פרוטוקול מליאה מס' 5880
י"ב בתמוז תשפ"ב
11 ביולי 2022
מספרנו מה/5880
בלתי מסווג/פנימי/רגיש/מסווג
סווג:
מועצה מקומית להבים, תא דואר ,1 להבים מיקוד: .8533800 טלפון: .089554777 פקס: 089554774 אתר המועצה:
www.lehavim.muni.il אימייל: lehavim.muni.il@Lc
פרוטוקול
ישיבת מליאת המועצה ג' שלא מן המניין לשנת 2022
מיום שלישי, כ"ח בסיוון תשפ"ב, 27.06.2022
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
משתתפים:
חברי המועצה: מר יוסף ניסן - ראש המועצה
גב' ברוריה אליעז - חברת מועצה וסגנית ראש
המועצה
עו"ד קובי נודלמן - חבר מועצה וסגן ראש המועצה
מר שלומי שטרית - חבר מועצה וסגן ראש המועצה
גב' רונית דמרי עייאש - חברת מועצה
גב' עדי זנד - חברת מועצה
פרופ' עפר לוי - חבר מועצה
פרופ' מתי ליפשיץ - חבר מועצה
מר כפיר מימון - חבר מועצה
סגל: עו"ד דוד יבורסקי - יועץ משפטי
גב' עדנה זטלאוי - מזכירת המועצה
גב' חגית מימון מגירה - גזברית המועצה
אינג' אלעד ארזי - מהנדס המועצה
מוזמנים: מר אמנון איצקוביץ
מר יוסי קופל - חברי ועדת בטחון
על סדר היום:
.1 אישור צו הארנונה לשנת .2023
2
מר יוסף ניסן: אחר הצהריים טובים לכולם. אנחנו נתחיל במזל טוב למתי, אתמול
הוא היה בן .72
(מחיאות כפיים)
פרופ' מתי ליפשיץ: תודה.
דוברת: ולפני שבועיים בתו הפכה להיות פרופסור.
(מחיאות כפיים)
פרופ' מתי ליפשיץ: אבל איפה המתנה? מה זה ברכות?
מר יוסף ניסן: צודק, אנחנו נתחיל את הישיבה הבאה עם עוגה. אז טוב,
פרופ' מתי ליפשיץ: נחכה כבר לשנה לאחר מכן.
מר יוסף ניסן: אוקיי, מקובל עליי.
מר יוסף ניסן: טוב, חברים, התכנסנו כאן היום על מנת לדון בצו הארנונה החדש
של להבים .2023 כידוע, אנחנו מאשרים את צו הארנונה היום, עבור השנה הבאה. אנחנו
צריכים עד סוף החודש הזה, לקבל החלטה ואז בהנחה שמשרד הפנים יקבל, זה עוד
תהליך עם משרד הפנים, הארנונה תאושר.
אנחנו שלחנו לכם חומרים, גם הסבר וגם נימוקים, למה אנחנו חושבים שזה הדבר הנכון
בשעה הזו, ואני אומר לכם, אני ראש רשות שמנהל את הרשות, היישוב הזה לא שייך לי,
אני מנהל אותו בצורה הכי טובה שאני מבין ויודע, וכל השאיפה שלי, זה לתת שירות
יותר טוב לתושבים.
אגב, נמצאים איתנו גם חברים בוועדת הביטחון, שנגיד להם גם תודה שבאו, מכיוון
שבתקציב הזה, בהעלאת הארנונה הזו, יש בשורה בנושא ביטחון, וזה דבר שהוא מאוד
חשוב לכל התושבים. לא רק למי שיושב כאן, לכל התושבים. הקמת מוקד רואה בלהבים,
עם איוש 24/7 , שרואה את כל המצלמות. הרי לקחנו הלוואה של מיליון ₪ על מנת להציב
את המצלמות ביישוב.
אין לזה שום עניין ותוכן משמעות, אם אנחנו לא מציבים אנשים שמסתכלים על
המצלמות האלה, ורואים כל תזוזה מה קורה, ויודעים לנתב את הכוחות ואת האנשים
בזמן אמת. למעשה המצלמות האלה נועדו למנוע אירועים לא לתעד אותם. כי ברגע
3
שאתה יושב על המצלמות ורואה אותם בזמן אמת, אתה יודע להגיב בזמן אמת, לדבר
הזה יש משמעות. עצם העובדה שיש פה מוקד ומצלמות, זב כבר דבר שמשרה ביטחון,
וגם הרתעה. גנב שיודע שיש פה מוקד רואה עם מצלמות, הוא ילך לבאר שבע, הוא ילך
למקום אחר שלא עוקבים אחריו.
פרופ' עפר לוי: יוסי היה מקרה שהמוקד אויש לאיזה כמה ימים-
מר יוסף ניסן: כן.
פרופ' עפר לוי: ומנעו שם...
מר יוסף ניסן: נכון, נכון, זה ידוע, זה ידוע. אגב אני ביקרתי במקומות אחרים,
בסביון. בסביון ב-2021 יש להם מוקד רואה, לא היה להם פריצה אחת בשנה, פריצה
אחת, והם יושבים שמה עם כפרים וכל מיני, אזור לא הכי סימפטי. והם מגיבים בזמן
אמת, הם הראו לנו איך זה עובד ואיך המצלמות, ואיך הסייר מגיע, והם מגיבים, ורואים
אותם כבר שהם עומדים להגיע. המצלמה הזאתי רואה 500 מטר קדימה. אז לא מחכים
שזה כבר ייכנס ליישוב, אלא נותנים מענה עוד לפני שזה קורה. וזה בעצם ה-
מר שלומי שטרית: אז רק תגיד לנו למה סגרת את המוקד רואה? כשאנחנו נכנסנו לפה
היה מוקד רואה, ואמרת אין כסף, סגרת אותו. אז למה עכשיו לפתוח אותו עוד פעם?
בוא תסביר למה סגרת את המוקד רואה? תסביר פה לכולם, מדוע סגרת את המוקד
רואה?
מר יוסף ניסן: אני אסביר לכם. קודם כל מעולם לא היה פה מוקד רואה, בטח לא
כשאני נכנסתי, לא היה מוקד רואה פעיל. דבר שני לא היו מוצבות מצלמות כמו שאנחנו
חושבים לעשות. כי מוקד רואה שלא רואה את כל היישוב, אין טעם.
מר שלומי שטרית: היה מוקד שראה את כל-
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: גם עכשיו אנחנו את כל שדרות הזית-
גב' רונית ד. עייאש: איפה הם? חדר ביטחון. הנה חדר ביטחון.
4
מר שלומי שטרית: אתה לא מפסיק לשקר, אתה מבין את הבעיה שלך. אתה לא מפסיק
לשקר יוסי. לא נעים להגיד את זה, אבל היה מוקד.
מר יוסף ניסן: היה מוקד, נסגר, בסדר. הרעיון שלנו, למה לקחנו הלוואה של
מיליון ₪, כדי לרשת את כל היישוב.
מר שלומי שטרית: למה אין...
מר יוסף ניסן: שנייה, תן לי לסיים משפט אבל. כרגע מוצבות בלהבים סדר גודל
של 140 מצלמות בצירים מרכזיים. אין לנו מצלמות בהיקף היישוב, שזה הדבר הכי
מהותי. מכיוון שאנשים באים רגלית בתוך היישוב. וזה הדבר שאנחנו רוצים למנוע.
רוצים להציב מצלמות ולהקיף את כל היישוב במצלמות-
פרופ' מתי ליפשיץ: ואלה שקיימים מישהו מתבונן בהם?
מר יוסף ניסן: לא, אין לנו מוקד רואה, אין לנו מוקד רואה.
מר שלומי שטרית: הוא ביטל אותו, הוא ביטל אותו, הוא סגר אותו.
מר יוסף ניסן: הן מצלמות-
מר שלומי שטרית: היה, סגר אותו.
מר יוסף ניסן: זה מתעד את האירועים.
מר שלומי שטרית: למה? כי אלי לוי...
מר יוסף ניסן: ואנחנו הולכים לצפות בהם אחר כך.
פרופ' מתי ליפשיץ: פוסט פקטום.
מר יוסף ניסן: בדיוק נכון. אגב זה-
5
מר שלומי שטרית: לא היה מחובר עומר מיתר ולהבים.
גב' רונית ד. עייאש: לא, לא, לא, רק שלנו.
מר יוסף ניסן: לקיים מוקד-
גב' רונית ד. עייאש: בכניסה ליישוב היה מוקד.
מר יוסף ניסן: לקיים מוקד רואה זה סדר גודל של חצי מיליון ₪ בשנה. נכון להיום
אין לנו.
גב' רונית ד. עייאש: אפשר לדבר על הארנונה ולא על המוקד רואה?
מר יוסף ניסן: כן.
גב' ברוריה אליעז: מה אמרת... מה, לא שמעתי את המילה. אמרת פה צצו או מה?
פרופ' עפר לוי: במצב הנוכחי כרגע של המצלמות-
פרופ' מתי ליפשיץ: לא, כרגע יש מצלמות אבל אין מי שמסתכל בהם.
מר יוסף ניסן: אין מי שמסתכל בזמן אמת.
פרופ' מתי ליפשיץ: אז ישנם מצלמות אבל אין, פוסט פקטום אמרתי. שאפשר לראות
מה קרה לאחר מעשה, לא ברגע של אמת.
מר יוסף ניסן: אגב %50 מהמצלמות שכבר היו מותקנות היו תקולות. רק
לאחרונה עשינו תיקון מלא לכולם, וכרגע הן עובדות. כולן עובדות. וגם בחודשים
האחרונים הצבנו לכל שדרות הזית עד שכונת שרונית, אתה ראית את המצלמות אמנון?
וזה עומד כבר על עמודים, זה מחכה כבר לחיבורים. יש פעילות בנושא הזה, זה דבר אחד
מכל ה-, אבל זו בעצם הבשורה המרכזית שאיתה אנחנו נלך לשנה הבאה. ואני אומר לכם,
ראש רשות זה לא דבר סימפטי להעלות ארנונה בשנת בחירות, בסדר? הרבה ראשי
6
רשויות גם נמנעים מהתהליך הזה, כי זה לא פופולרי, מה לעשות.
גב' רונית ד. עייאש: יש עוד שנה וחצי אז אתה עושה את זה דקה לפני.
מר יוסף ניסן: כשאנשים אתה מוציא להם כסף מהכיס, זה לא פופולרי הם לא
אוהבים את זה. אבל אם אנחנו-
מר שלומי שטרית: אנשים ישכחו עוד שנה. לקראת השנה הבאה אתה לא תעלה, הכול
טוב.
מר יוסף ניסן: אם אנחנו נבוא עם בשורה ונגיד להם הארנונה שלכם הולכת ל-,1
,2 3 והם יראו את זה בעיניים, אז אני מניח מהשיחות שאני מקיים עם תושבים, אני
אומר לכם שברובם מציעים לי תעלה בעוד 100 ₪ לחודש, אני מוכן לשלם, כדי לחזק את
תחושת הביטחון ולתת פה ביטחון ביישוב נקודה. ואתם מתארים לעצמכם מה קורה
למישהו שנכנסים לו הביתה או שגונבים לו את הרכב, עוגמת הנפש וכל מה שמתלווה
לכך. טפו, טפו, טפו, באמת המצב שלנו טוב השנה, ואנחנו בירידה מאוד דרמטית.
אבל כדי לשמור על זה, אתה חייב להשקיע, ואתה חייב להעמיד את הרף כל הזמן עוד
ועוד למעלה, מכיוון שגם הגנבים לומדים אותם, והדברים האלה הם ידועים לנו. אנחנו
חווים אותם. יש לנו באמת חברת שמירה שמגיע לה כל הכבוד על ההשקעה. באמת גם
מתי כשאתה נכנס ואתה מדווח בקבוצה, זה עושה טוב לאנשים, גם לתושבים, גם לחברי
המועצה, שהם רואים שפה זה שונה מעומר ופה משקיעים ופה עומדים על המשמר כמו
שצריך. הבדיקות פה כמו שצריך. נכון, לא %100 בסופו של דבר זה אנשים. אבל באמת
דני עושה עבודה נהדרת מגיע לו, אגב הוא חולה קורונה.
גב' ברוריה אליעז: מה חלה?
מר יוסף ניסן: נאחל לו גם כן בריאות מלאה גם מכאן.
גב' ברוריה אליעז: גם הוא חלה?
מר יוסף ניסן: כן, לצערנו. ככה, יש כמה נקודות שחשוב לדבר עליהם. למעשה מה
זה ארנונה. ארנונה זה רמת שירותים שהתושבים קונים מהמועצה, זה פשוט מאוד.
7
אין פה ניסים ונפלאות. אנחנו מסיימים את השנים כמו שאתם יודעים באיזונים. אנחנו
ממש על הגחון, וקשה מאוד לחשוב על פיתוח ועוד ועוד ועוד. אני רוצה לקנות בובקט
לניקיון של כל היישוב כבישים, עשבייה וכל מה שקשור.
גב' רונית ד. עייאש: זה השקעות, זה לא הולך מארנונה.
מר יוסף ניסן: אז צריך גם לתחזק את הכלים האלה, דלק.
גב' רונית ד. עייאש: רק שתדע את החלוקה שבין השקעות ובין ארנונה.
מר יוסף ניסן: אני מסכים, אני מסכים.
גב' רונית ד. עייאש: בסדר? אתה מסכים, מעולה. זה לא קשור.
מר יוסף ניסן: בסדר.
גב' רונית ד. עייאש: אני רק מלמדת אותו אחרי ,3.5 שידע מה זה תקציב, איך הוא בנוי.
מר יוסף ניסן: אגב אפשר להשתמש גם מהתקציב השוטף לרכישת דברים, להעביר
תקציבים. זה אותו כסף, זה לא משנה.
גב' רונית ד. עייאש: זה לא אותו כסף.
מר יוסף ניסן: אגב בשנה האחרונה אם לא הייתה קורונה והיינו חוסכים בהסעות,
היינו מסיימים את בגירעון את השנה. בעיניי זה היה ברור וידוע.
פרופ' עפר לוי: גירעון של?
מר יוסף ניסן: חצי מיליון ₪, פחות. סדר גודל. אז אנחנו פה ממש על הגחון, אתם
יודעים, אתם מכירים את הקרן לעבודות פיתוח.
מר שלומי שטרית: למה אנחנו לא מביאים כסף ממשרדי הממשלה? למה אתה לא
8
מביא? אנחנו עובדים, אנחנו בהתנדבות. למה אתה לא נוסע פעם בשבוע, במקום לנסוע
לתל אביב לפינסקר, למה אתה לא נוסע לכנסת לשבת במשרדי הממשלה, לראות מאיפה
אפשר להביא-
מר יוסף ניסן: שאלה טובה, שאלה טובה.
מר שלומי שטרית: למה אתה נוסע?
מר יוסף ניסן: שאלה טובה, אני אסביר.
מר שלומי שטרית: כן תסביר.
מר יוסף ניסן: קודם כל הבאתי 15 מיליון ₪ לטובת המחלף. זה מה שאתה לא
עשית.
מר שלומי שטרית: אתה לא הבאת את זה, זה שקר.
מר יוסף ניסן: זה שאתה לא עשית.
מר שלומי שטרית: זה שקר. אתה קיבלת את זה על חשבון שרונית, אל תשקר. קיבלת
את הכסף הזה ממינהל מקרקעי ישראל על חשבון-
מר יוסף ניסן: אתה פשוט בן אדם הזוי-
מר שלומי שטרית: שרונים.
מר יוסף ניסן: אתה יודע מה יש לי להגיד לך? אתה בן אדם הזוי.
מר שלומי שטרית: על חשבון שרונים.
מר יוסף ניסן: אתה בן אדם הזוי.
מר שלומי שטרית: אני לא הזוי, אתה הזוי יוסי.
9
מר יוסף ניסן: הזוי, מה שאתה אומר עכשיו-
מר שלומי שטרית: 15 מיליון ₪ אתה קיבלת-
מר יוסף ניסן: מה שאתה אומר עכשיו אין לזה בסיס.
מר שלומי שטרית: יש לזה בסיס.
מר יוסף ניסן: זה לא נכון.
מר שלומי שטרית: זה נכון.
מר יוסף ניסן: זה שקר.
מר שלומי שטרית: זה נכון.
מר יוסף ניסן: ואני עומד על זה.
מר שלומי שטרית: זה לא, זה נכון.
מר יוסף ניסן: זה שאלי לוי אמר את זה בריאיון זה שטויות.
מר שלומי שטרית: לא, זה לא מה שאלי לוי אמר בריאיון, אנחנו דיברנו עם משרד
התחבורה אנחנו יודעים, מה ככה יתנו לך 15 מיליון ₪? בוא תגיד לי אתה-
מר יוסף ניסן: מה הקשר בין שרונית לזה?
מר שלומי שטרית: לא נתנו לך כלום.
מר יוסף ניסן: מה הקשר?
מר שלומי שטרית: הם לקחו על התקציב שאנחנו צריכים לקבל בשרונים, שאתה
10
הולך לשווק, שישבת עם אלי מימון היום. תספר לנו מה ישבת עם אלי מימון היום 3
שעות. מה סגרת איתו יומיים, שיש לך ב-.29על חדשה.
מר יוסף ניסן: שלומי, יש לך אסמכתא למה שאתה אומר? יש לך אסמכתא?
מר שלומי שטרית: בוודאי.
מר יוסף ניסן: אז תביא אותה.
מר שלומי שטרית: אני אביא לך.
מר יוסף ניסן: תביא, תביא.
מר שלומי שטרית: אני אביא לך.
מר יוסף ניסן: אני רוצה שאתה תפרסם לכל חברי המועצה.
מר שלומי שטרית: אני אביא לך, אני אביא לך. חבל שאלי לוי באמת לא בא.
מר יוסף ניסן: אין לך הרי כלום. אין לך כלום.
מר שלומי שטרית: חבל שאלי לוי לא בא.
מר יוסף ניסן: אין לך כלום.
מר שלומי שטרית: יש לו מסמכים...
פרופ' עפר לוי: בסדר, כתוב לפרוטוקול שלומי צריך להביא מסמך לכולם-
מר יוסף ניסן: שלומי התחייב לפרוטוקול-
פרופ' עפר לוי: כולנו מחכים.
11
מר שלומי שטרית: כן.
מר יוסף ניסן: להביא את המסמכים לכל חברי המועצה.
מר שלומי שטרית: אני אבקש שישלחו לי אותם עכשיו.
מר יוסף ניסן: יופי מעולה. אז אין לך, אז למה אתה מדבר?
מר שלומי שטרית: עכשיו אני אבקש שישלחו לי.
מר יוסף ניסן: אבל אין לך אותם, אז למה אתה מדבר?
מר שלומי שטרית: יש לי, יש לי, יש לי. הנה כבר תקבל.
מר יוסף ניסן: כבר תקבל. איזה תקבל? רדיו דרום מבקש ממנו את המסמכים כבר
שבועיים הוא לא מקבל אותם, אתה תקבל? בסדר.
מר שלומי שטרית: ... שקל הביא. שקל לא הבאת למועצה, על מה אנחנו כועסים עליך?
מר יוסף ניסן: בסדר, אין בעיה. מה שקל?
מר שלומי שטרית: שקל לא הבאת למועצה.
מר יוסף ניסן: אין קול קורא שהמועצה הזאת הגישה-
מר שלומי שטרית: קול קורא זה כולם מקבלים.
מר יוסף ניסן: אז מה אתה חושב-
מר שלומי שטרית: קול קורא זה המדינה מחלקת כסף במצ'ינג.
מר יוסף ניסן: טוב ככה, בתבחינים אנחנו עומדים וזה חשוב להגיד. תבחיני
12
משרד הפנים אלה למעשה אמות המידה שעל פיהם אפשר להעלות ארנונה. משרד הפנים
מפרסם אותם כמה חודשים לפני הצו, שאנחנו הולכים לאשר את זה, ואנחנו עומדים בכל
הקריטריונים. וגם דיברנו עם משרד הפנים, אנחנו עובדים שמה בעניין. בסיווג קרקע
תפוסה אנחנו נמצאים %50 מתחת למקסימום הארצי. 29 ₪ לעומת 60 ₪.
פרופ' עפר לוי: מה 29 ₪ על 60 ₪?
מר יוסף ניסן: התעריף של קרקע תפוסה. אנחנו נמצאים %50 מתחת למקסימום
הארצי. חשוב לציין שב-2022 אנחנו אישרנו הפחתה על עסקים בבתים, כמו שאתם
זוכרים. וגם רצינו להעלות קרקע תפוסה. בסוף אישרו לנו את ההפחתה, ולא אישרו לנו
את הקרקע תפוסה, את העלייה בקרקע תפוסה. אז זה גרם לנו לעוד גירעון השוטף
בתקציב.
לאור המצב הביטחוני, אני דיברתי גם עם סגן השר לביטחון פנים. בתוכנית עבודה שלהם
אין חיזוק יישובים נפגעים, יש טיפול ביישובים כמו רהט, שבהם הפשיעה היא גבוהה,
ואז הם מטפלים שמה והם צופים שהטיפול שם, יימנע את הפגיעה בנו. אבל אני לא
מאמין בזה, גם אמרתי את זה. אבל זאת האסטרטגיה שלהם וזו תכנית העבודה שלהם.
אז לכן אנחנו צריכים לחשוב על עצמנו, איך אנחנו שומרים על עצמנו ונותנים פה מיגון
כמו שצריך.
כמו שאמרתי, אנחנו רוצים להישאר רשות איתנה, אסור לנו להיות בגירעון. אני יכול
להבטיח לכם דבר אחד, כל שקל שנכנס לקופה, יוצא חזרה לטובת התושבים. זה חד
משמעית. חוץ כמובן מעלויות שיש במועצה של מכרזים, זה גם כן, בסוף זה מגיע
לתושבים. מכרז אשפה שאנחנו עומדים לצאת אליו, יכול להיות שהוא יעלה לנו עוד כמה
מאוד אלפי שקלים. אנחנו צריכים להיערך לדברים האלה, זה לא יעזור כלום.
מר שלומי שטרית: על חשבון התושבים. כמה הם... צריך לצאת לכנסת להביא כסף.
מר יוסף ניסן: שלומי-
מר שלומי שטרית: שנת בחירות מחלקים.
מר יוסף ניסן: אז תביא, אז תביא, אתה נבחרת נציג ציבור.
13
מר שלומי שטרית: אתה לא רוצה שאף אחד יהיה לידך.
מר יוסף ניסן: אתה נציג ציבור-
מר שלומי שטרית: אתה חושש שאנשים חזקים יהיו לידך.
מר יוסף ניסן: אז לא, לא.
מר שלומי שטרית: אני רציתי לעזור לך.
מר יוסף ניסן: אז עשיתי את זה.
מר שלומי שטרית: מעוניין לעזור לך.
מר יוסף ניסן: עשיתי את זה עם כמה משרדי ממשלה, ואיפה שיכולנו הבאנו
כספים. בהחלט הבאנו כספים.
מר שלומי שטרית: מאיפה? תגיד לי, תגיד לי מקום אחד שהבאת. אחד.
מר יוסף ניסן: מקום אחד? מרמ"י מה זאת אומרת.
מר שלומי שטרית: אתה לא, את ה-15 מיליון ₪ אמרתי לך.
מר יוסף ניסן: בסדר אוקיי.
מר שלומי שטרית: לא הבאת את זה.
מר יוסף ניסן: טוב בסדר, לא הבאנו.
מר שלומי שטרית: תביאו כסף למועצה. אתה ראש המועצה תביאו כסף.
מר יוסף ניסן: אבל זה לא עובד, אנחנו סוציו אקונומי 10 שלומי.
14
מר שלומי שטרית: לא משנה.
מר יוסף ניסן: אה לא משנה. אתה אומר דברים שאין להם ביסוס, אין להם כלום-
מר שלומי שטרית: יש ביסוס, יש ביסוס.
מר יוסף ניסן: אתה ניסית להביא פעם שקל? ניסית פעם?
מר שלומי שטרית: בוודאי.
מר יוסף ניסן: כן נו איפה?
מר שלומי שטרית: מה זה מאיפה?
מר יוסף ניסן: כן מאיפה?
מר שלומי שטרית: אתה שכחת. טוב, בוא תמשיך, תמשיך.
גב' ברוריה אליעז: יוסי, כשהבאת 23 מיליון ₪-
מר יוסף ניסן: כן, זה משרד החינוך.
גב' ברוריה אליעז: לחטיבת ביניים. אז הבאנו את זה לא?
מר יוסף ניסן: נכון. מה זה משנה, זה ישכנע אותו? זה לא ישכנע אותו. טוב ככה,
יש לנו תוספת שכר למאבטחים, שזה כבר הוספנו להם השנה, יש לנו בעיה מאוד קשה
בגיוס מאבטחים, מה לעשות. הם מקבלם בבאר שבע במקומות אחרים שכר יותר גבוה,
ואין להם מה לבוא ללהבים, בשכר יותר גבוה. ואנחנו חייבים להעלות להם את השכר גם
כאן. תוספת סגן קב"ט, בכל היישובים פה באזור יש סגן קב"ט. גם במיתר וגם בעומר,
ולנו אין. ומגוון הפעילויות והגידול-
מר שלומי שטרית: איפה יש סגן קב"ט? איפה יש סגן קב"ט?
15
מר יוסף ניסן: בעומר, יש סגן קב"ט.
מר שלומי שטרית: בעומר יש סגן קב"ט?
מר יוסף ניסן: כן, כן. ולכן היישוב גם גדל, מגוון הפעולות והפעילויות של-
מר שלומי שטרית: בכמה עומר מעלה את הארנונה.
מר יוסף ניסן: הו שאלה טובה.
גב' חגית מ. מימון: %.4.5
מר יוסף ניסן: בעומר הארנונה היא בממוצע של 75.6 למ"ר.
מר שלומי שטרית: לא, לא, אני שאלתי שאלה אחרת.
מר יוסף ניסן: לא, לא, לא, זאת התשובה.
מר שלומי שטרית: לא, זה לא עסק שלך.
מר יוסף ניסן: זאת התשובה.
מר שלומי שטרית: זה עסק של קודמך ששמרו על המחיר הזה.
מר יוסף ניסן: לא משנה, זאת התשובה. ההשוואה-
פרופ' עפר לוי: ההשוואה כמה משלמים פה וכמה משלמים שם.
מר יוסף ניסן: בדיוק. בסופו של דבר-
מר שלומי שטרית: לא, לא, לא.
16
פרופ' עפר לוי: מה לא, לא, לא?
מר יוסף ניסן: לא, לא, לא, כן.
מר שלומי שטרית: לא.
מר יוסף ניסן: בסוף אנחנו משווים את עצמנו לעומר ולמיתר. בעומר משלמים
75.6 ₪ למ"ר בממוצע, במיתר בחתך סוציו אקונומי ,8 אנחנו חתך סוציו אקונומי .10
הם משלמים 61.49 ₪-
מר שלומי שטרית: %.1.37 המדינה זה %.1.37
מר יוסף ניסן: בסדר, זה לא קשור אבל.
מר שלומי שטרית: %1.37 זה מה...
מר יוסף ניסן: בלהבים אחרי העלאה אנחנו נהיה עדיין ב-%-5
מר שלומי שטרית: אתה אל תקלקל מה שקודמך השאירו. קודמך השאירו לתושבים
ארנונה נמוכה.
מר יוסף ניסן: עדיין ב-%-5
מר שלומי שטרית: אתה...
פרופ' עפר לוי: אפשר יוסי שכל אחד יהיה לו זמן לדבר.
מר יוסף ניסן: כן שלומי, כל אחד יהיה לו זכות דיבור, בסדר?
מר שלומי שטרית: בלי שקרים, בלי שקרים?
מר יוסף ניסן: אז תדבר.
17
פרופ' עפר לוי: תן בסוף רשות דיבור-
מר יוסף ניסן: באמת... בלי שקרים.
פרופ' עפר לוי: מי שרוצה לצעוק ו-
פרופ' מתי ליפשיץ: לתת לך לגמור לדבר ואחר כך כל אחד יביע את דעתו.
מר יוסף ניסן: כן, כן %.100
פרופ' מתי ליפשיץ: בעד או נגד הארנונה.
מר יוסף ניסן: %,100 בסדר גמור.
פרופ' מתי ליפשיץ: אחרת לא נצא מפה עד .22:00
מר יוסף ניסן: %100 מקובל לגמרי. בסופו של דבר בעומר משלמים %30 מעלינו,
כשיש להם אזור תעשייה שלהם, שמכניס להם %28 מהתקציב שלהם הוא מאזור
תעשייה. זה חשוב שנדע. במיתר 61.5 ₪ למ"ר, ואנחנו נהיה אחרי העלאה, אנחנו מעלים
רק ב-%4.5 ולא ב-%6 כמו ששלומי אומר.
מר שלומי שטרית: זה %1.37 ועוד %4.5 זה %.6
מר יוסף ניסן: אבל זה עדיין לא %.6
מר שלומי שטרית: %.5.8
מר יוסף ניסן: תעשה חשבון.
מר שלומי שטרית: זה %.6
מר יוסף ניסן: אבל שלומי אתה מפריע לי.
18
מר שלומי שטרית: אתה אומר שלומי, אתה אמרת שלומי. אני עונה לך.
מר יוסף ניסן: יש הבדל בין העלאה יזומה לבין העדכון. העדכון הוא %1.37
העלאה שלנו היא %,4.5 בסדר? זה העלאה חריגה שלנו.
מר שלומי שטרית: כמה זה יוצא? %5.9?
מר יוסף ניסן: כמובן מחירי הדלק, תשלום לספקים, הקטנת מספר ילדים בכיתה.
אנחנו לוקחים הלוואה של 1,700,000 ₪ לבניית אשכול 4 גני ילדים. אנחנו צריכים להבין
את זה, למועצה אין את הכסף הזה. מכרז הגינון הסתיים בעלות יותר גבוהה, זה גם
משהו שנופל על קופת המועצה. שרונית כמובן זה גם משהו שאנחנו צריכים להשקיע גם
מקופת המועצה, אם זה התאורה ואם זה סייר ייעודי ואם זה פיתוח שאנחנו נעשה גם
מעצמנו. גם ניקוי כבישים, הבובקט הזה ישרת במיוחד את שכונת שרונית, על מנת לשמור
על שכונה נקייה.
זה מיזמים חדשים, אנחנו כל הזמן רוצים לעשות... זה משהו שהוא מאוד חשוב, במיוחד
בחגים עם הדגלים עם כל השלטים, גיזום עצים. אנשים פה מסכנים את החיים שלהם,
וזה גם מעמיד את המועצה בסיכון. בקיצור, חשוב שנדע שהעלאת הארנונה היא החלטה
מקצועית.
זו החלטה מקצועית של הגזברית, וכן גם שלי, וצריכה להיות גם שלכם. איך אנחנו
שומרים על רמת שירותים במועצה. איך אנחנו מפתחים את המועצה, איך הכסף הזה
בסופו של דבר חוזר לתושבים כשירות טוב יותר. אני חושב שזה דבר נכון כרגע לעשות.
אמרתי זה לא דבר פופולארי, אבל אני עושה אותו כי אני מרגיש שזאת החובה שלי בניהול
היישוב. חגית את רוצה להגיד משהו?
גב' חגית מ. מימון: אם יש שאלות, אני אענה.
גב' רונית ד. עייאש: רק הערה לפני שאנחנו זה, אני באמת חייבת בגלל שזה קשור
בכספים. אני חייבת התייחסותך לעניין האירוע שקרה בגזברות השבוע. חייבת, אי אפשר
להתחיל ישיבת מועצה בלי לדון באירוע שהמשטרה מתערבת לנו בתוך היישוב. אני
מבקשת שתתייחס לזה ותעדכן מה קורה לפני שאנחנו נכנסים לעומק הקורה בעניין.
מר שלומי שטרית: אבל זה כל חודש יש לנו משטרה. זה משהו חדש רונית?
19
גב' ברוריה אליעז: מה זה משטרה מתערבת?
גב' עדנה זטלאוי: ... אני חושבת שצריך לשמור על צנעת הפרט
גב' רונית ד. עייאש: בסדר. אבל המינימום זה לעדכן את חברי המועצה באירועים
שמשטרה נכנסת לתוך מועצה, והעובדים שלנו חשופים. לא יכול להיות דבר כזה
שהדברים האלה לא מתנהלים ולא מדווחים בזמן אמת. אנחנו יודעים מה קורה ביישוב.
זה לא יכול להיות. מה זה? לא יכול להיות.
מר יוסף ניסן: כבודם של האנשים-
גב' ברוריה אליעז: מי העובדת שלנו?
גב' רונית ד. עייאש: 2 העובדות שלנו בשבילך.
גב' ברוריה אליעז: אה מדובר על הריב.
גב' רונית ד. עייאש: 2 עובדות שלנו, שלנו, שלנו, של המועצה.
מר יוסף ניסן: מישהו רוצה לומר לגבי התקציב?
פרופ' מתי ליפשיץ: טוב, אני מוכן להתחיל. תראו אני ב-3 ימים האחרונים בקשר מאוד
אמיץ עם חגית, כי מבחינתי היא הסמכות המקצועית לכל מה שקורה עם התקציב
ביישוב. ולכן זה 3 ימים שאני לא עוזב אותה למעט 2:00 בלילה.
גב' חגית מ. מימון: אני ערה אתה יכול-
גב' ברוריה אליעז: ב-2:00 בלילה אתם עוד משוחחים?
פרופ' מתי ליפשיץ: לא ב-1:00 זו השעה האחרונה. ובעצם הנתונים הסינתזה שאני
עשיתי, זה הכול מתוך שיחות והבנת הנקרא והבנת העומק יחד עם חגית. עוד פעם אני
אומר, חגית בתפקיד וחגית היא הסמכות המקצועית, ולכן היה לי חשוב לדבר איתה
20
ולקבל הבהרות. התלבטתי רבות, התבלטתי רבות גם תוך כדי שיחה עם חגית, אם לקבל
את העלאה מבחינתי או לא לקבל. התלבטתי רבות האם %,4.5 למה לא %3? למה לא
%.3.2 ובכל ההתלבטויות האלה הייתי. חגית הסבירה לי חלק מהדברים אתה פה ציינת
ואני לא אחזור עליהם, על המצב שנדרש לתחזק את היישוב הזה וגם לפתח אותו. אבל
קודם כל לתחזק אותו.
ואני חושב שמוקד רואה שהזכירו פה, כן נוגע לארנונה. כי כמו שנאמר פה התחזוקה שלו
זה חצי מיליון ₪. ולקחנו הלוואה על מצלמות שהן עומדות כדחלילים עם לא נאייש
אותם. אז אולי היה צריך הכול לעשות במקביל, אבל לא היה תקציב לעשות הכול
במקביל. וכשאני מסתמך על הדברים המקצועיים שקיבלתי, אני תומך. אני תומך בעלייה
הזאתי של %.4.5 אני חושב שזה ייתן תחזוקה טובה יותר ליישוב. זה ייתן דברים
שדיברנו עליהם בישיבות המועצה, והם לא באו לידי ביטוי, והם לא התבצעו. ואני מצפה
שהם יתבצעו בלי לאיים בכל מיני דברים נוספים שמחכים לנו בתחנות נוספות בדרך.
אבל אני מציין את זה.
מהקהל: מתי הם לא התבצעו כי לא היה כסף או כי לא היה ניהול סליחה?
פרופ' מתי ליפשיץ: מה זה?
מר שלומי שטרית: לא היה ניהול.
גב' עדי זנד: שנייה, שנייה-
מר יוסף ניסן: לא, לא, לא, לא, אין שאלות של ציבור.
מר שלומי שטרית: את צודקת.
גב' רונית ד. עייאש: רק כשהדברים הם טובים הוא נותן לציבור לדבר.
מר יוסף ניסן: לא, לא, לא, תושבים לא יכולים להתערב בישיבות מועצה.
גב' עדי זנד: אה עכשיו תושבים לא יכולים להתערב? אני הייתי בישיבות
שהתושבים כל הזמן מתערבים.
21
גב' רונית ד. עייאש: התושבים ניהלו את הישיבה, אתה רוצה להגיד.
פרופ' מתי ליפשיץ: אני מבטיח לא להיכנס לדבריו של אף אחד שהוא ידבר.
מהקהל: ... לציבור?
גב' ברוריה אליעז: לא.
פרופ' מתי ליפשיץ: לא, אני לא סיימתי את דבריי.
גב' עדנה זטלאוי: היא פתוחה לציבור בהחלט.
פרופ' מתי ליפשיץ: רק תרשי לי ברשותך לסיים את דבריי. ולכן אם אנחנו מכירים את
חגית כזאת שאחראית על מה שקורה בנושא הכספים ביישוב, אנחנו מקבלים את
ההסברים מחגית. אז אנחנו צריכים לקבל גם את ה-%,4.5 אחרת זה כמו להגיד אני לא
מכיר בחגית, וכל הייעוץ המקצועי שלה הוא סתם, והיא לא ראויה לתפקיד הזה. אי
אפשר גם לקבל מחגית %4.5 לחגית יש חלק בזה, חלק גדול. אז אי אפשר להגיד, אני לא
מקבל את מה שחגית אומרת. בד בבד שאנחנו מכירים בחגית כאחראית על מה שקורה
עם התקציב. או ש- או ש-, מי שחושב שהוא לא רוצה %4.5 אומר: אני לא מכיר בחגית
נקודה. או מערער דברים על חגית.
אבל לא הנקודה היא חגית, הנקודה היא שגם מבחינת האחזקה וגם מבחינת הפיתוח,
אם מכניסים את הנושא של מוקד רואה, יש לזה חשיבות. כשאתה מתרגם את זה לכסף,
תראו אני בחשבון חלש. ישבתי לקחתי לוח לוגריתמים, לקחתי סינוס קוסינוס, מה
שלמדנו פעם ביסודי. וראינו או קיבלתי את הנתון שאם אנחנו מעלים ב-%4.5 פלוס, מה
שמעלה הרגולטור, אנחנו בעצם מגיעים פחות או יותר לסכום של, אם מתרגמים אחוזים
למספרים אבסולוטיים, פלוס מינוס זה ממוצע, כל אחד יש לו שטח בית אחר, אנחנו
מגיעים בערך ל-600 ₪ בשנה תוספת לבית, שיש לו נניח 200 מ"ר פלוס מינוס.
התוספת של 600 ₪ בשנה לחיות ביישוב שדורש תחזוקה ודורש פיתוח, לדעתי זה סכום
שניתן לעמוד בו, ואני כבר לא רוצה לחלק את זה ל-12 חודשים, שאתם תעשו את
החשבון ותראו איזה עלות לחודש או לחודשיים כשמשלמים ארנונה, איך זה מעלה.
ולכן בעלות האבסולוטית הזו בדרישות שהיישוב הזה דורש, כן ואני יודע בסוגריים
שיש בחירות, אני מבין, אני יודע. אבל אני מתגבר על הידע הזה וחושב שמצד אחד זה
22
נכון שלא מעלים ארנונה בשנת בחירות, אבל נכון גם שאפשר בשנת בחירות לשפר דברים,
אבל זה לא האישיו בכלל. האישיו זה היישוב, ולכן לאור כל מה שאמרת אני מאוד תומך
בהעלאה הזאת.
גב' רונית ד. עייאש: אז אני מהצד השני-
מר יוסף ניסן: רגע, רגע, אנחנו לפי הסדר. כן כפיר.
גב' רונית ד. עייאש: אז אני מהצד השני, גם אני ניהלתי שיחות עם חגית מקצועיות. זה
המקצוע שלי כספים אני בקיאה, אני יודעת, אני מבינה בזה. ולי יש הסתייגויות לעניין
הזה, ואני אגיד אותם. אחד, לא הבאת כסף שנמצא בתוך היישוב. לא מיצית-
מר שלומי שטרית: אין מוטיבציה. אתם מורידים את המוטיבציה לחבר'ה-
גב' רונית ד. עייאש: עכשיו אני שלומי, זה לא הוא, אני, תודה. לא הבאת את הכסף
שנמצא בתוך... לא במקסום ארנונה מהדיור המוגן, לא משיפורים כאלה ואחרים, שהיית
יכול לעשות.
מר יוסף ניסן: על סמך מה את אומרת-
גב' רונית ד. עייאש: זה אחד, עכשיו תורי, אמרת אל תפריע לי? עכשיו תורי.
מר יוסף ניסן: תפרטי, תפרטי.
גב' רונית ד. עייאש: אני אגיד בסיסמאות, כי בא לי עכשיו ככה, בסדר? זהו. זו השיטה.
אני חקרתי, ישבתי עם חגית. עשיתי את כל הלמידה של כל החוברת הזאת לפרטים, כדי
להבין על בסיס מה. אחד, אני אגיד לך בכנות, אני פשוט לא סומכת על שיקול הדעת שלך
לנתב את הכספים בצורה טובה דקה. אני לא סומכת על חוות הדעת שלך. ועל בזבוז הכסף
שיבוא מכאן ומכאן, כי יש לך יותר. אם זה היה מישהו שיש לו שיקול דעת ולא קונה את
התושבים בכסף, אולי. אתה קונה את התושבים בפעילות, כשאתה אומר לרווחת
התושבים זה מה שאתה עושה. קונה איתם בספסל בחוץ, בכיסא כאן-
23
מר שלומי שטרית: בחניות.
גב' רונית ד. עייאש: בחניות לסדר-
מר שלומי שטרית: בנטיעה.
גב' רונית ד. עייאש: זה מה שאתה עושה, בתפקידים כאלה בעוד עובד.
מר שלומי שטרית: והגזברית מאשרת לו.
גב' רונית ד. עייאש: ועוד עוזר, בעוד עובד מועצה, בכסף שלי ושלך ושלו ושלו, זה מה
שאתה עושה. ולכן בשיקול הדעת הזה מוקד רואה היה ביישוב, היה לנו את האקווריום,
החלטת להעביר אותו לאשקלון לאשדוד, והוא התבטל כי זה לא היה הגיוני לשבת רואה
משם ללהבים. שיקול הדעת של ראש המועצה-
מר יוסף ניסן: אי אפשר לשמוע אותה נו.
גב' רונית ד. עייאש: יוסי ניסן שגוי. ולפיכך-
מר יוסף ניסן: אם אני שם אותך במכונת אמת עכשיו, המכונה מתפוצצת. הרי את
לא מאמינה למילה שאת אומרת, למילה.
גב' רונית ד. עייאש: ולפיכך אני מתנגדת, אני מתנגדת-
מר יוסף ניסן: טוב בסדר.
גב' רונית ד. עייאש: להעלאת הזאת, כי אין לה סיבה.
מר יוסף ניסן: %.100
גב' רונית ד. עייאש: אין לה סיבה.
מר יוסף ניסן: אבל אומר לך שזה חגית, זה משהו מקצועי, זה חגית זה לא אני.
24
גב' רונית ד. עייאש: אני גם, אמרתי לך גם אני יש לי שיקול דעת.
מר יוסף ניסן: את לא מאמינה בחגית אה? טוב.
גב' רונית ד. עייאש: לא, אני לא מאמינה בך, כי זה מה שאמרתי כרגע..., אני לא מאמינה
בשיקול הדעת שלך לנתב כספים.
מר שלומי שטרית: אז עכשיו אני אדבר.
מר שלומי שטרית: ראשית יוסי אתה 15 שנה היית באופוזיציה, וכל הזמן הצבעת נגד.
מה היישוב לא היה צריך כסף כל השנים האלה? אבל אתה הצבעת באופן עקבי כל ה-15
שנים האלה שהיית באופוזיציה נגד התקציב, זה דבר ראשון. דבר שני אני רוצה לענות
דווקא למתי.
מתי, אני רוצה להגיד לך שבזה שאנחנו היד שלנו קלה על ההדק, ואנחנו נכנסים לכיס
של התושבים עם ה-600 ו-700 ו-800 בכל שנה עם מנת פלאפל והכול. מה שאנחנו עושים
אנחנו מכשילים את הגזברית ואת ראש המועצה. כי ראש מועצה וגזבר כל שבוע נמצאים
בכנסת ישראל במשרדי הממשלה. החבר'ה האלה מעולם לא היו, מעולם, פעם אחת לא
היו שם.
מר כפיר מימון: פעם כן.
מר שלומי שטרית: ולכן אנחנו בשנה שעברה ביקשנו מהם שיתחילו ללכת לכנסת
ולשבת במשרדי הממשלה ולהיפגש, ולראות איפה אפשר להביא תקציבים, הם לא הביאו
שקל, והם גם לא יביאו שקל. מכיוון שהכי קל זה להעלות את הארנונה, הכי קל. אני
רוצה להגיד לך יוסי, שיקול הדעת שלך לגבי המוקד שאתה סגרת את המוקד רואה
בהתחלה בהתחלה, הוא היה שיקול שאתה קיבלת החלטה לבד להעביר לחבר שלך, לא
יודע למי, להעביר לו את המוקד שם.
זו הייתה טעות מלכתחילה. אתה החלטת לעשות את זה. והיום זה עולה כסף, ולהחזיק
היום מוקד רואה, זה הרבה מאוד מאוד כסף. אתה בדקת במשרד לביטחון פנים, אולי
הם יבואו ויפתחו פה תחנת משטרה כמו שפתחו פה בבני שמעון. הרי מה יעזור לנו מוקד
רואה ועוד שומר ועוד שומר אם לא תהיה פה נקודת משטרה, תחנת משטרה צריכה להיות
פה.
25
פרופ' עפר לוי: בקשה מפורשת מסגן השר.
מר שלומי שטרית: אל תפריע לי. אנחנו פה רוצים תחנת נקודת משטרה. אז באת
והימרת כמובן על הסוס הלא נכון יואב סגלוביץ' הזה, שהוא ממילא הולך הביתה. על
מה? בני שמעון מקבל תחנת משטרה. איך אתה לא מתבייש להצטלם איתו שבבני שמעון
פותחים נקודת משטרה, ובלהבים לא? אני חושב שבכל מדינת ישראל לא יעלו את
הארנונה יותר מ-%.1.37 בבאר שבע הורידו את הארנונה בסמילנסקי ובמקומות אחרים
בשנה שעברה לא העלו.
בעומר יעלו ב-%,1.37 במיתר כבר העלו ב-%.1.37 אין שום סיבה להעלות ב-%4.3 על
המחדלים שלך ועל הכספים שלך שאתה מבזבז. על הגיליונות לחגים, ועל כל הדברים
האלה. זה מה שמתי עכשיו עושה, הוא נותן לך את החיים קלים יותר. בדקה אחת אנחנו
מעלים את הארנונה, ונגמר הסיפור. אני חושב שזה אסור לחברי המועצה פה להצביע בעד
%,4.2 אם אתה תעלה את זה-
מר יוסף ניסן: .5
מר שלומי שטרית: זה יהיה מחטף, אתה תעשה פה מחטף לתושבים. ואני מקווה שזה
לא יעבור לך.
מר יוסף ניסן: כן עפר.
פרופ' עפר לוי: אוקיי, אז אני מבין שזה מה לעשות ככה זה קואליציה אופוזיציה,
בכנסת אותו דבר. אבל נימוקים של אתה עשית או לא עשית, ועכשיו אתה צריך להיענש
לא לעניין מבחינתי. כי בסופו של דבר שיקול זה מה טוב ונכון עבור היישוב. זה נכון
שאנחנו מעלים, ואולי יישובים אחרים לא מעלים. אבל השורה התחתונה זה כמה אנחנו
משלמים ומה התעריף עכשיו, לעומת מה שקורה לדוגמא אצל השכנים שלנו שהם ברי
השוואה. ברי השוואה שיש 2 יישובים עומר ומיתר, כל אחד יש לו יתרונות גם יחסית
אלינו.
עומר, יש לו הכנסות משמעותיות מאזור התעשייה של ארנונה עסקית, ואף על פי כן
התעריף שם גבוה. אם כבר מישהו היה יכול לרחם יותר על התושבים זה עומר, והם לא
עושים את זה. מיתר סוציו אקונומי 8 הטבות לתושבים, תקציבים שאנחנו לא יכולים
לקבל, ועדיין התעריף יותר גבוה. ומבחינתי כדי לקבוע האם זה סביר, לא קשור לכמה
26
אחוזים, אני מסתכל על השורה התחתונה. מה לעשות בכל שנה לא מעלים כל שנה ובכל
יישוב, ובסוף מה שבר השוואה זה התעריף. למה מגיעים וכמה אנחנו נהיה אחרי העלאה
יחסית ליישובים אחרים. עדיין אנחנו נהיה הכי נמוכים, למרות שנראה שאנחנו הכי
זקוקים, ובמצב התקציבי הכי קשה והכי מאתגר, שכידוע השילוב של יישוב שבו
התושבים עשירים והמועצה ענייה.
שוב, התושבים, הכנסה, השכלה, קובעת דירוג סוציו אקונומי. לפי הדירוג הסוציו
אקונומי, יישובים שיש להם דירוג סוציו אקונומי נמוך זוכים להרבה יותר תקציבי
ממשלה. אין לנו את הפריבילגיה הזאת, אני מבקש לא להפריע. אין לנו את הפריבילגיה
הזאת. שוב, זה היישוב אי אפשר לעשות הוקוס פוקוס. היישוב הזה נסמך, התקציב הוא
כ-%40 ארנונה, חגית %40 סדר גודל של ארנונה מהתקציב?
גב' חגית מ. מימון: כן. 20 מיליון ₪ מתוך 50 מיליון ₪ כן.
פרופ' עפר לוי: והשורה התחתונה, שוב אני יושב בוועדות כספים, יושב בהרבה
ועדות. אני מבין וזה טבעי ובאמת שאני מבין, שיש פה גם כאלה שיושבים בשולחן,
שמבחינתם שיהיה כמה שיותר קשה, ולמנוע כמה שיותר. והכול מיותר, כל דבר מיותר,
כל דבר שיכול לעזור, כי מה לעשות שדברים טובים קורים ביישוב, אז גם הקרדיט הולך
למי שהולך. אני מסתכל לדוגמא על דני, שעושה עבודת קודש. ואני נזכר שהוא הגיע,
והוא אמר: אוקיי מחלקת ביטחון, מי פה הצוות, כוח אדם. אז נאמר לו, זה אתה. מחלקה
של איש אחד. והוא היה בהלם. הוא בא ממיתר, אני מניח ששמה זה לא ככה.
ואני חושב שלאתגרים לדוגמא של הביטחון, אז כל כך קל להגיד למה צריך עוזר, למה
שצריך סגן קב"ט. צריך והיישוב משווע גם לשיפור כמובן של הביטחון. וזה שיש לא רק
את דני שהוא גם עושה מה שהוא יכול, והוא נמצא פה לילות, והוא מוקפץ שצריך ובאמצע
הלילה. אבל זה מחלקה של איש אחד, כל הכבוד לדני וליכולות שלו, זה מעט מידי.
מר יוסף ניסן: גם התפעול של המוקד רואה, זה יהיה על ידי מחלקת הביטחון.
פרופ' עפר לוי: כן, השורה התחתונה התעריפים בסופו של דבר בתעריף שייקבע ל-
2023 הוא לא גבוה, הוא נמוך יותר מהיישובים השכנים, שהמצוקות שלהם לא גדולות
כמו שלנו, ונחוץ לתפעול לשמור על רמת השירות, להימנע גם מכניסה לגירעון, שכמו
שציינת לפעמים זה יותר מזל משכל.
27
מר יוסף ניסן: לגמרי.
פרופ' עפר לוי: דבר נוסף גם, זה ברור שתמיד הייתה מצוקה, אבל היו שנים גם
שהייתה קופה מלאה של הקרן לעבודות פיתוח. וכתוצאה גם מפיתוח של שכנות, לא
משנה כרגע נכון לא נכון. אבל ברגע שיש תהליך כזה לאורך שנים, אז יש גם את... של
עבודות פיתוח שהיא תמיד מלאה ומאפשר גם עוד הרבה יותר גמישות ומימון של דברים.
ואין לנו את זה, את הלוקסוס הזה כרגע. ובעיניי זה מתבקש ואני בעד.
מר יוסף ניסן: מצוין. עוד מישהו?
מהקהל: אני מבקשת-
גב' ברוריה אליעז: היא לא יכולה עכשיו. המועצה עוד לא דיברה-
מר יוסף ניסן: תכבדי אותם.
גב' ברוריה אליעז: והיא גם לא תדבר.
מר שלומי שטרית: למה אנחנו מוכנים, אנחנו מאשרים את זה פה כולם.
גב' ברוריה אליעז: כל עוד, אני אומרת ככה-
מר שלומי שטרית: ... כולנו מוכנים.
גב' ברוריה אליעז: כל עוד אנחנו יישוב סוציו אקונומי 10 וארנונה לא זורמת מאזורי
תעשייה, יש כאן בעיה שברור לכל מי שעיניים בראשו, ועוד משהו בראשו, שמוכרחים
לקחת בחשבון גורם מסייע אחר. אכן כספים של ממשלה שיכולים לזרום ליישוב, זה
בסדר גמור. עובדה שזה לא כל כך הולך, זה לא הולך לא רק אצלנו, זה קשה. הממשלה
הזאת כבר הייתה אוטוטו הממשלה לסירוגין, 5 בחירות, כל הבטחה לא יכולה להתקיים.
אני זוכרת שישב כאן שר הכלכלה לשעבר והוא נורא רצה לעזור לנו עם העניין של
המשולש, וחודש אחרי זה התחלפה הממשלה.
עכשיו הגיע שר הבינוי והשיכון, ושטחנו בפניו את הבעיות ושוב שטחנו בפניו את הבעיה
28
של המשולש, שאחוז גדול מאוד ממנו לא יכול להיות בניה, הוא חייב להיות תעשייה. כי
אין לנו מאיפה לחיות עם היישוב הזה. יישוב של סוציו אקונומי 10 וקוראים לו יישוב
עני, מבחינת אפשרויות תפעול. לכן היה חשוב לי מאוד לפתוח בעניין הזה, שזה הראשית
של ההתייחסות שלנו. כדי לחיות ביישוב ולהתפתח, יש רובריקה שנקראת ארנונה. אילו
היינו יישוב סוציו אקונומי 10 עם אפשרויות נוספות שזורמות באמת, אסור לגעת במה
שהאזרח יכול לתרום.
ואני אומרת יכול לתרום. כי לא בכדי, זאת האמת. לא בכדי זה יישוב סוציו אקונומי ,10
לא אני נתתי לו. הוא היה 9 ובמקום לחזור אחורנית ל-,8 הוא צמח ל-.10 וביישוב כזה
אחרי מה שהבהרתי קודם, כשאין לך במה לתפקד, רוצים כיתות גן של 25 ילדים, אוקיי
מאיפה תבנה אותם? משרד החינוך לא מוכן לתת כאשר אתה עובר את הנוהל. אז אתה
צריך לתת. רוצים הגנה מבחינת ביטחון, מי ייתן? אנחנו צריכים להירתם לזה. ועכשיו
אני מגיעה לשאלה שאני שואלת את עצמי, השאלה האחרונה. האם אנחנו מפריזים כאשר
אנחנו מדברים על כ-600 ₪ לשנה, שעשיתם את החישוב, ואני ממשיכה את החשיבה
הזאת. אתה לא חילקת ל-,12 אבל זה ברור לכולם שזה 50 ₪ לחודש.
פרופ' מתי ליפשיץ: לא, אני חילקתי בגלל זה הגעת ל-600 ₪.
גב' ברוריה אליעז: קודם חילקת. אז אני רוצה לומר לך, שאתה צריך להכפיל את ה-
50 ₪. בואו נמשיך, על כל פנים המורה שלך לחשבון לימד חילוק וכפל בזמנים שונים.
לכן אני מסכמת שבלית ברירה, ולא מתוך שמחה גדולה שאני רוצה שכל משפחה תתרום
את התרומה שלה, הלא נורא גדולה בכל חודש. אני לא אחזור לנושא הפלאפל והשתייה
לחודש. אבל זה בערך מה שזה.
ואם צריך את החינוך את הביטחון, בעזרת השם לא מסתפקים רק ב-4 גנים, יהיה כאן
ביישוב הזה צורך לטפל באלף תלמידים, לא רחוק היום. בכל הדרגות של החינוך. ולכן
אני אומרת, ועניין נוסף שאני רוצה להוסיף. ובשנה שעברה לא העלנו, צריך לזכור את זה
שאם אנחנו עכשיו אומרים 50 ₪, במשך שנתיים זה 25 ₪. ולכן בלית ברירה צריך
להעלות.
מר יוסף ניסן: סיימת?
מר כפיר מימון: אני אחרון אם אפשר.
מר יוסף ניסן: עדי?
29
גב' ברוריה אליעז: קובי גם.
מר יוסף ניסן: קובי?
מר שלומי שטרית: הוא בעד.
גב' עדי זנד: אני רוצה להתייחס לעניין של ניהול תקציב. בעיניי ניהול תקציב
זה תהליך של קבלת החלטות וקדימויות. תמיד חסרים 1,000 ₪ האחרונים. גם בכלכלת
משפחה. לא משנה מה שלא נרוויח כמה שלא נרוויח, ה-1,000 ₪ האחרונים תמיד יהיו
חסרים לדבר הבא שאנחנו רוצים, ולחלום הבא שלנו. אבל כמו שגם בבית אנחנו עושים
תהליכים של קבלת החלטות וקדימויות, אני חושבת שגם כאן. ולטעמי תהליכי קבלת
ההחלטות והקדימויות לא מתנהלים פה. אין פה תהליכים של קבלת החלטות וקדימויות.
מר יוסף ניסן: במה זה מתבטא?
גב' עדי זנד: סליחה, חיכיתי בסבלנות, לא דיברתי מילה. שתקתי, דג הייתי. אני
חושבת שלאורך כל התקופה האחרונה, ואתם יכולים לעקוב אחרי זה בפרוטוקולים, יותר
מפעם אחת הצבעתי נגד דברים שחשבתי שהם מיותרים. לא בגלל שהם מיותרים כשיש
לך את כל האפשרויות שבעולם. אלא חשבתי שיש דברים שחשובים יותר. והייתי מאוד
עקבית בעניין הזה. אני מזמינה כל מי שרוצה ולחפור בפרוטוקולים מוזמן. דרך אגב רק
בשביל ככה בסוגריים, בתקציב האחרון עפר כשדיברתי על המוקד רואה, אתה שתלת
אותי מאוד מאוד יפה על זה שהוא נמצא בתקציב, והוא מתוקצב. אז יש לי שאלה קטנה,
אולי אני לא מבינה טוב. אם זה היה בתקציב, אז זה הופיע בתקציב בלי שאין לזה ביסוס?
מר יוסף ניסן: על ההקמה, ההקמה שלו. ההקמה.
גב' עדי זנד: האם מופיע בתקציב?
מר יוסף ניסן: 200,000 ₪ רק להקים אותו.
גב' עדי זנד: אוקיי, אז הוא הופיע?
30
מר יוסף ניסן: הופיע.
גב' חגית מ. מימון: ההקמה, לא התחזוקה.
גב' עדי זנד: הופיע, הקמנו? הקמנו?
מר יוסף ניסן: הקמנו כן.
גב' עדי זנד: הלוואה למצלמות לקחנו?
מר יוסף ניסן: כן.
גב' עדי זנד: לקחנו. אוקיי בואו נעשה קודם את השלב הזה. בשנה הבאה בעזרת
השם נצטרך להפעיל את זה, זה בינתיים עוד לא עובד, עוד ייקח לנו עוד שנה.
גב' חגית מ. מימון: אבל זה בדיוק השנה הבאה.
גב' עדי זנד: חגית, אני חושבת שיש פה בעיה-
מר יוסף ניסן: כן, זה לשנה הבאה.
גב' עדי זנד: יש פה בעיה.
מר יוסף ניסן: עד אז אנחנו נהיה מוכנים עם מצלמות.
גב' עדי זנד: יוסי, אני חושבת שיש פה בעיה. אני יכולה לפרוט לך אחד לאחד
דברים, לא עשיתי רשימה מסודרת, אבל דברים שאמרתי לך, יוסי אל תבזבז עכשיו את
הכסף. אין לנו יותר מידי, בוא נשמור את זה לדברים החשובים באמת. מה שאתה בא
ועושה עכשיו, זה מה שעשית גם לפני שנתיים. מכניס בקלות את היד לכיס של התושבים,
בקלי קלות. עכשיו אין לנו מקורות הכנסה ברוריה? ועוד איך יש לנו מקורות הכנסה.
עזריאלי זה מקור הכנסה, הרכבת זה מקור הכנסה.
31
גב' ברוריה אליעז: אני מדברת מעבר לברור מאליו.
גב' עדי זנד: ברוריה, ברוריה, ברוריה-
גב' ברוריה אליעז: לא, אבל אל תגידי ברור מאליו.
גב' עדי זנד: אני לא אמרתי ברור מאליו. אני אמרתי יש לנו מקורות הכנסה-
גב' ברוריה אליעז: אז זה ברור מאליו שזה יש לנו.
גב' עדי זנד: לא, אנחנו לא גובים את הכסף. אנחנו לא גובים. יש לנו את
עזריאלי, יש לנו את הרכבת.
גב' ברוריה אליעז: את יודעת שיש לנו משפט עם-
גב' עדי זנד: יש לנו את עידן הנגב.
גב' ברוריה אליעז: איך תגבי-
גב' רונית ד. עייאש: אנחנו יודעים הכול...
גב' עדי זנד: אנחנו לא מממשים את-
גב' ברוריה אליעז: אבל תלכו עם הראיות עד הסוף.
גב' עדי זנד: אנחנו לא מממשים.
גב' ברוריה אליעז: הרכבת זה עומד בבית המשפט.
גב' עדי זנד: אנחנו לא מממשים את מה שיש לנו. אנחנו לא מממשים את
הנכסים שיש לנו ואנחנו יכולים לגבות מהם כסף. את יודעת מה, בסופו של דבר 3 שנים
את לא מקבלת מהרכבת, אז תחשבי כמה כסף היה כבר יכול להיות לך.
32
גב' ברוריה אליעז: אבל את תקבלי.
גב' עדי זנד: אני לא אקבל אותו. אני לא אקבל אותו.
מר שלומי שטרית: לא תקבלו, בחיים לא נקבל.
מר יוסף ניסן: אבל הם לא רוצים לשלם.
מר שלומי שטרית: לא רוצים לשלם. למה הם לא רוצים לשלם?
גב' עדי זנד: אז קודם כל יש לנו מקורות הכנסה. קודם כל יש לנו מקורות
הכנסה נוספים. שנית, יש לנו בזבוז כספים-
גב' ברוריה אליעז: ברגע שזה עומד בבית משפט עדי יקרה, מה את יכולה לעשות-
גב' עדי זנד: ברוריה אבל אני-
גב' ברוריה אליעז: מה את יכולה לעשות.
גב' עדי זנד: ברוריה, תקשיבי רגע. ברוריה שנייה, ברוריה שנייה, כשאתם
דיברתם אני ישבתי והקשבתי.
גב' ברוריה אליעז: לא, אני לא מפריעה לך.
גב' עדי זנד: מתי, נכון שאמרנו-
גב' ברוריה אליעז: אני לא מתכוונת להפריע.
גב' עדי זנד: שמי שמדבר-
מר שלומי שטרית: את מפריעה ואת אומרת לא מתכוונת.
33
גב' עדי זנד: השאר מקשיבים? נכון? אז אני מבקשת שזה יחול גם עליי, ישבתי
והקשבתי.
גב' ברוריה אליעז: כן, רק קחי את זה בחשבון.
גב' עדי זנד: לא, אני לא רוצה שתגיבי. אני מבקשת שלא תגיבי עכשיו. אני
מבקשת שלא תגיבי. אז קודם כל אני אומרת יש לנו מקורות הכנסה. שנית, יש עניין של
קבלת החלטות ובזבוז כספים בקטנה, פה 20 שם 100 שם 200 שם 300 שם 150 וכן הלאה,
תאספו את כל הכספים האלה שלאורך זמן אנחנו בעקביות מבזבזים אותם, ותגיעו
לעליית הארנונה הזאת.
אז אני לא חושבת שזה נכון לגבות עכשיו כזאת ארנונה, לעשות כזאת קפיצה, אין שום
סיבה שבעולם. אני חושבת שאנחנו צריכים להמשיך עם מה שהיום ניתן באופן אוטומטי,
ואין שום סיבה לקחת עוד %4.5 מהתושבים על העלייה הרגילה. ולכן אני מתנגדת.
מר יוסף ניסן: אוקיי, סיימת?
גב' עדי זנד: כן.
עו"ד קובי נודלמן: אני חושב שזה באמת לא פופולארי להעלות עכשיו את הארנונה.
ועדיין אנחנו כל הזמן מדברים על שיפור שירות, אנחנו כל הזמן מתלוננים על זה שאין
לנו לא ביטחון, לא חינוך, לא מספיק ניקיון, לא מספיק שירותים שאנחנו נותנים
לתושבים. אפילו פקח להפעיל אנחנו צריכים שכר בשביל להפעיל פקח, גם את זה לא
תמיד יש לנו.
זאת אומרת המקורות שלנו הם מאוד דלים. זה נכון, אני מסכים שצריך לעשות מאמץ
נוסף כדי להביא תקציבים, כדי שלא נצטרך לגבות. אבל זה לא קורה כרגע מסיבות של
א' ניסו ולא הצליחו, מסיבות שלא ניסו ולא הצליחו. אני לא נכנס אפילו לסיבות האלה.
אני יודע דבר אחד שבשנה הבאה אני רוצה שהילדים בחינוך יקבלו יותר שירותים ויהיה
להם יותר תקציבים. אני מניח שכולנו רוצים ביטחון הרבה יותר טוב, וניקיון הרבה יותר
זמין לתושבים שלנו.
אז נכון זה לא האירוע, ואני לא חושב שזה פופולארי מתי שהוא להעלות או לא להעלות
ארנונה גם אם זה בשנת בחירות ואם זה לא בשנת בחירות. בעיניי זה לא פופולארי. מה
שאנחנו צריכים לדון בו, האם יש צורך. וצורך לדעתי כולנו מסכימים שיש. על מאיפה
34
להביא את זה, כנראה לא נסכים. כנראה שיש כאלה שיגידו שנעשו פה יותר מאמצים, יש
כאלה שיגידו שעשינו פחות מאמצים להביא תקציבים. אבל בסופו של יום אנחנו צריכים
לבחון מה אנחנו נותנים לאזרחים ולתושבים שלנו, ובעיקר לדור הצעיר לילדים שלנו.
לכן אני מתחבר לדברים שנאמרו פה בעד העלאה של הארנונה, ואני מבחינתי מאשר את
העלאה הזו.
מר כפיר מימון: קודם כל הפור כבר נפל. בסדר, חשוב להגיד את זה גם. אבל נתייחס
לגופו של עניין. אני מרגיש-
מר יוסף ניסן: אולי תחשוב, אולי תחשוב.
מר כפיר מימון: אני כל הזמן חושב אגב. אתה כנראה עדיין לא תהית על קנקני,
אמרתי לך את זה מהיום הראשון.
מר יוסף ניסן: כן.
מר כפיר מימון: אני עוד אופטימי אולי יום אחד תיתן.
מר יוסף ניסן: אולי במקום לחשוב ולהגיד, תגיד אני מתנגד וזהו. נראה לי שזה
יכבד אותך יותר.
מר כפיר מימון: אז עוד פעם אתה-
מר יוסף ניסן: אבל זה שלך.
מר כפיר מימון: עדיין אתה-
מר יוסף ניסן: זה שלך.
מר כפיר מימון: ממשיך לזלזל. לא מתייחס בצורה ראויה, אבל זה שלך, זה לא אני.
אני אתה יודע, אבל אתה עדיין שים לב, אתה עדיין לא מתייחס בצורה ראויה.
מר יוסף ניסן: לא, כי עד היום כל השיקולים שלך היו לא ענייניים.
35
מר כפיר מימון: אבל אני עוד לא דיברתי, עוד לא אמרתי. אבל זה עניין שלך.
מר יוסף ניסן: תמיד כשהצבעת נגד התקציב ונגד הזה, השיקולים שלך היו לא
ענייניים.
מר כפיר מימון: אוקיי בסדר.
מר יוסף ניסן: אבל זה שלך.
מר כפיר מימון: אז אמרת את מה שהיה לך להגיד, סבבה, עכשיו אני אגיד, בסדר?
אבל כל פעם, תשים לב כל פעם אתה חוזר על זה. אתה לא מכבד, אתה כל פעם מזלזל,
אתה לא מקשיב. אבל זה עניין שלך עם עצמך.
מהקהל: אבל יוסי אתה מבין שזאת גם הבעיה שלנו?
מר יוסף ניסן: בסדר, שמענו, שמענו.
מהקהל: לא, אתה לא שמעת כי לא אמרתי כלום.
מר יוסף ניסן: אבל את מפריעה עכשיו לכפיר לדבר.
מהקהל: לא נורא, כפיר...
מר יוסף ניסן: את מפריעה לכפיר לדבר ואת תושבת. את עדיין אורחת פה אז
תיתני כבוד.
מהקהל: אני לא אורחת-
מר יוסף ניסן: אני מנהל אבל את היישוב הזה. ואני מנהל את הישיבה גם.
מהקהל: אז מה?
36
מר יוסף ניסן: מה לעשות?
מהקהל: אז מה? אז מה? אתה מנהל את הישיבה-
מר יוסף ניסן: אבל את מפריעה לחבר מועצה לדבר.
מהקהל: הוא ירשה לי, בואו נסגור את זה-
גב' ברוריה אליעז: לא, הוא לא יכול להרשות לך, כי אנחנו צריכים לשמוע אותו.
מר כפיר מימון: אז קודם כל לעניין הזה באמת עוד פעם, אתה כל פעם מזלזל כל
פעם זה, אבל זה עניין שלך עם עצמך. אני מרגיש, אתה בעצם אותנו את חברי המועצה
שם במצב כאילו, לא אתה, במצב של אין ברירה. מה זה אומר? אתם אומרים לנו כאילו
מה האלטרנטיבה כפיר? אתה שואל אותי, כפיר מה האלטרנטיבה שאני נותן לך, או שאני
פוגע לך באיכות השירותים או שתאשר. ככה אני מבין. אוקיי שיקוף, בסדר? עכשיו זה
כרגע האלטרנטיבה שאני מרגיש שאני נמצא בה. עכשיו אני לא רוצה לפגוע באיכות
השירותים, לא שלי לא של התושבים, כאילו מי רוצה לפגוע באיכות השירותים? אף אחד.
אנחנו חיים פה ביישוב, אנחנו רוצים שתהיה לנו איכות חיים. אז בעצם מה אתה אומר
לי? תאשר. צריך להגיד שהכול מתייקר. כן, כל השוק מתייקר, הכול, הכול מתייקר. לא
יודע אם אנשים חיים את העולם העסקי, הכול מתייקר. אבל אם לדוגמא היו, עוד פעם
נדבר על זה, מקורות אחרים שמאפשרים להקל. אז גם היינו יכולים לתת שירותים
אקסטרה. ועוד פעם חשוב. אני מבין שזה לא לוקח יום וזה לא קל, אף אחד לא חושב
שזה קל, ואף אחד לא חושב שזה מהיום למחר. אבל אמרנו את זה יוסי, אתה זוכר?
מהישיבות הראשונות, מישיבת התקציב הראשונה, יוסי אם אתה רוצה בתחילת
הקדנציה אולי השנייה שלך, או בסוף הקדנציה הראשונה, בשנה הראשונה היית צריך
להתחיל לעבוד על זה.
ואני אשמח לשמוע, כאילו אני אגיד את דעתי, אני כרגע הצבת אותי במצב שצריך לתמוך
בתקציב, בסדר? אז הנה בשונה ממה שאתה חושב, אני תומך בתקציב. אבל באין ברירה.
אבל אני אשמח שתגיד איזה מאמצים נעשו או נעשים, שנדע מה מצפה לנו. אתה יודע
כאילו אומרים לנו, אתה כל פעם אומר לי: כפיר, זה לא קל, זה לא קל, בוא תהיה אתה
במקומי. אתה מבין? אבל בוא נשמע כאילו אתה יודע, מה צופה לנו העתיד. האם כאילו
נגזר גורלנו, ואנחנו עכשיו היישוב שלנו כל שנה נאלץ ככה כל %,4%-3 כי אין מה לעשות
37
אנחנו רוצים פה שירותים איכותיים. או שבאמת יום אחד, לא יודע 5 שנים, אתה יודע
זה עובר מהר, אתה ראית, הנה 4 שנים עוברים, לא שמים לב זה עובר. ואולי עוד 4 שנים
יהיה לנו כן איזה משהו שזה.
מר יוסף ניסן: אז בוא, כל מה שאמרו פה מתחבר לדבר אחד מאוד מאוד מאוד
משמעותי. היה פה ראש מועצה לפניי, שניהל את היישוב הזה 18 שנה. איך הוא ניהל את
היישוב? את מפריעה ענבר.
ענבר מהקהל: מפריעה, כל הזמן מפריעה. מה נעשה? 4 שנים עברו יוסי. חזון, דרך,
מה אתה עושה עם הכסף שלנו? לאן הוא הולך? לאן? לאן? לאן? באמת לאן? אני אגיד
משהו-
מר יוסף ניסן: אבל אני מדבר כרגע, אני מדבר אבל. לא, לא, אני מדבר. אבל אני
מדבר. אז זה בסדר אין בעיה.
ענבר מהקהל: לא נוח לך...
מר יוסף ניסן: אז תדברי איפה שאת רוצה אבל לא פה, את מפריעה לנו.
ענבר מהקהל: לא, אני לא מפריעה לכם.
מר יוסף ניסן: את מפריעה לנו, את לא שמה לב, את מפריעה לנו.
ענבר מהקהל: לא, אני לא מפריעה לכם.
מר יוסף ניסן: את מפריעה לי, את מפריעה לי.
ענבר מהקהל: נכון לך.
מר יוסף ניסן: את מפריעה לי, לי, לי. בקיצור מה ש-, אבל אני מדבר, אני מדבר
ענבר אלוהים ישמור ואוו.
ענבר מהקהל: נכון ואוו.
38
מר יוסף ניסן: לא הבנתי. אז תלכי לבחירות, תכנסי למועצה תוכלי לדבר גם.
ענבר מהקהל: בסדר, אני אדבר מתי שאני רוצה, איך שאני רוצה.
מר יוסף ניסן: עוד פעם אבל אני מדבר. אבל אני מדבר, תנו לי לסיים. תנו לי
לסיים.
מר כפיר מימון: שנייה, שאלתי משהו, תנו לו רגע להתייחס.
מר יוסף ניסן: אני רוצה להתייחס.
מר כפיר מימון: מה נעשה ומה עוד צפוי לנו.
מר יוסף ניסן: היה פה ראש מועצה שניהל את היישוב הזה-
גב' עדנה זטלאוי: ראש המועצה הוא זה שמנהל את הישיבה. וכשיש... שרוצה לדבר,
הוא גם נותן לו לדבר.
מר יוסף ניסן: לא הבנתי את מנהלת-
גב' עדנה זטלאוי: ראש המועצה הוא זה שמנהל את הישיבה כמו שאמרתי.
מר יוסף ניסן: בקיצור, ואיך הוא ניהל את היישוב? אין פה הרי ניסים ונפלאות.
הוא שיווק שכונות חדשות, הוא הכניס מיליונים לקופה. הרי על כל מגרש אתה מכניס
%12 מכל מגרש לקופה. ועם זה אתה גם סוגר תקציבים, אתה גם מפתח את היישוב.
ועובדה היא שזה מה שעבד פה כל השנים. עכשיו אנחנו בחתך סוציו אקונומי ,10 זה לא
יעזור אם אני גם אקח שק שינה ואני אשן בכנסת. זה לא רלוונטי, אני עבדתי במדינה,
אני יודע איך זה עובד.
אם אתה בחתך סוציו אקונומי ,10 רוב התקציבים שלך חסומים בפני משרדי ממשלה.
זה קשה מאוד גם לשנות את זה, אני מנסה כל הזמן עם השרים שאני מדבר איתם, שזה
עוול נוראי שעושים לנו. אבל זה לא עוזר, כי הלחץ מצד שני הוא גם גדול. חתך סוציו
אקונומי 4 ו-,5 הוא אומר לי: אם אני אתן לך, אני צריך לתת להם פחות. ואין בזה היגיון,
39
אז יש בזה גם משהו, גם את זה אנחנו צריכים להבין.
גב' ברוריה אליעז: זה 6 שכונות פרנסו פה-
מר יוסף ניסן: נכון, לאורך כל השנים.
גב' ברוריה אליעז: בעצם את היישוב.
מר יוסף ניסן: אגב ראש המועצה הבין שהכסף נגמר, ולכן הוא רצה גם לשווק את
שכונת שרונים. הוא העביר החלטה לשווק את שכונת שרונים, והוא קיבל רוב. רונית
הצביעה עבורו לשווק עוד שכונה, עוד לא שכונה בנויה, היא רצתה כבר עוד שכונה של
עוד 840 יחידות, כדי להכניס עוד 40 מיליון ₪ לקופה. ובשנה שנכנסו פה 30 מיליון ₪,
שזה שנת ,2014 המועצה קיבלה החלטה להעלות ב-%8.3 את הארנונה, שרונית הייתה
שותפה להעלאה הזאת.
מר כפיר מימון: יוסי, מה אנחנו היסטוריונים? אני שואל אותך... מה צפוי בעתיד.
מר יוסף ניסן: לא, אבל חשוב שנדע. אז כולם מדברים-
מר כפיר מימון: אוקיי, אז זה הרקע.
מר יוסף ניסן: כולם מדברים על חזון, כולם מדברים על התפתחות. אגב גם חזון
ייכתב, הכול בסדר.
מר כפיר מימון: מה ייכתב אנחנו-
מהקהל: ייכתב...
מר יוסף ניסן: הכול יהיה בסדר.
(מדברים יחד)
גב' עדי זנד: לקראת הבחירות ייכתב חזון. יכתבו חזון לקראת הבחירות.
40
מר יוסף ניסן: זה לא משנה, זה לא משנה, זה לא משנה.
גב' עדי זנד: בהצלחה.
פרופ' מתי ליפשיץ: אפשר לבקש ממך לא לצרוח?
מהקהל: תגידי מה זה הדבר הזה?
פרופ' מתי ליפשיץ: מותר לבקש ממך?
מהקהל: זו ישיבה? מה זה הדבר הזה.
פרופ' מתי ליפשיץ: אם את חושבת שאת צורחת...
מהקהל: אני באתי מהתעשייה, 40 שנה עבדתי בתעשייה, עשיתי דברים
הרבה יותר חשובים מאשר ניהול יישוב, ודברים כאלה אני לא נתקלתי. חבר'ה, ככה
מנהלים ישיבות.
פרופ' מתי ליפשיץ: רבותיי, זה מה שיש. אתה יכול להקשיב, אבל כרגע יוסי מדבר.
רבותיי קצת כבוד...
מהקהל: להיפך אני מנסה לעזור.
גב' ברוריה אליעז: הוא מנסה לעזור-
מר יוסף ניסן: חברים זה לא משנה. גם אם היה פה את החזון הכי טוב, אז אחרי
זה היו אומרים אין ניהול, ואחרי זה היה אומר גם לא מאמינים לראש המועצה.
גב' ברוריה אליעז: כבר אומרים.
מר כפיר מימון: יוסי, אתה יכול רגע לחזור לשאלה.
מר יוסף ניסן: תמיד יש סיבה, זה לא משנה. עכשיו יש שמש בחוץ, אז אני מצביע
41
נגד התקציב, תמיד יש סיבה. זה לא משנה.
מר כפיר מימון: אתה יכול לחזור רק לשאלה שלי?
מר יוסף ניסן: אתה אומר שיורידו בשירותים.
מר כפיר מימון: לא, לא אמרתי.
מר יוסף ניסן: אני אומר לא, אנחנו רוצים להעלות את השירותים.
מר כפיר מימון: יוסי שנייה-
גב' ברוריה אליעז: גם הוא אמר.
מר כפיר מימון: אני שאלתי מה נעשה בתקופה הזאת להביא הכנסות אחרות, ומה
צפוי לנו בעתיד. תשמע אם תגיד לי: תשמע כפיר, 4 שנים עשיתי כל מה שאני יכול,
ניסיתי, דפקתי על כל דלת, ניסיתי כל שטח להכשיר הכול. תשמע כפיר, בוא נהיה כנים,
אין לנו מאיפה להביא כסף. אז וואלה נדע. אבל לפחות נדע אתה יודע מה מצפה לנו.
מר יוסף ניסן: אז בוא אני אגיד לך איפה, בוא אני אגיד לך איפה. קודם כל אנחנו
מרשתים את כל הגגות שלנו בגגות סולאריים, זה יכניס לנו כסף גם בטווח הארוך. זה
מה שאנחנו יכולים לעשות, אגב זה גם היה עוד קודם, והמשכנו את זה. אז זה כבר משהו
שיכניס לנו כסף לקופה. יחד עם זאת משרדי ממשלה חסומים בפנינו, מה לעשות. לא
משרד הספורט, לא משרד השיכון-
מר שלומי שטרית: משרד הרווחה. היישוב הפך להיות רווחה.
מר יוסף ניסן: אוי נו.
מר שלומי שטרית: הגדלנו תקציב רווחה, תפנה למשרד הרווחה שייתן לך סוציו
אקונומי .10 אתה יודע כמה רווחה הגדלנו פה.
מר יוסף ניסן: אבל הגיע הזמן שתלמד שתקציב הרווחה הוא קשיח. זו לא החלטה
42
שלי אם להעלות או לא להעלות את תקציב הרווחה.
מר שלומי שטרית: הרווחה גדלנו פה ב-1.5 מיליון ₪, גדלנו ברווחה.
מר כפיר מימון: יוסי מה שאני מבין שתקציבי ממשלה לא מוכנים לתת, כי אנחנו
סוציו אקונומי .10
מר יוסף ניסן: אגב הבאנו הרבה תקציבים כמו עכשיו, למשל קול קורא של משרד
החינ וך לבניית מרכז כושר כזה פתוח לקהל, הבאנו, קיבלנו את ההרשאה, אין מצ'ינג
הולכים לביצוע, זה בסדר.
מר כפיר מימון: שנייה, אז אני מבין ומכיוון שגם הארנונה שלנו יותר נמוכה נגיד
מיישובים דומים, סבבה. אני גם מבין.
(מדברים)
מר כפיר מימון: שנייה, אבל אם יישובים אחרים, אם היישובים האלה, עומר נגיד
ההכנסות שלהם, יש לה הכנסות מאזור תעשייה. היה חזון של איזה מישהו, לא יודע מי,
אולי פיני אולי זה, הקים והביא הרבה כסף. מיתר, אני קורא פה, גם יש להם איזה %26
מההכנסות שלהם מחיצוניים. כמה אנחנו יש לנו מחיצוניים?
מר יוסף ניסן: יש לנו מעידן הנגב %-17
מר כפיר מימון: אבל זה %,10 זה העניין.
מר יוסף ניסן: %.17
מר כפיר מימון: לא, אבל זה בסוף מגיע ל-%10 מהתקציב שלנו. שנייה, אז למה לא
לעבור למשרדי הממשלה, להגיד להם: תקשיבו הנה עומר גם סוציו אקונומי 9 או ,10
והם לא יודע כמה %,30 %40 או %50 מההכנסות שלהם מגיע מבחוץ. מיתר גם, סוציו
אקונומי ,8 ,9 ,10 ו-%26 מגיע מבחוץ. למה אתם לא נותנים לי לפתח אזור תעשייה, אם
אני עומד על %10 ואני זה.
43
מר יוסף ניסן: מסכים, מסכים איתך. יש לנו אזור צפוני שקיבלנו עליו הרשאה
לפני חצי שנה. נפגשתי עם השר, אגב כשקיבלנו כבר, כשקיבלנו את האזור הזה כבר היה
שם צפיפות למגורים כבר כתובה בנייר שקיבלנו, שהוועדה העבירה את השטח אלינו.
ואז אתה אומר להם: אני לא רוצה מגורים. אומרים לך: אני לא אפתח לך בלי מגורים.
עכשיו התושבים רוצים מגורים, לא רוצים מגורים. זה גם שאלה. אני אומר לך אני לא
רוצה מגורים. אבל כדי לפתח תעשייה ומסחר, יכול להיות שנצטרך להתפשר מה לעשות.
גב' ברוריה אליעז: רק רגע, בנקודה הספציפית הזאת-
מר יוסף ניסן: אין לתת בלי לקחת.
מר כפיר מימון: כמה מההכנסות של רהט מגיעים ממקורות חיצוניים? אולי אפשר
להגדיל את החלק שלנו בעידן הנגב.
מר יוסף ניסן: בגלל שהם בחתך סוציו אקונומי 1 הם מקבלים 350 מיליון ₪
מהמדינה, כל שנה. חתך סוציו אקונומי .1
גב' ברוריה אליעז: כפיר, בנקודה הספציפית הזאת במקרה רק לפני פחות משבועיים
דיברנו עם השר אלקין. והבשורה הייתה, הייתה בשורה. שהוא מוריד לכשליש ופחות את
העניין של הבנייה במשולש. אבל הבשורה הזאת לא שווה שום דבר, מתחלפת ממשלה.
מר כפיר מימון: אז תגדיל את עידן הנגב. אם יש לך %,17 תגדיל-
מר יוסף ניסן: איך להגדיל את עידן הנגד.
גב' ברוריה אליעז: והבעיה היא ש-5 שנים-
מר יוסף ניסן: אני לא יכול להגדיל את האחוזים שלנו בעידן הנגב.
מר כפיר מימון: ... זה משא ומתן-
44
מר יוסף ניסן: הולכים לפתח את האונה הדרומית בעידן הנגב, זה נכון, 3,000 דונם
זה נכון. אני יו"ר הפארק, זאת החלטה שקיבלנו ואנחנו הולכים עליה. את האחוזים אני
לא יכול... לא את האחוזים.
(מדברים יחד)
מר יוסף ניסן: אגב למרות שיש שם תביעות בעלות מאוד מסובכות, יצאנו לפיתוח,
זה נכון.
פרופ' מתי ליפשיץ: תראו תקציב ממשלה זה לא פשוט. הנהגים של אוטובוסים
שובתים. מה הבעיה לתת להם עוד כמה דולרים? המורים שובתים. מה הבעיה לתת
דולרים? הרופאים והאחיות טרום שביתה. מה הבעיה? מה יותר חשוב מהדברים האלה?
זה לא פשוט תקציבי ממשלה עוד ליישוב שכזה. ואגב רבותיי התוספת של 50 ₪ לחודש
עבור עליית הארנונה, אתם-
מר יוסף ניסן: אגב זה לא 50 ₪, זה 38 ₪, זה חשוב להגיד.
גב' חגית מ. מימון: 50 ₪ זה הסך הכל.
מר יוסף ניסן: 50 ₪ זה הסך הכל.
פרופ' מתי ליפשיץ: אוקיי, על אחת כמה וכמה.
מר יוסף ניסן: החריג זה 38 ₪.
פרופ' מתי ליפשיץ: תעשה כל תיקון כזה הוא תומך במחשבות שלי, אתם יודעים כמה
מביאה תוספת הזו של פר שנה למועצה? תוספת הזו של ארנונה. מביא מעט כסף, מביא
קצת חמצן-
גב' ברוריה אליעז: לא מביא מעט.
פרופ' מתי ליפשיץ: רק רגע ברוריה, הוא מביא קצת חמצן למי שחסר לו עוד טיפת
חמצן. אז סך הכל שוב, בשיחה עם מנהלת הכספים שלנו, עם חגית, 1,200,000 ₪ בשנה
זה העלייה של עוד איזה 38 ₪ לכל תושב ביישוב.
45
ואני מבין את אלה שמתנגדים, אבל אני לא יכול להסכים איתם מכל הדברים האלה. 38
₪ או אפילו 50 ₪ לחודש, בסך הכל 1,200,000 ₪ שבאמת נותן איזה עוד אחוז חמצן
אחד, חצי מיליון ₪ למשל זה המוקד הרואה.
גב' ברוריה אליעז: נכון מאוד.
פרופ' מתי ליפשיץ: על מה אנחנו מדברים על 38 ₪-
מר כפיר מימון: כן, אבל למצב הזה נקלענו כי אין איזה משהו שהוא גיים צ'יינג'ר,
משהו הכנסה כזאת חיצונית גדולה.
מר שלומי שטרית: לא חשבו על זה.
מר כפיר מימון: רק מה שנשאר...
מר שלומי שטרית: תחשוב על זה מתי, היה צריך לחשוב על זה לפני 4 שנים. גם
בהמשך-
מר יוסף ניסן: אגב עוד דבר חשוב-
גב' רונית ד. עייאש: חוסר הניהול-
מר שלומי שטרית: הוא לא יביא.
גב' רונית ד. עייאש: יביא לזה שאין לנו-
מר שלומי שטרית: הם לא יביאו גם בשנה הבאה.
מר יוסף ניסן: עכשיו אגב זה גם ייתן לי קצת אוויר במשא ומתן על הרכבת.
מר שלומי שטרית: הם חוטאים לתפקיד שלנו מתי.
מר יוסף ניסן: וזה מאוד חשוב.
46
(מדברים יחד)
מר שלומי שטרית: תשכנע את עצמך, יש פה 200 משפחות של רווחה.
מר כפיר מימון: ... בשבילך לא בשביל היישוב, כדי שלך יהיה יותר אפשרויות
תמרון, תתחיל לא היום, היית צריך להתחיל לפני 4 שנים, ואמרתי לך את זה בשנה
הראשונה.
מר יוסף ניסן: את מה? את מה?
מר כפיר מימון: תתחיל לעבוד להביא כסף מבחוץ.
מר שלומי שטרית: הוא לא יכול אבל, הוא לא יודע.
מר כפיר מימון: אחרת אתה כל שנה...
מר שלומי שטרית: קבלנים פה אוכלים אותו.
(מדברים יחד)
גב' ברוריה אליעז: אני רוצה לומר משהו, כפיר אני מסכימה עם האמירה שלך.
כעיקרון שראש מועצה צריך להביא כסף. אתה בדיוק יודע מה קרה-
מר כפיר מימון: לייצר כסף, לא להביא.
גב' ברוריה אליעז: לייצר, לייצר.
מר כפיר מימון: להביא זה לקבץ נדבות. לייצר כסף.
גב' ברוריה אליעז: לייצר.
מר כפיר מימון: צריך לייצר.
גב' ברוריה אליעז: ולהביא.
47
מר כפיר מימון: אגב לוחות סולאריים זה לייצר כסף.
גב' ברוריה אליעז: בסדר, בסדר, לייצר ולהביא. אבל אתה יודע מה קרה במשרדי
הממשלה, בגלל הבחירות במשך השנתיים האלה. אי אפשר היה לסכם כלום עם אף אחד.
מה שסוכם לא היה שווה.
מר יוסף ניסן: אוקיי טוב חברים, מי בעד העלאה? מי נגד?
גב' עדנה זטלאוי: רגע, כפיר, מתי,
מר יוסף ניסן: .5 מי נגד? .6 אוקיי, טוב תודה.
תוצאות ההצבעה:
בעד – 6 (ניסן, אליעז, לוי, נוד למן, לי פשי ץ, מימון)
נגד – 3 (זנד, דמרי-עייאש, שטרית
החלטה: מליאת המועצה ברוב קולותיה אישרה את צו הארנונה לשנת .2023
הישיבה ננעלה.
_____-______
מר יוסף ניסן ______-_______
ראש המועצה גב' עדנה זטלאוי
מזכירת המועצה
48