פרוטוקול מליאה מס' 11/2024

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה ה-11 מן המניין לשנת 2024

שהתקיימה ביום שלישי, ב׳ כסלו התשפ״ה, 3/12/2024

משתתפים:

חברי מועצה: מר אלעד ארזי -ראש המועצה

גב' ברוריה אליעז -חברת מועצה

גב׳ לורן אבישר אביטן -חברת מועצה

מר צחי אוזן -חבר מועצה

גב' מרים אלגרבלי -חברת מועצה

גב׳ מירית בן אשר -חברת מועצה

גב' ענבר כהן -חברת מועצה

מר עפר לוי -חבר מועצה

מר יוסי ניסן -חבר מועצה

סגל:

גב׳ שירי בן שחר -מנכ״לית המועצה

עו"ד מיכל זלכה -יועצת משפטית

מר שמואל לביא -מבקר המועצה

גב׳ יעל חמאוי -מנהלת המתנ״ס

גב׳ ימית לוי -גזברית המועצה

גב׳ זהבה הראל -מנהלת מחלקת חינוך

מר זיו וולק -קב״ט המועצה

מר יוני חבורה -מנהלת שירות לתושב

נוצר על ידי

1

נוצר על ידי

2

על סדר היום:

[ 1 ] אישור פרוטוקול ישיבה .10-2024 ........................................................................................ 4

[ 2 ] דיווח ראש המועצה. .......................................................................................................... 4

[ 5 ] דיווח מהפכת שירות לתושב. ............................................................................................... 4

[ 3 ] חזון המועצה.................................................................................................................... 7

[ 4 ] הצגת תהליך תכניות עבודה וגיבוש תקציב. ............................................................................11

[ 6 ] שונות ...........................................................................................................................14

נוצר על ידי

3

פ ר ו ט ו ק ו ל

אלעד ארזי: טוב, ערב טוב.

[ 1 ] אישור פרוטוקול ישיבה .10-2024

אלעד ארזי: אני פותח את ישיבת המועצה, על סדר היום אישור פרוטוקול ישיבה לאוקטובר .2024 ישיבה

.10 כולם עברו, קראו את הפרוטוקול, כולם בעד? כן. כולם בעד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול ישיבה .10-2024

[ 2 ] דיווח ראש המועצה.

אלעד ארזי: טוב, נמשיך לסעיף 2 - דיווח ראש המועצה. ערב טוב. אנחנו נפגשים בחודש האחרון לשנה,

כשלפנינו מצב לעבודה השוטפת ולהתחדשות במובנים רבים, ישנה סגירת שנה תקציבית וכתיבת תוכניות

עבודה ותקציב חדש. נעדכן בכמה עניינים חשובים: .1 מהפכת השירות לתושב. לאחר חודשים של חשיבה

ועבודה בנושא, השקנו את מערך השירות לתושב בלהבים. זה חידוש משמעותי מאוד, מרכז שכל מהותו

השירות לתושבים. מינינו מנהל המרכז, יוני חבורה, נכון יוני? תכף. הוא ימשיך אותי, ויצרנו בעזרת הדוברות

מגוון פלטפורמות שמלוות את השירות לתושב משלב הפנייה והדיווח ועד סיום טיפול המעקב, לשביעות

רצון התושב. יוני, אני אשמח שאולי בשלב הזה תרחיב על השירות לתושב.

[ 5 ] דיווח מהפכת שירות לתושב.

יוני חבורה: בשמחה. ערב טוב לכולם. אז כמו שאלעד ציין, אנחנו תקופה ארוכה עשינו חשיבה במטרה

באמת לייעל את השירות שניתן לתושב מהמועצה. נפגשתי בתקופה הזאת עם מספר רשויות, גם גדולות וגם

קטנות, כדי ללמוד ולראות איך מובילים את הדבר הכי טוב למועצה בשביל שירות לתושב. זה מה שאנחנו

רואים לנגד עינינו. אז כמו שרשום בחזון, התושב במרכז העשייה מבחינתנו. כולנו פה במועצה מוכוונים

לדבר הזה. שואפים כמובן לשירות מיטבי וחדשני, וכל הזמן רוצים ללמוד ולהשתפר. תכף אני אציג את זה.

מבחינתנו התושבים, יקבלו את המענה הכי טוב שניתן, מענה אדיב, מקצועי ואמין. המוקד פתוח ומוכן

לתושבים ,24/7 ואפשר במגוון אפשרויות, או בטלפון, או בוואטסאפ, ואני אציג את זה בהמשך, או במייל,

או להגיע פיזית. אנחנו עכשיו מגדירים בעובדים, תכף נשיק את אמנת השירות, שזה זמני מתן תשובה לכל

פנייה. וכמובן המרכז יהיה מחובר לשטח. נגיע לשטח, נדבר עם התושבים יחד עם ראש המועצה ומנהלים

רלוונטיים, ונטפל בכל מה שאפשר ומה שצריך. אז מה שנקרא, יצאנו לדרך. השקנו מוקד ואטסאפ חדש,

שזה די ייחודי ברשויות, שהתושבים צריכים לפנות דרך הואטסאפ והפנייה לא רק נשאר בוואטסאפ, אלא

עוברת למוקד ושם היא מקבלת מספר. התושב מקבל פנייה, הכל שם מתועד ואנחנו צריכים לעקוב אחרי

זה ולראות מתי נפתח, מה סטטוס טיפול נכון עכשיו ומתי אמור להסגר ומתי הוא נסגר.

נוצר על ידי

4

מירית בן אשר: הוואטסאפ זה מענה אנושי או בוט?

יוני חבורה: לא בוט, מענה אנושי. ויש את התשובות של המערכת. אבל, כמו שכתבנו, אנחנו לא רוצים בוט,

אנחנו רוצים מענה אנושי, יחס אישי וחם של המוקדן אל מול התושב וגם המערכת, ברגע שזה נכנס הוא

יודע לעשות את ההקשר של המספר פנייה, תאריך הפנייה, כמה זמן טיפול וזה מה שמגיע לתושב.

אפליקציות יש אפליקציה גם לתושב וגם למטפל או למנהל המחלקה. וזה עובד ורץ. אנחנו פרסמנו

וממשיכים לפרסם את זה.

מירית בן אשר: זאת לא אותה אפליקציה?

יוני חבורה: אותה אחת. היה כמה דברים שהיו לא נכונים, הוספנו ושיפרנו. אבל זה כבר רץ ונוסע. גם התושב

עוד מטפל. אנחנו, כמובן, עושים הטמעה של נהלי עבודה מסודרים. מה שהיה נהוג עד עכשיו זה שהתושב

פונה, או לראש המועצה, או למנהל מחלקה, והפנייה לא מתועדת, לא ממוספרת, אי אפשר לעקוב אחריה.

לפעמים אותו מנהל מחלקה מפספס, התושב לא מקבל איזון חוזר שהפנייה טופלה, עכשיו, בכל פנייה זה

דבר שצריך לטפל מול התושב במועצה זה נכנס למוקד, המנהל מחלקה מקבל ליסט, תכנית עבודה, ועם זה

הוא עובד, יש לו את ההתקדמות. הוא רואה על פי מה צריך, מה הדחיפות. אני עוקב אחרי זה גם מול

המוקדנים, מלווה אותם וגם מול אותו מנהל מחלקה. כדי שבאמת יהיה את הטיפול הכי טוב שאפשר. אמנת

שירות. אנחנו עובדים על זה. היא תושק בהקדם. זה sla זה לכל פניה שיש. אם זה עכשיו נגיד תאורה, כמה

זמן טיפול? אם זה עכשיו פיצוץ בצנרת, כמה שעות טיפול? התושב יודע ממתי הוא מקבל את ההתייחסות

מאותו מנהל מחלקה ומתי הפנייה נסגרת. כמובן, אנחנו שואפים ל-100 אחוז, אבל תמיד יש את האילוצים

ואת התקלות ואם יש אילוץ כזה או אחר התושב מקבל שיחת טלפון ויובהר לו בדיוק איפה זה עומד. עוקבים

אחרי הנושא הזה, יש תכניות. כל שבוע נציג למנהלים כמה פניות נפתחו, מה פתוח, מה חורג, מה צריך לטפל.

אם יש דברים שצריך עכשיו לסגור, יש לנו בתוך המועצה התקשרות עם קבלן כזה או אחר, גם את זה אנחנו

עושים. אנחנו יכולים בעצם לקבל את אותו מצב מה צריך לעשות. אם יש משהו שהוא רוחבי בתוך היישוב

או משהו שהוא באמת ספציפי, צריכים לנתח, לעשות את החשיבה בתוך המועצה. ומציגים כל שבוע ראש

המועצה מקבל את הדיווח אל מול כל מנהלי המחלקות, כמה פניות נפתחו, כמה נסגרו, כמה פתוחות וכמה

חורגות. חורגות זה כמו שאמרתי מעבר לזמן שהגדרנו שזה צריך להיסגר. כמובן, כמו כל דבר חדש, אז

משוב. גם דרך האתר יש משוב. וגם להיכנס אחרי זה לאותה פניה שהתושב מקבל בסוף, כשהפניה נסגרה,

יוכל למלא משוב ולהגיד מה רמת השירות, מה רמת הטיפול שהוא קיבל, שנוכל להשתפר. זה המטרה. גם

עכשיו זה משהו שהוא יחסית חדש ונשמח לשמוע הערות, הארות, כדי באמת להשתפר ולהיות הכי טובים

שיש.

תושב: אתם קשורים ל-106?

נוצר על ידי

5

יוני חבורה: כן. 106 זה המוקד, כמובן, זה המוקדנים שנמצאים שם. הם מקבלים את כל הפניות. הם

מוודאים שזה נכנס למערכת המוקד, ועוקבים אחרי זה. אם זה משהו שעכשיו צריך טיפול מידי אז חוץ

מהאפליקציות, הטלפון לאותו מנהל מחלקה, לאותו כונן שמטפל בזה באופן מידי.

תושב: פשוט אנשים מבוגרים לא יודעים מה זה-

יוני חבורה: אין בעיה, יש מגוון אפשרויות ובהחלט, אנחנו נפרסם את זה, גם נגיע ונסביר. חוץ מוואטספ יש

את הטלפון, יש אתר, אפשר להגיע פיזית וגם בטלפון, נעזור ונסייע, יודעים לפתוח את הבקשה עבור התושב.

גם זה אנחנו עושים.

מירית בן אשר: יוני, המוקד זה עובדים של המועצה או שזה אאוטסורסינג?

יוני חבורה: אאוטסורסינג. מעבר למוקד, אז כמובן כמו שציינתי מקודם סיורים ביישוב, ישתפו את מנהלי

המחלקות, יחד עם התושבים. זה קורה, זה כבר רץ במסגרת שלישי אישי, השקנו לאחרונה אתר אינטרנט

חדש, נגיש, מזמין, וגם התפעול הרבה יותר טוב משהיה קודם. רואים שזה באמת רץ ונוסע. השקנו

אינסטגרם חדש גם כן לדור הצעיר וקצת קדימה, אנחנו הולכים על שירות דיגיטל. שוב, עם הודעות

ופרסומות וכל מה שקשור בזה.

אלעד ארזי: אני רוצה טיפה לחדד את התהליך. קודם כל, יוני, תודה. בהחלט אני אומר, אנחנו השקענו

עבודה רבה בחצי השנה האחרונה בנושא הזה. אבל אני רוצה שנייה לתאר עוד פעם את התהליך ואת המהות

שלו. מעבר, כמובן, להנגשה שהשירות נותן לכל תושב. תרצה בטלפון, בטלפון. תרצה בוואטסאפ,

בוואטסאפ. תרצה דרך האתר באתר ותרצה דרך האפליקציה, באפליקציה. מעבר לזה זאת היכולת שליטה

של המועצה בכל תלונה ובכל הערה. זאת אומרת ברגע שמגיעה תלונה, הגדרנו, עוד פעם, לוחות זמנים

לטיפול בכל בעיה, מבעיית לפיצוץ מים לבעיית ביטחון, זה אותו sla שדיבר עליו יוני. אז לנו יש יכולת שליטה

כי מאותו רגע שמגיעה התלונה, היא מגיעה למנהל המחלקה ובמקביל מגיע למנהל השירות התושב. ברגע

ש-sla או זמן הטיפול עובר, מסומן מה שנקרא למנהל המחלקה ולמנהל השירות לתושב אדום, מה שנקרא

מצפצף לו, הוא מבין שהוא הולך לחרוג. הוא מדבר עם התושב אישית, "שלום מר ג', הטיפול בתאורה מתעכב

כי הקבלן שהיה אמור להגיע אינו מגיע", ובסוף יש לנו יכולת תקשורת עם התושב. מעבר לדבר הזה, לנו יש

יכולת בעזרת המרכז הזה לאמוד תקופתית איפה שיש לנו בעיות. זאת אומרת, אם אנחנו פתאום נאתר

שראינו שברחוב סלעית יש עכשיו 50 פניות בשנה או 20 פניות בשנה לפיצוצי מים, אנחנו כמרכז שירות

שמאגד את הכול יחד, נדע לבוא ולומר, יש פה בעיה. הבעיה כנראה היא לא פיצוץ מים אקראי, אלא יש כאן

בעיה. אנחנו נוכל, דרך זה, לנהל יותר נכון, נקרא לזה, את שגרת היישוב. תודה, יוני.

לורן אבישר אביטן: יפהפה. חדשות מרעישות מבחינתי לכל היכולת שלכם לתת לנו שירות כתושבים. באמת

כל הכבוד.

יוני חבורה: תודה.

נוצר על ידי

6

[ 3 ] חזון המועצה.

אלעד ארזי: טוב, אתמול פרסמנו בהחלט בשורה מרעישה. בחודשים האחרונים אנחנו בתקשורת מאוד

הדוקה עם מפקד המחוז היוצא, שסיים בדיוק את תפקידו בסוף השבוע האחרון, ניצב אמיר כהן, שקיבל

החלטה היסטורית לתקנן שני שוטרים ביישוב להבים, במשרה מלאה. יוצאים השבוע בקול קורא לגיוס שני

שוטרים ויהיו שני שוטרים בלהבים, אני חייב להגיד. זה לא שוטרים שישבו ברהט, תהיה פה נקודה. הם

ישבו פה כמשרה מלאה, שני שוטרים בלהבים, בנוסף לשוטר הקהילתי, ובהזדמנות הזו, כמובן חוץ מלומר

שתהיה השפעה ישירה על נושא הביטחון בלהבים, באמת אומר תודה. תודה לניצב אמיר כהן על ההחלטה

ההיסטורית הזאת ליישוב להבים. עשינו לו פה בשבוע שעבר טקס מאוד מכובד. מי שלא יודע, אמיר כהן

היה גם מפקד מג"ב, וגם ב-7.10 נלחם בעוז בשדרות, הוא תושב שדרות. אני גם אומר שכמו שאתם מכירים

את החיים, גם בסוף התחברנו ברמה האישית, הוא גם שכן של המשפחה שלי. והכול התחבר יופי, וגם

בהזדמנות זו בפני התושבים אומר תודה. תודה על הדבר הגדול הזה. אני רוצה לדבר על תוכנית אסטרטגית

ללהבים. כפי שהגדרנו בכניסתי לתפקיד, אנחנו מתחילים בבניית אסטרטגיה יישובית בשלושה תחומי ליבה

שהם חינוך, קהילה וביטחון. נושא החינוך, ייסדנו ועוד פעם, אני חייב לציין את גברת זהבה הראל על

האנרגיות הלא נגמרות, באמת, ובתשוקה לחינוך כמו שלא ראיתי. ייסדנו פורום מנהיגות ישובים לקידום

החינוך. אני מוביל את הפורום ביחד עם זהבה, הצוות כולל אנשי חינוך ומתנ"ס, צוותי בית ספר יסודי

והתיכון, נציגי נוער ונעורים. הצוות דן במגמות פיתוח החינוך ביישוב על כל רבדיו. הצוות התכנס וחילקנו

את הצוות לתתי קבוצות. גם עם חברת המועצה ברוריה אליעז וגם חברת המועצה ענבר כהן שותפות

ומובילות חלקים בפורום הזה וגם הזדמנות לומר להן תודה. וגם מרים שלי. סליחה, את עושה כל כך הרבה

דברים. קיימנו פגישות עם הנהלת אשל הנשיא ועם הנהגת ההורים של תלמידי אשל. יחד עם הנהלת אשל

והמועצה, אנו שומרים על קשר שוטף ורציף איתם ומחזקים את השותפות החשובה הזו. החודש גם

התקיימה ועדת היגוי למרכז המצוינות הרב-תחומי שלנו שכל הזמן ממשיך להתפתח. קהילה. הקמנו צוות

פנימי "קהילת המחר" לגופים העוסקים בקהילה. דרך אגב, מה שאני בא, רק כדי לחבר את מה שאמרתי

שבעצם פורום מנהיגות החינוך, דן בחזון החינוך ביישוב בהסתכלות של חמש שנים קדימה. לחבר את

המשפט, אם זה לא היה ברור. בתחום הקהילה גם הקמנו צוות פנימי "קהילת המחר", שזה מתנ"ס חינוך

ורווחה. הצוות מתחיל ויתחיל בעבודה פנימית ובקרוב גם כן יצא למעגלי שיח וחשיבה קהילתית. גם פה

כחלק מהתוכנית האסטרטגית. תחום הביטחון. לצד מסגרות החשיבה וההתנדבות בתחום הביטחון, גם פה

הקמנו והחלטנו על צוות שיוביל את תוכנית החשיבה והחזון האסטרטגי בתחום הביטחון. גם זה יהיה

בשיתוף התושבים. החודש קיימנו פורום ביטחון נוסף עם כל בעלי התפקידים הרלוונטיים. אני רק אגיד

משפט שהוא מבחינתי, אני אומר, ממש אבן דרך וסמן ברור. שיתוף התושבים בנושא הליבה יהווה בסיס

לתהליך גיבוש חזון יישובי, ובכלל תהליך חשיבה יישובי בכל תחום. אני אמרתי את זה, יש לנו יישוב עם

תושבים יוצאים מן הכלל שמבינים במגוון תחומים, ואחת המשימות שלנו היא לנצל, אני אומר בגרשיים,

את הידע ואת חוכמת הציבור כדי להוביל את היישוב הזה קדימה. טוב, למידה והתפתחות. לפני כשבועיים

הזמנתי להביא את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שגם זה כמובן מתוך הרצון ללמוד ולהתפתח כי תמיד

טוב לקבל פרספקטיבה ורעיונות, בטח מראש העיר הגדולה והחשובה הזו. אני חייב לומר שאלה היו כמה

נוצר על ידי

7

שעות באמת מחכימות, ויותר מזה הגענו להסכמה שמנהלי המחלקות של מועצת להבים יסעו ליום בתל

אביב עם מנהלי המחלקות המקבילים, לשיתוף פעולה, לראות איזה פרויקטים מתאימים כמובן ללהבים,

אנחנו בסוף, אנחנו להבים, אנחנו לא תל אביב, אבל אנחנו צריכים ללמוד מכל אחד. רון חולדאי אמר משפט

שאני אוהב לחזור עליו, וגם פה אני אחזור עליו. הוא אמר לי, "אלעד, אתה יודע מה אני עושה הכי טוב?"

אמרתי לו, "מה?" הוא אמר לי "להעתיק, אני המעתיקן הכי גדול בישראל. אני נוסע לברלין, נוסע לפריז,

נוסע לבודפשט, נוסע לערים במדינת ישראל כדי להביא ידע ופרויקטים לעיר שלי". ואנחנו יודעים, אנחנו

פנים-מועצתי, שאחד הדברים שאני הגדרתי לכל מנהלי המחלקות פה כל הזמן זה לצאת וללמוד. לצאת

ולראות מה קורה במקומות אחרים, ואנחנו ממשיכים לעבוד בתחום. סיירנו במרכז המצוינות, גרובטק

באשכול, אני חייב לומר, מפעים. ראינו שם תוכניות יוצאות מן הכלל. שאנחנו רוצים את חלקן להביא

לילדים שלנו ולנוער שלנו. אנחנו כבר פועלים כדי להביא אותן לפה, גם בתכנון נקרא לזה מבני וגם בתכנון

רעיוני, ויעל וזהבה מובילות עכשיו את הדבר הזה. אנחנו נקבל החלטה מה אנחנו רוצים להביא משם, היינו

שם עם מנהל המרכז, הוא אמר לנו למה הילדים יותר מתחברים, מה הם רואים שמתפתח ומתקדם, ואנחנו

שם. אני אגיד גם משפט שקראתי אותו ממש עכשיו. שראיינו את מנכ"ל מיקרוסופט העולמי. ואז הוא דיבר

על מייקרוסופט והוא אמר " מה שמדהים במייקרוסופט, תמיד היה חלונות ווינדוס. כולנו מכירים את

ווינדוס". ובאינטל, גם באינטל היה את הקטע שלהם. ואנחנו רואים בשנים האחרונות שמייקרוסופט

ממשיכה לעלות ולפרוץ, ועדיין אחת מהחברות החזקות, נקרא לזה, בעולם. ואינטל, קרה איזה משהו, אנחנו

מקווים כמובן שהיא תצליח ותתחזק ותתפתח. ואיך הוא הסביר את זה? הוא בא ואומר "היה לנו את

ווינדוז. ווינדוז זה היה דבר מדהים, אבל כל הזמן, כל הזמן, גם כשהיה את ווינדוז, חשבנו והתפתחנו ומצאנו

את עצמנו כל הזמן ממציאים את עצמנו מחדש". ובמועצה קורים דברים יפים כל הזמן, אבל המועצה הזאת

כל הזמן תלך ותתפתח ותחפש אפיקים חדשים ורעיונות חדשים. וזה בהקשר לביקור בגרובטק. נפגשנו עם

מזכ"ל תנועת הצופים אלעד סנדרוביץ'. הנהלת תנועת הצופים הגיעה לביקור בלהבים. הביקור בהחלט היה

מצוין ויש רעיונות לשיתופי פעולה, אני חושב, מעניינים ואנחנו נעדכן כשהם יבשילו. שבט נופר להבים. זה

אחד השבטים הגדולים בדרום. אנחנו אוהבים אותם ומשקיעים בהם, נשקיע בהם יותר גם. אנחנו מקשיבים

ולומדים מהם. אני אישית, במהלך החודש וחצי האחרון, אני פגשתי את כל השכב"ג, י"ב, י"א וי' לשיחה

איתי. כל שכבה בנפרד. שאלתי אותם מה שנקרא על התחושות שלהם. הצופים ביישוב, איפה אפשר לחזק,

איפה צריך לשפר. הם לוקחים חלק ומחזקים את היישוב הזה, ואני חייב לומר שנהניתי מכל רגע. אנחנו

נמשיך כמו שאמרתי לחזק את התנועה הנהדרת הזאת. בנושא הנוער, כפי שעדכנו, נכנסה מנהלת נוער חדשה

והתחילה פעילות ענפה. מועדון הנוער שב לחיים, בהחלט אפשר לומר. קיימנו שני מפגשים עם הנוער. הכרתי

את קבוצת המד"צים ושמעתי מהם על חשיבות מענים מגוונים לבני הנוער ביישוב, וביקשתי לבחון את נושא

המד"צים בראייה רחבה יותר כתנועה. בנוסף פגשתי השבוע את ילדי כיתות ז', היה מרענן, הקשבתי

לרעיונות שלהם ולמחשבות שלהם. יש לנו ילדים מקסימים ושובבים. בהחלט נהנינו. אירועי שיא בבית

הספר. לפני כשבוע נערך טקס קבלת ספר תורה לתלמידי כיתות ב' בבית הספר היסודי להבים. הטקס היה

מרגש מאוד ובהזדמנות זו רוצה להודות למנהלת בית הספר והשותפים, כי הוא היה מרגש. פיתוח שכונת

שרונית. אנחנו ממשיכים בתנופת פיתוח בשכונה, ממשיכים בלחץ ובפגישות תכופות עם חברת "מבנה

תעשייה" ועם הקבלן המבצע, אנחנו בשלבים מתקדמים של מכרז ובחירת קבלן נוסף. באמצע החודש הזה

נוצר על ידי

8

אמור להיבחר קבלן נוסף לשכונה בנוסף לקבלן הקיים, ובנוסף עד סוף החודש קיבלתי התחייבות, אנחנו

נצא למכרז נוסף של כל מה שקשור במתקני שעשועים בשכונה. השכונה תמשיך בחודשים הקרובים במלוא

המרץ ואנחנו על זה בכל הכוח. פתחנו קבוצת ואטסאפ "מי ערה?". קבוצה ייעודית לנשים ונערות אשר חשות

חוסר ביטחון, נותנת יכולת לשתף חברות ערות ולהפעיל את הסייר ואת הביטחון במקרה הצורך. שיעורי

התגבור לתלמידים, התחלנו שיעורים פרטיים לתלמידים. הייתה הצפה בבקשות לשיעורים פרטיים. אנחנו

מקווים שברגע שהפיילוט הזה מצליח נגדיר אותו, אבל הביקוש באמת אדיר, ואני שומע תגובות חיוביות.

זהבה הראל: באמצעות המלגאים.

אלעד ארזי: כמובן, באמצעות המלגאים. מעגל גברים. חידוש ומענים שנותן הבית ביערה בנוסף לקבוצות

ההורים והאימהות. קיימנו בשבת הצגת ילדים חינמית ללהבים בלבד בתיאטרון בבאר שבע. יצרנו שיתוף

פעולה עם התיאטרון ורכשנו הצגה לתושבי להבים בלבד. באמת שהיה אולם כמעט מלא, וקיבלנו תגובות

חיוביות רבות. אני הנחתי את מתנ"ס לייצר סדרה כזאת של הופעות הילדים שלנו בתיאטרון, אנחנו נביא

לפה בשורה בקרוב על איזשהו שיתוף פעולה יותר ארוך טווח. אנחנו רואים את הביקוש ורואים את הצמא

לדבר הזה, ואנחנו נקדם את זה. קיימנו ישיבת הנהלה של מתנ"ס להבים במהלכה ביקשנו מחברי ההנהלה

להציע מטרות ויעדים לשנה הקרובה למחלקות המתנ"ס. אני אישית ביקשתי מעורבות גדולה של חברי

ההנהלה, ואני חושב שזה חלק מהסיכוי הגדול שלנו להתפתח ולהצליח. צוות המתנ"ס נערך בימים אלה

לאירועי חלוקה שיפורסמו בקרוב. אנחנו נחזיר את מצעד האורות והלפידים, אני חושב ומאמין שזה יהיה

אירוע מרגש. טוב, להבים ירוקה. החודש להבים קיבלה את תואר אלופת המיחזור בקרב המועצות

המקומיות מכל הארץ. גאווה גדולה, מי שזוכר את קמפיין השקיות כתומות. כמו כן, התקיימה החודש ועדת

איכות הסביבה נוספת. לדעתי כבר כמה? רביעית. ועדה מאוד פעילה, ועדת איכות הסביבה. משמח. טוב,

אני אעדכן על הנסיעה שלי. בכנס ה-jnf לצורך חיזוק הקשרים. אז באמת קודם כל, היה מאוד משמעותי.

טסתי עם חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ומי שמוביל את נושא היישובים והעיריות במוניציפלי עם ראש

עיריית בת ים, עם ערן דורון מרמת נגב. בקיצור, קבוצה של ראשי ערים. היינו שם עם נשיא המדינה ובסוף

הרעיון היה לחבר ולחזק את החיבור של מדינת ישראל ושל הערים עם הפדרציות בארצות הברית. כחלק

מזה אנחנו ישבנו שם עם פגישות עם פדרציות. הפדרציה העיקרית זו פדרציית פיניקס, שהייתה פגישה טובה

איתם. הם מתעניינים ביישוב שלנו ובאמצע החודש הזה תהיה פגישה נוספת של הסוכנות בפיניקס, ואני

מקווה שלאחריה תהיה עוד פגישה שלנו איתם, נוספת בזום וכו', אני מקווה שהדבר הזה יצליח. יש בזה

יתרונות רבים. אחד, חיזוק הקשר בין יהדות ארצות הברית למדינת ישראל, להכיר לילדים ולנוער שלנו

קצת עולם אחר ומקומות אחרים, שיתופי פעולה בין תנועות הנוער, עניין אותם נושא התאטרון לדוגמה,

אוניברסיטה ואקדמיה עניינו אותם. בקיצור, יכולים להיות שיתופי פעולה פוריים בין להבים לפיניקס, ואני

מקווה שבאמת הדבר הזה יצליח. משם טסנו לכנס נוסף בטקסס של ה-jnf . פגשנו שם 3,000 יהודים, ציונים,

חמים, אוהבי ישראל שרוצים להשקיע ולחזק את מדינת ישראל, כשהם עושים בסוף את דגל הנגב והגליל.

ומכאן היה החיבור, חיבור טוב. מנכ"ל ה-jnf הגיע לפה, אמר בתחילת השנה, וזו בהחלט אבן דרך חשובה

בתחילת שיתוף הפעולה. אני מקווה מאוד. אני לא מקווה, קודם כל זרענו זרעים טובים ואני מקווה מאוד

נוצר על ידי

9

שהם יצמיחו צמחים ופרחים יפים בקרוב. אנחנו נמשיך לקיים שיתופי פעולה כאלה, אנחנו נמשיך לעקוב

אחרי זה, רק התחלה כמו שאמרתי, ואני מקווה שהם ישאו פרי בקרוב. טוב, תוכניות עבודה ותקציב .2025

בשונה ממה שהיה בעבר, אנחנו רוצים לייצר משהו אחר. אני רוצה לייצר פה איזשהו דיון ושותפות בכל

תהליך תוכניות העבודה לחזון של מועצת להבים לשנת .2025 התחלנו תהליך מעמיק עם מנהלי המחלקות

במועצה והמתנ"ס. פתחנו בהגדלת חזון מטרות ויעדים לתוכנית, והצוותים יצאו לעבודה, תכף שירי

המנכ"לית תפרט את התהליך. אבל אני רוצה לגעת קודם כל טיפה, נקרא לזה, בראייה כללית. מה המטרה

בסוף? המטרה היא קודם כל חיבור לערכי המועצה ויצירת תכניות עבודה המקושרות לתקציב. למה בכלל

צריך תכניות עבודה? תכנית עבודה היא מפת דרכים להשגת יעדים שנתיים ברמת המחלקות המשולבות

בתקציב. בסוף מועצת להבים, צריך להיות לה ברור, לכל מנהל מחלקה, מה הוא הולך לעשות בשנה הקרובה,

מה היעד שהוא הולך להשיג בשנה הקרובה. צריך לחבר את זה לתקציב, הוא לא יכול לבוא באמצע השנה,

רנדומלי, ולהגיד אני מתחשק לי, זהבה מתחשק לה עכשיו לעשות משהו בחינוך. זה לא יעבוד ככה. צריך

לעבוד בצורה מסודרת, ודרך העבודה המסודרת הזאת, גם, אחד, המועצה תהיה חלק מהאירוע הזה כי היא

תקבע את המדיניות, ושתיים, גם לנו תהיה בעצם מסגרת לשלוט תקציבית ולראות את ההתקדמות ולבחון

אותה. אחרי שעלה תקציב כמו שאמרתי, תכנון נכון מבטיח ניוד משאבים יעיל והתקדמות לעבר מטרות

למטרות האסטרטגיות של המועצה. דגשים בבנייה נכונה הצבת יעדים מדידים, תיעדוף ותיאום בין

מחלקות. חזון ראש המועצה לשנת 2025 למועצת להבים. להבים הינו ישוב יהודי, ציוני, בנגב, שקם על פי

חזונו של דוד בן גוריון הישוב מקדם ערכי שוויון וכבוד לכל אדם, קהילת להבים מקדמת ערבות הדדית,

שכנות טובה, טבע וקיימות, תרומה לקהילה, לחברה ולמדינה. אנו נשאף להתקדמות, צמיחה, איכות

ומצוינות בכל תחומי השירות. נקודות ראש המועצה לשנת .2025 שרירותיות, איכות, מקצועיות, חדשנות

ושותפות ושיתוף ציבור ואני עכשיו ארחיה. שירותיות במעגל השירות לתושב, מידע ומענה לכל צורך באופן

מכבד, מקצועי, שקוף, איכותי ובזמן סביר. במעגל הפנים ארגוני, סיוע בעזרה למחלקות אחרות על מנת

לקדם את יעדי המועצה. המחלקה צריכה לתת בהבנה שלה הפנימית, מעבר לזה שהיא נותנת שירות

לתושבים, היא צריכה לתת שירות טוב למחלקות המקבילות אליה. מחלקת החינוך לא יכולה לעבוד בלי

הגזברות, הגזברות לא יכולה לעבוד בלי המתנ"ס. יש פה מעגל שלם פנימי. איכות, מקצועיות וחדשנות

במעגל שירות התושב הקפדה על מענים איכותיים, שאיפה למצוינות, למידה וחדשנות. במעגל הפנים ארגוני

למידה והתמקצעות, הקפדה על עבודה איכותית, שאיפה למצוינות, וכל הזמן כמו שאמרתי להביא פתרונות

חדשים ויצירתיים. שותפות ושיתוף ציבור במעגל השירות לתושב. שיתוף הציבור, ועדות עם הציבור מתוך

תפיסה שיש חוכמת המונים שראוי שתבוא לידי ביטוי במדיניות המועצה שתוקף ההחלטות שלנו יתקבל

מתוך חשיבה משותפת. במעגל הפנים ארגוני שותפות, עבודה בצוות, שיתוף פעולה ולמידת עמיתים. יעדי

עבודת המועצה לשנת .2025 התפתחות היישוב, עבודה מאומצת לשינוי הותמ"ל כפי שמוצג היום, תוך דיון

מעמיק על אופציות להרחבת הישוב, עם כלל הגורמים הרלוונטיים מתוך שקיפות ציבורית מלאה ושיח

משותף. ביטוח משאבים כלכליים. מקולות קוראים, שיתופי פעולה כלכליים, בניית שותפויות חו"ל, ניצול

כלל המשאבים הזמינים של להבים. הצביון היישובי. תוך סבלנות, שוויון וכבוד לכלל תושבי להבים, מתוך

הבנה שהיישוב הזה הוא ישוב יהודי ציוני בנגב. החינוך בלהבים יהווה נדבך משמעותי בתוכניות העבודה

לשנה זו, מתוך שותפות ציבורית אמיתית נפעל לקידום כל שכבות הגיל, הן בפיתוח הפדגוגיה והן בדגשים

נוצר על ידי

10

הרגשיים הנדרשים לכלל תלמידי להבים. התייחסות מיוחדת היא לבנייה של חטיבת הביניים, שתהווה

מגדלור חינוכי ליישובי הנגב כולו. קהילת להבים, המרקם החברתי והקהילתי מאפיין את להבים. יש לקדמו

ולפתחו באמצעות המרכז הקהילתי ותוכניות עבודה סדורות כמענה לצרכי הפנאי לכלל שכבות הגיל ביישוב,

תוך תשומת לב להתאמה לצרכי התושבים בתכנים איכותיים ומגוונים. ביטחון יישובי. תוכנית מלאה

לתפיסת הביטחון היישובי, תיבנה ותיבחן מחדש תוך התבססות על מערך האבטחה היישובי ותושבי היישוב.

איכות סביבה. שמירת משאבי הסביבה היא חלק מרכזי בערכי היישוב, לקיים תהליך הסברה ציבורי, כמו

גם תוכניות קונקרטיות שיוצגו במהלך השנה למיחזור, שימור השטחים הפתוחים ותוכניות לגגות סולארית.

עכשיו, אני ארצה להעביר את רשות הדיבור לשירי שתפרט על התהליך שאנחנו מקדמים.

[ 4 ] הצגת תהליך תכניות עבודה וגיבוש תקציב.

שירי בן שחר: אז התחלנו לפני חודש את הכנת תוכנית העבודה. מבחינתנו, הבסיס הוא באמת הבסיס

הערכי או המיקודים של ראש המועצה, אבל בלי תכנון שהוא תכנון מקיף ומקדים שהוא חוצה ארגון שהוא

מדבר כל מחלקה על היעדים שלה ואיך היא נמדדת ואיזה שיתוף פעולה היא צריכה לעשות בין המחלקות,

זה נשאר רק מילים. זה מה שאנחנו עושים עכשיו. אנחנו עובדים מאוד-מאוד קשה כדי שכל מנהל מחלקה

יכתוב את התכנית שלו, תכף אני אציג לכם גם איך כותבים, על איזו פלטפורמה, ואני אספר לכם שבכל פעם

שאני נפגשת עם, יספרו לכם גם מנהלי המחלקות, שבכל פעם שאנחנו נפגשים יש פה איזה פינג-פונג

שמתחילים לכתוב, יש שיחה. אז אני שואלת אותם בהתחלה שתי שאלות. השאלה הראשונה היא "איפה

האתגרים והבעיות בכל תחום?" והשאלה השנייה. זה לא תמיד לפי הסדר הזה. זה "מה החלומות?". כי

המטרה שלנו כארגון, כמו שאמר אלעד, היא להתפתח ולהתקדם ולצאת מעבר לשוטף. נורא קל להישאב

לשוטף, אבל ככל שיש יעדים והיעדים האלה מדידים לוחות זמנים ברורים עם אבני דרך כדי להגיע ליעדים

האלה, אנחנו גם נגיע לשם. וזה הרעיון כולו. אז מבחינת השלבים בתהליך. השלב הראשון הוא בעצם הגדרת

היעדים, מה המטרות ומה המשימות. ואז השלב השני הוא בעצם לפרק את היעדים האלה לפעילויות עם

מדדים ברורים, לחבר לקרקע בעצם הכלים של רוב המשימות הם כלים שהם תלויי תקציב לא כל משימה,

אגב, היא תלוית תקציב. אבל חלק מהמשימות הן תלויות תקציב ולכן אנחנו מחברים את זה. והשלב

האחרון, שהוא השלב הארגוני, זה לחבר בין המחלקות. איזה מחלקות בעצם כוללת כל משימה ומי המחלקה

שמובילה. זה גם חשוב כי תמיד יש מחלקה אחת שהיא ראש החץ, ומבחינה של האחריות לקידום המשימה

זה גם יושב על המחלקה הזאת. אז ככה שתראו את הפורמט שאיתו אנחנו עובדים. הפורמט הוא מחובר גם

לדגשים הערכיים שאלעד סקר אותם עכשיו. אם זה שירותיות, אז משימות שהן קשורות לעולם של השירות

הן מפורטות מתחת לדגש הזה. איכות, התמקצעות, חדשנות, מפורט מתחת לדגש הספציפי, וכמובן

ששותפות ושותפויות ציבור גם זה מפורט בהתאם. אני רוצה רגע להתחבר גם למה שדיברנו קודם. אמר יוני

על מוקד שירות הלקוחות. תראו, מוקד שירות תושב, שזה מבחינתנו כמו לקוח אנחנו מסתכלים על הדברים

ברמה שתראו, רשות מקומית יכולה להסתכל על עצמה, בעצם אנחנו היחידים שנותנים פה שירות. אין לנו

תחרות. במגזר העסקי יש ממש מוקד שהוא שימור לקוחות. וזה מה שאנחנו עושים, אנחנו בעצם לוקחים

את העולמות האלה של שירות, מודדים את עצמנו, משתפרים דרך השירות ומתייחסים לתושבים כמשהו

נוצר על ידי

11

שהוא לא ברור מאליו. ועל הבסיס הזה אנחנו גם נותנים את תוכנית העבודה בראייה שהיא ראייה כלל

ארגונית. בנינו כאן תהליך שהתחלנו את יריית הפתיחה ומפגש הפתיחה היה לפני כחודש. אנחנו נמצאים

עכשיו בשלב הזה של הפגישות הפרטניות. יחד עם כל מה שקשור, אנחנו כבר נמצאים בטיוטות שכבר חלקן

נמצאים כבר בטיוטות שניות ושלישיות לתוכנית העבודה. אנחנו דנים על זה בפורום שהוא פורום המנהלים,

ומייצרים שם את החיבורים. אחרי כן, נאשר את התוכנית כמכלול וכמובן שנציג את התוכנית לכם ובהמשך

גם לציבור. התוכנית שקופה, המטרה שלנו, אנחנו לא מפחדים מלבוא ולומר אלו היעדים שלנו ואנחנו

מחויבים אליהם. וגם אנחנו לא מפחדים להציב יעדים שחלקם יעדים מאתגרים, בשביל זה אנחנו פה. אני

חייבת לומר שמנהלי המחלקות כולם לוקחים את זה ברצינות, והמחשבה היא איך אנחנו מתכננים את

השנה קדימה. המטרה לשנה הבאה זה לתכנן לא רק את השנה קדימה, אלא לטווח יותר ארוך קדימה, יש

לנו צוות שגם אני בתוכו, צוות צעיר, ולכן הגדרנו שהשנה זו ראייה של שנה ובהמשך יחד עם הלמידה אנחנו

רוצים לפתח תפיסה שהיא תפיסה מקצועית מחלקתית שהיא יותר ארוכת טווח.

מירית בן אשר: שירי, למתי התכניות האלה צפויות להיות מוכנות?

שירי בן שחר: ב-24 לחודש יש את הישיבה של אישור התקציב, יחד עם התקציב תקבלו גם את תכניות

העבודה, זה אחד מחובר לשני-

ימית לוי: 24 זה תאריך טנטטיבי, כרגע-

ברוריה אליעז: אפשר להתייחס?

אלעד ארזי: רגע, אני רוצה רק שני משפטים. אחד, חלק בכלל מכל התהליך הזה באמת הוא התקשורת, כמו

ששירי אמרה, עם התושבים. אני רק יכול לסבר לך את האוזן שאנחנו היום בקבוצת הואטסאפ של המועצה,

יש לנו כמעט 4,000 תושבים. זאת היום דרך התקשורת הכי משמעותית שלנו עם התושבים. היום, בכל

הודעת דוברות שאתם רואים בקבוצת ואטסאפ כזאת, שיש לנו היום איזה עשר קבוצות לא יודע כמה, אל

תתפסו אותי במילה. מה פתאום חמש? שבע.

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: אנחנו מגיעים ל-4,000 תושבים בוואטספ. אז זה יכולת תקשורת מאוד גדולה עם התושבים.

שתיים, אני כן רוצה שנייה לחזור למה שאמרתי בהתחלה. אני כן רוצה שמה שראיתם פה, שזה יהיה להערות

שלכם, להתדיין על זה. לדבר על זה. אני פותח על זה, כאילו, אליכם. אז מאוד חשוב לי, בהחלט. ברוריה.

ברוריה אליעז: אני מברכת מאוד את הנקודה הזו ששירי העלתה מי שמכיר את מה שאני אמרתי גם בשנים

הקודמות וגם בשנה הזו, גם כשראיתי לראשונה את ראש המועצה העליתי בפניו את החשיבה הזו של מה

צריכה לכלול תכנית עבודה.

אלעד ארזי: נכון מאוד.

נוצר על ידי

12

ברוריה אליעז: ויש דמיון רב ואני שמחה עליו. אני הייתי מציעה עוד שתי נקודות. אחת, לקרוא לזה קצת

אחרת, והשנייה להוסיף. הראשונה, של להוסיף, זה מעל לכל הפירוט הזה, לפני המטרות, מטרת על. היא

יכולה להיות שנתית, היא יכולה להיות דו-שנתית, היא יכולה להיות חמש-שנתית. אז אדרבה, תהיה הכוונה

למה אנחנו מספיקים השנה, ומה אנחנו רוצים לראות אם זה דו-שנתי בשנה הבאה. וזה מתוך ניסיון שעשינו,

כבר סיפרתי לך, מרים גם יודעת. "מדרום", התוכנית שרצה במשרד החינוך, לא יודעת אם התוודעת אליה,

שירי, כשרצו לפתח את המדעים במחוז, היא הפכה להיות תוכנית דגל לכל המחוזות של המשרד. נעזרנו אז

באיש רפאל מהצבא, והוא הביא את ההמלצה על ראייה של תוכנית כזו. מטרת על זאת נקודה אחת שהייתי

ממליצה. וכשכתבת "אבני דרך", אז זה מוצא חן בעיניי הביטוי, כי הוא ממקד באבן דרך מסוימת, הרי היא

לא כל מטר. אבל אולי בעצם זה שהיא לא כל מטר, צריך לכתוב עוד תוספת, אולי באותה הרובריקה, או

רובריקה שונה, תשקלו, דרכי פעולה. יש דרכי פעולה עד אבן הדרך, או עם אבן הדרך, שמעבירה אותך לדרך

פעולה הבאה, לאבן הדרך הבאה.

שירי בן שחר: אני אולי לא כל כך פירטתי הרבה על הטבלה, אבל בעצם המטרה היא מטרת העל. זאת

אומרת, המטרה היא ערכית. זה הטור הראשון. הטור השני הוא היעד. זו בעצם הפעילות, ובאמת זה מאוד

מחובר למטרת העל בעצם בשורה הראשונה. יעד זה לא בהכרח פעילות. יעד זו הפעילות. יעד זה המדיד.

ברוריה אליעז: לא, לא בהכרח הדרך.

שירי בן שחר: יעד זה המדיד, רגע.

ברוריה אליעז: לא-

שירי בן שחר: אני אתן דוגמא.

ברוריה אליעז: תראי, אם מתכוונים לאותו דבר זה לא משנה איך קוראים לזה, אבל אני חושבת שכן יש

הפרדה לוגית נכון בין יעד לבין פעולה.

שירי בן שחר: אז מבחינת הפעולה והיעד, המטרה היא מטרת העל, אבני הדרך הן באמת השלבים, ולכל

פעילות יש אבני דרך. זה גם מאוד ורסטילי בין מחלקה למחלקה. יש מחלקות, כמו החינוך לדוגמה,

שהמדדים שלהם חלקם לא מספריים ולא כמותיים, לעומת זאת, כשמדברים על מחלקה אחרת, שפ"ע

לדוגמה, אז היעדים ברובם הגדול מאוד מאוד מדידים והם גם מחוברים ליעדים של המוקד.

ברוריה אליעז: הייתי מצרפת גם, כיוון שהמדד הוא בעיניי מאוד חשוב, אין טעם בלי שאת מודדת את עצמך

ולאן את רוצה להגיע. הייתי מצרפת את העניין של הלו"ז-

*מדבריםביחד.

שירי בן שחר: אמרת דברי טעם, תודה.

נוצר על ידי

13

מרים אלגרבלי: אני רוצה גם להתייחס לחינוך. אנחנו קצת מדברות אחרת. יעד הוא חד-משמעית מדיד, בר

השגה ותחום בזמן. זאת אומרת, זה משהו שבאמת, זו איזושהי הגדרה שצריכה להיות מקובלת על כולנו.

ודבר נוסף, אני חושבת שאפשר יהיה להוסיף גם איזושהי הערכת ביניים, הערכה מעצבת, איזושהי עצירה

לראות מה נעשה עד עכשיו, והערכה מסכמת, שבעצם, בודקת את היעדים. השגנו, לא השגנו.

אלעד ארזי: הערות טובות, תודה.

מרים אלגרבלי: את מכירה את הסמארט, נכון?

שירי בן שחר: זה גם היה משהו שדיברנו עליו בהערכה של העובדים.

אלעד ארזי: נורית, רצית להגיד משהו? עופר? יוסי?

יוסי ניסן: קודם כל מברך, כי הייתה תוכנית עבודה פה במועצה, וכל שנה פרסמנו אותה גם לתושבים עם

יעדים מדידים. חשוב לשקף את זה לציבור. הכי חשוב זה גם בסוף שנה לעשות סיכום ולראות באיזה יעדים

עמדנו, במה לא, וגם את זה לדווח ומה אנחנו עושים כדי להשיג את המטרות.

שירי בן שחר: זה חלק מהשקיפות שלנו.

אלעד ארזי: תודה. צחי?

צחי כהן: לא, אין לי מה להוסיף.

אלעד ארזי: לורן?

לורן אבישר אביטן: לא, רק מברכת, זה מדהים כי בעיניי זה באמת מה שמקדם אותנו בסוף. לדעת במה

עמדנו, לאן אנחנו הולכים ולא לעבוד בצורה-

שירי בן שחר: אני צריכה גם להגיד שיש המון דברים והמון פעילויות שהמועצה עושה ותעשה שלא יהיו

חלק מזה. זאת אומרת, המטרה היא לא להכניס את השוטף אלא דווקא-

לורן אבישר אביטן: ברור.

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: טוב. תודה, שירי, תודה לכן. אנחנו בסוף החודש כמובן נציג את הדברים בישיבת התקציב.

מהפכת השירות דיווחנו. שונות.

[ 6 ] שונות

נוצר על ידי

14

אלעד ארזי: שאילתות והצעות לסדר היום למליאת המועצה. בסדר. הצעות לסדר היום. יוסי ניסן. לאור

העובדה כי העלאת הארנונה נכפתה על ידי המועצה. אה, אתה רוצה להציג, יוסי?

יוסי ניסן: כן. קצת היסטוריה. ההחלטה שלנו בזמנו להעלות את הארנונה לשנת 2023 הייתה בגין המוקד

רואה. לא היה לנו מקור תקציבי וזאת הייתה הברירה. הסכימו איתנו גם חברי המועצה ובסופו של דבר

אנחנו הגשמנו את זה פה במליאה, אבל שר האוצר לא חתם. חמש רשויות פנו לבג"ץ, בהתחלה לא היינו עם

הבג"ץ הזה, אנחנו הצטרפנו מאוחר יותר באיזה תשלום סמלי, אבל היינו בבג"ץ הזה, ובכל שנת 2023 לא

היה אפילו דיון בבג"ץ. ומסתבר שהבג"ץ הזה המשיך. ובספטמבר האחרון התקבל פסק דין, שהפסק דין

עצמו אומר שרשויות שרוצות להמשיך בתהליך. זאת אומרת, גם בית המשפט התייחס לזה, מכיוון שבית

המשפט אמר, אי אפשר עכשיו להעלות ארנונה רטרואקטיבית בסוף שנת 2024 ל-.2023 אז רשות שרוצה

להמשיך בתהליך הזה ב-2023 וב-,2024 כי היו גם רשויות של ,2024 יפנו למעשה לשר האוצר והוא ישקול

את הבקשה. זאת אומרת היו פה שלוש תחנות שאלעד יכל לעצור אותן והוא לא עשה את זה. זאת אומרת,

מה שהיה חסר לי זה שייקח אחריות. שיגיד אני כראש מועצה לוקח אחריות ומעלה את הארנונה. אבל מה

הוא עשה? אמר לעצמו אני אתחבא מאחורי יוסי, כי יוסי התחיל את התהליך הזה ובסוף, זאת אומרת יוסי

הגיש, יש פסק דין, את כל האמצע הזה הוא החסיר מהתושבים, אגב מדברים על שקיפות. את כל האמצע

הזה הוא החזיר מהתושבים, שהוא ידע על התהליך. הוא לא הוציא את המועצה מהתהליך הזה. בפסק הדין

הוא יכל, הוא יכל לצאת גם מפסק הדין הזה אבל הוא המשיך אותו. זאת אומרת, השופטים שאלו שם,

רשויות שרוצות להמשיך, הוא קיבל את הפסק דין באותו היום. רשויות שרוצות להמשיך בתהליך יפנו לשר

האוצר. זאת אומרת גם אז הוא יכל לעצור ולא לפנות לשר האוצר. אבל הוא לא עשה את זה. אבל הכי קל

זה לקבל מיליון שקל ויוסי אשם. הכי קל. אבל זאת לא, זאת לא מנהיגות שאנחנו צריכים לטפח פה ביישוב.

אנחנו צריכים אנשים שלוקחים אחריות על המעשים. ואני חושב שהציבור היה מעריך אותו הרבה יותר אם

הוא היה בא ואומר, "חברים, אני החלטתי לעלות לארנונה כי אני אשפר לכם בשירות ואני אשקיע". יתרה

מכך, התקציב של 2024 הוא אושר בתחילת השנה. היום לעלות את הארנונה ולקבל רטרואקטיבית את

הכסף מינואר זה לא נכון גם כי אי אפשר להראות ביצוע רטרואקטיבי בכסף שיקבל עכשיו. זאת אומרת

שגם המועצה לא צריכה את הכסף הזה, כי המועצה מקיימת תקציב שה-4.5 אחוז האלה לא נכללים

בתקציב. אז יש פה גם עיוות כלפי הציבור ולדעתי זה מעשה שלא יעשה, אבל זה המצב כרגע. בנוסף, אנחנו

צריכים לזכור שהטייס האוטומטי זה ,2.68 עוד 4.5 אחוז, 7.18 השנה ובינואר זה עולה בעוד .5.29 כולנו

מבינים באיזה מצב המדינה נמצאת וכולנו פה שותפים למה שקורה כאן ביישוב. אגב, זה לראשונה בלהבים.

לראשונה בלהבים הארנונה עולה בשנה אחת ב-13 אחוז. זאת אומרת שאם אנחנו יכולנו להקל במשהו על

התושבים, זה המקום שלנו. כמובן שאלעד עכשיו יגיד שהוא בעד והוא בעד, ואם הוא היה יכול הוא היה

מנוע את זה, זה ברור לי גם. אבל את האמת אי אפשר לעקם, וזאת האמת. אבל אני חושב שבשלב הזה אנחנו

צריכים, לפחות אנחנו, לקבל החלטה שאנחנו מוותרים על ה-4.5 אחוזים האלה, להעביר את זה למשרד

הפנים ושמשרד הפנים ישקול את העניין הזה ויאשר ויש סיכוי שיאשרו. יש סיכוי שמשרד הפנים יאשר את

זה. אני חושב שמכל הסיבות שיש בעולם, זאת ההחלטה הנכונה שאנחנו צריכים לקבל היום. עבור התושבים

נוצר על ידי

15

שלנו, בסופו של דבר אנחנו פה עבור התושבים שלנו. וכולם פה בתוך תוכם יסכימו שהאמת היא כזאת וזה

מה שאנחנו צריכים לעשות. וזה למעשה השליחות שלנו, של כולנו פה. תודה.

ענבר כהן: אפשר לענות על זה?

אלעד ארזי: כן.

יוסי ניסן: אולי תתני לאלעד לענות.

*מדבריםביחד.

ענבר כהן: אני רוצה להתייחס לזה שנייה, כי אתה יוצא מנקודת הנחה שכולם מסכימים בבטן על משהו,

ואני חושבת שמן הראוי לפחות לשאול אותם מה אנחנו חושבים על האמירות שלך. אז שלושת רבעי

מהדברים נאמרו כבר, לפחות בשתי ישיבות מועצה. אנחנו כולנו היינו בשיח הזה, ועמדתך ידועה וברורה.

על ההצבעה על ה-2.6 ועל ה-,5.20 הצבענו כולנו ביולי לפני-

יוסי ניסן: אבל לא מצביעים על זה.

ענבר כהן: רגע. שנייה. אנחנו אישרנו את הצו ארנונה-

יוסי ניסן: לא מצביעים על זה.

ענבר כהן: אנחנו אישרנו את הצו הארנונה. אנחנו אישרנו את צו הארנונה, בהצבעה. כולנו הרמנו יד. ישבנו

צו הארנונה.

יוסי ניסן: מה זאת אומרת? אף אחד לא הרם יד.

ענבר כהן: יוסי, בגלל שהמלחמה התקיימה אנחנו הצבענו מאוחר על צו הארנונה-

*מדבריםביחד.

ענבר כהן: אנחנו הצבענו באותה ישיבה על הצו של .2025 הדברים היו ברורים לכולנו. באותה ישיבה בשום

שלב לא הובא לידיעתנו באיזשהו אופן, שיש עתירה על 4.5 אחוז. אני אגיד רק את דעתי. אני הייתי מאוד-

מאוד שמחה אם עליית הארנונה של ה-4.5 אחוז הזאת, הייתה יכולה להתפרש לאורך טווח שנים קצת יותר

רחב. אבל במהות, בליבה, אם אני חושבת על זה בשני היבטים, האחריות הציבורית שלנו היא לעלות ארנונה

בלהבים באופן שטיפה מתקרב לרף של יישובי הלוויין האחרים, כשהיה לנו שם פער של בין 10 ל-12 אחוז

ביחס האחרים ומוטב היה להתחיל העלאת הארנונה, כי אנחנו רוצים לתת שירותים ברמה יותר גבוהה

לתושב, וזה מתבקש, לעשות את התהליך הזה. הדבר השני שחשבתי עליו, היום אחרי השאילתה, זה בסופו

נוצר על ידי

16

של דבר, אם אני סומכת את הכל ומסתכלת על מה שלא הצבענו, בסדר? שלא קרה בקדנציה שלנו ולא שאלו

אותנו כלום. 4.5 אחוזים האלה מסתכמים בהבנה שלי גסה, ב-30 שקל לחודש.

יוסי ניסן: מיליון שקל בשנה.

ענבר כהן: בסדר. גם 30 שקל לחודש. אם אני יכולה לדעת שיש לי היום את היכולת לתת 30 שקל בחודש,

שזה בסוף זה יסתובב לילדים שלי הלא. זה לא הולך לכיס הפרטי של אף אחד מאיתנו? אז בסדר. אז אני

אשא בעלויות האלה, וזה נראה לי משהו שאם הייתי צריכה היום להצביע. עוד פעם, אם הייתי יכולה לפרוס

באופן היפותטי את ה-4.5 אחוז הזה לטווח יותר רחב, אני חושבת שאולי הייתי עושה את זה. אבל במהות

להעלות את אחוזי הארנונה האלה ללהבים, גם אם זה לא פופולרי, וגם אם זה לא נחמד, וגם אם זה שם

אותנו בפוזיציה לא טובה, בסוף ברמת שירות התושב וביכולת שלנו לספק שירותים טובים יותר, אנחנו

בסוף-בסוף-בסוף, כולנו נרוויח. כשאנחנו יושבים בוועד הורים מרכזי, וצריך לעלות תל״ן באיקס, 150 שקל

בשנה, בסדר, עכשיו אנחנו במקסימום, אבל כמה דיונים אתה עושה על זה? אין סוף. אז אם אני אוכל לסובב

איכשהו את העוגה הזאת לתושבים, אני רוצה את זה. אני רוצה את זה. עם כל זה, אתה מדבר על אחריות.

כן, אני מוכנה לעמוד עם כל הקושי ועם כל זה שזה לא נעים לי, ועם כל זה שבסוף גם אני משלמת יותר כסף

בחודש, אני מוכנה לעמוד ולהסתכל לתושבים בעיניים ולהגיד שצריך ולהבים להעלות את הארנונה. אנחנו

שילמנו בערך 10 אחוז פחות מעומר ומיתר, ורצינו שירותים ברמה דומה. אנחנו חייבים להעלות ארנונה, זו

האחריות הציבורית שלנו. זה שזה הגיע באופן עקום, הגיע באופן עקום מכל הסיבות הידועות. זה שזה היה

צריך לקרות, זה היה צריך לקרות, עכשיו זה הבטן שלי. בסדר? אז היא שונה משלך וזה סבבה, אבל אני

חושבת אחרת.

יוסי ניסן: בסדר, מאה אחוז-

תושב: אני רק מקווה שכל התושבים שרואים עכשיו את השידור הזה, יזכרו טוב-טוב מי רק מעלה ומעלה

ומעלה ומי באמת דואג לתושב. כי אני חושב שאפשר לתת את אותן רמות שירות עם ה-30 שקלים פחות

שאתם מבקשים. זה 30 שקלים ועוד 30 שקלים ועוד 30 שקלים ועוד 30 שקלים ועוד 30 שקלים. ואתם

פוגעים בנכים-

*מדבריםביחד.

יוסי ניסן: קיבלת רשות דיבור?

תושב: אני חושב שאתם איבדתם את כל-

יוסי ניסן: אתה תבקש רשות דיבור, אתה תקבל.

תושב: אני לא רוצה את הרשות דיבור שלך, סלח לי.

נוצר על ידי

17

יוסי ניסן: לא צריך?

תושב: לא, לא צריך את הרשות דיבור שלך, סליחה.

יוסי ניסן: אני רוצה להתייחס לדברים, היא הזכירה אותי והיא פנתה אליי. אני חושב שמה שאמרת בישיבה

על התקציב האחרון זה מה שצריך להנחות אותנו גם קדימה. אמרת בשנה הבאה צריך לגייס פה כספים

וצריך לעשות דברים אחרים, אגב, 4.5 אחוז מצטרפים, מצטרפים לעוד 8.5 אחוז שכבר מעלים לנו. זאת

אומרת, זה לא רק ה-4.5 אחוז האלה. אז צריך לזכור את הכל.

ענבר כהן: א', אני גם עומדת מאחורי כל מה שאתה אומר, וגם אלעד יודע את זה, בסדר? אלעד יודע כמה

אני לא מתה על המכינה. אני לא חשבתי שחייב שתהיה בלהבים מכינה, אבל אני מבינה שחלק מהתפקידים

של המכינה, זה להכניס עוד כסף ליישוב. זה מבורך וחשוב בעיניי, והדבר הזה קרה. ושיתוף הפעולה עם בני

שמעון, הוא לא נולד מהשמיים היפים שלנו. הוא נולד כדי להכניס עוד כסף למועצה. ואלעד נסע לחו"ל לא

כדי שהוא ייסע לחו"ל. בסדר? הוא נסע לחו"ל כדי לייצר שותפות, כדי שבסופו של דבר זה יתורגם לשותפות

חברתית וגם לכסף שיכול להגיע לכאן. ברור, ברור, ברור וזה לא עומד בסתירה לדברים, שהלחץ על אלעד

מטורף להביא כסף מבחוץ. וכבר עכשיו כסף נכנס מכל מיני דברים מבחוץ. ועתידים להתרחש עוד דברים.

גם כל מה שקשור לאיכות הסביבה וכדומה. כל הדברים האלה, הם מנותבים בסופו של דבר להביא עוד כסף.

אם אתה שואל אחרת, האם יש לנו מה לעשות עם עוד כסף שיגיע? זה כמו הצריכה בבית שלי, בסדר? גם

אם אני אביא עוד 200 אלף שקל הביתה, יהיה לי מה לעשות איתם, בסדר? אותו דבר עם להבים. ככל שאני

אכניס יותר כסף, יהיו לי חלומות גדולים יותר. אתה רוצה להגיד שלעמוד במקום ונתבסס כי זה מספיק,

כן. אוכל יש לנו, מים יש לנו, שירותים, שקיות כתומות יש לנו. שם מסתכמים החלומות שלי? ממש לא.

יוסי ניסן: הארנונה מעלים כשצריכים, לא בגלל שיכולים-

ענבר כהן: אני חושבת שארנונה מעלית כשחולמים. לא כשצריכים. כשחולמים.

יוסי ניסן: אבל למה בסוף השנה?

ענבר כהן: אבל יוסי, אם אתה היית אומר היינו יושבים לעשות כאן ישיבת מועצה, והחלטנו שרירותית,

חברי מועצת להבים להעלות את הארנונה רטרואקטיבית, אתה צודק במאה אחוז. זה לא קרה ככה, בסדר?

זה לא קרה ככה. זה הגיע מצו בית משפט.

יוסי ניסן: מה זה צו בית משפט? את צריכה למנוע את זה.

ענבר כהן: אבל אנחנו נכנסים שוב פעם לאותה פינה.

יוסי ניסן: אני הסתדרתי בלי זה.

נוצר על ידי

18

אלעד ארזי: יוסי, סיימת? יש עוד מישהו שרוצה להגיב לפני שאני אגיב? אוקיי.

יוסי ניסן: דרך אגב, אתה אמרת שלא דיווחתי על זה במליאה. אני כן דיווחתי על זה, על הבג"ץ.

עופר לוי: זה כתוב שיוסי הסתיר במועצה שלו, שלא דיווח, צחי אם אני לא טועה. בדקנו פרוטוקולים, הוא

הסתיר את זה לכולם. זה נטען לגבי יוסי. שהוא עשה את זה במחשכים ולא דיווח על הבג"ץ של אף אחד. זה

מה שנאמר.

לורן אבישר אביטן: לא נחזור עוד פעם לאותה התנהגות ולאותה ישיבה של שבוע שעבר, בוא, נו בחייאת.

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: אני יכול לענות לשאילתה?

יוסי ניסן: זה לא שאילתה, זה נושא לדיון.

אלעד ארזי: אני יכול לענות? טוב. עוד הפעם, אני תוהה, כיצד יוסי ניסן, שוב פעם, מעלה נושא שהוא עצמו,

זה שהעלה אתה הארנונה-

יוסי ניסן: אתה לא מתבייש להגיד דבר כזה?

אלעד ארזי: לא מתבייש.

יוסי ניסן: בפני כל התושבים?

אלעד ארזי: כל התושבים. הוא זה שישב פה שבעה חודשים, ישיבה אחרי ישיבה, שתק, מילא פיו במים ולא

דיבר מילה על העלאת הארנונה. ועכשיו לענייננו, יש פה עוד נושא, כתבת פה, אתה בדקת את הכל. כתבת

בנושא לדיון: "הגענו להבנות עם הממונה על המחוז, הגב' לילי פיינטוך".

יוסי ניסן: נכון.

אלעד ארזי: אתה יכול לספר לנו איזה הבנות הגעת? אני רוצה שתחשוב טוב כשאתה מדבר.

*מדבריםביחד.

יוסי ניסן: להבנות שאנחנו נעביר, נעביר את ההחלטה במועצה ונעביר את זה לאישור משרד הפנים, גם

לבחינה משפטית וגם לאישור.

אלעד ארזי: אלה ההבנות שהגעת?

נוצר על ידי

19

יוסי ניסן: כן. שלחתי לה גם את הניסוח הזה שאנחנו עכשיו דנים פה.

אלעד ארזי: אקריא משפט אחד שכתבה לילי פיינטוך. "ניסן לא סגר איתי כלום", שלושה סימני קריאה. אז

אני לא יודע-

יוסי ניסן: לא סגרתי איתה-

אלעד ארזי: אני לא יודע איזה-

יוסי ניסן: הגעתי איתה להבנות.

אלעד ארזי: למה אתה קוטע אותי?

יוסי ניסן: אתה מדבר לא לעניין.

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: אני שלחתי לה בצורה ברורה את השאילתה. שאלתי אותה, "לילי יקרה, האם יוסי ניסן סגר

איתך שניתן להגיש למשרד הפנים?" כתב לי "ניסן לא סגר איתי כלום", שלושה סימני קריאה.

יוסי ניסן: הגענו להבנות. לא לסיכומים, זה כתוב.

אלעד ארזי: איזה הבנות הגעתם?

*מדבריםביחד.

יוסי ניסן: הבנות, לא סיכומים.

ענבר כהן: יוסי, מה סגרת איתה? מי זאת האישה הזאת?

יוסי ניסן: לא סגרתי איתה כלום. אל תשימי לי מילים בפה.

ענבר כהן: מה סיכמת?

*מדבריםביחד.

יוסי ניסן: ההבנות היו כאלה. שאנחנו נעביר את ההחלטה פה-

ענבר כהן: למה?

נוצר על ידי

20

יוסי ניסן: לוותר על ה-4.5 אחוז-

*מדבריםביחד.

יוסי ניסן: ההבנה היא כזאת. שאנחנו נעביר את ההחלטה פה שאנחנו מוותרים על 4.5 אחוז, שולחים את

ההסכמות האלה, שאנחנו נביא לכאן, אני מקווה, למשרד הפנים, הם ישקלו אם אנחנו יכולים לוותר על ה-

4.5 אחוז.

אלעד ארזי: זה שקר. אתה ממציא דברים. אתה פופוליסט-

*מדבריםביחד.

תושב: סליחה, את לא תסתמי לי את הפה. תראה לכולם. תראה לכולם, אני לא אצא החוצה. אתה תראה

לכולם שאתה מעוניין לעשות ... חוצפן.

*מדבריםביחד.

תושב: אל תגיד לאנשים ... יש להם הרבה יותר תרומה ליישוב הזה, במשך שנים רבות, הרבה תרומה. כלום

מהזמן שאתה נמצא פה ... אתה המהות של השקר. אתה השקרן הכי גדול ביישוב.

*מדבריםביחד.

תושב: תדבר בכבוד לאנשים ... חוצפן, זה מי שאתה. ואתה אומר לאנשים שאתה מעוניין להוריד את

הארנונה, ולא רק לקרוא לכולם ולהוציא מכל הנכים ומכל זה, אותה משכורת של 600 אלף שקל למישהי

אחרת שעם כל הכבוד, אני לא יודעת אם היא שומעת את זה, אבל מקבלת 600 אלף שקל-

שירי בן שחר: הלוואי וזה היה השכר שלי, אבל-

תושב: יותר גבוה מזה.

שירי בן שחר: מרחק שנות אור. אבל מה שאני מבקשת ממך זה אם תוכל בבקשה לצאת, אתה מפריע למהלך

הישיבה.

תושב: אני לא רוצה לצאת, אני רוצה לשבת פה עד סוף הדיון ואני רוצה להקשיב לשקרים שלו, שהוא ...

*מדבריםביחד.

שירי בן שחר: רפי, אתה מוזמן לשבת.

*מדבריםביחד.

נוצר על ידי

21

שירי בן שחר: איך בן אדם שכל המהות שלו זה שקר, קורא לאנשים אחרים שקרנים?

*מדבריםביחד.

שירי בן שחר: להגיש בקשה,

אלעד ארזי: מיכל, אפשר להעלות להצבעה?

*מדבריםביחד.

מיכל זלכה: הטלת הארנונה נעשית על ידי המועצה עד הראשון ביולי לאותה השנה לשנות הכספים הבאים.

העלאה החריגה של הארנונה שיוסי מדבר עליה, נעשתה ב-.27.6.2022 מהרגע שהמועצה אישרה את זה,

הדבר היה בידי השר, האם לאשר או לא. אלעד, כשקיבל את הטלפון, לא יכול היה לחרוג מהסמכות שלו,

שהמועצה הטילה. המועצה כבר הטילה את ההעלאה החריגה. היא עשתה את זה כבר, בקדנציה שלך, יוסי.

הוא לא יכול היה לקבל החלטה אחרת, לוותר על העלאה, כי הצו אושר-

יוסי ניסן: הצו לא אושר.

מיכל זלכה: אושר. מבחינה משפטית הצו אושר על ידי המועצה ביולי ,2022 תקרא את הפרוטוקול-

יוסי ניסן: אבל השר צריך לחתום כדי שהצו אושר.

מיכל זלכה: המועצה אישרה, זה גמור. זה עבר.

יוסי ניסן: זה שלב בדרך לאישור.

מיכל זלכה: ומהרגע שזה נמצא בידי השר, השר החליט בהתאם לשיקול דעתו לתת לאלעד את האפשרות

בטלפון, אלעד לא יכול היה לעשות דבר כי הוא לא ידע על זה, האם לתת את זה מ-,2023 כפי שהמועצה

דרשה, או לדחות את זה ל-.2024 אז הוא דחה את זה ל-,2024 אבל היום אי אפשר לקבל החלטה על הטלת

הארנונה ולהפחית אותה. אי אפשר, ניתן יהיה לעשות את זה חוקית. היא לא הייתה איתנו חו"ד משפטית

כזאת. היא נדרשת חו"ד משפטית. כן אפשר כשנאשר את צו הארנונה לשנת הכספים ,2026 לדון בזה, בצו

ארנונה להוריד, אבל עכשיו להוריד, להוסיף?

עופר לוי: אפשר לקבל רשות דיבור בבקשה?

מיכל זלכה: כן.

נוצר על ידי

22

עופר לוי: אז זה לא העניין מי זה אשם ומי אמר את זה ומי החליט ומי זה. לא. ואנחנו לא טוענים שבוודאות

אפשר לבטל וזה לא משנה מבחינתי כרגע, מי אשם איך הגענו לכאן. בסך הכל יש פה גזירה מאוד כבדה

לתושבים. אנחנו לא אומרים-

*מדבריםביחד.

מיכל זלכה: אי אפשר לשנות פסק דין חלוט.

עופר לוי: שנייה. אז יש פה כרגע גזרה. יכול להיות, אנחנו לא אומרים שאפשר לבטל את זה, אבל אנחנו

אומרים שאפשר לנסות. ואני לא מבין למה אי אפשר להוציא בקשה. אז יגידו לא, במקרה הכי גרוע. אנחנו

קיבלנו ייעוץ משפטי.

*מדבריםביחד.

עופר לוי: סליחה, רגע, תנו לי לסיים בבקשה. קיבלנו ייעוץ משפטי, שאם אנחנו נגיש, אסור לנו להגיש

בקשה? יגידו לנו לא.

מיכל זלכה: מה הייעוץ המשפטי הזה אומר, יש חוק במדינה הזאת.

עופר לוי: אנחנו לא אומרים ודאי. החוק אומר שאסור להגיש בקשה? זה מה שאנחנו מבקשים. אם יש רצון

אמיתי להקל על הנטל של התושבים, אז להראות את הרצון הטוב, מה הבעיה לנסות לכתוב מכתב למשרד

הפנים שאנחנו מבקשים-

*מדבריםביחד.

עופר לוי: מה זה משנה? אפשר להשתמש בתירוצים-

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: זה כמו שאתה תבקש שאתה רוצה שכל הבתים בלהבים יהיו בצבע סגול, בוא נעלה את זה

להצבעה-

עופר לוי: אני אומר, אם יש רצון טוב ואמיתי-

אלעד ארזי: טוב, אז עוד הפעם. היא אומרת שזה לא רלוונטי-

יוסי ניסן: תני למשרד הפנים להגיד, למה את אומרת?

אלעד ארזי: טוב, חברים. שאילתה הבאה.

נוצר על ידי

23

*מדבריםביחד.

יוסי ניסן: אתה חייב להעלות את זה להצבעה.

אלעד ארזי: אני רוצה להעלות להצבעה שממחר כולם עומדים על הראש. מה זאת אומרת אתה רוצה להעלות

להצבעה? זה לא חוקי.

יוסי ניסן: אין דבר כזה.

אלעד ארזי: יש דבר כזה.

עופר לוי: אנחנו נבדוק את החוקיות של המהלך של להגיש בקשה-

אלעד ארזי: אין בעיה.

יוסי ניסן: לאלעד יש ייעוץ משפטי שאומר שיש סיכוי-

אלעד ארזי: אומרת לך היועצת המשפטית ... בקיצור, התקדמנו.

ענבר כהן: עופר, התלהטות הרוחות האלה, אמאל'ה, היא נוראית. אבל גם בפעם הקודמת שהיינו בדיון הזה

אני לא זוכרת אפילו איך קוראים לו לבחור שניהל את העתירה. אבל בזמנו דיברנו ואני גם אמרתי לך,

דיברתי עם מיכל, דיברתי עם הבחור הזה, דיברתי עם עוד שניים, כולם אמרו את אותו הדבר, בסדר? כולם

אמרו את אותו הדבר. אי אפשר, אי אפשר, כי אנחנו כבר ישיבת מועצה שלישית, מעלים בדבר הזה גרה.

האם יש היגיון ושכל. אני אומרת-

עופר לוי: זה יכול לעלות עוד פעם פה כי לא אפשרו לנו להעלות את זה להצבעה. בעיני זה מספיק חשוב וגם

אם הוא יועץ משפטי. אני גם הייתי פה ... ראיתי את חוות הדעת והכל, וככה זה עובד.

*מדבריםביחד.

מיכל זלכה: עופר, אני יכולה להראות לך בחוק בשמחה-

עופר לוי: אבל אני שואל. אם אסור לנו לפי החוק-

מיכל זלכה: לא, אתה לא יכול לשנות את צו הארנונה שכבר אושר-

יוסי ניסן: אני מעביר את זה להחלטת משרד הפנים. זה מה שאני רוצה. את מונעת מאיתנו, כמובן שזה

אלעד, זו לא את. אלעד מונע מאיתנו להגיש בקשה למשרד הפנים לאשר את ההפחתה-

אלעד ארזי: טוב.

נוצר על ידי

24

מיכל זלכה: יוסי, יש לנו ... כל אחד והתקציב שלו.

יוסי ניסן: היא, בהנחיה שלו, מונעת מאיתנו את האפשרות. את מבינה?

ענבר כהן: יוסי, אתה לא יכול. אני רוצה להגיד לך משהו מאוד בסיסי. אני חברת מועצה של קדנציה

ראשונה. אם אני לא אתן אמון באנשי המקצוע שיושבים כאן אפשר לפרק את הבסטה הזאת וללכת.

לורן אבישר אביטן: בדיוק. יש לנו אנשי מקצוע.

ענבר כהן: הדבר הראשון שעומד אל מול העיניים שלי זה אנשי המקצוע שיש כאן. ואם אני לא סומכת

עליהם ולא מאמינה להם, אז יש לי בעיה. אני אגיד יותר מזה. אני הטלתי ספק. בדקתי עם עוד שלושה חוץ

ממיכל. כולם אמרו את אותו הדבר. אז מה עכשיו? העולם עקום-

יוסי ניסן: מה מפריע לך שמשרד הפנים יקבל את הבקשה שלך ויגיד אי אפשר? איפה הבעיה? לא הבנתי.

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: שאילתה הבאה. בחודש מאי הוחלט להגביל את ההנחה ל-150 מטר, אנחנו נדון בזה בישיבה

הבאה, מיכל?

מיכל זלכה: כן.

אלעד ארזי: יוסי, תסביר לה אחרי זה, נעלה את זה בישיבה הבאה. שאילתה הבאה של עופר. על הדו"חות

הכספיים. אני הנחיתי את הגזברית. בישיבה הבאה אנחנו נציג את כל הדו"חות הכספיים. חברים, תודה.

נועל את הישיבה.

ענבר כהן: שנייה, רגע, קודם כל זה יותר מזה. לא שנייה לפני. על פניוב-24 לדצמבר.

*מדבריםביחד.

ענבר כהן: שנייה, רגע. ב-24 לדצמבר זו ישיבת התקציב. אני לא חושבת שנעלה שם עוד שאילתות. אתם

רוצים להציג את כל התכניות האסטרטגיות והתקציב, יש לנו במקרה הטוב, אם ימית מסיימת הכל, מ-14

לדצמבר עד ,24 אנחנו צריכים לשבת על התקציב. בואו, לא ריאלי להעלות שם שום דבר-

מירית בן אשר: נכון, ולכן ביקשתי להעלות לפני.

ענבר כהן: אבל זה ב-14 לחודש הם מחויבים להעביר את הכל.

מירית בן אשר: למה צריך לחכות לסיום התקציב?

נוצר על ידי

25

*מדבריםביחד.

ריכוז החלטות:

# תיאור החלטה הצבעה

1 המליאה מאשרת את פרוטוקול ישיבה .10-24 אושר פה אחד

תום הדיון

נוצר על ידי

26