פרוטוקול ועדת איכות הסביבה ושפ-ה

ישיבת הוועדה לאיכות הסביבה

תאריך 21.10.2020

בבית רן סנדרס

נוכחים: יו"ר הוועדה אביבה מנצור, חמדה ארנון , יובל

צור – אורח, עודד חלמית, גדי שלסקי, יוסי פינחסי -

מנהל שפ"ה ואיכות הסביבה, איתי נצר, טבי דינרי, רן

סנדרס - המארח, רוני נצר, ציפי ריינשטיין, אורן תבור-

מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה

אביבה: יוסי התבקש להתייחס להתקדמות פיילוט איסוף

הגזם ולשביעות הרצון מההתקדמות, וכן למיכלי המיחזור.

יוסי- מעבר ליום גזם, בחנתי במבט לאחור יעדים שהצבנו

לעצמנו בתחילת התהליך.

יעד א' הגזם, ניקיון רחובות - מעבר ליום אחד

ותיאום הוצאת הגזם לאור הבעייתיות לכינוס ימים

מסוימים.

פינוי הגזם – למעט ימים מסוימים שהיו באפריל מאי ומרץ

, כמות הגזם גדלה כמעט כפול , הגזם פונה על פי תכנית

העבודה פלוס חריגים – תושבים שעברו דירה, נפל עץ, -

עמדנו ביעד של הוצאת הגזם לפי הימים שנקבעו.

.2 פניות לאי פינוי גזם - בתקופת הקורונה הוכפלה כמות

הגזם שהוציאו התושבים, בפועל יש ירידה של %50

בפניות על אי פינוי הגזם. העבודה מסודרת ומתואמת יותר

מאשר בעבר.

משום שיש תוכנית סדורה לפינוי גזם על פי אזורים , יש

גם תכנית ניקיון. במכרז הניקיון החדש יש פחות תשומות.

הרבה פעמים עושים ניקיון דיפרנציאלי, משקיעים

ברחובות מלוכלכים יותר. לדעתי, על פי הסיורים,

היישוב ותחושת הניקיון, אם פעם הייתי רואה ערימות גזם

גם אם הרחוב היה נקי, הרי שתחושת הלכלוך הייתה

קיימת . היום מרגישים שהיישוב נקי. בתקופת נשירה זו

היישוב נראה מלוכלך בגלל העלים. זה רוב הלכלוך ביישוב.

המלצתי ליובל להמציא עוד רכב (???)...

היתה תגובה של שימי, [אקט פוליטי]. תפעול הפיקוח יש

תחושת שליטה ואין בלבול. התושבים יודעים מתי מפנים

וכו'.

במכרז הגינון החדש עוברים לעבודה של חמישה ימים

בשבוע. ההצלחה היא בכל הפרמטרים, לשמחתי המהלך

יוצא לפועל. הצעתי להמשיך במתכונת זו, להגביר הפיקוח

על התושבים ולהמשיך בהסברה לגבי הוצאת הפסולת,

הגזם, פסולת גושים וכו'

זאת לגבי המעבר ליום הוצאה אחד של הגזם.

רן: רכב התיאוט לא נכנס להרבה מבואות

ציפי ריינשטיין: לרחוב שלי לא נכנס בכלל [רחוב טופז]

רן: תושבים מתלוננים כי הוציאו את מכוניותיהם מהרחוב

כדי לאפשר לרכב להיכנס לנקות, אך זה לא הגיע.

העובדים בפינוי הגזם צריכים לטאטא עם מטאטא

•

כביש את סביבת המקום ממנו נילקח הגזם. ברחוב

גילבוע יש מקומות בהם הוצאת הגזם היא ביום א, ואז

מאפשרים להוציא גם בשבת. זה לא תקין.

תופעה – שמים הגזם על המדרכות וחוסמים אותן.

ברחובות דן והגילבוע מדרכות צרות. רצוי לשים

הגזם על הכביש.

תגובה: בלתי אפשרי

רן – במקום לשים הגזם בחנייה, לשים על הכביש.

תגובה: רחוב טופז, למשל, הוא רחוב צר. לכן זה בלתי

אפשרי.

רן – מותר ביום א להוציא גזם, שמים על המדרכה, פעם

בשבוע אין מעבר במידרכה.

יוסי – זה מה שקורה מחוסר משאבים. המנוף מטאטא

אחריו. משאיר אחריו נקי.

רן – שישאירו סביר, לא ברמה של פרפקט

יוסי - שהעלים ירוכזו בשקית, ולא בתפזורת , יזמנו חוק

עירוני בנושא. מחכים לאישור של משרד הפנים

אביבה - רכב התיאוט הגדול הנוכחי, אינו תואם את צרכי

היישוב , הוא מרעיש, ויש לו קושי להיכנס למבואות.

יוסי – זה לא הרכב שצריך להיות פה, זה עניין משפטי

שעובדים עליו.

יובל צור: למדרכות יש פתרונות יותר טובים מהמכונה

הזאת . יש מכונות יעילות יותר. זה כמו עגלת נקוי

מסדרונות בסופר מרקט.

יוסי – פעלנו על פי מכרז המיחזור הקודם, לא היה פינוי

מספק. במכרז החדש שיפורסם בימים אלה עשינו שינויים

שייתנו פתרון.

עוברים תוך שבועיים לאיסוף הראשון של השקיות

הכתומות, כל פינוי האריזות יוצא מהבתים על ידי

שקיות אלה . מיכלי מיחזור הנייר יהיו גדולים

יותר, ובכמות גדולה יותר, כשהמטרה היא למחזר יותר

נייר, בשיטה הזולה יותר לפינוי .

אביבה – יש לזכור שאנחנו בימי קורונה, יש משלוחים

רבים וכמות הקרטונים עולה .

רן – יש לדרוש מהתושבים לקפל את הקרטונים

יוסי – בכל מקום עושים זאת

טבי – יש לנקוט בפעולת הסברה לציבור.

יוסי – השקיות הכתומות

כל תושב יקבל שקית כתומה מפלסטיק. מחר בני נוער

יגיעו לעשות את הקיטים של השקיות שתחולקנה לבתים

בשבוע הבא.

יובל יפרסם בציבור.

אביבה – על השקית עצמה כתובות ההוראות מה ניתן

להשליך לתוכה .

פחים ירוקים :

בכוכב יאיר יהיה פינוי אשפה פעמיים בשבוע. בימי ראשון

ורביעי. החל ממחר מחלקים פחים בנפח 240 ליטר. צור

יגאל פינוי האשפה בימים שלישי ושישי.

יוסי – בעתיד ניצור תאים לפחים.

אביבה: קשה לסנכרן בין הצרכים. המכרז החדש לפינוי

האשפה, רכישת הפחים וחלוקתם, בניית המסתורים, וקבלת

התמיכה הכספית .

בשמנו כתב יובל כי תהיה זו בחירה של אנשים. הפחים

השחורים יישארו לתושבים וממחר יתחילו לחלק

את הפחים 240 ליטר. נושא המסתור יסובסד על

ידי המשרד לאיכות הסביבה, בדצמבר אנחנו

אמורים לקבל את הכסף. ההשתתפות שלנו היא בגובה

%.10 יש אלף תשעים וששה בתי אב בכוכב יאיר

שאמורים לקבל את הפחים ולא ניתן היה לצערנו לסנכרן

בין כל הפעולות , אי אפשר לבנות למעלה מאלף בתי מסתור

לפחים ביום או יומים, לכן הפחים יוצבו בפינת

החנייה בשלב הראשון

ברחובות שיש בהן מדרכות צרות, תהייה חסימה של

המדרכות

אביבה – אנשים יצטרכו להתאים את המיקום של הפחים.

רן: בנושא האשפה, המכרז יוצא לדרך באחד

לנובמבר, ואי אפשר שלא לחלק הפחים?

אביבה – אין אפשרות לדחות, סיכמו עם רכב פינוי האשפה

על פעמיים בשבוע.

יוסי – כלובי הבקבוקים לא יוחלפו.

ציפי – מייכלי הנייר שניים וחצי קוב, יוחלפו

רן –[קרטוניות] יש מיכלי פינוי עם מדחס. למה לא

מכניסים כאלה?

יוסי – עלות תחזוקה שוטפת גבוהה. בטיחות: ילדים יכולים

להיכנס פנימה, חס וחלילה.

המכרז מוכן, צריך להתפרסם בכל יום.

אביבה – מחלקים לתושבים חמישים שקיות, כתומות, כל

אחת לשבוע. אנשים אורזים המיכלים ושמים בשקיות.

ביום א מתחילים לחלק.

ציפי – בני רצה לאמר שבשדרות הארץ מדי לילה

מתבזבזות כמויות עצומות של מים.

רן – בכל מקום של דשא, שהוא צר, יש בזבוז מים.

יוסי – אפשר להחליף לחלוקי נחל, או דשא סינטטי.

אביבה – לא דשא סינתטי ולא רגיל.

רן - צמחייה ברת קיימא, אם עושים תכנון של כמה אדניות

טיפוסיות

רוני – יש לזה ייתרון כי צמחייה ממתנת את ההתחממות

אביבה תודה לך יוסי .

הזמנו למפגש הערב את יובל צור לדבר על קרינה בלתי

מייננת והשפעתה על האדם.

יובל: הכניסו לבתי הספר מערכות ,wi-fi כאלה

שמשתמשים בבתי מלון, 100 ג'יגה לשנייה, והיא מטפלת

באלף ארועים בשנייה

אם יש אלף אנשים עשו באותה

שנייה enter אז המערכת יכולה לטפל בזה.

למה צריך כמות כזו בבית ספר?

כי כשמתכננים להכניס טבלטים והטלפונים של הילדים

וההתקנים שמחוברים לאינטרנט מגיעים למצב של שש

מאות משתמשים שכל אחד כפול, טבלט, מגיעים לקרינה

חזקה.

לפני מספר חודשים הזמין אותי יובל לפגישה עם מנהלת

החינוך. רצו להכניס מחשבים ניידים לבתי הספר, מבחינת

אספקט הקרינה זה לא הגיוני, מעבר לכך שמוסדות

חינוך שניסו זאת חזרו לרגיל. באבן יהודה, בת

ים הכניסו טאבלטים וחזרו בהם. בכפר שמריהו הוחזר

הלימוד הקונבנציונאלי מסיבות חברתיות. ההורים התלוננו

שהילדים מאבדים יכולות חברתיות.

השיחה שהתקיימה התחילה ברצון להכנסת טאבלטים

והשאלה הייתה מה מחלקת חינוך רוצה לעשות עם

הטאבלטים. לא הייתה תשובה טובה לזה, אחת התשובות

היתה - רוצה לקחת הילדים לאי הרקפות למשימת חקר.

אפשר לקנות עגלה של מחשבים ניידים מחוברת

לעשרים מודמים אלחוטיים ואפשר להפעילם ולכבותם ,

העלות נמוכה.

לא היו תשובות טובות מה הולכים לעשות עם זה.

מי יתחזק? מדובר על משרה לתחזוקה של כל המכשירים

בבית הספר.

ההבדל בין בתי מלון ובתי ספר הוא שארבעים משתמשים

בבית הספר נמצאים באותו חדר בעת השימוש. בעוד בבית

מלון יש שני משתמשים בחדר, והם רחוקים מהאורחים

האחרים. ארבעים תלמידים יושבים באותה כיתה,

הראוטרים מחוברים כל הזמן,

הקרינה היא הבעיה העיקרית – בניגוד לדברים מבורכים

שהוועדה הזאת עוסקת בהם: עשן, רעש, פסולת - לגבי

הקרינה אנחנו לא יודעים מתי היא נמצאת ובאיזו כמות.

לכן היא מסוכנת. אנחנו יכולים להיות מודעים לעובדות

לנתונים המדויקים כשעוקבים אחרי הדברים מקרוב

ומגיעים למסקנות על ידי חישוב. אם רוצים לעשות

שינוי צריך לבדוק משהו בעל דרגת קרינה נמוכה

יותר.

למשל, יש שיעור מקוון . מערכת wi-fi תפעל ותכבה עם

תום השיעור. זה עדיף אבל יקר יותר. יותר קל לשים

ראוטר שכל הזמן עובד. יובל ארד לקח את הדברים

לתשומת לבו. הוא לא התקין את המערכת המנוהלת אלא

הוסיף מוד, ולא פתח את המערכת לטלפונים הסלולריים

של הילדים. המערכת פתוחה לטלפונים של המורים.

משרד החינוך מבחינת חוזר מנכ"ל צריך להעדיף רשת

קווית על רשת אלחוטית. כל חבילות ההתקנה הן אלחוטיות.

לא ראיתי בית ספר שהתקין רשת קווית. זה עולה פי עשר.

למעט בכיתות מחשבים ששם הרשת היא קווית.

הוועדה הזאת צריכה להיות ערנית לכל שינוי וקונסטלציה

במערכות אלה בבתי הספר בפרט. הילדים רגישים יותר

בגופם להשפעות הקרינה, ככל שהעור יותר מוליך החשיפה

שלנו לקרינה נמוכה יותר. ככל שאנחנו מתבגרים רמת

המוליכות שלנו עולה

[העור של המבוגר בשל המוליכות שלו היא יותר קטנה ואילו אצל

הצעירים הרקמות יותר עדינות, הן מתחלקות במהלך צמיחתו וע"כ המוליכות היא גבוהה ]

הוועדה צריכה לבדוק באופן תקופתי , לעקוב אחרי

הממצאים, להיות מודעת לכמות הקרינה שהמערכות יכולות

ליצור. יש להיערך לדברים בפן של איכות הסביבה.

בדיקת קרינה מתבצעת אחת לחמש שנים, וגם במקרה של

שינויי תשתית.

קרינה מרשת החשמל – אם יש שנוי ברשת החשמל, זו

קרינה מסוכנת.

בנושא ה fi_wi - יש לו מנגנון שהראוטר שואל

את הסביבה מי נמצא, בתדירות של עשר פעמים

בשנייה.

יש אנשים הרגישים לקרינה ולא יכולים לסבול את ה -wi

fi

אנחנו רוצים קידמה, אבל יש לבצע את הדברים בחכמה,

להפחית קרינה ככל שאפשר, למדוד איך אנחנו בהשוואה

למקומות אחרים. ביקשתי מיובל לעשות פיילוט. הוא

התקין את המערכת בכל בתי הספר.

אביבה – מה היא תדירות בדיקת המצב המומלצת?

יובל – כל חמש שנים בדיקת החשמל,

אם קיימת החלפת תשתית - בודקים מחדש.

הדרך שלנו להתמודד עם זה היא רק דרך בדיקת רמת

ההקבלה של כמות הקרינה לסביבה הביתית.

אם בבית שלושה משתמשים בראוטר ביתי, צריך לראות

פי כמה הקרינה עולה בסביבה מסוימת בהשוואה לסביבה

הביתית. לבדוק את המשמעויות של הממצאים, והאם

עוברים לסף מסוכן.

בארגון הבריאות הבינלאומי יש סטטוס לכל מצב, במסגרת

זו הקרינה הבלתי מייננת נמצא בדרגה השנייה .

הוועדה צריכה לבחון לפני תחילת השנה את סטטוס

המערכת האלחוטית. לבדוק אלטרנטיבות.

קרינה מייננת – תגובת הגוף לגלים בתדרים שונים היא

שונה. יש תדרים לא בריאים לנו. קרינת רנטגן נמצאת

בתדרים הגבוהים וקרינה זו בעצם מוסיפה מטען

חשמלי לסביבת התאים בגוף. זה מסרטן.

קרינה בלתי מייננת – שדה אלקטרו מגנטי שפוגע בגוף

ואינו מוסיף מטען חשמלי.

תודה ליובל צור.

אביבה עמוד הפייסבוק :

היה לי עימות לא פשוט עם יובל ארד הגעתי למצב בו

הודעתי על עזיבה לאחר מספר שיחות התרצתי. שקיפות

המידע בעיני חשובה ביותר .

בסופו של דבר, העמוד יישאר עמוד אבל בלי שם הוועדה.

חשוב לי שכל פרוטוקול וכל מצגת יוצגו באתר. בנוסף זה

ייכנס גם לעמוד של הקבוצה וינתן יהיה להפיץ את החומר

גם ביתר עמודי הפייסבוק. נחשוף גם את המצגות בעמודי

הפייסבוק. יובל עובד קשה. רוצה בטובת היישוב. הוא הבין

שחשוב לשקף לציבור את פעילותה של הוועדה .

תגובה: שואל אם בדף יש מקום להתלונן על דברים?

אביבה בוודאי אבל השאלה היא איך ?

תגובה: שינוי תפיסה.

ניתן לכתב בדף של גדי ושלי. ובאתר המועצה יעלה כל

החומר של הוועדה.

בנוסף אפשר לפרסם כל החומר הנוגע לפעילות איכות

הסביבה

אביבה, עונה לרוני נצר – בנושא בית קברות:

יש עוד כמה מקומות בגבעה של בית הקברות ויש אופציה

לקבלת שטחים באזור המערבי של היישוב, אחרי היער

. הממוצע שלנו עשרים מתים לשנה. נכון להיום למעט

מספר הקברים שנותרו הפתרון: קוברים בשתי קומות.

רן – יש תכנית הצללה והסתרה של בית הקברות,

הסתרה מהשכונה החדשה על ידי צמחייה. וויכוח

בין המועצה הדתית והחילונית מי יישלם. אבל יש תכנית.

צריך לממש.

אביבה – הוועידה העולמית למשבר האקלים תתקיים

בשנת 21 ועד הראשון בנובמבר ניתן להגיש להגיש תכנית.

אורן תבור:

חווים שינויי אקלים בצורה מקומית. אצלינו שריפות יער

הקורונה עצרה אותנו קצת, פורום היערכות של יישובי

השרון לשינויי האקלים.

אנחנו מייצגים 6 רשויות מקומיות ושתי רשויות אזוריות.

אנחנו מודל אזורי שיעגן משאבים לחשיבה משותפת,

לימוד משותף, שיאפשר לעשות שני ערוצי היערכות

למשבר האקלים וקידום האנרגיה המתחדשת. אלה 2

זרועות הפעולה.

ההיבטים: – בריאות , סביבה וחוסן, זה קושר אותנו

למספר נושאים לטיפול: החוסן הקהילתי, ניהול הנגר,

שדורש התייחסות גם לתכנים, התכנון והפתרונות

הנידרשים לביצוע אותו נושא.

החירום – דרכי טיפול, נושא קירוי בית הקברות, מרחב

ציבורי, אנרגיה, חנוך והסברה, העלאת מודעות. הפורום

מעגן 3 מטרות לאסוף מיידע.

דבר שני –

העלאת מודעות הציבור ובנייה של יכולות – דבר שלישי.

כל רשות שתשתתף בפורות תקבל תכנית עבודה רשותית

בנושא דרכי התמודדות. למידה משותפת שתעניק

שיתוף פעולה אזורי ותעביר מיידע שמאד חסר.

מבחינת המתווה - פורום של חצי שנה, מתחילים בשבוע

הבא , בפגישות זום לשישים משתתפים.

עשינו פגישה , בה מסברים הדברים, במסגרת מפגש

עמיתים - ייפגשו אנשי המקצוע מכל רשות המטפלים

בנושא ונשים ייעדים לכל רשות דרך הלמידה,

שלב שלישי – לשבת עם אותם אנשים לבניית תכנית

עבודה ולקבלת תקציבים ומשאבים . מונתה אשת מקצוע

הילה, שתנהל את העניין ואנחנו , אנשי מקצוע , נלווה .

בתחום הסברה ניעזר ביובל. איש מקצוע חיצוני יישב בכל

שולחן. אנחנו נהיה הראשונים שעושים

זאת אזורית. משרד האנרגיה ייתמוך, אך כוכב יאיר אינו

עומד בקריטריונים. אנחנו נלווה את כוכב יאיר עד להגעה

למטרה.

רוני – המטרה היא למצוא דרכים להקטין את ההשפעות

השליליות, ואז תבואו עם הצעות קונקרטיות, תכנית סדורה

של מה צריך לעשות.

לכל רשות האתגרים שלה. ולכן נושא המיפוי יהיה מאד

משמעותי. גם בהיבט של שריפות יער,

שעות ניהול יקבל היישוב. כל רשות מינתה איש מקצוע

מטעמה ללוות את יישום הנושאים הנדונים

אשכול רשויות של השרון בחר לעצמו שלוש

כותרות: תחבורה, חירום ואיכות סביבה.

להם יש קושי גדול לבקש פיקוח על עצמם. בקשר לאיכות

הסביבה נדרש פיקוח ברמה האזורית, הייתי עם מנהל

המחוז בניסיון לטפל במפגעים ספציפיים. כפר סבא

מתמודדת במפגעים בתוך הרשות. יש משטרה ירוקה

אם אין יכולות פיקוח. בעבר ניסינו לעשות פיקוח, העניין

ירד מהפרק בגלל שינוי החקיקה שאינם מאפשרים לעובד

של רשות מקומית לבצע פיקוח באזור רחב. דווקא בנושא

השפכים יש הטבה חלקית, באזור שלנו הבעיה היא

קלקיליה. יש משם עדיין זרימות חופשיות. בעיני הפיקוח

על פסולת בנייה לא יעזור אם לא תהיה אחריות

אישית. שישים אחוז מהפסולת לא מגיעה ליעדה

אביבה – בחלק המזרחי של צור יגאל נהרסה איכות האזור

האקולוגי כולו , בגלל פסולת בניין .

רשמה : בלהה דבורי בתודה.

תיקונים קלים אביבה