פרוטוקול מליאה מס' ג' שלא מן המניין לשנת 2019

ה' בתמוז תשע"ט

8 ביולי 2019

מספרנו מה/5203

פרוטוקול

ישיבת מליאה שלא מן המניין מס' ג' במניין לשנת 2019

מיום שלישי, כ"ב בסיוון תשע"ט, 25.06.2019

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

משתתפים:

חברים: מר יוסף ניסן - ראש המועצה

גב' ברוריה אליעז - חברת מועצה וסגנית ראש המועצה

גב' יהודית בלום - חברת מועצה

גב' רונית דמרי עייאש - חברת מועצה

גב' עדי זנד - חברת מועצה

ד"ר עפר לוי - חבר מועצה

מר כפיר מימון - חבר מועצה (נכנס באיחור)

עו"ד קובי נודלמן - חבר מועצה וסגן ראש המועצה

מר שלומי שטרית - חבר מועצה וסגן ראש המועצה

סגל: עו"ד קרין כהן - יועצת משפטית

מר שמואל לביא - מבקר המועצה

גב' עדנה זטלאוי - מזכירת המועצה

רו"ח ליליאן אדרי - גזברית המועצה

גב' בתיה הרפז - מנהלת מחלקת חינוך

מר דני מלכה - ממונה שירותי חירום

מר נפתלי אדר - מנהל לשכת ראש המועצה

על סדר היום:

אישור צו הארנונה לשנת .2020

2

מר יוסף ניסן: כראש מועצה האחריות היא בסופו של דבר עליי. עבדתי יחד עם

הגזברית על הארנונה. כשנכנסתי לתפקיד רבים מכם אמרו לי

להעלות ארנונה ואני סירבתי, אתם יודעים את זה. אגב יכולנו

להעלות ב-%4%-3 בשנה שעברה, כולם פה הייתה הסכמה מלאה.

בסופו של דבר לא העלינו, הרבה הרבה בזכותי, כי חשבתי שזה נכון

לראש מועצה להיכנס לתפקיד, ללמוד את תקציב המועצה, לראות

אם אפשר להתייעל, אם אפשר לחסוך, ועשינו את זה. קיצצתי גם

בנושא של הגינון, ובנושא של הניקיון, ובנושא של הביטחון, כי לא

הייתה ברירה. צריך לאזן את התקציב, יש לנו אחריות כלפי

התושבים שלנו. אני לא יכול להתפזר בהוצאות ואחרי זה לא יהיה

לנו כסף לשלם לקבלנים, כי זאת התוצאה של התנהלות לא

אחראית. לכן נכנסתי לתפקיד ואחרי 7 חודשים בתפקיד, אני אומר

לכם שאין ברירה, כדי לתפעל את היישוב ברמה סבירה, להחזיר את

השירותים שהורדנו ולשפר את כל הרשימה הזו שהעברנו לכם של

נושא חינוך, רשימת צרכים ככה אני אתן בהיי לייט. תכניות

משותפות בחינוך, תכניות משותפות + מימון פסיכולוג באשל

הנשיא. הגדלת תקציב סל החינוך, הגדלת שכר סייעות בית הספר,

מלגות לסטודנטים, מרכז לגיל הרך, מענה תקציבי לתוכניות חינוך,

פעילויות אחרי צהריים, מועדון הנוער, ימי עיון והדרכות. בגינון

אני מדבר על שתילה של עצים וצמחים, אין לנו כסף לשתול צמחים

שנבלו ומתו. על פי ההסכם שלנו עם הקבלן אנחנו צריכים לספק

את הצמחים, אין לנו את הכסף הזה. ואני נמצא לפני שוקת שבורה

כבר במצב הזה. 5,000 ₪ לטרקטור שינכש את העשבים ויהודית

העירה על זה, על עשבים שמאיימים להצית את בתי התושבים, אין

לנו את הכסף הזה. אז אני לא יכול, הנה הגזברית פה תעיד, באתי

אליה ביקשתי ממנה, היא אומרת: 'אין מאיפה', ואין מה לעשות.

האחריות שלנו מחייבת שמירה על תקציב מאוזן. אז אני מדבר על

עובדי גינון, איכות הגינון, ניקיון הרחובות, גינון כיכרות, יש פה 2

כיכרות שעדיין לא גיננו אותם, הן עומדות ריקות, מי שמכיר נכנס

ליישוב וממשיך ישר, נתקל ב-2 כיכרות שאין עליהן גינון. הרחבת

השוק, שיפוץ והצטיידות נחליאלי, החלפת תאורת לדים, תכניות

פיתוח, שיפוץ גן קונסרבטוריון, אחזקת חניונים, המשך תיקון

מדרכות וכבישים, סיום בניית מרכז הצעירים, מרכז למחול +

הצטיידות, הנגשת כל מוסדות הציבור, אנחנו צריכים להנגיש אותם

על פי חוק הנכים. שדרוג מערכות המיזוג למוסדות, אין כמעט יום

שלא נוחתת על שולחני עוד בקשה: מזגן התקלקל, להחליף את זה

נשבר, זה לא עובד, המקרר הזה, אין כמעט יום כזה. וככה מנהל

יישוב, אין מה לעשות. שדרוג ואבזור וחידוש גני המשחקים. גני

המשחקים לא עברו שדרוג כבר 6-7 שנים לפחות, ברובם חוץ

מנחליאלי, תכנון מעגלי תנועה חדשים, יש פה עוד בבינוי תראו

רשימה של 30 דברים. אמבולנס, הגעתי לסיכום עם מד"א, שלומי

גם מכיר אותו, שהם יספקו לנו את האמבולנס ואנחנו נספק את

האיש במשרה מלאה שיוכל לתפעל את האמבולנס הזה. לא יהיה

לנו את הכסף הזה לתקצב את אותו בן אדם, אנחנו נצטרך לעשות

פה שמיניות באוויר, אני אנסה למצוא פתרון בכל דרך. אבל אתם

צריכים להבין שגם להעלאת ארנונה יש משמעות גם בדבר הזה.

אירועי קיץ, תחזוקת היישוב, שמירה ואמצעים כולל חפירת תעלה

3

מסביב ליישוב, שיפוץ מכלאת כלבים, הקמת מרכז שפ"ע, העתקת

המחסנים ממרכז היישוב למקום אחר, מציאת פתרון לפארק

הציפורים, אם זה אבטחה, אם זה שמירה, חיזוק המועדון לגיל

השלישי ומועדון 55 והגדלת התקציבים, תנאי עבודה של עובדי

המועצה עם השתלמויות, שיפור השירות, מענה לאפליקציה, שיפור

תקשורת, מנהל תחום קהילה, יש לנו השתתפות בשכר גם שמה זה

נופל עלינו. מעבר למכלי אצירה גדולים עם הצטרפות לאשכול,

ניקוי עשבייה בכל היישוב, גיבוש מבנה ארגוני תקין במועצה, תיקון

במפרים ביישוב. אגב ההלוואה שלקחנו גם אותה צריך להחזיר.

שיפור המידע לתושב, כולל התושבים המבוגרים שלא מחוברים

לפייסבוק. חיזוק קבוצת ספורט ייצוגיות עממיות וטריאתלון

כדורסל ואופניים, קידום מועדון עסקי שגם להם יש צרכים,

תכניות עבודה ומעקב אחר ביצוע שזה גם עולה כסף, ייעוץ משפטי

שגם הוא לא מספיק לנו הנה תעיד על זה קרין כאן, החזרת

הלוואות, בקיצור רשימה מאוד ארוכה של להפעיל יישוב בסדר

גודל של להבים, ככה על קצה המזלג.

העברנו לכם למייל את כל הבקשות שלנו ואת ההסבר שלנו למה

צריך להעלות את הארנונה ב-%.7.5 עכשיו %7.5 זה סדר גודל של

65-70 ₪ לבית אב בלהבים. משרד הפנים אישר העלאה של %,2.58

שזה הצמדה למדד, שזה למעשה משאיר אותנו ב-.0 ולכן היה פה

צורך להגדיל בעוד %.4.9 מהבדיקות שאני ערכתי וערכתי הרבה

בדיקות, הציבור איתנו, הציבור עם ההחלטה שלי, בסדר? יעידו פה

חברים אגב ששמעו ממקור ראשון, נערך פה גם דיון בעניין הזה. ו-

%2.58 זה למעשה משאיר אותנו ב-.0 העברנו לכם הרבה חומרים

שמסבירים מה קרה משנת 2014 בתקציב. הרי שואלים איך עד

היום היה תקציב מאוזן? מה קרה פתאום? נכנס ראש מועצה חדש

פתאום אין כסף? נכון. נכנס ראש מועצה חדש ופתאום אין כסף.

הנה הגזברית פה תעיד-

גב' ליליאן אדרי: זה לא פתאום.

מר יוסף ניסן: לא, משנת -2014

גב' ליליאן אדרי: ההסברים מראים שזה לא פתאום.

מר יוסף ניסן: ההסברים מראים שהיה תהליך שהוביל לזה שאין כסף בקופה. מ-

2014 התקציב אוזן על ידי קרן לעבודות פיתוח. קרן לעבודות פיתוח

זה קרן שמקבלת את הכספים כתוצאה מאגרות פיתוח, שכונה

חדשה של שרונית שנכנסו המון כספים, וכל שנה נלקח משמה כסף

גם לפיתוח היישוב וגם לאיזון התקציב. למשל בשנת 2015 נלקחו

1,700,000 ₪ לאיזון התקציב מהקרן לעבודות פיתוח. או למשל

בצוק איתן בשנת 2014 קיבלנו עוד 503,000 ₪ ממשרד הפנים, זה

הכנסות חד פעמיות, שבמקרה אזנו את התקציב. בשנה הבאה הקרן

לעבודות פיתוח הולך להתרוקן. ולכן האחריות שלנו מחייבת

להיערך לכך בהתאם. ולהיערך תקציבית על מנת שנוכל לספק את

השירות לתושבים שלנו, שהם של כולנו, האחריות היא לא יוסי

ניסן, האחריות היא לא יוסי ניסן מול חברי המועצה. האחריות של

יוסי ניסן היא מול התושבים, וגם שלכם מול התושבים. אין פה לא

מחלוקות פוליטיות, כפיר אתה מפריע, כפיר אתה מפריע לי.

4

מר כפיר מימון: אני מסתכל בתמונות-

מר יוסף ניסן: אז אל תדבר, כי זה מפריע.

מר כפיר מימון: אני מסתכל בתמונות, זה לא מפריע לך.

מר יוסף ניסן: אתה מדבר אבל.

מר כפיר מימון: אני מסתכל בתמונות, זה לא מפריע לך.

מר יוסף ניסן: ב-2018 אוזן התקציב מקרן לעבודות פיתוח 1,340,000 ₪, ארנונה

שוטפת מסקר נכסים, עשו סקר נכסים שהגדיל את ההכנסות. עידן

הנגב גם שמה זה סיפור מורכב בעידן הנגב. יכול להיות שבשנה

הבאה לא נראה את הארנונה, כתוצאה מבניית בית עידן הנגב,

שכבר בשנתיים האחרונות קיזז את הארנונה ב-%50 לתושבי

להבים. זאת אומרת לא קיבלנו את כל מלוא הארנונה שמגיע

ללהבים על פי ההסכם, קיבלנו רק %50 ממנו, כתוצאה

מהתחייבויות של חברת עידן הנגב, שאנחנו גם שותפים בה. יש פה

תמרוץ היתרי בנייה עוד 173,000 ₪. כל ההכנסות האלה הם חד

פעמיות, סתם לסבר לכם את האוזן, בשנת 2018 2,900,000 ₪

מסכומים חד פעמיים שנכנסו למועצה, כולל קרן לעבודות פיתוח

שעוד היה בה כסף, אזנו את התקציב. זאת אומרת 2018 רונית

2,900,000 ₪, אפשר לומר במקרה התקבלו לתקציב ולכן אזנו

אותו. מה שלא יהיה לנו כנראה בשנה הבאה בוודאות כמעט גמורה.

ולכן האחריות היא מחייבת אותנו. משנת 2014 לא עלתה הארנונה

באופן חריג בלהבים. אנחנו מדברים על יישוב שגם אם היינו מעלים

את הארנונה עכשיו עדיין היינו זולים מעומר וממיתר בין %5 ל-

%.7 אגב משרד הפנים מאשר העלאת ארנונה והם מתחשבים ביחס

שלנו לשכנות, כמה השכנות גובות ארנונה וככה גם מאשרים לך.

זאת אומרת אין פה משהו שהוא לא סביר או לא נכון. את כל

הדברים האלה כבר קיבלתם, כל דבר מה אומר ומה ההשלכות.

תראו בסופו של דבר אני כאן משרת את התושבים, בשביל זה בחרו

בי. אני חושב ש-%7.5 זה ארנונה נכונה לשמור על רמת השירותים.

אגב זה המקסימום שאפשר להעלות, יכול להיות שאם היה אפשר

יותר היינו גם את זה שוקלים. כי בסופו של דבר תושבים שעברו

ללהבים רוצים לקבל שירות ברמה הכי גבוהה, וזאת האחריות

שלנו, זאת האחריות שלנו. מי שרצה לגור בבאר שבע מקבל שירות

ברמה של באר שבע או השכנים שלנו, זה בסדר גמור.

הכול בסדר. לפעמים אני עובר בבאר שבע אני רואה את העשבים

בדרכים, אני אומר: אוי ואבוי לי אם דבר כזה קורה בלהבים, אני

מקבל-

גב' יהודית בלום: יש לך גם בלהבים את זה.

מר יוסף ניסן: אני מקבל טלפונים, אבל בסדר. בסופו של דבר אלה הדברים, אני

בסופו של דבר אקבל את כל מה שתחליטו זה אצלכם חברים, זה

אצלכם. מה שתחליטו זה השירות שהתושבים יקבלו בשנה הבאה,

פשוט מאוד, מאוד פשוט.

5

מר כפיר מימון: זה לא...

מר יוסף ניסן: חכה, חכה, אבל אתה עוד פעם מפריע לי, ופעם שלישית אני אוציא

אותך, בסדר? פעם שלישית תפריע לי אני אוציא אותך.

מר כפיר מימון: הוא יכול להוציא על כזה דבר? אני שואל אותך.

עו"ד קרין כהן: אם יש הפרעה אז בהחלט.

מר כפיר מימון: מה נחשב הפרעה?

גב' ברוריה אליעז: חבר'ה די.

מר יוסף ניסן: אתה מפריע לי לדבר, מה אני הפרעתי לך לדבר? לא הבנתי.

גב' ברוריה אליעז: די תעזבו את זה.

עו"ד קרין כהן: ... בטלפון, נראה לי-

גב' ברוריה אליעז: זה לא נעים, די.

מר יוסף ניסן: לא לעניין, כפיר באמת. אתה מכבד את האנשים וזה לא לעניין,

באמת אתה בן אדם מבוגר. עכשיו אני רוצה שהגזברית גם תאמר

את דעתה, בסופו של דבר ההחלטה היא אצלכם, ואני אקבל כל

החלטה, ואני אנסה להתנהל עם כל החלטה שלכם, בסדר?

גב' ליליאן אדרי: הארנונה בלהבים מהווה מהתקציב כ-%.40 כלומר גם אם אנחנו

היום מעלים את הארנונה ב-%7.5 זה לא מספיק לשנה הבאה. זה

לא מספיק ל-,2019 זה לא מספיק גם ל-.2020 כשאנחנו שלחנו כאן

את ההתנהלות של 4 שנים אחורה מתוך ספרי הרשות, מתוך

דו"חות מבוקרים של הרשות, ראינו שבילד אין בתקציב של הרשות

חסר 1.5-2 מיליון ₪. אם לא היו הכנסות החד פעמיות האלה היינו

בגירעונות. ואנחנו מאוזנים בשנת 2018 במקרה ב-18,000 ₪. 2019

גם לא עדיין סגורה. אנחנו בנינו מתוך התקציב של ,2019 בנינו

כמיליון ₪ באוויר. אני אומרת באוויר, ואתם אמרתם את זה גם.

בנינו חצי מיליון ₪ מארנונה שאין לנו אותה עדיין. בנינו 400,000

₪ מזה שאנחנו מקצצים את השכר של העובדים. בנינו עוד כמה

סכומים, ואמרה את זה המבקרת של הרשות רו"ח דורית, יש כאן

משהו שהוא בעייתי בתקציב, וכתבה את זה לראש המועצה, ואני

מבינה את זה, וכל שנה אנחנו מגישים תקציב שאחוז מסוים ממנו

לא ידוע. כמו ששנה לפני כן ב-2018 בנינו על 1,700,000 ₪, שלא

ידענו %100 שזה יתקבל. אז אם גם ב-2020 רוצים לבנות תקציב

שהוא בסימן שאלה קדימה, אנחנו מה שנקרא כמו שאמר יוסי

אנחנו נקבל כל החלטה שלכם. אני רק רוצה לחדד ולהגיד שכל

אחוז שמעלים כאן ארנונה עדיין אנחנו נמצאים במצב רק לשמור

על הקיים, אנחנו בכלל לא מדברים על פרויקטים חדשים, אנחנו

לשנת 2019 הפחתנו את נושא הגינון, הפחתנו את נושא השמירה, זה

לא מוצא חן בעיני הרבה תושבים, אנחנו יודעים את זה ושומעים

6

את זה. אבל זה האילוץ שלנו. אם זה מה שאתם רוצים, אם ככה

אנחנו רוצים לקבל את השירות, ונעשים כאן פעולות של התייעלות,

אני עדה לזה. המועצה המקומית להבים מתנהלת ביעילות גם

מבחינת כוח אדם. אין עובד כאן חדש, היישובים כמו שלנו עומר

ומיתר מחזיקים עובדים מוניציפאליים כפול מאיתנו. אנחנו

מחזיקים כאן 25 עובדים, אנחנו מחזיקים את 25 עובדים האלה

כבר 15 שנה גם כשמספר האוכלוסייה הולך ועולה. אז אם אנחנו

רוצים לשמור על הקיים אנחנו צריכים כל הזמן לעדכן גם את

הנושא של הארנונה. אני רואה את המספרים יום יום, ואני אומרת

לכם שזה מאוד מאוד קשה. אני מקווה שגם 2019 תיסגר באיזון,

אבל כאן לא יכולה להבטיח ש-2019 תיסגר. לשנת 2020 יש לנו

מטלות גם חד פעמיות וגם מטלות ברמה של החלטות אסטרטגיות

כמו את המעון יום להפעיל, כמו את יום לימודים ארוך, ועוד כל

מיני דברים חדשים שרוצים לקדם, אני אומרת לכם שאני לא יודעת

אם נגיש את תקציב 2020 עם כל מה שכולם כאן רוצים וכל ה-9

חברים שרוצים כאן לקדם, לא יודעת אם הכול יהיה, אני לא יודעת

היום איך לבנות את תקציב .2020 אתם תיתנו לי את הביטחון אם

אני יכולה לבנות ולאזן. חסר לנו גם אם אתם תאשרו את ה-%7.5

שזה מדבר על 1,300,000 ₪, גם את ה-1,300,000 ₪ אני אצטרך עוד

חצי מיליון ₪, אבל אנחנו לא אומרים אנחנו הולכים ישירות לכיס

של התושב, אנחנו נעשה את כל המאמצים גם לאזן וגם להוציא את

כל ההוצאות שאנחנו תכננו. יש לי 700,000 ₪ שעומדים על הפרק

של פיצויים וסיום יחסי עובד של עובדים. תגידו לי אתם מאיפה אני

יכולה להוציא את זה, אם אני את תקציב 2019 לא איזנתי, תגידו

לי אתם מאיפה אני מוציאה את ה-700,000 ₪ האלה, שעובדים

רוצים לצאת, הגיעו לגיל ,67 מאיפה אני מוציאה את זה. זה בסופו

של דבר איך שלא תעשו סיבוב זה בסוף יהיה על חשבון התושבים,

אם אנחנו נכנס לגירעונות ב-2019 וב-,2020 זה יהיה על חשבון

התושבים. מדינת ישראל לסוציו אקונומי 9 לא נותנת מעבר

למפתחות של מחלקת רווחה ומחלקת חינוך, לא נותנת. היא

אומרת: אתם סוציו אקונומי ,9 אנחנו לא יכולים לתת לכם

לתקציב השוטף אנחנו יכולים לעזור בתקציבי פיתוח, לא עוזרים

בתקציב השוטף. ואנחנו צריכים להיות עצמאיים, לא סתם קיבלנו

רשות איתנה, כי אנחנו מוכיחים למשרד הפנים שאנחנו יכולים

ומצדיקים את העבודה שלנו פה ואנחנו איתנים ויעילים. לא נוכל

אם אתם לא תעזרו כאן לקבל החלטה, זהו זה. אני יכולה גם לתת

הסברים על כל נושא דברי ההסבר אם יש שאלות. ואם זה מובן,

אני לרשותכם.

מר שלומי שטרית: מישהו שואל לפני שאני אתחיל?

מר יוסף ניסן: מי רוצה לומר משהו?

מר שלומי שטרית: ראשית, מה זה נותן לנו שאנחנו רשות איתנה, נתחיל מהסוף,

ושאנחנו לא מקבלים תקציב ממשרד הפנים כתוצאה מזה שאנחנו

רשות איתנה? מה אנחנו גיבורים על עצמנו?

גב' ליליאן אדרי: גם אם לא תהיה איתנה, לא תקבל תקציבים.

7

מר שלומי שטרית: מה?

גב' ליליאן אדרי: גם אם לא תהיה איתנה לא תקבל תקציבים.

מר שלומי שטרית: אבל אני רואה באר שבע לא העלתה את הארנונה למשל. והיא

במינוס 150 מיליון ₪.

גב' ליליאן אדרי: וזה לא נורא.

מר שלומי שטרית: אולי יספיק טקטיקה ללכת להבראה-

גב' ליליאן אדרי: אולי כן צריך להיות גירעוניים?

מר שלומי שטרית: אולי ללכת ולהתנגח עם משרד הפנים. כי אנחנו-

גב' ליליאן אדרי: באיזה תואנה? באיזה תואנה? הם אומרים לך יש לך כלי, הם

אומרים לך, אתם סוציו אקונומי ,9 סוציו אקונומי לא של הרשות

סוציו אקונומי של התושבים. התושבים שלך יכולים לשלם ארנונה

עד סכום מסוים, זה מה שהוא אומר לך משרד הפנים.

מר שלומי שטרית: אבל ליליאן, ליליאן-

גב' ליליאן אדרי: לא רק זה-

מר שלומי שטרית: זה שהתושבים פה מיליונרים והמועצה ענייה, את מבינה את

הפרדוקס?

גב' ליליאן אדרי: אין כלי, אין למועצה כלי-

מר שלומי שטרית: אנחנו מועצה ענייה, אנחנו חוששים שגם בשנה הבאה נבוא גם עם

%7.5 ארנונה.

גב' ליליאן אדרי: למה שנבוא?

מר שלומי שטרית: למה לא?

גב' ליליאן אדרי: למה שנבוא. אנחנו אומרים לכם חסר לנו את הסכום הזה.

מר שלומי שטרית: כי התושבים גדלים פה, אנחנו צריכים לממן את שכונת שרונית,

שלא רואים שהיא מתפתחת שם, זה חשמל וזה אבטחה וזה ביטחון

וזה מיליון ואחד אלף דברים-

גב' ליליאן אדרי: נכון, נכון, נכון.

מר שלומי שטרית: וזה המון כסף.

גב' ליליאן אדרי: נכון, וכבישים וטיאוט ופינוי אשפה ועוד ועוד ועוד, כן, כן, כן. אתה

רצית יישוב עם צמוד קרקע, זה המחיר. אתה רצית לגור ביישוב עם

צמוד קרקע, אתה לא רצית לגור ביישוב עם בנייה רוויה, זה

8

המחיר. אתה יודע שכשאתה נמצא בצמוד קרקע אותו חשמל שיושב

אצלך ברחוב, אני יכולה אם הייתי בבנייה רוויה את אותו עמוד

חשמל לממן על 100 תושבים. אז אתה מבין שלגור ביישוב עם צמוד

קרקע זה עולה כסף.

מר שלומי שטרית: סליחה, אני חושב שהנושא הזה שהסוציו אקונומי ,9 אני חושב

שזה-

מר יוסף ניסן: לא אבל שלומי, לא אנחנו קובעים את הסוציו אקונומי.

מר שלומי שטרית: אני יודע איך זה נקבע, ולפי השכר...

מר יוסף ניסן: לא אצלנו, וגם אם לא נהיה איתנים עדיין לא נקבל כסף ממשרד

הפנים, הם הסבירו לך את זה.

גב' ליליאן אדרי: נכון.

מר שלומי שטרית: זה דבר אחד. דבר נוסף עם מגדלי עזריאלי. אנחנו מתחילים לקבל

מהם כסף? מתי מתחילים לקבל כסף שם?

גב' ליליאן אדרי: אני היום בבוקר-

מר יוסף ניסן: ... על היתרי הבנייה-

גב' ליליאן אדרי: אני היום בבוקר באתי למחלקת הנדסה ואמרתי להם: 'האם

החבר'ה מדיור מוגן בכלל מבקשים תעודת גמר. הם מתחילים? מה

קורה איתם?'

מר שלומי שטרית: הם לא יתחילו כי הם לא... ארנונה.

גב' ליליאן אדרי: הם עשו איזה שהיא ישיבה איתם, הם אמרו: 'אנחנו אולי עוד שנה

נבקש. אולי עוד שנה.'

מר שלומי שטרית: לא, אז בואו נחייב אותם.

גב' ליליאן אדרי: איך אתה יכול לחייב? הוא רוצה-

מר שלומי שטרית: ברור שהם לא רוצים לשלם ארנונה.

גב' ליליאן אדרי: הם רוצים לסיים מתי שהם רוצים לסיים.

מר שלומי שטרית: אבל זה לא עובד ככה.

גב' ליליאן אדרי: אתה יכול לחייב אותם? אתה יכול לחייב תושב לגמור את השלד-

(מדברים יחד)

עו"ד קרין כהן: ... לחיוב הוא לפי טופס .4

9

עו"ד קובי נודלמן: נכון.

עו"ד קרין כהן: הופק טופס 4?

עו"ד קובי נודלמן: אבל היתר הבנייה הוא ל-3 שנים.

גב' רונית ד. עייאש: ככול והופק טופס 4 ומהנדס מגיע ורואה-

גב' ליליאן אדרי: זה מה ששאלתי, זה מה ששאלתי.

גב' ברוריה אליעז: ליליאן, ההבטחה הייתה לדצמבר שנה זו.

עו"ד קובי נודלמן: נכון. והם דוחים את זה.

גב' ברוריה אליעז: ושמעתי-

גב' ליליאן אדרי: דצמבר 2019?

גב' ברוריה אליעז: כן. ושמעתי מחברים שלי שהלכו לשם ויגורו שם-

גב' ליליאן אדרי: שהם ייכנסו?

גב' ברוריה אליעז: כן. שכרגע הודיעו להם שזה ייקרה במרץ. אז זה-

גב' ליליאן אדרי: מחלקת הנדסה בשבילי הם האורים והתומים-

גב' ברוריה אליעז: זה הנכון...

גב' ליליאן אדרי: הם אלה שנותנים לנו את אותו נייר, שאומר הבית ראוי לאכלוס.

הבית ראוי לאכלוס-

עו"ד קובי נודלמן: אבל היתר הבנייה הוא ל-3 שנים.

גב' ליליאן אדרי: זה מבחינתנו-

עו"ד קובי נודלמן: ... נותנים תשובה, 3 שנים.

עו"ד קרין כהן: זה לא קשור להיתר בנייה.

עו"ד קובי נודלמן: למה? את מסיימת את צריכה לגמור ב-3 שנים לבנות, אם לא, את

צריכה לחדש את היתר הבנייה.

עו"ד קרין כהן: זה לא קשור, כשאתה-

עו"ד קובי נודלמן: למה זה לא קשור?

עו"ד קרין כהן: כי כשאתה צריך לחייב בארנונה אתה מחייב בארנונה-

עו"ד קובי נודלמן: אחרי טופס .4

10

עו"ד קרין כהן: שהנכס ראוי לשימוש.

עו"ד קובי נודלמן: נכון.

עו"ד קרין כהן: אתה לא מסתכל עכשיו-

עו"ד קובי נודלמן: אז מה את אומרת שיכין את ההיתר שלו מחדש, אם הוא לא סיים

ב-3 שנים.

עו"ד קרין כהן: כשנותנים לך היתר בנייה אתה צריך לבנות-

עו"ד קובי נודלמן: תוך 3 שנים.

עו"ד קרין כהן: להתחיל לבנות תוך 3 שנים, לא לסיים תוך-

גב' ליליאן אדרי: הם התחילו לבנות. השאלה אם הם סיימו.

עו"ד קרין כהן: בסדר, זה לא שנוי במחלוקת.

גב' ליליאן אדרי: כמו שאני מכירה-

(מדברים יחד)

גב' ברוריה אליעז: בואו נתקדם, מה יוצא מזה?

עו"ד קובי נודלמן: אין מה להתקדם רגע. אנחנו יכולים להכניס פה כספים, מדברים

פה על חוסר של כספים...

גב' ליליאן אדרי: אנחנו האחרונים שלא נרצה.

עו"ד קובי נודלמן: אז אני מנסה להבין איפה השוט שלך בעניין הזה.

עו"ד קרין כהן: לעניין שאלה זו אני מציעה באמת להגיע למקום, אולי לעשות

ביקורת בנכס, אולי יש אפשרות כן, חלק מהנכס אולי הוא כבר

ראוי לשימוש. העובדה שהם משיקולים שלהם לא מאכלסים-

מר יוסף ניסן: אין אבל חשמל ומים שמה.

מר שלומי שטרית: מה ההסכם? מה ההסכם?

עו"ד קרין כהן: זה לא בהכרח...

גב' ליליאן אדרי: יש תהליך, כשרוצים טופס -4

עו"ד קרין כהן: זה טעון בדיקה, שווה לבדוק את זה.

גב' ליליאן אדרי: יש תהליך. החבר'ה יושבים במחלקת הנדסה איתם-

11

מר נפתלי אדר: לא, אבל אתם מתבלבלים-

גב' ליליאן אדרי: הם אפילו לא ביקשו.

מר נפתלי אדר: סליחה רגע אתם מתבלבלים, טופס 4 זה משהו אחד אין, ואישור

אכלוס זה משהו אחד. הנושא הזה של אישור אכלוס, הוא זה

שמכיל בסוף את הארנונה. הטופס 4 הוא משהו הנדסי.

מר יוסף ניסן: הם יכולים להתאכלס ולשלם ארנונה בלי טופס .4

גב' ליליאן אדרי: אין שום בעיה, אם הם משתמשים בנכס-

מר נפתלי אדר: הם יכולים לא לקבל טופס 4 וכן לאכלס.

עו"ד קובי נודלמן: זה אסור.

מר כפיר מימון: אפשר לשאול?

מר יוסף ניסן: לא, הם רק משלמים חשמל %30 יותר.

מר שלומי שטרית: ... טופס -4

מר יוסף ניסן: הם משלמים חשמל, יש-

עו"ד קובי נודלמן: זה שמחברים אני מבין, אבל זה אסור.

מר יוסף ניסן: יש כאלה תושבים, גם בבאר שבע...

עו"ד קובי נודלמן: נכון, וזה אסור.

גב' ליליאן אדרי: עוד משהו שמחלקת הנדסה הודיעה לי, סליחה אני רק רוצה להוסיף

משהו, הודיעו לי, מחלקת הנדסה אומרים שהחבר'ה אמרו להם שם:

'אנחנו לא מתכוונים לאכלס את הכול, אנחנו מתחילים רק כמות מסוימת

של אולי 2 בניינים.'

עו"ד קובי נודלמן: כפו עלינו פיל והם יחזיקו אותנו.

גב' ליליאן אדרי: אז אני אומרת לך. אני אומרת מצב קיים.

מר שלומי שטרית: הם לא מצליחים לאכלס אותו, זאת הבעיה. הם גם לא ישכירו אותו

בשנים הבאות.

גב' ליליאן אדרי: אגב, גם חברת דורבן של המרכז המסחרי, אני הייתי באותה תקופה שהם

החליטו שהם לא שמים חלונות, כדי לא לשלם ארנונה, ככה הם עשו לנו 3

שנים.

עו"ד קובי נודלמן: הם יעשו לך את זה.

גב' ליליאן אדרי: והשאירו לנו את זה ככה פתוח, ואז באנו לקראתם ונתנו להם...

12

מר יוסף ניסן: חברים, גם אם נלך להליך משפטי עם עזריאלי, עוד 3 שנים נראה את

הכסף.

גב' ברוריה אליעז: איפה זה היה?

גב' ליליאן אדרי: בחברת דורבן במרכז המסחרי.

מר יוסף ניסן: זה כבר אמרו לנו, כבר רמזנו להם, הם אמרו: 'אין בעיה, סוללת עורכי

דין'.

גב' ליליאן אדרי: כדי לא לשלם ארנונה הם לא שמו חלונות.

מר יוסף ניסן: עוד 3 שנים תראו את הכסף, במקרה ונראה אותו. אנחנו מדברים על

.2020

גב' רונית ד. עייאש: אפשר להתייחס-

מר יוסף ניסן: סיימת שלומי?

מר שלומי שטרית: סיימתי.

גב' רונית ד. עייאש: כפיר, כפיר רצה.

מר יוסף ניסן: בואי נו עדי.

גב' עדי זנד: כפיר רוצה לדבר.

מר יוסף ניסן: בבקשה, את מוותרת בבקשה.

מר כפיר מימון: אז אני רוצה להגיד כמה דברים על הדברים שנאמרו כאן. כמוך גם אני

רו"ח גם בא מעולם הכספים, ואפשר לראות מועצה גוף עסקי רק

ממשקפת של הכספים נכון. אבל אפשר לראות את זה גם בעיניים אחרות.

זאת אומרת שאני בעסק העלויות שלי עולות מה אני עושה? הולך

ללקוחות מבקש עליית מחיר, אז הם בועטים אותי מכל המדרגות

ואומרים לי: יש לנו עוד 10 כמוך אנחנו מחליפים אותך. אז מה אני עושה?

אני מתייעל ומשהו שחייב לעשות, הולך מביא עוד עבודה. עוד לקוחות,

עוד מוצרים, וזה חייב לעשות כאן. הכי קל-

גב' ליליאן אדרי: בוא תגיד לי איפה יש כאן ארנונה שאנחנו יכולה לגבות ולא גביתי.

מר יוסף ניסן: שנייה, לא בסיסמאות, תגיד לי מה לעשות.

גב' ליליאן אדרי: בוא תראה לנו איפה-

מר יוסף ניסן: סיסמאות אני שמעתי מספיק.

גב' ליליאן אדרי: יש ארנונה שאנחנו לא גובים, איפה?

13

מר כפיר מימון: אבל שנייה אבל זה לא ראיון, אני עכשיו-

גב' ליליאן אדרי: לא, אני משליכה-

גב' רונית ד. עייאש: ליליאן, זה לא הוגן. אנחנו הקשבנו לכם-

גב' ליליאן אדרי: בסדר.

גב' רונית ד. עייאש: סליחה, הערה לסדר, הקשבנו לכם קשב רב-

מר יוסף ניסן: בסדר, הבנו, הבנו.

גב' ליליאן אדרי: לא, אני רק משליכה את מה שהוא אמר.

גב' רונית ד. עייאש: אני אעיר את ההערה שלי.

מר יוסף ניסן: בסדר אוקיי.

מר כפיר מימון: אז מה שאני אומר צריך ללכת ולהביא כסף, ויש דרכים להביא כסף. את

הבאת רעיון אחד, וביקשתי במיילים המשותף שלנו להעלות את זה היום,

ואני לא רואה שזה עלה כאן, ההנחה לסעיף 13 גיליתי את זה פה, על

בניין-

גב' ליליאן אדרי: אז אני אפרט את זה-

מר כפיר מימון: הנחה על בניין ריק.

גב' ליליאן אדרי: אני אפרט כדי שהם יבינו.

מר כפיר מימון: דקה רק רגע-

גב' ליליאן אדרי: כי זו הייתה שיחה בינינו-

מר כפיר מימון: נכון.

גב' ליליאן אדרי: וחשוב שהם יידעו על מה אנחנו דיברנו.

מר כפיר מימון: אז קודם כל צריך לחשוב מאיפה מביאים כסף וראינו כמה רעיונות איך

מביאים כסף, וגם אם יש שנה אחת שהיא תהיה קצת מאתגרת, once

מעלים ארנונה, זה לכל החיים, זה מפה 40-50 שנה כמה שנגור, זה לא ירד

לעולם זה לא ירד. ויש פה הכנסות צפויות רק צריך לדאוג להביא אותם.

וישבנו עליהם ויש פה מספיק הכנסות.

גב' ליליאן אדרי: איפה הכנסות? אני רוצה שתצביע תגיד לכולם.

מר כפיר מימון: אז נגיד לכולם, מה שאת הצגת בפני-

גב' ליליאן אדרי: בבקשה, אני רוצה לשמוע.

14

מר כפיר מימון: את יודעת זה-

גב' ליליאן אדרי: אני דיברתי, אני רוצה להסביר להם, כי הם לא היו איתנו בשיחה. אני

אמרתי שכמו שפעם חברת דורבן הגיעה לכאן עם המרכז המסחרי שלהם,

וכדי לאלץ אותם לשלם ארנונה, אז אנחנו ניסינו, אני ואלי, אמרנו אולי

נעודד אותם בזה שניתן להם, הרי כל בית חדש בלהבים יכול לבקש בית

ריק, %50 הנחה לבית ריק.

מר יוסף ניסן: לחצי שנה.

גב' ליליאן אדרי: לחצי שנה.

גב' רונית ד. עייאש: זה בכל הארץ.

גב' ליליאן אדרי: ואז מה שעשינו עם חברת דורבן זה שבאנו למליאת המועצה ואמרנו

אנחנו רוצים לעודד אותם, לפחות שנראה את ה-%,50 בואו ניתן להם

הנחה שתהיה ל-3 שנים בהדרגה. זה אנחנו יכולים לעודד את חברת

עזריאלי. אבל אני אומרת לך שבבסיס הם אומרים שרק אולי עוד שנה הם

יבקשו תעודת גמר. אז הסיכויים שנקבל משהו בשנת 2020 הוא נמוך.

מר כפיר מימון: אני יכול להשלים?

גב' ליליאן אדרי: כן.

מר כפיר מימון: אז עלו כל מיני דברים, בואי נתייחס רגע לעניין של עזריאלי. אז אחד

לדעתי אנחנו צריכים, חייבים לבטל את הפטור הזה של %50 סעיף ,13 ו-

13 (א) על בניין ריק, כי אין ספק-

גב' ליליאן אדרי: זה גם לתושבים.

מר כפיר מימון: שנייה רק רגע, וי דקה.

גב' ליליאן אדרי: לא, זה גם לתושבים.

מר כפיר מימון: כן, כן, כן-

גב' ליליאן אדרי: תיקח בחשבון.

מר כפיר מימון: אנחנו מבינים ושהם יסיימו את הפרויקט אנחנו נחזיר את זה לתושבים,

כי בסוף זה מתבטא פה באכלוס מלא שלהם ב-900,000 ₪ הנחה מארנונה,

אין שום סיבה לתת להם 900,000 ₪ הנחה מארנונה, שום סיבה, בטח לא

במצב שלנו. אז אין שום סיבה, אני מבקש שנעלה את זה פה-

עו"ד קרין כהן: אני חושבת שכדאי לא לערב בין הדברים.

מר כפיר מימון: למה לא? זה צו ארנונה, היום אנחנו מאשרים צו ארנונה. אנחנו מאשרים

את כל הדבר הזה.

15

עו"ד קרין כהן: אם אתה נותן הנחה-

(מדברים יחד)

גב' ליליאן אדרי: אם אנחנו עכשיו סוגרים את עצמנו-

עו"ד קרין כהן: אם אתה נותן הנחת נכס ריק לכולנו-

דובר: מי אומר שקט אני לא מצליח להבין?

גב' ברוריה אליעז: אני ביקשתי שאני אשמע.

דובר: לא, יש פה מישהו שעושה ששש ואני לא מצליח להבין מאיפה זה

בא.

גב' ברוריה אליעז: אני עושה ששש, כי אני רוצה לשמוע.

דובר: לא, זה לא את.

עו"ד קרין כהן: ... אני חושבת שההנחה לנכס ריק שהוא מסחרי היא בסמכות ועדת

הנחות, אז שם אפשר יש יותר מרחב תמרון.

מר כפיר מימון: אז אנחנו נשמח לקבל ממך את הייעוץ מה צריך לעשות-

עו"ד קרין כהן: אז רגע אני אבדוק את זה, בסדר?

מר כפיר מימון: כדי שלא יהיה להם את הפטור מארנונה.

עו"ד קרין כהן: כי זה נראה לי צעד שהוא חריף מידי-

מר כפיר מימון: ברור חריף, אנחנו לא במצב כזה להיט, אנחנו הולכים לעשות דברים גם

יצירתיים.

עו"ד קרין כהן: ... מה שאני אומרת כמובן, אבל-

גב' עדנה זטלאוי: קרין לעסקים יש ועדת הנחות?

גב' ליליאן אדרי: יכול מאוד להיות שאנחנו נחשק את עצמנו, כי אם הם יבואו למשא ומתן-

(מדברים יחד)

מר נפתלי אדר: אתם תוקעים כדור ברגל של עצמנו בזה שאתם נכנסים למלחמה...

מר כפיר מימון: אבל אני רק רוצה שנייה להשלים את זה.

עו"ד קובי נודלמן: כי מה הם נותנים לנו?

מר נפתלי אדר: יש לזה השלכות למלחמה.

16

עו"ד קובי נודלמן: איזה השלכות.

מר כפיר מימון: שנייה, שנייה, אבל קובי שנייה-

גב' ליליאן אדרי: אי אפשר לדעת.

מר כפיר מימון: עכשיו אני רק רוצה להציג עוד איזה משהו, הפרויקט הזה עלה להם 300

מיליון ₪.

מר נפתלי אדר: 500 מיליון ₪.

מר כפיר מימון: 500 מיליון ₪, עוד יותר טוב יופי. עלות גיוס הכסף של עזריאלי %5 בעצם

עולה להם. %-5

דובר: ... %.5

מר כפיר מימון: %.3 יאללה אם הם מגייסים לזה %.3 %3 על ה-500 מיליון ₪ כמה זה? 15

מיליון ₪ לשנה, לשנה. זאת אומרת כל עיכוב של הפרויקט בשנה עולה

להם 15 מיליון ₪. אין להם שום אינטרס לדחות את הפרויקט. בואו נשים

את הדברים, הם יכולים להגיד לך מה שהם רוצים-

גב' ליליאן אדרי: לא לי, במחלקת הנדסה.

מר כפיר מימון: הכול אחלה, זה לא חשיבה עסקית. יכולים יש להם עורכי דין, תהיה בטוח

יעמידו, אבל לא צריכים לאיים עלינו, הם חושבים עסקית. כל שנה עיכוב

עולה להם 15 מיליון ₪. לא המיליון ₪ הנחה בארנונה יגרום להם לאכלס

או לא לאכלס, זה רק השיווק יקבע. אם יהיה להם דיירים יאכלסו, לא

יהיה להם לא יאכלסו. אז זה קודם כל.

גב' ליליאן אדרי: אנחנו עדיין לא מכירים אותם האמת.

מר כפיר מימון: דבר-

גב' ליליאן אדרי: אנחנו צריכים לאט לאט להכיר אותם.

מר כפיר מימון: הם לא יעמידו פרויקט כזה של 500 מיליון ₪-

גב' ליליאן אדרי: קודם כל זה שהם באו לכאן זה כבוד בשביל להבים.

מר כפיר מימון: נכון.

גב' רונית ד. עייאש: זה נכון.

מר כפיר מימון: מסכים, מסכים.

גב' ליליאן אדרי: אני אומרת לך, זה שם שלנו-

מר כפיר מימון: נכון, נכון.

17

גב' ליליאן אדרי: זה כבוד גדול.

מר כפיר מימון: אבל כרגע זה ביזנס. אחלה... זה ביזנס.

מר שלומי שטרית: הבניינים המגעילים האלה זה כבוד?

גב' ליליאן אדרי: לא, שהם בחרו שזה יהיה פה.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: רגע, שנייה, שנייה, סיימת?

מר כפיר מימון: לא.

מר יוסף ניסן: בבקשה.

מר כפיר מימון: אז זה קודם כל לעניין של עזריאלי, לא בגלל זה הם יפילו את הפרויקט,

לא יעצרו את הפרויקט, תאמיני לי הכסף עולה להם יותר, זה כבר הבנו

את זה, ואנחנו נשמח לקבל ייעוץ משפטי כמו שהם מקבלים, מה אנחנו

כמועצה בסמכות שלנו לעשות, כדי שנצליח לגבות מהם ארנונה, בדרכים

לא סתם כאילו, אבל עדיין חוקיות הכול, כמו שהם מקבלים ייעוץ

משפטי, גם אנחנו צריכים לקבל ייעוץ כזה-

גב' עדי זנד: בהחלט.

מר כפיר מימון: גם דברים לא סטנדרטיים, גם דברים שתקראו להם אגרסיביים, בסדר כי

זה התפקיד שלנו, מה לעשות.

עו"ד קרין כהן: אז אני אשיב רגע למה ששאלת אותי, אני אחזור למה שאמרתי מקודם-

מר יוסף ניסן: רגע, רגע, קרין שנייה לפני זה, אני רוצה לחדד את הנקודה, כי יש פה

חוסר הבנה. הם הולכים לבנות חצי מהפרויקט ולאכלס אותו. את החצי

השני הם רוצים לבנות ברמת מעטפת, לא לסיים אותו בפנים-

מר שלומי שטרית: אין דבר כזה.

מר יוסף ניסן: רגע, רגע, לא לסיים אותו בפנים-

מר שלומי שטרית: אין דבר כזה.

גב' ברוריה אליעז: רגע, בוא נשמע.

מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי-

גב' ברוריה אליעז: נשמע עד הסוף.

מר יוסף ניסן: לא לסיים אותו בפנים, הם מבינים בארנונה קצת לא פחות מאיתנו, הם

לא בונים אותו באופן מושלם והוא לא יהיה ראוי למגורים, כדי שלא

נחייב אותם בארנונה. היה ונחייב אותם בארנונה על הדבר הזה, זה יגיע

18

לבית משפט, הנה אני כבר אומר לכם-

מר שלומי שטרית: בסדר, נגיע-

מר יוסף ניסן: שנייה, שנייה, זאת אומרת ב--2020

מר שלומי שטרית: אין לך מה להפסיד בבית משפט.

מר יוסף ניסן: אין לי בעיה זה בסדר. אני אומר לכם ב-2020 אין לנו על מה לדבר

בארנונה, אלא אם כן הם יבנו את כל הפרויקט ויאכלסו אותו

בסטודנטים, מה שדיברנו עליו, ואז זה כן ייתן לנו את הארנונה. אבל אני

כבר אומר לכם ישבנו איתם העלינו בפניהם את הסוגיה, הוא אמר לי:

'אין בעיה, אתה רוצה ארנונה על בית שהוא לא ראוי למגורים ואין לו

חשמל ומים? בוא איתי לבית משפט.' הוא אמר לי את זה, הנה נפתלי היה

פה, אמר לנו את זה.

מר שלומי שטרית: מה קשור בהסכם שלו? מה?

עו"ד קובי נודלמן: אני מעדיף לקחת ממנו מאשר...

מר יוסף ניסן: אני לא אומר שלא, אני לא אומר שלא, אבל יש לו עילות לא מבוטלות כדי

שלא נצליח גם במשפט.

עו"ד קובי נודלמן: אני לא חושב-

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: אני לא אמרתי, אין בעיה, הנה היועצת המשפטית נמצאת פה, היא תיתן

לנו חוות דעת. אז זה המצב כרגע, אז בואו אל תחשבו שאנחנו הולכים

לסיים את כל המבנים האלה והם ראויים למגורים, זה לא המצב.

עו"ד קרין כהן: אז אני אחזור אחורה למה שהתייחסתי התחלתי לדבר עליו, לעניין ועדת

הנחות גם בהמשך להערה של עדנה. ועדת הנחות בסמכות שלה זה נושא

של, אם אני אתייחס רגע לתושבים, אז זה הנחה לתושב שהוא נזקק

והנחה לתושב עם מצב בריאותי מסוים באמת חריג, ומקרה נוסף שבו

דווקא לא יצא לנו לדון פה בוועדת ההנחות, זה נושא של הנחות לעסקים.

אז כן יש פה התייחסות בתקנות הנחה מארנונה.

עו"ד קובי נודלמן: סליחה רגע, הנחות לעסקים זה משרד הפנים.

גב' עדנה זטלאוי: על איזה בסיס? על איזה בסיס ההנחה לעסקים?

עו"ד קרין כהן: יש פה תנאים מסוימים-

גב' ליליאן אדרי: למה משרד הפנים? זה נמצא בתקנות.

עו"ד קרין כהן: יש תנאי... מסוימים לעסקים שוועדת הנחות זה בסמכות שלה, אבל זה

לא הדיון שלנו. התייחסתי לזה כי מקודם אמרתי מסוימים ורציתי רק

לחדד ולתקן את עצמי.

19

עו"ד קובי נודלמן: קרין, בסמכות שלהם-

עו"ד קרין כהן: עכשיו לעניין השאלה של כפיר.

עו"ד קובי נודלמן: וזה עובר לאישור סופי של משרד הפנים לדעתי.

עו"ד קרין כהן: סליחה?

עו"ד קובי נודלמן: זה עובר לאישור משרד הפנים בסוף.

גב' רונית ד. עייאש: הכול עובר.

עו"ד קרין כהן: ועדת הנחות-

עו"ד קובי נודלמן: לא, לא, לא.

עו"ד קרין כהן: ועדת הנחות ההחלטות שלה הן-

גב' ליליאן אדרי: מקומיות.

עו"ד קרין כהן: הן בגדר המלצה-

גב' עדנה זטלאוי: לא, לא.

עו"ד קובי נודלמן: רק עסקים עובר למשרד הפנים, רגיל הם החלטות, לדעתי הם... זה

החלטה.

מר שלומי שטרית: נכון.

עו"ד קובי נודלמן: עסקים עובר למשרד הפנים ולכן עזריאלי זה לדעתי אמור לעבור למשרד

הפנים בכלל.

עו"ד קרין כהן: לא, זה לא קשור.

גב' ליליאן אדרי: מה קשור למשרד הפנים?

עו"ד קרין כהן: אתה מערבב את הדברים.

מר שלומי שטרית: דירות כן, הסופר שם ובתי הקפה-

גב' ליליאן אדרי: לא קשור.

עו"ד קרין כהן: בואו נעשה סדר בדברים. יש הנחות מארנונה שהם מכוח הדין כמו-

עו"ד קובי נודלמן: ברור לנו, זה ועדת הנחות.

עו"ד קרין כהן: לא, זה לא ועדת הנחות...

20

עו"ד קובי נודלמן: נכון, ולבתים זה הנחות.

עו"ד קרין כהן: ויש הנחות מארנונה לוועדת הנחות שזה נזקק מצב בריאותי והנחות

לעסקים בתנאים מסוימים. עכשיו בואו נחזור לדיון, לעצם הדיון, מה

שכפיר שאל זה למעשה מצב שבו יש לנו בניין חדש, ופה אנחנו חוזרים

לרובריקה של הנחות מארנונה מכוח הדין, שזה לא נמצא בסמכות של

ועדת ההנחות. מה שבאמת מתאים למצב של עזריאלי זה או הנחה לבניין

חדש או הנחה לבניין ריק. הנחה לבניין ריק באמת מתאים מאוד למקרים

של תושבים, של אנשים במגורים שמסיבות כאלה ואחרות פונים לרשות

ומבקשים הנחה מאחר והנכס שלהם הוא ריק, ובצו הארנונה באמת

המליאה אישרה ויש לנו בצו הארנונה הנחה מהסיבה הזו. ככול והמועצה

תפיק שומה לעזריאלי אני מניחה שהם יבקשו הנחה מכוח הנחה לבניין

חדש. אז עכשיו השאלה האם אנחנו כמועצה נקבל פה החלטה מכוח

הסמכות שיש לנו לפי הדין. אני יכולה להקריא את מה שקובעת ההוראה

לעניין הזה ונדון.

מר יוסף ניסן: קרין רגע, אני רוצה שתתייחסי לנושא הזה שהנכס עומד ריק ולא

מתכוונים לשלם עליו ארנונה.

מר כפיר מימון: אני גם יכול לא לשלם ארנונה.

עו"ד קובי נודלמן: חצי שנה.

גב' ליליאן אדרי: אם הבית ריק-

מר כפיר מימון: לא, אם הבית לא ריק, אם אני לא משלם ארנונה.

גב' ליליאן אדרי: לא, הבית ריק מכל חפץ ואדם.

מר שלומי שטרית: לפעמים יש פטור... חצי שנה.

עו"ד קובי נודלמן: רק אם זה לא ראוי למגורים.

גב' עדנה זטלאוי: מותר פעם אחת בחייו של בית לחצי שנה.

מר כפיר מימון: אבל זה משהו שבסמכות שלנו לשנות את זה?

גב' רונית ד. עייאש: לא.

עו"ד קרין כהן: אני חייבת להסביר לכם שהנושא של ארנונה, באמת אם אתם תיכנסו

לאתר משפטים נבו וכו' ותקראו פסקי דין, הוא מאוד מגוון, מאוד מגוון

ואין שום דבר שהוא חד משמעית, בטח ובטח במקרים של נכסים שהם

חדשים. ובית המשפט היום המגמה היא לפחות כן לחייב נכסים חדשים

בארנונה, גם אם בעל הנכס לא הצליח להשכיר אותו, ויש כל מיני מבחנים

קטנים שנקבעו בפסיקה כדי לקבוע אם הנכס הוא בר חיוב בארנונה. אחד

מהם, ולכן גם שאלתי זה אם יש טופס .4 שתיים זה אם הנכס יש לו

חלונות. כל מיני מבחנים קטנים שהם למעשה יותר מבחנים שנשענים על

הפן ההנדסי. לכן כשראש המועצה אומר שכבר אמרו...

21

מר יוסף ניסן: אגב זה קרה במודיעין והם לא שילמו שם ארנונה.

עו"ד קרין כהן: הם למעשה למודי ניסיון, הם יודעים מה אחר כך יחזיק בבית המשפט.

אבל זה לא אומר שאנחנו כבר מראש צריכים לוותר.

מר כפיר מימון: מה בסמכות שלנו כרשות לשנות כדי לגרום לכך שהם ישלמו, זאת אומרת

לחוקק חוקים תקנות, לא יודע מה שתגידי, כדי שכן יטיב את המצב שלנו

מבחינה משפטית כדי לחייב אותם ארנונה? מה בסמכות שלנו?

עו"ד קרין כהן: זה בעייתי מה שאתה אומר, כי למעשה המבחן לחיוב בארנונה, זה אם

הנכס בר חיוב. מה זה בר חיוב? נעשה בו שימוש בפועל, קיים פוטנציאל

לעשות בו שימוש בפועל, זה המבחן.

מר כפיר מימון: יש לי שאלה, קיבלנו פה צו ארנונה, בסמכות של מי לשנות אותו שלנו או

של משרד הפנים? אנחנו יכולים לשנות אותו?

גב' רונית ד. עייאש: שלנו ומשרד הפנים מאשר.

עו"ד קרין כהן: אפשר לשנות אבל-

דובר: אתם יכולים לשנות משרד הפנים מאשר.

(מדברים יחד)

עו"ד קרין כהן: דבר ראשון מי שמאשר זה שר האוצר ופנים. וגבולות הגזרה הם די

מצומצמים.

מר כפיר מימון: אבל זה מתחיל מאיתנו לא?

עו"ד קרין כהן: זה הבסיס שלנו. בגבולות מאוד מצומצמים.

מר כפיר מימון: מה הגבולות שאפשר גם כדי לשפר את המצב שלנו.

עו"ד קרין כהן: זה לא רלוונטי מה שאתה אומר. החיוב של עזריאלי זה לא קשור

לצו הארנונה.

מר כפיר מימון: למה? יש פה, מחזיק של בניין ריק מכל חפץ ואדם המשמש כעסק-

עו"ד קרין כהן: כי עכשיו נכנסים לפרשנות. שוב, אין לך את ההשכלה המשפטית

בשביל שאתה תרד לסוף דעתי. אבל בית המשפט כשהוא בא ובוחן

האם הנכס הוא בר חיוב בארנונה, הוא בעיקר מתייחס למבחן

פונקציונאלי. זאת אומרת אם יש גורם הנדסי שבא ואומר שהנכס

הזה אפשר להשתמש בו, פשוט לא משתמשים כי סיבות מסחריות

כאלה ואחרות, אז בהחלט בית המשפט נוטה היום כן לחייב

בארנונה נכסים מהסוג הזה, לכן זה לא רלוונטי צו הארנונה

והפירוטכניקה שאתה חושב שאפשר לבצע.

מר כפיר מימון: למה הוא מסתכל על צו הארנונה בית המשפט? זה לא מעניין אותו?

22

עו"ד קרין כהן: בטח שהוא מסתכל על צו הארנונה.

מר כפיר מימון: אז בואו ננסה להשפיע על זה. כי פה כרגע במצב הנוכחי הזה, זה בא

לטובתם, הנה צו הארנונה מאפשר להם להגיש בקשה. אבל אנחנו

בשביל זה צריכים לשנות את צו הארנונה, כדי שזה לא ישפיע. ברור

שזה הולך להיות משהו מורכב, אבל מה לעשות אין לנו כסף, צריך

לחפש כסף.

עו"ד קובי נודלמן: אנחנו יכולים לא לאשר להם.

עו"ד קרין כהן: אבל שוב פעם, אתה מבקש פה-

מר כפיר מימון: אב אם זה בצו הארנונה אז לא שואלים אותם בכלל.

עו"ד קרין כהן: אתה מבקש לבטל פה באופן מוחלט הנחה מארנונה... בכלל הוא לא

נכס בר חיוב בארנונה, לכן בכלל אי אפשר להוציא לו שומה. אז

למה הרבה נישומים אחרים עלולים להינזק.

גב' ליליאן אדרי: להיפגע, תושבים חדשים.

עו"ד קרין כהן: ולא לקבל הנחה שהדין מאפשר להם, בגלל שאתה אולי חושב שהם

יכולים להשתמש באותה הנחה.

עו"ד קובי נודלמן: כפיר רשום רשאית המועצה.

גב' ליליאן אדרי: רשאית זה-

עו"ד קובי נודלמן: רשאית, לא חייבים.

מר יוסף ניסן: רשאית, כתוב שהמועצה רשאית היא לא חייבת.

(דברים יחד)

עו"ד קרין כהן: ... זה להיות יותר עם היד על הדופק שמהנדס המועצה לכשייבחר

באמת יעשה בדיקות תקופתיות, תהיה ביקורת, יהיו תמונות,

להיות יותר עם היד על הדופק על הפרויקט הזה.

מר כפיר מימון: אנחנו מבקשים ממך לדעת מאיזה נקודה אנחנו כן יכולים להגיש

שומה, ומאיזה נקודה הסיכוי שנצליח לקבל ארנונה כן במשא ומתן

כן במשפט לא במשפט, אנחנו צריכים לדעת מה הנקודה. ברור לי

שזה לא דבר אחד-

עו"ד קרין כהן: הנקודה העיקרית-

מר כפיר מימון: ברור שזה מבחנים מצטברים-

עו"ד קרין כהן: הנקודה העיקרית מבחינתי זה מתן טופס .4 אני חושבת שברגע שיש

את הנקודה הזו מתחיל פה איזה שהוא שעון חול, שמבחינתם הוא

מאוד בעייתי לטעון שהם לא ברי חיוב בארנונה. יכול להיות וזה

23

קורה והיה לי גם ברשות מקומית אחרת שבה ליוויתי המון את

הנושא של הארנונה, שמגיעים להבנות אם זה נישום שהוא יחסית

משמעותי, לפעמים מגיעים להבנות. שוב פעם לבית משפט יודעים

איך נכנסים לא יודעים איך יוצאים-

עו"ד קובי נודלמן: קרין אבל הוא יכול-

עו"ד קרין כהן: מגיעים להבנה ששני הצדדים יוצאים win ,win אולי פה-

עו"ד קובי נודלמן: אבל בשיטה שלך הוא יכול...

עו"ד קרין כהן: אפשר יהיה לעשות את זה.

עו"ד קובי נודלמן: הוא יכול לעכב את הקבלה של טופס ,4 לא לעשות פעולות

מסוימות-

מר כפיר מימון: ואז הוא לא יכול לאכלס דיירים.

עו"ד קובי נודלמן: נכון-

עו"ד קרין כהן: אבל יש לו התחייבויות אחרות...

(מדברים יחד)

גב' רונית ד. עייאש: לא אבל שנייה, אנחנו קצת יורים לעצמנו ברגל, כי זה תושבים

שלנו שעוברים לגור שם, אז אין לנו שום רצון לעכב ומלחמות בזה

שהם יאכלסו את זה.

מר כפיר מימון: אבל הגענו למסקנה שאין להם שום אינטרס... כי כל שנה עולה

להם... כל חודש עולה להם מיליון ₪.

גב' רונית ד. עייאש: לא, הם רוצים לאכלס 2 בניינים.

עו"ד קרין כהן: אם אני אסכם בקיצור את מה שאני אומרת-

גב' רונית ד. עייאש: הם לא רוצים לאכלס את הכול...

עו"ד קרין כהן: אני חושבת שהמגמה לבוא ולעשות לבטל אולי את ההנחה לנכס או

לבניין חדש שיש לנו כרגע, שקבוע בצו הארנונה, לבטל את זה כדי

שנישום מסוים מרכזי לא ייהנה ממנה אני חושבת שזה-

מר יוסף ניסן: ולפגוע גם בתושבים.

עו"ד קרין כהן: בתושבים אחרים, וממילא אם הם ירצו להתחמק מהדיור יש להם

עוד הרבה דרכים אחרות, בין היתר הפסקה של עבודות או האטה

שלהם-

מר כפיר מימון: אין להם שום אינטרס אבל, כל חודש עיכוב זה מיליון ₪ עולה להם,

24

נראה לך שהם יעכבו עבודה?... אין להם שום אינטרס, אבל מה

אכפת להם... אבל אז הם יבואו ויטענו אנחנו ביקשנו הנחה, למה

לנו לא אישרו הנחה ולתושב כן, אז מה נגיד להם? אין לנו מה

להגיד... לבית משפט. ולכן אני טוען כמה אנשים, יש לי שאלה,

ביקשו את זה ב-5 שנים האחרונות את ההנחה הזאת על בניין ריק

דיירים?

גב' ליליאן אדרי: מה זה? חבל על הזמן.

מר כפיר מימון: חבל על הזמן זה באוויר-

גב' ליליאן אדרי: שיוסי יספר לך כמה כסף אני מחזירה לתושבים.

מר כפיר מימון: כמה?

גב' ליליאן אדרי: לפחות 50,000 ₪ בשנה, לפחות.

מר כפיר מימון: אבל פה יש לנו 900,000 ₪.

גב' ברוריה אליעז: על מה?

גב' ליליאן אדרי: לא, אני מדברת איתך על תושבים, אני מדברת איתך על השנה

האחרונה. אין לי דיירים חדשים-

מר כפיר מימון: אבל פה אנחנו מדברים על 900,000 ₪.

גב' ליליאן אדרי: כל שנה זה ילך ויגדל בגלל שיש לי שכונה חדשה.

מר כפיר מימון: אבל יש 50,000 ₪ מול 900,000 ₪.

גב' ליליאן אדרי: לא, לא, אני אומרת אבל גם אצלי, יש לי גם שכונה חדשה שעוד לא

נכנסו תושבים חדשים, ואני מאמינה שזה ילך ויגדל.

מר יוסף ניסן: בואו נסכם את זה.

מר כפיר מימון: אני... שהמועצה רוצה כסף זו דרך אחת להביא כסף.

מר יוסף ניסן: בואו נסכם את העובדה שב-2020 אין סיכוי שאתה רואה כסף גם

מהפטור הזה שאם נניח שנשים אותו, בסדר?

מר כפיר מימון: למה? בטח שיש.

מר יוסף ניסן: כי הם הולכים להליך משפטי, אתה לא תראה את הכסף. אבל זה

לא קורה, והוא אמר לי שאותו מקרה כבר קרה להם פעמיים ופטרו

אותם-

מר כפיר מימון: אז מה אז מאיימים עלינו בהליך משפטי ואנחנו צריכים להתקפל?

זה לא עובד ככה.

25

מר יוסף ניסן: פטרו אותם זה בסדר. אגב רשאית, כתוב לך רשאית. אם נוכל כן

לחייב אותם אז נחייב אותם.

גב' ליליאן אדרי: אני לא מאמינה שזה ייקרה עם חברת עזריאלי, אבל עם חברת

דורבן 3 שנים היינו בבתי משפט, 3 שנים עד שהתכופפנו ונתנו להם

הנחה.

מר כפיר מימון: אני חושב שכן צריך לבטל את הסעיף הנ"ל.

עו"ד קרין כהן: כפיר, ברגע שתהיה... לפי החוק נחייב אותם ולהוציא להם שומה,

אנחנו נוציא להם שומה-

מר כפיר מימון: נוציא שומה והם יבקשו הנחה...

עו"ד קרין כהן: הם יבקשו ונדון.

מר כפיר מימון: מה זה נדון? אבל מה נגיד להם? לבקש ולא נאשר, אז הם ילכו לבית

משפט, יגידו: למה אתם לא מאשרים לנו? למה אתם לא מאשרים?

איזו סיבה יש שאתם לא מאשרים לנו ולדיירים כן, מה נגיד? בית

משפט יבוא ישאל למה אתם באמת לא מאשרים להם? מה נגיד

להם? אין לנו שום קייס להגיד להם. אנחנו צריכים לבטל את

הסעיפים האלה.

עו"ד קובי נודלמן: ... אפשר לבטל את הסעיף לשנה הבאה.

מר יוסף ניסן: מרץ שנה הבאה.

מר כפיר מימון: כי אחרת אין לנו שום קייס.

עו"ד קרין כהן: כעיקרון אפשר לבטל את הסעיפים האלה-

גב' ליליאן אדרי: התושבים יפגעו.

עו"ד קרין כהן: רשום פה ברחל בתך הקטנה "המועצה רשאית", רשאית לא לתת

את ההנחות האלה, רשאית לתת אותם לפי המדרג שיש פה.

עו"ד קובי נודלמן: כמה השווי של ההנחות האלה בשנה, ליליאן את יכולה...?

מר יוסף ניסן: 50,000 ₪.

גב' ליליאן אדרי: בערך.

עו"ד קובי נודלמן: של התושבים הרגילים?

מר כפיר מימון: כן.

עו"ד קובי נודלמן: אז בואו נבטל, עדיף לך-

מר כפיר מימון: מול 900,000 ₪-

26

גב' ליליאן אדרי: לבטל?

עו"ד קובי נודלמן: כן.

עו"ד קרין כהן: אני חושבת שזה-

עו"ד קובי נודלמן: מקבלים את ה-50,000 ₪...

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: אתה רוצה לשפץ נכס-

גב' ליליאן אדרי: הבית שלך ריק.

מר יוסף ניסן: הבית שלך ריק.

גב' ליליאן אדרי: למה שתשלם ארנונה?

מר יוסף ניסן: תשלם עליו ארנונה?

גב' ליליאן אדרי: אז נותנים לך %-50

מר שלומי שטרית: החוק אומר חצי שנה אתה פטור.

מר יוסף ניסן: כן-

גב' ליליאן אדרי: זה לא חוק-

מר יוסף ניסן: אבל הוא אומר תבטל את זה.

גב' ליליאן אדרי: אני יכולה לאמץ את זה, הוא רוצה לבטל את זה.

מר כפיר מימון: כדי לקבל את הכסף מעזריאלי.

עו"ד קובי נודלמן: נכון צודק.

מר כפיר מימון: אני מצד אחד-

גב' ליליאן אדרי: תקבל או לא תקבל? אתה יודע שכל שנה אתה יכול-

מר כפיר מימון: אחרת אין שום סיכוי שנגבה את ה-900,000 ₪ האלה.

(מדברים יחד)

גב' ליליאן אדרי: הם ימצאו את הדרך.

מר כפיר מימון: אבל יגידו הנה הגשנו בקשה להנחה ולא אישרו לנו.

27

גב' רונית ד. עייאש: כפיר, כפיר, הערה, דקה לא אמרתי... רק להתייחס לנקודה

הזאת. אתה צודק כשזה פשוט, כשהולכים כשמבטלים את הסעיף,

כשבאים כשמשלמים.

מר כפיר מימון: נכון.

גב' רונית ד. עייאש: רגע, אבל ה-process פה הוא ממש לא פשוט, אין לנו, אנחנו

מקבלים החלטה עכשיו. בלי יעוץ משפטי מלא מה יקרה בסוף

התהליך, אמיתי הנה ויושבת היועצת המשפטית ומהנהנת-

מר כפיר מימון: לא, אבל כן הסכימה רונית שאם אנחנו משאירים את הסעיף הזה,

אחר כך אין לנו שום קייס בבית משפט.

עו"ד קרין כהן: לא, לא.

גב' ליליאן אדרי: למה יש את זה...

מר כפיר מימון: אם לא נאשר להם את זה, יבקשו הנחה מארנונה, לא נאשר, נלך

לבית משפט יגיד: למה אתה לא מאשרים להם...

גב' רונית ד. עייאש: לכן אני נותנת את ההערה, זה מאוד-

מר כפיר מימון: אין לנו שום קייס. אבל אם רוצים לוותר על 900,000 ₪ תוותר. אני

חושב שזה לא נכון.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: אבל פגעת בכל התושבים.

מר כפיר מימון: 50,000 ₪ מול 900,000 ₪.

גב' ליליאן אדרי: אני רוצה שתגיד לתושב שהבית שלו ריק והוא בשיפוצים ומשלם

ארנונה. אני רוצה לראות איך הוא יקבל את זה.

(מדברים יחד)

מר כפיר מימון: יש לי שאלה, בצו הארנונה אפשר להגדיר את כהנחה? יש לי שאלה,

האם אפשר בצו הארנונה-

גב' ליליאן אדרי: שזה למגורים, שזה למגורים.

מר כפיר מימון: לאפשר רק למגורים.

גב' ליליאן אדרי: לאפשר רק למגורים.

עו"ד קובי נודלמן: כן.

מר כפיר מימון: למגורים, ולעסק לא.

28

גב' ליליאן אדרי: לא, לרשום שזה רק למגורים.

גב' עדי זנד: אתה עושה החרגה, אתה עושה החרגה.

מר כפיר מימון: כן.

גב' ליליאן אדרי: שזה רק למגורים.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: יש פה בסעיף 13 (א) זה... מחזיק של בניין ריק מכל חפץ ואדם

המשמש כעסק ואין משתמשים בו במשך תקופה מצטברת של עד 2

חודשים, בתנאי שלא התקבלה הנחה או פטור דומה, המועצה

רשאית לתת הנחה לתקופה ממועד הבקשה למועצה.

גב' ליליאן אדרי: זה בעקבות חברת...

מר יוסף ניסן: אז הנה אז יש את הסעיף הזה.

גב' ברוריה אליעז: אני רוצה-

מר יוסף ניסן: יש את הסעיף הזה, הוא מדבר על חודשיים.

גב' ברוריה אליעז: אני רוצה לשאול שאלה קרין.

מר יוסף ניסן: לא, חודשיים.

גב' ברוריה אליעז: יוסי אני רוצה לשאול משהו, אפשר?

מר יוסף ניסן: כן.

עו"ד קרין כהן: רגע שנייה, אפשר לקבל החלטה מותנית, מותנית זאת אומרת

החלטה שאומרת שסעיפים 2 ו-13 לתקנות הנחה מארנונה

שמדברות על הנחה לבניין חדש והנחה על בניין ריק, יחולו רק על

נכסי מגורים, ולא יחולו על נכסים עסקיים בכפוף לחוות דעת

משפטית-

מר כפיר מימון: רק שנייה אבל זה נכס מגורים.

גב' ברוריה אליעז: אבל מישהו עושה על זה עסק.

מר כפיר מימון: אבל קרין, אבל זה נכס מגורים ומשלמים ארנונה למגורים.

(מדברים יחד)

גב' ברוריה אליעז: אתם עושים שיח פרטי? מה קורה לכם? זה לא בסדר.

מר יוסף ניסן: מה?

29

גב' ברוריה אליעז: זה הפך להיות שיח פרטי, אנחנו לא שומעים, אנחנו לא יודעים... אי אפשר

ככה.

מר שלומי שטרית: בואו חברים, ברוריה מדברת עכשיו.

גב' ליליאן אדרי: ... בגלל שהיה לנו עסקים שרצו לעשות התאמה לעסק שלהם, ואז

אמרנו ניתן להם חודשיים.

מר שלומי שטרית: ברוריה מדברת עכשיו.

גב' ברוריה אליעז: ואף אחד שלא יבקש פתאום לשאול משהו, תנו לי להגיד עד הסוף.

אני בטוחה שיש תקדימים שהמחוקק נזקק להם, ובתי המשפט

מטפלים בהם, שבניינים שנועדים לאכלס אנשים בין אם זה קבלן,

בין אם זה קבלן מסוג שמקים בית אבות גם הוא עושה עסק, גם

הוא מרוויח מזה שהוא נותן בתים, אז זה סוג של עסק. אז צריך

לבדוק איפה אנחנו מגיעים לתקדימים מהסוג הזה, זה לא בשמיים

ואת יודעת יותר טוב ממני את זה, שאפשר לבדוק את זה ואפילו

במהירות. ואנחנו נראה מה התקדימים אומרים, ולפי זה נתנהל. כי

לא יתכן שניתן את האדמה וניתן להם את האופציה, והם ישחקו

כפי רצונם עם חצי מהשטח.

עו"ד קובי נודלמן: נכון מאוד מסכים איתך.

גב' ברוריה אליעז: ולכן צריך פשוט ללכת ולבדוק מה התקדימים אומרים, ונבוא

מוכנים לפעם הבאה עם תשובה לנקודה הזאת, בסדר קרין?

גב' ליליאן אדרי: צו הארנונה-

גב' רונית ד. עייאש: ... לאשר את זה היום.

(מדברים יחד)

גב' ברוריה אליעז: אז אם כך נמצא דרך שנאמר שאת הסעיף הזה תהיה החלטה

טלפונית ביום ראשון. נמצא משהו, נמצא.

עו"ד קרין כהן: לא, זה לא אפשרי.

גב' ברוריה אליעז: למה?

עו"ד קרין כהן: כי אנחנו היום צריכים לקבל החלטה.

(מדברים יחד)

גב' ברוריה אליעז: חבל, כי יכול להיות שהתקדימים זה מבטל.

(מדברים יחד)

גב' עדי זנד: אני חושבת שיש פה 2 דברים שמתערבבים אחד בשני. תתקני

30

אותי אם לא הבנתי נכון. ליליאן את טוענת שהארנונה ממגורים

היא כ-%40 מהתקציב של המועצה.

גב' ליליאן אדרי: כן, מדויק.

גב' עדי זנד: נכון?

גב' ליליאן אדרי: כן.

גב' עדי זנד: מבתים, מבתים ממגורים.

גב' ליליאן אדרי: לא, היא %40 מהתקציב הכללי.

גב' עדי זנד: מהתקציב הכללי השנתי-

גב' ליליאן אדרי: כלומר התקציב לא מושתת רק על הכנסות ארנונה אלא להכנסות

אחרות.

גב' עדי זנד: אוקיי, זאת אומרת שעדיין חסרים לנו, כל שנה אנחנו צריכים

מהיקב ומהגורן להביא %60 שהם-

גב' ליליאן אדרי: ממה שחסר.

גב' עדי זנד: ממה שחסר.

גב' ליליאן אדרי: כן.

גב' רונית ד. עייאש: ... משרד החינוך.

גב' עדי זנד: חלקם זה דברים שעובדים... אבל חלקם מהדברים חד פעמיים.

גב' רונית ד. עייאש: הגדול.

גב' עדי זנד: והחלק החד פעמי בעצם את אומרת שכל שנה אנחנו צריכים ללכת

ולמצוא את המקום החד פעמי הזה, לא לסמוך על הקבוע שלנו, כי

פעם החד פעמי קוראים לזה-

גב' ליליאן אדרי: אבל לפעמים החד פעמי אני מקבלת, לפעמים אני לא מקבלת אותו.

גב' עדי זנד: רגע, רגע, שנייה, אבל כאן אני מתחברת לכפיר. דרך אחת-

גב' רונית ד. עייאש: שלומי זה לא בסדר, היא מדברת שלומי.

גב' עדי זנד: שלומי אתה מפריע לי?

מר שלומי שטרית: סליחה, סליחה, סליחה, דוד קרא לי.

גב' עדי זנד: דרך אחת היא הדרך שמדבר עליה כפיר שמדברת על עסקים

שנמצאים פה ביישוב, ושיכול להיות שהם מכורח תקנה כזאת או

31

אחרת, אנחנו יכולים לשנות ואולי לקבל מהם כסף קבוע. הדבר

השני שצריך לדבר עליו זה להביא כספים חד פעמיים כל שנה,

מיליון ₪, 2 מיליון ₪, 3 מיליון ₪ ממקורות שאנחנו יודעים, נקרא

להם בגדול משרדי ממשלה. זאת מלחמה אין סופית, היא כל שנה

תהיה-

גב' ליליאן אדרי: כל הזמן יעשה.

גב' עדי זנד: ואי אפשר להשתית אותה על הארנונה של התושבים, זה לא דרך

העלאת הארנונה לתושבים את תרוויחי את זה. תמיד תצטרכי, איך

את אומרת גם אם נעלה ב-%-7.5

גב' ליליאן אדרי: אנחנו לא מחפשים... מארנונה, אנחנו עושים גם וגם. חשוב מאוד

אבל שתדעי שאנחנו עושים גם וגם וגם.

גב' עדי זנד: אני קיבלתי אני רוצה את זה. את בעצמך אמרת שגם אם נעלה

%-7.5

גב' ליליאן אדרי: נכון.

גב' עדי זנד: ויוסי אמר גם אם היינו מעלים ב-%15 עדיין לא בטוח שהיינו

מצליחים לכסות את אותם 500,000 ₪ 700,000 ₪ שחסרים לנו-

גב' ליליאן אדרי: את אותם צרכים.

גב' עדי זנד: שהם דברים לא לדברים מיוחדים אלא לבייסיק שלנו. זאת

אומרת בשביל לייצר משהו שייתן לנו מענה לבייסיק, הדרך הזאת

של העלאת הארנונה או להכניס את הכיס לידיים של התושבים היא

לא הדרך, אנחנו צריכים למצוא דרכים אחרות. אני לא מסירה את

האחריות אני רק אומרת שאנחנו חייבים לשבור את הפרדיגמה

בחשיבה שלנו. לא מתוך העלאת הארנונה לתושבים אנחנו נביא את

החסר הזה. לא כל שכן שכל שנה אנחנו נצטרך להביא את זה, אז

השנה נעלה ב-%,7.5 ועדיין בשנה הבאה יהיה חסר לנו, ומה נעשה

שוב נכניס את הידיים בכיסים של התושבים? זאת אומרת איפה

האחריות שלנו כנציגי התושבים ללכת להביא את זה ממקורות

אחרים-

גב' ליליאן אדרי: קודם כל כל הזמן יהיה חסר, שתביני כל שנה יהיה חסר, כי

הצרכים עולים ואנחנו רוצים לרצות את התושבים.

גב' עדי זנד: והארנונה אף פעם לא תהיה-

גב' ליליאן אדרי: אז אנחנו רוצים כל הזמן להתרחב כן.

גב' עדי זנד: והארנונה אף פעם לא תהיה-

גב' ליליאן אדרי: לא תספק בוודאי, כי זה ערוץ אחד.

גב' עדי זנד: ביום הראשון שהצטרפתי למועצה אני זוכרת אותך אומרת את

32

זה, גם בישיבת התקציב ההיא אמרת, הארנונה זה תמיד הדבר הכי

פחות כלכלי מבחינת היישוב, זה לא מכניס זה לא מכסה את

ההוצאות.

גב' ליליאן אדרי: אני אמרתי שהתושב הוא לא כלכלי-

גב' עדי זנד: התושב הוא לא כלכלי.

גב' ליליאן אדרי: ויש הוצאות גם אם הוא יכניס את הארנונה שלו הוא לא מכסה את

ההוצאות עבורו, זה מה שאמרתי.

גב' עדי זנד: אני חושבת שהפתרון הוא לא בהעלאת הארנונה בצורה כל כך

דרסטית-

מר יוסף ניסן: עדי אנחנו מסבירים-

גב' עדי זנד: הוא מוציא רגע מריכוז.

מר יוסף ניסן: לא, סיכמת אמרת שלא צריך להעלות את הארנונה.

גב' עדי זנד: זהו נגמר לי המשפט.

מר יוסף ניסן: אני מסביר את הדבר הבא, עד היום בקרן לעבודות פיתוח היו

מיליוני שקלים ששימשו לאזן את התקציב. בשנה הבאה לא יהיה

יותר. גם עם המיליונים האלה בשנת ,2014 הנה יושבת פה החברה

שלך מהסיעה, שאישרה %7.3 ב-.2014

גב' רונית ד. עייאש: לא הייתי ב--2014

מר יוסף ניסן: לא היית?

גב' רונית ד. עייאש: משום שזה היה ב-,2013 אישרת ולא הייתי.

מר יוסף ניסן: לא, זה ב-.2014

גב' רונית ד. עייאש: לא.

מר יוסף ניסן: מה לא?

גב' ליליאן אדרי: 2014 העלינו.

מר יוסף ניסן: 2014 העלינו ואת היית חברת מועצה.

גב' ליליאן אדרי: כי הגענו לקרייסס.

דובר: אז למה חיסלתם את הכול עד 2018?

מר יוסף ניסן: זה לא אני.

33

דובר: וב-2018 זהו.

מר יוסף ניסן: זה לא אני.

דובר: עכשיו 2019 מתחילים...

מר יוסף ניסן: את למרות שאמרת לא היית חברת מועצה, אני אזכיר לך-

גב' רונית ד. עייאש: אני חיסלתי את הכסף?

מר יוסף ניסן: אני אזכיר לך-

גב' רונית ד. עייאש: זה נורא אישי ה-

מר יוסף ניסן: העלית ב-%7.3 ב-2014 גם כשהיו מיליונים בקרן לעבודות פיתוח.

עכשיו האחריות שלך כלפי הציבור, עכשיו החלפת כובע ועכשיו יוסי

ניסן יושב כאן, ואל תהפכי את זה ליריבות פוליטית, אל תהפכי את

זה על חשבון הציבור, זה מה שאת עושה עכשיו?

גב' רונית ד. עייאש: סיימת את הנאום ההיסטורי?

מר יוסף ניסן: כן, את הופכת את היריבות הפוליטית שלנו על חשבון הציבור, חד

משמעית אין על זה בכלל ויכוח. כן מישהו עוד רוצה לומר משהו?

דובר: אני חושב שאתם בכלל הגישה לגבי עזריאלי שלכם היא לא

נכונה. ויש לי שאלה פשוטה.

גב' רונית ד. עייאש: יוסי מה הקטע?

מר יוסף ניסן: אני מוכן לאפשר לו לדבר, מה הבעיה?

דובר: עזריאלי הם עסק מסחרי פשוט מאוד. אם הם יורידו את

השכר, אז הם יכניסו יותר אנשים. אבל הם לא יכולים לבוא ולהגיד

שהבית הזה ייבנה בלי פנים ויחזיקו אותו 20 שנה, עד שפתאום

יהיה להם... זה לא יכול להיות כזה דבר.

גב' רונית ד. עייאש: אתה צודק.

מר יוסף ניסן: קודם כל אגב הם ב-%20 פחות ממודיעין. זה עניין משפטי קודם

כל, אני מסכים איתך, אני מסכים איתך, אם נוכל לקבל מהם את

הכסף נקבל מהם, זה ברור. אבל הם עדיין זולים ב-%20 ממודיעין,

ובמודיעין היה להם מקרה דומה שבו הם לא גבו ארנונה. אז אנחנו

לא ממציאים את הגלגל פה.

דובר: תראה, אולי מודיעין היא עשירה מאוד-

מר יוסף ניסן: לא, לא, לא, זה לא קשור, זה קשור למצב המשפטי של הנכס אם

אפשר לגבות או אי אפשר לגבות ממנו ארנונה, על זה אני מדבר

אתכם.

34

גב' רונית ד. עייאש: במשפט הזה אתה צודק-

גב' ברוריה אליעז: אז אנחנו צריכים לבדוק את זה משפטית.

גב' רונית ד. עייאש: בדיוק, זה מה... קודם.

גב' ברוריה אליעז: אז דיברנו בדיוק על זה, העליתי את זה בדיוק לפני 10 דקות.

מר יוסף ניסן: רונית, למה את לא רוצה לתת ליוסי לדבר, הוא מדבר דברי חוכמה.

גב' רונית ד. עייאש: דברי חוכמה, אמרתי לך 3 פעמים שהוא צודק.

מר שלומי שטרית: תבוא כל ישיבה.

גב' רונית ד. עייאש: אבל זה עכשיו רלוונטי לדיון-

מר יוסף ניסן: אם יש למישהו משהו להוסיף מהתושבים למה לא.

גב' רונית ד. עייאש: זה עושים בסוף.

מר יוסף ניסן: טוב, הגענו לאיזה שהיא הבנה?

עו"ד קרין כהן: כן, עוד דקה...

גב' ברוריה אליעז: איך נאשר אותו.

מר יוסף ניסן: עוד הפעם אני אומר, אני אעשה את המקסימום במה שיאשרו היום

במועצה במליאה, זה מה שנגזר עליי, עם זה אני אצטרך להתמודד.

כמובן שנביא תקציבים אחרים עדי. אני אשמח אם החברה שלך

שאמרה שהיא יכולה להביא תקציבים ממקומות אחרים תיקח את

התיק הזה, אני כבר אמרתי לה את זה יותר מפעם אחת.

גב' רונית ד. עייאש: אני הסכמתי לקחת תיק ואתה סירבת.

מר יוסף ניסן: אבל היא אמרה שזה תפקיד של ראש מועצה.

דוברת: זה נכון.

מר יוסף ניסן: הבנתי למה גם.

גב' רונית ד. עייאש: אתה יודע למה. כי פעם שעברה שאני פניתי אתה אמרת 'זה לא

נכון יותר שראש מועצה יעשה את הפנייה?' אז חזרתי בי, אני נותנת

את כל-

מר יוסף ניסן: לא, יש מקרים ויש מקרים, לא כל מקרה הוא גורף עכשיו. זאת

סוגיה אחרת לגמרי, אבל לא משנה.

גב' רונית ד. עייאש: שום סוגיה.

35

מר יוסף ניסן: להביא כסף ליישוב, כל אחד מכם שיביא-

גב' ברוריה אליעז: רשאי, רשאי.

מר יוסף ניסן: רשאי, רשאי, בשמחה גדולה, ולבוא עם רעיונות שונים אני אשמח,

אני הראשון שיחבק אתכם וילך אתכם ואסע אתכם, אקח אתכם

באוטו שלי להביא את הכסף.

מר נפתלי אדר: לא מקבלים דולרים אבל.

דובר: במזוודות?

מר יוסף ניסן: במה שיש אין בעיה, עם העברות בצ'קים אני מוכן.

גב' ברוריה אליעז: עם מעטפות.

מר יוסף ניסן: אין שום בעיה. אז באמירות כאלה-

דובר: לשלומי יש קשרים בכנסת, איפה הכסף? איפה הקשרים?

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: לכן עדי אמרתי לך, גם כשהיו מיליונים בקרן לעבודות פיתוח

חברתך לסיעה אישרה %.7.3 עכשיו אין את הקרן לעבודות פיתוח,

ואת אומרת שעדיין לא צריך להעלות את הארנונה, בואי תסבירי

לי.

גב' עדי זנד: אני לא אמרתי שלא צריך בכלל. בוא נעשה סדר, אני אמרתי שלא

צריך להעלות את מלוא הבקשה שלך ל-%.7.5 אני חושבת-

דובר: כל הזמן אנחנו רוצים לראות כסף.

גב' רונית ד. עייאש: כי ככה הצו-

גב' ברוריה אליעז: על זה צריך לחתום על אחוזים.

מר יוסף ניסן: לא משנה אנחנו יודעים בכמה זה מדובר.

דובר: מה זה %7?

מר יוסף ניסן: זה 70 ₪ לחודש.

גב' ליליאן אדרי: 63 ₪.

דובר: לכל התושבים? אני מדבר על-

גב' ברוריה אליעז: על משפחה.

36

מר יוסף ניסן: יוסי ביחד, ביחד, ביחד עם העלאה זה 63 ₪ לבית אב לחודש.

עו"ד קובי נודלמן: נעשה את זה וולונטרי.

דובר : יש כאן דברים אחרים שגוזלים מהתושבים את הכסף. לי יש גינה

גדולה ומחייבים אותי מביוב, למה?

דובר: כי יש לך ביוב.

מר יוסף ניסן: אתה צודק יש חוק שמחייב לגבות את המים-

דובר: איזה חוק? של מי החוק?

גב' ליליאן אדרי: של רשות המים.

מר יוסף ניסן: של רשות המים.

דובר: אני הולך לארגן קבוצה שיעשו משפט נגד החוק הזה.

מר יוסף ניסן: אני מסכים.

דובר:: זה שטות.

מר יוסף ניסן: אני מסכים.

דובר: הייתה לי... חייבו אותי ב-300 קוב וגם בבנייה.

מר יוסף ניסן: אני הראשון ואני אשמח שתצליח בזה, אני אשמח שתצליח. אגב זה

נולד משנות הבצורת.

גב' ליליאן אדרי: נכון מ-.2010

מר יוסף ניסן: זה נולד משנות הבצורת שרצו לחסוך במים. אז גם ייבשו קצת

גינות, זה חלק מהעניין. חברים, יש פה עוד-

עו"ד קרין כהן: אנחנו יש לנו-

מר יוסף ניסן: סופי גמרנו.

גב' ברוריה אליעז: קרין אפשר?

מר יוסף ניסן: הנה אתם רואים, כשאני שומע משהו שהוא הגיוני, אגב גם אם זה

בא מכפיר או בא מרונית זה לא משנה, אפשר לקבל אותו, זה בסדר

גמור. אם זה לטובת היישוב והתושבים ושלי בשמחה גדולה. כן.

עו"ד קרין כהן: אז אם אתם תרצו תוכלו לפתוח את טיוטת צו הארנונה, אני אפנה

אתכם בבקשה לסעיף .12 מה שמוצע כרגע זה-

גב' ליליאן אדרי: איזה סעיף?

37

עו"ד קרין כהן: .12 לגבי סעיף 12 מדובר בהנחה למחזיק שהוא ראשון של נכס

חדש.

גב' ליליאן אדרי: הדגש הוא על חדש.

עו"ד קרין כהן: אז מוצע לבטל את הסעיף הזה לחלוטין.

גב' ליליאן אדרי: 12?

עו"ד קרין כהן: אנחנו מציעים לבטל את סעיף ,12 שפה מדובר על הנחה של %50

לתקופה של חצי שנה לבעלים הראשון של נכס חדש. אנחנו מציעים

לבטל את זה, אבל אני גם מדגישה בפניכם שאם זה יבוטל, זה אומר

שגם אדם שהוא בנה נכס והנכס שלו עדיין ריק מכל סיבה שהיא-

מר נפתלי אדר: חל עליו.

עו"ד קרין כהן: הבניין הוא בניין חדש-

גב' רונית ד. עייאש: במסגרת החוק וכל העיריות נותנים את זה חצי שנה ראשונה,

נותנים את זה.

גב' עדנה זטלאוי: אז למה זה נמצא בחקיקה המשנית של-

גב' ליליאן אדרי: זה לא חוק, זה לא חוק. המועצה רשאית, זה לא חוק. יש רשויות

שזה 12 חודשים.

גב' רונית ד. עייאש: זה צו ארנונה של כל רשות ורשות.

עו"ד קרין כהן: רונית, תקנות הנחה מארנונה קובעות שהנחה לעניין בניין חדש

המועצה רשאית, זאת אומרת מליאת המועצה אתם רשאים שלא

לאמץ את ההנחה שקבועה בדין.

גב' רונית ד. עייאש: זאת אומרת רוב המועצות-

עו"ד קרין כהן: זה לשיקול דעתכם...

גב' רונית ד. עייאש: העיריות מאמצות את זה. לי היה ניסיון בכמה... שמאמצים את

זה.

עו"ד קרין כהן: הנחה לבניין חדש שקבועה בדין היא לתקופה יותר, היא לתקופה

של שנה עד %.100 אתם אימצתם פה לתקופה של חצי שנה-

גב' ליליאן אדרי: ו-%.50

עו"ד קרין כהן: ו-%.50 אז אתם לא מימשתם פה את %100 מההנחה שקבועה בדין,

וזה ההנחה שאתם אימצתם בשלב מסוים לצו ארנונה שלכם.

בהחלט יש לכם את הסמכות החוקית לבטל את ההנחה הזאת,

אבל-

38

מר נפתלי אדר: אפשר להחזיר את זה בשנה הבאה?

עו"ד קרין כהן: אנחנו מעלים את זה על סדר היום בגלל הסוגיה שכפיר העלה, חשוב

לי להדגיש שתהיה לזה השלכה לגבי גם אנשים פרטיים, וחשוב

שאתם-

מר יוסף ניסן: זה לא קורה עם אנשים פרטיים.

גב' ברוריה אליעז: קרין אין בחוק סעיף שמדבר על בית אבות בתוך יישוב מה קורה

איתו? מה הוא אומר?

עו"ד קרין כהן: בטח אבל אנחנו תכף ניגע בזה, כי זה קצת סוטה לי מהנושא, אני

תכף אתייחס לזה. התייחסנו לזה בטיוטת הצו, תכף נתייחס לזה.

גב' ברוריה אליעז: אז תתייחסי כי אולי זה יפתור לנו.

(מדברים יחד)

עו"ד קובי נודלמן: שנייה רגע, נטען את ,12 הוא יכול לבקש מכוח 13 ו-13 (א).

מר יוסף ניסן: נכון.

עו"ד קרין כהן: אז לא הגענו עדיין ל-.13 אני אדלג רגע ל-13 (א), אני מציעה גם

אותו לבטל, ולגבי 13 אני מציעה-

מר יוסף ניסן: 13 (א).

עו"ד קרין כהן: לא, 13 (א) לבטל, גם אותו לבטל.

גב' ליליאן אדרי: רגע, אני רק רוצה להגיד לך באיזה נסיבות הכנסנו אותו לפני

שנתיים. הרבה בתי עסק שרוצים לעשות התאמה למבנה כמו

בדורבן, ביקשו הנחה כדי להתאים את העסק לתוך אותו מבנה

שהם שכרו, ואז נתנו להם חודשיים, כמו ראה סולידה, ראה

מקסיקני עוד כמה כאלה.

עו"ד קרין כהן: אז אני לוקחת את זה לתשומת ליבי, ואנחנו עושים את התיקון-

גב' ליליאן אדרי: ואם הם ירצו לעשות התאמה?

עו"ד קרין כהן: בסעיף .13

גב' ליליאן אדרי: 13?

(מדברים יחד)

גב' ברוריה אליעז: רגע, היא תבדוק בית אבות עוד מעט.

עו"ד קרין כהן: אני ממליצה ככה, את סעיף 12 וסעיף 13 (א) לבטל. בסעיף 13 אחרי

39

המילים מחזיק של בניין ריק מכל חפץ ואדם, להוסיף את המילים-

גב' עדנה זטלאוי: מחזיק של בניין ריק.

עו"ד קרין כהן: מחזיק של בניין ריק מכל אדם וחפץ, שם נכניס את המילים

המשמש למגורים או כעסק.

גב' עדנה זטלאוי: המשמש למגורים או לעסק.

עו"ד קרין כהן: ואין משתמשים בו ובתנאי שלא התקבלה הנחה או פטור דומה בגין

הנכס, המועצה רשאית לתת הנחה לתקופה, עכשיו פה אנחנו נעשה

את ההבחנה בין עסק לבין מגורים. לעסק אנחנו ניתן פה לתקופה

של עד חודשיים %50 ולמגורים עד 6 חודשים-

מר יוסף ניסן: ולמגורים שהוא עסק.

מר כפיר מימון: קרין מה עשינו? לקחנו את הסעיפים האלה והכנסנו אותם לתוך

סעיף .13

מר יוסף ניסן: קרין למגורים שהוא עסק.

גב' רונית ד. עייאש: אין דבר כזה.

מר כפיר מימון: למה? הוא עסק.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: קרין צריך לעשות את ההבחנה בין מגורים של עסק לבין מגורים.

עו"ד קובי נודלמן: בעזריאלי מי משלם את הארנונה? ליליאן-

מר נפתלי אדר: הדיירים.

עו"ד קובי נודלמן: הדיירים? אז זה בעיה זה דירה.

מר יוסף ניסן: כן, אבל זה עסק. זה מגורים של עסק.

גב' עדי זנד: זה דרך העסק הם משלמים את זה ישירות לרשות.

מר יוסף ניסן: זה לא הנכס שלהם.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: קובי, הנכס כאילו בשכירות, זה עסק.

גב' ליליאן אדרי: הם אמרו לך שהם ישלמו לנו?

(מדברים יחד)

40

מר יוסף ניסן: בואו נוריד להם בחודשיים לכולם וזהו. בואו נוריד לכולם

בחודשיים וזהו.

עו"ד קובי נודלמן: נכון, תורידו לכולם לחודשיים אל תיקחו ריזיקה בכלל.

מר נפתלי אדר: אל תשכחו שהאינטרס של עזריאלי-

גב' ליליאן אדרי: לחודשיים למגורים?

מר נפתלי אדר: זה שהדיירים ישלמו לנו כי %100 מהם יהיו זכאים להנחה, הם

זכאים להנחה. מה הם מטומטמים? הם לא פראיירים.

עו"ד קובי נודלמן: תוריד לחודשיים לשניהם, אל תיקח ריזיקה.

מר שלומי שטרית: בדיוק, אתה לא תקבל כלום בארנונה.

מר יוסף ניסן: תורידי לחודשיים וזהו.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: נשאיר רק לנכס חדש וחודשיים, זהו.

עו"ד קובי נודלמן: לחודשיים בדיוק.

מר יוסף ניסן: לנכס חדש.

גב' ליליאן אדרי: זאת אומרת שאת 12 להשאיר רק לחודשיים?

מר יוסף ניסן: כן.

גב' ליליאן אדרי: רק לחודשיים?

מר יוסף ניסן: כן.

גב' ליליאן אדרי: אז להשאיר את זה .12 אז את 12 לחודשיים.

(מדברים יחד)

גב' רונית ד. עייאש: תקשיבו רגע קרין, לא בטוח שהדיירים הם אלה שמשלמים את

הארנונה.

מר כפיר מימון: אפשר לבדוק את זה עכשיו.

גב' רונית ד. עייאש: לא בטוח. מה שקורה הם משלמים סכום חודשי של 5,000 ₪

6,000 ₪ 7,000 ₪ וזה כולל הכול מכל.

???: לא, לא.

גב' ליליאן אדרי: מי אמר לך את זה?

41

גב' רונית ד. עייאש: כן, יש-

(מדברים יחד)

גב' ברוריה אליעז: אמרה לי... שהיא-

דובר: היא משלמת 70,000 ₪-

עו"ד קובי נודלמן: הם יוכלו לשחק...

(מדברים יחד)

עו"ד קובי נודלמן: חבר'ה זה לא משנה מי משלם, הם משלמים תעריף מגורים וזה

מגורים.

גב' ליליאן אדרי: לא, זה משנה אם הם מקבלים את ההנחה של אזרח ותיק

(מדברים יחד)

עו"ד קובי נודלמן: לא משנה מי משלם זה ארנונה של מגורים.

מר יוסף ניסן: תעשי חודש אחד בנכס חדש ובזה נגמר העניין זהו, חודש אחד.

חודש אחד בנכס חדש וזהו.

גב' ליליאן אדרי: .13

מר יוסף ניסן: חודש אחד בנכס חדש וזהו. חודש אחד בנכס חדש ובואו נתקדם,

בסדר?

גב' ברוריה אליעז: רגע, את בודקת בית אבות?

עו"ד קרין כהן: אין צורך לבדוק את הנושא...

גב' ברוריה אליעז: למה?

עו"ד קרין כהן: כי בטיוטת צו ארנונה שלנו בהגדרה של מגורים-

גב' ליליאן אדרי: שינינו את זה.

עו"ד קרין כהן: אנחנו הכנסנו לרבות דיור מוגן, זאת אומרת הדיור המוגן יחויב

בארנונה כמו כל בית מגורים. כמו שפה כל בית מגורים, כרגע...

גב' ליליאן אדרי: אותו תעריף.

עו"ד קרין כהן: גם דיור מוגן יחידה בתוך אותו בית אבות יחויב באותו...

גב' ברוריה אליעז: רגע, זה ידוע להם.

42

גב' עדנה זטלאוי: בחלקים הגדולים שהם לא יחידות דיור הם יחויבו לפי תעריף אחר?

עו"ד קרין כהן: שם אנחנו נצטרך למעשה להוציא שומה נפרדת, שבה הנישום יהיה

למעשה בעל אותו מרכז.

גב' עדנה זטלאוי: עזריאלי.

עו"ד קרין כהן: בדיוק.

גב' ברוריה אליעז: וזה ידוע להם?

גב' ליליאן אדרי: הם מנהלים בתי אבות-

עו"ד קרין כהן: זה לא משהו שהוא למשא ומתן.

גב' ברוריה אליעז: מה את אומרת?

גב' ליליאן אדרי: הם יודעים וכל הארץ צו ארנונה הוא לפי צו המועצות ודיני

העיריות, והם יודעים את זה, ברור שהם יודעים.

???: הם יצטרכו לישר קו לפי זה.

גב' ליליאן אדרי: בוודאי, בוודאי.

גב' ברוריה אליעז: אז באותה מידה האם אנחנו רשאים לכתוב על יד אותו סעיף, את

שומעת אותי קרין? אותו סעיף שהקראת, האם אנחנו רשאים

לכתוב שמקומות ציבוריים שאנשים יאכלסו אותם, שעדיין לא

נסגרו סופית אחרי X חודשים גם הם חייבים בארנונה מלאה, כי

אחרת הם יעשו לנו את מעשה רהט. הם יחזיקו כמו ברהט את

החלונות פתוחים ואת הטיח לא מטויח על יד הפתחים, וזה נקרא

שהבית לא נגמר. אולי אני יכולה לקבל תשובה? אולי אני יכולה

לקבל תשובה?

גב' ליליאן אדרי: אני לא חושבת שהם ישאירו חללים בצורה כזו. הם ירצו-

גב' ברוריה אליעז: לא הקשבת לי קרין. אני חוזרת על השאלה, ואולי אני לא אצטרך

לחזור עליה פעם שלישית בבקשה. באותו סעיף שקראת לי שזה

מתייחס לעזריאלי, להוסיף עכשיו עוד סעיף שיפתור לנו את הבעיה

שהם מתכוונים להחזיק לנו חצי מהשטח לא גמור, עם מעטפת לא

גמורה. וככול שהם יכולים-

עו"ד קרין כהן: לא ניתן-

גב' ברוריה אליעז: אני רוצה לסיים, ככול שהם יכולים הם יעשו את זה, ברהט עושים

את זה שנים, ובכפרים הערביים כך הם חיים ולא משלמים ארנונה,

לא סוגרים את החלונות, לא מטייחים את הפתחים ולא משלמים

ארנונה.

43

עו"ד קרין כהן: לא ניתן...

גב' ברוריה אליעז: ולכן להוסיף את ההערה הזאת שאם יימצא שטח של מעטפת שלא

יסיימו אותה, ניתן X זמן שאנחנו נקבע עכשיו כאן במועצה לסיום

העניין, וכשהם עוברים את X הזמן הזה הם מחויבים.

עו"ד קרין כהן: לא ניתן לעשות את זה.

גב' ברוריה אליעז: למה?

עו"ד קרין כהן: למה? כי יש הוראות דין, מכוח הוראות דיני הארנונה שזה לא צו

הארנונה שלנו, מכוח ההוראות הכלליות, יש מבחן ממתי אפשר

לחייב נכס בארנונה, שזה ממתי שהוא ראוי לשימוש, והסברתי לכם

מקודם שיש בפסיקה גם מבחנים מתי קובעים שנכס הוא בר חיוב

בארנונה ואפשר להשית עליו שומה. עכשיו הרעיון שלך הוא מאוד

חכם, אבל ברור לך שלא סתם לא מיישמים אותו בצווי ארנונה של

כל הרשויות בארץ, כי זה לא ריאלי.

גב' ברוריה אליעז: על זה ביקשתי תקדימים, מה התקדימים אומרים-

עו"ד קרין כהן: אין תקדים...

גב' ברוריה אליעז: כשאין תום לב, זה בחוסר תום לב. מה בית המשפט אומר-

עו"ד קרין כהן: אז מתמודדים עם זה בכלים משפטיים.

גב' ברוריה אליעז: בסדר.

עו"ד קרין כהן: זה הכול.

גב' ליליאן אדרי: אני חושבת שמה שיכול לקרות-

עו"ד קרין כהן: אנחנו לא יכולים גם שכל הישיבה הזאת תהיה מוכוונת לאיך

מתמודדים עם עזריאלי.

עו"ד קובי נודלמן: זה 900,000 ₪.

גב' ברוריה אליעז: כי המעטפת הזאת-

עו"ד קרין כהן: אבל היום אנחנו בדיון על העלאה חריגה של צו הארנונה וחבל

שהדיון סוטה. קודם תקבלו החלטה-

עו"ד קובי נודלמן: לא סותר זה צו.

עו"ד קרין כהן: האם יש באופן עקרוני-

גב' ברוריה אליעז: זה הרבה כסף.

44

עו"ד קרין כהן: אישור להעלאה חריגה של התעריפים.

עו"ד קובי נודלמן: אבל זה נמצא בצו הסעיף הזה.

גב' ברוריה אליעז: זה עשה לנו חשבון.

עו"ד קרין כהן: ... הנושא של ההנחות מה שכפיר העלה.

גב' ברוריה אליעז: נכון.

עו"ד קרין כהן: בואו נפריד רגע בין הדברים.

עו"ד קובי נודלמן: אבל עד עדיין... את הצו.

מר יוסף ניסן: אבל זה לא משנה.

גב' ברוריה אליעז: הם הולכים בחוסר תום לב, לוקחים לנו שטח גדול, יחזיקו אותו

שנים-

עו"ד קרין כהן: בסדר...

גב' ברוריה אליעז: אולי אנחנו רצינו לעשות דבר אחר?

עו"ד קרין כהן: יש למועצה משרד עורכי דין שמלווה אותה, ושייתן לה את הייעוץ

המשפטי.

גב' ליליאן אדרי: אני דווקא חושבת ברוריה-

גב' ברוריה אליעז: צריך לבדוק את זה.

מר יוסף ניסן: חברים, חברים, בואו נתקדם. אני מציע לנכס חדש חודש אחד-

עו"ד קרין כהן: לא צריך את זה מאחר ואפשר לבטל... נישום בעל נכס מגורים

שמבקש את ההנחה בגינה לנכס ריק, יוכל ליהנות ממנה...

גב' ליליאן אדרי: או לעסק אמרת.

מר כפיר מימון: אבל... .13

עו"ד קרין כהן: 13 (א).

מר יוסף ניסן: קרין, קרין-

מר כפיר מימון: גם את ...,13 13 ו-13 (א).

מר יוסף ניסן: קרין רגע שנייה, ברגע שרשום פה נכס חדש אז זה סעיף ספציפי

שמדבר על נכס חדש שמתאים לעזריאלי, זה לא מתאים לבתי

מגורים אחרים. לכן כדאי להשאיר אותו להפוך אותו לחודש אחד

ובזה נגמור את העניין.

45

עו"ד קרין כהן: אני יכולה מכוח הוראת דין כללים אחרת לתת את הפטור...-

מר יוסף ניסן: כן, אבל יש סעיף ספציפי.

עו"ד קובי נודלמן: אבל שהוא לא יבקש ממך גם את ההנחה מכוח הוראה כללית

אחרת.

מר יוסף ניסן: יש סעיף ספציפי עליהם, יש פה סעיף ספציפי שהוא מחזק אותנו,

לא צריך לבטל אותו. זה סעיף ספציפי שמחזק אותנו. בסדר אנחנו

משאירים את זה?

גב' ליליאן אדרי: את 12? את 12 ואז הוא יגיד לך על הסעיף הכללי.

מר יוסף ניסן: בדיוק, זה נכון לכן צריך להשאיר את זה.

עו"ד קובי נודלמן: אל תשאירו את זה פתוח.

מר יוסף ניסן: להשאיר את זה? להשאיר את זה ככה?

מר שלומי שטרית: הם בטוח ילכו לבית משפט.

עו"ד קובי נודלמן: נכון.

מר יוסף ניסן: לעשות את זה חודש אחד ובזה נגמר העניין.

עו"ד קובי נודלמן: הם יכולים מכוח סעיף כללי לבקש את ההנחה, עדיף שתרשמו-

מר כפיר מימון: מה זה סעיף כללי?

עו"ד קובי נודלמן: סעיף אחר של צווי הארנונה, לבקש משם ולקבל את ההנחה.

מר כפיר מימון: אבל מה גובר? אם יש הוראה מפורשת שלנו של הזה זה גובר על

סעיף-

גב' ליליאן אדרי: נכון.

עו"ד קובי נודלמן: נכון, אבל תשים את המפורשת אל תמחק אותה.

מר יוסף ניסן: המפורשת חייבת להיות.

מר כפיר מימון: אתה אומר אם לא תהיה בכלל התייחסות-

גב' ליליאן אדרי: אז הם יתייחסו לצו המועצות.

מר יוסף ניסן: קרין נשאיר את זה.

עו"ד קובי נודלמן: תשאירו עם מה שאמרתם חלוקה סעיף 13 וזהו.

46

מר כפיר מימון: לא, אבל לתקופה של חודש. זאת אומרת יש התייחסות אבל-

מר יוסף ניסן: כן, כן, חודש וזהו.

עו"ד קרין כהן: אז למחוק את 12 ולהשאיר 13 ו-13 (א).

מר יוסף ניסן: לא, 12 להשאיר עם חודש אחד, להפוך את זה מ-6 חודשים לחודש

אחד שיהיה סעיף ספציפי על בניין חדש.

גב' ליליאן אדרי: הוא רוצה להשאיר חדש.

מר יוסף ניסן: בסדר?

גב' ליליאן אדרי: לחודש אחד?

מר יוסף ניסן: כן.

עו"ד קובי נודלמן: חדש זה דווקא טוב לנו מולם.

מר יוסף ניסן: בדיוק נכון.

גב' ליליאן אדרי: 1 חודש.

מר יוסף ניסן: אוקיי, אז זהו.

עו"ד קרין כהן: אז רגע, אז סעיף 12 לצו הארנונה אנחנו מציעים על כך שזה יעודכן

לחודש אחד.

מר יוסף ניסן: כן.

גב' עדנה זטלאוי: 12?

מר יוסף ניסן: 12 כן.

גב' ליליאן אדרי: חודש אחד גם %50?

מר יוסף ניסן: כן.

עו"ד קרין כהן: וסעיפים 13 ו-13 (א) מה ההחלטה שלכם?

מר יוסף ניסן: אגב גם את ההנחה הזאת אפשר להפוך מ-%50 ל-%25 ואז בכלל-

עו"ד קרין כהן: נכון מאוד, זה אפשרי.

מר יוסף ניסן: בואו נהפוך את זה גם ל-%.25

גב' עדי זנד: איפה אתם?

גב' ליליאן אדרי: ב-.12

47

מר יוסף ניסן: אבל למה %25 נעשה את זה %.10 %25 בסדר, %.25 אז אנחנו

עושים את זה-

מר כפיר מימון: אפשר שנה אחרי להחזיר את זה, אפשר להחזיר. אנחנו נוריד את זה

למינימום שאפשר, למינימום חודש %-10

מר יוסף ניסן: אז זהו זה מה שאמרתי.

מר כפיר מימון: עוד שנה שנתיים נעלה את זה.

גב' ליליאן אדרי: חודש %.10

מר יוסף ניסן: אתה מדבר על-

גב' ליליאן אדרי: מה עם 13 קרין?

מר יוסף ניסן: אין בעיה, נקבל את זה לחודש אחד ו-%10 בסדר?

עו"ד קובי נודלמן: תורידי את הכול לחודש אחד וגמרנו.

מר יוסף ניסן: חודש אחד ו-%,10 בסדר? הלאה בואו נתקדם.

גב' ליליאן אדרי: מה עם 13?

עו"ד קרין כהן: החלטה שלכם .13

מר יוסף ניסן: נשאיר את זה, זה לא מדבר על זה, אז זה לא רלוונטי, את זה

נשאיר. הלאה התקדמנו בסדר?

גב' ליליאן אדרי: ו-13 (א)?

מר יוסף ניסן: חודש אחד %.10 חודש אחד %10 בסדר?

עו"ד קרין כהן: אני אמרתי לכם מה אני ממליצה.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: אני מקבל את זה, %25 בסדר. אין בעיה, קיבלתי. תשאירי %25

חודש אחד.

גב' עדנה זטלאוי: מה ב-12?

מר יוסף ניסן: בסדר? חודש אחד ו-%.25 תתקדם.

עו"ד קרין כהן: אז התיקונים הם ככה: בסעיף -12

מר יוסף ניסן: רגע, רגע.

48

עו"ד קרין כהן: בואו אני אומר את התיקונים כדי שנוכל לקבל החלטה, בסעיף 12

לצו ארנונה התיקון הוא יהיה כך שההנחה תהיה לחודש אחד בגובה

של %.25

מר יוסף ניסן: כן.

עו"ד קרין כהן: סעיף 13 נשאר כפי שהוא. סעיף 13 (א) אני מציעה שהרציונל יהיה

כמו ב-,12 במקום חודשיים חודש אחד %.25

מר יוסף ניסן: כן.

עו"ד קרין כהן: יש?

מר יוסף ניסן: כן.

עו"ד קובי נודלמן: רגע, למה 13 נשאר אותו דבר? יש לך 6 חודשים שמה.

עו"ד קרין כהן: כי ב-13 (א) מדובר על נכס ריק-

מר כפיר מימון: לא, 13 הוא שואל.

עו"ד קרין כהן: לא נכס חדש.

עו"ד קובי נודלמן: אני שואל על .13

גב' עדנה זטלאוי: לא חדש.

עו"ד קובי נודלמן: למה לא שינית את 13 גם?

גב' ליליאן אדרי: הנה היא אומרת 13 זה אחד חודש-

מר יוסף ניסן: 13 זה מגורים לתושבים.

גב' ליליאן אדרי: לא, זה דווקא לעסק.

מר שלומי שטרית: לבניין, לבניין.

גב' ליליאן אדרי: זה כל אותם בעלי עסקים שמשכירים ורוצים להתאים את העסק

שלהם לעסק.

מר יוסף ניסן: יש פה בית מגורים?

מר שלומי שטרית: יש פה בניין, זה הכי רלוונטי.

גב' ליליאן אדרי: 13 (א) זה לעסק.

מר יוסף ניסן: אוקיי כן קרין.

עו"ד קרין כהן: כשפונים אלינו תושבים, התושבים האדם הפרטי הוא מקבל את

49

הנחת נכס ריק על ידי מנהלת הארנונה מכוח סעיף .13 לעומת זאת

כשבעל עסק בא ומבקש את אותו נכס ריק, הוא מקבל את זה על

ידה מכוח 13 (א).

עו"ד קובי נודלמן: אבל הוא יוכל לבוא אליך בטענה שהוא יכול לקבל את זה מכוח

סעיף ,13 כי לא כתוב שזה עסק או בית.

עו"ד קרין כהן: אז אפשר להוסיף חידוד.

(מדברים יחד)

עו"ד קרין כהן: מהניסיון שלי ברשויות מקומיות אחרות, אני לא ממליצה לכם

להוריד לחלוטין את ההנחה לתושבים.

עו"ד קובי נודלמן: אבל אני שואל אותך, אם תשאירי את הסעיף כמו שהוא אז...

(מדברים יחד)

גב' ליליאן אדרי: אנשים מצפים הם מסתכלים על רשויות אחרות, ואומרים שמה

נותנים למה אתם לא נותנים? זה עושה, גם ככה אנחנו לא נותנים

%100 כמו שנותנים בכל הרשויות, אנחנו נותנים רק %.50

מר יוסף ניסן: זה בסדר, זה בסדר קרין, יש לנו סעיף ספציפי לבניין חדש, וזה לא

מדבר על עזריאלי...

עו"ד קרין כהן: אז מה אנחנו-

מר יוסף ניסן: משאירים, משאירים את הכול, רק את הזה חודש אחד ו-%10 על

בניין חדש וזהו.

עו"ד קרין כהן: כל השאר-

מר יוסף ניסן: נשאר אותו דבר.

גב' ליליאן אדרי: 13 (א) כמה חודשים? 13 (א) מה אתה עושה איתו?

מר יוסף ניסן: אין בעיה, זה לא קשור זה לא חדש.

גב' ליליאן אדרי: כאן היה חודשיים, כאן היה חודשיים.

מר יוסף ניסן: כן, שיישאר חודשיים.

גב' ליליאן אדרי: חודשיים?

מר יוסף ניסן: זה לא רלוונטי, הסעיף שמדבר על עזריאלי זה זה החדש.

גב' ליליאן אדרי: ברור, ברור.

מר יוסף ניסן: הלאה קדימה חברים-

50

גב' ליליאן אדרי: אז הוא אומר להשאיר את 13 (א).

מר יוסף ניסן: חברים התקדמנו.

עו"ד קרין כהן: בואו נקבל החלטה.

גב' עדנה זטלאוי: 13 נשאר כפי שהוא?

מר יוסף ניסן: 13 נשארים כמו שהם רק -12

גב' ליליאן אדרי: 12 משתנה.

גב' עדי זנד: אני רוצה לשאול שאלה, אפשר רגע שקט? קרין אני רוצה להבין.

סעיף 13 כמו שאני קוראת אותו זה בניין חדש, כל בניין חדש, גם

עזריאלי הוא בניין חדש שלא משמש לשום דבר, את נותנת גם שם 6

חודשים.

מר כפיר מימון: בדיוק זה פתח.

עו"ד קרין כהן: אתם רוצים לשנות ל-3 חודשים?

מר שלומי שטרית: זה בניין,... לא מתייחסים לבניינים,... זה לבתים. 13 ו-13 (א) זה

בניין.

עו"ד קרין כהן: שוב פעם זה לא משפטי, אני אמרתי לכם מה גבולות הגזרה, מה

מקסימום ה-

גב' ליליאן אדרי: בניין של בית, לפי... המשפטית זה בית.

מר שלומי שטרית: תראי בהגדרה ב-12 ממש כתוב בית.

גב' עדי זנד: בניין ריק.

גב' ליליאן אדרי: אפשר לשנות את זה, בניין ובית... המשפטית זה אותו דבר.

מר שלומי שטרית: לא, מה פתאום, המחוקק לא כתב סתם בית ובניין.

גב' ליליאן אדרי: בצו המועצות לא כתוב בית ריק, כתוב בניין.

מר יוסף ניסן: חברים, אני מציע את הדבר הבא, אנחנו נשנה את 12 לבניין חדש.

גב' ברוריה אליעז: בדיוק על זה הולכים לבתי המשפט.

גב' עדנה זטלאוי: בדיוק על הפרשנויות האלה.

גב' ברוריה אליעז: בדיוק.

מר יוסף ניסן: נשנה את 12 לבניין חדש. אנחנו משנים את 12 גם כן לבניין חדש.

51

בסדר?

עו"ד קובי נודלמן: תרשום ב-13 בניין שאינו חדש.

מר יוסף ניסן: בניין שאינו חדש ב-.13

עו"ד קרין כהן: לא צריך לנסח את זה ככה, תקנות הנחה מארנונה עושות הבחנה

בין הנחה לבניין חדש-

מר שלומי שטרית: אבל אני רוצה להבין רגע...

עו"ד קרין כהן: שלומי תהיה איתי.

מר שלומי שטרית: טוב.

עו"ד קרין כהן: תקנות הנחה מארנונה קובעות הבחנה בין בניין חדש לבין בניין

ריק. אז פה מה שכתוב זו שגגה, גם פה צריך לחדד, בסעיף 12 צריך

להיות רשום בניין חדש ולא בית חדש.

גב' ליליאן אדרי: זה מה שהוא אמר, זה מה שהוא אמר.

עו"ד קרין כהן: בסדר?

גב' ליליאן אדרי: בסדר.

עו"ד קרין כהן: בסעיף 12 התיקון ככה: אחד של בניין חדש, שתיים זה לחודש אחד,

ושלוש זה עד %.25 יפה. סעיף 13 אנחנו מדברים אותו-

גב' ליליאן אדרי: משאירים אותו דבר.

עו"ד קרין כהן: על בניין ריק-

מר יוסף ניסן: שאינו חדש.

עו"ד קרין כהן: לא צריך לכתוב את זה, אנחנו נצמדים ללשון הסעיף בתקנות הנחה

מארנונה. עכשיו זה לשיקול דעתכם, תאמרו לי האם התיקון שאתם

רוצים זה יהיה 6 חודשים או פחות?

גב' ליליאן אדרי: להשאיר את זה.

מר שלומי שטרית: פחות.

מר כפיר מימון: פחות.

גב' ליליאן אדרי: לתושבים?

גב' ברוריה אליעז: לתושבים עם בניין, לתושבים אין בניין.

גב' ליליאן אדרי: בניין ובית זה אותו דבר.

52

גב' ברוריה אליעז: לא, לא, לא.

עו"ד קרין כהן: לתוך ההגדרה של בניין... גם לבית ציבוריים גם לדירת מגורים.

מר כפיר מימון: ליליאן את רוצה כסף?

גב' ליליאן אדרי: אני אומרת לך הגדרה.

מר כפיר מימון: את רוצה כסף? הנה יש לך פה כסף.

מר שלומי שטרית: לא צריך, הוא צודק בזה הוא צודק ב-%100 ונגמר הסיפור.

עו"ד קרין כהן: אז האם להפחית פה את מספר החודשים.

גב' עדנה זטלאוי: מה הוחלט? כמה חודשים?

מר כפיר מימון: להוריד הכול לחודש %.25

גב' ברוריה אליעז: מי שיש לו בית שיבוא לגור.

מר יוסף ניסן: אבל אני רוצה ליצור הבחנה כדי לא לפגוע בתושבים.

מר שלומי שטרית: כמה תושבים יש יוסי? כמה יהיו כאלה?

(מדברים יחד)

עו"ד קרין כהן: יוסי אפשר לכתוב מחזיק של בניין ריק המשמש למגורים.

מר כפיר מימון: אבל יש לי שאלה אם לא רוצים-

מר שלומי שטרית: זה גם מגורים אבל שמה, הם משכירים את זה.

מר כפיר מימון: שנייה קרין-

מר שלומי שטרית: עזבי כמה דירות כאלה, כמה בתים כאלה יש-

גב' ליליאן אדרי: יש, יש, אנשים משפצים, מרחיבים את הבית.

מר שלומי שטרית: אז אין בעיה הם יבקשו הנחה, ועדת הנחות...

גב' ליליאן אדרי: לא, ועדת הנחות לא דנה בזה. היא לא דנה בזה-

מר שלומי שטרית: אנחנו לא נוותר בשביל בית אחד על בניינים שלמים חבר'ה די.

גב' ליליאן אדרי: איך שאתם רוצים, אני לא מחליטה.

מר כפיר מימון: אם לא רוצים לקחת כסף מתושבים, למה רוצים להעלות ארנונה מ-

%8?

53

מר שלומי שטרית: בדיוק, בשביל בית 1 10 בתים נוותר על כל...

גב' ליליאן אדרי: במקרה הזה של בית ריק שבדרך כלל אנשים משפצים, הם תמיד

מסתכלים על רשויות אחרות ואומרים, שמה נותנים שנה, והתקנות

גם אומרות אפשר לתת עד שנה, אנחנו נותנים חצי שנה.

מר שלומי שטרית: תגידי לי את גזברית ליליאן?

גב' ליליאן אדרי: לא, אז אני אומר לך-

מר שלומי שטרית: לא באמת, את גזברית?

גב' ליליאן אדרי: אני אין לי בעיה, גם חודש תיתנו, אני לא מחליטה, אני לא

מחליטה.

מר יוסף ניסן: רגע, רגע, שנייה, קרין אפשר להגדיר שזה בית שעובר שיפוץ?

לטובת שיפוץ כן ניתן 6 חודשים?

(מדברים יחד)

מר כפיר מימון: בוא נשנה הכול חודש %,25 ותוסיף סעיף על שיפוץ לבית מגורים.

אגב את יכולה לכתוב שאינו דיור מוגן.

גב' ליליאן אדרי: אנחנו משתמשים בסעיף הזה רק לשיפוצים.

מר כפיר מימון: אחלה אז יש לי רעיון, למה לא לכתוב לתת הנחה ל-

גב' עדי זנד: לבית בשיפוץ.

מר כפיר מימון: שנייה, בית מגורים לשיפוץ למען הסר ספק שאינו דיור מוגן.

גב' עדי זנד: בדיוק מעולה.

מר כפיר מימון: זכותנו? זכותנו. אז יאללה.

גב' עדי זנד: שווה.

מר שלומי שטרית: אני חושב שבכלל אנחנו יכולים לשנות מאומה. אני לא חושב שיש

לנו סמכות לשנות את החוק.

עו"ד קובי נודלמן: היא אומרת לך שכן.

מר יוסף ניסן: זה צו הארנונה שלנו שלומי, זה צו הארנונה שלנו.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: סיכמנו את זה קרין? סיכמנו?

54

מר נפתלי אדר: תתקדם, תתקדם.

מר יוסף ניסן: לא, אני רוצה שהיא תקריא כדי שזה יהיה בפרוטוקול.

גב' עדנה זטלאוי: בסדר, תכף אנחנו נסכם את זה.

מר נפתלי אדר: היא תשב עם עדנה והיא תעדכן אותה בתיקונים.

מר יוסף ניסן: אנחנו צריכים אבל להצביע, אז כולם יבינו.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: קרין את יכולה להקריא לפרוטוקול?

עו"ד קרין כהן: כן. לחזור על 12 או -12

מר יוסף ניסן: 12 לא צריך לחזור.

גב' עדנה זטלאוי: 12 אמרנו, רגע שנייה שאני אבין, 12 אמרנו ככה: בניין חדש חודש

אחד-

מר יוסף ניסן: רגע, יהיה אפשר למחוק את סעיף 12 אם את מתקנת שאינו דיור

מוגן.

גב' עדנה זטלאוי: בשיעור %25 נכון? נשארנו בזה?

מר יוסף ניסן: כן.

מר כפיר מימון: אפשר לעשות משהו יותר פשוט עדנה, בואו נעשה את כל הסעיפים

הקיימים ,12 ,13 13 (א) חודש אחד %,25 ובניין מגורים היא תוסיף

סעיף נפרד עכשיו, שאינו דיור מוגן, לשיפוץ סליחה. בית מגורים

לשיפוץ-

עו"ד קרין כהן: לא, לא, עשיתי משהו אחר.

מר כפיר מימון: יותר פשוט, פשוט, חודש %.25

עו"ד קרין כהן: עשיתי משהו אחר יותר פשוט. לגבי סעיף 12 כמו שעדנה קראה.

לגבי סעיף 13 בסוף סעיף 13 רשמתי הוראה זו תחול על בניין ריק

המשמש למגורים בתהליך שיפוץ ולא תחול על דיור מוגן.

מר יוסף ניסן: %.100 גם ב-13 וגם ב-13 (א) למען הסר ספק.

גב' עדנה זטלאוי: המשמש ל?

גב' ברוריה אליעז: למגורים.

עו"ד קרין כהן: רגע, אבל ב-13 אנחנו משאירים את זה לחצי שנה?

55

מר שלומי שטרית: לא.

מר יוסף ניסן: כן, כן.

מר שלומי שטרית: לא, לא.

מר יוסף ניסן: כן.

מר שלומי שטרית: למה?

מר יוסף ניסן: בתים לשיפוץ של דיירים של תושבים.

דובר: כרגע זה לא דיור מוגן.

מר יוסף ניסן: ברגע שזה לא דיור מוגן אנחנו צריכים ללכת עם זה שלומי. יגידו לך

כולם בכל הארץ זה 6 חודשים, אתה לא נותן לי.

גב' ברוריה אליעז: בסדר.

גב' עדנה זטלאוי: תחזרי על ההגדרה בניין ריק המשמש למגורים בתהליך שיפוץ-

עו"ד קרין כהן: הוראה זו תחול על בניין ריק המשמש למגורים בתהליך שיפוץ ולא

תחול על דיור מוגן.

ב-13 (א) לא צריך לחדד את זה כמו שאמרת יוסי, כי מספיק

שרשום פה מחזיק של בניין ריק מכל חפץ ואדם המשמש כעסק.

התיקון שכן צריך לעשות הוא כפי שכפיר הציע זה להעמיד את זה

גם לחודש ימים-

עו"ד קובי נודלמן: נכון.

עו"ד קרין כהן: בשיעור של %,25 זה הכול.

גב' עדנה זטלאוי: זה מה שכתבנו.

מר יוסף ניסן: זה מה שכתבנו מצוין.

גב' עדנה זטלאוי: רגע, ועכשיו ב-13 כמה חודשים כתבנו?

גב' עדי זנד: אחד.

מר שלומי שטרית: תגידו לי אבל כשהם בנו פה לא קיבלו שום-

גב' ליליאן אדרי: 6 חודשים היא אמרה.

מר שלומי שטרית: ליליאן, כשהם בנו פה הם לא קיבלו שום הנחה שום דבר? לא היה

הסכם איתם להנחה בארנונה.

מר יוסף ניסן: לא, לא, לא.

56

גב' ליליאן אדרי: ההיפך, הם שילמו היתר בנייה גדול מאוד.

מר שלומי שטרית: כתוב פה, ממש כתוב פה.

עו"ד קרין כהן: אנחנו מקבלים החלטה פה לגבי התיקון של ההנחות.

גב' עדנה זטלאוי: קיבלנו החלטה פה אחד?

מר כפיר מימון: עשינו את היומית שלנו.

מר יוסף ניסן: אנחנו צריכים לאשר סעיף סעיף או-

גב' ליליאן אדרי: לא, את כל ההצעה כולל השינויים בהנחות.

מר יוסף ניסן: אנחנו מאשרים את הסעיף, עכשיו אנחנו מדברים על הארנונה

למגורים. את ה-%2.58 אין צורך לאשר נכון?

גב' רונית ד. עייאש: בוודאי...

עו"ד קרין כהן: לא, זה אוטומטי, זה לצורך העדכון של חברי המליאה אנחנו

מעדכנים, זה לצורך הידיעה, העדכון הוא אוטומטי לא צריך לכנס

את המליאה בשביל שיהיה תוקף לעדכון.

עו"ד קובי נודלמן: ולא צריכים לאשר את זה? לא צריך לאשר?

עו"ד קרין כהן: העדכון הוא אוטומטי, לא.

גב' ברוריה אליעז: לא, היא אומרת שהוא אוטומטי.

מר יוסף ניסן: עכשיו אני חוזר ואני אומר, אחרי מה ששמעתם כאן היום, אחרי כל

מה ששמעתם כאן היום, האחריות עוברת אליכם. קדימה עדי.

גב' עדי זנד: מה זאת אומרת?

מר יוסף ניסן: דעתך על הנושא של העלאת ארנונה.

גב' עדי זנד: אני לא חושבת שצריך להעלות יותר מאשר דיברנו בזמנו, כאילו

חוץ מה-%2.58 עוד אחוז אחד, אפילו עד גג של %4 גג ביחד,

במצטבר זאת אומרת %2.58 ועוד-

גב' ברוריה אליעז: לעגל ל-.4

מר יוסף ניסן: כן רונית.

גב' רונית ד. עייאש: לי יש 2 הערות, תראו כמה שקטה הייתי הערב. יש לי 2 הערות,

אחד, הייתי שקטה וזה לא רגיל, למרות שיוסי פתח, בקיצור אחד

המדד הוא מאוד גבוה, יצא העסק השנה.

עו"ד קרין כהן: בסדר, זו הנחתה של משרד הפנים.

57

מר יוסף ניסן: ב-2014 היה .3.66

גב' רונית ד. עייאש: הוא מאוד גבוה יחסית, בטח ב-5 שנים האחרונות. זאת אומרת

כמו שאנחנו יודעים לא כל ההסכמים הם צמודי מדד מלא, בטח לא

במדד המאוד מסוים שעל פיו עומד משרד הפנים בארנונה. אז ה-

%2.58 הוא מאפשר לנו לקבל כסף ולא בהכרח לכסות כמו שנאמר

פה, כי לא באמת זה עלה בסכום הזה. אז יש לנו נקודת פתיחה

טובה מבחינת העלייה הזאת. אני חושבת שצריך לחזק את עליית

הארנונה אולי באחוז נוסף, מבחינת... למגורים, זה אחד. שתיים,

מכיוון שיוסי הוציא פה רשימה כל כך ארוכה של פרויקטים

מועצתיים שרוצים להיעשות, אז אני לא רואה סיבה להוריד בכזאת

דרמטיות את העסק. עכשיו ישבנו פה שעה וחצי ודנו על עסק שנכנס

לתוך להבים, יש לנו עסקים בתוך היישוב, ואני לא רואה סיבה,

באמת טחנו פה שעתיים על עסקים, וזה עסק מסוג אחר אבל עדיין

עסק. אני לא רואה ואני קוראת רק מה שכתוב פה, שיש סיבה

להוריד מ-350 שזה כולל כבר את ה-%2.58 שזה האוטומט, להוריד

את זה זה -71.33

גב' עדנה זטלאוי: איפה זה?

גב' רונית ד. עייאש: סעיף .3

גב' ליליאן אדרי: סעיף .803

גב' רונית ד. עייאש: ,803 אני לא רואה סיבה-

גב' ליליאן אדרי: עסק בתוך מבנה מגורים.

גב' רונית ד. עייאש: כזאת דרמטית, אני חושב שיש מקום לבוא לקראת תושבים, אבל

אין לנו את הפריבילגיה לעשות את זה בוודאי לא השנה, בוודאי לא

בצו הארנונה הנוכחי. ובוודאי לא במחסור שהוצג כאן, גם על ידי

יוסי וגם על ידי הגזברית.

עו"ד קובי נודלמן: צודקת.

גב' רונית ד. עייאש: ולכן כל שקל הוא שקל, ולכן אם רוצים לשקול ירידה אפילו

בשביל הסימפטום או המסר להעביר לתושבים אנחנו, הוא צריך

להיות מאוד מאוד הדרגתי. אם נקודת המוצע שלי עכשיו הוא ,350

אז לתת פה איזה שהיא ירידה ושנה אחרי זה לשקול אותה שוב,

ושנה אחרי זה, וככה אנחנו מחבקים או מעבירים מסר לעסקים

שלנו, אנחנו רוצים אתכם אבל זה בא לאט לאט. ולכן זה

קומבינציה כזאת שצריך לעשות אותה ביחד. אלה 2 ההערות

המשמעותיות שמבחינתי יש להגיד.

גב' ליליאן אדרי: זה הולך לפי מטרים, אם יש חדר של 12 מ"ר, אז זה 12 מ"ר כפול

.350

(מדברים יחד)

58

גב' ברוריה אליעז: יוסי אתה צריך להמשיך.

מר יוסף ניסן: קובי.

עו"ד קובי נודלמן: אני רוצה לשמוע דווקא את ההתייחסות שלך לנושא של הארנונה

בבתים, כי אני חושב שאנחנו באמת יקרים מאוד, לצד זה שאנחנו

צריכים לשקול את הירידה בגלל הסטטוס, ועדיין צריך להתחשב

בהם, אבל להבין קודם כל בכמה כסף מדובר בכלל אחרי שעשיתם

את כל התחשיבים החדשים שלכם ומה המוצא.

גב' רונית ד. עייאש: אז תגידו לי מה חדש בהשוואה למה...

עו"ד קובי נודלמן: מה אתם מציעים בעצם למה שקיים לנו.

גב' ליליאן אדרי: אז ככה, היום אנחנו גובים כ-136,000 ₪ מעסקים במגורים.

עו"ד קובי נודלמן: למגורים.

גב' ליליאן אדרי: למגורים. אנחנו רוצים להוריד את זה ב-110,000 ₪.

מר יוסף ניסן: לא, אנחנו לא הולכים על זה.

גב' ליליאן אדרי: השינוי הוא שהחלטנו לפני הישיבה במקום 71 שזה יהיה -140

עו"ד קובי נודלמן: אני לא מצליח לשמוע.

גב' ליליאן אדרי: אז ירידה-

מר יוסף ניסן: הם ישלמו במקום 350 ,199 זה בחשבון שלי נכון?

גב' ליליאן אדרי: כן. אבל כשאני אמרתי-

מר יוסף ניסן: במקום 350 .200 בגלל שלא קיבלתם את ה-%7.5 אנחנו העלינו את

ההנחה שרצינו לתת. זאת אומרת הורדנו את ההנחה-

עו"ד קובי נודלמן: כמה היה אמור להיות?

גב' רונית ד. עייאש: אין הקשר, אין הקשר.

מר יוסף ניסן: היה אמור להיות ,71 העלינו את זה ל-.140

גב' ליליאן אדרי: מ-350 הורדנו ל-.71

ד"ר עפר לוי: זה עדיין פי 2 מהיישובים הסמוכים, בכל הדיון פה לא התייחסתם

לארנונה במיתר ועומר בהקשר של ארנונת מגורים, שהיא באמת

גבוהה יותר. אבל ארנונה לעסקים בתים פרטיים אצלנו היא פי 2 פי

3 יותר גבוהה.

59

(מדברים יחד)

עו"ד קובי נודלמן: כדי שבאמת כולנו יהיה לנו קל להחליט, מה שאת אומרת שאת

מוסיפה 140 על ה-47 ומגיעה ל-199?

מר יוסף ניסן: כן, כן.

גב' ליליאן אדרי: כן.

עו"ד קובי נודלמן: למ"ר?

גב' ליליאן אדרי: כן. אני בעד ההצעה הזו.

גב' רונית ד. עייאש: אבל את אומרת מבחינת המסר אנחנו מורידים מ-350 ל-,200 זאת

ההדרגתיות.

מר יוסף ניסן: כן. בגלל שלא אפשרתם את ה-%-7.5

גב' רונית ד. עייאש: אין בעיה. בלי שום קשר הייתי דורשת לא להוריד את זה לזה, גם

אם הייתי מאשרת את ה-%7.5 וזה לא. רק שאלה, כמה זה מוריד,

ה-350 ל-200 כמה מוריד לי מה-135,000 ₪?

גב' ליליאן אדרי: אני כבר אומרת לך, כי פשוט דקה לפני שזה-

מר יוסף ניסן: זה חישוב חדש.

גב' ליליאן אדרי: כן.

גב' רונית ד. עייאש: כן, זה מספר חדש.

גב' ליליאן אדרי: תכף נראה.

מר יוסף ניסן: בסדר, בואו נתקדם, בואו נתקדם עם זה, בינתיים מחשבים.

ד"ר עפר לוי: חשוב לי לציין שכרגע יש רק 8 משלמים.

מר יוסף ניסן: קובי לגבי הארנונה.

מר כפיר מימון: רונית 50,000 ₪.

גב' רונית ד. עייאש: במקום 130,000 ₪ יהיה 50,000 ₪?

מר כפיר מימון: במקום 110,000 ₪ זה 50,000 ₪.

מר שלומי שטרית: 60,000 ₪ פחות?

גב' רונית ד. עייאש: היום משלמים 135,000 ₪.

מר כפיר מימון: אם יש ירידה של 200 ₪ שווה ל-110,000 ₪, ירידה של 140 ₪-

60