צודק?

יצחק רביץ: חברים, מיצנו למעלה משעה, כולם דיברו וכולם הביעו דעתם, כעת הדברים סתם חוזרים על עצמם,

בואו נתקדם. אנחנו ניגש להצבעה, אלא אם כן יש למישהו להגיד עוד משהו. טוב, מי בעד חוק העזר שה ונח

לחברים שמעדכן את אגרת השמירה ל4.01 ₪למטר

הצבעה:

בעד- יצחק רביץ, אברהם וינטרוב (2 )

נמנע- שי נגיד, אסף נגר, אורי פוקס, ישראל איפרגן ( 4 )

יצחק רביץ- אביבה. הייתה הצבעה עכשיו על החוק עזר לאישור היטל שמירה, שתיים בעד וארבע נמנעים. אז

החוק עבר, נכון?

עו"ד אביבה לוי - כן, החוק עבר.

2. אישור חוק עזר שילוט

יצחק רביץ- אז אני שוב נותן את הרקע ומסביר את מה שהסברתי גם כן קודם, קרית יערים אימצה את כל

חוקי העזר של מטה יהודה, במשך השנים נאלצנו לחוקק את החוקים האלה מחדש, כבר עברנו כברת דרך

ובעצם לכן אנחנו כאן, כי כל הרשויות בארץ ללא יוצא מהכלל יש להם כבר את החוק עזר הזה ואת החוקי עזר

האחרים. אני אישית בדקתי וגם הצוות המועצה בדק בימים האחרונים, לא מצאנו רשות בישראל שאין לה את

החוק עזר הזה לשילוט. אני יכול להניח שכמו שאנחנו בכזה אירוע, אולי יש עוד ישובים בכזה מצב. לא בדקנו

את כל ה-257 רשויות, אני מניח שנבדקו מעל 100 ודאי, לא מצאו רשות שאין שם את החוק עזר לשילוט. הוא

חוק די אחיד עם, הדגשים והתאמות קטנ ות פה ושם. גם כן החוק הזה עבר את המסלול שעובר חוק עזר, בדיקה

ראשונית, לאחר מכן עריכת החישובים על ידי משרדו של רו"ח אופיר בוכניק, כמו שציינתי קודם הוא

מהמומחים מהשורה הראשונה בהכנת חוקי עזר. נשלח לכם החומר המפרט לפי מה נקבעו התעריפים. החוק

עזר נכתב על ידי צוות מקצועי בראשותה של עורכת הדין אביבה לוי שנמצאת איתנו, שיש לה ניסיון רב, בכתיבת

חוקי עזר והיא עשתה את ההתאמות בהתאם גם כן לערים אחרות. אני אציין כמה נקודות חשובות. עשיתי

בדיקה לקראת הישיבה הזאת, כמה פניות היו בעניין של שלטים. אז לקחתי מה- 1.1.2019 שזה פחות או יותר

מאז שנכנסתי לתפקידי בנובמבר 2018, אז יש 65 פניות בנושא שלטים. יש פנייה על זה שהשלט של מאוחדת

דהוי ולא יפה. יש פניות משכנים, תושבים שיש להם עסקים כאלה או אחרים בבניינים שלהם ושמו שלטים, כל

מיני סוגי פניות שיש בעניין של שלטים ומוכרחים להסדיר את זה, כמו שאמרתי לכם בכל הרשויות בארץ ללא

יוצא מן הכלל זה קיים ומסדירים את העניין הזה. אני אוסיף ואומר החוק הזה זה לא בא להסדיר איזה שהוא

עניין פוליטי, שלי או של ציבור כזה או אחר, זה בא להסדיר את העבודה התקינה והמקצועית של המועצה, זה

כלי חשוב, שקיים כמו שאמרתי בכל הרשויות ללא יוצא מהכלל, הכלי הזה קיים והוא נצרך. וגם רשויות קטנות

מאיתנו כמו עמנואל והר אדר, לכולם יש חוק עזר לשילוט, כולם מתפעלים אותו ובכל המקומות זה עובד

ונותנים מענה לכל ההיבטים והשאלות שעולים במשך הזמן. ולכן החוק הזה הוא נצרך כי אנחנו רשות מקומית,

אנחנו לא סתם ועד בית, ורשות מקומית צריכה חוקי עזר. אני רוצה להוסיף ולומר שרשות מקומית שאין לה

חוק עזר, זה כמו מדינה שאין לה חוקים. ההתייחסות למדינה שאין לה חוקים בקהילה הבינלאומית היא

בהתאם. גם רשות שאין לה חוקי עזר, ההתייחסות היא בהתאם וזה פוגע בשורה של דברים, גם דברים כלכליים

כשאתה רשות שלא יודעת להתנהל זה פוגע בך לכל אורך הדרך וא פשר לתת לזה המון המון דוגמאות. רשות

מקומית חייבת לעבוד מסודר וזה הסיבה שאנחנו כעת מחוקקים את החוק הזה מכיוון שעד עכשיו לא היה

לקרית יערים חוק עזר שילוט וכעת צריכים לאמץ אותו באופן שנוכל לתת מענה. עלו כמה הערות ואני רוצה

להתייחס אליהן בקצרה ואחרי זה החברים יכולים להעיר מה שהם רוצים. נוסח החוק מה שכתוב שם לרוב

'ראש מועצה ' זה נוסח כללי, אביבה לוי שהכינה את החוק מכירה את זה היטב והוא קיים בכל הרשויות

המקומיות, זה בעצם כותרת שבאה לתת תוכן לחוק באופן הזה. הנושא של המחיר, כמו שאמרתי, גם כאן עשה

רו"ח אופיר בוכניק את העבודה, זה נגזר מהרבה מאוד חישובים ותתי חישובים כמו שנשלח אליכם לפני עשרה

ימים, בוודאי עברתם על זה וראיתם את הנקודה הסופית איך הגיעו למחיר הזה. גם כאן, אם אנחנו מדברים

על שלטים, מחיר נמוך מאוד, 200 שקל בשנה לעסק בממוצע. אין אף עסק בעולם כולו שיכול ליפול מ -200 שקל

לשנה, אין דבר כזה. אפילו אם המתפרה הכי קטנה או עסק הכי קטן ופצפון ביתי או קטן שלא יהיה, 200 שקל

זה בעצם משהו כמו, 15 שקל לחודש זה כלום, זה פשוט בדיחה, זה לא איזה משהו שאפשר לבוא ולומרשצריך

להתחשב כי אנשים יהיה קשה להם, זה לא משהו נספר בכלל ה- 200 שקל האלה, כך שהדברים האלה פשוטים

וברורים. לגבי השלטים ולוחות המודעות, מלבד זאת שיהיה כאן הכנסה למועצה, מדובר על השכרת כל הלוחות

מודעות והעברת התפעול שלהם לזכיין, שהוא אחראי לתחזק אותם, לנקות אותם, הביטוחים על הלוחות

מודעות, להחליף את הלוחות מודעות מתי שצריך, זה יתחיל לעשות סדר. כי אנחנו קיבלנו הרבה מאוד פניות

מאנשים שהם שמים מודעות ובאופן מופקר עוד באותו יום מכסים להם את זה, זה נזק כלכלי לאנשים וכעת

בעז"ה זה יוסדר.

אברהם וינטרוב: זה יוריד גם ממחלקת שפ"ע את העבודה.

יצחק רביץ: נכון, גם מורידים משפ"ע את העומס עבודה שיש לו, היום מחלקת שפע מנקה את הלוחות מודעות

ומתחזקת אותם, כולל צביעה.

אורי פוקס: לפי מה שאני מבין, יש שתי נושאים.

יצחק רביץ: יש נושא אחד של שלטים על עסקים, זה דיברנו. סכום קטן מאוד בממוצע של 200 שקל לשנה, כמו

שאתם רואים. יש נושא אחר של לוחות מודעות. לוחות מודעות, לפי חוק העזר, אנחנו נצא למכרז, יהיה זכיין,

הזכיין הזה הוא יהיה מחויב לתפעל את לוחות המודעות, כמו שאבריימי אמר, זה מוריד עומס ממחלקת שפ "ע.

כל דבר יכול להוריד עומס מהמחלקה, אחרי הכל הצביעה עליהם, ההחל פה שלהם, הטיפול שלהם, 2 .זה יכניס

למועצה איזשהו סכום לא גדול, , ג' בעיקר, זה יעשה סדר. היום המצב הוא כפי שהיה לא מזמן שבן אדם תלה

מודעה על נפטר ובאותו ערב הדביקו עליו מודעה על "סיום" שעשו כאן. ברגע שיש מפעיל שמתחזק את לוחות

המודעות יש לו סדר קבוע וכללים ברורים שהוא מחוייב.

אורי פוקס: אני הייתי גר בפתח תקווה, בחיים לא היה דבר כזה. תבדוק. גם בפתח תקווה, רק דוגמא. גם בתל

אביב אני לא ראיתי כזה דבר

יצחק רביץ: לא בדקתי על פתח תקווה, אבל במאה אחוז שיש להם, ברגע שיהיה זכיין שהוא ינהל את העסק

הזה, כל אחד יקבל את השירות. מה שלא קורה היום לצערנו, היום העסק הזה מופקר ואנשים משקיעים כסף

והמודעות שלהם מתכסות במהירות על ידי מודעות אחרים.

אורי פוקס: למה שהמועצה לא תיקח את השכירות, זאת אומרת לא תיקח את הכסף מהמודעות כבר מאנשים,

במקום להעביר את זה לקבלן?

יצחק רביץ: המועצה לא בנויה לנהל השכרה של לוחות מודעות.

אסף נגר: למה? שהמועצה תשלם לאייל כות ה להדבקת מודעות וחלוקה של דברים.

יצחק רביץ: המועצה לא יכולה לנהל לוחות מודעות, בסדר, אין לנו את כוח האדם הזה, אין לנו את הידע לזה.

אני רק אסיים, אישור חוק העזר הזה זה אבי אב ות השירות לתושב, מה שאנחנו עכשיו עושים. זה סדר, אנשים

משקיעים כסף ו יתחילו לקבל שירות, שהמודעה שלהם תהיה לפחות שלושה ימים, לפי העניין, או שזה שבעה

ימים, גם בלוחות מודעות יש מקום שיוקצה עבור מודעות פרטיות וגם ללוחות מודעות שיוקצו באזורים

מרכזיים כמו ליד בתי כנסת מרכזיים, שיוקצו למודעות פרטיות. או שהמועצה תוסיף לוחות מודעות או לוחות

המודעות המרכזיות ולהקצות שם מקום. הדבר הזה הכי צריך לשמח אותנו ב ערב בחירות, יש סדר, יש קבלן,

רק הוא עושה והוא מחויב, כמובן במיוחד בערב בחירות, זה יתחיל להיעשות בצורה מסודרת ושוויונית, ייגמר

כל המתח, לא יצטרכו לעשות הסכמים ולרוץ אחד אחרי השני.

שי נגיד: איפה המחויבות הזאת שלו? בנושא הזה, איפה המחויבות שלו לתלות דברים?

יצחק רביץאני מסיים, אחרי זה תשאלו את כל השאלות וכל העניינים. ולכן, אני חושב שהחוק הזה הוא א',

ב' של שירות לתושב, החוק עזר הזה קיים בכל רשות מקומית במדינת ישראל. זה לא שאנחנו עושים פה איזשהו

משהו חריג, זה לא איזה משהו שאני מבקש בשביל עצמי , זה כלי ניהולי של המועצה, ככה מועצה תקינה

ואחראית צריכה להתנהל ואנחנו לא מתכנסים כאן עכשיו לאיזשהו משהו דרמטי או יוצא דופן או איזשהו

משהו חריג. ולכן אני מבקש שאנחנו נתקדם וניתן את הכלי החשוב הזה למועצה, אני אסיים בזה ואומר שהחוק

עזר הזה הוכן במשך שלוש שנים, עבודה ממש מעמי קה ורצינית של כל הצוות, צוות המועצה והיועצים

החיצוניים שעבדו צעד אחרי צעד, בשביל להכין אותו עד שהגענו לשלב הזה שכעת הוא מובא סוף סוף לאישור.

אם מישהו רוצה להתבטא אז לפי סדר.

אסף נגר: אני רוצה להעיר ששמעתי את כל מה שאמרת לגבי החוק והכל, האמת לא השתכנעתי שהחוק הזה

נצרך, אני מכיר את ט לזסטון כבר קרוב ל-25 שנה, מעולם לא היו בעיות בלוחות מודעות או משהו כזה, היה

תמיד הסדרים, היה כבוד הדדי, אני ניהלתי חמש מערכות בחירות פה בטלזסטון, הייתי מול כל ראש מטה

בחירות, היה סיכומים מסודרים, הכל בסדר, אין בזה שום בעיה. אני חושב שהדבר הזה, שראש המועצה רוצה

שתהיה לו שליטה איפה שהוא אבסולוטית, בכל חוקי העזר, כי אני עברתי על כל חוקי העזר, בכל חוקי העזר

ראש המועצה יש לו שליטה, זה יותר מדי כוח בידיים,

יצחק רביץ: אתה לא קראת כנראה את חוק העזר.

אסף נגר: קראתי הכל, אני יודע בעל פה את כל חוקי העזר.

יצחק רביץ: בחוק עזר כתוב במפורש שראש המועצה כפוף לוועדה מקצועית, שהיא זו שאמורה לקבוע את

הפרמטרים. תראה סעיף 5, תסתכל, תקרא את סעיף 5 .כתובבצורה מפורשת, יש ועדה מקצועית שהיא זו

שבעצם ראש המועצה כפוף אליה.

שי נגיד: כולם כפופים שלך. מהנדסת, יש שם שלושה כפופים שלך

יצחק רביץ: הנוסח הזה קיים בכל הרשויות במדינת ישראל, אנחנו לא שונים מאף רשויות במדינת ישראל.

אורי פוקס: לא מעניין אותי מה קורה במקומות אחרים, אני גר כאן.

אסף נגר: מקום קטן 25 לוחות מודעות

יצחק רביץ: בוא תסביר לי במה הציבור בטלזסטון שונה מהציבור ברכסים.

אורי פוקס: הם גרים במקום אחר, יש להם פחות מרכזים מסחריים, יש להם פחות לוחות מודעות, יש להם

צרכים אחרים. הנושא היה פה הרבה יותר המוגנית ולא הטרוגנית.

יצחק רביץ: לא הבנתי מה ההבדל בין רכסים א ו עמנואל לקריית יער ים.

אורי פוקס: לא מעניין אותי, אגב אני לא הולך לעשות גם את ההשוואה, אני לא עוסק בזה, אני עוסק בציבור

של עצמי.

יצחק רביץ: תסביר בהיגיון למה אנחנו צריכים חוק עזר שונה מכל הרשויות במדינת ישראל. תסביר בהיגיון.

אורי פוקס: אין בעיה, אז אני אגיד לך מה שאני צריך להיות. אני מסכים איתך שצריך להיות סדר בלוחות

מודעות, כלומר בסיטואציה שבן אדם משקיע על לוחות מודעות ופתאום בא בן אדם אחר ותולה על המודעה

שלו, באמת צריך לעשות איזשהו ביקורת על הנושא הזה. אבל כשכתוב לי בכל הסעיפים, שכל סעיף כפוף

לאישור ראש המועצה. ואנחנו יודעים גם עד היום, שגם בהתנהלות, שכאשר ראש המועצה רוצה אז הוא אומר

גם לוועדה המקצועית וגם למנכ"ל ו לכל עובדי המועצה מתי הם יכולים להיות בקשר עם אנשים שהם מחוץ

למועצה, לא באישי, אבל גם בחוזה שלהם זה כתוב, הם כפופים לראש המועצה

יצחק רביץ: לא, לא, זה לא מקובל עליי. מה אמרת עכשיו? יש ועדה מקצועית, יש פה אנשים שעובדים

במקצועיות, בישרות, שאין כדוגמתה ואני ממש מוחה על הניסיון להטיל דופי בפעילותם.

אורי פוקס: אז אני אומר, אני רוצה שלא תהיה שום ועדת ביקורת. אני צריך שתהיה פה איזו ועדה, מצידי של

תושבים, של אנשים שלא קשורים למערכת, שהיא תחליט שהם מוסכמים על כולם. והם יחליטו בנושאים

שיבואו לידי מחלוקת.

שי נגיד: אני רוצה להגיד שני דברים עיקריים. דבר ראשון, שתי הסיעות הביעו את מורת הרוח מזה שלא צריך

לתקן, הכל בסדר, אפשר להישאר בלי חוק עזר, אמרו את זה גם מהסיעה שלך וגם מהסיעה שלנו. אני חושב

שחוקים שמסדירים דברים זה לא דבר רע, זה דבר שיכול לעשות טוב, אני לא חושב שזה דבר רע. אבל, במקרה

של החוק שמוצע פה, וכשמסתכלים על כל החוקים שיש בחוקי העזר, אני חושב שגם העלינו את זה מספר

פעמים והאישור של חוקי העזר בוועדת החוקה היה כבר אחרי הבחירות שכבר נערכו ותוך כדי שיש משהו אחר

והיה נכון לדבר עליהם לפחות להביא אותם לדיון פה. ואם יש חוק בחוקי העזר שאומר שלראש המועצה מותר

לדרוש לקבל את הפרטים של הבן אדם שפרסם מודעה כזאת או אחרת, אני חושב שהחשש פה הוא די ברור.

זאת אומרת, אם עכשיו מישהו יגיע אליו ויפרסם את מה שיפרסם ופתאום על פי חוקי העזר, החברה תקבל

טלפון מראש המועצה שהוא צריך עכשיו לפרסם, מי כתב את הדבר הזה או לא לפרסם או להודיע לך.

עו"ד אביבה לוי: כל חוקי העזר שילוט של כל רשות מקומית, זה ההגדרה. ההגדרה היא ראש המועצה. וראש

המועצה זה כמובן, וזה מי מטעמו, הוא לא עכשיו עובר ומאשר מודעות ושלטים. וגם הטענה שטענתם שאני

כמובן, לא מסכימה איתה לגבי מי שזקוק לראש המועצה, אז זה גם לא ישנה, אם משנים את ההגדרה בחוק

העזר, לשיטתכם. זה ההגדרה. ההגדרה בחוקי העזר שילוט זה ראש המועצה. אתם רוצים לראות את כל חוקי

העזר במדינת ישראל? לראות שזו ההגדרה, נשלח בשמחה.

אורי פוקס: אבל מה זה אומר בפועל?

עו"ד אביבה לוי: ראש המועצה מסמיך עובד.

אורי פוקס: למה הוא צריך להסמיך עובד?

יצחק רביץ: למה? בגלל שראש המועצה נבחר על ידי התושבים וזה החוק אומר, אני רוצה שתסביר בהיגיון,

אנחנו מנסים לשכנע אחד את השני. למה אתה דורש שפה יהיה אחרת מכל מדינת ישראל? למה פה צריך להיות

אחרת מכל מקום אחר במדינת ישראל? אתה יודע מה? אני איתך. אם תיתן לי עוד רשות אחת, אחת, שכתוב

כמו שאתה רוצה, אנחנו נאשר, אנחנו נהיה השניים, בסדר?

אויר פוקס: אני לא רוצה, אני רוצה שאנחנו נחיה פ ה בנוסחה שמתאימה לכולם.

יצחק רביץ: אני חייב לשאול. יש פה יועץ משפטי, יש חוק עזר בכל מדינת ישראל ואנחנו יושבים כאן ומנסים

לשנות את כל העולם, קרית יערים הקטנה.

אורי פוקס: אני רוצה לבנות משהו שמתאים לי.

יצחק רביץ: בסדר, אז תסביר בהיגיון למה מה שמתאים לכל מדינת ישראל לפה לא מתאים. תסביר בהיגיון.

אני רוצה שתסביר למה בכל מדינת ישראל זה עובר ופה לא.

אורי פוקס: אני אסביר לך למה. זאת אומרת, ההצעה במקורה, מה המטרה שלה? אחד, לעשות סדר. מבחינת

תושבים, בין אדם שמשקיע על מודעה כסף, לבין אדם שהיא הזיקה לו. אז אתה בעצם, אתה רוצה לגרום

לאיזשהו גוף, שהוא לא קשור לאף אחד, לעשות פה סדר בין אנשים. אין פה קשר עכשיו, שעכשיו הרשות, לא

משנה אם זה ראש המועצה או לא ראש המועצה, הרשות לא צריכה להתערב בתוכנית של מודעות, זה מה שאני

אומר, צריך לעשות סדר בין כולם. להתערב בתוכנית של מודעות זה משהו אחר.

יצחק רביץ: אני שואל ושוב ולא מקבל תשובה, למה בכל הרשויות במדינת ישראל יש ניסוח אחיד של חוק עזר

לשילוט וכאן צריך נוסח אחר, אני רוצה להסתדר איתך ולנסות להבין את ההגיון שבדבריך , אולי אשתכנע

שאתה צודק. מה ההבדל בין קרית יערים לשאר הארץ? למה כאן צריך נוסח שונה?

שי נגיד: אני שואל ו לא כהתרסה. אני, בסעיף שאותו הבאתי, אני לא זוכר איפה הוא, האם הוא נכון והאם הוא

הגיוני? לא יודע אם זה קיים בכל המועצ ות בארץ. יכול להיות שהוא קיים, ואם הוא קיים , הוא נשמע לי

סובייטי. אני לא רוצה להיות במקום סובייטי

אסי נגר: מה? אני אתן לכם דוגמה, חברים, תקשיבו דוגמה שאני נפגשתי בה, שבאמת אני רוצה שראש המועצה

גם כן יידע עליה את הדעת. אני למשל רציתי להסביר מודעה בקהילתון ולרשום אסף נגר חבר מועצת קריית

יערים, עם לוגו של קריית יערים. בקהילתון היא לא הסכימה לי בשום פנים ואופן, כי יש לה הוראה מהמועצה,

שכל מודעה שיש בה את הלוגו של מועצת קריית יערים, חייבת לעבור דרך הלשכה וזה קהילתון. אם זה

קהילתון, שזה דבר שאנחנו חיים איתו ועובדים איתו וזה כלי עבודה גם בשבילנו, אני לא יכול להתלות מודעה,

לשלוח מודעה כחבר מועצה, עם הלוגו של המועצה. אני חבר מועצה, יש לי זכות מלאה להשתמש בלוגו בכל

צורה שאני רוצה. אנחנו חברי מועצה וכחבר מועצה אני משתמש בלוגו

עו"ד אביבה לוי: יש הנחיות לעניין פרסום ושימוש בלוגו של המועצה.

אברהם וינטרוב: לוגו זה רכוש מועצה אולי צריך לשאול את המועצה אם אפשרי להשתמש בו.

אורי פוקס: אני רוצה שיהיה גוף שלא קשור לאף אחד, שבמידה ויש לבן אדם איזושהי שאלה שמישהו יענה.

יצחק רביץ: אז המחוקק התייחס לזה, בכל הרשויות בישראל יש ועדה מקצועית, לא פוליטית ולא של תושבים,

בסוף לכל אחד יש את ההשתייכות הפוליטית שלו.

אורי פוקס: בסדר, אבל מי ממנה את הועדה המקצועית?

יצחק רביץ: מי שנבחר על ידי התושבים. מה שהחוק אומר. אבל, אני לא מבין למה פה אנחנו מבזבזים עכשיו

זמן כשבכל מדינת ישראל זה קיים ורק פה אנחנו מבזבזים את הזמן.

אורי פוקס: אני לא רציתי גם לכתוב פה שממלא מקום ראש המועצה, או אחראי ועדת שפ"ע, הוא יהיה אחראי

על נושא המודעות. לא רציתי לכתוב את זה. גם לא דרשתי את זה. כי אני לא חושב שאני צריך להתערב בזה.

אני לא חושב שאני צריך להיות חלק מזה. הוועדה המקצועית הזאת, היא צריכה להיות לפחות מוסכמת על

שתי הסיעות. זה כן.

עו"ד אביבה לוי: אני רק חייבת לציין שגם המדיניות להצבת שילוט נשלחה לעיונכם

אורי פוקס: ואנחנו לא מאשרים אותה כרגע, אנחנו אומרים בדיוק מה קשה לנו. ואמרנו את זה במשך כל

השבוע במיילים.

עו"ד אביבה לוי: אני יכולה לשלוח לכם חוקי עזר ממקומות אחרים.

שי נגיד: אני לא עשיתי בדיקה והשוואה על חוקי העזר מול חוקים במקומות אחרים. לא עשיתי, לא בדקתי

במקומות אחרים. אני חייב לשאול, במקרה כן ראינו ושמענו את הדיון שהיה לכם כשהגעתם לוועדת חוקה

לאישור חוקי העזר בכללותם.

יצחק רביץ: זה היה אישור חוק העזר לשמירת הסדר והניקיון / מפגעים.

שי נגיד: ויושב שם ראש ועדת חוקה ואומר שזה נראה לו יותר כמו סינגפור מאשר כמו....

יצחק רביץ: תדייק. אני אמרתי שזה סינגפור.

שי נגיד: נכון. והוא אמר שבסינגפור גם מכניסים לכלא אנשים שזורקים מסטיק. זאת דוגמה שמ וכי חה בדיוק

בבית ההפך וזה מה שאני מנסה להגיד. אנחנו לא רוצים להיות סובייטים, אני לא רוצה שראש המועצה ידע, או

כל בן אדם אחר, לא חס וחלילה לא בגלל ש למה אי אפשר לעשות חוק? כי מה לעשות, אנחנו אנשים פוליטיים

ואנחנו מונעים מאינטרסים.

אורי פוקס: אני לא רוצה שהחוק הזה יהיה לו שום קורלציה עם המועצה, לא רוצה. אני רוצה רק שיהיה קבלן

שהמטרה שלו זה על פי חוקים מאוד מאוד ברורים, לעשות סדר שאף אחד לא יפגע בלוחות המודעות. אבל למה

זה צריך להיות קשור עכשיו לאישור של מועצה כזה או אחר, מה זה קשור? למה זה צריך להיות קשור?

אברהם וינטרוב: כי זה רכוש של המועצה.

אורי פוקסבסדר, אז אין בעיה, אז יש קבלן שהמטרה שלו זה לנהל את לוחות המודעות על פי אמות מידה

כאלה או אחרים, אבל מה זה קשור לאישור המועצה בנושא כזה או אחר?

יצחק רביץ: אתה רוצה עכשיו לתקן את מדינת ישראל ב 256 רשויות? בכל רשויות המקומות זה קיים

אורי פוקס: אבל גם ברשויות מקומות אחרות, יש גם חצי נציגות נשים במועצה, ואתם לא עושים את זה.

יצחק רביץ: לא הבנתי מה זה קשור ומה באת להגיד.

שי נגיד: את אומרת שזה נוסח שנמצא בכל המקומות האחרים?

עו"ד אביבה לוי: יש חוקי עזר מומלצים של משרד הפנים, לחוק עזר שילוט, אין נוסח חוק עזר מומלץ, זה לא

כלשונו, אבל כן. אני אשלח לכם, כל מיני, מהעשר השנים האחרונות, מכל מיני רשויות. אם יש שינויים בנוסח

חוק העזר הם לא השינויים שאתם מדברים עליהם, אבל אני אשלח שתראו.

שי נגיד: החוק עזר הזה הוא נוסח חוק עזר מומלץ, נכון?

עו"ד אביבה לוי: לא, זה מה שאני אומרת, שאין נוסח חוק עזר מומלץ. אם היה חוק עזר מומלץ אפילו, זה היה

מייתר את הדיון. בוא נגיד כמו חוק עזר העמדת רכב וחנייתו שיש חוק עזר מומלץ וזה אחיד לכל הרשויות.

אסף נגר: אני אגיד לך את האמת למה, כמו שכתבתי לך במייל הראשון ואני אומר לך עכשיו, החוק הזה היה,

יש חוק עזר עירוני, יש לנו מאות חוקים. החוק הזה הוא מיותר מעיקרו, הוא לא צריך במקום קטן עם 25 לוחות

מודעות, הם שני עסקים ארזי,

יצחק רביץ: זה קיים ברשויות יותר קטנות מאיתנו, כמו הר אדר ועמנואל ועוד.

אסף נגר: הבעיה היחידה שהייתה בלוח מודעות, שהחברה שהבאתם להתקין אותה, אני לא יודע מי החברה

הזאת, אבל לוח מודעות הזה מסוכן, ילד אחד נקטעה לו האצבע כתוצאה משיעור, רק נשען וטיפס קצת על לוח

מודעות נקטעה לו האצבע, זה הבעיה בלוח מודעות הזה אם רוצים להשליך את כל האחריות ש ל לוחות

המודעות כולל המפג ע שזה ייצר על איזה זכיין תעשו מה שאתם רוצים, בזה אולי אני אדון איתכם, אבל החוק

הזה מיותר מעיקרו, גם בגלל שילוט של החנויות וגם בגלל השילוט לוחות מודעות.

יצחק רביץ: יש הצבעה ומצביעים על החוק כולו ולא על חלק מהסעיפים.

אורי פוקס: אבל הערנו הערות להחרגה במייל.

יצחק רביץ: אורי, אני אענה לך. תקשיב טוב, אני אומר את זה עוד פעם, אני מנסה הכי בעדינות שיש, אבל

הדברים חייבים להיאמר. החוק הזה קיים בכל מדינת ישראל, כן? כל חבר עירייה, במיוחד חבר קואליציה, יש

לו אחריות. החוק הזה מוכר ח להיות מחוקק כדי שזה יהיה כלי למועצה. כי זה קיים בכל המקומות אנחנו לא

יכולים לחיות לפני 60 ,70 שנה ולהיות פרימיטיביים אנחנו צריכים להתקדם. נשאלו שאלות, ענו לכם תשובות

מאוד מאוד מפורטות ומוסברות, לא מצאתם אפילו תקדים אחד שמצדיק אתכם, המועצה באה, הכינה חוק

במשך שלוש שנים, עבדו על זה מאות שעות, צו ות רציני מאוד, תסתכלו את החומרים שהניח ו כאן, התייחסו

לכל פרט שהוא, עבדו, עכשיו את כל זה למחוק במחי יד? מגיעים אנשים, עם כל הכבוד לאנשים המכובדים

והנכבדים, אי אפשר לבוא ולבטל את כל העבודה של אנשי המקצוע שהתפרסה על פני שנים, אם מישהו בא

ומעיר פה איזה הערה חשובה, קריטית, אז נתייחס, נדבר אבל לא עלה פה שום טיעון, אני שואל אתכם איפה

יש תקדים לטיעונים שאתם שמים פה על השולחן?

שי נגיד: הבאתי דוגמא, שהסעיף- שראש המועצה יכול לשאול ולברר מי פרסם איזשהו פרסום זה לא הגיוני.

יצחק רביץ: יש איזשהו פיקוח על התוכן כי אנחנו כולנו לא רוצים שיהיה מצב, שיהיה כאן תוכן לא ראוי. אני

אשאל אותך שאלה אחרת. למה בכל הרשויות בארץ, חברי הקואליציה או האופוזיציה סומכים על המועצה

ועל הצוות שלהם ?

אורי פוקס: כי אם יצביעו נגד אז הם מאיימים על הפרנסה שלהם, זה למה. למה בכל הרשויות בארץ מסכימים

לדבר הזה? בגלל שיש שם ראש והוא המעסיק הישיר שלהם.

יצחק רביץשל מי? אני מדבר איתך על חברי המועצה. מי מקבל משכורת? על מה אתה מדבר? אני הייתי

בעיריית ביתר, קיבלתי משכורת?!, על מה אתה מדבר? אני לא מבין, למה בכל ארץ כל חברי העירייה נותנים

אמון בחוק הזה? ופה לא. תסביר לי.

שי נגיד: אני מעדיף משהו לגופו זה לא שאלה טובה. אמרתי אני חושב, ואולי בניגוד לסיעה שלי, אני חושב שכן

אפשר שיהיה חוק עזר, אבל חוק עזר לא כזה שנותן איזשהו כוח בלתי מוגבל.

אסף נגר: אם אתה רוצה לעשות את זה ענייני, הענייני זה ככה, בגדול, כשבנינו את הדבר היפה הזה שנקרא

מועצת קרית יערים בקואליציה הזאת, גם בהסכם 24, גם בהסכם 25, אמרנו שאנחנו נדון על כל חוקי העזר

לא שיוגש לנו חוק עזר, כזה ראה וקדש ותצביעו בעד. ההגינות שלנו מול ראש המועצה וראש המועצה מולנו,

זה לשבת לדון על כל חוקי העזר שעברנו עליהם כבר וכל שכן, על העתידיים. לא להגיד שלוש שנים עבדנו על

החוק, תאשרו לנו את החוק. חבר'ה, עבדתם שלוש שנים, תודה רבה. אנחנו, יש לנו הסכם עם ראש המועצה,

שלא יכולים להתאים לעבודה שלכם של השלוש שנים האחרונות. נקודה.

אורי פוקס: אני רוצה רגע לשאול שאלה. הרי הכול מתחיל ונגמר בסעיף של הוועדה המקצועית, סעיף 5 נכון

אגב גם בסעיף 5 גם כתוב"בהפעילו את סמכויותיו לפי סעיף 4 ," כן? אז זאת אומרת שבעצם אתה יכול להפעיל

את סמכויותיך בסעיף 4, ואז יש איזשהו סעיף, שורה אחרי זה שסותר את עצמה"שיהיה ראש המועצה כפוף

לאמות המידה שתקבע הועדה המקצועית". אבל זה נעזוב בצד, האם אתה מוכן שהועדה המקצועית היא תקבע

ביחד? זאת אומרת, אתה בהסכמה. האם אתם מוכנים שהוועדה המקצועית תוכל להיקבע בהסכמה שאנחנו

ביחד, אנחנו נחליט על ועדה מקצועית.

יצחק רביץ: הוועדה המקצועית קבועה בחוק., כתוב פה, מהנדס המועצה, היועץ המשפטי והמנכ"ל.

שי נגיד: אז זה מה שאנחנו שואלים, האם אתם מוכנים לשנות את החוק?

יצחק רביץ: אם תראה לי מקום אחר, אני אהיה השני. תראה לי מקום אחד שכתוב אחרת, כן, אני השני,

בסדר? אני איתך. ועדה שמורכבת מנציגי ציבור זה פוליטי, חייבים וועדה של אנשי מקצוע.

שי נגיד: לגופו של עניין, אתה מסכים איתי שאין פה שום דבר מקצועי?, מה של המקצועי פה? תשים פה רב, זה

הרבה יותר הגיוני. בשביל לראות שאין פה לשון הרע ואין פה צריך ויש פה עניינים של צניעות, מה זה קשור

למהנדס? המהנדס יודע צניעות? המהנדס יודע לשון הרע? מה עכשיו זה? הוא יודע הנדסה, הוא לא יודע לשון

הרע, מה זה קשור למהנדס? זה לא רשום.

עו"ד אביבה לוי: אבל הוועדה המקצועית קובעת קריטריונים, זה מה שהיא עושה.

אורי פוקס- אביבה, אם אני אומר משהו וראש המועצה אומר משהו אחר, ואת בועדה המקצועית למי את

שומעת?

אסף נגר: אביבה, רק אפשר לומר, הקריטריונים כבר נקבעו, כתובים, מוכנים, כי שלוש שנים עבדתם עליהם.

הוועדה המקצועית היום היא מגולמת ממי?

יצחק רביץ : כתוב. מהנדס, יועץ משפטי ומנכ"ל המועצה.

אסף נגר: אוקיי. כל האנשים האלה, זה אנשים שעובדים תחת ראש הרשות,

אורי פוקס: זה בחוזה שלהם. הם לא יכולים לעשות משהו אחר.

יצחק רביץ : זה קיים בכל הרשויות. ושם חברי המליאה והמועצה נותנים אמון במערכת, שהיא תעבוד ישר

והגו ן ואני נותן אמון מלא בצוות המקצועי.

אורי פוקס: אם אתה רוצה להעביר את זה בצורה שאנחנו נסכים עליה, אנחנו לא נסכים על הכל, אבל הבעיה

שלנו זה סעיף 5, זה מתחיל ונגמר בסעיף 5. היה פה הרבה פעמים אנשים שהשקיעו כסף בתליית מודעות ואנשים

אחרי יום אחד הורסים להם את כל ההשקעה הכספית שלהם. אבל לא בקונסטלציה שיש ועדה מקצועית שהיא

לא באמת ועדה מקצועית.

יצחק רביץ: כי זו ועדה מקצועית, זה אנשי מקצוע, זה יועץ משפטי שהוא נקי כפיים ובר לבב, זה מנכ"ל שהוא

נקי כפיים ובר לבב ומהנדס.

אורי פוקס: אתם צריכים להביא פתרון לסעיף 5 .

ישראל איפרגן: הוועדה המקצועית יכולה להיות כפופה לוועדה חיצונית?

יצחק רביץ: אין דבר כזה. יש ועדה מקצועית שראש המועצה כפוף לשיקול דעתה. זה אנשי מקצוע שאנחנו

נותנים בהם אמון בכל נושא ועניין. הם נבחרו, הם אנשים הגונים וראויים ובכל הרשויות בארץ כך זה נהוג, ואף

אחד מכם לא הצליח להסביר למה כאן אנחנו מריכים להיות שונים.

הצבעה:

בעד: יצחק רביץ, אברהם וינטרוב

נגד: אורי פוקס, שי נגיד, אסף נגר, ישראל איפרגן

____________ _____________

אבי רוטנברג יצחק רביץ

מנכ"ל המועצה ראש המועצה