פרוטוקול מליאה מס' 5848

י"א בניסן תשפ"ב

12 באפריל 2022

מספרנו מה/5848

בלתי מסווג/פנימי/רגיש/מסווג

סווג:

פרוטוקול

ישיבת מליאת המועצה ה-3 במניין לשנת 2022

מיום שלישי, ד' באדר ב' תשפ"ב, 05.04.2022

1

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

משתתפים:

חברים: מר יוסף ניסן - ראש המועצה

מר שלומי שטרית - חבר מועצה וסגן ראש המועצה

גב' רונית דמרי עייאש - חברת מועצה

גב' עדי זנד - חברת מועצה

פרופ' עפר לוי - חבר מועצה

פרופ' מתי ליפשיץ - חבר מועצה

חסרים: גב' ברוריה אליעז - חברת מועצה וסגנית ראש המועצה

עו"ד קובי נודלמן - חבר מועצה וסגן ראש המועצה

מר כפיר מימון - חבר מועצה

סגל: עו"ד יגאל ברק-עופר - יועץ משפטי

מר שמואל לביא - מבקר המועצה

גב' עדנה זטלאוי - מזכירת המועצה

גב' חגית מימון מגירה - גזברית המועצה

גב' זהבה הראל - מנהלת מחלקת חינוך

מר דני ביטון - קב"ט המועצה

2

על סדר היום:

.1 אישור פרוטוקולים:

1.1 פרוטוקול ישיבה 2/22 מיום .6.3.22

1.2 פרוטוקול ישיבה /22א' מיום .6.3.22

.2 דיווח ראש מועצה.

.3 אישור תב"רים:

3.1 תב"ר 415 – גן משחקים ברחוב כחול זנב ע"ס 120,000 ₪ במימון

הקרן לעבודות פיתוח.

3.2 תב"ר 416 – שקיעה בשדרות הזית ע"ס 65,000 ₪ במימון הקרן

לעבודות פיתוח.

.4 מצגת ביטחון.(לא הוצגה)

.5 השלמת מינוי לוועדת ערר.

.6 אישור התקשרות בפטור ממכרז לפי סעיף 22 ח' לתוספת הרביעית צו

המועצות המקומיות לשירותי פסיכולוגיה חינוכית.

3

לסעיף 1 - אישור פרוטוקולים:

1.1 פרוטוקול ישיבה 2/22 מיום .6.3.22

1.2 פרוטוקול ישיבה /22א' מיום .6.3.22

מר יוסף ניסן: אני פותח את הישיבה לפי הסדר.

גב' עדנה זטלאוי: כן, סעיף .1

מר יוסף ניסן: סעיף 1 חברים, אישור פרוטוקולים ישיבה מיום 2/22 זה פרוטוקול

ישיבה מיום ,6.3.22 ופרוטוקול ישיבה /22א' מיום .6.3.22

גב' עדנה זטלאוי: נכון, 2 פרוטוקולים.

מר יוסף ניסן: 2 פרוטוקולים.

גב' עדנה זטלאוי: אחד מן המניין והשני היה שינוי תקציב ביחס למשרה של הקב"ט.

מר יוסף ניסן: יש למישהו התנגדות? יש למישהו התנגדות? אין. כולם פה אחד.

גב' עדנה זטלאוי: מאושר פה אחד.

מר יוסף ניסן: מאושר פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה החליטה פה אחד לאשר את הפרוטוקולים כלהלן:

1.1 פרוטוקול ישיבה 2/22 מיום .6.3.22

1.2 פרוטוקול ישיבה /22א' מיום .6.3.22

מר יוסף ניסן: דיווח ראש המועצה. טוב אני רוצה לתת קדימות לדני, כי הוא מ-

5:30 בבוקר פה בלהבים.

מר דני ביטון: אני רוצה לסבר את האוזן בנושא עבירות הרכוש ביישוב. אנחנו

4

מדברים על ירידה של %60 מתחילת שנה. נכון שהערכים והמספרים הם נמוכים, אבל

עדיין מדובר בירידה של %60 בהקבלה לשנה שעברה.

פרופ' מתי ליפשיץ: בתקופה הזו.

מר דני ביטון: בתקופה הזו.

פרופ' מתי ליפשיץ: כמה אמרת %60?

מר דני ביטון: %60 בלי הימים הראשונים של חודש רביעי, אבל 3 חודשים. אנחנו

מדברים על 3 חודשים, הערכים הם 27 עבירות בשנת -2021

גב' רונית ד. עייאש: סך הכל כל העבירות.

מר דני ביטון: סך הכל בתקופה המקבילה.

גב' רונית ד. עייאש: ברור, ברור.

מר דני ביטון: מול 11 השנה. אנחנו באמת בבלימה משמעותית, אני לא מתהדר

בנוצות לא לי, כי גם אם פתאום תהיה עלייה, אנחנו לא יכולים להסביר את העלייה אם

היא תהיה, אבל אני יכול לומר שבאמת יש כאן עבודה יסודית על מחוללי פשיעה, על

תופעות, על מה שאנחנו מזהים כחולשות, אנחנו תוקפים את החולשות ומשתדלים באמת

לתת את המענה. עוד מילה אחת על החירום ברוח התקופה. הימים האחרונים הוכיחו

לנו שנוכחות ובולטות יש לה משמעות. מהפיגוע הראשון כבר עיבינו את המערך של

הביטחון ביישוב, והפיגוע בבאר שבע זה כבר התמרור האחרון, הוספנו מאבטח בשורה

התחתונה. הוספנו מאבטח ורכב, עד יעבור זעם מבחינתנו, קיבלנו רוח גבית גם מהגזבר

גם מיוסי. בעצם לממש כל מה שאנחנו חושבים שיש לו יכולת לתת מענה בחירום. כינסנו

בנוהל קרב את ועדת הביטחון שיש לה המלצות, האמת שהם רצו להופיע בפניכם ולהציג

כמה דברים. חשבתי שיוסי .... שביקש את זה יהיה כאן, אבל זהו אלה דבריי עד כאן.

מר שלומי שטרית: טוב, אני רוצה להעיר כמה דברים לגבי הנושא של הביטחון. ראשית

אין ספק שרואים נוכחות ואת השיפור שלך דני, ויישר כוח ותמשיך.

5

גב' רונית ד. עייאש: נכון.

מר שלומי שטרית: יחד עם זאת, להבים לצערי הפכה להיות מקור מרכז לשב"חים

באזור הדרום. וזה חברי המועצה צריכים לדעת, שאנחנו כמועצה, כוועדת ביטחון

מאשרים לעשרות שב"חים כל יום לצאת מגדרות היישוב בתחנת הרכבת ולהיכנס דרך

הרכבת. ומדוע? כי אנחנו לא רוצים שהשב"חים שמגיעים מתל אביב למשל ברכבת ייכנסו

לתוך היישוב ויצאו דרך השער. אז יש גדר פרוצה ונכנסים ויוצאים חופשי, וזה אנחנו

עדים בוועדת ביטחון. אז אני רוצה שחברי המועצה יידעו מזה. דבר נוסף צומת להבים

הפכה להיות מרכז גם לשב"חים-

מר יוסף ניסן: איך אתה יודע שהם שב"חים? על סמך מה אתה רושם שב"חים?

מר שלומי שטרית: אף אחד לא בודק אותם, אנחנו רואים מאות הולכים, מאות כל

היום, תאונות שם, הם עומדים שם בצומת עם הטרנזיטים. אף אחד לא בודק, אף אחד

לא יודע, אף אחד לא רואה. אני יוצא מנקודת הנחה שזה שב"חים, ככה כדאי לי על מנת

שאני אוכל להגביר את הביטחון. דבר נוסף, היישוב שלנו מבחינת ביטחון חשוך כולו,

סכסוך גדול של ראש המועצה, שלא יודע לקבל החלטה אל מול הקבלן אל מול היועצים

שלקחו כל כך הרבה יועצים, ועד רגע זה כל היישוב שלנו חשוך. כ-500 נורות שרופות, זה

גם קשור לביטחון חברים. זה קשור לביטחון לאנשים שעושים הליכות וכאלה, ויש עוד

המון המון עבודות, בעיות בביטחון. ואנחנו לא עוזרים לדני. אנחנו רוצים לעזור לדני

שיהיה ביטחון, שיהיה פה תאורה, שהכבישים פה יהיה סגור מה שקורה שם, ואנחנו לא

עוזרים לו. אנחנו מציגים בכניסה 4 רכבים, וזה מה שאנחנו רואים. נכנסים רואים מלא

מלא מלא ניידות וכאלה, וזה מה שקורה למעשה. אני סיפרתי לכם שהגעתי בשעה 3:30

לפנות בוקר, ולצערי היה שומר אחד בכל היישוב, שהוא גם סייר, שהוא גם שומר בכניסה,

שהוא גם נוסע שמזעיקים אותו. ואני מאוד מאוד כעסתי ואני מקווה מאוד שזה לא יחזור

שנית, שיהיה שומר אחד על כל היישוב, גם אם יש ירידה וגם אם יש עלייה. לפחות שיהיו

שומר אחד בכניסה ועוד 2 מסתובבים ושומרים על הילדים שלנו שהם ישנים. תודה רבה

לכם, סיימתי.

מר יוסף ניסן: מצוין.

פרופ' מתי ליפשיץ: אני רוצה להתייחס לשב"חים.

6

מר יוסף ניסן: כן.

פרופ' מתי ליפשיץ: אם זה אכן נכון-

מר שלומי שטרית: כן, זה נכון.

פרופ' מתי ליפשיץ: ומבוסס.

מר שלומי שטרית: מבוסס.

פרופ' מתי ליפשיץ: אם אתה יודע-

גב' רונית ד. עייאש: רואים את זה.

מר יוסף ניסן: מה זה מבוסס? איך ביססת?

פרופ' מתי ליפשיץ: בואו נשמע מה דני יודע על זה.

מר שלומי שטרית: בדיוק. בואו ניתן לדני לדבר.

מר דני ביטון: בסביבות שעה 5:00 ישנה רכבת שמגיעה מהצפון. ברכבת הזו-

פרופ' מתי ליפשיץ: רכבת ב-5:00 בבוקר?

מר שלומי שטרית: 5:00 בערב.

מר דני ביטון: לא, זה אחרי הצהריים.

פרופ' מתי ליפשיץ: כן.

מר דני ביטון: מהרכבת הזו יורדים-

מר שלומי שטרית: עשרות.

7

מר דני ביטון: נקרא להם בני מיעוטים. אני לא יודע להגיד לך כמה-

פרופ' מתי ליפשיץ: ב-5:00 אחרי צהריים?

מר דני ביטון: כן מגיעים, כל מי שעובד בצפון-

מר יוסף ניסן: מאזור המרכז.

מר דני ביטון: מאזור המרכז. הבוס שלו לא רוצה להסיע אותו עד לכאן, מגיע

ברכבת יורד בסוף בלהבים, ומפה מתפזר. חלקם הולכים באמת כמו ששלומי אומר

לצומת להבים עולים על הסעות-

מר שלומי שטרית: קורעים את הגדר.

מר דני ביטון: חלקם, אני לא יודע להגיד לך באחוזים, הולכים גם לרהט, כי חלקם

תושבי רהט. כמה מהם שב"חים כמה מהם עם אישורים-

מר יוסף ניסן: הסיכוי שהם יהיו שב"חים-

מר דני ביטון: אני לא יודע.

מר שלומי שטרית: אף אחד לא יודע.

מר יוסף ניסן: מה הסיכוי שהם-

מר שלומי שטרית: ... בבדיקה.

מר יוסף ניסן: דני, מה הסיכוי שהם שב"חים?

מר שלומי שטרית: הוא לא יודע.

מר דני ביטון: אני לא יודע, ואני אגיד לך משהו-

8

מר שלומי שטרית: הוא לא יודע, מאיפה הוא יודע, מישהו בדק אותם?

מר דני ביטון: אני אומר לך משהו כזה, לא יעלה שב"ח לרכבת, יש בידוק.

מר יוסף ניסן: בדיוק.

מר שלומי שטרית: מה?

מר דני ביטון: שב"ח לא יעלה לרכבת כי יש בידוק. שתיים, הוא עובד במקום

עבודה מסודר, הם עובדים באתרי בנייה. אבל-

פרופ' מתי ליפשיץ: 2 נקודות שבדיוק אני חושב עליהם-

מר יוסף ניסן: אין שב"ח אחד, אחד, אחד.

פרופ' מתי ליפשיץ: ... בעל מקום עבודה לא יסכן את העבודה שלו-

מר דני ביטון: 10,000 ₪.

פרופ' מתי ליפשיץ: וישלח את השב"חניק שלו לנסוע ברכבת, שמא ייתפס ואני סוגר

את העסק. לכן אם החבר'ה האלה הלא חוקיים עובדים במקומות מסודרים, לא יכול

להיות שזה יהיה ברכבת-

מר יוסף ניסן: אגב כדי להיכנס לרכבת הם צריכים לעבור בידוק.

מר שלומי שטרית: אני לא יודע מתי, אם זה סוחר סמים שהעביר מריחואנה ועבר לתל

אביב או לא. אין ביקורת, אף אחד לא יודע.

פרופ' מתי ליפשיץ: במשפט הראשון של הדברים שלי.

מר שלומי שטרית: כן.

9

פרופ' מתי ליפשיץ: אני רק רוצה להגיע למשפט השני, לא יותר. רכבת ישראל אם

נכנסים שב"חים, זה צריך להיות במיעוט שבמיעוט.

מר יוסף ניסן: אין דבר כזה.

פרופ' מתי ליפשיץ: זה צריך להיות במיעוט שבמיעוט, כי יש על זה ביקורת מאוד חזקה.

מר יוסף ניסן: לא, הוא עובר בידוק.

פרופ' מתי ליפשיץ: מה שאני אומר זה, אולי זה נכון, אבל על עוד שזה לא בדוק-

מר שלומי שטרית: לא בדקנו, אנחנו לא יודעים לא לכאן-

מר יוסף ניסן: אבל אתה אמרת, לפני דקה אמרת שזה בדוק.

מר שלומי שטרית: פרוץ, היישוב פרוץ

מר יוסף ניסן: לפני דקה אמרת שזה בדוק.

מר שלומי שטרית: אני יוצא מנקודת הנחה-

מר יוסף ניסן: אתה אמרת בדוק.

פרופ' מתי ליפשיץ: רגע יוסי, אני לא מתכוון להיכנס פה... חדש. מה שאני רוצה להגיד

זה... ונותנים סימן קריאה מאחוריו, זה צריך להיות בדוק. אז יכול להיות שאתה צודק

תיאורטית, אבל מעשית זה לא נבדק.

מר שלומי שטרית: אז אני רוצה לשאול, עליך זה מוסכם הדבר. שהם... את הגדר

מנסים להוציא, זה מוסכם עליך, מקובל עליך?

פרופ' מתי ליפשיץ: המשפט שלהבים הוא מרכז של שב"חניקים-

מר שלומי שטרית: כן.

10

פרופ' מתי ליפשיץ: קשה לי לקבל את המשפט הזה.

מר שלומי שטרית: אני אסביר לך, בצומת להבים-

פרופ' מתי ליפשיץ: אז-

מר שלומי שטרית: פשוט אתה לא מודע למה שקורה, אני אסביר לך מה שקורה.

פרופ' מתי ליפשיץ: לא, אני מודע.

מר שלומי שטרית: לא, לא, אתה לא מודע.

פרופ' מתי ליפשיץ: להבים מרכז של שב"חניקים?

מר שלומי שטרית: כן. אני אגיד לך. צומת להבים הפכה להיות מרכז דרך חברון, אתה

לא רואה את הטרנזיטים שחונים שם כל לילה?

גב' עדנה זטלאוי: נכון, נכון.

מר שלומי שטרית: אתה לא רואה את הטרנזיטים ואת התאונות שם?

פרופ' מתי ליפשיץ: ... שהם נכנסו לרכבת והם באמת שב"חניקים וכו'.

מר שלומי שטרית: מישהו בדק את זה? אתה בדקת?

פרופ' מתי ליפשיץ: אז אם אתה לא בדקת, אל תגיד שזה שב"חניקים.

מר שלומי שטרית: אני רוצה לצאת מנקודת הנחה שכן-

פרופ' מתי ליפשיץ: תגיד אולי.

מר שלומי שטרית: אתה יוצא...

11

פרופ' מתי ליפשיץ: אתה תגיד שאולי זה שב"חניקים.

מר שלומי שטרית: לטמון את ראשך בחול, תטמון את ראשך בחול. אני לא טומן את

ראשי בחול, אני צריך לבדוק לראות מי נכנס דרך גדר, ומי יוצא דרך גדר.

פרופ' מתי ליפשיץ: זה לא לוויכוח. אני רק אומר אם אתה אומר משהו צריך

,reference צריך ביקורת.

מר שלומי שטרית: אין ביקורת, זה בדיוק שאין ביקורת.

פרופ' מתי ליפשיץ: צריך בדיקה, אם אין תגיד אולי.

מר יוסף ניסן: אגב מה אתה רוצה שאנחנו בלהבים נבדוק מה קורה בצומת

להבים? זה מה שאתה רוצה? מה שהשומרים שלנו שאני אתה?

מר שלומי שטרית: אני אגיד לך מה אני רוצה-

מר יוסף ניסן: מי אתה רוצה בדיוק שיבדוק?

מר שלומי שטרית: אני רוצה שהגדרות יהיו סגורים, לא יעברו וייכנסו וילכו. כמו שהם

יצאו הם גם יכולים להיכנס.

מר יוסף ניסן: רגע, רגע, נניח שזה סגור והם נכנסים ליישובים ויוצאים, כי היישוב

פרוץ נכון?

מר שלומי שטרית: כן.

מר יוסף ניסן: אז מה מצאת בדיוק בפרצה הזאת בגדר?

מר שלומי שטרית: אני אגיד לך, כי אם מישהו ירצה לעשות פיגוע-

מר יוסף ניסן: באמת אני רוצה להבין את הרציונל.

12

מר שלומי שטרית: אם מישהו ירצה לעשות פיגוע, הם יודעים שהם יכולים להיכנס

דרך שם-

מר יוסף ניסן: אבל הם יכולים להיכנס מכל מקום ברגל.

מר שלומי שטרית: זו יכולה להיות...

מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי היישוב פרוץ שלא נתבלבל.

פרופ' עפר לוי: אם מתקדמים לאורך הנסיעה-

מר יוסף ניסן: בכל היישוב-

מר שלומי שטרית: לא, זה גם-

מר יוסף ניסן: כולו, כולו אפשר להיכנס ברגל היום, נכון?

מר שלומי שטרית: כן.

מר יוסף ניסן: אז מה עכשיו אתה לקחת את הנקודה הזאת הספציפית ואמרת

וואוו איזה דבר זה.

פרופ' מתי ליפשיץ: אם המשטרה לא יודעת לעשות סדר עם צומת להבים-

מר יוסף ניסן: כן בדיוק.

פרופ' מתי ליפשיץ: שהכול גלוי שם, והכול גם מלוכלך גם מי שמגיע לצומת להבים

רואים הכול. אם המשטרה לא יודעת לעשות סדר עם האנשים שם ולבדוק, אז מי הקב"ט

יעשה את זה? אם משטרת ישראל הגדולה-

מר יוסף ניסן: למי אתה בא בטענות אני רוצה באמת להבין? למי אתה בא בטענות

על צומת להבים.

13

מר שלומי שטרית: אני בא קודם כל ראשית שהגדרות שלנו ביישוב פרוצים.

מר יוסף ניסן: אבל כל היישוב פתוח שלומי.

מר שלומי שטרית: יש גדר פרוץ לא קשור,

מר יוסף ניסן: זה שאתה סרטון אתה עושה...

מר שלומי שטרית: ... בחניון של הרכבת והם באים וקורעים את הגדר ועוברים

וחוזרים ונכנסים ויוצאים-

מר יוסף ניסן: אבל שלומי.

מר שלומי שטרית: אם אתה חושב שזה בסדר נעבור לנושא הבא.

מר יוסף ניסן: שלומי כל היישוב פתוח, כל היישוב פתוח.

מר שלומי שטרית: לא גדר, לא באים וקורעים גדר ונכנסים ויוצאים, לא כך. וכל יום,

וזה גדל.

פרופ' מתי ליפשיץ: על צומת חולשת המשטרה, ואם המשטרה היא חסרת אונים עם

צומת להבים, מה אפשר לבקש מקב"ט או מכל אחד אחר מה?

מר שלומי שטרית: לסגור את הגדרות שם.

פרופ' מתי ליפשיץ: בצומת להבים יש שמה-

מר שלומי שטרית: לסגור את הגדרות.

מר יוסף ניסן: אבל אם סגרת את הגדר הם ייכנסו ליישוב ויצאו, אז אתה מעדיף

אותם שייכנסו ליישוב.

14

מר שלומי שטרית: כן.

מר יוסף ניסן: כן, מצוין.

מר שלומי שטרית: בוודאי, לא דרך גדר.

מר יוסף ניסן: הגיוני, הגיוני.

מר שלומי שטרית: בוודאי, לא דרך גדר.

פרופ' עפר לוי: ... את הגדר הזאת יוסי, אם מתקדמים קצת אין גדר, אין גדר...

מר שלומי שטרית: הכול גדר, זה הכול גדר.

מר יוסף ניסן: אתה אומר-

מר שלומי שטרית: יש שם חניון סגור בגדר.

מר יוסף ניסן: אתה אומר שאתה מעדיף שהשב"חים האלה, שאתה קורא להם

שב"חים ייכנסו ליישוב ויצאו-

מר שלומי שטרית: בוודאי. מה שאני בא אליך הביתה אני נכנס דרך הגדר או דרך

הדלת?

מר יוסף ניסן: זאת אומרת אתה רוצה את השב"חים בתוך היישוב.

מר שלומי שטרית: אני לא רוצה את השב"חים בתוך היישוב, אני רוצה שהם ייצאו

מהגדר מהשער וייכנסו מהשער, לא דרך גדר.

מר יוסף ניסן: הבנתי, אז זה מפריע לך הגדר הזאתי-

מר שלומי שטרית: בוודאי, הגדר פרוצה שם.

15

מר יוסף ניסן: אבל כל היישוב פרוץ שלומי, אתה לא מבין? הם יעשו סיבוב.

מר שלומי שטרית: לא כל היישוב, שם יש גדר יוסי, גדר ממש-

מר יוסף ניסן: אבל אם הם יעשו סיבוב של 100 מטר הם יוכלו לצאת ברגל.

מר שלומי שטרית: טוב, לא נגמור עם זה הלאה.

מר יוסף ניסן: לא הבנתי-

מר שלומי שטרית: רציתי שחברי המועצה יידעו מזה, כי הם לא יודעים כלום, אז

לפחות שיידעו... הלאה.

לסעיף 2 - דיווח ראש מועצה.

מר יוסף ניסן: טוב, דיווח ראש מועצה. אתה משוחרר דני.

מר שלומי שטרית: ביי דני.

גב' עדי זנד: שיהיה לנו חג רגוע אמן.

מר יוסף ניסן: אני קודם כל מעדכן שנושא גני הילדים תפס תאוצה, נחתם חוזה

עם הקבלן, יש קבלן זוכה דרך משכ"ל, אנחנו נערכים. היעד שלנו זה להוריד את מספר

הילדים בגנים ל-,25 זה היעד שלנו. אם יהיו גנים או לא יהיו גנים, אנחנו צריכים לעמוד

ביעד שלנו זה מה שחשוב. ולכן אנחנו נערכים לזה שאם הגנים לא יהיו מוכנים וכפי שזה

נראה כרגע בלוחות הזמנים האלה, זו באמת תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית להעמיד

את הגנים בזמן בספטמבר. לכן אנחנו מכשירים 2 מקומות נוספים, אחד בבית הספר שיש

לנו כיתה פנויה שנוכל בה לשכן את הילדים, ואת מועדון טבלן שאנחנו נוכל גם אותו

להשמיש לטובת גן, כמובן זה בשיתוף פעולה עם חב"ד, הם גם יממנו חלק מהשיפוץ

והתאמה של המקום לגן חב"ד, ואז נוכל להוריד את הילדים ל-,25 ולא נהיה תלויים

בסיום הפרויקט בספטמבר.

16

גב' זהבה הראל: רק אני אדייק, הגן-

גב' רונית ד. עייאש: על הדרך.

גב' זהבה הראל: רק הגן הוא לא של חב"ד, הוא גן של ממ"ד של משרד החינוך אבל

יחד עם רשת חב"ד.

מר יוסף ניסן: כן.

פרופ' מתי ליפשיץ: אם אתם מדברים על גנים, אני רוצה להזכיר משהו שעוד לא

הגשימו אותו. לפני הרבה הרבה חודשים אנחנו דיברנו שוועדת חינוך והיו"ר של ועדת

חינוך והשתיקו אותי כל הזמן, מחכים שמנהלת מחלקת חינוך תיכנס ועוד אלף תירוצים,

אין לי מילה אחרת להגיד. היו צריכים להגיש לנו לחברי המועצה תכנית על ראיית

החטיבה ראיית התיכון, אנחנו עובדים על זה, אנחנו עובדים על זה -24/7

גב' רונית ד. עייאש: הוועד מעורב, דיברנו עם הוועד.

פרופ' מתי ליפשיץ: ואפילו מישהו העלה פה את המחשבה הנכונה, שלפני שמכתיבים

לנו תכניות הם צריכים קודם להציג לנו, ואנחנו צריכים לקבל החלטות. הנה כבר עברו

כל כך הרבה חודשים, המילים נשארו מילים, בלה בלה בלה נשאר בלה בלה בלה...

מר יוסף ניסן: %.100 את רוצה להתייחס לזה?

פרופ' מתי ליפשיץ: אין מה להתייחס היינו צריכים...

מר יוסף ניסן: בסדר.

פרופ' מתי ליפשיץ: אל תחפשו עוד פעם תירוצים. השאלה שלי אחרת, יש לכם, הבאתם

לנו תכנית? לא. אל תחפשו לי תירוצים נוספים.

מר שלומי שטרית: דיבורים, דיבורים, רק דיבורים.

גב' זהבה הראל: לא, לא, אני לא עסוקה בתירוצים. אבל באחת הישיבות כאן כן

17

הוצג הקמת חטיבת ביניים ותיכון, יתרונות וחסרונות, נתונים. כן הצגתי אני כאן

במליאת המועצה.

גב' עדנה זטלאוי: בישיבה הראשונה שלך אם אני לא טועה.

גב' זהבה הראל: בישיבה הראשונה שלי של המליאה אכן הוצג.

גב' עדי זנד: אבל לא נבנתה שום תכנית, אמרתם שאתם...

פרופ' מתי ליפשיץ: אני לא זוכר שזה בא לדיון.

גב' עדי זנד: זה לא בא לדיון.

גב' רונית ד. עייאש: בדיוק, זה היה נתונים.

פרופ' מתי ליפשיץ: אני לא זוכרת שאנחנו הצגנו את הדיון, יכול להיות שהייתה הצגה

חד צדדית, אבל לא נעשה דיון בין חברי המועצה על איזה שהיא הצגה שהיא לחלוטין

הייתה אולי חד צדדית. אולי הייתי בה, אולי לא הייתי בה, לא זאת הנקודה. הנקודה

שזה נושא שהיה צריך לעלות לדיון בעד, נגד, מה כן, מה לא, איפה אנחנו עומדים.

והדברים רצים אנחנו עוד מעט כבר מגיעים לדצמבר .2022

מר יוסף ניסן: אמרנו שנעשה איחוד, קודם כל רצינו לדעת מה עמדת ועדות

החינוך, גם היסודי וגם העל יסודי, והם נפגשו גם ביחד, היו כבר 2 ישיבות, בסדר? אנחנו

בישיבה הבאה אמורים לסגור את הנושא הזה, ולהביא אותם הצעה למליאה. ככה זה

עובד.

פרופ' מתי ליפשיץ: אם לא הייתי אומר את זה-

גב' עדי זנד: אין החלטה.

פרופ' מתי ליפשיץ: אז הייתם גם כן מתכוונים להביא לישיבה הבאה.

מר יוסף ניסן: לא, הוועדות הם ועדות ממליצות, כל ועדה אגב היא ועדה ממליצה

18

בפני המועצה, ואז המועצה דנה, ככה זה עובד.

פרופ' מתי ליפשיץ: רגע, לא תקין שאני מעלה את זה ורק עכשיו אומרים לי במועצה

הבאה, ואם אני אעלה את זה בעוד חודשיים יגידו במועצה הבאה, ואם הייתי מעלה את

זה לפני חודשיים היו אומרים לי במועצה הבאה. חבר'ה תהיו רציניים, יכול להיות שאת

הצגת, בטח הייתה מצגת מצוינת כמו שאת עושה תמיד, זה צריך לבוא לדיון. זה לא א,

ב, ג, ד, ה, ו עוברים לנושא הבא. זה לא בא לדיון, זה היה צריך לבוא לדיון, מאוד לא

תקין, ומאוד לא תקין גם שאני צריך להעלות את זה היום ואז תכתבי תשובה בפגישה

הבאה אנחנו, הרי אם לא הייתי מעלה את זה, לא היו מעלים את זה. אז להיות רציני

במילים שמדברים עליהם, בטח בהבטחות.

מר יוסף ניסן: טוב בסדר.

גב' עדי זנד: אפשר להתייחס לנושא של הגנים?

מר יוסף ניסן: כן בבקשה.

גב' עדי זנד: בסדר. שוב במסגרת, גנים גני ילדים. כשישבנו פה בישיבה שהצגת

זהבה את הנושא של אשכול הגנים, הייתה פה אמירה חד משמעית, ב-1.9 אשכול הגנים

יעבוד. ועוד אמרת, זאת הבטחה שלי שב-1.9 יהיה פה אשכול גנים שיעבוד, ומול ההבטחה

הזאת גם אנחנו הצבענו בעד, כי כולנו בעד זה שיהיו 25 ילדים בגן, ושיהיה אשכול גנים-

מר יוסף ניסן: אני מתקן אותך, לא הצבענו.

גב' עדי זנד: סליחה, סליחה, אני מדברת עכשיו, בסדר?

מר יוסף ניסן: לא, אני רק מתקן. לא, אל תתקן אותי באמצע, אתה רוצה לתקן

אותי, תתקן אותי בסוף. תן לי גם את הכבוד לדבר. בכל מקרה הייתה פה הבטחה חד

משמעית עם התחייבות, ואפשר להיכנס לפרוטוקול הזה ולשמוע את ההתחייבות ב-1.9

יעבדו 4 גנים, אשכול גנים חדש יעבוד. יש לנו את כל ההיתרים, יש לנו את כל האישורים,

יש לנו את כל התקציבים, כל מה שאנחנו צריכים זה את התוספת המזערית שעליה אנחנו

פותחים את התב"ר. זאת הייתה ההתחייבות אנחנו יושבים עכשיו ובהינף יד אומרים

לנו, לא, זה לא יהיה ב-.1.9 אז עכשיו אנחנו נכשיר מקומות אחרים, נוציא כסף במקומות

19

אחרים כדי לעשות מהלך ביניים, כדי שבעזרת השם מתי שהוא יהיה לנו את הגנים האלה.

אני חושבת שזה כאילו מתחבר לי למה שאמר עכשיו מתי, וסליחה מתי שאני ממשיכה

איזה שהוא קו. יש לי הרגשה מאוד שהזנב מכשכש בכלב. ואנחנו מוצאים את עצמנו כל

הזמן נגררים לתוך דברים מול הבטחות שלא מתממשות, וזה לא משנה אם זה דיון

שהתקיים פה, או אם זו הבטחה שיהיו גנים, אם זו אמירה מסוג אחר. אני חושבת שאם

אנחנו מסתכלים לאורך זמן, זאת רוח הדברים פה. ולכן זה באמת לא ממש משנה אם

באים או לא באים, אם משתתפים בדיונים או לא משתתפים, אם יושבים פה 3 שעות או

4 שעות. זה לא ממש משנה, כי ממילא מה שקורה בפועל, שונה לגמרי מכל ההחלטות

שאנחנו מקבלים, אז חבל על הזמן שלנו. באמת אני אומרת, ולא פלא שהשורה הזאת

ריקה כמעט לגמרי.

מר יוסף ניסן: טוב, אפשר לענות לך.

גב' רונית ד. עייאש: לא, עכשיו אני.

מר יוסף ניסן: רגע, רגע, אני רוצה להשיב לה.

גב' עדי זנד: אתה יכול להשיב לי.

מר יוסף ניסן: ראשית קודם לא הצבענו בעד הגנים, אני מתקן אותך.

גב' עדי זנד: לא הצבענו.

מר יוסף ניסן: לא הייתה הצבעה. לא הייתה הצבעה, אז בואי נדייק.

גב' עדי זנד: הייתה הצבעה על התב"ר.

מר יוסף ניסן: רגע, בואי נדייק.

גב' עדי זנד: הייתה הצבעה על התב"ר.

מר יוסף ניסן: איזה תב"ר? לא היה תב"ר, הכסף כבר אושר.

20

גב' עדי זנד: לא, לא, לא, לא, לא נכון.

מר יוסף ניסן: איזה תב"ר?

גב' עדי זנד: היה תב"ר, היינו צריכים-

מר יוסף ניסן: היה תב"ר שאישרנו לגני ילדים חגית?

גב' חגית מ. מימון: לא.

מר יוסף ניסן: לא אישרנו.

גב' עדי זנד: היה תב"ר לגני ילדים.

מר יוסף ניסן: בואו נתקדם חברים.

גב' חגית מ. מימון: זה אותו תב"ר מ-.2018

גב' עדי זנד: אה אותו תב"ר מ-2018 שאמרתם שהוא תקף ויהיה גנים-

מר יוסף ניסן: נכון.

גב' עדי זנד: ואתם... אותו-

מר יוסף ניסן: אז לא הייתה הצבעה.

גב' רונית ד. עייאש: מה זאת אומרת? ודנו בו.

גב' עדי זנד: ודנו בזה.

מר יוסף ניסן: לא הייתה הצבעה.

גב' רונית ד. עייאש: ודנו בזה.

21

מר יוסף ניסן: בסדר, אני אמרתי שלא הייתה הצבעה. ... תיקנתי אותך, בואו

נתקדם.

גב' רונית ד. עייאש: זה לא משנה, זה עדיין אותו תב"ר.

מר יוסף ניסן: אני לא סיימתי אבל לדבר, עכשיו אני מדבר, אבל עכשיו אני מדבר.

גב' עדי זנד: מעולה. הייתה פה התחייבות.

מר יוסף ניסן: אני לא הפרעתי לך נכון? ביקשת שאני לא אפריע לך, אז לא הפרעתי

לך.

גב' עדי זנד: אני מקשיבה.

מר יוסף ניסן: יופי. עכשיו לגבי גני הילדים, בעבר אנחנו הבנו שהיה היתר לגני

הילדים שכבר תוכננו אז. וזה באמת היה במצב של כמעט היתר. הסתבר לנו שצריך

להוציא היתר חדש, ולא רק היתר חדש, אלא התנאים שונו, ועכשיו צריך ברישוי זמין

צריך להקליד מחדש את הנתונים, שזה דורש היתר חדש ועדכון של כל היועצים על

העבודות שלהם.

גב' זהבה הראל: בגלל העיכוב.

מר יוסף ניסן: בגלל-

גב' זהבה הראל: של 2015 לא מהשנה.

גב' רונית ד. עייאש: זאת אומרת שהבאתם לדיון משהו שלא היה נכון.

גב' זהבה הראל: היה נכון לגמרי.

גב' רונית ד. עייאש: הוא לא היה נכון.

22

גב' עדי זנד: לא נכון.

גב' רונית ד. עייאש: כי אם אמרת שהיה היתר ולא היה תקף, היית צריכה לאשר את

הכול. לוחות הזמנים שנגזרו ממנו הם שונים לגמרי, הבאתם נתונים לשולחן שלא היו

כמו שהם.

מר יוסף ניסן: בסדר, אנחנו חשבנו שאפשר, התייעצנו. המהנדס הקודם אמר לי

שאפשר, בקיצור-

גב' רונית ד. עייאש: אה כי אתה לא מדבר עם המהנדס הנוכחי, אז הלכת למהנדס אחר.

מר יוסף ניסן: בקיצור-

גב' רונית ד. עייאש: לא, לא הבנתי.

מר יוסף ניסן: אבל למה את מפריעה לי.

גב' רונית ד. עייאש: כי עכשיו-

מר יוסף ניסן: אבל אני מדבר עכשיו, אבל את רוצה להעיר לי, אז תעירי לי. למה

את מפריעה לי?

גב' רונית ד. עייאש: אין בעיה.

מר יוסף ניסן: בקיצור נדרש היתר חדש, זה לקח זמן, וזה המצב. זה לא משנה.

אתם נתפסים עכשיו שאם יהיו גנים או לא יהיו גנים, מה זה רלוונטי?

מר שלומי שטרית: ...

מר יוסף ניסן: רגע, אבל תן לי לסיים, אני לא סיימתי.

מר שלומי שטרית: אין להם גנים.

23

מר יוסף ניסן: אבל אני לא סיימתי.

מר שלומי שטרית: שנה שלמה בלי גנים.

מר יוסף ניסן: אני לא סיימתי, מה זה קשור... עכשיו.

מר שלומי שטרית: מה זה לא נכון? מה לא נכון?

מר יוסף ניסן: אנחנו רוצים לעמוד, אנחנו שמנו לעצמנו-

מר שלומי שטרית: אין... ואין כלום.

מר יוסף ניסן: אנחנו שמנו לעצמנו יעד להפחית את מספר הילדים בגנים ל-,25

ובזה אנחנו רוצים לעמוד. ואז-

גב' רונית ד. עייאש: זה יעלה ככול שיעלה.

מר יוסף ניסן: אבל אני לא הפרעתי לך אלוהים ישמור.

גב' רונית ד. עייאש: זה מה שאתה אומר. יעלה כמה שיעלה.

מר יוסף ניסן: אפשר לסיים לדבר? אפשר לסיים לדבר בלי שתפריעו? אפשר? או

שבאתם להפריע, אני לא הבנתי. תנו לסיים לדבר. זה משהו כאילו. מה שאתם מבקשים

לעצמכם אתם לא מחילים עליי, אז בסדר. בקיצור ולעניין, מה שייקרה היה וכנראה שלא

נעמוד, אז יהיו גני ילדים חליפיים עד שיהיה, יש כיתה בבית הספר-

גב' עדי זנד: וכמה זה יעלה לנו גני ילדים חילופיים?

מר יוסף ניסן: יש כיתה בבית הספר, פתאום אכפת לך עכשיו כמה זה יעלה?

מר שלומי שטרית: בטח שזה אכפת.

גב' עדי זנד: מה?

24

מר יוסף ניסן: בסדר הבנתי. בסדר, בסדר, %.100

מר שלומי שטרית: לך אכפת.

מר יוסף ניסן: מצוין.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: מעולה, אחריות, כן חברי המועצה אחראיים.

מר שלומי שטרית: ... עוד מאות אלפי שקלים.

מר יוסף ניסן: אחראיים.

מר שלומי שטרית: לו אכפת. אתה אכפת לך...

מר יוסף ניסן: בבית הספר יש גן שאפשר להכשיר אותו באופן מיידי, לא נדרשת

השקעה, בגן של טבלן כן נצטרך להשקיע. וחב"ד מוכנים להשקיע את הכסף הזה. אז יכול

להיות שאפילו לא נצטרך להוסיף כסף, אם כבר מדברים על כסף. אז בואו-

מר שלומי שטרית: אנחנו מכירים את זה.

מר יוסף ניסן: בואו נכנס לפרופורציות.

מר שלומי שטרית: כן, הם ישקיעו-

גב' עדי זנד: יש כל כך הרבה שזה לא בעיה.

מר יוסף ניסן: אז זהו סיימנו את הנושא של הזה. מי שיש לו משהו להגיד.

מר שלומי שטרית: כן, לי יש מה להגיד.

25

גב' עדי זנד: לא, אני רוצה רגע להגיד משהו לזהבה.

מר שלומי שטרית: רונית, יש לי הרבה מה להגיד.

גב' עדי זנד: וזהבה אני חושבת, באמת אני מעריכה אותך מאוד המון שנים. ואני

חושבת שכשאת נותנת את המילה שלך, אני מסתכלת לך בעיניים ואני מאמינה לך,

אמיתי. עזבי אותי מכל הפוליטיקות. אל תזלזל במה שאמרתי עכשיו בבקשה. אני אומרת

את זה בשיא הרצינות. אם את לא יכולה לעמוד מאחורי משהו, אז אל תגידי, כי כשאת

אומרת לי: עדי, אני מבטיחה לך אני מתחייבת בפניך, אני את הקול שלי שמה על בסיס

הידע וההיכרות והמקצועיות שלך.

גב' זהבה הראל: את רוצה שאני אשיב לך באמת?

גב' עדי זנד: כן.

גב' זהבה הראל: אז אני אגיד לך, גני ילדים לא נבנים רק על ידי חינוך. בינוי-

גב' עדי זנד: ברור.

גב' זהבה הראל: הוא גם תלוי הנדסה.

גב' רונית ד. עייאש: אבל באתם לדיון הזה ואמרתם-

גב' זהבה הראל: רגע שנייה.

גב' רונית ד. עייאש: אמרתם ספטמבר.

גב' זהבה הראל: שנייה.

גב' רונית ד. עייאש: לא באתם זה, באתם כולכם-

גב' זהבה הראל: אבל אני...

26

גב' רונית ד. עייאש: לחברי המועצה.

גב' עדי זנד: תני לה רגע לדבר.

גב' זהבה הראל: ואכן נעשתה הרבה מאוד עבודה גם יחד, גם במקומות שהנדסה לא

היה מעורב, כדי שהדבר הזה יצא לפועל ב-.1.9 הגנים ייבנו, אנחנו כבר מאוד קרובים

ליעד, הם לא יהיו ב-1.9 זה נכון. וכאשר אמרתי לכם את מה שאמרתי לכם ברמת תכנית,

לשם אנחנו-

מר יוסף ניסן: מכוונים.

גב' זהבה הראל: לשם הצבנו את היעד. אבל יש דברים שלעיתים אתה, גם את יודעת,

כי את ניהלת הרבה דברים בחיים. יש תכנון, אתה מתכוון לעמוד בתכנון, ביעד שקבעת

לעצמך, ומימוש היעד יתעכב להערכתי בכחודשיים. ה-1.9 הוא מאוד משמעותי, לכן גם

אני חסר לי המימוש הזה של היעד ב-,1.9 אבל לעיתים יש עיכובים שאתה לא צפית אותם.

מבחינתנו תהליך קבלת ההיתרים היה, אף אחד לא תיאר לעצמו שעכשיו ידרשו בגלל

שעבר הרבה זמן, אפילו בהנדסה לא ידעו את זה. בגלל שעבר הרבה זמן צריך לחדש את

ההיתר. הכול מוכן ומחכים להיתר. אז את יכולה להמשיך ולסמוך עליי.

גב' רונית ד. עייאש: 2 התייחסויות-

גב' עדי זנד: מה זה?

גב' זהבה הראל: אני אומרת אז את יכולה להמשיך ולסמוך עליי.

גב' רונית ד. עייאש: אנחנו שם, קודם כל ברכות על ה-

גב' עדי זנד: אני לחלוטין.

גב' רונית ד. עייאש: איך אומרים על היציבות בבית הספר ברכות, זה הישג משמעותי.

גב' עדי זנד: זה בהחלט הישג משמעותי שלך.

27

גב' רונית ד. עייאש: זה באמת הישג משמעותי-

מר שלומי שטרית: נכון, היא הצליחה להכשיר את המנהלת.

גב' רונית ד. עייאש: נתת פה רוח גבית לארגון לעיצוב בית הספר בלהבים, ואני מברכת

על זה במלוא הפה, באמת זה יציבות שאנחנו צריכים וחשובה לנו, אחד. אבל זו באמת

הערת שוליים. הנושא השני בעניין, אנחנו דנים באופציות, זאת אומרת בניית שכונת

שרונית לא הפתיעה אף אחד, היא שם כבר 4 שנים 5 שנים. זאת אומרת קצב האכלוס גם

אותו חזינו. זאת אומרת לא הייתה סיבה מלכתחילה להגיע ל-30 ו- ילדים בכיתה. אם

הייתה תכנית, אם הייתה עשייה, אם היה שיח בין הבינוי לבין ראש המועצה. מכיוון

שהוא לא קיים, אז מתגלים כמו שהודה כרגע ראש המועצה, הוא מדבר עם מהנדסים

חיצוניים, העיקר שלא לדבר עם המהנדס הנוכחי, שאיך אומרים סיים להופיע בישיבות

המועצה וצר לי על כך מאוד, כי יש נושא בינוי והקמה שהוא צריך לקחת חלק. אבל

כנראה שהוא נושל סופית מהארגון. אבל שום דבר לא היה מפתיע.

גב' עדנה זטלאוי: הוא שייך לארגון, הוא ממשיך לקבל משכורת בארגון.

גב' רונית ד. עייאש: זה הגזברית צריכה לקבל פה המלצה-

מר יוסף ניסן: מי נישל? מה נישל?

גב' חגית מ. מימון: אני? מה אני יכול לעשות-

גב' רונית ד. עייאש: עצם העובדה שהוא לא מופיע באף ישיבות כבר מספר חודשים, מה

זאת אומרת. אני מופיעה פה כל ישיבה-

מר יוסף ניסן: הוא לא הגיע היום לעבודה, מה את רוצה?

גב' רונית ד. עייאש: אני רואה מי מגיע, בסדר?

גב' עדנה זטלאוי: הוא חולה.

מר יוסף ניסן: הוא חולה, הוא הודיע שהוא חולה היום, מה את רוצה?

28

גב' רונית ד. עייאש: אין בעיה. אז בריאות. קודם כל בריאות.

פרופ' מתי ליפשיץ: מי חולה?

מר יוסף ניסן: אלעד.

גב' רונית ד. עייאש: אלעד, הוא חולה.

פרופ' מתי ליפשיץ: הוא כותב ל-

גב' רונית ד. עייאש: בכל השבוע, בשבוע הראשון של החודש הוא חולה.

פרופ' מתי ליפשיץ: בכל מקרה הוא כותב לי כרגע וואטסאפ שהוא תפוס ....

גב' עדנה זטלאוי: נכון.

גב' עדי זנד: בגן, הוא תפוס בגן.

גב' רונית ד. עייאש: בריאות, בריאות.

גב' עדי זנד: באיזה גן בשרונית או בזה?

פרופ' מתי ליפשיץ: הוא תפוס בכל הגנים.

גב' רונית ד. עייאש: בדיוק. בריאות.

פרופ' מתי ליפשיץ: הוא תפוס בגב ולאשתו יש יום הולדת היום.

גב' רונית ד. עייאש: מעולה, בריאות ושמחה.

פרופ' מתי ליפשיץ: אבל זה לא, אבל הדברים שאת מדברת על הקשר בין יוסי לבין

אלעד-

29

גב' רונית ד. עייאש: זה לא תקין.

פרופ' מתי ליפשיץ: כולנו יודעים מה הקשר.

גב' רונית ד. עייאש: בדיוק. זאת אומרת כשראש המועצה מודה ואומר אני מתייעץ עם

המהנדס הקודם בנושא, תבינו כמה זה מביא לגיחוך את האירוע שמתרחש ביישוב הזה.

מר יוסף ניסן: זה הרבה בזכותך דרך אגב.

גב' רונית ד. עייאש: אין בעיה, מצוין. אז אני שמחה שאני תורמת לחוסר היכולת שלך

לבצע דברים. באמת זה מוכיח את היכולת שלך להוביל צוות וניהול והובלה של מערכת.

מר יוסף ניסן: את מאמינה במה שאת אומרת גם, נכון?

גב' רונית ד. עייאש: אני מאוד שמחה. אתה מפריע לי, אני באמצע. ודבר שני שום דבר

לא הפריע בלוחות הזמנים. הבטחתם פה, לא בדקתם כשבאתם לפה, אני מצטערת זה

עכשיו. מה קורה? כסף הולך להיזרק על זמניות.

גב' זהבה הראל: ממש לא.

גב' רונית ד. עייאש: תקציב מקוצץ, התב"רים קטנים-

גב' זהבה הראל: ממש לא, ממש לא.

גב' רונית ד. עייאש: מה זאת אומרת? את תבני 4 ועוד ה-2 האלה שתשמישי אותם. זאת

אומרת מעתה ועדי עד 6 גנים יופעלו. בבקשה אני אשמח לקבל.

גב' זהבה הראל: הגנים האלה המבנים האלה, אנחנו נזדקק להם. מבנה אחד הגן

הרביעי, הוא נמצא בבית הספר.

גב' רונית ד. עייאש: הבנו ברור.

30

גב' זהבה הראל: ואנחנו צריכים אותו, בעזרת השם כשהגנים ייבנו, כן יש תכנית

להוציא לפחות 2 גנים מבית הספר, כדי לאפשר את ההתחדשות ואת הלמידה החדשנות

הפדגוגית בבית הספר. הם פותחים שם מרחבי למידה וכל שיטת הלמידה בבית הספר

הולכת להשתנות. אנחנו נכנסים לתהליך מאוד מואץ ומלווה בבית הספר. אנחנו זקוקים

למרחבי הלמידה. לא יושקע שם שום שקל מיותר, כי אנחנו צריכים את המקום הזה. זה

לגבי ה-

מר יוסף ניסן: רגע, יש לי לומר עוד משהו בעניין.

גב' רונית ד. עייאש: גם החללים הציבוריים כמו גן טבלן, סליחה כמו מועדון טבלן,

נדרשים לילדים ולנוער, נדרשים חללים.

גב' זהבה הראל: נכון, אבל אני-

גב' רונית ד. עייאש: חסר לנו.

מר שלומי שטרית: זה לא נכון, זה לא נכון.

גב' רונית ד. עייאש: חסר לנו את ה-

מר שלומי שטרית: אבל צריכים גנים, אין להם גנים.

גב' רונית ד. עייאש: חסר לנו את הדברים האלה-

גב' זהבה הראל: רגע, כרגע עניתי על המבנה-

גב' רונית ד. עייאש: חסר לנו לפעילויות, חסר לנו למפגשים, חסר לנו גם את זה. ועכשיו

לקחת, יוסי אני באמת משפט, לקחת-

גב' זהבה הראל: אבל עניתי-

גב' רונית ד. עייאש: ולהשמיש את זה לדברים אחרים.

31

גב' זהבה הראל: אבל אני הייתי בהסבר-

גב' רונית ד. עייאש: צר לי.

גב' זהבה הראל: של 2 המבנים.

מר יוסף ניסן: אחת הפרעת לה להסביר.

גב' זהבה הראל: אני הייתי באמצע ההסבר על 2 המבנים, וחששתם על הוצאה

מיותרת.

גב' רונית ד. עייאש: אמת.

גב' זהבה הראל: הגן הזה הגן שאנחנו נפתח במועדון טבלן, הוא גן שיידרש לנו, והוא

ימשיך לשרת את הילדים של חב"ד. התוכנית היא עוד פעם-

גב' רונית ד. עייאש: וזה הובא לדיון?

גב' זהבה הראל: כן הובא, כאן-

גב' רונית ד. עייאש: לא הובא.

גב' זהבה הראל: אנחנו דיברנו על זה, אפילו הייתה כאן שאלה, אנחנו דיברנו על זה.

גב' רונית ד. עייאש: אם את אומרת, באמת אני, בסדר, בסדר.

גב' זהבה הראל: כן. אז זאת אומרת שבכל מקרה הגן הזה יידרש, בסדר? יש לנו, אני

יכולה להגיד יש לי אחריות ציבורית מאוד גדולה לכספי ציבור. אנחנו עושים את זה-

גב' רונית ד. עייאש: לא, לך יש, לראש המועצה אין.

גב' זהבה הראל: ואנחנו עושים את זה יחד עם ראש המועצה. מאוד מאוד בזהירות,

כל החברים שיושבים כאן לצידי יודעים את זה, אנחנו לא ידנו קלה שייצא, ממש לא.

32

ממש לא. ומי שיושב כאן גם גזברות וגם החבר שלי מפה וכולם, יודעים איזה האצה

הייתה כדי שהגנים יעמדו ב-.1.9 העיכוב הזה של ההיתרים שאת אומרת לא עשיתם

שיעורי בית, זה משהו -

גב' רונית ד. עייאש: זו שורה תחתונה.

גב' זהבה הראל: שאפילו מי שתורתו ואמונתו שזה הנדסה, אפילו הם לא ידעו שזה

מצריך היתר מחודש.

גב' רונית ד. עייאש: אף אחד לא דיבר איתם.

גב' זהבה הראל: מה זאת אומרת אני, מה זה אף אחד לא דיבר? אני בקשר איתו כל

הזמן, מה זאת אומרת? אני לא דילגתי על ההנדסה.

גב' רונית ד. עייאש: אני לא יודעת איזה הנחיות נותן ראש המועצה.

גב' זהבה הראל: אז חשוב לדעת גם את הדברים האלה.

גב' רונית ד. עייאש: צריך לדעת את זה.

מר יוסף ניסן: לא רק זה, זה חשוב לומר שפדגוגית זה נכון שגם חב"ד הוא לא

יהיה באשכול גנים הזה. אלא הוא יהיה בנפרד, וזה חלק מהתפיסה וזה גם הכיוון.

גב' זהבה הראל: נכון.

מר יוסף ניסן: זאת אומרת שזה לא-

גב' זהבה הראל: לא רציתי להגיד את זה, כדי שלא תגידו לי אחר כך שהבטחתי, אני

מאוד זהירה. אבל כן זה הכיוון. והגעתי למצב כזה, אני כבר הגעתי למצב כזה מבחינת

הלחץ של הדברים כדי שהם ייקרו, שכבר השבוע ניגשה אליי המזכירה מההנדסה ואמרה

לי: זהבה אנחנו זוכרים די, די. זאת אומרת זה חשוב לנו מאוד מאוד מאוד שהגנים

יעמדו, ושהם כבר ישרתו את היישוב הזה. כשאומרים יש פה תושב משרונית, שהוא קיווה

שכבר יהיו גנים. אנחנו לא הולכים לחלק את הגנים לפי שכונות.

33

גב' רונית ד. עייאש: ברור.

גב' זהבה הראל: אנחנו הולכים עדיין-

מר שלומי שטרית: פה מדובר על גן משחקים.

גב' זהבה הראל: אז בסדר.

דן מהקהל: גם לזה אבל הציפיות כבר פחתו. אנחנו רוצים רק...

גב' זהבה הראל: אנחנו מדברים עדיין-

מר שלומי שטרית: משחקים.

גב' עדי זנד: גן משחקים.

דן מהקהל: משחקים, גן משחקים לפחות שיהיה.

גב' זהבה הראל: כן, אבל גני הילדים לא יהיו-

דן מהקהל: הם כבר הגיעו לאוניברסיטה.

מר שלומי שטרית: אבל זהבה את מבינה שאנחנו היום פה הולכים להצביע על 120,000

₪ אם לא 200,000 ₪ כן, כספי ציבור שזה פשוט מיותר, אנחנו זורקים את הכסף הזה

כתוצאה מזה שלא בנו שם גן משחקים אחד בשרונית.

מר יוסף ניסן: מה זה קשור בכלל?

מר שלומי שטרית: אתה, אני מדבר עכשיו. ועדיין אנחנו הולכים להצביע בכחול זנב

בתוך היישוב לגן ששרונית, שתושבי שרונית יבואו לשחק ביישוב הישן אצלנו, מכיוון

שלהם לא בונים. אני לא מבין את ההיגיון למה לא בונים להם בשרונית כבר גן משחקים

אחד ולא צריך להשקיע שם, אלא אם זאת לא ליד החברה שלך שם שזה 7 קולות, 7 קולות

34

יש לך שם יוסי. בגלל זה אתה הולך להשקיע שם 120,000 ₪, ואתה מאלץ אותי להצביע

להם על הגן הזה שם.

מר יוסף ניסן: טוב.

מר שלומי שטרית: וזה מוציא אותי מדעתי.

מהקהל: אני בחיים לא מתערבת ולא אומרת. אבל מה זה ההפרדה הזאת

בשרונים ואצלנו הם יבואו לשחק? סליחה, זה בדיוק היחס לשכונה. יש את שרונית בנפרד

ויש את השכונה הוותיקה בנפרד, והם יבואו לשחק אצלנו. אני לא הבנתי-

גב' רונית ד. עייאש: זה מה שקורה כאן.

מר שלומי שטרית: תבואי אליו בטענות, אנחנו דואגים לכם, אנחנו פה צועקים...

מר יוסף ניסן: אתה אומר את זה, היא באה בטענות אליך אם לא שמת לב.

מר שלומי שטרית: מה שאני אומר כרגע זה לא צריך לבנות בכחול זנב את הגן אלא

לבנות בשרונית את הגן, שיהיה לכם גן סוף סוף.

מר יוסף ניסן: אני רוצה לומר כמה מילים.

מר שלומי שטרית: זה מה שאני אומר, אז הבנת אותי?

מהקהל: לא, זו כבר ישיבה אחרי ישיבה. אתם יודעים שאני מתמידה להגיע

פה, ובדרך כלל יושבת מאוד מאוד בשקט, ומאוד מכבדת את המעמד, ולא מתערבת

כשאני לא צריכה להתערב.

מר שלומי שטרית: כן.

מהקהל: אבל השיח פה בצורה עקבית שיש את שרונית כאיזה בן חורג, שכל

מה שקורה שם זה לא כזה מעניין פה, מה שסביב השולחן. והחבר'ה משרונית יבואו

לשחק אצלנו בשכונה.

35

מר שלומי שטרית: על איזה שכונה את מדברת?... קחי אותו שיבנה לך את השכונה. יש

לך פה ראש מועצה, קחי אותו, מה אנחנו? אנחנו רק מנסים לדאוג שיהיה לך גן בשרונית.

גב' עדי זנד: אני יכולה רגע להתייחס למה שאת אומרת?

(מדברים יחד)

גב' עדי זנד: סליחה, אפשר להתייחס רגע למה שאת אומרת? אנחנו לא מכירות.

אני חושבת שאת לקחת את זה לפרשנות בדיוק ההפוכה ממה שהתכוונו.

מר שלומי שטרית: נכון, היא לא הבינה מה מדובר.

גב' עדי זנד: שנייה, אני רוצה להסביר. אני רוצה שליד הבית שלי יהיה גן

משחקים, כדי שהילדים שלי והנכדים שלי, אין, אני כבר עם נכדים, שהנכדים שלי לא

יצטרכו ללכת ולחצות כבישים בשביל להגיע לגן משחקים. אותו דבר אני רוצה גם

בשבילך. אני חושבת שלכל אחד מאיתנו כחלק מאיכות חיים מגיע שגן המשחקים יהיה

קרוב לביתו ושילדיו יוכלו ללכת באופן עצמאי מרחק של 10 צעדים 20 צעדים, לא משנה

נגדיר אותם ביחד. להיפך, אני חושבת שאנחנו פה לחלוטין, סליחה אני לא מצליחה

לראות אותך, אנחנו לחלוטין באים עם גישה הפוכה ממה שאת הבנת. המטרה שלנו, שלי

לפחות בסדר? אני אדבר רק בשם עצמי. המטרה שלי שלך יהיה בדיוק את אותם פסיליטיז

שיש לי. אם ליד הבית שלי שאני גרה ברחוב נרקיס, יש במרחק 50 מטר גן משחקים שאני

יכולה ללכת עם הנכדים שלי בבוקר בשבת לשחק שם, אני רוצה שלך יהיה את אותו דבר

לילדים שלך.

גב' רונית ד. עייאש: לכן אין שום סיבה בעולם-

גב' עדי זנד: ולכן אני נלחמת בשבילך-

גב' רונית ד. עייאש: שלא יהיה...

גב' עדי זנד: ואני לא מבינה למה את כועסת עליי.

36

מהקהל: אבל אני רק אדייק. אני נמצאת פה בישיבות המועצה לפחות

מספטמבר מחגי תשרי. זו התודה שקיבלתי כמשהו שאני עושה למען ההבנה של מה-

גב' רונית ד. עייאש: ברוכה הבאה.

גב' עדי זנד: אנחנו שמחים, תודה.

מהקהל: ואני רוצה להגיד לכם שאין התייחסות בכלל מאף אחד פה לנושא

של שרונית. את מדברת על זה שצריכים לבנות גם לנו בשרונית מגרש משחקים, נכון.

כרגע יש תכנית של פיתוח, ומגרש משחקים אמור להיבנות, כבר יודעים איזה מגרש ומתי

הוא יהיה. זה לא משנה גם אם הוא יהיה שם, ילדים יצטרכו לחצות הרבה כבישים, כי

מגרשי המשחקים לא הולכים להיות פזורים עכשיו על פני כל השכונה. הם הולכים להיות

במקום אחד בלבד. ולכן כרגע צריך להנגיש את האפשרות לילדים שיהיה להם אולי גם

את זה וגם את זה, כי מגרש המשחקים שהולך להיבנות, הוא נמצא בקצה אחר.

וגיאוגרפית זה ייתן פיזור סביר לילדים של שרונית ללכת לשחק גם פה וגם פה. מה גם

הנושא של מגרש שצריך להיבנות, זה חלק מתוכנית פיתוח. הקבלן אמור להיכנס בעזרת

השם, אני... אמורים מחר להתעדכן בוועדת היגוי על התחלה של עבודה של קבלן. אמור

להיות בסוף אפריל למיטב ידיעתי. לא יודעת אם יש תכנית אחרת. זה חלק מתוכנית של

פיתוח, זה בלי קשר. אבל גם ככה זה לא מספיק, גם ככה זו הפשרה כדי לאפשר משהו

בינתיים. המשהו הזה הוא לא... ולכן אני לא יודעת, אני לא נכנסת לכם לעניין של תקציב,

אבל לא יכול להיות שאין איזה שהיא ראייה מערכתית, ולהבין שאנחנו לא בן חורג-

גב' עדי זנד: להיפך.

מהקהל: של היישוב.

גב' עדי זנד: להיפך.

מהקהל: והשיח הזה גם אם אתה לא התכוונת אליו ממקום של להגיד הם

יבואו לשחק אצלנו בשכונה, זאת בדיוק ההתייחסות והם ואצלנו. אז גם אם הכוונה שלך

שלומי הייתה מצוינת ואתה רוצה להילחם על זה שלי יש זכות, עצם העובדה שהשיח הזה

קיים, שזה הם ואצלנו, זה השיח הבעייתי. ואת זה אני לא מקבלת.

37

מר שלומי שטרית: אבל יש לך את ....(השם הוסר)-

מר יוסף ניסן: אני מסכים, אני מסכים.

דן: אני אשמח להגיב גם.

מר שלומי שטרית: בואו נשמע את דן כן.

דן: כבר לאימון אני לא אגיע, אז בואו נשרוף פה כמה קלוריות.

גב' עדי זנד: אני רוצה רגע להגיד לכם עוד משהו כללי.

מר שלומי שטרית: בואו נשמע.

גב' עדי זנד: אני אגיד לכם-

מר שלומי שטרית: אבל אני לא מבין, את הכעס שלך תביאי לראש המועצה.

מר יוסף ניסן: לא, אתה, אתה, בגלל מה שאתה אמרת היא כועסת עליך.

מר שלומי שטרית: לא, לא, לא, על ראש המועצה.

מר יוסף ניסן: בגלל מה שאתה אמרת היא כועסת עליך.

מהקהל: רגע שלומי, הכעס שלי-

מר שלומי שטרית: זה תקשיבי-

מהקהל: רגע שנייה שלומי,

מר יוסף ניסן: אתה לא תצליח, אתה לא תצליח.

מר שלומי שטרית: אני אצליח.

38

מר יוסף ניסן: לא, לא.

מר שלומי שטרית: אני אצליח.

אנסטסיה: אני אגיד לך, אני כרגע מכריזה פה שאין לי כרגע שום הטיה

פוליטית, לא לפה לא לשם, עזבו. אני חברה של יוסי כמו שאני חברה של אלעד, הכול

בסדר, בסדר? לא הייתי פה גם בבחירות הקודמות, הכול פיקס. עזבו, זה לא שם. אני

נמצאת בוועדת היגוי. יוסי סופג ממני הרבה מאוד שיח מאוד ביקורתי, והוא יודע את

זה. גם אתה יודע את זה. עפר אתה שמעת אותי לא פעם אחת. את השיח הביקורתי שיש

לי, יש לו את הבמה שלו. ויש לו את הפלטפורמה שלו. אני אומרת את מה שאני אומרת

כי אני מאמינה בזה. אני אומרת לכם שלא יכול להיות שפה בשולחן הזה יהיה שיח של

הם, ואצלנו בשכונה. אנחנו לא הם, אנחנו לא בן חורג, זה מה שאנחנו לא.

מר שלומי שטרית: אני רוצה לענות לך. ראשית, את כל הטענות שלך את תציגי אך ורק

בפני ראש המועצה. כי הוא אחראי על כל הפיתוח שם, סליחה תני לי לסיים, הוא אחראי

על כל הפיתוח שם, והוא בשכונה שם, השכונה כן תקועה, וזה יישאר כך עוד 10 שנים אם

אתם תמשיכו ללכת בדרך שלכם. מה שאתם רוצים עכשיו אני אמרתי מלכתחילה, אני

אצביע למרות שאני יודע שה-120,000 ₪ האלה יורדים לטמיון, אני אצביע עבור 120,000

₪. מה שאני כן חושב, שדי בואו נעצור את זה. מחר בבוקר אנחנו מתחילים לבנות גן

משחקים בתוך שרונית או 2 או ,3 עד שלא תתחילו עם זה-

אנסטסיה: אתה לא יכול...

מר שלומי שטרית: אנחנו יכולים.

אנסטסיה: כי אתה לא מודע לכל הפרטים.

מר שלומי שטרית: עזבי את הפרטים, איזה פרטים מה יש פרטים.

מר יוסף ניסן: אז תתחיל לבנות.

מר שלומי שטרית: 4 שנים פרטים? 4 שנים?

39

מר יוסף ניסן: שלומי תתחיל לבנות.

מר שלומי שטרית: 4 שנים אתם מחכים לפרטים, עוד 10 שנים אתם תחכו ככה. אם

לא תעצרו-

אנסטסיה: שלומי, אני אומרת לך שאני כן מודעת. ואני כן יודעת ואני כן

מעריכה את הרצון שלך שנבנה את כל, אבל יחד עם זאת אני כן מודעת למגבלות, ואני כן

מודעת לזה שצריך לשקול על כספים של משלמי מיסים. ובגלל זה לא הולכים לבנות 4

מגרשים בתוך שרונית, כדי לא לתקן עוד פעם...

מר יוסף ניסן: בדיוק. כדי לא לבזבז כסף של המועצה.

אנסטסיה: אני יודעת את זה.

מר שלומי שטרית: לא, לא, לא,

גב' רונית ד. עייאש: זה לא של המועצה.

מר שלומי שטרית: זה לא של המועצה, זה של מבנה תעשייה.

מר יוסף ניסן: אבל מה זה קשור.

מר שלומי שטרית: זה כסף של מבנה תעשייה.

מר יוסף ניסן: אבל אם אין פיתוח זה ייהרס אתה לא מבין?

מר שלומי שטרית: פה אנחנו לוקחים, פה אני גם רוצה לומר לך עוד משהו את יודעת,

בואי אני אספר לך משהו שאת לא יודעת עד עכשיו, ה-120,000 ₪ האלה שאנחנו עכשיו

הולכים להשקיע בגן משחקים ליד הבית של חברה של יוסי שם, זה כסף שהוא הגיע אלינו

מתב"רים. את יודעת כל הכסף מאיפה הוא מגיע מתב"רים? משכונת שרונית.

מר יוסף ניסן: מה זה קשור, מה פתאום.

40

מר שלומי שטרית: כל הכסף של שרונית-

מר יוסף ניסן: אתה לא יודע.

מר שלומי שטרית: אנחנו מבזבזים לכם אותו.

מר יוסף ניסן: אתה לא יודע כלום.

מר שלומי שטרית: מבזבזים אותו את מבינה. בואי אני אסביר לך למה-

מר יוסף ניסן: יושב פה 3 שנים-

מר שלומי שטרית: אני אגיד לך למה.

אנסטסיה: ... זאת זכותכם-

מר שלומי שטרית: מבזבזים אותו, יוסי מבזבז לכם אותו. תעצרו את זה, אני צועק את

זה כבר הרבה זמן.

אנסטסיה: זכותכם להחליט שגן המשחקים-

מר שלומי שטרית: היא לא מבינה על מה אני מדבר.

אנסטסיה: הזה לא במקום, וזכותכם כחברי מועצה ששומרים על הקופה

הציבורית להחליט שאתם לא בונים אותו. הכול בסדר. אני רק אומרת שתעשו את זה

מתוך הבנה שהשכונה הזאת זה לא הם.

מר יוסף ניסן: מי אמר הם נו אנסטסיה, בן אדם אחד אמר הם, אז אל תעשי מזה.

מר שלומי שטרית: זה אתה גמרת את השכונה הזאת, אל תתבלבל יוסי. אתה הרסת

את השכונה הזאתי.

41

מר יוסף ניסן: אני רוצה רגע להתייחס למה שאמרת.

מר שלומי שטרית: אתה 4 שנים הרסת אותה, לא אנחנו.

מר יוסף ניסן: מאכזב אותי להבין שאתה יושב פה 3 שנים, ואתה אפילו לא יודע

מה המקור של התב"רים.

מר שלומי שטרית: אני אגיד לך-

מר יוסף ניסן: אין שום קשר-

מר שלומי שטרית: אז בוא תן לי לענות לך בבקשה.

מר יוסף ניסן: רגע, אין שום קשר.

מר שלומי שטרית: אני אענה לך, כל הכספים של ההשבחה של האגרות בנייה של היטלי

הבנייה, היטלי פיתוח שאנחנו משלמים שבונים בשרונית, זה התב"רים, שאתה לוקח

אותם לבזבז אותם בכל היישוב פה, וגומר להם את הכסף והם לא יודעים את זה אפילו,

הם לא מודעים לזה.

מר יוסף ניסן: מבזבז להם את הכסף?

מר שלומי שטרית: חגית, מאיפה הכסף של התב"רים? רוב הכסף של התב"רים מגיע.

מר יוסף ניסן: מבזבז להם את הכסף.

מר שלומי שטרית: אני צודק?

מר יוסף ניסן: היטלי השבחה, היטלי השבחה.

מר שלומי שטרית: היטלי השבחה.

מר יוסף ניסן: היטלי השבחה נכון.

42

מר שלומי שטרית: רובם זה משרונית, רובם. נכון חגית?

מר יוסף ניסן: הכסף שעכשיו-

מר שלומי שטרית: תגידי להם...

מר יוסף ניסן: רגע-

מר שלומי שטרית: שאתה מבזבז להם את כל הכסף שם, אתם לא יודעים את זה.

מר יוסף ניסן: אז אני רוצה לומר לך, הכסף הזה נגמר, הכסף שעכשיו הולך

לתב"רים האלה, זה כסף שהגיע ממינהל מקרקעי ישראל על ה-12 מגרשים ששווקו

בשכונות ובשכונה הוותיקה, בסדר? אז בוא נעשה לך קצת סדר.

גב' רונית ד. עייאש: אתה התחלת לצבוע את הכסף-

מר יוסף ניסן: בסדר?

מר שלומי שטרית: מה... השבחה שם, כל יום בונים שם. כל יום אתה מקבל היטלים.

מר יוסף ניסן: זה המצב.

מר שלומי שטרית: קיבלת איזה 20 מיליון ₪ על שרונית.

מר יוסף ניסן: בסדר.

מר שלומי שטרית: 20 מיליון ₪ בזבזת ביישוב משרונית, כסף של שרונית.

מר יוסף ניסן: 20 מיליון ₪?

מר שלומי שטרית: 20 מיליון ₪ בערך. בוא נעשה-

43

מר יוסף ניסן: בערך.

מר שלומי שטרית: בערך כן.

מר יוסף ניסן: אי אפשר לקחת אותך ברצינות שלומי באמת.

מר שלומי שטרית: אי אפשר לקחת ברצינות.

מר יוסף ניסן: היום הוכחת לגמרי.

מר שלומי שטרית: יוסי אתה הרסת את היישוב הזה לגמרי.

מר יוסף ניסן: טוב. אוי-

מר שלומי שטרית: הרסת אותו.

מר יוסף ניסן: בסדר %,100 בשביל זה יש בחירות שלומי. בשביל זה יש בחירות,

נכון?

מר שלומי שטרית: אבל ברגע שאתה בונה לשכנה שלו ב-120,000 ₪ גם לידה-

מר דן כהן: אפשר כמה מילים?

מר שלומי שטרית: אז איך יהיה בחירות? איך לא יבחרו בך כל משפחת דוידיאן.

מר יוסף ניסן: אי אפשר לקחת אותך ברצינות.

מר דן כהן: ערב טוב נעים מאוד אני דן כהן, תושב שרונית.

פרופ' מתי ליפשיץ: תסלח לי שנייה אחת, 2 משפטים כדי לסיים את מה שהתחלתי

מעבר לגנים. אני מבקש להביא לדיון של חברי המועצה, אנחנו חברי המועצה אחראיים

לא רק לקדנציה שלנו, אלא מה ייקרה גם אחרי שלא נהיה במועצה. להביא לדיון במועצה

כמו שביקשתי לפני 4 חודשים, דיון על עתיד מסגרות החינוך כפי שאנחנו רואים אותם

44

בלהבים. קרי, חטיבה, תיכון וכו', שזה יבוא לדיון. ביקשתי לפני 4 חודשים, אולי אני

אבקש בעוד 4 חודשים עוד פעם, אבל אני מבקש-

מר יוסף ניסן: אז לישיבה הבאה-

פרופ' מתי ליפשיץ: אני לא אעזוב את הנושא הזה-

מר יוסף ניסן: לישיבה הבאה אין בעיה.

פרופ' מתי ליפשיץ: שנערוך, אם מתכננים את הישיבה הבאה, נא לתכנן זמן-

מר יוסף ניסן: אין בעיה.

פרופ' מתי ליפשיץ: לדיון של חברי המועצה לעתיד מסגרות החינוך.

מר יוסף ניסן: %100 בסדר. כן דן אנחנו איתך.

מר דן כהן: ככה, אז קודם כל תודה לראש המועצה וחברי המועצה שהתקשרו

והזמינו אותי, אני רוצה לחדד כמה דברים בקשר לגן הילדים. אני תושב שרונית-

מר יוסף ניסן: גן המשחקים.

מר דן כהן: גן המשחקים. תושב שרונית מזה 3.5 שנים בית מספר 16 מחלוצי

השכונה, אני אבא ל-3 ילדים, שנתיים, 6 ו-.7 לא יכול להיות, כולם יסכימו פה שאנחנו

צריכים לנסוע עם אוטו לגן משחקים. ברור לכולם, לא יכול להיות ביישוב, אנחנו רואים

את שכונת כלניות או עם סיגליות, יש להם פארקים יש להם גנים, לא נכנס. הצד הפוליטי

שלי יוסי יודע, הוא לא הצד הפוליטי איתו. ולמרות זאת מצאתי לנכון להתקשר אליו, כי

כשאני סיירתי עם ילדיי והלכתי לטייל, ראיתי את הטיילת הנכבדה והופ הגעתי לגן

משחקים עם ספסלים עם דשא, פארק חמד של מקום. אבל מה משחקים מיושנים שכבר...

שאלתי את יוסי מה אפשר לעשות. אני חושב שכרגע בשלב הנוכחי, זה יכול לקדם לנו

כתושבי השכונה את סוגיית גן המשחקים כי זה abil work ניתן ללכת מהבית לפארק

משחקים, סוף סוף לא נצטרך להתניע את הרכב. ולא רק לתושבי השכונה, הפארק

מיושן... הזאתי עתידה לשרת את כל תושבי היישוב שעושים הליכות, רוכבים על אופניים

45

עם ילדיהם יצאו שם יתרעננו. פארק שעשועים נוסף לא ייקרה שום דבר... אם יהיה עוד

פארק חדש, פארק לפארק הציפורים שאנחנו יודעים לצערנו מה השימוש בו בשנים

האחרונות, לא יקרה שום דבר. כלומר הפארק הזה עתיד לשרת אותנו כתושבי השכונה

ואנחנו כמהים לזה אנחנו צמאים לזה. אני פונה אליכם חברי המועצה, באמת אנחנו לא

יכולים בלי פארק. מה שאני מדבר זה לא רק מדם ליבי, זה גם שכניי שבאו ואמרו סוף

סוף יהיה פארק, איזה רעיון חבל על הזמן. חבל שאתה אגב כתושב הצעת את זה ולא

הציעו את זה גם מי שצריך להציע את זה. אני לא נכנס כרגע למשחקי פוליטיקה, לא

מעניין אותי מי יפנה, אני לא רוצה להיות נתון לחסדיהם של... אנחנו רוצה להיות נתון

לחסדיכם ולחסדיו של ראש המועצה. במרחק של חודש מהיום, יכול להיות לנו פארק

משחקים. מה עכשיו זה כן מקורבת שלו, לא מקורבת שלו. אני אומר לכם כאן, אני

ניגשתי ליוסי, לא יודע מי זאתי, לא יודע, פעם ראשונה שאני שומע את הסיפור הזה, יכול

להיות שכן, יכול להיות שלא. תסתכלו על טובת היישוב, תסתכלו עלינו כהורים, אני מניח

ו-, למרות שחלקכם נראים צעירים, מניח שהילדים שלכם לא בגילאים של הילדים שלנו,

אתם כבר לא זוכרים מה זה, לא זוכרים מה זה. ... גרתי פה ביישוב ירדתם עם העגלה

ולא התנעתם את האוטו לגן משחקים, גם אם הוא היה טוב או לא היה טוב. חברים די,

זה הזמן, זה פתרון זמין, זול יחסית מאשר להקים גן משחקים חדש. שוב פעם לא נכנס

לשיקולי תקציב וכו', בבקשה תאשרו את זה, תפסיקו את הסגה הזאתי, בלי קשר תפעלו,

איפה הייתה 3.5 שנים. אני אומר לכולם פה איפה הייתם 3.5 שנים, אז אל תבואו תגידו

"מבנה" שיבנה, לא מעניין אותי.

מר שלומי שטרית: ...

מר דן כהן: בסדר יכול להיות, בסדר, כמו שאמר פה ראש המועצה יהיו בחירות

עוד שנה ומשהו, כל איש שישים פה את הבחירה שלו, יוסי יצטרך לעבוד חזק בשרונית,

אני אומר לו את זה. והוא יודע את זה.

מר שלומי שטרית: רק בשרונית?

מר דן כהן: אני אומר על שרונית, מי שאני מכיר, השכנים שלי זה בשרונית.

מר שלומי שטרית: בית בית אני...

מר דן כהן: לא נכנס לזה חברים, באמת אני פונה פה כתושב היישוב, תעזרו לנו

46

די.

פרופ' מתי ליפשיץ: יכול להיות שלא עקבתי-

מר דן כהן: תצביעו בעד.

פרופ' מתי ליפשיץ: יכול להיות שלא עקבתי אחריך, איפה אתה מתכוון שזה יהיה?

מר דן כהן: ברחוב-

מר יוסף ניסן: ברחוב כחול זנב.

פרופ' מתי ליפשיץ: איפה שאתה הראית את התב"ר במקום הזה?

מר יוסף ניסן: כחול זנב. מה? כן, כן, כן.

פרופ' מתי ליפשיץ: האם זה פוטר את הבעיה רק של האזור שלך או של שרונית בכלל?

מר דן כהן: משיחות שהיו לי גם עם חברים שגרים מה שנקרא בחלק העליון,

אני לא בקיא ברחובות, בחלק העליון אמרו זה אחלה, אז זה 7 דקות מאיתנו, 10 דקות

מאיתנו-

פרופ' מתי ליפשיץ: זה לא מה ששמעתי ממך.

גב' רונית ד. עייאש: בדיוק.

פרופ' מתי ליפשיץ: את אמרת שזה גן אחד לא יפתור את בעיית-

מר דן כהן: זה לא יפתור-

אנסטסיה: כי הגן שמתכננים לבנות הוא נמצא בנחל מחניים. אז מה שיוצא-

גב' עדי זנד: איפה זה בכלל נחל מחניים?

47

גב' רונית ד. עייאש: אפשר להסביר לנו מה קורה במפה?

פרופ' מתי ליפשיץ: רגע חבר'ה, בואו נתרגל שאם אחד מדבר אחרים מקשיבים.

גב' רונית ד. עייאש: אבל רגע שנייה, מדברים על מונחים שאנחנו לא מכירים.

פרופ' מתי ליפשיץ: אבל היא באמצע הדיבור רונית.

גב' רונית ד. עייאש: אבל שיראו לנו איפה זה.

מר יוסף ניסן: תני לה לסיים, כן.

אנסטסיה: אני יכולה להראות לכם, אני אבוא אני אגש אליך, אני אראה לך

את זה על המפה.

גב' עדי זנד: אה הנה נחל מחניים.

אנסטסיה: כחול זנב זה... השכונה הוותיקה, כחול נזב נמצא בפינה

השמאלית, יותר קרובה לשרונית, בסדר? זה המקום. נחל מחניים ששם הולך להיות

המגרש שהולכים לפתח אותו, הוא נמצא פנימה יותר בתוך השכונה. הגן הזה נותן פתרון

לחלק המרוחק יותר של השכונה. כחול זנב ייתן פתרון לכל החלק שהוא כאילו בכיוון של

הרכבת, ופנימה לתוך שרונית.

מר יוסף ניסן: לא רק זה, זה גם-

אנסטסיה: הוא נותן מענה סביר בזמן סביר, וייתן לך פיזור של 2 מגרשים וזה

משהו שלפחות נרגיש שיש לנו פתרונות.

פרופ' מתי ליפשיץ: הפארק הזה או הגן הזה בכחול זנב נותן פתרון מסוים מאוד

לשרונית-

מר דן כהן: 80 בתי אב אני מעריך יושבים בסמוך לפארק.

48

גב' רונית ד. עייאש: זה העיגול הזה שמסומן כאילו-

מר יוסף ניסן: מתי, הוא מדבר על 80 בתי אב.

מר דן כהן: אפרופו כאן אני גר לצורך העניין, אני מאמין שזה בערך 80 בתי אב.

דקה וחצי הליכה אנחנו יורדים מפה.

גב' רונית ד. עייאש: זה מפה.

מר דן כהן: כלום-

גב' רונית ד. עייאש: זה הרחוב.

מר דן כהן: גם מפה זה 4 דקות הליכה.

גב' עדי זנד: זה יותר רחוק מפה לפה גן הציפורים?

מר דן כהן: כן.

גב' עדי זנד: לא, זה לא יותר רחוק. מהבית שלך לפה לגן הציפורים זה יותר

קרוב מאשר לפה.

מר דן כהן: כשאני מסתובב ברגל זה בדיוק 4-5 דקות.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: כן עפר, כן.

פרופ' עפר לוי: אז קודם כל אני מאוד שמח שזה ייתן מענה למצוקה שהיא חשובה

לנושא ולצורך של תושבי שרונית. אבל בלי קשר אני רוצה לציין שלפני מספר חודשים

הייתי במפגש תושבים של מעלה רחוב לילית, יש לנו שם גם גן משחקים, ופנו אליי כמה

תושבים, אני חושב גם שכתבתי לך, ויש שם לילית... בתפר יש שם גן שזה רק מגרש חול

49

שהוציאו שם את המתקנים, כי אולי הם התיישנו. פנו אליי כמה הורים עם ילדים, ואמרו

שממש יש להם מצוקה, כי בכל האזור הזה אין איזה שהוא גן נורמלי, וזה האזור הזה

שמה של-

גב' עדי זנד: הוא הרבה יותר גדול.

פרופ' עפר לוי: ... כחול וכל זה, שהם צריכים ללכת מאוד רחוק וזה לא דומה לשום

אזור אחר ביישוב.

גב' עדי זנד: הוא צודק.

פרופ' עפר לוי: אז יש פה מענה שהוא חשוב, אבל זה לא שעושים את זה רק בשביל

שרונית, מצוין שהוא ישרת, אבל יש גם צורך באזור הזה של היישוב, ופניות שקיבלתי

בלי קשר מתושבים עם ילדים שאין להם שם מענה ברדיוס די משמעותי, אפשר לבדוק.

מר יוסף ניסן: מסכים.

גב' רונית ד. עייאש: אז למה לא לבנות איך אומרים, לא הבנתי-

גב' עדי זנד: אמרת שיש שם מקום...

גב' רונית ד. עייאש: אני לא מצליחה להבין-

פרופ' עפר לוי: זה די קרוב, זה די קרוב. זה מעבר ל-

גב' רונית ד. עייאש: לא, אני אסביר מה צורת החשיבה, לא מבחינת זה עדיף על זה.

לילית תראו פה, זה באמצע, כל השכונה הוותיקה אין לה פארק, כל זה. פה היה משהו

ואיננו עוד.

מר דן כהן: לא, זה לא מרחק הליכה משרונית בכלל.

גב' רונית ד. עייאש: שנייה, שנייה, אנחנו מבינים מה המרחקים.

50

מר דן כהן: לא, אתם לא. אני הולך ברגל כל היום. אתם לא מבינים. בואי תעשי

סיור, מחר תבואי איתי לטייל עם הכלב, אתם לא מבינים.

גב' רונית ד. עייאש: לא, אל תגיד לי אני לא מבינה.

מר דן כהן: טוב, אני סיימתי, תודה. אני מאוד מקווה שתאשרו, אני חושב

שאתם ישנים בעמידה חברי המועצה. באמת, אני באמת רותח פה, כי די, די, הגיע זמן

די. 3.5 שנים אל תבואו זה, אני אבקש, לא רק אני, אתם רוצים מה נעשה עוד? עצומה?

די תעשו לנו פארק, חאלס עם הזה. תעבירו לפה תעבירו שלם. די כבר, תעשו גם להם

פארק. עוד... תעשו עוד פארק שם. מה אתם שמים אותנו שנייה במחלוקות שכל אחד

רוצה להראות מי יותר זה-

מר שלומי שטרית: דני... די.

מר יוסף ניסן: דן תודה שבאת.

מר דן כהן: תודה.

מר יוסף ניסן: ביי. כן, סיימת?

פרופ' עפר לוי: ההצעה שלי לא הייתה להקים בלילית, אני אומר שבכל האזור גם

שמה אין-

מר יוסף ניסן: כן.

פרופ' עפר לוי: וזה אזור מאוד גדול, ופה אם זה יכול לתת מענה גם לשרונית וגם

לאזור הזה-

מר יוסף ניסן: לגמרי, לגמרי, לגמרי.

מר שלומי שטרית: להבא תעשו שיעורי בית לפני שאתם מגיעים. אבל אני מבקש לאשר

להם לדן הזה את הזה. אבל יוסי השאלה היא מתי באמת יהיה בתוך שרונית גן משחקים.

51

מר יוסף ניסן: יש תכנית-

מר שלומי שטרית: התושבים פה, אנחנו נכשלנו, לא רק אתה. זו הבעיה שלך, אתה

מבין? גם אנחנו כחברי מועצה נכשלנו. די! די עם זה! מתי יהיה להם גן? תראה מה היא

אומרת, הם צודקים. התשנו, התשת את התושבים, התשת אותם, הרגת אותם. מתי יהיה

להם גן.

פרופ' מתי ליפשיץ: חבר'ה, %70 מהזמן של ישיבות המועצה מתבזבזות, ואין לי מילה

אחרת להגיד-

גב' עדנה זטלאוי: אני מסכימה איתך לגמרי.

פרופ' מתי ליפשיץ: ... שלומי לבין יוסי...

גב' עדנה זטלאוי: השעה 21:00 ועוד לא התקדמנו.

פרופ' מתי ליפשיץ: זה בלתי אפשרי, צריך להפסיק לבוא לישיבות האלה.

מר שלומי שטרית: אתה צודק.

פרופ' מתי ליפשיץ: לא יכול להיות ש-%60 מהזמן נבזבז על חילופי מילים בין שניכם.

מר יוסף ניסן: מסכים.

פרופ' מתי ליפשיץ: אני נותן את הביקורת לך יוסי-

מר יוסף ניסן: מסכים.

פרופ' מתי ליפשיץ: ואני נותן את הביקורת לך קובי, ולי אין מה לבוא יותר לישיבות

המועצה אם %70%-60 זה פינג פונג בין שניכם-

מר יוסף ניסן: אני מתחייב להפסיק להגיב.

52

פרופ' מתי ליפשיץ: זה בלתי אפשרי ככה...

מר יוסף ניסן: אני מתחייב להפסיק להגיב.

לסעיף 3 - אישור תב"רים:

3.1 תב"ר 415 – גן משחקים ברחוב כחול זנב ע"ס 120,000 ₪ במימון

הקרן לעבודות פיתוח.

3.2 תב"ר 416 – שקיעה בשדרות הזית ע"ס 65,000 ₪ במימון הקרן

לעבודות פיתוח.

מר יוסף ניסן: טוב בואו חברים, בואו ניגש למפה. ביקשנו בישיבה הקודמת

סיכמנו שאנחנו נביא מפה עם כל המתקנים, אגב זה נכנס לתוכנית העבודה של המועצה

גם, כל המתקנים שאנחנו צריכים לשפר אותם ביישוב, כל מתקני המשחקים של הילדים,

בסדר? אנחנו נתחיל בכחל. המתקן הקודם היה פשוט מסוכן, אם אתם זוכרים הייתה

איזה שהיא סככה כזו מיושנת וחלודה. אפילו פחדנו שזה יתרסק וזה יתמוטט על ילדים,

זה היה מאוד מאוד כבד. פירקנו את הדבר הזה. וכרגע אין כלום בגן הזה, וזה חשוב לתת

גם לשרונית וגם לשכונה הוותיקה. כל היישוב בעצם ייהנה מהפארק הזה, ואני חושב

שזה משהו חובה. מה שמתוכנן שם זה ברז מים, הצללה, ספסלים, דשא סינטטי

ומתקנים.

פרופ' מתי ליפשיץ: זה מה שאתה מדבר על כחול זנב?

מר יוסף ניסן: זה כחל זה כחול זנב, זה כחל. זה בין כחל למירומית, אם תסתכלו

את ה-

גב' רונית ד. עייאש: אפשר להבין איזה מתקנים? מה שמים שם?

מר יוסף ניסן: מה?

גב' רונית ד. עייאש: אפשר לדעת מה המתקנים ב-120,000 ₪. תכנית, מה כולל ה-

120,000 ₪.

53

מר יוסף ניסן: יש-

גב' רונית ד. עייאש: לא, אני רוצה לראות יוסי. אני רוצה לראות מה כלול ב-120,000

₪.

מר יוסף ניסן: אין בעיה, נביא את זה. מה שקבענו-

גב' רונית ד. עייאש: אני רוצה להבין האם זה מתקן לקטנים, האם זה מתקן ליותר

גדולים, מי יכול לשחק שם-

מר יוסף ניסן: אז אני אומר-

גב' רונית ד. עייאש: האם זה נותן מענה, צורת חשיבה-

מר יוסף ניסן: אני אומר, אני אומר.

גב' רונית ד. עייאש: שלא בעוד, אני באמצע משפט, שלא בעוד שבועיים תגיד: אה

סליחה, אני רוצה להוסיף עוד משהו, תביאו לי עוד פי .2 כבר היינו בסרט הזה, מיצינו.

מבקשת פירוט, לא 120,000 ₪, מה הולכים, כל מה שאמרת הצללה, דשא מתקנים.

מר יוסף ניסן: נכון.

גב' רונית ד. עייאש: מה זה אומר במתקנים? איזה טווחי גילאים זה הולך. תכנית עבודה.

מר יוסף ניסן: מצוין.

גב' רונית ד. עייאש: אנחנו מאוד שמחים-

מר יוסף ניסן: מעולה.

גב' רונית ד. עייאש: מכיוון שאני בניתי 3 גנים ביישוב, אני יודעת מה זה תכנית עבודה

של גנים ביישוב, גני משחקים. מה שאני חידשתי כיו"ר ועדת החינוך בפעם הקודמת, אני

יודעת מה זה אומר, אני יודעת מה זה לעשות תקציב, אני יודעת מה זה אומר לקחת

54

טווחי גילאים של ילדים שצריכים לקחת בכל גן גם קטן וגם גדול, ולא לתת סכום

120,000 ₪.

מר יוסף ניסן: %.100 היעד הוא לכוון את המתקנים לבין 2 ל-,6 מ-2 עד .6 זה

טווח הגילאים של המשחקים שיהיו שמה. ואנחנו נקבע-

גב' רונית ד. עייאש: אם ה-120,000 ₪ הוא בסיס הוצאות-

מר יוסף ניסן: זה לא 120,000 ₪, מאיפה הבאתם 120,000 ₪?

גב' רונית ד. עייאש: כתוב 120,000 ₪. מה, אני לא מבינה.

מר יוסף ניסן: למה זה?

גב' חגית מ. מימון: תב"ר-

גב' רונית ד. עייאש: אלוהים.

מר יוסף ניסן: אה התב"ר הקודם, אוקיי זה לא כולל הצללה, אין שם הצללה.

אנחנו מוסיפים את ההצללה.

גב' רונית ד. עייאש: לא, תקשיבו זה-

מר יוסף ניסן: כולל הצללה זה עשוי לעמוד על סדר גודל של 200,000 ₪. זה הגן

הזה.

גב' רונית ד. עייאש: יוסי, זה לא הגיוני. אתה כותב לנו מסמך, גן משחקים ברחוב כחול

זנב על סך 120,000 ₪ במימון, עכשיו אתה אומר לי: לא, סליחה טעות.

מר יוסף ניסן: נכון, נכון, נכון, זה לא טעות. זה הגן-

גב' רונית ד. עייאש: זה טעות.

55

מר יוסף ניסן: זה הגן, זה המשחקים עצמם, זה המשחקים עצמם.

גב' רונית ד. עייאש: הדשא לבד, הברזייה לבד, ההצללה לבד, והמגלשה לבד.

מר יוסף ניסן: מה שהבאנו-

גב' רונית ד. עייאש: נו תגידו לי, כמה נמוך אפשר לרדת עם השטויות.

מר יוסף ניסן: מה שהבאנו כאן לא כולל הצללה, ואנחנו כן רוצים הצללה.

מר שלומי שטרית: אז למה לא תיקנת את זה מלכתחילה.

גב' רונית ד. עייאש: לא, אני מצטערת, תביא-

מר שלומי שטרית: למה התושב הזה צריך עוד פעם לחזור.

גב' רונית ד. עייאש: תב"ר מלא לגן. תביא תב"ר מלא לגן.

מר יוסף ניסן: הנה אני אומר לך תב"ר מלא לגן, זה 200,000 ₪.

גב' רונית ד. עייאש: לא, אתה כתבת פה אני לא מאשרת לעשות נושא חדש להצללה.

מר יוסף ניסן: זה לא נושא חדש.

גב' רונית ד. עייאש: זה נושא חדש.

מר יוסף ניסן: הבנתי, אז בואו נאשר את ה-120,000 ₪, נביא את ההצללה לישיבה

הבאה.

גב' רונית ד. עייאש: לא, זה לא עובד בשיטת סלמי השיטה הזאת.

מר יוסף ניסן: מה זה סלמי?

56

גב' רונית ד. עייאש: זה סלמי.

פרופ' מתי ליפשיץ: אני רוצה לשאול שאלה אחרת.

גב' רונית ד. עייאש: אוף.

פרופ' מתי ליפשיץ: האם חברי המועצה כן או לא מסכימים, עזוב רגע את העלויות.

האם ב-priority ,first האם חברי המועצה מסכימים שיעשו את הגן ברחוב כחל-

מר יוסף ניסן: כחל.

פרופ' מתי ליפשיץ: כחול. האם אנחנו מסכימים, נעזוב את ה-120,000 ₪. 250,000 ₪.

גב' רונית ד. עייאש: אני לא יודעת.

פרופ' מתי ליפשיץ: האם עצם המקום עצמו מקובל או לא מקובל על חברי המועצה.

גב' רונית ד. עייאש: לי חסר, אני-

מר שלומי שטרית: עליי זה מקובל למען שכונת שרונית, זה מקובל.

גב' רונית ד. עייאש: לא, אני-

מר שלומי שטרית: למען ילדי שכונת שרונית זה מקובל.

פרופ' מתי ליפשיץ: רונית זה מקובל עליך?

גב' רונית ד. עייאש: לא, אני אסביר-

מר שלומי שטרית: המחדלים של המועצה, והילדים לא צריכים לסבול.

פרופ' מתי ליפשיץ: ראש המועצה אנחנו... אבל האם זה מקובל המיקום?

57

גב' רונית ד. עייאש: לא, אני אסביר לך מה השאלה שחסרה לי, בסדר? זאת אומרת מה

חסר לי, כשאני רואה את שרונית מהצד השני שלך, כחל לא משנה, איפה עתידים להיות

הגנים בשכונה האמיתית שצריכה לקבל גנים? זה מה שחסר לי.

פרופ' מתי ליפשיץ: אז כרגע מה זה משנה אם זה 120,000 ₪ או 200,000 ₪, מהבחינה

הזו-

גב' רונית ד. עייאש: בטח שזה משנה-

פרופ' מתי ליפשיץ: כי את לא רואה איפה המקומות האחרים.

גב' רונית ד. עייאש: לא, שאלת אותי שאלה עניתי.

פרופ' מתי ליפשיץ: לא, את לא ענית לי רונית, אני מצטער.

גב' רונית ד. עייאש: עניתי אני חסר לי בשביל לענות-

פרופ' מתי ליפשיץ: אז אולי לא הסברתי טוב.

גב' רונית ד. עייאש: לך-

פרופ' מתי ליפשיץ: אולי לא שאלתי טוב.

גב' רונית ד. עייאש: בשביל לענות לך חסר לי איפה הגנים העתידיים בשכונה, כדי לראות

שזה לא אחד צמוד לשני ושתהיה פריסה נכונה.

פרופ' מתי ליפשיץ: כן, אבל כרגע-

אנסטסיה: בין נחל מחניים לנחל מגדים.

גב' רונית ד. עייאש: אה אתם יודעים את הפריסה?

מר יוסף ניסן: כן.

58

אנסטסיה: בוודאי שכן.

גב' רונית ד. עייאש: מעולה.

פרופ' מתי ליפשיץ: אני רוצה לחזור, מפריסת הגנים-

אנסטסיה: אז בואו אני אראה לכם-

פרופ' מתי ליפשיץ: רק שנייה מפריסת הגנים שיש לנו-

גב' רונית ד. עייאש: זה יפה שהתושבת עונה ולא ראש המועצה, אני אוהבת את הגישה.

מר יוסף ניסן: אגב זה מה שהסכמנו.

פרופ' מתי ליפשיץ: חבר'ה, מפריסת הגנים שנתנו לנו, האם כולנו מסכימים... זה

המקום?

גב' רונית ד. עייאש: שנייה, באים לענות לי איפה הפריסה.

פרופ' מתי ליפשיץ: ואז זה לא משנה אם זה 120,000 ₪ או 170,000 ₪.

גב' רונית ד. עייאש: זה מאוד משנה.

פרופ' מתי ליפשיץ: מצטער, תעלה להצבעה מי שיצביע בעד, מי שנגד נגד.

מר יוסף ניסן: %.100

פרופ' מתי ליפשיץ: אם מקובל על כולם שזה המיקום, על מה מדברים בכלל.

מר יוסף ניסן: %.100 מה אתה לא מבין מה קורה.

פרופ' מתי ליפשיץ: אני מבין, אז תביא להצבעה למה לגרור עוד בזבוז זמן.

59

גב' רונית ד. עייאש: יהיה פה עוד מגרש משחקים?

אנסטסיה: לא, לא.

גב' רונית ד. עייאש: שום דבר.

אנסטסיה: שום דבר, מגרש המשחקים הנוסף יהיה בחלק הזה-

גב' רונית ד. עייאש: בריבוע הנוסף.

אנסטסיה: איפה שיש כזה חצי עיגול.

גב' רונית ד. עייאש: ומי החליט על הפריסה הזאת שזה יהיה פה ויהיה פה ולא יהיה פה?

מר יוסף ניסן: במסגרת ועדת ההיגוי.

אנסטסיה: היה זה.

גב' רונית ד. עייאש: בסדר.

אנסטסיה: יש לך את כל החלק הזה-

גב' רונית ד. עייאש: אני מבינה.

אנסטסיה: הוא מקבל פתרון פה-

גב' רונית ד. עייאש: זאת השאלה שלי.

אנסטסיה: כל החלק הזה מקבל פתרון פה.

גב' רונית ד. עייאש: אם היה פה, אז הייתי אומרת למה לעשות פה.

60