פרוטוקול מליאה מס' ד' שלא מן המניין לשנת 2020
כ"א בטבת תשפ"א
5 בינואר 2021
מספרנו מה/5582
פרוטוקול
ישיבת מליאת המועצה ד' שלא מן המניין לשנת 2020
מיום ראשון, י"ב בטבת תשפ"א, 27.12.2020
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
משתתפים:
חברים: מר יוסף ניסן - ראש המועצה
גב' ברוריה אליעז - חברת מועצה וסגנית ראש המועצה
עו"ד קובי נודלמן - חבר מועצה וסגן ראש המועצה
מר שלומי שטרית - חבר מועצה וסגן ראש המועצה
גב' רונית דמרי עייאש - חברת מועצה
גב' עדי זנד - חברת מועצה
פרופ' עפר לוי - חבר מועצה
מר כפיר מימון - חבר מועצה
חסר: פרופ' מתי ליפשיץ - חבר מועצה
סגל: עו"ד יגאל ברק-עופר-עופר- יועץ משפטי
מר שמואל לביא - מבקר המועצה
גב' עדנה זטלאוי - מזכירת המועצה
מר אלעד ארזי - מהנדס המועצה
גב' בתיה הרפז - מנהלת מחלקת חינוך
על סדר היום:
.1 דיון בנושא משבר הצופים.
.2 הבעת עמדה עבור המינהל לגבי שיווק מגרשים.
2
לסעיף 1 - דיון בנושא משבר הצופים.
מר יוסף ניסן: ערב טוב לכולם, אנחנו נמצאים כאן בישיבה שלא מן המניין
לבקשת החברים. והנושא זה דיון בנושא משבר הצופים. כפי
שידוע לכם החוזה מול הצופים נחתם לשביעות רצון הצדדים,
אחרי משא ומתן ארוך של כמה חודשים, ובסופו של דבר הגענו
להסכמות והבנות שאנחנו עומדים בכל הסכם ההבנות, שנחתם
חודשיים קודם לכן ב-15.9.20 ובסוף הם קיבלו את כל התנאים
וחתמנו גם על חוזה.
אז החוזה הזה עושה צדק גם עם תושבי להבים, ומסתכל על שנים
קדימה. כי חוזה כזה לא פותחים כל שנה ומסכמים אותו, אלא
פעם בהרבה שנים, ואני שמח שהגענו לתוצאה שהגענו אליה, היא
תוצאה טובה מאוד, גם ההורים שבעי רצון, כפי שאתם גם
יודעים, ובעיניי הישיבה הזאתי התייתרה, אבל התעקשתם לקיים
אותה, אז קיימנו אותה. כן, מי רוצה לומר?
מר כפיר מימון: אני רוצה.
גב' רונית ד. עייאש: אפשר לראות בבקשה את ההסכם, חשבתי לרגע ששמת לנו העתק
של ההסכם.
מר יוסף ניסן: אף אחד לא ביקש את ההסכם-
מר כפיר מימון: ביקשתי במייל גם.
גב' רונית ד. עייאש: מה זאת אומרת אף אחד לא ביקש?
מר יוסף ניסן: לא יודע, אני לא ראיתי.
גב' רונית ד. עייאש: אבל דנים בהסכם, תביאו אותו לדיון.
מר יוסף ניסן: אין בעיה, תבקשו תקבלו, אני אמרתי. כן?
מר כפיר מימון: מכיוון שאני יזמתי את הפגישה, אז אני אתחיל. אז קודם כל
שמחים על התוצאה, לפחות אני שמח על זה שהצופים חזרו
לפעילות. שזה הדבר שהיה הכי חשוב. מה שחשוב עוד מבחינתנו
כמועצה, זה לראות מה נסגר שם, כי אני בתור מי שהיה ראש
שבט והיום חבר מועצה, אני חושב ש-, אני לא יודע מה יש
בהסכם, מה נסגר, שאם פעילות הצופים תעבור דרך המתנ"ס, זה
לא טוב לנו כמועצה ולא טוב לשבט. ואם תרצו אני אוכל להרחיב
על זה. אז רק רציתי לוודא שבהסכם שנחתם, פעילות הצופים לא
עוברת דרך המתנ"ס.
עו"ד קובי נודלמן: צריך להגיד מה יש בהסכם.
מר יוסף ניסן: פעילות הצופים לא עוברת דרך המתנ"ס, רק ההתנהלות הכספית
3
עוברת דרך המתנ"ס, זה הכול פשוט מאוד.
גב' רונית ד. עייאש: האם ההתנהלות הכספית-
מר כפיר מימון: מה המשמעות של זה?
גב' רונית ד. עייאש: שעוברת דרך המתנ"ס הופכת אותנו באיזה שהיא צורה להבים /
חברי מועצה אחראיים על איזה שהיא מהפעילות מבחינת
ביטוחים-
עו"ד קובי נודלמן: של הצופים.
גב' רונית ד. עייאש: דברים כאלה שכל הכסף עובר ואנחנו משפים. יועץ משפטי האם
אתה קושר אותנו באיזה-
הנה הוא פה, קושר אותנו באיזה שהיא אחריות, מכיוון שלא
ראינו את ההסכם, ואולי אתה כן ראית, אז אולי תאיר את
הנקודה הזאת של אחריות.
עו"ד יגאל ברק-עופר:בעיקרון של אחריות מה?
עו"ד קובי נודלמן: אחריות שלנו בתור חברי מועצה על ההסכם.
גב' רונית ד. עייאש: מבחינת להבים-
עו"ד קובי נודלמן: ההסכם בכלל, רגע יש לי שאלה שהיא בסיסית, אולי זה לא
הסמכות שלנו בכלל לדון בהסכם. אנחנו בכלל צריכים לאשר את
ההסכם הזה?
מר יוסף ניסן: לא.
עו"ד קובי נודלמן: אני שואל אותו יוסי.
עו"ד יגאל ברק-עופר:לא, יש פה 2 שאלות נפרדות. שאלה אחת האם בכלל לעדכן, צריך
להיות מובא למועצה? התשובה היא לא, לא כל הסכם מובא
למועצה.
עו"ד קובי נודלמן: איזה הסכם כן צריך להביא למועצה?
עו"ד יגאל ברק-עופר:צריך להביא הסכם למועצה כשיש בו התחייבות כספית שהיא לא
מתוקצבת.
עו"ד קובי נודלמן: שהיא לא מתוקצבת.
עו"ד יגאל ברק-עופר:שהיא לא מתוקצבת.
עו"ד קובי נודלמן: אוקיי.
עו"ד יגאל ברק-עופר:כי אם יש תקציב אז לא צריך כל התחייבות כספית שהיא לפי
תקציב להביא למועצה. יש התחייבות שהיא לא בתוך תקציב, אז
4
צריך להביא אותו למועצה. במקרה של החוזה הזה זה לא המצב.
כי-
מר יוסף ניסן: אגב זה גם כתוב בחוק, והייתי מצפה מכם לקרוא את החוק לפני
שאתם מזמנים ישיבה שלא מן המניין, אבל זה נושא שולי.
מר כפיר מימון: ציפייה לא סבירה.
מר יוסף ניסן: מה?
מר כפיר מימון: ציפייה לא סבירה.
מר יוסף ניסן: אז לשאול אם אפשר לקיים.
מר כפיר מימון: שאלנו ביקשנו את ההסכם.
עו"ד קובי נודלמן: לא ברור לי, ההסכם לא מחייב אותנו לשום דבר כספי מעבר?
עו"ד יגאל ברק-עופר: ההתחייבות הכספית שלנו נמצאת במסגרת ההסכם, היא
לפי נוהל תמיכות, זה כתוב. ... לפי נוהל תמיכות. עכשיו נוהל
תמיכות הוא נוהל שעובד כשלעצמו. זאת אומרת א' זה כספים
שמתוקצבים כמובן במסגרת התקציב, ב' זה בכל מקרה מובא
למועצה כל שנה לאישור. זאת אומרת אין פה מחויבות שהיא, אם
מחר לפי נוהל תמיכות יוחלט לתת סכום אחר, אני לא יכול לבוא
ולהגיד אבל הפרתם את ההסכם, כיוון שההסכם הוא לפי נוהל
תמיכות, גם לא יכולים להתחייב שלא לפי נוהל תמיכות.
מר כפיר מימון: אפשר להסביר את עיקרי ההסכם בגדול? שנבין את המשמעויות,
כי אנחנו מדברים כאילו באוויר, אנחנו מנסים לגשש באפלה מה
יש פה.
עו"ד קובי נודלמן: זה לא סוד, לדעתי אפשר להגיד-
מר כפיר מימון: בגדול לא-
מר יוסף ניסן: היועץ המשפטי הוא גם היועץ המשפטי שלכם, יכולת להתייעץ
איתו לפני מה ההשלכות, מה זה, ולפני שאתה מבקש ישיבה שלא
מן המניין. אני חושבת שלטרטר את כולנו לישיבה שלא לצורך זה
עוול, אבל זה שלכם מה שנקרא. מה שקורה בהסכם הוא כזה,
שהכספים שנגבים מההורים, הם נגבים על ידי המתנ"ס, הכספים
שמועברים למרכז, לצופים יש עצמאות מלאה בניהול של השבט,
כולל המדיניות של הצופים בכל מה שקשור להעברת הכספים
מתשלומי ההורים למרכז, זאת אומרת להנהגת הצופים הארצית.
המפעלים השבטיים קוראים בעצמאות מלאה של השבט,
המפעלים ההנהגתיים הם תחת ה-, מה שכתוב זה מותאם למחירי
באר שבע ואשקלון, וזהו למעשה. וגם התשלום של ההורים
מותאם למחירי באר שבע ואשקלון, זהו.
עו"ד קובי נודלמן: אז איזה אמירות-
5
גב' רונית ד. עייאש: היועץ המשפטי שענה לנו, שאמרת שזה שתי שאלות שונות, ואני
מסכימה למה שאמרת, ענית לשאלה השנייה למעשה, אתה מוכן
לענות על השאלה הראשונה, האם הסכם כזה שם אותנו להבים /
מועצת להבים אחראית על איזה שהיא מהפעילות הזאת, אחריות
אישית, אחריות כללית, כל אחריות שהיא, ברגע שזה עובר דרך
מתנ"ס להבים.
עו"ד יגאל ברק-עופר: לא, קודם כל מתנ"ס להבים הוא לא המועצה. וגם לפי
ההסכם מתנ"ס להבים הוא לא אחראי על הפעילות, הוא מעורב
בנושא הכספים לגביית הכספים וכו', אבל הוא ודאי לא אחראי
על הפעילות, יש את תנועת הצופים שהיא נושאת באחריות...
עו"ד קובי נודלמן: ... להבים הוא רק צינור?
גב' עדי זנד: אז בשביל מה להעביר את הכסף דרך המתנ"ס?
מר שלומי שטרית: רגע, יושב פה יו"ר המתנ"ס בואו נשמע אותו.
עו"ד קובי נודלמן: לא רגע, אבל זה רק צינור, רק כדי להבין אנחנו רק צינור בקטע
של המתנ"ס.
עו"ד יגאל ברק-עופר: שוב, למה זה בדיוק מועבר דרך המתנ"ס, אולי-
עו"ד קובי נודלמן: לא, זה בסדר, זה סוג של פיקוח, אני שואל אותך אם זה רק
צינור.
גב' עדי זנד: למה? למה?
מר יוסף ניסן: בגדול כן, בגדול כן, חוץ מהנושאים שלמשל הם רוצים לעשות
פעילות שבטית, הם אומרים למתנ"ס מה הם צריכים-
גב' עדי זנד: למה?
מר יוסף ניסן: מה?
גב' עדי זנד: למה צריך את זה?
מר יוסף ניסן: זה פיקוח על הכספים.
גב' עדי זנד: למה צריך לפקח על הכספים.
עו"ד קובי נודלמן: אתה מפקח על הכספים או על הפעילות.
גב' עדי זנד: למה אנחנו כמועצה-
מר יוסף ניסן: אנחנו כמועצה לא, זה המתנ"ס.
גב' עדי זנד: מה זה אנחנו, המתנ"ס הוא זרוע של המועצה.
6
מר יוסף ניסן: אז אני אסביר לך.
מר שמואל לביא: מפקחים על כספי התמיכה, מותר, זו זכותה של המועצה.
עו"ד קובי נודלמן: לא, לפקח זה בסדר.
מר כפיר מימון: זה לא רק על ה-100,000 ₪ של התמיכה או ה-60,000 ₪, זה על כל
הכספים, זה על כל...
עו"ד קובי נודלמן: יש הבדל בין פיקוח על כסף או על פעילות, זו השאלה.
גב' רונית ד. עייאש: זה על כל הכספים, זה גם על כספי תושבים. שמוליק, זה גם על
כספי-
מר שמואל לביא: לא, לא, על כספי התמיכה.
גב' רונית ד. עייאש: לא, לא.
מר כפיר מימון: כספי התמיכה זה רק 60,000 ₪ או 70,000 ₪ או 80,000 ₪ או
100,000 ₪.
עו"ד קובי נודלמן: 100,000 ₪.
מר כפיר מימון: הכספים השוטפים הוא כמעט מיליון ₪.
גב' עדי זנד: אנחנו תומכים בצופים בפחות מ-100,000 ₪.
מר יוסף ניסן: אני אסביר לכם-
מר כפיר מימון: ... דרך המתנ"ס כל המיליון ₪?
גב' עדי זנד: מה? 100,000 ₪ הם תמיכות, כל השאר זה כספי הורים ישירות,
שצריכים ללכת לצופים.
מר יוסף ניסן: אני אסביר לך, אני אסביר לך.
גב' עדי זנד: למה דרכנו?
מר יוסף ניסן: עדי, אני אסביר לך. ברגע שהצופים לא החזירו כספים להורים
עבור פעילות שלא התבצעה-
גב' עדי זנד: שההורים יתבעו את הצופים.
מר יוסף ניסן: אז הם איבדו את הלגיטימציה לנהל את כספי ההורים-
גב' עדי זנד: לא-
מר יוסף ניסן: אם את חושבת אחרת זו זכותך.
7
גב' עדי זנד: מה אתה שופט?
מר יוסף ניסן: אם את חושבת אחרת זו זכותך. ויש פה בקרה על הכספים.
גב' עדי זנד: אבל זה לא הכספים שלך.
מר כפיר מימון: אני חושב שהמודל שבחרתם יוסי הוא מובל של שבטים לא, לא
רוצה לפגוע באף אחד, אבל לא מהמוצלחים בהנהגה. זאת אומרת
שבט, צריך להבין את באר שבע, עיר של 250,000 תושבים, השבט
שלנו פה בלהבים הרבה יותר מוצלח, אנחנו היינו שולחים
מדריכים לשם.
זאת אומרת לקחו מודל של באר שבע, שזה לא מוצלח שם, חד
משמעית זה לא מוצלח, זה לא עובד טוב יוסי, זה לא עובד שם
טוב. אם זה היה עובד טוב, אז לא היינו שולחים מדריכים לשם.
אנחנו להבים הקטנה שולחת מדריכים לבאר שבע.
זה אומר שהצופים שם לא עובדים טוב. אני חושבת שלעשות את
החיבור הזה דרך המתנ"ס, ועדיין לא הבנתי את זה עד סופו, כי
לא קיבלנו את ההסכם. אבל אני צריך להבין אם כל המיליון שקל
עובר דרך המתנ"ס, או רק ה-100,000 ₪. האם אנחנו הולכים, לא
אנחנו, סליחה המתנ"ס הולך לשלם משכורות למדריכים, לכל
הזה, לא הבנתי איך זה עובד באמת.
גב' רונית ד. עייאש: לא, זה קריטי, אתם חייבים לתת לנו תשובה על זה.
מר כפיר מימון: המפעלים-
גב' רונית ד. עייאש: מי הולך לממן ואיך הכסף הזה יוצא, והאם לדעת את האחריות
הזאת. כי מתנ"ס היא זרוע ביצועית של המועצה.
מר יוסף ניסן: נכון.
גב' רונית ד. עייאש: אז האם המדריכים הצעירים, לא הצעירים, בשכר יקבלו את
השכר שלהם מהמתנ"ס. אלעד אתה מכיר לעומק את ההסכם?
עו"ד קובי נודלמן: כן, הוא אמור לקבל.
גב' רונית ד. עייאש: תענה לנו.
מר יוסף ניסן: בוודאי כן. אלעד.
מר אלעד ארזי: התשובה היא לא. מדריכים לא יקבלו את השכר שלהם דרך
המתנ"ס.
גב' רונית ד. עייאש: זה לא מדריכים, זה מרכזים.
מר אלעד ארזי: המרכזים המדריכים לא משנה-
גב' עדי זנד: לא, זה משנה.
8
מר אלעד ארזי: לא...
גב' עדי זנד: אלה שבשכר.
מר אלעד ארזי: אמרתי בשכר, לא המדריכים לא המרכזים, אף אחד לא מקבל
שכר דרך המתנ"ס.
גב' עדי זנד: אז מאיפה הם יקבלו את השכר?
מר אלעד ארזי: המתנ"ס מעביר תשלום לצופים להנהלה, וההנהלה היא זאת
שמשלמת את המשכורת.
מר כפיר מימון: להנהלה?
גב' עדי זנד: לאיזה הנהלה?
מר אלעד ארזי: הנהלת הצופים.
מר כפיר מימון: מי זה הנהלת הצופים?
גב' ברוריה אליעז: אז למה זה עובר דרך המתנ"ס?
גב' עדי זנד: אז בשביל מה צריך את ה-, כאילו המתנ"ס לוקח תמורה,
המתנ"ס מעביר את הכספים, המתנ"ס לא-
גב' עדנה זטלאוי: איזה כספים?
גב' עדי זנד: מה?
גב' עדנה זטלאוי: של ההורים?
גב' רונית ד. עייאש: לא הבנתי... אני הורה שילמתי 1,500 ₪, תתחיל בזה.
מר כפיר מימון: אז כל הכסף יושב במתנ"ס בתחילת שנה, ומתחיל עכשיו כל-
דובר: ... ניהול נכון של הכספים.
מר כפיר מימון: ואם המתנ"ס יחליט שהוא לא מעביר כסף על מפעל מסוים, אז
מה עושים?
עו"ד קובי נודלמן: מי מחליט אם הוא מעביר או לא, זו השאלה.
מר כפיר מימון: זאת אומרת כל העצמאות של הצופים, עכשיו היא תלויה בברז של
המתנ"ס.
פרופ' עפר לוי: מי זה הצופים?
גב' רונית ד. עייאש: מי זה המתנ"ס?
9
פרופ' עפר לוי: מי זה הצופים בעיניך?
מר כפיר מימון: תנועת הצופים.
גב' עדי זנד: תנועת הצופים היא גוף עצמאי.
מר כפיר מימון: אנחנו רק מארחים אותם פה בלהבים.
מר שמואל לביא: ואתה חושב שתנועת הצופים, מה שהיא כותבת לך זה נכון?
עו"ד קובי נודלמן: אני לא מצליח להבין מהשיח הזה בכלל.
מר כפיר מימון: מה זה אומרת אני הייתי ראש שבט, ואני יודע שמה שעובד שם-
מר שמואל לביא: אז אני אומר לך, מהבדיקה שאני עשיתי, שהם עובדים בעיניים על
כולם.
מר כפיר מימון: הבנתי.
מר שמואל לביא: אני מודיע לך באחריות מלאה, שהם גוזרים קופון על כל פעילות
שהם עושים.
עו"ד קובי נודלמן: ברור, מה אתה חושב...
מר כפיר מימון: אתה ראית מה קורה בתל אביב?
עו"ד קובי נודלמן: כי המתנ"ס לא גוזרים.
(מדברים יחד)
מר שמואל לביא: מסתבר שלמעשה תנועת הצופים מקבלת הרבה כסף, למשל
מפעילות מחנה קיץ, הרבה כסף נשאר להם לטובת הפעילות
שלהם במרכז. זה לא קשור לצופים בלהבים בכלל, לא קשור
לעומר למשל. הרבה פעילויות שלהם הם בעודף והם גוזרים על זה
קופון. כשאתה ראש שבט, כשאתה מכין תקציב, התקציב הוא
מכפלות של מספרים שאתה מקבל מהמרכז. המספרים האלה
כולל המכרזים לאוטובוסים לפעילויות, הכול נעשה במרכז.
מר כפיר מימון: אתה כאילו מדבר, אני הייתי ראש שבט, כאילו אתה מדבר על
משהו אחר לגמרי ממה שאני מכיר.
מר שמואל לביא: אני בדקתי את זה. תשמע-
מר כפיר מימון: אני חייתי בזה 3 שנים.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: ... גם על נושא השקיפות.
10
מר שמואל לביא: זה עבר פעם ככה, הם שינו את כל הדברים, יש מחוז בדרום,
שהוא עובד-
מר כפיר מימון: אני הייתי בוחר איזה חברת אוטובוסים אני רוצה, אף אחד לא
היה אומר לי את מי לבחור.
מר שמואל לביא: אז אני אומר לך שהיום זה לא ככה.
מר כפיר מימון: אוקיי.
עו"ד קובי נודלמן: איפה זה לא ככה?
מר שלומי שטרית: היום זה לא ככה.
מר שמואל לביא: זה לא ככה-
עו"ד קובי נודלמן: איפה זה לא ככה?
מר שמואל לביא: מי שעושה את המכרזים זה תנועת הצופים הארצית, היא קובעת
את המחירים של האוטובוסים. כשעושים את המחירון עושים
מכפלות, אומרים מחיר אוטובוס X כפול כמה ילדים יוצאים,
ומכפילים, זה התקציב.
עו"ד קובי נודלמן: אוקיי, טוב.
מר שמואל לביא: נכון לא נכון, אני לא יודע, אבל זה לא נעשה פה, זה נעשה במרכז.
גב' עדי זנד: ולמה זה צריך להיעשות פה?
מר שמואל לביא: עכשיו יותר מזה אני רוצה להגיד לך, למשל נושא התמיכות, קח
את נושא התמיכות. מסתבר שנושא התמיכות זו הייתה תעלומה.
למשל המבקרת לא הייתה מוכנה לשבת איתי. היא אומרת
שדו"חות הביקורת חסויים, וזה נכון, כי זאת עמותה. אז זה
לא..., אז כשאני שאלתי לאן הולכים כספי התמיכה-
עו"ד קובי נודלמן: של להבים?
מר שמואל לביא: בעומר בלהבים אותו דבר.
מר שלומי שטרית: זה כל הארץ, זה כל הארץ.
מר שמואל לביא: לא ידוע. עכשיו תקשיב לא ידוע, הם לא מוכנים להגיד, ואז
במקרה באיזה שהיא דרך לא דרך הגיע לי דו"ח של, הרי במחוז
הדרום זה מחולק לפי אשכולות, להבים שייך לאשכול של עוד
כמה מושבים פה באזור, ואז כספי התמיכות הולכים לשם. ואז
כספי התמיכות מרוכזים כפול, ומחולקים לא רק ללהבים, הם
מחולקים לכל האזור. כספי התמיכה הם חלק מהתמיכה בצופים-
11
עו"ד קובי נודלמן: בכלל.
מר שמואל לביא: בדיוק. ארצי. עכשיו השאלה, אם התמיכות זה מטרת התמיכה.
כשאתה קורא את נוהל התמיכות, בנוהל התמיכות כתוב
שהתמיכה מיועדת לפעילות כאן.
עו"ד קובי נודלמן: נכון.
מר שמואל לביא: וועדת התמיכות מחויבת לוודא שאכן הכסף הלך לפעילות כאן.
עו"ד קובי נודלמן: מסכים.
מר שמואל לביא: היא לא מסוגלת לעשות את זה, כי תנועת הצופים לא מסוגלת
להביא את הנתונים, כי הנתונים שלהם ארציים.
עו"ד קובי נודלמן: מסכים איתך שהכסף של להבים צריך להישאר בלהבים, הכול
בסדר. אנחנו בכלל לא חלוקים בעניין הזה.
מר שמואל לביא: יפה, אז בשביל זה על מנת לעשות את הבקרה הזאת, החליטו מה
שהחליטו, אני לא הייתי שותף להסכם, אני לא יודע, אבל הרעיון
הבסיסי בעניין, שלפחות את כספי התמיכה דרך המתנ"ס-
עו"ד קובי נודלמן: זה לא לפחות, זה את כל הכספים-
מר שמואל לביא: לא, לא, את כספי התמיכה במיוחד. אפשר יהיה לדעת שהם
מנותבים לטובת ילדי להבים, ומה הכוונה-
מר כפיר מימון: איך תוכל לצבוע את זה.
מר שמואל לביא: רגע, רגע, למה הכוונה? רוב הפעילויות למעשה ההורים משלמים
על הפעילות. רוב הפעילויות משולמות על ידי תושבי להבים,
ההורים משלמים אותם מלא, לא משלמים בחסר. הפעילות
ממומנת מלא. כלומר לאן הולכים כספי התמיכה? ואז אתה מגלה
שכספי התמיכה מהווים איזה שהוא פול שמשרת את כל הצופים.
כשאתה רוצה לעשות את זה רק פה, אז מה אומרים, הצופים יעשו
פעילות קהילתית, תזרקו מה שהצופים עושים, אני לא בקיא.
עו"ד קובי נודלמן: לא משנה.
מר שמואל לביא: פעילות שהיא קהילתית ללהבים בלבד, שזה לא מתומחר על ידי
ההורים או על ידי תנועת הצופים, יבואו יגידו אנחנו צריכים
30,000 ₪ לפעילות למען הקהילה בלהבים, יתנו להם מכספי
התמיכה.
גב' עדי זנד: לא, אבל זה לא מה שקורה, זה לא מה שקורה, זה לא ההסכם.
גב' רונית ד. עייאש: זה לא ההסכם. אתם תיארתם פה, אלעד תהיה איתי בבקשה.
אתם תיארתם פה הסכם שכל הכסף כמעט מיליון ₪ כפיר אמר,
12
עובר למתנ"ס. הווה אומר ובנוסף על המיליון ₪ של ההורים, יש
עוד 100,000 ₪. רציתם שה-100,000 ₪ ייצבע לתושבי להבים,
סבבה.
גב' עדי זנד: בסדר.
גב' רונית ד. עייאש: תעבירו למתנ"ס את ה-100,000 ₪, והם יצבעו לחנוכה לפורימון,
לדברים שרק תושבי להבים. עכשיו לקחתם, שנייה רגע, שמעתי
קשב רב, לקחתם את כל הכסף, והעברתם את זה למתנ"ס, זאת
אומרת עכשיו יושבים שם מיליון ₪ שבאים ואומרים, אוקיי מה
אתם רוצים לעשות עם הזה, זה אני אשלם לכם, מה אתם רוצים
לעשות, מה זאת אומרת? כל העצמאות-
מר שמואל לביא: אני לא חושב, אני לא חושב שזה ככה.
גב' רונית ד. עייאש: כל העצמאות-
גב' עדי זנד: זה ככה.
גב' רונית ד. עייאש: שמוליק, זה התיאור...
מר יוסף ניסן: איך מנהלים אותם, אני מספק להם כל מה שהם מבקשים, איך
אני מנהל אותם?
גב' עדי זנד: לא צריך לספק להם.
(מדברים יחד)
עו"ד קובי נודלמן: ואם הם יעשו משהו שלא תרצה.
גב' רונית ד. עייאש: בדיוק.
עו"ד קובי נודלמן: זו השאלה.
מר יוסף ניסן: אין דבר כזה שאני לא ארצה, אני לא קובע להם את התכנים.
עו"ד קובי נודלמן: לא, כשאתה, אני שואל-
מר כפיר מימון: אתה תחליט שמצעד לפידים זה לא מתאים-
גב' רונית ד. עייאש: בדיוק.
מר כפיר מימון: למה? כי זה לא...
מר יוסף ניסן: לא, אין דבר כזה, יש להם את העצמאות, זה כתוב בחוזה.
מר כפיר מימון: אבל הוא אומר... מי מחליט עכשיו אם זה לטובת להבים או לא
לטובת להבים?
13
מר יוסף ניסן: לא, לא, לא, העצמאות לפעילויות שייכות לצופים על פי ההסכם,
זה בסדר.
מר שמואל לביא: בסדר, אבל הם מבקשים כסף-
מר יוסף ניסן: נכון.
מר שמואל לביא: אז הם אומרים כמה כסף אתם רוצים-
מר יוסף ניסן: נכון, הם רוצים עכשיו אוטובוס, המתנ"ס יספק להם אוטובוס.
גב' עדי זנד: למה?
עו"ד קובי נודלמן: יש לי שאלה, המתנ"ס גוזר תקורה על הדבר הזה?
מר יוסף ניסן: לא, לא.
עו"ד קובי נודלמן: שום דבר? לא בשום מערכת של הלקוחות שלו של מה שהוא מביא
להם?
מר יוסף ניסן: לא.
גב' עדי זנד: ומי עושה בקרה על זה?
גב' רונית ד. עייאש: ועוד משהו, האם יהיה חשבון עצמאי של הצופים או שזה ייכנס
לכסף-
עו"ד קובי נודלמן: של המתנ"ס.
גב' רונית ד. עייאש: של כל המתנ"ס?
מר יוסף ניסן: ינוהל בכרטיסייה נפרדת, ינוהל בכרטיסייה נפרדת.
גב' רונית ד. עייאש: סליחה לא שמעתי.
מר יוסף ניסן: כרטיסייה נפרדת, כרטסת נפרדת.
גב' רונית ד. עייאש: זה כרטסת, זה לא כסף בתוך הבנק.
מר שלומי שטרית: חבר'ה אני חושב שהדיון הזה הוא מיותר, מכיוון שאם אין נייר,
אם אני לא רואה משהו, את המסמך, אני לא יודע על מה אנחנו
מדברים בכלל, אתם מבינים-
עו"ד קובי נודלמן: אבל מה הבעיה להביא את ההסכם-
מר שלומי שטרית: והישיבה תיגמר את מבינה שאנחנו לא יודעים...
מר כפיר מימון: המהלך הזה בעצם, אני אומר לך... יש 2 אפשרויות, או שמאז
שאני הייתי ראש שבט-
14
מר שלומי שטרית: מה מחביאים פה?
מר כפיר מימון: או שמאז שאני הייתי ראש שבט הכול השתנה-
מר שמואל לביא: מתי זה היה?
מר כפיר מימון: עד לפני 3 שנים בערך-
גב' עדי זנד: 3 שנים בדיוק.
מר כפיר מימון: 4 שנים, אוקיי? אני פשוט מכיר משהו אחר לגמרי.
מר שמואל לביא: ... ששינו את המבנה-
מר כפיר מימון: אז או שהכול השתנה לחלוטין, אני מכיר משהו אחר לגמרי, משהו
אחר לגמרי.
מר שמואל לביא: לצערי עשיתי שנה, עבדתי על הצופים-
מר כפיר מימון: בשביל זה יש ראש שבט או ראשי שבטים, ויש גזבר, שהם
מלהבים. הם משרתים את האינטרסים של הילדים. הם הורים
שם.
מר שמואל לביא: אתה ראית את הדו"ח שמוציאה תנועת הצופים-
מר כפיר מימון: מה זאת אומרת? אני חותם על הדו"ח, אני ראש שבט אני חותם
על הדו"ח הכספי.
מר שמואל לביא: הדו"ח הזה אתה יודע שהוא דו"ח אקסל?
מר כפיר מימון: נו מה הבעיה, מה הבעיה בדו"ח רווח והפסד של אקסל?
מר שמואל לביא: אני צריך להסביר לך?
מר כפיר מימון: לא, אני לא מבין מה ההבדל.
מר שמואל לביא: דו"ח אקסל אני יכול לעשות אותו איך שאני רוצה, הוא לא נגזרת
של הנהלת חשבונות.
מר כפיר מימון: מה פתאום יש לך מאזן בוחן. תגיד זה לא עובד ככה.
מר שמואל לביא: המאזן בוחן הוא כללי של המחוז-
מר כפיר מימון: לא, ממש לא.
מר שמואל לביא: הוא לא של השבט.
מר כפיר מימון: מה פתאום, מה פתאום.
15
מר שמואל לביא: טוב בסדר.
מר כפיר מימון: ממש לא. ממש לא. היה לנו מאזן בוחן שלנו של השבט, היינו
רואים שהוא נסגר, זה לא עובד ככה. ולכן להורים היה להם את
האינטרס. ככה בפורמט הקודם היית נהנה מכל היתרונות של
תנועת הצופים.
מה שאתה קראת לזה קופון, אפשר לראות את זה, אני רואה בזה
תקורה שאתה משלם לכמה מאות מדריכים, שבנו שם תכניות
חינוכיות. מה שאנחנו כמתנ"ס לא מסוגלים ולא יכולים לעשות
את זה. אתה קראת לזה קופון. יש לך בסוף מישהו שתומך בך,
בנה לך מערכת אפליקציה לשלם, בטיחות-
גב' עדי זנד: הכשרת מדריכים.
מר כפיר מימון: פסיכולוג של התנועה.
גב' עדי זנד: סמינרים.
מר שמואל לביא: אתה יודע כמה כסף הם מקבלים מהמדינה?
גב' עדי זנד: כמה קיצצו אותם?
מר כפיר מימון: 40 מיליון ₪.
מר שמואל לביא: כמה?
מר כפיר מימון: 40 מיליון ₪.
מר שמואל לביא: קצת יותר אפילו.
גב' עדי זנד: כמה הם קיצצו אותם השנה?
מר כפיר מימון: אבל זה המוסד הפורמלי הכי גדול במדינת ישראל.
מר שמואל לביא: %.100
מר כפיר מימון: מה הבעיה עם זה? לא הבנתי.
מר שמואל לביא: לי אין בעיה עם זה, להיפך. ותנועת הצופים היא אחלה תנועה,
אין לי בעיה עם זה.
מר כפיר מימון: נו?
מר שמואל לביא: אבל הם מקבלים על זה כסף.
מר כפיר מימון: נו?
מר שמואל לביא: השאלה אם ההורים כהורים מעבר לתשלומים הגבוהים שהם
16
משלמים-
מר כפיר מימון: זה לא גבוה. אני רוצה רגע להגיד משהו, יש לי ילדה במתנ"ס, יש
לי ילדה בחוג טריאתלון במתנ"ס. משלמת בשנה, תחזיקו חזק,
8,500 ₪. כמה עולה הצופים? בין 1,500 ₪ ל-2,000 ₪, בואו נגיד
2,000 ₪ בשביל קלות הדיון. 2,000 ₪ לפעילות שהצופים נותנת,
לא רק שזה לא יקר, זה מאוד מאוד זול, ואני אומר לך
שמתנהלים שם בקמצנות רבה, בחיסכון רב, אין פזרנות, אין שום
דבר, כל שקל נספר. 2,000 ₪ למה שהצופים נותנים זה מעט
מאוד. שטריאתלון עולה 8,500 ₪.
מר יוסף ניסן: אגב אני אתן לכם דוגמא, ישבו-
מר כפיר מימון: זה לא יקר.
מר יוסף ניסן: ישבו עם מבקרת הצופים והיא פתחה בפני ההורים פה את
הדו"חות שלה, ומסתבר שההוצאות לשכר השנה היו דומות
להוצאות שכר בשנה שעברה. אז אמרו לה אבל האנשים היו
בחל"ת. אז היא מהר סגרה את זה וזהו, ולא היו לה תשובות.
גב' עדי זנד: אני רוצה להגיד לך-
מר יוסף ניסן: יש פה איזו התנהלות שמשאירה לי, לי, לי-
עו"ד קובי נודלמן: כן, אבל בשביל זה אתה עושה בקרה, לא הבנתי.
מר יוסף ניסן: אגב גם אני, גם אלעד-
גב' עדי זנד: אתה יכול לעשות להם בקרה-
מר יוסף ניסן: גם המבקר חושבים שזה נכון שתהיה עוד בקרה על הכספים, עוד
גורם אחראי.
גב' עדי זנד: יוסי, אני רוצה-
מר יוסף ניסן: גורם אחראי מתוך היישוב-
גב' עדי זנד: לא יוסי-
מר יוסף ניסן: שמנהל את הכספים של ההורים, זה בסדר.
גב' עדי זנד: ... על משהו עקרוני.
מר כפיר מימון: הבקרה זה טוב, זה מבורך-
גב' עדי זנד: אני רוצה להגיד לך משהו עקרוני.
מר כפיר מימון: התוצר לוואי או הלא תוצר לוואי אולי, זה שהם מאבדים את
העצמאות שלהם. אם פתאום הם כל דבר עכשיו צריכים לבוא
17
לבקש אישור למפעל מסוים, זו בעיה.
מר יוסף ניסן: אלעד תענה לו בבקשה.
גב' עדי זנד: גם חב"ד יעבור עכשיו דרך המתנ"ס והפטאנק וכולם? הכול יעבור
דרך המתנ"ס? וגם מכבי ומאוחדת וכללית והדואר? אני מציעה
שהכול יעבור דרך המתנ"ס.
מר כפיר מימון: נכון.
גב' עדי זנד: כי אנחנו צריכים בקרה.
מר יוסף ניסן: אלעד תענה לו בנושא של העצמאות של הצופים זה חשוב.
מר אלעד ארזי: קודם כל-
גב' עדי זנד: מה את צוחקת?
עו"ד קובי נודלמן: תביאו את ההסכם, זה נורא פשוט.
מר יוסף ניסן: למה לא ביקשתם, הייתם מקבלים.
עו"ד קובי נודלמן: מה יש להסתיר בהסכם?
מר יוסף ניסן: למה לא ביקשתם את ההסכם?
עו"ד קובי נודלמן: אבל זה מסובך להביא לנו אותו עכשיו? לא הבנתי.
מר יוסף ניסן: עכשיו אתה רוצה לקרוא אותו?
עו"ד קובי נודלמן: למה לא? מה זה 20 עמודים? 3.5 עמודים?
גב' עדי זנד: אני חושבת שאנחנו יכולים לחכות 5 דקות ושילכו להביא לנו
הסכם. מה הבעיה?
עו"ד קובי נודלמן: קודם כל אלעד יש הסכם צד עם המתנ"ס לגבי האחריות שלהם
מולנו בהיבט הזה של הכספים?
מר יוסף ניסן: תגידו זה רצינות? נו באמת.
מר אלעד ארזי: ההסכם הוא הסכם משולש.
עו"ד קובי נודלמן: הסכם משולש?
גב' עדי זנד: יוסי, זה לא רציני-
עו"ד קובי נודלמן: מה המחויבות שלנו כלפי המתנ"ס?
מר יוסף ניסן: לא, זה לא רציני מבחינתכם.
18
גב' עדי זנד: אני אגיד לך למה זה לא רציני-
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: כל דבר אתה... את המשא ומתן בפייסבוק, אבל את זה אתה לא
מראה...
גב' עדי זנד: אני חושבת שאתם נכנסתם למקום שלא הייתם צריכים להיות בו
מלכתחילה.
מר יוסף ניסן: זה מקום הכי נכון שיכול להיות.
גב' עדי זנד: אתם לא הייתם צריכים, בגלל שהייתה מישהי רעשנית פה
שעשתה רעש וצעקה, והפכה לך את הלשכה, כי היא רצתה את
הכסף שלה בחזרה, גברת חן ארבלי -
מר יוסף ניסן: למה את צועקת אבל?
גב' עדי זנד: סליחה.
פרופ' עפר לוי: אני לא מבין דבר אחד-
גב' עדי זנד: אני חושבת-
פרופ' עפר לוי: כולם מרוצים... הנוהל שבא לתמוך בנו-
גב' עדי זנד: עפר, עפר-
פרופ' עפר לוי: ... ורק חברי המועצה משהו מפריע להם, לא יודע. רוצים להחזיר
את כל הבלגן שהיה, אני לא מבין את זה.
(מדברים יחד)
עו"ד קובי נודלמן: עפר אבל יש פה עניין של אחריות-
מר יוסף ניסן: אחרי שפירקתם אותם, אחרי שזרקתם אותם מהשבט-
(מדברים יחד)
עו"ד קובי נודלמן: יש לך אחריות. אם המתנ"ס מחליט איזה פעולות עושים, שייתן
את הדעת... שייתן ליועץ המשפטי חוות דעת.
מר יוסף ניסן: אין דבר כזה, בחוזה כתוב.
עו"ד קובי נודלמן: אני באמת מבקש, אם אתה חושב שאין לנו שום נגיעה ואחריות-
מר יוסף ניסן: אלעד תענה לו בבקשה.
19
עו"ד קובי נודלמן: אם אין לנו אחריות, שום אחריות לחברי המועצה, אנחנו
מבקשים לקבל את זה כתוב, כי אני אומר לך שלא נשמע לי
הגיוני, שכל פעילות שאנחנו מעבירים, ואנחנו פתאום הופכים
להיות סוג של אחראיים מלמעלה דרך המתנ"ס. תגיד לי שאין
אחריות אם יקרה משהו בצופים, תגיד לי שאין אחריות, אני הולך
אחריך, רק תכתוב בבקשה.
מר שלומי שטרית: חלילה שלא ייקרה לילד משהו, יש ביטוח.
עו"ד קובי נודלמן: לא, לא, גם אם יקרה הכול בסדר, אני לא רוצה להיות אחראי.
מר שלומי שטרית: אתם בדקתם את הביטוחים?
עו"ד קובי נודלמן: תרשום את בבקשה, זה הכול, הכול טוב.
מר יוסף ניסן: תגידו 4 אנשים ביישוב יושבים פה שהם לא מרוצים מההסכם. זה
נראה לכם נורמלי?
עו"ד קובי נודלמן: אני רוצה להגיד לך שיש הרבה אנשים שלא מרוצים.
גב' עדי זנד: .5
מר שלומי שטרית: אנחנו לא ראינו איזה הסכם, תן לנו לראות-
מר יוסף ניסן: אז אתה מתנגד למשהו שלא ראית, בגלל זה.
מר שלומי שטרית: כי אני לא רואה.
מר יוסף ניסן: בדיוק.
עו"ד קובי נודלמן: אז תפתור את זה.
מר יוסף ניסן: נכון בדיוק.
מר שלומי שטרית: מלכתחילה אתה מחביא את זה...
מר יוסף ניסן: אני מחביא משהו? אתה ביקשת ממני פעם משהו ולא קיבלת?
מר שלומי שטרית: הישיבה-
מר יוסף ניסן: שלומי אתה ביקשת ממני פעם ולא קיבלת? למה להגיד מחביא?
מה זה המשפט הזה.
מר שלומי שטרית: הישיבה הזאת כולה לגבי ההסכם, הרי כולנו יודעים-
מר יוסף ניסן: מה זה המושג הזה מחביאים? נו באמת.
מר שלומי שטרית: שהוא על ההסכם. היינו צריכים לקבל מבעוד מועד את ההסכם.
20
מר יוסף ניסן: אלעד תענה לו בבקשה על העצמאות של הצופים ועל האחריות.
מר שלומי שטרית: לקרוא אותו. על סדר היום... מבעוד מועד.
מר יוסף ניסן: לא, התשובה היא לא.
מר שלומי שטרית: אז נותנים אותו שעה לפני, שעתיים.
מר יוסף ניסן: זה בדיוק מראה את הפנייה שלכם לישיבה הזאתי, שאתם אפילו
לא רואים את החוזה. אתם אפילו לא רואים את החוזה.
מר שלומי שטרית: יוסי, זה קשור למחר בערב אם אתה הולך הביתה או לא, אתה
עוד לא מבין?
עו"ד קובי נודלמן: שלומי, תפסיק עכשיו עם זה.
מר שלומי שטרית: תתחיל לכבד פה את האנשים. כבד פה את החברים שלך, אל
תשתין מהמקפצה. מה אתה רוצה ללכת הביתה? כולם פה,
החבר'ה שלך פה צועקים ואומרים לך, תהיה רציני יוסי, מחר יש
לך תקציב. יש לך תקציב, אתה לא רואה שאתה הולך הביתה?
ואתה ממשיך להשתין מהמקפצה. תהיה רציני יוסי. ולך תביא את
ההסכם. תכבד אותנו, דחיל ראבאכ.
עו"ד קובי נודלמן: אם ההסכם הוא נורא פשוט, אז בואו נשים אותו על השולחן,
ושאדוני היועץ המשפטי ירשום לנו בבקשה חוות דעת, שאנחנו לא
אחראים, אני...
מר יוסף ניסן: אין בעיה, תוציא לו חוות דעת כזאת? אין שום בעיה קיבלת.
גב' עדי זנד: לא, אבל רוצים לראות את ההסכם.
גב' רונית ד. עייאש: קודם כל זה לא אישי, זה לנו בבקשה, יש פה עוד חברי מועצה.
אנחנו באים לדון בנושא-
מר כפיר מימון: עכשיו עוד משהו-
גב' רונית ד. עייאש: אחריות ציבורית.
מר יוסף ניסן: אחריות ציבורית.
גב' רונית ד. עייאש: אחריות ציבורית.
מר כפיר מימון: עכשיו עוד משהו, קודם כל אני אשמח שבאמת אלעד ייתן...
גב' ברוריה אליעז: נו מה לעשות, אז הוא אומר שהוא מוציא לו.
מר כפיר מימון: שנייה, שנייה רגע-
גב' ברוריה אליעז: הוא אומר שהוא מוציא לו, שחברי המועצה לא אחראיים.
21
מר אלעד ארזי: אני אגיד כמה דברים איך שאני רואה את הדברים לפחות, בתור
אחד שגם היה פה בצופים ביישוב. ואני חושב שבאמת יש איזה
שינוי מסוים בשנים האחרונות, בהתנהלות הכספית של הצופים.
ואני אומר ככה: יש קודם כל הבדל בין התערבות למעורבות
בעיניי ברמת ההגדרה. ומה שיש פה בהסכם הזה זה מעורבות.
והרעיון הוא בעצם די פשטני.
הרעיון הוא ב-one day בתחילת שנה תנועת הצופים תשב על
תקציב מסודר יחד עם המתנ"ס, לגבש תקציב למהלך השנה. אין
שום, ואני מסכים איתך לחלוטין, וגם אני יכול לומר שגם אני וגם
ראש המועצה עמדנו על זה, לא הייתה פה שום כוונה לאשר כל
פעולה, ממש לא.
בתחילת השנה מאשרים תקציב, חלק מהתקציב הזה זה באמת
הכסף שהולך, אני קורא לזה להנהלת הצופים, בכלל המספרים
שלך לא מדויקים, זה לא מיליון ₪, זה חצי מיליון ₪. זה
המספרים שיש-
מר כפיר מימון: איך 500 חניכים כפול 2,000 ₪ זה מיליון ₪.
מר אלעד ארזי: לא, לא 2,000 ₪ המספרים הם 700 ₪, השאר זה מפעלים, זה
קצת... המספרים זה 710 ₪, באמת 500 חניכים, ועוד בדרך כלל
התוספת של המועצה, כמו שאתה יודע היא משתנה. אבל בסוף זה
בין 350,000 ₪ ל-500,000 ₪.
מר כפיר מימון: בדו"חות שאני הגשתי בשנים ההם זה היה 800,000 ₪.
מר אלעד ארזי: אז אנחנו כבר לא שם, אז זה המצב כרגע.
גב' עדי זנד: למה השבט קטן?
מר אלעד ארזי: לא, בשבט 500 חניכים.
גב' רונית ד. עייאש: הוא גדל.
גב' עדי זנד: אם הוא גדל-
מר אלעד ארזי: לא, לא, המספרים פשוטים, זה 710 ₪, זה מה שלוקחים מכל
הורה.
מר כפיר מימון: זה לא העניין. מה זאת אומרת-
מר אלעד ארזי: שמתוך ה-710 ₪-
גב' עדי זנד: 710 ₪ או 1,500 ₪.
מר אלעד ארזי: בתחילת השנה. 710 ₪.
גב' עדי זנד: אחר כך יש את המפעלים.
22
מר כפיר מימון: כשאתם אומרים שאנחנו יושבים בתחילת שנה עם הצופים על
התקציב, מה זה אומר? שאתם יכולים להגיד להם איזה מפעל
לעשות ומה לא?
מר אלעד ארזי: לא, לא, זה לא מפעלים, מפעלים זה בצד. לא, לא, לא, מפעלים זה
בצד.
מר יוסף ניסן: ממש לא. אין לנו כוונה לנהל את הצופים נקודה.
מר אלעד ארזי: ובהסכם כתוב שהאוטונומיה המוחלטת לגבי הפעילות היא של
הצופים. אני דרך אגב רואה בעיניי טיפה אחרת, אני חושב
שהשילוב של הצופים במתנ"ס יכול לקדם את כל מחלקת הנוער
של היישוב. זאת אומרת אם הצופים, ואני חושב שגם היום
הצופים מסכימים איתי.
עו"ד קובי נודלמן: אבל מה זה יחידה-
(מדברים יחד)
מר אלעד ארזי: מחלקת הנוער יושבת במתנ"ס, ואני אומר דרך זה-
עו"ד קובי נודלמן: זה רק מחזק את זה שזה חלק מהמועצה. מה שאתה אומר זה רק
מחזק את זה-
גב' ברוריה אליעז: דיברתי קודם-
מר יוסף ניסן: אל תוציא..., כי זה אפילו הפוך.
עו"ד קובי נודלמן: למה הפוך?
מר יוסף ניסן: כי ברגע שאתה מעביר את ה-100,000 ₪ האחריות שלך היא פחות
מאשר אתה מנהל את ה-100,000 ₪.
עו"ד קובי נודלמן: אם היית מעביר ומנתק קשר...
גב' ברוריה אליעז: יוסי ואלעד-
מר יוסף ניסן: זה אפילו הפוך.
גב' ברוריה אליעז: והיועץ המשפטי-
מר אלעד ארזי: לכן אני אומר בתחילת השנה אם מאושר תקציב, והמתנ"ס הוא
זה שבא בשיתוף עם הצופים לאשר תקציב מול המועצה, ומה
שנקרא ההחלטה היא משותפת. לבוא ובסוף לראות איך רוצים
השנה לשפר את הצופים. אם כמו שאמרת, ואני מסכים-
מר כפיר מימון: ... עם המנהלת של המתנ"ס קבוע.
23
מר אלעד ארזי: הפוך להיפך, אני מסכים עם מה שאמרת.
מר כפיר מימון: גם בלי שהכסף יעבור דרכה.
מר אלעד ארזי: רגע, רגע, אני מסכים עם מה שאמרת שבשנים האחרונות התמיכה
של המועצה בצופים הייתה נמוכה יחסית, ולהיפך. יבוא המתנ"ס
ביחד עם הצופים, בעיניי זה יכול לתת פוש עוד יותר משמעותי,
לבוא ולבקש-
מר יוסף ניסן: אלעד זה לא נכון, בשנה האחרונה העברנו להם 100,000 ₪
ומשהו.
מר אלעד ארזי: אני מדבר על השנה הקודמת, שנה קודמת הייתה נמוכה.
עו"ד קובי נודלמן: לא הצלחתי להבין מה המתנ"ס יכול...
גב' ברוריה אליעז: אלעד, אלעד, הדברים-
מר אלעד ארזי: המתנ"ס הוא בסך הכול פה בא למלא 2 תפקידים.
עו"ד קובי נודלמן: כן.
מר אלעד ארזי: אחד זה כן בקרה כספית על כספי ההורים. ה-710 ₪, אני אתן לך
דוגמא קובי, סתם דוגמא. אם תיקח את ה-710 ₪ האלה, ותכפיל
את זה בשכר מרכז השבט, אתה פתאום תגלה שאין כסף לפעולות.
אני ישבתי עם אלון ועם אור, אמרתי להם: רגע אני לא מבין,
אתם יש לכם פה מרכז, בתקופה מסוימת היה..., איך שילמתם
להם, אין פה כסף למשכורת.
ואז בדיעבד הם אומרים לי, גבינו כל מיני כספים נוספים דרך
מפעלים. אמרתי להם: לא הבנתי, אתם ביקשתי לטיול פסח שעלה
500 ₪, ביקשתם 700 ₪ מההורים בלי שההורים ידעו ש-200 ₪
מתוך ה-700 ₪ הולכים לשלם את השכר? חוסר שקיפות. ומאיפה
אני יודע שלא ביקשתם-
מר כפיר מימון: מה פתאום, קודם כל היה סגור.
מר אלעד ארזי: אז אני אומר לך שלא, כפיר, כפיר, אני אומר לך שלא.
מר כפיר מימון: ... כמה גובים וכמה לוקחים.
מר אלעד ארזי: אני יכול להראות לך את זה מספרים, מתמטיקה. הייתה פה בעיה
בנושא השקיפות. הם גם מודים בזה דרך אגב, הם לא התכחשו
לזה.
גב' ברוריה אליעז: יש לי בעיה עם...
מר אלעד ארזי: החוק מאשר לנו-
גב' ברוריה אליעז: אני רוצה...
24
מר אלעד ארזי: בטח המבקר יודע את זה, החוק מאפשר לנו לקחת רק 710 ₪,
ולכן עשינו השלמות דרך כל מיני מפעלים וחוגים ודברים כאלה.
גב' ברוריה אליעז: אפשר לשאול-
מר אלעד ארזי: ופה אני אומר-
עו"ד קובי נודלמן: בסדר, אז לא הייתה שקיפות, עכשיו תהיה שקיפות. אבל אני לא
מצליח להבין מה הלאה.
מר כפיר מימון: עכשיו עוד 2 דברים אני רוצה להתייחס אליהם.
גב' רונית ד. עייאש: ביישובים אחרים היו לוקחים את כל הסכום ולא לוקחים 710 ₪.
(מדברים יחד)
מר שמואל לביא: ... לוקחים -500
גב' רונית ד. עייאש: שנייה, לא משנה-
מר שלומי שטרית: וכמה בעומר מתקצבים? 300,000 ₪. ולמה פה רק 100,000 ₪?
מר יוסף ניסן: 150,000 ₪. שלומי תראה את הנתונים.
גב' עדנה זטלאוי: עומר עשירה.
מר שלומי שטרית: עומר ב-300,000 ₪.
מר יוסף ניסן: שלומי תלמד את הנתונים 150,000 ₪, הנה המבקר פה יגיד לך.
מר שלומי שטרית: אנחנו גם רוצים להעלות את זה ל-300,000 ₪.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: העבירו 150,000 ₪ בהתחלה.
מר שמואל לביא: 150,000 ₪ ו-150,000 ₪ השאירו אצלם.
מר יוסף ניסן: אבל הוא לא העביר להם את ה-150,000 ₪ הנוספים.
מר שמואל לביא: הוא לא העביר להם, הוא לא העביר.
גב' ברוריה אליעז: יוסי, אני רוצה דבר אחד שיבהירו לי-
מר יוסף ניסן: וגם לא תמורה של 150,000 ₪. כן?
גב' ברוריה אליעז: שאני אהיה שקטה לעניין האחריות. למשל אתם נתתם את
הדוגמא של אנחנו נזמין להם אוטובוס, ירצו אוטובוס נזמין את
25
האוטובוס. אני הולכת עם הדוגמא עד הסוף.
מר אלעד ארזי: לא, לא, זה לא אנחנו נותנים אוטובוס.
גב' ברוריה אליעז: ככה יוסי אמר.
מר אלעד ארזי: זה לא נכון, מי שאמר, זה לא נכון.
גב' ברוריה אליעז: אז מה לא נכון?
מר אלעד ארזי: מה שנכון זה, לכשירצו עכשיו הסעה לחיפה, הצופים יחד עם
המתנ"ס-
מר יוסף ניסן: בדיוק.
מר אלעד ארזי: יצטרכו להביא לנו הצעות מחיר, שאנחנו גם נוכל להביא הצעות
מחיר אולי זולות יותר, כדי להשתמש בכסף. מי שעושה את
ההזמנה עוד פעם זה הצופים, ולא המתנ"ס.
גב' ברוריה אליעז: אוקיי אני רוצה לשאול מבחינה משפטית את האחריות-
עו"ד קובי נודלמן: אז הוא חייב...
מר יוסף ניסן: לא, אגב אם הצופים יביאו הצעת מחיר יותר טובה, ניקח אותם.
עו"ד קובי נודלמן: לא, אבל השאלה אם הוא חייב...
(מדברים יחד)
מר אלעד ארזי: אבל זה קודם כל כי זה כן כסף שלנו.
גב' עדי זנד: זה לא כסף שלך.
מר אלעד ארזי: אז עדי אני חולק עליך בנושא הזה. אני חושב שאני-
גב' עדי זנד: הכסף שלך זה ה-100,000 ₪, כל השאר זה לא שלך.
מר אלעד ארזי: במה שאני-
גב' ברוריה אליעז: אבל למה לא יכולתי לשאול את השאלה השנייה עד הסוף?
מר אלעד ארזי: מה?
גב' ברוריה אליעז: למה לא יכולתי לשאול את השאלה שלי עד הסוף?
עו"ד קובי נודלמן: תשאלי ברוריה.
מר שלומי שטרית: תשאלי ברוריה, תשאלי.
26
גב' ברוריה אליעז: אני רציתי לשאול, אתם אמרתם בהתחלה שאנחנו נותנים להם.
עכשיו אתה תיקנת שאנחנו והצופים, בסדר. אני שואלת מבחינה
משפטית עכשיו, את היועץ המשפטי. האם יש לנו כמועצה איזו
שהיא אחריות אם חלילה קורה משהו עם האוטובוס הזה? הוא
לא היה מספיק תקין או שהנהג עשה תאונה וחלילה חלילה שם
קרו דברים, ואני לא רוצה לשרטט-
עו"ד קובי נודלמן: אם אנחנו אלה שהבאנו את ההצעה הנמוכה.
גב' ברוריה אליעז: אני לא רוצה לשרטט מצבים קשים, האם משום שאנחנו בשלב
הזה גם שייכים לקטע של הגבייה וגם שייכים לקטע של ההזמנה,
יש לנו איזה שהיא אחריות אם קורה משהו?
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני אומר..., קודם כל לעצם השאלה קובי התייחס קודם,
ואני אמרתי שאני אתן חוות דעת שכמובן שתתייחס ספציפית
לסעיפים של החוזה.
גב' ברוריה אליעז: כן, למשל הדוגמא הזאת.
עו"ד יגאל ברק-עופר: שמסבירים את נושא האחריות.
גב' רונית ד. עייאש: אבל אנחנו רוצים לדעת את חוות דעתך-
גב' ברוריה אליעז: רגע, רגע-
גב' רונית ד. עייאש: האם יש אחריות...
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני אומר-
גב' ברוריה אליעז: רגע, בואו נשמע את התשובה.
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני אומר, לגבי כלל ההסכם, ההסכם לא מטיל את
האחריות על הפעילות של הצופים על המועצה, אלא משאיר אותה
אצל הצופים וזה מובן, אני אתייחס לזה בחוות דעת כתובה.
גב' ברוריה אליעז: כן. אפשר להיות שקטים?
עו"ד יגאל ברק-עופר: כן.
גב' ברוריה אליעז: אפילו שהכסף וההזמנה נעשים על ידי גוף של המועצה.
עו"ד יגאל ברק-עופר: כמו שאלעד חידד, המועצה כמועצה היא לא תעשה הזמנת
עבודה לאוטובוס עבור המתנ"ס. מעבר לזה שלאוטובוס יש כמובן
ביטוח של האוטובוס. אבל אני אומר המועצה לא-
גב' ברוריה אליעז: אז דמוי-
עו"ד קובי נודלמן: רגע, אז אני רוצה לחדד. היו 2 הצעות על השולחן, לקחנו את
ההצעה הזולה שבאה על ידי המתנ"ס ולא על ידי הצופים,
27
והתעקשנו לעשות יותר זול, כי זה יעלה להורים שלנו יותר זול,
לילדים שלנו בסדר?
עו"ד יגאל ברק-עופר: שוב, מי זה לקחנו? אנחנו המלצנו.
עו"ד קובי נודלמן: הוא אומר לך שיש אופציות שאנחנו נעזור להם להוזיל את
העלויות. חלק מההוזלה זה שהמתנ"ס אולי משיג מחירים יותר
טובים, מקובל עליי, הכול טוב. זה לא מייצר מחויבות. אם חלילה
ייקרה משהו ויגידו: אנחנו אמרנו לכם לקחת את האוטובוס
שלנו, אתם אמרתם את האוטובוס שלכם-
גב' ברוריה אליעז: לא יתחיל פה סיפור?
עו"ד קובי נודלמן: זה המחיר של מה שקרה... אני שואל את זה מהמקום שלי.
מר שלומי שטרית: 100,000 ₪... מיליון ₪.
עו"ד יגאל ברק-עופר: בסוף ההתקשרות-
מר שלומי שטרית: כוס חלב... פרה, מי צריך את זה בכלל.
גב' ברוריה אליעז: מה אתה אומר סליחה?
עו"ד יגאל ברק-עופר: בסוף ההתקשרות החוזית, מי שמזמין את האוטובוס
וחותם על חוזה הזמנת האוטובוס זה תנועת הצופים.
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: ואני אומר שוב, זה בטח לא המועצה, תזכרו שהמתנ"ס
הוא לא המועצה, המועצה הוא גם לא חברה עירונית. המתנ"ס
הוא לא גוף-
עו"ד קובי נודלמן: הוא זרוע ביצוע שלנו.
עו"ד יגאל ברק-עופר: היא חברה מעין עירונית.
עו"ד קובי נודלמן: היא זרוע ביצוע שלנו.
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני אומר משפטית היא חברה מעין עירונית, היא לא
חברה עירונית. זה לא אותו דבר. ובכל מקרה המתנ"ס הוא חברה
עצמאית. זאת אומרת האחריות של המועצה פה היא 2 צעדים
אחורה, כי המועצה אפילו לא מעבירה את הכסף דרכה, לכן אני
אומר-
עו"ד קובי נודלמן: אתה אמרת להורים בסיכום עם המתנ"ס, זה הסכם משולש
אמרתם אתם, בסדר? לא אנחנו.
עו"ד יגאל ברק-עופר: נכון, אבל-
28
עו"ד קובי נודלמן: אם זה הסכם משולש, יש למועצה חלק בהסכם הזה.
עו"ד יגאל ברק-עופר: בסדר, אבל-
עו"ד קובי נודלמן: אם אתה החלטה שזו מערכת היחסים, אני מדבר על המקום שלי,
אני באמת רוצה, תקשיב אני מחדד לא כדי סתם להפריע, אני
רוצה שאתה תוציא חוות דעת מדויקת, כי לי זה מאוד חשוב
ברמה האישית-
גב' ברוריה אליעז: צריך להיות מאוד שקטים.
עו"ד קובי נודלמן: לדעת שאני לא חשוף פה. משום שאם בסופו של יום זה הסכם
משולש, אני חושב שבהסכם משולש לכל הצדדים יש אחריות. אם
אתה עכשיו אומר לי: קובי תשמע, אני נותן לך חוות דעת.
כשאתה כותב חוות דעת לי יש כיסוי. גם אם זה לא צודק, יש לי
כיסוי, כי אתה הוצאת את חוות הדעת.
עו"ד יגאל ברק-עופר: נכון, אמרתי אני אוציא חוות דעת-
עו"ד קובי נודלמן: ולכן אני אומר לך שאני חושב שבהסכם משולש, לכל הצדדים יש
אחריות. ואם אני אתחיל להתערב, להגיד להם: חבר'ה אני רוצה
שתתייעלו ואני רוצה שתיקחו את האוטובוס הזה היום, והיום
את החברה הזאת שתעשה פעילות, כי זה יותר זול מההצעה
שהבאתם, ולי במתנ"ס יש הצעות יותר זולות, ויקרה חלילה
משהו באירוע הזה, יעבור המתנ"ס ויגידו לנו: חבר'ה התערבתם,
קחו אחריות. לקחתם אחריות עשית הסכם, אתם מעורבים בעניין
הזה. תגיד לי שאתה רגוע, ואני לא אחראי, מצוין.
גב' רונית ד. עייאש: ויותר חמור אני אמשיך את הנקודה, ואם תחליטו על הפעילות
לשילוב בתוך להבים, מבחינת הפעילות ושילוב בתוך הנוער וכן
הלאה, זאת אומרת המועצה השפיעה על הפעילות של הצופים
בתוך היישוב-
מר אלעד ארזי: המועצה גם היום משפיעה, וגם אם זה אוטובוסים, עוד פעם גם
המתנ"ס עובד בסוף עם חברות מאושרות, המתנ"ס לא מביא כל
מיני אוטובוס לא יודע מה, אלה שהם אפוקליפסות כאלה
מטורפות, אבל אני אומר-
מר יוסף ניסן: תנוח דעתכם, תנוח דעתכם.
מר אלעד ארזי: הראייה שלי טיפה שונה, אני אומר מעבר כמובן לשקיפות ובקרה
על הכסף, שהיא חשובה והיא נחמדה, ובאמת כמו שכפיר אמר לא
מדובר פה על מאות מיליונים, אבל אני חושב שהיכולת, ודרך אגב
יכול להיות שאני אתבדה ואני טועה, בסוף ההסכם הוא לשנה,
הוא באמת להפוך את המתנ"ס ואת הצופים ביחד לגוף יותר
משמעותי. זאת אומרת להעיר את הצופים יותר, אם לא הצלחנו-
גב' עדי זנד: אתה רוצה לבלוע את הצופים למתנ"ס.
29
מר אלעד ארזי: לא, למה את הצופים אבל-
עו"ד קובי נודלמן: אז למה אנחנו צד להסכם?
מר אלעד ארזי: אם זה לא יצליח-
עו"ד קובי נודלמן: שיסתדרו לבד, שיעשו הסכם לבד.
מר אלעד ארזי: אם זה לא יצליח זה לא יצליח, אבל הכוונות הם טובות. זאת
אומרת-
גב' רונית ד. עייאש: זה בטוח שהכוונות טובות, אף אחד לא חושב שמישהו רוצה
לעשות בזדון משהו-
(מדברים יחד)
מר אלעד ארזי: הייתה התעקשות על זה שהמתנ"ס לא יגבה שקל לנושא הזה,
בדיוק מהמקום הזה, שלא ייראה ש-
מר שלומי שטרית: הזוי.
מר אלעד ארזי: שיש פה-
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: אתה שמח שיש הסכם נכון?
מר שלומי שטרית: בוודאי.
מר יוסף ניסן: בוודאי?
מר שלומי שטרית: בוודאי. כמעט סגרת את הצופים יוסי... היית סוגר את הצופים.
(מדברים יחד)
עו"ד קובי נודלמן: למה אני צריך להיות צד להסכם?
מר אלעד ארזי: כי זה מה שכתוב שמה.
עו"ד קובי נודלמן: לא, זה לא מה שכתוב שם, ברגע שאתה מעורב בהסכם אתה
אחראי-
מר אלעד ארזי: כתוב שם במפורש-
מר כפיר מימון: בואו תנו לנו חוות דעת.
עו"ד קובי נודלמן: אבל אני שואל עוד יותר גרוע, אני אומר אם זה ככה שהצופים
יתקשרו עם המתנ"ס זה גוף עצמאי, כפי שאומר היועץ המשפטי,
שיעשו את ההסכם מולם, למה אנחנו צד להסכם בכלל. גם אתה
30
לא צריך לחתום יוסי לדעתי על ההסכם.
מר יוסף ניסן: בסדר, אתה יודע-
מר כפיר מימון: אני רוצה להתייחס לעוד 2 דברים.
(מדברים יחד)
מר אלעד ארזי: רגע, הוא יסביר למה המועצה חייבת להיות צד.
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני רק אתייחס, קודם כל המועצה במסגרת סמכויותיה
רשאית וכמובן צריכה-
עו"ד קובי נודלמן: רשאית.
עו"ד יגאל ברק-עופר: לייצג את תושביה כלפי כל גורם, ולכן זה בין היתר, וזאת
פעילות חברתית שבתוך שטח המועצה, ולכן המועצה מייצגת-
עו"ד קובי נודלמן: לייצג.
עו"ד יגאל ברק-עופר: מייצגת את תושביה-
עו"ד קובי נודלמן: וזה לא מייצר אחריות ייצוג, זו פעם ראשונה שאני שומע דבר
כזה, כי כל ייצוג מייצר אחריות, אבל-
עו"ד יגאל ברק-עופר: היא מייצגת פה את התושבים לכן היא...
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: דבר שני תן לי לחדד, כשאנחנו צד להסכם, למה המועצה
מתחייבת? המועצה מתחייבת במסגרת ההסכם ל-2 דברים
מרכזיים ופחות או יותר... א' המחויבות לגבי נושא של התקצוב,
שהיא כמובן מחויבות שהיא לא סגורה כמו שאמרנו, כי תיסגר כל
שנה במסגרת-
עו"ד קובי נודלמן: התקציב.
עו"ד יגאל ברק-עופר: במסגרת התקציב במסגרת התמיכות, פעם אחת. פעם
שנייה נושא של מה שגם קיים היום, זה רק עיגון בהסכם, הרשאה
לשימוש במבנים. כי המבנה שהשבט פועל בו הוא מבנה של
המועצה. והמועצה גם מתחזקת אותו, זאת אומרת מבנה שלנו
אנחנו מרשים להם להשתמש. זה היה חשוב גם להגדיר את זה
ככה-
מר יוסף ניסן: אגב גם שם יש לך אחריות. זה המבנה שלך.
עו"ד קובי נודלמן: אם אתה משכיר, אם אתה מוסר להם אותו הם חייבים לך גם
ביטוחים, כל מיני דברים-
31
עו"ד יגאל ברק-עופר: אז האחריות על המבנה א' היא מוסדרת, ב' היא לא
חדשה. היחסים לא השתנו. הם לא השתנו בעניין הזה. יש סעיף
שמתייחס לביטוחים, הם צריכים לבטח, אבל זה לא נושא חדש.
זה... קיימים.
גב' רונית ד. עייאש: חתיכת הסכם שיש בו סעיפים ויש בו-
מר יוסף ניסן: את לא צריכה אין לך מה להגיד עליו.
גב' רונית ד. עייאש: איפה?
מר יוסף ניסן: אין לך מה להגיד עליו.
עו"ד קובי נודלמן: אבל זה לא היה אף פעם.
עו"ד יגאל ברק-עופר: המבנה עד היום לא היה של המועצה?
מר יוסף ניסן: זה לא הסמכות שלך.
עו"ד קובי נודלמן: המבנה היה... אני לא יודע איזה הסכם היה שם.
עו"ד יגאל ברק-עופר: אז אני אגיד לך-
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני אעשה סדר, אני לא מכיר הסכם, קובי שאלת אני
אענה, אני לא מכיר הסכם שהיה בעבר שהסדיר את זה שהמועצה
מרשה לצופים להשתמש במבנה, אבל זה היה המצב בשטח שנים-
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: בוא תביא להם את ההסכם שיקראו אותו עכשיו, תקראו אותו
אין בעיה. אין בעיה, הם לא ביקשו אותו לפני זה, מבקשים אותו
עכשיו, שיקראו אותו עכשיו. שלח להם אותו בקבוצה, יש לך אותו
בוואטסאפ?
מר כפיר מימון: אני רוצה ברשותך להתייחס לעוד 2 דברים. אחד לגבי הבחירה של
האנשים, לפחות את מי שאני מכיר, אנשים באמת ראויים וכל
הכבוד. לי יש תחושה קצת לא נעימה עם אחד החבר'ה שנבחרו,
שלדעתי יכול להיות שהוא בניגוד עניינים, אולי למראית עין, נועם
בן אשר , שיש לו פה חברה שעוסקת בשיעורים פרטיים לבני נוער,
לי זה מרגיש לא בנוח. אני מניח שזה עבר אותך, אם אתה לא
מודע לזה, אז אולי כדאי שתהיה מודע לזה ותתייחס לזה. אבל גם
אם זה כשר לי זה מרגיש לא בנוח, עוד פעם לי חשוב היה להגיד
את זה.
ודבר שני עוד יותר כואב לי, זה על חברים שלי, שהיו ראשי
השבטים הקודמים. אני יודע בתקופה שאני הייתי כמה הם
השקיעו ונתנו, אני מניח שהם גם השקיעו אחר כך, ואחרי 7-8
שנים אני חושב הם היו שם, להערכתי עשיתי חשבון הם השקיעו
32
בין 5,000 ל-10,000 שעות מהחיים שלהם לטובת הילדים שלנו
פה, בבושת פנים כאילו אף אחד לא זוכר אותם מיהם מהם, לא
אמרו לנו מילה.
ואני לא קורא פייסבוק, אבל קיבלתי את הפוסט של הסיכום של
המשבר הזה, אז הודו לכמה אנשים, אבל את השם שלהם אף אחד
לא הזכיר בשום דבר, כאילו הם לא קיימים. לדעתי לנו כמועצה,
ראש מועצה, זה אסור שייקרה כזה דבר, שאנשים באים ונותנים
מעצמם שנים בלי שום דבר, ובסוף יוצאים ככה בבושת פנים.
מר יוסף ניסן: אבל זה לא נכון, הם קיבלו תעודות הוקרה בשנה שעברה, והפוסט
הזה דיבר על ההסכם שנחתם, וזה לא היה מקום להזכיר גם את
הזה-
מר כפיר מימון: שהם סיימו את התפקיד, הם קיבלו הוקרה על-
מר יוסף ניסן: אבל אני מקבל ונעשה להם טקס מפואר פה בזה-
מר כפיר מימון: לא יודע אם מפואר, אבל לכבד את ה-
מר יוסף ניסן: ונזמין אנשים מיישוב ונעשה להם טקס פרידה-
מר שלומי שטרית: בוודאי, בוודאי, כן.
מר כפיר מימון: זה חשוב.
מר יוסף ניסן: אני בעד גם אמרתי למני שנעשה את זה.
מר שלומי שטרית: בוודאי.
מר כפיר מימון: זה חשוב להוקיר תודה למי שנותן-
גב' רונית ד. עייאש: אז אני רוצה לחזור על נקודה ראשונה שכפיר העלה, ואני רוצה
להוסיף עוד נדבך לעניין הזה. לא רק שיש לו בית ספר והוא
במגעים עם בני נוער שיכול לחזק את הביזנס האישי שלו, וזה
ניגוד עניינים, הוא גם היה מתחרה, לא מתחרה סליחה, קנדידט
בולט ברשימות פוליטיות, וזה משהו שהופך את הצופים, איך
אומרים מקום פוליטי, וזה דבר הכי חמור שצריך לקרות, ובטח
בלהבים ביישוב כל כך קטן. אז היועץ המשפטי קח את זה
בחשבון, האם דבר כזה מותר שייקרה, האם זה לא פורץ איזה
שהוא גבולות שאף פעם לא נחצו, והפעם זה קורה.
מר יוסף ניסן: גם על זה תקבלו חוות דעת. אגב אני נתבקשתי לא להתערב
בבחירת ראש שבט, ולא התערבתי בבחירת ראש שבט.
פרופ' עפר לוי: אז למה להתערב עכשיו?
מר יוסף ניסן: אז למה להתערב עכשיו בדיוק. אז מה את רוצה שאני אתערב
עכשיו?
33
פרופ' עפר לוי: היה הליך של הצופים, הצופים בחרו.
מר יוסף ניסן: כן, כן.
עו"ד יגאל ברק-עופר: הנושא הזה... אני כבר אתייחס...
גב' רונית ד. עייאש: אין שום בעיה כל עוד אתה אומר...
מר כפיר מימון: אבל אם זה שם אותו בניגוד עניינים, גם אם בחרו אותו?
מר יוסף ניסן: מאיפה את ממציאה את ההמצאות האלה?
גב' רונית ד. עייאש: בא לי להגיד.
מר יוסף ניסן: זה המצאה.
גב' רונית ד. עייאש: יופי. יועץ משפטי אתה מבין את התמונה של ה-
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני רק רוצה להגיד, מי בחר אותו, אנחנו או הצופים?
מר יוסף ניסן: אלעד העברת להם?
גב' רונית ד. עייאש: זה אנשים שביקשו-
מר כפיר מימון: לא, אבל זה לא... אותו בניגוד עניינים אפילו למראית עיניים,
שהוא ימנף את זה לפעילות עסקית שלו פה?
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני לא מכיר את זה מקודם, אני אבדוק את זה.
מר שלומי שטרית: ביום שלישי, כבר אין זמן לדון בו כרגע, אני רוצה לקרוא אותו...
ביום שלישי.
גב' ברוריה אליעז: זה ארוך? זה ארוך?
מר יוסף ניסן: 2 עמודים.
גב' רונית ד. עייאש: ברוריה, לך נתנו את הפריבילגיה לראות את ההסכם?
מר יוסף ניסן: לא, בעצם יותר.
גב' רונית ד. עייאש: לך יש את הפריבילגיה לראות את ההסכם?
מר יוסף ניסן: יותר 6-7 עמודים.
גב' ברוריה אליעז: לא, אני לא ראיתי. הוא שולח לנו עכשיו וזה 2 עמודים. אז בואו
34
נראה.
מר יוסף ניסן: לא משנה, לא משנה, שלח להם לא חתום.
פרופ' עפר לוי: רונית וכולם, אני מתקשה להבין את ההיגיון שאם הייתה
התערבות של יוסי בבחירת ראשי השבט, אז אוי ואבוי, ולא
הייתה התערבות. ועכשיו שלא הייתה התערבות הגישו מועמדים,
נבחרו, אז אומרים לו אתה צריך להתערב.
מר כפיר מימון: לא, אף אחד לא אומר שצריך להתערב. רק אמרנו שאחד החברים
שנבחרו-
גב' עדי זנד: מכיוון שיש 4 אז אפשר לוותר על .1
מר כפיר מימון: יש לכאורה ניגוד עניינים בתפקיד שלו.
מר שלומי שטרית: הוא איש פוליטי עפר, הוא איש פוליטי. אולי צריך להיות מספר 2
שלי או של יוסי.
מר כפיר מימון: אני לא מתייחס לזה-
מר יוסף ניסן: מה זה קשור, אבל הוא לא היה.
מר שלומי שטרית: הוא היה צריך להיות מספר 2 שלי. הוא... אריאל רבו ביניהם.
פרופ' עפר לוי: יש לו הרבה זכויות, הוא משקיע מזמנו, הוא איש ערכי, איש
חינוך, והלוואי שהיו פה עוד תושבים שמשקיעים עשירית ממה
שהוא משקיע למען הקהילה...
מר שלומי שטרית: ... אתה פרופסור.
פרופ' עפר לוי: נו?
מר שלומי שטרית: מי אמר להכניס פוליטיקה לצופים?
פרופ' עפר לוי: איזה פוליטיקה?
מר שלומי שטרית: תסתכל לי בעיניים ותגיד לי למה להכניס פוליטיקה.
פרופ' עפר לוי: אני אשאל אותך-
מר שלומי שטרית: מה היה רע לנו-
מר יוסף ניסן: אתה מכניס פוליטיקה.
פרופ' עפר לוי: אני אשאל למה כואב-
מר שלומי שטרית: אני?
35
מר יוסף ניסן: אתה. בטח אם הוא לא היה מספר 2 שלך, אז אתה מכניס את
הפוליטיקה.
מר שלומי שטרית: לא, לא, לא.
מר יוסף ניסן: מה לא, לא, לא?
מר שלומי שטרית: לא, לא.
מר יוסף ניסן: מעניין.
מר שלומי שטרית: אבל זה בסדר אתה משתין על החברים שלך פה מהמקפצה,
ומחרתיים הם ישתינו עליך בחזרה.
מר יוסף ניסן: אני לא מאמין שהם מאמינים לך.
מר שלומי שטרית: אתה תראה-
פרופ' עפר לוי: תתנגד שלומי, תתנגד להסכם... שלא ראית אותו.
מר יוסף ניסן: אני לא מאמין שמאמינים לך.
מר שלומי שטרית: אתה משתין עלינו מהמקפצה.
פרופ' עפר לוי: אתה מדבר על מישהו מערב פוליטיקה?
מר יוסף ניסן: אל תדבר בשמם שלומי.
מר שלומי שטרית: אני אומר לך את הרגשתם.
מר יוסף ניסן: זה הנושא שלך להסית את האנשים נגדי, זה בסדר.
מר שלומי שטרית: אני זה לא הנושא שלי, תאמין לי שלא.
גב' עדי זנד: יוסי אני לא חושבת שיש פה אף אחד שמסית את האנשים-
גב' ברוריה אליעז: נו הוא שלח? שלחת?
גב' עדי זנד: נגד אף אחד.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: אני רוצה להבין אולי הוא צודק.
גב' עדי זנד: אני רוצה לדבר. אני לא אצעק, אמרת לי לא לצעוק.
גב' ברוריה אליעז: לך יש את זה יוסי?
מר יוסף ניסן: כן.
36
גב' עדי זנד: אני רוצה לדבר, אני כן חושבת שיש פה 3 בעיות, בעיה אחת
שדיברנו עליה שתקציבים של הצופים לא צריכים לעבור דרך
המתנ"ס, המתנ"ס לא צריך להיות זרוע ביצועית שדרכה הצופים
פועלים, הם פעלו ככה 30 שנה, הם לא צריכים היום לפעול אחרת,
זה דבר אחד, זאת דעתי, ואני עומדת מאחוריה.
הדבר השני נועם בן אשר הוא איש שיש לו עסק ביישוב שעוסק
בחינוך, יכול להיות שהוא איש סופר ערכי, ויכול להיות שהוא
איש שתורם מזמנו ועושה וכן הלאה, תפקיד ציבורי שבו יש קשר
בין מה שאתה עושה כאיש מקצוע לבין התפקיד הציבורי שלך,
הוא בעייתי.
ואני כן חושבת שבמקרה הזה זה לא נכון שנועם בן אשר יהיה
בהנהגת השבט פה. יש מספיק אנשים טובים, זה לא פוסל אותו
מלהיות איש טוב, זה פשוט יש פה בעיה של נראות, ויש פה בעיה
של סכנה לניגוד עניינים.
מר יוסף ניסן: בואו-
גב' עדי זנד: רגע, והדבר הנוסף אם כבר רוצים להפעיל את העניין הזה של
בקרה על הכסף שהמועצה נותנת, אפשר לעשות הפרדה ולהגיד ה-
300,000 ₪ שהמועצה תיתן כתמיכה לצופים השנה, יהיה דרך
המתנ"ס, כל השאר בערוצים הרגילים, כמו שהצופים התנהלו עד
היום.
מר יוסף ניסן: אני חוזר ואני אומר, אם הצופים היו מחזירים את כספי ההורים
כפי שהיו צריכים, כפי הדין והצדק מחייבים, יכול להיות שאת
צודקת. כשזה לא קרה אז חשבנו שיותר נכון שתהיה בקרה-
מר שלומי שטרית: אבל ביקשו סליחה-
מר יוסף ניסן: שנייה לא סיימתי, שתהיה בקרה מלאה.
גב' עדי זנד: אם... לא החזיר לי את הכספים שלי, אתה תטפל בזה? אני רוצה
שתטפל בזה.
מר יוסף ניסן: כן, אני טיפלתי לא מעט. דרך אגב אני חושב שהיישוב צריך
להודות לאחד כמו נועם בן אשר , שהוא מתמודד לדבר כזה, כי
הוא בן אדם ערכי.
גב' עדי זנד: למה? כל מי שיושב פה מסביב לשולחן הוא לא-
מר כפיר מימון: למה אנחנו לא מודים לאלה שכבר עשו את זה, איך נודה לאחד
שרק הולך לעשות את זה?
מר יוסף ניסן: לא משנה, אני לא התערבתי, אז ככה שזה לא משנה. אבל לעצם
העניין, גם על הדבר הזה, היועץ המשפטי יוציא חוות דעת. אם
הוא נמצא בניגוד עניינים, אז הוא יהיה בניגוד עניינים.
עו"ד קובי נודלמן: למה אנחנו צריכים 4 ולא 2?
37
מר יוסף ניסן: אני לא יודע, אני לא התערבתי. קובי, אתה ביקשת-
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: הם פרסמו, הם הגישו את השמות שלהם והצופים בחרו.
גב' עדי זנד: אתם התשתם אותם במשך חצי שנה.
מר יוסף ניסן: אתה ביקשת לא להתערב, וכיבדתי, אז איפה הבעיה פה?
גב' עדי זנד: אתם לא נתתם להם לפעול, הם היו מוכנים לחתום על כל דבר,
רק שהילדים יחזרו לפעילות.
עו"ד קובי נודלמן: מישהו עושה להם פרסום?
מר יוסף ניסן: אנחנו גם פרסמנו וגם הם כן, גם הם פרסמו. הנה תשאל את
אלעד.
גב' עדי זנד: כשאתם מביא אנשים למצב הזה-
מר יוסף ניסן: הצופים פרסמו הודעה לראש שבט צופים?
גב' עדי זנד: אתם השבזתם אותם.
מר יוסף ניסן: אני זוכר.
מר אלעד ארזי: כן, היה פרסום.
מר יוסף ניסן: היה פרסום שלהם ברור.
גב' עדי זנד: אתם השבזתם את ההורים פה ואת הילדים פה, גרמתם
לבוא ולעמוד פה בחוץ לפני חודש, ולהתחנן שיפתחו להם את
הצופים. הם היו מוכנים לחתום לכם על כל דבר, רק שיפתחו
חזרה את השבט. אתם ראיתם את זה.
מר יוסף ניסן: אוי נו עדי נו.
גב' עדי זנד: זה מה שהם עשו, הם חתמו לכם על כל דבר.
מר יוסף ניסן: עדי את לא בקיאה בפרטים נו, באמת. את לא בקיאה בפרטים.
גב' עדי זנד: הם חתמו לכם על כל דבר, אני חושבת שזה לא ראוי
ההסכם הזה. הוא הסכם שלא מכבד לא את התושבים ולא את
המועצה.
מר יוסף ניסן: אבל כולם מרוצים ממנו עדי. עדי, הילדים מרוצים, ההורים
מרוצים, המועצה-
38
מר שלומי שטרית: בושה וחרפה.
גב' עדי זנד: הילדים מרוצים כי הם הולכים לצופים, בטח שהם מרוצים.
מר יוסף ניסן: אבל ההורים מכירים את ההסכם הזה, כולם מרוצים, כולם
מרוצים. היחידים שלא מרוצים זה-
גב' רונית ד. עייאש: ממתי ההורים מנהלים, ממתי יש לנו סיטואציה, בשביל זה יש
אחד, הגורמים שנבחרים לתפקידים שונים. מה זה הורים? בחרת-
גב' עדי זנד: 20 שנה הילדים שלי היו בצופים פה בלהבים.
גב' רונית ד. עייאש: הורה אחד ועל פיו יישק דבר.
מר יוסף ניסן: את כתבת בפוסט שלך: יוסי, תגיע איתם להסכם. הגענו להסכם,
גם לא טוב.
גב' רונית ד. עייאש: בטח שאני מסכימה שתגיע להסדר-
מר שלומי שטרית: כי רצינו רק שייפתח קודם כל.
גב' רונית ד. עייאש: זה פופוליסטי.
מר שלומי שטרית: תפתחו, שתצא מהשיגעון הזה לסגור, זה כבר טירוף.
גב' רונית ד. עייאש: ממש ככה.
מר יוסף ניסן: טוב, העברתי לכם את זה, אתם רוצים לקרוא את זה?
מר כפיר מימון: עברתי כבר.
גב' ברוריה אליעז: עכשיו?
מר יוסף ניסן: כן.
גב' רונית ד. עייאש: איזה כתב אלוהים, אפשר את זה יותר קטן?
מר כפיר מימון: ככה מגדירים פה את השכר של מרכז השבט. לפעמים כדי להביא
מרכז-
גב' עדי זנד: משלמים יותר.
מר כפיר מימון: משלמים יותר, כי קשה להביא מרכזים, ובטח מרכזים טובים.
מר אלעד ארזי: זה לא נכון.
מר כפיר מימון: מה?
מר אלעד ארזי: זה לא נכון.
39
מר כפיר מימון: מה לא נכון?
מר אלעד ארזי: ... לפני שנה וחצי-
מר כפיר מימון: תמיד היה...
מר אלעד ארזי: שהשכר קבוע לכל המרכזים בארץ
מר כפיר מימון: אבל תמיד שילמנו יותר, כדי להביא לפה את היותר טובים. למה
זה הפך להיות שבט דגל?
מר אלעד ארזי: זה השתנה, זה השתנה.
מר כפיר מימון: כמו שאתה מנהל חברה, ואתה רוצה להביא את האנשים הכי
טובים-
מר יוסף ניסן: אז זה השתנה הוא אומר לך. לכל הצופים בארץ, אתה רוצה
לעשות משהו מיוחד?
מר אלעד ארזי: יש מפתח לשכר-
(מדברים יחד)
גב' עדי זנד: אלעד, גם כשאתה רוצה מורה פרטי לילדים שלך, אתה משלם
יותר.
מר אלעד ארזי: אבל זה לא עובד ככה.
גב' עדי זנד: תפסיקו אנחנו יישוב במצב סוציו אקונומי כזה גבוה, אנחנו
רוצים להשוות את עצמנו לאשקלון ולבאר שבע? נו ברצינות.
מר אלעד ארזי: ממש לא רוצים.
גב' עדי זנד: כולם באים לפה בשביל איכות החיים, בשביל הרמה,
בשביל הזה, פתאום על הילדים אנחנו מתקמצנים. איזה יופי.
גב' רונית ד. עייאש: אנחנו אלה שלוקחים-
גב' עדי זנד: מה אכפת לי הילדים שלי בכלל לא בצופים כבר, הילדים
שלי כבר בגרו מהיישוב הזה.
גב' רונית ד. עייאש: אלעד שבטי חוץ, אנחנו מוציאים 3-4 שבטי חוץ כל שנה, אתם
יודעים איזה הישג זה, זה מטורף. זאת אומרת שאתה מביא פה
את היכולת, אתה מביא את התלמידים שלנו ליכולות הכי טובות.
איך אתה עושה את זה? כפיר אומר בלשלם לראש השבט, הוא
היה שם, הוא עשה את זה-
מר אלעד ארזי: אבל זה השתנה.
40
גב' רונית ד. עייאש: הוא הביא את זה ל-500 ביישוב כזה קטן.
מר אלעד ארזי: זה לא ראש שבט, זה רכז, וזה השתנה.
גב' רונית ד. עייאש: רכז נכון. ראש שבט זה התנדבות.
מר אלעד ארזי: אבל זה השתנה. יש היום מפתח לצופים שכר ברור, אין לא
שמאלה ולא ימינה.
גב' עדי זנד: אני רוצה להגיד לכם שאפילו הפתיח מעליב.
עו"ד קובי נודלמן: הפעלה.
גב' עדי זנד: "המועצה מעוניינת להפעיל מיזם" בחייכם.
גב' רונית ד. עייאש: אני חייבת-
גב' עדי זנד: אני נתקעתי במשפט הזה.
עו"ד יגאל ברק-עופר: מיזם זו מילה שמכוונת לפטור ממכרז...
גב' עדי זנד: היא מעוניינת לקיים מיזם שעניינו הפעלת תנועת נוער
בתחומי הרשות. יעני כל תנועת נוער שתבוא עכשיו-
מר יוסף ניסן: נו אבל עדי, עדי-
גב' עדי זנד: יושבת על זה.
מר יוסף ניסן: תתייחסי לעיקר נו.
גב' עדי זנד: לא, זה העיקר.
פרופ' עפר לוי: אבל הבנתי שהצופים ניסחו את זה.
מר יוסף ניסן: כן.
פרופ' עפר לוי: אז הם העמידו את עצמם, למה על כל דבר מעליבים, אתם זה,
הצופים ניסחו את זה. להבנתי גם הצופים הם אלה שטענו שגובים
דמי חבר אחידים בכל השבטים-
מר יוסף ניסן: נכון.
פרופ' עפר לוי: כולל באר שבע ואשקלון, ואז הם אמרו זה אותו דבר-
מר יוסף ניסן: בדיוק.
פרופ' עפר לוי: אין בעיה, תצמידו למה שאתם רוצים. זה לא הנקודה פה באר
שבע ואשקלון, זה העניין שלא חייבים לגבות מאיתנו את
41
המקסימום, שבמקומות אחרים גובים פחות. הם טענו בכל
המקומות גובים אותו דבר.
מר יוסף ניסן: נכון.
פרופ' עפר לוי: אני צודק או לא?
מר יוסף ניסן: נכון. %.100
גב' רונית ד. עייאש: יש לי שאלה, מכיוון שזה עובר דרך הצופים, ואני רואה, אני
מתנצלת ממש קשה לי עם משקפיים בלי משקפיים לקרוא את זה
ככה. היחידי שבולט לי לעיניים,... היחידי שחתום פה מטעם
להבים זה יוסי ניסן, אפילו לא יו"ר המתנ"ס שהוא זה שחותם על
הזה. יוסי, אתה לא-
מר יוסף ניסן: אנחנו נוסיף גם אלעד בסדר?
גב' רונית ד. עייאש: לא, אתה לא צריך להיות.
מר יוסף ניסן: אין בעיה, נשנה את זה, נשנה את זה.
גב' רונית ד. עייאש: לא, אבל-
מר יוסף ניסן: תנוח דעתך.
גב' רונית ד. עייאש: זו שאלה ליועץ המשפטי-
מר יוסף ניסן: תנוח דעתך.
גב' רונית ד. עייאש: לא...
מר יוסף ניסן: תנוח דעתך.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: אתה חתום נכון?
מר אלעד ארזי: ברור.
מר יוסף ניסן: תנוח דעתך.
גב' רונית ד. עייאש: לפני שהיא נחה-
גב' עדי זנד: יחידה הנוער היא של המועצה, אז אנחנו אחראיים על מה
אתם מדברים.
עו"ד קובי נודלמן: אבל איזה באמת יחידת נוער יש לך במתנ"ס?
מר יוסף ניסן: יחידת נוער עובר דרך המתנ"ס.
42
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: מאז ומתמיד זה ככה.
(מדברים יחד)
מר שמואל לביא: יש החלטה בין תנועת הצופים לשלטון המקומי... שאומר שכולם
ביחד שותפים לנושא הזה-
גב' רונית ד. עייאש: יועץ משפטי, כתוב פה הפעלת שבט הצופים ביישוב להבים ייעשה
דרך-
גב' עדי זנד: בתיאום.
(מדברים יחד)
גב' רונית ד. עייאש: יחידת הנוער של המתנ"ס כפופה לבתיה.
גב' עדנה זטלאוי: היא יושבת במתנ"ס אבל היא כפופה לבתיה.
גב' רונית ד. עייאש: כפופה לבתיה, בתיה ראש מחלקת חינוך. זה הופך אותנו
לאחראיים.
מר יוסף ניסן: אבל תנוח דעתך, תצא חוות דעת שתנוח דעתך רונית. אל תהיי
מודאגת חבל.
גב' רונית ד. עייאש: אני מאוד מודאגת.
מר יוסף ניסן: אל תהיי מודאגת, תצא לך חוות דעת שפוטרת אותך מאחריות.
חוות דעת משפטית שפוטרת אותך מאחריות.
גב' רונית ד. עייאש: זהו, זו הבעיה שלי שחוות הדעת-
מר יוסף ניסן: אז בואי תמציאי עוד משהו. תמציאי עוד משהו.
(מדברים יחד)
גב' ברוריה אליעז: ואתה הודית בזה שלא ידעת... אז צריך מחדש.
מר כפיר מימון: טוב סעיף 2.1 בעצם ממצה את הכול. כתוב הפעלת הצופים
תיעשה דרך המתנ"ס.
עו"ד קובי נודלמן: נכון.
מר כפיר מימון: וזה בעייתי.
מר יוסף ניסן: מה בעייתי? תקבל חוות דעת.
43
גב' עדי זנד: דרך יחידת נוער. יחידת נוער.
מר יוסף ניסן: תקבל חוות דעתי, בעייתי.
מר כפיר מימון: לא, לא עניין האחריות, העניין זה שהם הופכים להיות תלויים-
מר יוסף ניסן: לא נכון, יש שמה סעיף-
מר כפיר מימון: למתנ"ס.
מר יוסף ניסן: שנותן להם את כל חופש הפעולה.
מר כפיר מימון: כל עוד אלעד יישב במתנ"ס, אז אני רגוע.
מר יוסף ניסן: תקרא עד הסוף, יש שמה עוד סעיף שאומר-
מר כפיר מימון: אבל ברגע שתמנה איזה מינוי לא ראוי, כמו מינויים אחרים, אז
אני אהיה פחות רגוע. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, כל עוד
הוא יהיה שם אני רגוע, ואם הוא לא יהיה שם, אז אני לא אהיה
רגוע. לא שזה משנה למישהו.
גב' רונית ד. עייאש: עוד פעם כפיר, עוד פעם את המשפט.
מר כפיר מימון: אני אומר סעיף 2.1 אומר הפעלת שבט הצופים ביישוב להבים
תיעשה דרך... הפעלה של השבט.
גב' רונית ד. עייאש: ראיתי.
מר כפיר מימון: וזה מהות ההסכם כתוב.
גב' רונית ד. עייאש: נכון מאוד. זה מה שאמרתי לאלעד, זה בדיוק הסיפור.
מר כפיר מימון: עכשיו הבנתי למה התכוון המשורר, מה אלעד התכוון, אבל אני
גם יודע למה יוסי חותר, אז פה ההבדל.
מר יוסף ניסן: מה מינויים, מינויים? מה, לא הבנתי.
מר כפיר מימון: הנה אתה אמרת.
מר יוסף ניסן: זה מה שאמרת קודם.
מר כפיר מימון: אתה עכשיו אמרת, אני לא אמרתי.
מר יוסף ניסן: אתה אמרת-
מר כפיר מימון: אמרתי, כל עוד הוא שם אני רגוע, אם יהיה מינוי-
מר יוסף ניסן: מזל שיש הקלטה עכשיו כפיר, מזל שיש הקלטה, שומעים אותך.
44
מר כפיר מימון: נכון.
מר יוסף ניסן: אז אמרת, אתה אמרת מינויים.
מר כפיר מימון: לא, אני אמרתי כל עוד הוא שם אני רגוע, אם הוא לא יהיה שם
ותמנה מישהו אחר, אני לא אהיה רגוע. ואני אומר את זה ושיהיה
מוקלט ושיהיה ברור.
מר יוסף ניסן: מינויים בצופים נו באמת. אין לכם עוד המצאות?
גב' רונית ד. עייאש: לא, זה הפוך יוסי, אין לך עוד המצאות. זה הפוך. השאלה היא
עליך, אין לך עוד המצאות, כאילו די תנוח קצת. די, כמה
פוליטיקה אפשר...
לסעיף 2 - הבעת עמדה עבור המינהל לגבי שיווק מגרשים.
מר יוסף ניסן: יאללה מיצינו את הזה, אפשר לנושא הבא?
גב' רונית ד. עייאש: למה יש לנו עוד נושא, זה היה נושא אחד הישיבה הזאת.
מר יוסף ניסן: לא, יש עוד נושא.
גב' עדנה זטלאוי: אנחנו זימנו אתכם לנושא נוסף. שלחנו לכם את זה בסדר יום.
מר יוסף ניסן: ברוריה בואי, אנחנו צריכים לצאת.
מר כפיר מימון: אני גם נראה לי בניגוד עניינים.
גב' ברוריה אליעז: אז תשאל אותה.
מר כפיר מימון: חמותי כתובה השם שלה-
גב' ברוריה אליעז: הוא כתב...
(מדברים יחד)
מר כפיר מימון: היא לא חתומה, אבל היא כתובה... שאני בניגוד עניינים בדבר
הזה.
גב' ברוריה אליעז: אבל היא לא חתומה, היא לא חתומה.
גב' עדי זנד: אני מבקשת שהנושא הקודם, זה שכבר סגרנו אותו, לא
ייסגר עד שאנחנו לא נקבל כמו שקובי ביקש חוות דעת כתובה
מנומקת ומוסברת היטב, שאנחנו אין לנו שום קשר לעניין הזה.
גב' רונית ד. עייאש: שעכשיו... אותו בסעיף -2
45
גב' עדי זנד: למרות שהצופים הם יחידת סמך של המתנ"ס ושל יחידת
הנוער ושל מנהלת אגף החינוך, אני רוצה לקבל זה שאנחנו אין לנו
שום אחריות. ואני רוצה לראות שתעמוד מאחורי זה, בתור יועץ
משפטי שלנו, שדואג לנו.
עו"ד יגאל ברק-עופר: אני אעמוד, הכול בסדר.
גב' עדי זנד: יוסי אל תצחק, זה לא מצחיק. אל תצחק-
מר יוסף ניסן: די עדי את מחפשת מתחת לאדמה-
גב' עדי זנד: אני לא מחפשת מתחת לאדמה, אני ממש מזועזעת שהגענו למצב
שהצופים-
מר יוסף ניסן: במקום למחוא כפיים ולהגיד כל הכבוד-
גב' עדי זנד: פועלים דרך המתנ"ס. 20 שנה הילדים שלי היו בצופים, 20
שנה והצופים התנהלו לתפארת מדינת ישראל. אחד השבטים הכי
מפוארים שהיה בארץ, בושה שהבאנו את זה למצב שזה מנוהל
דרך המתנ"ס, אני מתביישת בזה. ואתה יכול להמשיך לצחוק כל
הדרך, כמה שאתה רוצה. ותדע לך כשאתה עומד ואתה צוחק
לאנשים בפנים, אתה מעליב אותם, שזה הרבה יותר חמור מאשר
לא להסכים איתי.
מר שלומי שטרית: נראה אותו ביום שלישי שימשיך לצחוק ככה לאנשים בפנים, ביום
שלישי נראה אותו את הפנים שלו. מה עכשיו הבאת פה? שיגעת
אותנו עם המגרשים האלה. לא רוצים מגרשים, לא רוצים זה,
למה תראה? תראה לאיזה מצב אתם מביאים אותנו.
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: למה הכנסת אותנו למקום שעכשיו אתה בורח, ואתה בניגוד
עניינים ומפיל את זה עלינו, והיא חברה שלנו ולהצביע נגדה. הוא
לא בעד, הוא רק המגרש שלה-
גב' עדי זנד: בוא תראה גם מה קורה בעידן הנגב.
מר שלומי שטרית: לא המגרש שלה...
(מדברים יחד)
גב' עדי זנד: חכו, חכו, עוד מעט יש לנו גם מנכ"ל לעידן הנגב, נראה מה
ייקרה שם.
גב' ברוריה אליעז: לא, זה השכנים שלי פנו.
מר שלומי שטרית: לא יודע-
גב' ברוריה אליעז: ותתייחסו בהבנה למה שהם פנו.
46
מר שלומי שטרית: בוודאי. אנחנו מתנגדים לבנייה.
גב' עדי זנד: תביא את הדירקטור שהבאת.
מר שלומי שטרית: אני תמיד התנגדתי.
מר כפיר מימון: טוב עוד משהו רק זה-
גב' עדי זנד: את הדירקטור שהבאת והתפטר בגלל שאתה לא נתת לו
הנחה בארנונה, לא מחקת לו חובות. אז אחר כך תביא אותו-
מר יוסף ניסן: אני נתתי לו הנחה בארנונה? עדי נו באמת.
גב' עדי זנד: שלא נתת לו. אז הוא התפטר. אז עכשיו אולי תביא אותו
כמנכ"ל לעידן הנגב.
מר יוסף ניסן: עדי נו באמת את רצינית?
גב' עדי זנד: אני רצינית. אתה צוחק לי בפנים ואני רצינית.
מר שלומי שטרית: באמת יוסי, כל הסאגה הזאת של הצופים, תגיד לי היינו צריכים
לעבור את זה?
מר כפיר מימון: שבוע טוב.
מר שלומי שטרית: זה לא בושה ליישוב שלנו?
גב' עדי זנד: לאן אתם הולכים? גם אני רוצה ללכת.
מר כפיר מימון: אני בניגוד עניינים, חמותי חתומה שם ואני לא יכול.
גב' רונית ד. עייאש: אני לא כל כך מבינה מי מנהל את הדיון הזה.
גב' עדנה זטלאוי: היא רוצה לדעת מי מנהל.
גב' רונית ד. עייאש: מי מנהל את הדיון-
מר שלומי שטרית: המהנדס, המהנדס.
מר יוסף ניסן: אני... בחוץ.
(מדברים יחד)
גב' רונית ד. עייאש: איזה ניגוד עניינים אתה יוסי?
גב' עדנה זטלאוי: אלעד לא יכול לנהל ישיבה.
מר יוסף ניסן: אז אין בעיה, עפר או קובי לא משנה.
47
מר שמואל לביא: אחד מחברי המועצה יכול לנהל את הישיבה.
גב' רונית ד. עייאש: למה הוא יוצא?
מר שלומי שטרית: יוסי, היא חברה שלנו בדיוק כמו שהיא חברה שלך.
גב' רונית ד. עייאש: לא סליחה רגע-
מר שלומי שטרית: אני אוהב את ברוריה אולי יותר ממך.
גב' רונית ד. עייאש: אני לא מצליחה להבין-
מר שלומי שטרית: היא חברה שלנו.
גב' רונית ד. עייאש: ראש המועצה עוזב את הישיבה-
מר שלומי שטרית: איזה ניגוד עניינים? ... יועץ משפטי היא חברה שלי, היא חברה
של כולנו פה, אנחנו אוהבים אותה, אנחנו נצביע נגדה? תגיד לי...
גב' רונית ד. עייאש: אני לא מבינה...
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: אם הוא מרגיש שהקשר אישי יוצר ניגוד עניינים-
מר שלומי שטרית: אז בעלה הגיש נו באמת, הבית הוא לא זה, מה אנחנו מתחבאים
אחרי זה, שימו את זה על השולחן.
עו"ד קובי נודלמן: לא משנה, אלעד אתה יכול להציג לנו רגע את הנושא בבקשה...
מקצועית.
גב' רונית ד. עייאש: הנה עפר מציג.
עו"ד קובי נודלמן: ברמה המקצועית.
גב' רונית ד. עייאש: יאללה עפר דבר.
פרופ' עפר לוי: אז אלעד יגבה ויתקן במידת הצורך. להבנתי יש ביישוב 21
מגרשים שמוגדרים כשטחים חומים, שיועדו לשטחי מבני ציבור-
מר אלעד ארזי: הם כבר לא שטחים חומים.
פרופ' עפר לוי: ועברו הסבה למגורים. ואחד מהמגרשים נמצא בכחל-
עו"ד קובי נודלמן: כחל זנב.
פרופ' עפר לוי: כחל זנב-
48
גב' ברוריה אליעז: 5 מגרשים.
פרופ' עפר לוי: אז-
גב' רונית ד. עייאש: 5 מתוך ה-21?
פרופ' עפר לוי: מגרש שטח של-
גב' ברוריה אליעז: הם היחידים-
פרופ' עפר לוי: שניתן לחלק אותם ל-5 מגרשים.
גב' ברוריה אליעז: שהם רחבה. כל השאר זה...
מר יוסף ניסן: ברוריה, ברוריה.
גב' ברוריה אליעז: לא, הם-
פרופ' עפר לוי: להבנתי הוגשו התנגדויות רק עבור-
עו"ד קובי נודלמן: ה-5?
פרופ' עפר לוי: השטח הזה. ונימוקים שבניגוד לשטחים אחרים שיש שם קוצים...
וכל מיני, שמה יש גן, נבנה שם גן-
עו"ד קובי נודלמן: שטח ציבורי.
פרופ' עפר לוי: יש שימוש בשטח הזה, אז העלו את ההתנגדויות. להבנתי גם
אנחנו-
מר שלומי שטרית: דחו את ההתנגדויות? דחו את ההתנגדויות של ה-21? דחו אותם.
גב' רונית ד. עייאש: כן, כן.
מר שלומי שטרית: הוועדה-
גב' רונית ד. עייאש: מה ה-say שלנו, אני לא מבינה.
פרופ' עפר לוי: אז עכשיו אנחנו כאן מחליטים-
מר שלומי שטרית: רגע, זה הוועדה המחוזית...
פרופ' עפר לוי: זה יעבור, זה יעבור בכל מקרה-
(מדברים יחד)
גב' ברוריה אליעז: אולי אני אסביר את העניין ואז תצביעו.
49
מר שלומי שטרית: הוועדה המחוזית דחתה נכון?
פרופ' עפר לוי: זה יעבור לוועדה המחוזית בכל מקרה-
גב' ברוריה אליעז: אף אחד לא מבין מה שקורה.
עו"ד קובי נודלמן: אלעד אולי תסביר את הסטטוס מה היה שם.
גב' רונית ד. עייאש: על מה הדיון? מה?
פרופ' עפר לוי: האם-
גב' רונית ד. עייאש: שם הנושא, אנחנו יכולים להשפיע? אתה מהנדס המועצה אלעד.
מר אלעד ארזי: נכון, אני מהנדס המועצה, ברמה הסטטוטורית... יש ועדה
מקומית שיש לנו סמכות של ועדה עצמאית, שהוועדה בזמנו
הוציאה את המגרשים, רצתה להפוך את החומים למגרשי מגורים,
באיזה שהוא שלב הוגשו התנגדויות, אחרי שכבר הוועדה אישרה
את זה-
מר שלומי שטרית: רגע, למה זה לא עבר לוועדה המקומית?
מר אלעד ארזי: מה?
מר שלומי שטרית: בוועדה המקומית למה זה לא עבר?
מר אלעד ארזי: זה כן עבר.
מר שלומי שטרית: מה זה לפני שאנחנו נבחרנו?
מר אלעד ארזי: כן. בעצם הוועדה המקומית היא זאתי שהריצה, היא זאתי
שבעצם פיתחה את המגרשים האלה. היא זאת שבאה ואמרה אני
רוצה לפתח, ראש המועצה הקודם וכו' רצה לפתח, זה עלה לדיון
לוועדה המקומית, בוועדה המקומית שלנו אז אנחנו התנגדנו לזה.
ועכשיו אחרי שזה כבר עבר את התהליך, הצגנו למה אנחנו
חושבים שבמגרשים האלה אפשר לעשות דברים אחרים, שהם לא
מגורים, אפשר לנצל אותם לגני ילדים, לבתי כנסת, לפארק
שעשועים, לכל מיני אפשרויות נתנו אפשרויות, וזה עלה לוועדה
המחוזית.
והוועדה המחוזית דחתה את זה. היינו שם, אני הייתי בוועדה
המחוזית והסברתי למה אני חושב שאת המגרשים האלה אפשר
לעשות איתם גם דברים אחרים. הוועדה המחוזית דחתה אותם.
היא אמרה: חברים הוועדה שלכם עבדה על זה הרבה זמן, עכשיו
פתאום אתם מחליטים לשנות, וזה לא מתאים.
עו"ד קובי נודלמן: מועצה חדשה. אז מה הסמכות שלנו?
גב' ברוריה אליעז: רגע, עכשיו שלב ב'.
50
גב' רונית ד. עייאש: אז מה הדיון?
גב' ברוריה אליעז: בזה גמרת להגיד הכול?
מר אלעד ארזי: ושלב ב'-
גב' ברוריה אליעז: הא אתה לא מבין שאישרו לנו את, אחר כך ראש המועצה כן פנה,
אתה לא מכיר את זה?
מר אלעד ארזי: ראש המועצה פנה ל?
גב' ברוריה אליעז: אתה כן מכיר את זה.
מר אלעד ארזי: ראש המועצה פנה ל-?
גב' ברוריה אליעז: אתה יודע את זה-
מר אלעד ארזי: לא, אבל זה לא חלק מהתהליך הסטטוטורי.
גב' ברוריה אליעז: אחר כך ראש המועצה כן פנה-
גב' רונית ד. עייאש: למי?
גב' ברוריה אליעז: שוב הפעם-
גב' רונית ד. עייאש: למי?
גב' ברוריה אליעז: לוועדה, יחד בידיעת-
מר אלעד ארזי: לא, זה לא לוועדה.
גב' רונית ד. עייאש: למי הוא פנה?
גב' ברוריה אליעז: למי הוא פנה?
מר אלעד ארזי: לא, לא, זה משהו אחר. שנייה ברוריה, אחרי זה ראש המועצה
פנה למינהל, זה לא תהליך סטטוטורי, וביקש את המגרש הזה-
גב' ברוריה אליעז: לא את המגרש.
מר אלעד ארזי: את המגרשים האלה-
גב' ברוריה אליעז: את החלקה.
מר אלעד ארזי: את החלקה.
גב' ברוריה אליעז: שהיא חריגה לעומת החלקות האחרות, כי היא היחידה של ,5 אני
לא אצביע, אני מסבירה מה שלא מוסבר נכון.
51
מר שלומי שטרית: כן, יועץ משפטי איך אפשר למנוע את זה?
גב' ברוריה אליעז: כי היא חריגה.
מר שלומי שטרית: איך אפשר למנוע את כל המגרשים האלה? איך אפשר לעצור את
זה?
גב' ברוריה אליעז: תן לי להסביר, כדי שאני אוכל-
מר שלומי שטרית: מה זה?
גב' ברוריה אליעז: תן לי להסביר כדי שאני אוכל לצאת ואתם תצביעו. תן לי להסביר
שיהיה ברור-
מר שלומי שטרית: טוב.
גב' ברוריה אליעז: אני אצא ואתם תצביעו. רק שיהיה ברור, כי אני רואה שאף אחד
לא... נכון.
מר שלומי שטרית: תעזרי לנו איך אפשר לעצור את זה.
גב' ברוריה אליעז: אפשר רגע להסביר?
מר שלומי שטרית: אז תסבירי לנו, בעלך... תסבירי לנו.
גב' ברוריה אליעז: אפשר להסביר את זה קודם?
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: הצבענו נגד, אנחנו הצבענו נגד.
גב' ברוריה אליעז: אתם הצבעתם נגד.
גב' עדי זנד: בוועדת תכנון.
גב' ברוריה אליעז: נכון. אבל יש שלב...
(מדברים יחד)
גב' ברוריה אליעז: אבל אתם רוצים לדעת את העניין?
עו"ד קובי נודלמן: כן, כן, כן.
גב' ברוריה אליעז: אז תהיו בשקט ותדעו.
מר שלומי שטרית: אבל רק שאלה אחת לי אליך.
גב' ברוריה אליעז: אבל לא, אחר כך.
52
עו"ד קובי נודלמן: תן לה לדבר נו.
גב' ברוריה אליעז: הייתה פנייה חוזרת של ראש המועצה, בדיבורים שלהם שאני לא
מתמצאת בהם מי זה מה זה אל מי, ויוסי בא יום אחד ואמר לי:
ברוריה כן הצלחנו, והוא הודיע את זה גם לתושבים האחרים, לכל
חמשת המגרשים. כן הצלחנו להחריג את המגרשים כמו
שביקשתם לפחות את כחל, אזורי כחל, כי יש להם סיבות החרגה
שאין בשום מגרש אחר, והמינהל קיבל את זה.
שלושת סיבות ההחרגה המרכזיים שכבר עדנה שלחה לכם את
המכתב, הם א' שיש שם גן ציבורי שרוצים להרוס אותו, ואין כדי
לממש את התוכנית, ואין שום גן עם עצים וזה, ואין שום דבר
ברדיוס גדול מאוד שאפשר לצאת לשם. זה א', הולכים להרוס
בשביל. ב' זה המקום היחיד שהוא שטח גדול של 5 מגרשים, כי
בכל המקומות האחרים זה בודד פה בודד שם. ושטח של 5
מגרשים בזמנו יודעים את זה חברי המועצה הקודמת, היה מיועד
משום שהוא כזה מיוחד, היה מיועד להיות שטח ציבורי, אז חשבו
על גן ילדים. כך זה יועד.
הייתה מחשבה ששטח כזה הוא יוצא דופן ולכן כדאי למועצה
לשמור עליו לצרכיה, יהיו צרכים ביישוב הזה. פעם זה גן פעם זה
משהו אחר. והדבר השלישי, זה השכנים שלנו כתבו לכם את זה,
זה חתום כאן. זה המקום היחיד בכל קבוצת המגרשים שהפך
להיות שטח בנייה.
חבר'ה בונים מאחורי כחל כבר 5 שנים את שרונית, אני 5 שנים ב-
06:15 בבוקר, חס וחלילה הם לא מתחילים ב-07:00 כחוק,
ובשבתות הם באים הרבה פעמים העובדים ועובדים. אין לנו חיים
5 שנים. הבתים שלנו לא חשוב כמה פעמים תבוא עוזרת, זה לא
יעזור. זה שטח בנייה. עכשיו תארו לכם כל השורה הזאת מולה
הולכים לבנות עוד 5 מגרשים, כשכל אחד כידוע לכם בונה כשבא
לו. אני לא ראיתי כאן שעד היום בשרונית שעברו כבר הרבה יותר
מ-3 שנים, סיימו. עדיין מאחוריי 2 מגרשים, אחרי שטמטמו אותי
3 שנים, עדיין 2 מגרשים עוד צריכים להיבנות, זה בחזית. אפשר
להשתגע. אני אמרתי כבר ליוסי וגם השכנים שלי, שאולי אנחנו
נמכור את הבתים שלנו וכל אחד יעשה את שיקול הדעת שלו מה
הוא עושה הלאה. אז בגלל 3 הסיבות האלה, יוסי דיבר איתם
מחדש-
גב' רונית ד. עייאש: מי זה איתם רק?
גב' ברוריה אליעז: אני לא יודעת עם מי. יוסי עם מי דיברת עם המינהל?
מר יוסף ניסן: האמת שאפילו לא דיברתי.
גב' ברוריה אליעז: מה?
מר יוסף ניסן: לא דיברתי, הם הסכימו לשווק רק את המגרשים בלי המגרש הזה
בהתחלה.
גב' ברוריה אליעז: טוב, אני לא יודעת איך, הוא בא אליי ביום אחד ואמר-
53
(מדברים יחד)
גב' ברוריה אליעז: אני מדברת בשם השכנים ואחר כך אתם תצביעו-
מר שלומי שטרית: ברוריה, ברוריה-
גב' ברוריה אליעז: רגע, תן לי, תן לי לגמור. ולכן ביום אחד יוסי חוזר ואומר לי שאי
שאפשר לעשות את זה, למרות שכן אפשר-
מר יוסף ניסן: לא, אני קיבלתי ייעוץ משפטי שלא מאפשר לי. ולכן הסרתי את
ידי מהדבר הזה.
עו"ד קובי נודלמן: לך בניגוד עניינים או לנו?
מר יוסף ניסן: לי, לי, לי.
עו"ד קובי נודלמן: לנו מותר לדון?
גב' ברוריה אליעז: לנו לא אישי-
עו"ד קובי נודלמן: הבנתי אין בעיה, אז היועץ המשפטי לנו מותר?
מר יוסף ניסן: לכם כן.
עו"ד קובי נודלמן: אז רק שיגיד באיזה מסגרת.
גב' ברוריה אליעז: לנו מותר ולו אסור.
גב' רונית ד. עייאש: אני חייבת פה תרגום.
עו"ד קובי נודלמן: רגע היועץ המשפטי-
גב' רונית ד. עייאש: יש פה מהנדס ועדה לתכנון ובנייה, אני חייבת תרגום לאירוע.
עו"ד קובי נודלמן: בואו רגע נבין מה הסמכות שלנו.
גב' רונית ד. עייאש: זה נכון...
עו"ד קובי נודלמן: שנייה אני רוצה-
גב' ברוריה אליעז: אבל מאמאל'ה מה אכפת לך?
עו"ד קובי נודלמן: אני רוצה רגע לשמוע.
גב' רונית ד. עייאש: לא, אכפת לי אני רוצה-
גב' ברוריה אליעז: להגיד שאת רואה בסיבות האלה סיבות טובות, אם הם הסכימו
שילכו עם זה.
54
עו"ד קובי נודלמן: אם יש לנו סמכות בשמחה, תגיד רק מה שנכון.
גב' ברוריה אליעז: אם יש לנו סמכות.
גב' רונית ד. עייאש: זה מה שאני רוצה לשמוע מהמהנדס.
עו"ד יגאל ברק-עופר: שוב סמכות למה?
גב' רונית ד. עייאש: אנחנו לא מבינים את הדיון.
גב' ברוריה אליעז: איך הביאו לנו את ההוא עם הסיפור של הארנונה. אז מביאים את
זה גם.
גב' רונית ד. עייאש: לא, זה לא אותו דבר.
מר שלומי שטרית: רגע ברוריה תני לי שנייה-
(מדברים יחד)
גב' ברוריה אליעז: אני מביאה השכנים שלי-
עו"ד קובי נודלמן: ברוריה, ברוריה, רוצים לעזור רק נבין רגע מה הנוהל.
(מדברים יחד)
עו"ד קובי נודלמן: ברוריה אנחנו רוצים לעזור רק נבין מה הקונסטלציה המשפטית
רק שנייה כדי לראות...
עו"ד יגאל ברק-עופר: בואו נעשה פה סדר.
גב' ברוריה אליעז: השכנים שלי כתבו מכתב למועצה-
עו"ד קובי נודלמן: ראינו כן.
מר יוסף ניסן: המינהל בקיצור הסכים.
גב' רונית ד. עייאש: תראה לי את המכתב שהוא הסכים.
גב' ברוריה אליעז: יש מכתב. הוא גם מצוי אצלי. יש לי מכתב-
מר יוסף ניסן: המינהל הסכים-
גב' ברוריה אליעז: שמינהל הסכים-
מר יוסף ניסן: לשווק את המגרשים, שנייה אני אחדד, ועפר זה-
גב' ברוריה אליעז: אפשר להראות לך את זה מיידית.
גב' רונית ד. עייאש: תראו לי.
55
גב' ברוריה אליעז: את יכולה לסמוך עליי, כי אני ראיתי אותו.
גב' רונית ד. עייאש: לא, אנחנו לא יודעים-
גב' ברוריה אליעז: לא ידעתי שאת צריכה לראות את זה.
מר יוסף ניסן: לא משנה, זה לא רלוונטי כרגע לדיון.
גב' ברוריה אליעז: לא, יש מכתב שהם הסכימו, כל השכנים שלנו שמחו מאוד-
גב' רונית ד. עייאש: יופי יוסי אומר שהוא לא פנה.
גב' ברוריה אליעז: לא, הם הסכימו לזה שכל עוד המועצה לא דורשת-
מר יוסף ניסן: לא, ראש המועצה, ראש המועצה.
גב' ברוריה אליעז: כל עוד-
מר יוסף ניסן: כי המגרש הזה ישווק בהסכמת ראש המועצה-
גב' ברוריה אליעז: כתוב ראש המועצה?
מר יוסף ניסן: כן, כן.
עו"ד קובי נודלמן: צריך לחתום ברור.
מר יוסף ניסן: ואני בגלל שאני מצוי בניגוד עניינים, זה עובר למועצה למליאה,
זהו.
גב' רונית ד. עייאש: אז אני רוצה לראות באמת לפני שאני אוכל לדון, את כל
התכתובת בצורה ברורה-
גב' ברוריה אליעז: רגע, תכף יעבירו לך את זה.
גב' רונית ד. עייאש: ראש המועצה שמגלגל את זה למועצה, אנחנו חייבים לראות את
זה. סדר, סדר בדברים.
מר שלומי שטרית: ... מגיעים לישיבה ולא מביאים את כל החומר.
גב' ברוריה אליעז: בסדר, הוא יראה לך.
גב' רונית ד. עייאש: את רודפת אחריי בלי מסכה.
גב' ברוריה אליעז: לא הבנתי. את מדברת אליי אז אני התקרבתי, כדי לדבר אליך.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: לא, זה לא קשור לדיון, מה זה רלוונטי לדיון. מה זה רלוונטי
56
לדיון? זה לא רלוונטי לדיון עכשיו.
גב' ברוריה אליעז: ברגע ש-
מר יוסף ניסן: הדיון עכשיו אומר שהמועצה צריכה לקבל החלטה.
גב' רונית ד. עייאש: אני צריכה את החומר, אני לא יודעת, אני צריכה את השיחה
שלך, אני צריכה את ההבטחה שלהם. אני לא יכולה... על מה אני
מצביעה?
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: בהתאם למה שנאמר פה, על מה המועצה מתבקשת
להחליט. קודם כל על מה היא לא נדרשת להחליט. אתם לא
יושבים פה כוועדת תכנון ובנייה, וההליכים המתוכננים הסתיימו
כמו שאלעד אמר. אז זה לא על השולחן. כלומר נכון להיום יש פה
קרקע שמיועדת למגורים, והיא שייכת כמובן למינהל, והמינהל
אם הוא רוצה יכול לשווק אותם נרצה או לא נרצה.
אלא שהמינהל בחר, ואנחנו שמחים על כך, כן להתחשב במועצה,
ולהגיד אני אשווק את זה רק אם אתם תסכימו. זאת אומרת
שהמועצה צריכה להביע פה עמדה, והעמדה הזאתי תישמע, כך
נאמר לנו.
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: כפי שראש המועצה הבהיר, כיוון שהוא נמצא בניגוד
עניינים בסיפור הזה, אז הוא אומר שהמועצה תחליט מה העמדה
שלנו של מועצת העיר.
עו"ד קובי נודלמן: כי היא מהרשימה שלו.
עו"ד יגאל ברק-עופר: העמדה הזאת תודה כלפי המינהל, זאת המסגרת.
גב' רונית ד. עייאש: עם כל הכבוד לסיפור הממש יותר ברור שהסברת, למה אתם לא
מביאים לנו את המסמכים?
מר שלומי שטרית: רגע, רגע, אנחנו יכולים-
גב' רונית ד. עייאש: את התשובה של המינהל, את השינוי בתפיסה שלהם. מה אתם
שולחים דווקא את זה מכל המסמכים?
מר יוסף ניסן: המינהל לא ביקש אבל כלום-
גב' רונית ד. עייאש: זה מסמך שכתוב שלהם.
גב' ברוריה אליעז: זה דבר אחר-
עו"ד קובי נודלמן: רגע, רגע, אבל אפשר לקבל-
57
(מדברים יחד)
עו"ד קובי נודלמן: יש לי פתרון-
מר שלומי שטרית: אולי יש לי פתרון.
עו"ד קובי נודלמן: יש לי פתרון.
גב' רונית ד. עייאש: ... שאומר שראש תחום... להצביע ומה-
עו"ד קובי נודלמן: חבר'ה אפשר לקבל החלטה בהתניה בהתאם לבקשת המינהל.
גב' ברוריה אליעז: תגיד את זה.
עו"ד קובי נודלמן: אפשר להגיד שבהתאם להחלטת המינהל שמבקש שהמועצה
תתייחס האם היא רוצה לשווק או לא, יכולים לקבל החלטה, זה
הכול.
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: אבל תבקש את כולם.
עו"ד קובי נודלמן: אבל הוא נתן לך כרגע-
מר שלומי שטרית: ... למה הוא כן והיא לא.
עו"ד קובי נודלמן: לא, אבל שנייה, אבל הוא לא נתן לך את האופציה הזאת.
גב' עדנה זטלאוי: אבל הוא לא נתן לך אופציה, הוא נתן להחריג-
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: קיבלנו כבר כסף, אנחנו כבר קיבלנו כסף, המועצה-
עו"ד קובי נודלמן: לא קיבלת, איזה כסף? מה פתאום, לא קיבלת כלום.
מר שלומי שטרית: אנחנו קיבלנו על זה כסף.
עו"ד קובי נודלמן: לא קיבלת שלומי.
מר שלומי שטרית: קיבלנו על זה כסף.
עו"ד קובי נודלמן: לא קיבלת.
גב' רונית ד. עייאש: גם לדעתי קיבלנו.
מר שלומי שטרית: קיבלנו על זה כסף...
עו"ד קובי נודלמן: לא שיווקנו איך קיבלנו? לא שווק.
58
מר שלומי שטרית: אז אם אין כסף-
עו"ד קובי נודלמן: לא שווק.
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: ... 21 תושבים, אין בעיה נצביע, אני אצביע ואני מבקש גם אבל
לבקש לכל המגרשים כבר-
גב' ברוריה אליעז: טוב אחר כך, זה שלב ב'.
עו"ד קובי נודלמן: שלומי, אתה יכול להתייחס למה שאמרו לך רק לגבי המינהל,
בהנחה שזה צריך להיות מותנה-
גב' ברוריה אליעז: יש מכתב לגבי זה, אין מכתב לגבי השאר. תתייחס לגבי זה.
גב' עדנה זטלאוי: יגאל אני רוצה הצעת החלטה שתכתיב.
עו"ד יגאל ברק-עופר: אז שוב המועצה נדרשת להביע את עמדתה בשאלה האם
היא מבקשת מהמינהל, מרשות מקרקעי ישראל-
גב' עדנה זטלאוי: לא, לא, לא, לא ככה. המועצה מביעה את עמדתה-
עו"ד קובי נודלמן: אמרת לו להכתיב, אז תכתיבי את וזהו.
עו"ד יגאל ברק-עופר: לפיה היא מבקשת מרשות מקרקעי ישראל-
מר יוסף ניסן: לא, אבל בשביל זה צריך להצביע.
עו"ד קובי נודלמן: אז תצאו רק בחוץ בבקשה כשמצביעים.
(מדברים יחד)
עו"ד יגאל ברק-עופר: הצעת ההחלטה היא כזאת, מועצת להבים מביעה את
עמדתה כלפי רשות מקרקעי ישראל, ולפיה היא מבקשת מרשות
מקרקעי ישראל, שלא לשווק למגורים את המגרש, מה זהות
המגרש יודעים להגיד לי?
גב' עדנה זטלאוי: יש מספר למגרש?
עו"ד יגאל ברק-עופר: אלעד איך-
גב' עדנה זטלאוי: אלעד יש מספר למגרש?
מר אלעד ארזי: יש חלקה וגוש.
עו"ד קובי נודלמן: זה החלטה ראשונה, אנחנו רוצים גם החלטה שנייה.
59
גב' עדי זנד: תקראי אותה מסודר.
עו"ד יגאל ברק-עופר: מה השנייה? זה הנושא.
עו"ד קובי נודלמן: נצביע על זה, נגמר את הסיפור.
גב' עדנה זטלאוי: המועצה מביעה את עמדתה כלפי רשות מקרקעי ישראל, לפיה
היא מבקשת מרשות מקרקעי ישראל שלא לשווק למגורים את
המגרש הנמצא בגוש חלקה.
עו"ד יגאל ברק-עופר: אוקיי.
מר שלומי שטרית: החלטה שנייה אני רוצה בבקשה-
עו"ד קובי נודלמן: רגע בוא נצביע על אחת אחר כך שנייה.
פרופ' עפר לוי: מי בעד?
עו"ד קובי נודלמן: כולנו בעד.
מר שלומי שטרית: אני בעד בכפוף להחלטה נוספת מכולם.
(מדברים יחד)
גב' רונית ד. עייאש: זה חייב להיות בכפוף, לראות, אני מבקשת לראות את המסמכים.
עו"ד קובי נודלמן: בכפוף לבקשה של המינהל.
גב' רונית ד. עייאש: אני מבקשת לראות את הבקשה של המינהל, אני רוצה-
עו"ד קובי נודלמן: אם יש לך בקשה של המינהל אנחנו ששים לתת להם את זה.
גב' רונית ד. עייאש: אם המינהל מבקש מאיתנו, אני רוצה-
מר שלומי שטרית: אבל אני רוצה לראות...
עו"ד קובי נודלמן: בהחלטה את יכולה, בהתאם להחלטת המינהל.
גב' רונית ד. עייאש: אני מבקשת לראות-
גב' עדנה זטלאוי: רגע שנייה רבותיי-
גב' רונית ד. עייאש: אפשר לבקש משהו, זה שלי.
אני מבקשת את החלטת המינהל, אני אבקש את חוות הדעת-
שנייה, הייתי בלופ שהוא לא יכול להצביע יוסי. בקשת המינהל
שראש המועצה לא יכול לקבל את ההחלטה, ולפיכך הוא מעביר
אותה לדיון המועצה.
גב' עדנה זטלאוי: זה לא המינהל שמחליט על זה.
60