פרוטוקול מליאה מס' 6 במניין לשנת 2021
י"ט באב תשפ"א
28 ביולי 2021
מספרנו מה/5698
סווג:
בלתי מסווג/פנימי/רגיש/מסווג
פרוטוקול
ישיבת מליאת המועצה ה- 6 במניין לשנת 2021
מיום שלישי, כ"ז בתמוז תשפ"א, 06.07.2021
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
משתתפים:
חברים: מר יוסף ניסן - ראש המועצה
גב' ברוריה אליעז - חברת מועצה וסגנית ראש המועצה
מר שלומי שטרית - חבר מועצה וסגן ראש המועצה
גב' רונית דמרי עייאש - חברת מועצה
גב' עדי זנד - חברת מועצה
פרופ' עפר לוי - חבר מועצה
פרופ' מתי ליפשיץ - חבר מועצה
חסרים: מר כפיר מימון - חבר מועצה
עו"ד קובי נודלמן - חבר מועצה וסגן ראש המועצה
סגל: עו"ד יגאל ברק -עופר - יועץ משפטי
גב' חגית מימון מגירה - גזברית המועצה
מר שמואל לביא - מבקר המועצה
גב' עדנה זטלאוי - מזכירת המועצה
מר אלעד ארזי - מהנדס המועצה
גב' בתיה הרפז - מנהלת מחלקת חינוך
מר דני ביטון - מ"מ קב"ט המועצה
2
על סדר היום:
.1 שאילתות של החברים מתי ליפשיץ ושלומי שטרית.
.2 אישור פרוטוקול 5/2021 מיום .8.6.21
.3 דיווח ראש המועצה כולל עבירות פע"ר.
.4 דיון מיוחד בנושא חטיבה.
.5 דיון בנושא פינוי אשפה.
.6 אישור תב"רים לפי רשימה (מצורפים).
.7 הארכת העסקה למנהלת מחלקת החינוך.
.8 דו"ח ממונה תלונות הציבור (מצורף).
.9 החלטה על כללי התנהגות החברים בישיבות המועצה.
3
מר יוסף ניסן: חברים ערב טוב אני פותח את הישיבה מספר 6 במניין ל-.2021
אנחנו נתחיל את הישיבה בשאילתות של שלומי שטרית. מתי מוותר.
גב' עדנה זטלאוי: אני יודעת, הוא ביקש לוותר אני רציתי לשאול אותו אם הבקשה
עומדת בעינה. אז כן אז מתי ביקש לוותר על ה-
מר יוסף ניסן: אבל אתם יודעים מה לפני זה, לפני זה רגע 2 דברים, 2 דברים
חשובים. ראשית אני רוצה להציג בפניכם את ממלא מקום הקב"ט דני ביטון שיושב
שם.
גב' עדנה זטלאוי: ברוך הבא.
גב' עדי זנד: בהצלחה.
מר שלומי שטרית: בהצלחה דני.
מר יוסף ניסן: דני רוצה לומר כמה מילים, וגם הוא ייתן לנו את הסקירה על
עבירות הפע"ר.
מר דני ביטון: בשמחה. ערב טוב חברים, אני דני. אני בן 52 תושב מיתר, נשוי אב
ל-.5
גב' עדי זנד: כבר קיבלת נקודות זכות.
גב' עדנה זטלאוי: אב ל-5 זה כבר טוב, כן.
גב' עדי זנד: כבר קיבלת ח"ח מאיתנו.
פרופ' מתי ליפשיץ: זהו, פה אתה יכול לעצור.
מר דני ביטון: שמתי נקודה. אני פרשתי לפני כ-6 שנים ממשטרת ישראל, מגוון
4
תפקידי בילוש ומודיעין בעיקר. רוב התפקידים הם תפקידי ליבה, תפקידי שטח.
פיקדתי על יחידות שמתעסקות בפשיעה, על יס"מ נגב פיקדתי. התעסקתי
כשהשתחררתי באבטחה, בחברות אבטחה הייתי סמנכ"ל של חברה גדולה, והיום אני
כאן. אתה רוצה שאני אסקור את הפשיעה את המגמות? אז אנחנו מדברים על עבירות
פע"ר ביישוב להבים. בסך הכול עד יוני כולל אנחנו מדברים על עלייה של 3 עבירות,
כשהמגמה היא עבירת השבל"ר. יש למעשה ירידה בכל העבירות למעט שבל"ר יש עלייה
של מעל %.50
גב' עדי זנד: מה זה שבל"ר?
מר יוסף ניסן: שימוש ברכב ללא רישיון.
מר דני ביטון: אוקיי, אתם לא מכירים את המינוח. שבל"ר זה גניבת רכב.
גב' עדי זנד: הא אוקיי, את זה אנחנו יודעים.
מר דני ביטון: בשפה המשטרתית שבל"ר שימוש ברכב ללא רשות, קוראים לזה
שימוש כי צריך להוכיח את עבירת הגניבה, אז שימוש ברכב. אנחנו מדברים על 10
מקרים מול 28 בשנה הזו. אז יש עלייה של מעל %,50 שאנחנו ניתן לה את המענה,
ואנחנו כבר עובדים על מענה מסודר לעבירות גניבת הרכב. השעות הן כמובן מאמצע
היום ועד שעות הבוקר, זה השעות העדיפות. הימים העדיפים למרבה, אני חשבתי סוף
שבוע, אבל הימים העדיפים הם דווקא שני עד רביעי. זה בגדול המגמות. יוסי אם תרצה
שאני אתייחס לדברים נוספים אז בשמחה.
גב' רונית ד. עייאש: מה התוכנית? אתה אומר יש, סתם יש כבר משהו שאתה אומר יש
מה לעשות?
מר יוסף ניסן: הוא נכנס רק השבוע, תנו לו כמה ימים.
גב' עדי זנד: בסדר.
גב' רונית ד. עייאש: רק בגלל שהוא אמר, אני שואלת-
5
מר יוסף ניסן: אנחנו מחר נפגשים בוועדת ביטחון.
גב' רונית ד. עייאש: בסדר גמור.
גב' עדי זנד: הרבה בהצלחה.
מר יוסף ניסן: תודה.
גב' רונית ד. עייאש: תודה דני.
מר יוסף ניסן: טוב, אנחנו נעבור לשאילתות של שלומי, ואחר כך אני אתן דיווח.
עוד דבר שצריך לעדכן, זה שהמנהלת הודיעה שהיא נשארת.
גב' עדי זנד: טוב מאוד.
מר יוסף ניסן: בתפקיד.
מר שלומי שטרית: זה דבר מבורך מאוד מאוד מאוד.
גב' עדי זנד: לחלוטין.
גב' רונית ד. עייאש: מאוד אנחנו שמחים.
מר שלומי שטרית: מאוד מאוד.
גב' רונית ד. עייאש: מאוד על האירוע.
מר שלומי שטרית: ואני באמת מקווה שנדע לשמור עליה יוסי. ולתת לה לעבוד,
לפרוח-
גב' עדי זנד: אנחנו שמחים שזה תוקן, חבל שזה קרה.
מר שלומי שטרית: זה המבחן שלה.
6
גב' רונית ד. עייאש: כל התהליך היה עקום, ואנחנו שמחים שהתהפך.
מר יוסף ניסן: וגם נכון לומר מילה טובה לקובי, גם הוא ביצע את חלקו בעניין
ובאמת בסופו של דבר-
גב' רונית ד. עייאש: צריך היה ללמוד לא להיקלע לאירוע הזה מלכתחילה.
מר שלומי שטרית: בדיוק, בדיוק.
גב' רונית ד. עייאש: זה החכמים, אבל איך אומרים-
גב' עדי זנד: ועדיין אני אומרת שיפה מאוד שקובי לקח צעד ועשה צעד מאוד
מרשים. לפעמים לרדת מעץ יותר קשה מלעלות עליו, ואני חושבת שזה מהלך מאוד יפה
שקובי עשה, שהוא לקח ומצא את הגשר עם איריס.
מר יוסף ניסן: מישהו עוד רוצה לומר משהו בעניין? טוב.
לסעיף 1 - שאילתות של החברים מתי ליפשיץ ושלומי שטרית.
שאילתא
.אבקש להבהיר בצורה חד משמעית, לא אתן את ידי לטיוח את שעבר בחג השבועות
. ברצוני שתוקם ועדת חקירה בלתי תלויה, חיצונית אשר תסיק מסקנות והחלטות לעתיד לבוא
. ברצוני שוב להדגיש שבטרם הגיע חג השבועות, התרעתי על הסכנה, והתרעתי גם בשנים קודמות
בברכה שלומי שטרית
, לכבוד ראש המועצה
אבקש לעלות לסדר היום דיון מיוחד על מאורעות חג השבועות, צר לי היה לשמוע שבישיבת מנהלי אגפים
.במועצה ובישיבות נוספות נושא זה טיוח ועולם כמנהגו נוהג
בברכה
שלומי שטרית
,עדנה
כידוע אנו בחודש הבא ועדת ההתנגדיות אמורה להתכנס , אני חושב שראוי ונכון שננהל דיון מעמיק בנושא , נשמע את דעת חברי המועצה
וכמובן את ראש המועצה , האם אנו מעונינים , בשכונת שרונים , לגבי המשא ומתן עם רמי , ומנהלת 8200 , מה הסיכומים שהגיע ראש
.המועצה עם רמי, והאם נכון הדבר שרמי מוכן שמחצית משרונים תיועד ל8200 והמחצית השניה למכרז פומבי
למעלה מחודש אני דורש מראש המועצה שימציא לנו מסמך שסותר את המסמך שזה עתה קיבלתי ממשרד התחבורה , עמדת משרד
.התחבורה ידועה וכתובה התנגדות למחלף , ליציאה נוספת
7
.כולנו תקוה ששכונת שרונית תתאכלס כיצד יצאו כ2000 כלי רכב מהיציאה הקבועה , ועוד
תודה ובברכה
שלומי שטרית
מר יוסף ניסן: שלומי שטרית בבקשה.
מר שלומי שטרית: כן. יש לי הרבה שאילתות, אני לא יודע להתחיל איפה. יש לי
שאילתה של בית ספר תיכון, ושאילתה של פינוי אשפה פעמיים.
מר יוסף ניסן: אז קדימה בוא תתחיל.
גב' עדנה זטלאוי: אבל יש את השאילתה ששלחת.
מר שלומי שטרית: לגבי הנושא של הפינוי אשפה. בואו נתחיל כך, לגבי הפינוי אשפה,
החלטנו שזה פיילוט ואנחנו-
מר יוסף ניסן: לא, אבל זה נושא לדיון שהוא-
גב' עדנה זטלאוי: יש נושא לדיון פינוי אשפה.
גב' רונית ד. עייאש: יש נושא לדיון רגע.
מר יוסף ניסן: זה נושא לדיון. דבר על השאילתות ששאלת.
מר שלומי שטרית: כן.
גב' עדנה זטלאוי: הנה יש לך את המסמך.
מר שלומי שטרית: כן. לגבי היציאה הדרומית. יש מכתב שאני הבאתי שאין יציאה.
עד היום לא מצאת זמן למצוא האם יש אישור לכיוון כביש 40 או לא. יש איזה שהיא
חוות דעת סותרת את חוות הדעת שאני קיבלתי ממשרד התחבורה? האם פעלתם לעשות
משהו?
מר יוסף ניסן: רגע, אתה רוצה שאני אשיב לך.
8
מר שלומי שטרית: זה אחד. לא, אני אתן עוד כמה זה.
גב' ברוריה אליעז: דבר דבר נדון בו. נגמור עם זה, שאלנו, נגמור.
מר שלומי שטרית: אוקיי. כאן לגבי השאלה הזאתי.
מר יוסף ניסן: שלומי כידוע לך בתב"ע של שכונת שרונים כתוב, כתוב שהיה
והשכונה תצא לפועל, אז יש בתב"ע מחלף נוסף לכביש .40 זה נכון שאתה הבאת מכתב
שהוא מנוגד לתב"ע, וכשנגיע לנקודה, אז נדון בה. ורמ"י תצטרך לתת את הדעת,
ומשרד התחבורה יצטרכו לתת את הדעת.
גב' רונית ד. עייאש: אבל בוא נדייק במה שאתה עונה, כי זה לא מהמגרש הראשון-
מר שלומי שטרית: אבל רונית-
גב' רונית ד. עייאש: זה מהמגרש ה-.630 הווה אומר-
מר יוסף ניסן: .650
גב' רונית ד. עייאש: .650
מר יוסף ניסן: בפרטים הקטנים.
גב' רונית ד. עייאש: זה הפרטים הקטנים, זה פרט מאוד גדול שדילגת עליו. זאת
אומרת רק מהמגרש ה-650 אפשר יהיה לבנות בלי מחלף, ורק את ה-651 יהיה צריך
להיות מחלף. זאת אומרת יכול להיות פה מהפכה של שמחה גם בלי מחלף. אלה
העובדות וזה שהתב"ע הלכה קדימה. אז מהבחינה הזאת בוא נדייק. שלומי וזה הקאץ'
פה לא רק ה-.600
מר שלומי שטרית: דבר נוסף יוסי, תקשיב דבר נוסף אני אסביר.
גב' ברוריה אליעז: ... את כל העניין מהתחלה עד ה-.650
9
מר שלומי שטרית: יפה. זה לא כל כך-
גב' עדי זנד: זה מה שהיה בדיון על ההתנגדויות.
מר שלומי שטרית: זה בתב"ע רשום נכון, זה על פי חוק.
גב' רונית ד. עייאש: את לא היית בהתנגדויות. השכונה הזאת נבנתה-
גב' ברוריה אליעז: בפעם הראשונה לא הייתי-
גב' רונית ד. עייאש: לא ראשונה-
גב' ברוריה אליעז: בשנייה הייתי.
גב' רונית ד. עייאש: זה לא משנה, במהות שלה השכונה יכולה להיבנות, יש לה 817
מגרשים.
פרופ' עפר לוי: יחידות.
גב' רונית ד. עייאש: יחידות נכון, תודה עפר. יכולים להיבנות 650 גם בלי מחלף,
מחלפון סליחה.
גב' ברוריה אליעז: זאת הייתה האמירה?
גב' רונית ד. עייאש: זו האמירה. זאת אומרת רק מנקודה מסוימת-
גב' ברוריה אליעז: הבנתי, עכשיו אני הבנתי.
גב' רונית ד. עייאש: וממנה, בדיוק.
מר שלומי שטרית: עכשיו אני רוצה להמשיך ובבקשה אל תפריעו לי. כאחד שמכיר
את הגופים הממשלתיים, הם כותבים. כתבו שזה מהמגרש ה-,651 אז מה, הם כתבו
10
שיהיה לנו מחלף פה כבר לפני 20 שנה, הם כתבו שהמחלף פה יהיה 190 מיליון ₪, והוא
רק 80 מיליון ₪.
מר יוסף ניסן: שלומי, אני כבר הסברתי לך את זה 10 פעמים.
מר שלומי שטרית: תראה, העניין הוא-
מר יוסף ניסן: 10 פעמים.
מר שלומי שטרית: תראה, העניין הוא-
מר יוסף ניסן: לא יכול להיות שאתה תעלה את זה עוד פעם.
מר שלומי שטרית: אני אסביר לך-
מר יוסף ניסן: אז אני אחזור עוד פעם.
מר שלומי שטרית: כי אתה גם רוצה לבנות שכונה חדשה בשם שרונים, וגם אין לך
מחלף, וגם אתה מוריד את הפינוי של הזבל פעמיים בשבוע-
מר יוסף ניסן: מאיפה אתה אומר אבל, על סמך מה אתה אומר שאני רוצה את
השכונה.
מר שלומי שטרית: וגם אנחנו לא מקיימים דיון רגיל לגבי בית ספר תיכון-
מר יוסף ניסן: שלומי, על סמך מה אתה אומר שאני רוצה את השכונה? אתה
יכול להסביר לי?
מר שלומי שטרית: על סמך זה, סליחה את מפריעה לי ברוריה.
גב' ברוריה אליעז: סליחה.
מר שלומי שטרית: על סמך זה שלמען השקיפות שכולנו דגלנו בבחירות שלנו, עד
11
היום תושבים לא שמעו את דעתך, האם אתה רוצה את השכונה הזאת לא רוצה את
השכונה הזאת? ממה אנחנו מתחבאים. בוא תגיד אני רוצה את השכונה הזאת חברים.
שים את זה על השולחן, ואנחנו נדבר. אבל אתה לא יכול בצורה כזאת להוביל אותנו על
ליום האחרון. מבלי שיהיו הפגנות, מבלי שנצא למאבקים, מבלי שנסתכסך פה. יש פה
משפחות, יש פה ילדים, אנחנו לא מעוניינים להגיע לזה. בואו נשים את זה על השולחן,
ונדבר על זה בצורה מדויקת. אתה רוצה את השכונה הזאת? יופי, תגיד שאתה רוצה את
השכונה. אנחנו לא רוצים את השכונה יוסי.
מר יוסף ניסן: אז להגיד לא להגיד, כבר לא הבנתי.
מר שלומי שטרית: ננהל דיון שנדע לאן אנחנו הולכים לכיוון הזה.
מר יוסף ניסן: אבל אתה כבר קבעת שאני רוצה.
מר שלומי שטרית: בוודאי, אתה השבוע אירחת אותם פה באוטובוס והתגאית
ביישוב פה, והראית להם הכול יוסי. אז תגיד אני לא רוצה.
מר יוסף ניסן: מה זה קשור?
מר שלומי שטרית: תגיד אני לא רוצה, מה הבעיה להגיד?
מר יוסף ניסן: מה זה קשור אחד לשני? לא הבנתי.
מר שלומי שטרית: אתה אומר לי אני לא יכול להביע דעה. נכון לא יכולנו להביע דעה
עד ששמענו את ההתנגדויות. ברגע ששמענו את ההתנגדויות אנחנו גיבשנו דעה, אנחנו
יכולים להגיד את הדעה.
מר יוסף ניסן: ממש לא.
מר שלומי שטרית: זה בדיוק כך יוסי.
מר יוסף ניסן: יגאל אתה רוצה להשיב לו?
12
מר שלומי שטרית: לא, לא, אני רוצה שאתה תשיב לי.
מר יוסף ניסן: אני אשיב לך.
מר שלומי שטרית: בבקשה.
מר יוסף ניסן: אני אשיב לך.
מר שלומי שטרית: בבקשה.
מר יוסף ניסן: עד אשר לא מתקיים דיון, דיון בהתנגדויות ומתקבלת החלטה,
אסור לך על פי דיני התכנון והבנייה להביע את דעתך בפומבי. כדאי שתדע את זה
שלומי.
מר שלומי שטרית: אני רוצה שהיועץ המשפטי יגיד את זה לפרוטוקול בבקשה.
מר יוסף ניסן: כדאי שתדע את זה שלומי.
מר שלומי שטרית: אנחנו שמענו את ההתנגדויות. שים לב, שמענו את ההתנגדויות
אנחנו גיבשנו את הדעה. אין עוד ישיבת התנגדויות. ב-3.8.21 יש ישיבה שבה יתקיים,
פרופ' מתי לא יתקיים עוד דיון להתנגדויות, מסיבות כל מיני שאנחנו עדיין לא יודעים
למה, אבל זה בסדר. ב-3 לחודש יתקיים דיון. מה הדיון, כרגע אנחנו לא יכול לדבר
כרגע לפני הדיון עצמו? הרי זה מגוחך. שמענו את ההתנגדויות, אנחנו יודעים בדיוק. כל
אחד יודע בדיוק מי רוצה מי לא רוצה.
גב' ברוריה אליעז: מי יהיה ב-3 לחודש.
גב' רונית ד. עייאש: אנחנו.
מר שלומי שטרית: ואני רוצה לשמוע את חברי המועצה. רוצה לשמוע דיון, מה הם
חושבים.
עו"ד יגאל ברק: אתם שמעתם את ההתנגדויות אבל עוד לא דנתם בהתנגדויות,
13
במסגרת הוועדה המקומית שאמורה לדון בהתנגדויות. כלומר עוד לא קיימת את הדיון,
רק שמעתם את חומר הגלם. ולכן-
מר שלומי שטרית: אבל לראש המועצה מותר לקדם בזמן הזה, להביא את 8200 לפה
ולהראות להם אוטובוסים-
מר יוסף ניסן: מה זה קשור? הם גם הגיעו לישיבה, מה זה קשור בכלל?
עו"ד יגאל ברק: ולכן אני אומר, התבטאות, כי אתם יושבים בכובע של הוועדה.
עכשיו אני לא... של הוועדה. אבל כשאתם יושבים בכובע של הוועדה המקומית, אתם
יושבים בכובע מקצועי. ולכן אם אתה בא ומתבטא באותו עניין בהקשר אחר, אתה
בעצם עלול לעורר את האמירות ש- יבואו אחר כך ויגידו אז אתה בניגוד עניינים-
מר שלומי שטרית: היועץ המשפטי של משרד הפנים אחרי שפסלו אותי כבר בוועדה
הזאת, אחרי שהיועץ המשפטי של משרד הפנים החליט שאני נבחרתי מכיוון ששמעתי
את התושבים, זה הטייטל שלי היה, כי התנגדנו אני ויוסי ביחד, התחרינו מי יותר
מתנגד לשכונה, ולכן בחרו בי. אתם לא יכולים לסתום את הפה לתושבים, וזה היועץ
המשפטי החליט, אתה קראת את חוות הדעת-
עו"ד יגאל ברק: נכון, אבל אני אומר-
מר שלומי שטרית: עכשיו שמענו את ההתנגדויות-
מר יוסף ניסן: שלומי אומר לך היועץ המשפטי-
עו"ד יגאל ברק: ההתנגדויות עלולות לעורר את הטענה-
מר יוסף ניסן: שאסור לך להביע עמדתך בפומבי, הוא אומר לך את זה.
עו"ד יגאל ברק: כבר אתם קיבלתם החלטות לפי שדנתם.
מר אביגדור: סליחה, אני לא יודע איך זה מתנהל, אם אפשר לשאול פה שאלה
או משהו תוך כדי. אבל האם העובדה שהבאת לפה אנשים, ואני עוד פעם לא מכיר את
14
זה, היא לא סוג של התבטאות? אני שואל.
מר יוסף ניסן: אני הבאתי?
מר שלומי שטרית: בטח. אתה לא אירחת אותם פה?
מר אביגדור: ... אתה ליווית אותם? אני שואל, אני לא מכיר את זה?
מר שלומי שטרית: אתה לא אירחת אותם פה באוטובוס?
מר יוסף ניסן: ברור שכן.
מר אביגדור: אם ליווית אותם זה לא סוג של התבטאות? אני רוצה להבין
פשוט.
מר יוסף ניסן: לא-
מר אביגדור: ואני פונה גם ליועץ המשפטי. האם זה סוג של אמירה? האם זה
סוג של התבטאות.
מר יוסף ניסן: ממש לא.
מר שלומי שטרית: סליחה, סליחה, תנו לי רגע. אתה יודע יוסי, יוסי אתה יודע מה-
מר יוסף ניסן: אגב הם גם הגיעו לישיבת מועצה.
מר שלומי שטרית: בואו נעזוב רגע את הפוליטיקה-
מר אביגדור: סליחה שנייה שלומי, אי אפשר לאחוז את המקל מ-2 קצותיו.
מצד אחד להגיד אני לא אגיד את דעתי, מצד שני לארח אנשים, סליחה ולהתכסות
בהמתנה ולהגיד אני לא רשאי להגיד שום דבר, להביע שום דבר לפני שמתקיים דיון,
ולהגיד ליועץ המשפטי יגיד כן, כן, כן. אבל מצד שני ברגע שאתה מארח פה אנשים,
אתה מארח. אם היו באים לטייל... אבל אם אירחתם אותם, בקטע הזה זה סוג של
15
התבטאות. פה אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי גם.
מר יוסף ניסן: אביגדור.
מר אביגדור: אני לא מבין, אני בור בדברים.
מר יוסף ניסן: לא, זה לא ממש מקובל מה שקורה כאן.
מר שלומי שטרית: אביגדור השאלה שלי היא אחרת.
מר יוסף ניסן: בסדר, שלומי, שלומי.
מר שלומי שטרית: השאלה שלי אחרת, וזהו אני מסיים פה. השאלה שלי אחרת.
מר יוסף ניסן: שלומי-
מר שלומי שטרית: השאלה שלי אחרת. באמת אתה יודע יוסי אני פונה אליך עכשיו,
עזוב פוליטיקה, לא מתמודד כן מתמודד, עזוב. אתה רואה את ההתנגדות של
התושבים.
מר יוסף ניסן: כן.
מר שלומי שטרית: אתה רואה שהתושבים לא רוצים, מה בוער לך? מה כל כך, אתה
יודע מתחיל כבר לחשוב, אני יודע שאתה אדם ישר, ואי אפשר לקחת לך את היושר.
מר יוסף ניסן: חכה עד ה-,3 תודה, אני מודה לך.
מר שלומי שטרית: את זה אני יודע, אין מעטפות וכאלה.
מר יוסף ניסן: בזה אני מודה.
מר שלומי שטרית: בזה אני בטוח. אבל מה הלהט הזה של השכונה הזאת, תסביר לי.
אתה רואה שכולם לא רוצים את השכונה. מה הבעיה להגיד להם אני לא רוצה. הרי הכי
16
טוב לנו כרגע לא להיכנס בכלל לכל הנושאים האלה ולכל המאבקים. כי אני הולך
להיכנס בפייסבוק, ולהביא את כל החברים האלה פה להפגין או ליד הבית שלך, או פה.
ואני לא מעוניין, לא רוצה להגיע לזה. בוא תחתוך עכשיו, בוא נגמור את זה בצורה יפה,
ונגמור את זה יוסי.
מר יוסף ניסן: שלומי, אני מציע להמתין עוד, זה 3.8.21 זה לא עוד הרבה זמן.
מר שלומי שטרית: אתה מושך אותי כבר ככה יוסי, במשרד הפנים ניסית לפסול אותי
שאני לא אהיה בוועדה, בוא אני עובר ייסורים יוסי, עזוב את התמימות.
מר יוסף ניסן: שלומי זה-
מר שלומי שטרית: אתה הבטחת לי וחתמת לי וחתמת לי וחתמת לי-
מר יוסף ניסן: שלומי, אני לא ניסיתי לפסול אותך, אני הייתי גם כן יחד איתך.
מר אביגדור: סליחה שלומי אני מצטער, אבל היועץ המשפטי לא התייחס
לשאלה שלי.
עו"ד יגאל ברק: שוב, הדיון מתנהל על ידי יוסי, אם הוא רוצה שאני אתייחס-
מר שלומי שטרית: בבקשה, תן לו, תן לו בבקשה.
מר יוסף ניסן: אביגדור-
מר שלומי שטרית: האנשים באים משקיעים מזמנם.
מר יוסף ניסן: אביגדור זה שאנחנו פוגשים אנשים ומדברים עם אנשים ומארחים
אנשים זה עדיין לא אומר כלום. בסופו של דבר, רגע שנייה-
מר אביגדור: סליחה, עם כל הכבוד תן ליועץ המשפטי להגיד, עם כל הכבוד,
ויש כבוד. אתה יודע שאני מעריך אותך-
17
מר יוסף ניסן: יכול לענות בבקשה.
מר אביגדור: שיענה.
מר יוסף ניסן: תענה לו.
עו"ד יגאל ברק: שוב, הרעיון... האפשרות להעלות את, כלומר לעשות כאן פרויקט
של משרד הביטחון זה משהו שעלה על השולחן לדיון ארוך במועצה. זה לא משהו
שנעשה לא מאחורי הגב של אף אחד, זאת אומרת זה קיים-
מר אביגדור: ... אמירה פה אקטיבית.
עו"ד יגאל ברק: שנייה, אני אומר זה-
גב' ברוריה אליעז: זה עוד מהקדנציה הקודמת.
עו"ד יגאל ברק: זה נושא-
מר שלומי שטרית: בקדנציה הוא התחייב לבוחרים שלו שלא.
מר אביגדור: לפני רגע אמרת שהוא לא יכול להתבטא, ומצד שני-
עו"ד יגאל ברק: תראו, תראו, אני אומר תראו יש כאן מורכבות. תראו ישנה פה
מורכבות בין הוועדה המקומית לבין המועצה. מכיוון... אותו הרכב... אבל זו לא אותה
סמכות. הסמכות של הוועדה, כלומר הנושא של משרד הביטחון אם כן יהיה או לא
יהיה, זה לא סמכות של החלטה של הוועדה המקומית, כיוון שזה כן קשור למועצה,
ולכן זה גם הגיע למועצה. אז עכשיו שוב זה אותם אנשים, וזה נושאים ששלובים אחד
בשני, אבל עדיין זה בסמכות מועצה, וזה בסמכות ועדה מקומית. ושוב המהלך הזה
שעלה פה במועצה וכשהוא עלה פה למועצה, אף אחד לא אמר הוא אמור להיות...
בוועדה המקומית. הוא מהלך שהמועצה כרגע בוחנת אותו.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: בסדר, אביגדור, אביגדור תודה, תודה.
18
עו"ד יגאל ברק: אז אני אומר במסגרת המהלך הזה, המהלך הזה מוצע בהמשך
לדיון שהיה פה, זה חלק מאותו מהלך. אז כיוון שהדיון היה פה ואף אחד לא התנגד לו,
אז אני לא כל כך רואה את הפגם-
מר יוסף ניסן: %.100
עו"ד יגאל ברק: בלמצות את הבחינה של המהלך הזה שעוד לא הוחלט לגביו.
מר יוסף ניסן: תודה יגאל. כן שלומי.
מר שלומי שטרית: כן, אנחנו רוצים שתשיב לנו לגבי שכונת שרונים, יוסי, אנחנו
הולכים לשכונה, לא הולכים. אנחנו רוצים לדעת, תראה-
מר יוסף ניסן: אבל שלומי זאת החלטה-
מר שלומי שטרית: אנחנו לא רוצים להגיע שוב-
מר יוסף ניסן: זאת החלטה-
מר שלומי שטרית: לא רוצים להגיע למאבק.
מר יוסף ניסן: אבל שלומי, שלומי, זאת החלטה-
מר שלומי שטרית: לא רוצים, אנחנו רוצים-
מר יוסף ניסן: זאת החלטה שהוועדה עצמה שתשב, אתה תהיה חבר בה כמוני,
תחליט, תקבל החלטה-
מר שלומי שטרית: יוסי, יוסי אם אתה לא רוצה, מה זה משנה-
מר יוסף ניסן: זאת תהיה החלטה.
19
מר שלומי שטרית: כבר שהוועדה לא ועדה, אתה ראש מועצה, אתה רוצה שכונה
תהיה שכונה, לא רוצה – לא. זה אתה צריך להגיד את זה-
מר יוסף ניסן: בסדר, אז-
מר שלומי שטרית: אז בוא נגמור את זה פה בצורה יפה, ונצא לדרך חדשה.
מר יוסף ניסן: שלומי אי אפשר לנהל דיון-
מר שלומי שטרית: יש לנו-
מר יוסף ניסן: שלומי, זה לא ניתן לנהל דיון ציבורי בדבר שאם ננהל אותו, יכול
להיות שאנחנו נפסל מלשבת בו, מה לא ברור כאן? לא הבנתי, זה מאוד פשוט.
מר שלומי שטרית: אני לא מקבל את זה יוסי.
מר יוסף ניסן: יש כאן יועץ משפטי שמאשר לך את הדברים האלה.
מר שלומי שטרית: לא, לא, אתה יודע שאני לא מקבל את זה.
מר יוסף ניסן: אז אתה חוזר וחוזר-
מר שלומי שטרית: אתה יודע ש-
מר יוסף ניסן: גם החברים הבינו שאתה-
מר שלומי שטרית: משרד הפנים, חוות דעת של משרד הפנים-
מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי-
מר שלומי שטרית: של היועץ המשפטי של משרד הפנים-
מר יוסף ניסן: שלומי, את הפוליטיקה שלך פה כולם הבינו-
20
מר שלומי שטרית: אתה יודע שיש חוות דעת של היועץ המשפטי-
מר יוסף ניסן: הכול בסדר, אתה שומר על היישוב, אתה מתנגד לעיר, הכול
בסדר.
מר שלומי שטרית: אתה גם התנגדת יוסי.
מר יוסף ניסן: הכול בסדר.
מר שלומי שטרית: ביחד התנגדנו.
מר יוסף ניסן: נכון, נכון.
מר שלומי שטרית: אז אתה התהפכת, אני לא התהפכתי.
גב' ברוריה אליעז: הוא לא יכול להגיד הוא אומר לך.
מר שלומי שטרית: מה זה לא יכול להגיד?
גב' ברוריה אליעז: אני שוב, אני מקווה שהפעם זה יהיה ברור. הסוגיה הזאת תהיה
כבר, הנקודה הזאת תהיה ברורה וסגורה.
מר שלומי שטרית: טוב.
גב' ברוריה אליעז: מאז שעלה הדיון לגבי שרונים, הייתה התלבטות מה עושים עם כל
האנשים שכבר הביעו את דעתם. אני זוכרת את זה כדבר ראשון שעלה פה לדיון בנושא
הזה. אסור למי שהביע את דעתו בכלל להיות בעל זכות הצבעה בהמשך. וכאן העניין
כבר מזמן, העניין הזה דובר וטופל, ואפילו זה הגיע לידי כך שאמרו לך לעזוב, אבל
אתה בגלל הנימוקים שהבאת-
מר שלומי שטרית: ברוריה אני מכבד אותך, אני לא רוצה לענות, אני לא רוצה לענות.
21
גב' ברוריה אליעז: לא, אבל אל תענה.
מר שלומי שטרית: אני לא רוצה גם להקשיב, בסדר? אני לא רוצה להקשיב. אז
בבקשה ממך-
גב' ברוריה אליעז: אז אני אומרת-
מר שלומי שטרית: זאת שאילתה שלי, אל תנסי, את יודעת את סוחפת אותי
למקומות שאני לא רוצה להגיע, בואי נרגע.
גב' ברוריה אליעז: אז אני רוצה-
מר שלומי שטרית: את יודעת גם לאן. כי כשזה נגע לאנשים אחרים פה מגרשים,
כולנו הצבענו בעד, וכולנו היינו בעד. אז בואי נשאיר את זה, אז תשאירי את זה בצד.
ברוריה, אל תיכנסי-
גב' ברוריה אליעז: תראו אני אגיד את זה באופן-
מר שלומי שטרית: בבקשה ממך, עזבי.
גב' ברוריה אליעז: שאומרים בצבא. אל תבלבל את המוח עם א' ששייך ל-ז'. ז' זה לא
א' ו-א' זה לא ז', וזהו זה. עכשיו תקשיב על מה שמדברים כאן, בנקודה שאין...
מר שלומי שטרית: ברוריה אני לא רוצה להתעמת איתך בנושא של-
גב' ברוריה אליעז: אתה לא צריך להתעמת.
מר שלומי שטרית: עזבי, אנחנו יודעים שאת מתנגדת, כי התנגדת לכל המגרשים עד
כה. אז את מתנגדת.
גב' ברוריה אליעז: מאיפה-
מר שלומי שטרית: מה לא התנגדנו למגרשים שנתנו לבנות ליד הבית שלך? התנגדנו
22
כולנו, מה ברוריה.
גב' ברוריה אליעז: אז יופי שאתה יודע.
מר שלומי שטרית: אז למה התנגדנו עכשיו?
גב' ברוריה אליעז: אבל שלומי זה לא ייתכן.
מר שלומי שטרית: אז לא ייתכן, אז זו האמת.
גב' ברוריה אליעז: זה לא ייתכן שאתה רק חושב שאתה מדבר גם אם השאילתה היא
שלך.
מר שלומי שטרית: טוב, אני לא רוצה להיסחף, להגיע למקומות-
גב' ברוריה אליעז: כשתחליט שסיימת-
מר שלומי שטרית: עזבי אני מכבד אותך, סיימתי, בואי נשאיר את זה.
גב' ברוריה אליעז: כשתחליט שסיימת אני אסיים-
מר שלומי שטרית: יש לי עוד דיונים.
מר יוסף ניסן: טוב שלומי-
גב' ברוריה אליעז: אני אסיים את המשפט שלי בבקשה.
מר יוסף ניסן: טוב %.100
גב' ברוריה אליעז: אז אם סיימת, אז בבקשה. אני מסיימת את שלי.
מר שלומי שטרית: טוב.
23
גב' ברוריה אליעז: ובכן העניין הזה עלה כבר מזמן, ונידון בכל ההיבטים מתי מותר
ומתי אסור, ועיניים שיעשו מפה לשם לא יעזרו, אלא סבלנות תעזור.
מר רמי: אני רוצה לשאול.
גב' ברוריה אליעז: לא, אתה לא יכול לשאול כשאני מדברת.
מר רמי: אז אני רוצה להגיד משהו.
גב' ברוריה אליעז: אבל אתה לא יכול, כי אני מדברת כרגע.
מר רמי: אז אני אגיד בכל זאת.
גב' ברוריה אליעז: לא, אתה לא תגיד.
מר יוסף ניסן: רמי, רמי, רמי-
גב' ברוריה אליעז: אתה לא תגיד-
מר רמי: אחרי זה אני אלך.
גב' ברוריה אליעז: אז תלך כשאני מסיימת בבקשה את המשפט.
מר יוסף ניסן: רמי, די זה לא מתאים, נו רמי.
גב' ברוריה אליעז: סליחה, זה שאתה אורח-
מר רמי: את לא מעניינת אותי.
גב' ברוריה אליעז: זה שאתה אורח-
מר רמי: את באמת לא מעניינת אותי. שראש מועצה-
24
גב' ברוריה אליעז: תשמע, אני לא אענה לך-
מר רמי: בא עם 8200 זו אמירה.
גב' ברוריה אליעז: אני לא אענה לך.
מר רמי: זו אמירה אקטיבית.
פרופ' מתי ליפשיץ: אני לא מסכים איתך אגב. אני אגיד לך למה.
גב' ברוריה אליעז: אני לא אענה לך.
מר רמי: זו אמירה.
פרופ' מתי ליפשיץ: רגע, רגע, אז תרשה לי לענות לך.
מר רמי: אם הוא מתנגד הוא היה צריך להיות סביל.
פרופ' מתי ליפשיץ: תרשה לי לענות לך. לפני שאתה קם והולך, אחרי שאתה אומר את
דבריך, תרשה לי-
גב' ברוריה אליעז: אני לא יודעת מי אתה...
מר יוסף ניסן: ברוריה, ברוריה.
מר שלומי שטרית: ברוריה, די, די חברים. בואו ננסה להשתדל.
גב' ברוריה אליעז: מה זה החוצפה הזאת.
מר שלומי שטרית: די ברוריה.
פרופ' מתי ליפשיץ: חבר'ה לי קוראים מתי-
25
מר רמי: את מדברת יפה מ-א' עד ז'. מי את שתגידי לי שאני חוצפן?
גב' ברוריה אליעז: אני זאת אני ואתה זה אתה. ויש... גדול בינינו.
מר רמי: מי את? מי את?
גב' ברוריה אליעז: חצוף אחד.
מר רמי: ... חצופה שכמוך.
גב' ברוריה אליעז: חצוף, חצוף.
מר יוסף ניסן: ברוריה, רמי, רמי, רמי.
דובר: חבר'ה בואו נחזור לשיח.
גב' ברוריה אליעז: אני לא יודעת מי אתה, פעם ראשונה שאני יודעת שאתה קיים.
מר יוסף ניסן: רמי, זה לא מתאים. רמי, זה לא מתאים לך.
גב' ברוריה אליעז: ... אני מתייחסת בכבוד לכל תושב. ואם אתה לא יודע מה היא
דרך ארץ, אז תעזוב את המקום, חוצפן אחד.
פרופ' מתי ליפשיץ: ברוריה אני רוצה לענות משהו. למה אני לא מסכים עם שניכם.
קודם כל אני בכלל לא מבין את הוויכוח, כי ב-3.8.21 מתיישבים כולנו-
גב' ברוריה אליעז: נכון-
פרופ' מתי ליפשיץ: וכל אחד יביע, רק שנייה, וכל אחד יביע את דעתו, אנחנו מדברים
על פחות מעוד חודש קדימה.
גב' ברוריה אליעז: בדיוק.
26
פרופ' מתי ליפשיץ: אז על מה כל הוויכוח הזה.
מר שלומי שטרית: אז תיתנו לי להמשיך.
מר יוסף ניסן: רגע שלומי.
גב' ברוריה אליעז: עם זה אני מסכימה.
פרופ' מתי ליפשיץ: אבל רגע, אני רוצה לענות על .8200 בעוד חודש המועצה תקבל את
ההחלטה.
גב' ברוריה אליעז: מי זה הרמי הזה?
פרופ' מתי ליפשיץ: ... אני רוצה להתייחס זו לא אמירה, אני אגיד לכם למה. יכול
להיות לדעתי, ואני אוסיף לעניות דעתי, למרות שאתם שניכם נעולים כבר במחשבות
שלכם, ולא פתוחים לשמוע.
מר אביגדור: למה החלטת את זה? החלטת שאני נעול, אוקיי בסדר.
פרופ' מתי ליפשיץ: לדעתי כן, אבל זה לעניות דעתי, אתה-
מר אביגדור: אז אני יכול להגיד אחרת, אני יכול להגיד שאתה באת עם דעה
מסוימת ולא משנה מה אני אגיד, אתה תגיד את שלך, סתם. בוא לא נתחיל את השיח
הזה. אתה לא מכיר אותי מספיק, אז בוא אל תגיד את זה.
פרופ' מתי ליפשיץ: אני גם לא כל כך מצטער על זה שאני לא מכיר אותך.
דובר: לא, לא, די, די.
מר יוסף ניסן: אביגדור.
פרופ' מתי ליפשיץ: מה שאני רוצה להגיד-
27
גב' עדנה זטלאוי: זה ממש לא יפה, לא מכובד, ל-2 הצדדים.
פרופ' מתי ליפשיץ: אז תן לי בבקשה לדבר ואל תיכנס לי... ולמה אני רוצה להגיד ש-
8200 זה לא אומר שום דבר. יכול להיות שחלק משיקולי הדעת ב-3.8 זה יהיה האם כן
כדאי או לא כדאי עם ,8200 אולי... שיקול דעת ואולי לא. ואני אומר לכם עוד פעם אני
לא מביע שום דעה כרגע. לכן אני אומר זה נכון לשמוע מה יש ל-8200 להציע, זה נכון
לשמוע מה 8200 רוצה, זה לא אומר שצריך לתת להם את מה שהם רוצים, זה לא אומר
שצריך להכניס אותם, זה לא אומר שצריך לעשות את שרונים. אבל זה כן אומר שיכול
להיות שבשיקולי הדעת ב-3.8.21 חלק משיקולי הדעת שלנו יהיו האם כן או לא
להתייחס ל-.8200 אבל זה לא אומר הצגת עמדה, ממש לא.
מר אביגדור: אז סליחה, אני לא מסכים איתך.
מר יוסף ניסן: טוב, חברים, חברים, זה לא דיון. אביגדור, אביגדור-
מר אביגדור: היו לוקחים...
מר יוסף ניסן: אביגדור, אביגדור מספיק נו. באתם אתם אורחים.
גב' רונית ד. עייאש: האמת היא ההערה הזאת במקומה-
מר יוסף ניסן: בסדר אוקיי-
גב' רונית ד. עייאש: ... היית מזמין אותנו לביקור, שגם אנחנו נוכל להיות איתם.
מר יוסף ניסן: %100 בסדר.
גב' רונית ד. עייאש: חבל שזה לא קרה.
מר שלומי שטרית: כל זה בהיחבא, אתה מבין?
גב' רונית ד. עייאש: זה ממש אירוע שהיה צריך להיות שקוף-
28
מר שלומי שטרית: גם רטנת איך אני יודע מהאוטובוס. אתה כעסת על כל המועצה
שידעתי מהאוטובוס.
פרופ' מתי ליפשיץ: ב-3.8.21 המועצה תגיד את דעתה-
מר יוסף ניסן: בדיוק נכון.
גב' רונית ד. עייאש: אבל היינו צריכים להיות...
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: אז אני רוצה לציין את זה פה לחברי המועצה בבקשה אחת, את
הנושא הזה כי זה מאוד חשוב.
מר יוסף ניסן: חברים זה לא דיון. אביגדור, אביגדור, תכבד אותנו, תכבד. אנחנו
פה יושבים בישיבת מועצה, אני נותן לך רשות דיבור, אבל אתה לוקח את זה למקומות
שהם לא נכונים ולא מתאימים, זה הכול. אז בוא אתה יודע, אין דברים כאלה שיש
ויכוח.
מר אביגדור: לאן אתה...
מר יוסף ניסן: לוויכוח אישי עכשיו בין -
גב' ברוריה אליעז: מה זה קהל מתווכח עם המועצה?
מר יוסף ניסן: בסדר נו-
מר אביגדור: אם אני מעיר הערה שהיועץ המשפטי פה משחק עם משחק מילים-
גב' ברוריה אליעז: זה לא בסדר-
מר יוסף ניסן: אבל אביגדור-
(מדברים יחד)
29
גב' רונית ד. עייאש: זה אומר שראש המועצה צריך לשלוט בדיון, וזה לא קורה.
גב' ברוריה אליעז: שצריך לתקוע את זה.
גב' רונית ד. עייאש: זה אומר שראש המועצה לא-
מר יוסף ניסן: אני לא יודע כבר למי להקשיב חברים.
מר אביגדור: יוסי צריך להפריד בין 2 דברים, אחד אני לא בעד השכונה נקודה.
זה אחד. שתיים, העובדה שזו אמירה, זה לא קשור כרגע אם אני בעד או לא. זה משהו
מקצועי, זה משהו ענייני, זה מה שצריך...
מר יוסף ניסן: אז אומר לך יועץ משפטי-
מר אביגדור: לא אמר שום דבר.
מר יוסף ניסן: אז הוא לא אמר, בסדר.
גב' ברוריה אליעז: אז הוא לא אמר.
מר יוסף ניסן: אז לא אמר, בסדר גם בסדר.
גב' ברוריה אליעז: אוקיי נמשיך.
מר שלומי שטרית: אז אני רוצה לסיים לחברי המועצה פה. בשבוע הבא, בדרך כלל
הם עושים תרגיל שהם באים להעביר את ההחלטות. הם אומרים אתם מקבלים-
גב' ברוריה אליעז: מי זה הם? מי זה הם?
מר שלומי שטרית: משרד הפנים ורשות מינהל מקרקעי ישראל וכולם ביחד, יבואו
לפה, והקבלנים-
30
גב' ברוריה אליעז: אוקיי שנדע מי זה הם.
מר יוסף ניסן: שלומי אין שום קשר למשרד הפנים.
מר שלומי שטרית: מבנה תעשייה, יש שם הרבה.
גב' ברוריה אליעז: טוב אוקיי.
מר שלומי שטרית: שהם יגיעו הם ינסו לכופף אותנו האם אנחנו מוכנים לקבל את
ההתנגדויות בכפוף. אז חבר'ה, בכפוף הזה שימו לב, כל בכפוף זה בלוף, זה או שאנחנו
מקבלים את ההתנגדויות של התושבים, וכך השכונה יורדת מהפרק, או שאנחנו לא
מקבלים. כל ה"בכפוף" האלה, אני בדקתי את זה משפטית, חבר'ה לא להיכנס לבור
הזה, זה תרגיל שהם.
מר יוסף ניסן: אוקיי.
מר שלומי שטרית: את זה לדעת, זה דבר אחד.
מר יוסף ניסן: טוב.
מר שלומי שטרית: יש לי עוד כמה.
מר יוסף ניסן: עוד כמה שאילתות?
מר שלומי שטרית: כן, עוד כמה שאילתות בקטנה אבל אני אעשה את זה יוסי. גם
לגבי הנושא של הפינוי-
פרופ' מתי ליפשיץ: תשמע ב-22:00 יש ספרד נגד-
מר שלומי שטרית: הנה אני כבר מסיים-
גב' עדנה זטלאוי: אני לא בטוחה שב-22:00 אתה תוכל לראות ספרד.
31
גב' רונית ד. עייאש: מתי זה סיבוב ראשון-
מר שלומי שטרית: אני כבר מסיים אבל זה חשוב מאוד-
גב' רונית ד. עייאש: יש לנו...
גב' עדנה זטלאוי: ... מה שנקרא.
מר שלומי שטרית: יוסי גם לגבי הנושא של בית הספר התיכון.
מר יוסף ניסן: יש דיון, יש נושא לדיון.
גב' ברוריה אליעז: זה תעבור כי-
מר יוסף ניסן: יש נושא שלומי, נכון בזה.
גב' ברוריה אליעז: מחר יהיה דיון... תעבור על זה-
גב' עדנה זטלאוי: זה על סדר היום סעיף .5
מר שלומי שטרית: טוב, תודה רבה. נמשיך הלאה.
לסעיף 2 - אישור פרוטוקול 5/2021 מיום .8.6.21
מר יוסף ניסן: אוקיי חברים אנחנו מאשרים את הפרוטוקול חמישי מיום 8.6.21
יש הערות לפרוטוקול? מישהו מתנגד?
מר שלומי שטרית: המחיקות מהפרוטוקול, לא מחקו כלום?
מר יוסף ניסן: לא. נמנע? גם לא.
מר שלומי שטרית: עדנה הייתה אז לא מחקו.
32
גב' עדנה זטלאוי: לא הייתי ב-.8.6.21
מר שלומי שטרית: אז אם היית לא מחקו.
מר יוסף ניסן: טוב, הפרוטוקול מאושר.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את פרוטוקול 5/2021 מיום .8.6.21
לסעיף 3 - דיווח ראש המועצה כולל עבירות פע"ר.
מר יוסף ניסן: אני רוצה רק בנושא הדיווח, גם מול משרד התחבורה בעניין
החניון של הרכבת, יש התקדמות אני מקווה שזה יסתיים בשבועיים שלושה הקרובים,
ואנחנו נעדכן אתכם. נושא הסיבים האופטיים, יש כבר חוזה מוכן-
גב' עדנה זטלאוי: שלחתי לכם.
מר יוסף ניסן: קיבלתם יש לכם 24 שעות תעירו, אם יש הערות מיוחדות נשמח
לשמוע, כדי לא לעכב את המכרז, בסדר?
לסעיף 4 - דיון מיוחד בנושא חטיבה.
מר יוסף ניסן: אני עובר לסעיף הנוסף, סעיף 4 דיון מיוחד בנושא החטיבה.
ברוריה את רוצה לומר כמה מילים?
גב' ברוריה אליעז: לא, אני לא רוצה, כי אני רוצה כפי שאמרנו את זה, שלומי כבר
הבין את זה עכשיו, ועברנו הלאה. שמחר תהיה שיחה עמוקה עם האיש הכי מבהיר את
העניינים במטה-
מר שלומי שטרית: לגבי מה? לגבי בית ספר התיכון?
גב' ברוריה אליעז: כן, אז אנחנו לא מדברים על זה.
מר שלומי שטרית: לא, לא, לגבי בית הספר התיכון אני רוצה שקיפות מלאה
33
לתושבים.
גב' ברוריה אליעז: אבל מה אתה רוצה-
מר שלומי שטרית: שיתוף התושבים.
גב' ברוריה אליעז: אתה רוצה שאני אגיד לך מה הוא אמר לפני שהוא אמר-
מר שלומי שטרית: אנחנו רוצים את שיתוף התושבים.
גב' ברוריה אליעז: אתה רוצה שאני אגיד לך מה הוא אמר לפני-
מר שלומי שטרית: לצאת עם הודעה לתושבים יש בית ספר תיכון או אין בית ספר
תיכון.
גב' ברוריה אליעז: שהוא אמר-
מר שלומי שטרית: נקבל החלטה ביחד.
גב' רונית ד. עייאש: ברוריה רגע-
גב' ברוריה אליעז: פעם תשיעית.
מר שלומי שטרית: לא, ברוריה-
גב' ברוריה אליעז: אז חכה-
מר שלומי שטרית: לא תכניעי ברוריה-
גב' ברוריה אליעז: והסכמת למחר שנשמע ממנו-
מר שלומי שטרית: לא הסכמתי למחר, אני הסכמתי לזה שאני רוצה-
34
גב' ברוריה אליעז: אוי באמת יוסי, תלך הלאה... אתה תוקע את עצמך.
מר יוסף ניסן: שלומי-
מר שלומי שטרית: התושבים לא ידעו אם בונים להם בית ספר תיכון.
מר יוסף ניסן: ברוריה תני-
גב' ברוריה אליעז: מה אתה תוקע את עצמך.
מר יוסף ניסן: אז תני לי לדבר. שלומי?
מר שלומי שטרית: כן.
מר יוסף ניסן: הנושא הזה יבוא לידי ביטוי מחר, אחרי זה אנחנו-
מר שלומי שטרית: מה יש מחר?
מר יוסף ניסן: שנייה, אנחנו יושבים עם משרד ה-
מר שלומי שטרית: מי יושב?
מר יוסף ניסן: עם משרד החינוך.
גב' ברוריה אליעז: אבל אמרת קודם שאתה מבין.
מר שלומי שטרית: איפה אנחנו? איפה אנחנו? מה עם חברי המועצה?
גב' ברוריה אליעז: אתה רוצה לבוא לדבר איתם?
מר שלומי שטרית: אתם מקדמים משלמים כסף לאדריכלים, משלמים מקדמים-
מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי-
35
מר שלומי שטרית: ואנחנו לא יודעים כלום-
מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי-
מר שלומי שטרית: אז מה איפה אנחנו פה חברים?
גב' עדי זנד: אני מבקשת זכות דיבור.
גב' רונית ד. עייאש: אי אפשר לנהל ככה ישיבה. חברים, אי אפשר לנהל ככה ישיבה.
גב' ברוריה אליעז: אני מסכימה.
מר יוסף ניסן: אני מסכים.
גב' רונית ד. עייאש: את והוא לוקחים את הישיבה בכל נושא.
מר יוסף ניסן: אני מסכים.
גב' עדי זנד: אני לא מתכוונת לצעוק-
גב' ברוריה אליעז: סוף סוף-
גב' עדי זנד: אני מבקשת זכות דיבור.
מר יוסף ניסן: אז רגע שנייה, אני רק רוצה לסכם את הנושא הזה.
גב' עדי זנד: לא, זה... לנושא הזה.
גב' רונית ד. עייאש: לא, זה לא סיכום, זה הנושא, אנחנו רוצים לדבר פה על האג'נדה.
מר יוסף ניסן: אז רגע אני רוצה לומר-
36
גב' רונית ד. עייאש: אנחנו רוצות לדבר עליו.
מר יוסף ניסן: אני רוצה רק לסכם 2 מילים ואני אתן לך לדבר. אנחנו מחר
נפגשים עם משרד החינוך, אחרי זה אנחנו נפגש עם ההורים. אנחנו נבין את כל התמונה
המלאה, ואז גם נשקף את זה עבורכם.
גב' רונית ד. עייאש: אז למה זה נושא פה? למה זה כבר נדחה מחודש קודם, שהיה
באג'נדה, עבר לתוכנית החודש הזה, ועכשיו מחר אתם יושבים. תגידו לי-
גב' ברוריה אליעז: משום שאמרו לנו-
מר יוסף ניסן: רגע, ברוריה, ברוריה-
גב' ברוריה אליעז: את חושבת שאני קובעת לו את הלו"ז.
גב' רונית ד. עייאש: ברוריה, זה שלי.
גב' ברוריה אליעז: מתי הוא ידבר איתי?
גב' רונית ד. עייאש: ברוריה, זה שלי.
גב' ברוריה אליעז: אבל את יכולה להבין לבד.
גב' רונית ד. עייאש: הוא לא רלוונטי-
מר יוסף ניסן: היא לא מבינה, היא לא יכולה להבין.
גב' רונית ד. עייאש: הוא לא רלוונטי ההוא, ההוא לא רלוונטי, זה פנימי, פנים יישובי.
רוצים או לא רוצים, טוב לנו או לא טוב לנו.
גב' ברוריה אליעז: עוד הפעם...
גב' רונית ד. עייאש: משפיע עלינו לשנים ארוכות-
37
גב' ברוריה אליעז: נכון.
גב' רונית ד. עייאש: מאוד.
גב' ברוריה אליעז: נכון.
גב' רונית ד. עייאש: אז בואו נעשה את זה הדיון פנימה, ולא נרוץ למשרד החינוך.
גב' ברוריה אליעז: נכון... לדון, כי את לא יודעת-
מר יוסף ניסן: כן, את לא יודעת מה ההשלכות של זה בכלל.
גב' ברוריה אליעז: כי את לא יודעת מה הוא נותן-
גב' רונית ד. עייאש: בטח שהוא נותן, הוא רוצה לחסוך את ההסעות.
גב' ברוריה אליעז: את לא יודעת כלום. אני לא יודעת, אז איך את יודעת?
גב' רונית ד. עייאש: אני-
מר יוסף ניסן: אבל רונית-
גב' ברוריה אליעז: כשאני בדיון איתם חצי שנה לא יודעת-
גב' רונית ד. עייאש: מיציתי, מיציתי.
גב' ברוריה אליעז: אז את יודעת?
גב' רונית ד. עייאש: אני יודעת-
גב' ברוריה אליעז: את לא יודעת.
38
גב' רונית ד. עייאש: אני יודעת הכול ברוריה.
מר יוסף ניסן: רונית, אבל ברוריה, ברוריה, ברוריה-
גב' ברוריה אליעז: את לא יודעת כלום.
גב' רונית ד. עייאש: את בלתי אפשרית-
גב' ברוריה אליעז: חד משמעית. חד משמעית את לא יודעת כלום.
גב' רונית ד. עייאש: בלתי אפשרית. אי אפשר לנהל איתך.
גב' ברוריה אליעז: את חד משמעית את לא יודעת.
גב' רונית ד. עייאש: תתפלאי.
מר יוסף ניסן: אוקיי-
גב' עדי זנד: סליחה, אני מבקשת, אני ביקשתי רשות דיבור רגע.
מר יוסף ניסן: רגע שנייה, שנייה, עדי. עדי ביקשה את זכות הדיבור דקה.
גב' רונית ד. עייאש: היא חברת מועצה.
מר יוסף ניסן: דקה, כן עדי.
גב' עדי זנד: אני רוצה להגיד שאנחנו יושבים פה כולנו בזכות זה שהתושבים
בחרו בנו. בחרו בנו להיות להם נציגים, להיות מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות הכי
משמעותיים של היישוב הזה.
גב' ברוריה אליעז: נו זה ברור עדי.
גב' עדי זנד: סליחה, ברוריה אני לא דיברתי מילה-
39
גב' ברוריה אליעז: שמעת איך תושב מדבר.
גב' עדי זנד: רגע שנייה, אני עד עכשיו לא דיברתי מילה אחת הערב-
גב' ברוריה אליעז: אני אתן לך את הכבוד, כי את יודעת שאני מכבדת אותך.
גב' עדי זנד: אז אני מבקשת עכשיו-
גב' ברוריה אליעז: אני אכבד אותך.
גב' עדי זנד: את ה-10 דקות שהקצו לי-
גב' ברוריה אליעז: אני כזאת ילדתי, עם זה נפלת, נפלת 5 שנים. אבל נפלו איתך כבר
.10
גב' רונית ד. עייאש: נכון.
גב' ברוריה אליעז: נפלו איתך כבר .10
גב' עדי זנד: ברוריה, עכשיו את יכולה לתת לי לדבר בבקשה? אוקיי. אנחנו
נבחרנו פה בזכות זה שהתושבים בחרו בנו להיות נציגיהם, גם לייצג איתם לעבוד
בשבילם, לייצג אותם ולשמוע ולהיות מעורבים בתהליכי קבלת החלטות. ואם יש נושא
שהוא כל כך אקוטי, שבאמת אני מסכימה עם כולכם, שהוא יגזור להמון שנים קדימה,
הפעם האחרונה שהנושא הזה עלה לדיון היה לפני 20 שנה, כשהילדים שלי עמדו ללכת
לבית ספר תיכון. רגע שנייה, הגיע הזמן עוד פעם-
גב' ברוריה אליעז: נכון.
גב' עדי זנד: אבל אני חושבת שבסיטואציה הזאת הדיון צריך להתקיים איתנו,
גם אם את רוצה להזמין מישהו ממשרד החינוך-
גב' ברוריה אליעז: אני לא מזמינה, אני לא יודעת עוד מה הוא מציע מחר.
40
גב' עדי זנד: רגע, תני לי לדבר.
גב' רונית ד. עייאש: אז למה זה פעמיים על הפרוטוקול.
גב' ברוריה אליעז: את יודעת בדיוק למה, כי הלכת לחפור מה קורה עם איזה תב"ר.
מר שלומי שטרית: לא ברוריה-
גב' עדי זנד: לא קשור לתב"ר.
גב' רונית ד. עייאש: מה זה קשור לתב"ר? אני מתנגדת לתב"ר.
מר שלומי שטרית: שילמתם מאות אלפי שקלים ללא אישור שלנו.
מר יוסף ניסן: לא שילמנו.
גב' רונית ד. עייאש: חד וחלק.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: לא שילמנו.
גב' עדנה זטלאוי: לא, זה לא אישור תב"ר, זה דיון בנושא חטיבת ביניים.
גב' רונית ד. עייאש: זה בלתי אפשרי. ... ומה זה יעזור לי.
מר יוסף ניסן: טוב חברים אפשר להתקדם?
גב' עדי זנד: אני יכולה להמשיך?
מר יוסף ניסן: כן.
41
גב' עדי זנד: יופי. אני חושבת שהדיון הזה צריך להתקיים קודם כל כאן, ליד
השולחן הזה, כאסטרטגיה-
מר שלומי שטרית: לא כהסכם פוליטי.
גב' עדי זנד: רגע-
גב' ברוריה אליעז: די עם הפוליטיקה.
מר שלומי שטרית: זה הסכם פוליטי בינך לבינו.
גב' עדי זנד: כאסטרטגיה-
מר שלומי שטרית: זה בינך לבינו.
גב' ברוריה אליעז: איזה שטויות.
מר שלומי שטרית: ברוריה, את רוצה את זה, ובואי נשים את זה על השולחן.
גב' ברוריה אליעז: פשוט מדבר שטויות. ואני עכשיו מפסיקה להגיב, כי כאן מדברים
שטויות-
מר שלומי שטרית: טוב ברוריה.
גב' ברוריה אליעז: מתוך נקודת ראות-
מר שלומי שטרית: כי ברוריה את רוצה, את מאמינה בזה.
גב' ברוריה אליעז: אינטרסנטית.
(מדברים יחד)
גב' ברוריה אליעז: אוי הנה החוצפן עם ה-10 שנים של קלקול המצב, כן.
42
גב' עדי זנד: אוקיי, אני חושבת שאנחנו צריכים לנהל קודם כל דיון-
גב' ברוריה אליעז: ראית מאיפה זה נובע.
גב' עדי זנד: אני חושבת שקודם כל אנחנו צריכים לנהל דיון אסטרטגי בינינו
לא רק לגבי החלטה-
מר יוסף ניסן: מה את קמה באמצע הדיון לא הבנתי.
גב' עדי זנד: לא לגבי החלטה האם כן או אם לא, אלא איך אנחנו מתנהלים כי
הדיון הוא קודם כל של היישוב. אנחנו כתושבי להבים צריכים לקבל החלטה, לא לקבל
החלטה-
מר שלומי שטרית: מה טובת היישוב.
גב' עדי זנד: קודם כל לראות-
גב' ברוריה אליעז: הכול אני מסכימה-
גב' עדי זנד: שנייה, שנייה, אני, אני, תנו לי רגע לגמור לדבר.
מר שלומי שטרית: רק לטובת היישוב.
גב' עדי זנד: אי אפשר ככה, אי אפשר ככה. אנחנו צריכים כתושבי היישוב
להגיד, לשים בצד ימין מה טוב בזה, בצד שמאל מה פחות טוב בזה, ואז להחליט את מי
עוד אנחנו רוצים כתושבי היישוב, אני לא מדברת לא פוליטיקאים ולא מועצה, כתושבי
היישוב, את מי אנחנו רוצים לשאול. את מי אנחנו רוצים להזמין לשולחננו, להזמין
אותם להציג בפנינו את היתרונות, להציג בפנינו את החסרונות, לא שאתם תיפגשו
איתם, ואתם תיפגשו עם התושבים ואתם תביאו אחר כך את ההחלטות לשולחן
המועצה, לא. אני מבקשת-
גב' ברוריה אליעז: מסכימה.
43
גב' עדי זנד: ברוריה, אני מבקשת ולא משנה בכלל כרגע מה עמדתי, אני דווקא
מאוד נזהרת מלהגיד עכשיו את עמדתי. אני רוצה לבקש שבנושא האקוטי הזה לא נעשה
את הטעויות שעשינו עם נושאים אחרים, נתנהל מלכתחילה כמו שצריך. ולכן נקיים
דיון כאן לפני שאתם הולכים להיפגש עם מישהו, נקיים דיון כאן על היתרונות
והחסרונות בללכת לכיוון של חטיבה, ואחר כך תיכון וכן הלאה. נעלה את כל הידע שיש
לנו האישי, ממעגלים אחרים, מניסיון אחר, לא משנה ממה. ואז נחליט איך אסטרטגית
אנחנו פועלים לשמוע את התושבים שלנו ולשמוע גם מומחים. אני חושבת שיש מקום
לשמוע מומחים. אני רק חושבת שלא צריך להתבלבל בסדר. כי זה קודם כל משהו של
הקהילה שלנו. והקהילה שלנו צריכה להחליט אם היא הולכת למקום כשהיא יודעת
מה, אין פה שחור ולבן. יש פה בחירה וכל בחירה היא ויתור על משהו.
גב' ברוריה אליעז: אוקיי, כשתסיימי אני רוצה משפט אחד.
גב' עדי זנד: אז אני אומרת אני מבקשת, קודם כל אני מבקשת לדעת עם מי
אתם הולכים להיפגש מחר.
גב' ברוריה אליעז: אוקיי. אז אני רוצה-
גב' עדי זנד: זכותי אני חושבת, רגע-
גב' ברוריה אליעז: עוד לדבר, אבל אי אפשר לדבר-
מר יוסף ניסן: רגע תני לה לסיים, תני לה לסיים ברוריה.
גב' עדי זנד: אני רוצה לבקש שמית לדעת עם מי אתם הולכים להיפגש מחר
אם אפשר. השני זה אני רוצה לבקש שאם אנחנו פותחים היום או מחר או מחרתיים
דיון-
גב' ברוריה אליעז: מתי שנפתח.
גב' עדי זנד: שכל אחד מאיתנו ילך לעשות שיעורי בית, ידבר, יאסוף מידע,
ונביא לפה את כל הנושאים לדיון ואחר כך-
44
גב' ברוריה אליעז: אני צריכה לענות.
גב' עדי זנד: במקביל אנחנו צריכים לעשות מעגלי שיח עם התושבים ולשמוע.
גב' ברוריה אליעז: אוקיי %100 כבר דיברנו-
גב' עדי זנד: אני מבקשת שלא תקיימו תהליכים שהם עוקפי השולחן הזה.
גב' ברוריה אליעז: עדי, עדי, אני אענה-
גב' רונית ד. עייאש: והיישוב הזה.
גב' עדי זנד: והיישוב הזה.
גב' ברוריה אליעז: אני רוצה בבקשה-
גב' עדי זנד: אנחנו דרך אגב נציגים של היישוב אנחנו לא-
גב' ברוריה אליעז: עדי, את ראית-
גב' עדי זנד: שום דבר אחר.
גב' ברוריה אליעז: את ראית שעל כל משפט הנהנתי-
גב' עדי זנד: שזה יפה.
גב' ברוריה אליעז: תודה. שיפה שאני מסכימה איתך.
גב' עדי זנד: גבירתי המפקחת.
גב' ברוריה אליעז: עדי, אנחנו מכירות לא מהיום ואני חושבת שאנחנו גם מכבדות
מאוד אחת את השנייה וגם מחבבות, אני לפחות מצידי. אז ככה, אני פשוט רוצה לפנות
45
אליך כמי שכל כך מבינה עניין, וכל כך מתמצאת בנושא החינוך כמוני, אני יודעת אני
יותר זקנה בעשור, אז אני התעסקתי עם זה בעשור יותר. אבל התעסקת כל כך הרבה
עשורים בזה ואת מבינה. מה שאת אמרת זה מבחינתי כאיש חינוך, ולא רק כאיש
חינוך, מי שעוסק בעניין של ניהול בעיה מובן מאליו. אז קודם כל שיהיה ברור שאנחנו
כאן בכלל לא משני צידי המתרס, לגבי כל משפט שאמרת, וזה היה תמיד כך. זאת
הייתה דעה שלי מתמיד שכך נוהגים, אי אפשר לקחת ולהתייחס לעניין, אפילו אם אתה
מאמין בו, ואפילו אם זה החזון שאתה גיבשת לעצמך, כי גם אתה בן אדם.
גב' עדי זנד: נכון.
גב' ברוריה אליעז: ומאמין בדרך שלך, כי אחרת בשביל מה אתה פה. וכל מה שאמרת
לגבי, אנחנו משרתי הציבור, ואנחנו באנו כאן לעשות את מה שהם עושים, אם אין לך
זמן את יכולה ללכת, לא לך, לא לך. לגבי תנועות הידיים אני מתייחסת, כי הן מפריעות
לי מאוד. אז מה שאני רוצה לומר לך, מה שאני רוצה לומר לך עדי, עדי, ואני אמשיך
לומר עד שאני אסיים, כי רציתי לומר את זה בקיצור, אבל אם רוצים ארוך, אז יהיה
ארוך. עדי-
פרופ' מתי ליפשיץ: קצר, קצר.
גב' ברוריה אליעז: אז בשבילך-
פרופ' מתי ליפשיץ: אנחנו רוצים קצר.
גב' ברוריה אליעז: אז בשבילך אני אקצר.
גב' עדי זנד: ב-22:00 יש משחק-
פרופ' מתי ליפשיץ: לא באמת אני אומר את זה, זה עובר כבר את הגבולות של הטעם
הטוב.
גב' ברוריה אליעז: עדי, ולכן כדי לשקף אידיאל א' ב' אתה צריך לדעת מה אתה
משקף, מה האינפורמציה. יש 2 סוגי שקיפות. יש את הצד של שקיפות שבאה מתוך
איזה, יש לך כאן חברה שלא תיתן לך לראות ב-.22:00 אז יש שקיפות שאנחנו מנהלים
46
אותה מתוך שמיעת אני מאמין של זה וההוא וזה, ויש שקיפות טכנית, פשוט אתה חייב
לחבר את הדברים. אתה כדי לקרב אג'נדה או להרחיב אג'נדה או לפסול אג'נדה, אתה
צריך להבין-
גב' עדי זנד: מי זה אתה אצלך?
גב' ברוריה אליעז: מה?
גב' עדי זנד: מי זה אתה?
גב' ברוריה אליעז: אז אני כבר אומר.
גב' עדי זנד: אני שואלת מי זה אתה.
גב' ברוריה אליעז: ה-אתה זה מי ש-
גב' עדי זנד: מי זה אתה? זה את ויוסי?
גב' רונית ד. עייאש: ככה זה נראה.
גב' עדי זנד: זה את ויוסי וקובי?
גב' ברוריה אליעז: לא, אתה זה כל-
גב' עדי זנד: זה את ויוסי ו-
גב' ברוריה אליעז: לא, אתה זה כל אדם, כל אדם.
גב' עדי זנד: לא. אנחנו-
מר יוסף ניסן: רגע, תני לה לסיים, תני לה לסיים.
גב' עדי זנד: אני שואלת מי זה אתה.
47
גב' ברוריה אליעז: אני באמת לא הפרעתי לך, אז תני לי.
גב' עדי זנד: אני שואלת מי זה אתה.
גב' ברוריה אליעז: עדי, לא-
גב' עדי זנד: מי זה אתה רק תעני לי.
גב' ברוריה אליעז: לא נתת לי להתגנב אליך-
גב' עדי זנד: סליחה.
גב' ברוריה אליעז: בשיחה, אז אנא תני לי עד הסוף. אתה זה כל אדם שכאן רשאי
לחשוב, וכחבר מועצה להביא את עמדתו, ויחד עם זאת לשקף את דעת הציבור ולקחת
אותה בחשבון. והכול אני רוצה לעשות. כי את מכירה אותי, אני לא אעשה דברים
מאחורי הגב, ואני לא משקרת.
גב' עדי זנד: אותך אני מכירה, אחרים אני לא כל כך בטוחה שלא עושים
דברים מאחורי הגב.
גב' ברוריה אליעז: אוקיי טוב, את מדברת איתי.
גב' עדי זנד: עכשיו אנחנו מדברות כן.
גב' ברוריה אליעז: אני עונה לך.
גב' עדי זנד: כולם פה הקהל שלנו.
גב' ברוריה אליעז: אני אמינה בעיניך.
גב' עדי זנד: יש לנו קהל שגוי.
48
פרופ' מתי ליפשיץ: זה לא יכול להיות שנושא אחד ייכנס לתוך הלילה, וכל אחד זורק
מילה. א' אין פה בכלל תרבות של פגישת מועצה, אני חייב להגיד את זה.
גב' עדי זנד: נכון.
פרופ' מתי ליפשיץ: תסלחו לי ואני חייב להגיד את זה, אין פה שום תרבות. אחד נכנס
לתוך השני, אחד עונה לשני, אחד צועק על השני. אז מותר לעשות את זה פעם פעמיים-
מר יוסף ניסן: תקרא את סעיף ,9 תקרא את סעיף .9
פרופ' מתי ליפשיץ: אבל לא כל הזמן, אני אומר את זה ברצינות, אין פה שום תרבות
וזו בושה וחרפה איך שמתנהל פה, ואני מתבייש בשם אלה שיושבים פה, שאנחנו
הנציגים שלהם.
גב' ברוריה אליעז: טוב.
פרופ' מתי ליפשיץ: זה דבר אחד. דבר נוסף-
גב' ברוריה אליעז: אבל אתה לא קטעת אף אחד.
פרופ' מתי ליפשיץ: שמענו את עדי ושמענו אותך, שמענו את ברוריה ושמענו את עדי,
ועפר אפילו לא מספיק להגיד את דבריו, רבותיי נושא החטיבה הוא נושא רציני, הוא
לא נושא שיכול להיות סעיף מספר 4 בתוך 10 סעיפים. הוא דורש דיון בפני עצמו, והוא
דורש דיון של מועצת להבים. ואני מציע ואני חושב שצריך להתייחס אליו במועצה
כמשהו בפני עצמו ולא סעיף 1 מתוך 9 סעיפים.
גב' ברוריה אליעז: טוב.
פרופ' מתי ליפשיץ: ממש לא.
גב' ברוריה אליעז: אני מסכימה.
פרופ' מתי ליפשיץ: ממש לא. הוא רציני, הוא בילדינו, זה בחינוך של היישוב. ולדעתי
49
צריך, אני מסכים עם עדי, צריך דיון מועצה מפורט על הנושא הזה.
גב' ברוריה אליעז: אבל אני הסכמתי עם זה.
מר יוסף ניסן: אני בהחלט מסכים ואני אומר-
פרופ' מתי ליפשיץ: וזה לא תלוי עם מי תפגשו מחר ועם מי תפגשו מחרתיים.
מר יוסף ניסן: %100 אני חושב-
גב' רונית ד. עייאש: אבל למה הוא על האג'נדה פעמיים.
מר יוסף ניסן: אני מסכים איתך, ולכן אני חושב שכדי-
גב' רונית ד. עייאש: חודשיים ברצף.
מר יוסף ניסן: להגיע לדיון כזה צריך לבוא עם מקסימום הנתונים, וזה מה
שאנחנו עושים כרגע.
גב' רונית ד. עייאש: אבל עזוב את הנתונים-
מר יוסף ניסן: זה הכול.
גב' רונית ד. עייאש: יש דעה, יש רצון-
מר יוסף ניסן: בסדר, אבל הנתונים יכולים להשפיע-
גב' רונית ד. עייאש: יש השפעה...
מר יוסף ניסן: על הרצון ועל הדעה.
מר שלומי שטרית: מה קשור ההרשאה למשרד החינוך?
50
גב' רונית ד. עייאש: מה זה קשור הרשאה?
מר יוסף ניסן: בסדר.
מר שלומי שטרית: ... ממשרד החינוך קיבלת 21 מיליון ₪.
מר יוסף ניסן: כן בבקשה.
מר יזהר: אני רוצה להעיר הערה לסדר היום. ברגע שהוא אמר נושא על סדר
היום ראש המועצה אינו יכול למשוך אותו, אם זה על סדר היום, המועצה חייבת לקיים
דיון בנושא חטיבת הביניים. תודה רבה לכם.
גב' רונית ד. עייאש: תודה, זה פעמיים כבר. ועוד משהו לעניין הזה, כי זה על הסדר
היום. ההשפעה התקציבית על זה. הנה המחייכת לנו הגזברית.
גב' חגית מ. מימון: לא, כי אמרת תקציבית.
גב' רונית ד. עייאש: ההשפעה התקציבית על היישוב הזה יכולה להיות הרסנית אם לא
לקחנו את זה בחשבון. אם לא לקחנו את זה בחשבון. ולכן אתה לא יכול להביא חודש
אחרי חודש את אותו נושא, ולהגיד הא אני לא רוצה, לא, בעצם לא, רגע זה בעצם מחר.
אתה רוצה לבוא לדיון, תביא מוכן. יוסי אתה ראש מועצה-
מר יוסף ניסן: די נו, די עם הדמגוגיה הזאתי.
גב' רונית ד. עייאש: זה המצב.
מר יוסף ניסן: נו באמת.
גב' רונית ד. עייאש: זה המצב.
מר יוסף ניסן: דמגוגיה נו.
גב' רונית ד. עייאש: נכון, דמגוגיה איזו מילה.
51
מר יוסף ניסן: כן עפר.
גב' רונית ד. עייאש: יאללה.
פרופ' עפר לוי: מסכים לחלוטין-
גב' רונית ד. עייאש: תשתחרר ממנה.
מר יוסף ניסן: את לא מאמינה לעצמך.
פרופ' עפר לוי: כמובן שנושא בית ספר חטיבת ביניים הוא נושא מאוד חשוב,
ראוי לכל התייחסות הכי רצינית לדיון של כל הגורמים הרלוונטיים. אבל עלו פה טענות
בשבועות האחרונים, איך זה שזה נעשה בסתר, ואף אחד לא ידע, ואיזה דבר, ברור שזה
דבר רע. ואני רק רוצה לציין שעברתי על הפרוטוקולים, ובפעם הראשונה שאני שמתי
לב שהיה דיווח של ראש המועצה, אני יכול גם להקריא אותו, זה היה לפני שנה כמעט
באוגוסט .2020 והייתה פה התייחסות, כולם מוזמנים גם לקרוא, אם אתם רוצים אני
אקריא לכם, היה דיווח שזה אושר, התקציב אושר על ידי משרד החינוך. כולם הביעו
עניין, כולם הראו התלהבות-
גב' רונית ד. עייאש: אז מה.
פרופ' עפר לוי: זה עלה עוד פעמיים, יש אמירה גם של החבר פה שלומי, שהיה את
הנושא שאז לא התאים שזה הטיילת, יש פה משפט, גם מופיע בפרוטוקול 'מה אתה
רוצה להקים יערות שעדיין אין לנו חטיבת ביניים.' כתוב בפרוטוקול. אז אם אמרת
דבר כזה, מה זה אומר? עכשיו אתה אומר, אתה אמרת הרי לפני שבוע שבועיים, למה
צריך בית ספר ברוריה? אז קצת גם-
מר שלומי שטרית: עפר-
פרופ' עפר לוי: רגע שנייה עוד לא סיימתי-
מר שלומי שטרית: אני אענה לך, אני אענה לך.
52
גב' ברוריה אליעז: אל תענה, כי הוא מדבר.
פרופ' עפר לוי: אני אמרתי מה שאתה כתבת, מה שמצוטט לפרוטוקול.
מר שלומי שטרית: אוקיי.
פרופ' עפר לוי: דבר נוסף, שוב אני לא, כל הטענות דורש ללא ספק דיון, חשיבה,
תכנון, עירוב של כל הגורמים הכול נכון. אבל יש לי פה עוד 3 פרוטוקולים, דצמבר
,2020 מרץ ,2021 בחלק מהישיבות מתי לא ישב, אני יודע שאז גם-
גב' ברוריה אליעז: הקורונה.
פרופ' עפר לוי: היה את העניין של הקורונה, באוגוסט אם אני לא טועה בוודאות
לא. ואז, יכול להיות שבחלק כן, היה נושא שעלה מספר פעמים שברוריה דאגה שיהיה
תקציב לבית הספר. תקציב לבית הספר שגם בעניין של אישור של תב"רים אחרים-
(מדברים ביחד)
פרופ' עפר לוי: אז כל הטיעונים שיש בהם הרבה היגיון כרגע של חברי המועצה,
אם היו עומדים בפני עצמם ואכן זה משהו שאף אחד לא ידע וכרגע זה עלה, ישיבה
אחרי ישיבה מתועד בפרוטוקול, אני יכול להעביר למי שרוצה, כולם מעודדים את
ברוריה, כל הכבוד ברוריה, צריך לשמור כסף לבית הספר, זה הכי חשוב.
גב' רונית ד. עייאש: את ה-כולם, את ה-כולם, את ה-כולם תרסן.
מר שלומי שטרית: רגע, רגע, אני אענה לו, אני אענה לו.
פרופ' עפר לוי: גם רונית אני מצטער.
גב' רונית ד. עייאש: לא, לא, אני-
(מדברים יחד)
53
גב' רונית ד. עייאש: ממש לא.
גב' ברוריה אליעז: הוא יענה לך, אז הוא יענה לך.
גב' רונית ד. עייאש: אני... את הפרוטוקול.
מר יוסף ניסן: חברים, חברים עפר מדבר כרגע.
פרופ' עפר לוי: בסדר, אין בעיה. ואם לא... תשבחות לברוריה על ידי רונית, על
ידי עדי, אני אחזור בי, אפרסם את ההתנצלות שלי.
גב' רונית ד. עייאש: מצוין, תתנצל.
פרופ' עפר לוי: כי זה מופיע אצלי פה, אני יכול לשלוח-
גב' ברוריה אליעז: קודם תקראי מה שאת מדברת.
פרופ' עפר לוי: אז רק למען-
גב' רונית ד. עייאש: תודה שאת קוראת.
פרופ' עפר לוי: אתם אמורים פה לייצג את האינטרסים של הציבור. ברגע שיש פה
אפשרות להפריע ליוסי לאשר תב"רים לדברים אחרים, ואז יש פה פתאום איזה שהוא
אינטרס משותף, כולם פה מעודדים את ברוריה, וזה מתועד בפרוטוקולים, 'אל תאשרי,
תהיי איתנו, אל תאשרי, כדי שיהיה לך כסף לבית הספר.' כל מי שיושב כאן שמע את
זה. וזה כבר שנה בכמה ישיבות, אז הטיעונים שלכם נכונים וענייניים, אבל להגיד
שאתם לא ידעתם על זה, מה קרה לפני שנה?
מר שלומי שטרית: אני רוצה לענות לו.
פרופ' עפר לוי: שזה התאים לכם-
54
מר שלומי שטרית: אני אענה לך.
פרופ' עפר לוי: כדי-
מר שלומי שטרית: לא, לא, אני אענה לו.
מר יוסף ניסן: קודם כל לתקצב, אחרי זה לדון.
מר שלומי שטרית: אני אענה לך. אני אענה לך.
פרופ' עפר לוי: תגיד מה שאתה רוצה, אבל להגיד לא ידענו-
מר שלומי שטרית: אני אענה לך. הוא אמר...
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: שלומי תן לו לסיים, תן לו לסיים, תן לו לסיים.
פרופ' עפר לוי: אני סיימתי.
מר שלומי שטרית: הוא סיים.
פרופ' עפר לוי: מופיע בפרוטוקולים אני אשלח לכולם.
מר שלומי שטרית: אוקיי, עכשיו ככה-
פרופ' עפר לוי: אוגוסט ,2020 דצמבר ,2020 מרץ .2021
מר שלומי שטרית: לגבי-
פרופ' עפר לוי: כולם פה מפרגנים לבית הספר, מעודדים את ברוריה תשמרי כסף
לבית ספר, זה הכי חשוב, יותר חשוב מהיערות יותר חשוב מהכול.
55
מר שלומי שטרית: אני אגיד לך עפר-
פרופ' עפר לוי: ... ולא להגיד, אמרתי הטיעונים שלהם עכשיו מקובלים לחלוטין-
מר יוסף ניסן: בישיבה האחרונה הוא טען שהוא לא ידע.
פרופ' עפר לוי: בסדר.
מר שלומי שטרית: אתם גם את ועדת החינוך הצלחתם לבלבל, מכיוון שחטיבת
ביניים זה לא בית ספר תיכון, ואם כן אנחנו דיברנו בכלל עם חברי המועצה שנבנה בית
ספר יסודי עד כיתה ז' והתווכחנו על ח', אחרי אגב שברוריה, כי ידענו שהיא רצתה את
התיכון.
גב' עדי זנד: יש את המסמך ברוריה.
מר שלומי שטרית: אז ידענו.
גב' עדי זנד: יש מסמך.
גב' ברוריה אליעז: אז אתה...
מר שלומי שטרית: כי את הלכת אחרינו לבנות בית ספר תיכון שאנחנו לא רצינו.
גב' ברוריה אליעז: תגיד אתה שפוי?
מר שלומי שטרית: ואת חשבת שתעבדי עלינו.
גב' ברוריה אליעז: באמת אתה לא מדבר בשביל.
מר שלומי שטרית: אז אנחנו דיברנו-
גב' ברוריה אליעז: אתה מדבר-
56
מר שלומי שטרית: ומה זה היה חטיבת ביניים? חטיבת ביניים דיברת איתי, תשאל
את קובי.
פרופ' עפר לוי: אתה בעד חטיבת ביניים, מה זה אומר?
מר שלומי שטרית: עד כיתה ח'-
פרופ' עפר לוי: עד כיתה ח' זה חטיבת ביניים.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: חברים, די, די מספיק. חברים סיכמנו את הסוגיה הזאתי-
מר אביגדור: סליחה, זה השיח שלכם?
מר יוסף ניסן: סיכמנו את הסוגיה הזאתי.
מר אביגדור: חברים, חברים, יש נושא אם אתם-
מר יוסף ניסן: אביגדור, אביגדור-
מר אביגדור: סליחה יש לי שאלה.
מר יוסף ניסן: אביגדור, אביגדור-
גב' ברוריה אליעז: אבל לא נתנו לך את רשות הדיבור, עם כל הכבוד.
מר יוסף ניסן: מתקיימת פה ישיבה.
מר אביגדור: איזו ישיבה.
גב' ברוריה אליעז: אז אם זו לא ישיבה, אל תבוא אלינו לישיבות האלה.
57
מר שלומי שטרית: הוא יבוא, הוא יבוא.
גב' עדי זנד: עפר, דרך אגב אני רוצה להגיד 2 דברים-
מר יוסף ניסן: עדי, עדי-
גב' עדי זנד: קודם כל-
מר יוסף ניסן: מיצינו את הסוגיה הזאת לדעתי.
גב' עדי זנד: שוב מיצינו את הסוגיה?
מר יוסף ניסן: כן.
גב' ברוריה אליעז: אתם לא מדברים על זה היום, אמרנו שנדבר על זה.
מר יוסף ניסן: נקדיש ישיבה לזה נו.
פרופ' עפר לוי: אם לא דייקתי במשהו, אני אתנצל ואפרסם את ההתנצלות שלי...
מר שלומי שטרית: חטיבת ביניים זה עד כיתה ח'.
גב' עדי זנד: עפר, אני לא אמרתי שום דבר על דיוק.
פרופ' מתי ליפשיץ: גם אם עפר צודק-
גב' עדי זנד: אני לא אמרתי שום דבר על דיוק.
פרופ' מתי ליפשיץ: קודם כל מותר לעשות רביזיה-
גב' עדי זנד: נכון, זה מה שרציתי להגיד.
פרופ' עפר לוי: לא, להגיד לא ידענו, להגיד לא ידענו-
58
גב' ברוריה אליעז: אבל לא לשקר.
פרופ' מתי ליפשיץ: רק רגע-
גב' ברוריה אליעז: הכול מותר, רק לא לשקר.
פרופ' מתי ליפשיץ: רק רגע, מישהו פה העיר שלא נכנס בתוך השני, אז בואו נכבד את
זה שהעיר. גם אם נעשתה החלטה וגם אם נאמרו דברים-
גב' ברוריה אליעז: בוודאי.
פרופ' מתי ליפשיץ: רגע ברוריה, מותר לעשות רביזיה להחלטה, אם מדובר במשהו
מאוד קרדינלי.
גב' ברוריה אליעז: נכון.
פרופ' מתי ליפשיץ: רק חמורים לא עושים רביזיות לדברים.
גב' ברוריה אליעז: אבל לא להגיד לא אמרנו ולא לשקר.
פרופ' מתי ליפשיץ: ברוריה, אני לא צריך עזרה, תאמיני לי שאני לא צריך עזרה.
גב' ברוריה אליעז: יש לי נפש-
פרופ' מתי ליפשיץ: לא הייתי צריך אף פעם עזרה.
גב' ברוריה אליעז: נפש עוזרת. נפש עוזרת.
פרופ' מתי ליפשיץ: מה שאני רוצה להגיד, ואני חוזר לדברים הקודמים, גם אם עפר
מצטט את הפרוטוקול ואכן כך היה, ואני אפילו אוסיף על דברי עפר. עצם העובדה שכל
החברים פה הצביעו פה אחד עבור התב"ר הראשון של ה-200,000 ₪, הם הצביעו בעד
חטיבה נקודה. עצם העובדה שזה היה פה אחד.
59
מר שלומי שטרית: עד כיתה ח'.
פרופ' מתי ליפשיץ: הם הצביעו-
גב' ברוריה אליעז: איזה ח' אתה לא יודע מה זה חטיבה-
פרופ' מתי ליפשיץ: רגע אחד-
מר שלומי שטרית: אני אומר לך.
גב' ברוריה אליעז: אתה לא מבין כלום.
פרופ' מתי ליפשיץ: תגדיר את ה-ח'.
גב' ברוריה אליעז: כי אתה לא יודע מה זה חטיבה. אתה לא מבין מושגים.
פרופ' מתי ליפשיץ: ברוריה אלוהים אדירים-
גב' ברוריה אליעז: אל תתערב.
מר יוסף ניסן: ברוריה, ברוריה, מתי מדבר.
פרופ' מתי ליפשיץ: אני אדבר אל יוסי.
גב' ברוריה אליעז: חטיבה זה חטיבת-
מר יוסף ניסן: ברוריה-
גב' ברוריה אליעז: ביניים.
מר יוסף ניסן: ברוריה-
60