פרוטוקול מליאה מס' פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה 3 מן המניין לשנת 2026

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה ה-3 לשנת 2026

שהתקיימה ביום חמישי, י"ט באדר התשפ״ו, 10/3/2026

משתתפים:

חברי מועצה: מר אלעד ארזי -ראש המועצה

מר צחי אוזן -חבר המועצה

גב' לורן אבישר אביטן -חברת מועצה

גב' מרים אלגרבלי -חברת מועצה

מר עפר לוי -חבר מועצה

גב' מירית בן אשר -חברת מועצה

גב' ענבר כהן -חברת מועצה

מר איציק זיו -חבר מועצה

חסרה: ברוריה אליעז - חברת מועצה

סגל: גב' חלי אללוף יום טוב -מנכ"לית המועצה

עו"ד לירן ולצמן -יועץ משפטי

מר שמואל לביא -מבקר המועצה

גב' ימית לוי -גזברית המועצה

גב' יעל חמאוי -מנהלת המתנ"ס

גב' אורי אלימלך -מנהלת מחלקת רווחה

גב' לימור אהרוני -מטעם הדוברות

על סדר היום:

[ 1 ] דיווח ראש מועצה ........................................................................................................................... 2

[ 2 ] אישור פרוטוקול ישיבה שלא מן המניין א' תשפ"ו ............................................................................. 3

[ 3 ] דיווח על התפטרות חבר המועצה מר יוסי ניר ועדכון בדבר מחליף ........................................................ 3

[ 4 ] עדכון בגין אישור מליאת הוועדה המקומית למינוי גברת מירית בן אשר, לשמש כחברה בוועדת המשנה

לתכנון ובנייה ......................................................................................................................................... 3

[ 5 ] הצגת פעילות ותקציב מתנ"ס ...................................................................................................2026 4

[ 6 ] שאילתות ....................................................................................................................................... 5

נוצר על ידי

1

פ ר ו ט ו ק ו ל

אלעד ארזי: טוב, אז אני פותח ישיבה שלישית לשנת .2026 אני מתחיל מסעיף מספר 1 דיווח ראש מועצה.

[ 1 ] דיווח ראש מועצה

אלעד ארזי: טוב, אז ערב טוב, זו ישיבת מועצה קצת אחרת, אנחנו בעיצומה של מלחמה וללא ספק ימים

היסטוריים למדינת ישראל. מועצת להבים, החל משבת בבוקר ה-28 לפברואר, פועלת על מנת להיערך

להתמודדות עם כל תרחיש. כל גורמי הביטחון ביישוב, כיתת כוננות, הג"א וסער, פיקוד העורף, מד"א

ומשטרה, יחד עם מכלולי החירום במועצה, כולם מתרגלים מדי יום תרחישי חירום כדי להיות טובים יותר

ומוכנים יותר. אנחנו לומדים לקחים מאירועים אחרים ונערכים למען ביטחון התושבים. עד כה התקיימו

תרגולים של יחידת הסער באתר הפלוגה המבצעית, התקיים תרגיל בפלס להיערכות מקסימלית של מקרים

ותגובות, כמו כן התקיימו תרגילי חסימת צירים ביישוב, סיור במחסני החירום של המועצה, והתקיימה

הדרכה למנהלי מכלולי החירום במועצה בנושא מרכז סיוע ראשוני במקרה של הרס בתים. כל מכלולי

החירום ערוכים ומוכנים לתרחישים שונים וממשיכים לקיים תרגולים שוטפים כל העת. אנחנו מקיימים

הערכת מצב מידי יום ומוציאים עדכונים והנחיות שוטפות לציבור. המוקד היישובי נותן מענה לפונים וזמין

בכל שעה. במקביל, אנחנו דואגים לקהילה שלנו. יצרנו קשר עם הוותיקים, עם משפחות לילדים עם צרכים

מיוחדים ועם משפחות המילואים. אנחנו נותנים סיוע למשפחות בקניות, שמירה על ילדים ובכל צורך העולה

מן השטח. פתחנו כבר בשבוע שעבר עם פרוץ המלחמה שמרטפיות לילדים של עובדים חיוניים והשבוע

הרחבנו את המענה גם לילדי החינוך המיוחד. בשבוע שעבר לא ויתרנו על שמחת פורים והגענו לשמוח, עד

אליכם הביתה. חילקנו לקראת סוף שבוע שעבר שי בהוקרה והצדעה לכל משפחה מגויסת וגם כל בית קיבל

ערכה לצביעה לחיזוק הרוח הקהילתית. אנחנו מקיימים מדי יום פעילויות הפגה לילדים ולוותיקים, בזום,

במקלטים, במועדוני הוותיקים, בסבבים כמובן על פי ההנחיות, ואפילו הספרייה, המשחקייה, מועדון

הנוער, הקונסרבטוריון, וחלק מהחוגים חזרו לפעילות. הנוער והצעירים שלנו מתנדבים ביישוב ובחוץ וזה

מעורר גאווה גדולה ואופטימיות. חניכי מכינת נחשון הנהדרים נרתמים לכל פנייה של סיוע לוותיקים,

לילדים עם צרכים מיוחדים. הם באמת נהדרים, מגיעה להם מילה טובה מכולנו. הנוער בימים אלו מוכיח

את עצמו, באריזות, התנדבויות, חלוקת ערכות והרבה פעילויות, אין כמו הנוער שלנו. אני מודה לכולם,

התברכנו בעובדים מסורים במועצה ובמתנ"ס, בתושבים נפלאים, בנוער שאין כמוהו ובחניכי מכינה

איכותיים. הנושא שמעסיק את כולנו בימים אלה, מתווה חזרה של מערכת החינוך לפעילות. אנו בוחנים

בימים אלו את חזרת החינוך הפורמלי בהתאם להנחיות ובהיוועצות עם צוותי החינוך והנהגת ההורים.

אנחנו רוצים להחזיר את הילדים שלנו לשגרה, אנחנו מבינים שזה בריא לנפש שלהם אבל עם זאת אנחנו

חייבים לשמור על ביטחונם. השתתפתי אתמול בפגישה עם שר החינוך קיש בנושא, היום נפגשנו מנהלת

מחלקת החינוך ואני עם ועדי ההורים, כולנו נכנסנו לעבודת עומק על מנת לבדוק חלופות ולתכנן חזרה

אחראית לשגרה בריאה. יחד עם ההיערכות אנחנו ממשיכים לעסוק בחשיבה לעתיד. טוב, נעבור לנושא השני

שעל סדר היום שלנו, איפה זה, אישור פרוטוקול ישיבה שלא מן המניין א' תשפ"ו.

נוצר על ידי

2

[ 2 ] אישור פרוטוקול ישיבה שלא מן המניין א' תשפ"ו

אלעד ארזי: מי בעד? כולם בעד? כולם בעד.

החלטה: המליאה מאשרת את פרוטוקול ישיבה שלא מן המניין א' תשפ"ו פה אחד.

[ 3 ] דיווח על התפטרות חבר המועצה מר יוסי ניר ועדכון בדבר מחליף

אלעד ארזי: דיווח על התפטרות חבר המועצה מר יוסי ניר ועדכון בדבר המחליף שלו מר איציק זיו. איציק

אתה רוצה להגיד כמה מילים שנכיר אותך?

איציק זיו: יותר טוב לא תכירו.

אלעד ארזי: בכל זאת הציבור פה שומע אותך וכדאי שטיפה.

איציק זיו: איש צבא 25 שנים, פרשתי לפני 30 שנה ועוסק בעניינים אחרים. זהו.

מירית בן אשר: תודה.

אלעד ארזי: אוקיי, תודה, ברוך הבא.

[ 4 ] עדכון בגין אישור מליאת הוועדה המקומית למינוי גברת מירית בן אשר, לשמש כחברה בוועדת

המשנה לתכנון ובנייה

אלעד ארזי: עדכון בגין אישור מליאת המועצה למינוי גברת מירית בן אשר לשמש כחברה בוועדת המשנה

לתכנון ובנייה. זה עדכון נכון? אני לא צריך להצביע על זה, אבל אני חושב שכולנו בעד ושמחים מזה שמירית

נכנסת לוועדה, תמשיך לעשות טוב כמו בכל מקום שהיא עושה. הצגת פעילות ותקציב מתנ"ס ,2026 יעל

חמאוי. טוב, עד שהזה יבוא, אני עובר לשאילתות, בסדר? יש פה בעיה במערכת הטכנית. אז אנחנו עוברים

לשאילתות.

אלעד ארזי: שאילתה ראשונה בנושא הסכם הפיתוח לשכונת פסגות והתקשרות עם החברה המנהלת.

מירית בן אשר: יש שאילתות לא מהסיעה שלנו?

אלעד ארזי: יש בקשה של ענבר שנציג את היכל התרבות.

מירית בן אשר: צריך לחכות שה... יגיע כי מגישים-

אלעד ארזי: את רוצה שנתחיל אז מ, גם לזה צריך את המצגת.

נוצר על ידי

3

חלי אלוף יום טוב: אז אתנחתא קומית.

*הפסקה.

[ 5 ] הצגת פעילות ותקציב מתנ"ס 2026

יעל חמאוי: טוב בסדר, אני אעשה את זה ממש בקצרה. אז תוכניות העבודה של המתנ"ס וגם התקציב

אושרו במסגרת הנהלת המתנ"ס ב-8 בינואר. אז כאן זה ממש יהיה תקציר, אז יש פה גם את ראש המועצה,

יו"ר הנהלת המתנ"ס שגם, יושבת פה גם זהבה שהיא חברת הנהלת מתנ"ס וגם מירית. זה המבנה של

המתנ"ס, המבנה הארגוני של המתנ"ס. אז כפי שהמתנ"ס הוא עמותה, אז מי שמנהל אותו זה הנהלה, שיש

בה נציגים גם של המועצה, שיושב ראש ההנהלה זה ראש המועצה, יש נציגי מועצה, שזו זהבה, מירית, יש

נציגים של החברה למתנ"סים ויש נציגי ציבור. זה המבנה הארגוני של המתנ"ס, יש לנו 6 מחלקות, אז

נמצאת פה לימור, שהיא מנהלת המחלקה של הצעירים, בעבר וגם אתם תראו עדיין ברישום בתקציב,

הצעירים היו חלק מתרבות ומעורבות, אבל כל הנושא של הצעירים מאוד גדל בשנה האחרונה, גם המכינה

היום היא חלק מנושא הצעירים, גם מחלקת להט"ב היא חלק מנושא הצעירים, גם כל הניהול של הוועד, אז

כל זה תחת לימור. אתם רואים גם ניהול המלגאים שמאוד משמעותיים ביישוב, כל זה תחת לימור. תרבות

ומעורבות, אתם מכירים יעל בנאי, שבעצם זה כל אירועי התרבות היישוביים, גם האירועים השוטפים. זה

בעצם, מאפס ועד 120 מלבד הנוער והנעורים. אז יש את הפאב הקהילתי, שפעיל בכל יום חמישי, יש אירועי

שיא סביב החגים, יש קצת, יש אירועי ילדים, כל הספרייה נמצאת תחת תרבות ומעורבות, גם בגלל

שהספרייה היא במשרד התרבות וגם כי אנחנו מתייחסים לזה כחלק עיקרי מהתרבות שלנו. בתוך התרבות

גם יש את הוותיקים, שמנהל את זה בהתנדבות, יורם שחר, אז אנחנו כמובן נותנים לזה את כל התמיכה

והליווי הארגוני. הספרייה, כמו שאמרתי, סיגל חדד מנהלת אותה יפה מאוד עם אירועים, עידוד קריאה,

עם, אפילו עכשיו, היום חזר מועדון קוראים שמנהלת, שמובילה אותו מיכל אלקין. והשנה הצטרפה אלינו

מיכל שורר, מנהלת תחום קהילה וביטחון קהילתי והיא מנהלת גם את הבית ... . נוער ונעורים, מנהלת את

זה פרת, האלופה, בעצם זה מכיתה, בתפיסה שלנו זה מכיתה ד' ועד י"ב. גם הצופים הם תחת יחידת הנוער,

הם אמנם פועלים באופן סוברני לחלוטין, מבחינת התכנים שלהם, אבל התקציב שלהם מתנהל בתוך

המתנ"ס, בשיתוף פעולה מלא כמובן עם הנהגת הצופים. ופרת בקשר מלא עם ראשי השבט ועם המרכזים.

אז יש לנו שני מרכזים חדשים, הדר ונועם, לבריאות, הדר ונועם. עכשיו, ברגע זה יש פעילות של הצופים,

אני לא יודעת אם אתם יודעים, בית ספר, בשני סבבים של ארבע קפסולות של .30 כל יחידת הנוער מנוהלת,

כמו הרבה מאוד מהדברים במתנ"ס, אבל ביחידת הנוער זה מובנה, מנוהלת יחד עם זהבה ויחד עם מחלקת

חינוך, פרתי עובדת בעצם של מחלקת החינוך, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה. אז אלו פעילויות הנוער. דרך

אגב, כל מה שקורה נגיד עכשיו, בחירום עם הנוער, מפעילים את זה המד"צים, פרת מפעילה עם המד"צים,

המד"צים מפעילים את הנוער. מחלקה מאוד גדולה, זה מחלקת פנאי והעשרה שיש בה את החוגים ואת

הספורט של לינור. הספורט התחרותי כרגע זה לינור, ובקרוב ייצא מכרז למנהל ספורט תחרותי. מרכז

למצוינות, אתי גונן, גם פה כל מרכז המצוינות בניהול משותף של מחלקת חינוך ושל המתנ"ס. ומרכז

המוזיקה של רן שלנו, על כל הפעילויות שלו, אני לא צריכה הרבה מידי לפרט, אתם רואים ומכירים. הגיל

נוצר על ידי

4

הרך, יש לנו את הפעוטון, שמנהלת חן בצורה מדהימה ויש לנו את המשחקייה. ויש את כל המנהלה שלנו.

זה המתנ"ס. מה שאני מציגה פה זה תקציב מרוכז. מי שרוצה לראות תקציב קצת יותר מפורט יכול לבוא

אליי למתנ"ס, יש את ספר התקציב ויש גם את הפירוט שלו. אז אפשר לראות פה, קצת קשה לראות

ברזולוציה הזאת, אבל אפשר לראות פה את התקציב לפי מחלקות. סך התקציב השנה של המתנ"ס הוא

14,585,000 שקלים. המחזור טיפה ירד ביחס לשנה שעברה כי יש שני תחומים, שני דברים, אחד זה

הצהרונים עברו לרשת "אפטרסקול" ודבר שני יש עובדים שבשנה שעברה המתנ"ס העסיק עובדים שנתנו

שירות גם למתנ"ס וגם למועצה והשנה הם נותנים שירות רק למועצה, אז הם עברו להיות במטה מועצה.

אני אגיד באופן כללי, שהמתנ"ס שואף להיות הלב הפועם של קהילת להבים, ואנחנו מקווים שזה מה

שאנחנו עושים, לחזק את החוסן הקהילתי, להעניק מענים של התערבות, חוגים ופנאי. ויש ככה כמה

תוכניות חדשות, אחת, אנחנו זכינו בקול קורא של נגב גליל שיפוץ המתנ"ס ב-250 אלף שקלים, קיבלנו

הרשאה לפני שבוע בערך, נכון? משהו כזה, ב-5 למרץ קיבלנו את ההרשאה, אז מתישהו בקרוב אנחנו נתחיל

בשיפוץ קטן של המתנ"ס. מיכל שורר קבלה למימון התחום הקהילתי. אנחנו עובדים על 40 למועצה, אתם

כבר רואים את הלוגו, כבר הצגנו אותו וזה כבר בא לידי ביטוי בכמה מהאירועים שלנו, וזה יהיה גם, בקיץ

זה ישולב באירוע הנשיא. התחלנו לספק מזון לבית המייסדים, הקונסרבטוריום הולך לעבור שיפוץ נרחב.

וגם יש פה גם אולפן הקלטות קטן שאנחנו מקווים שיתרחב. ויש תוכניות חדשות שהן בהתאם לקולות

קוראים, שוק איכרים ועוד אירועים. זהו, זה בגדול.

אלעד ארזי: טוב, תודה. יעל, תודה לצוות המתנ"ס, יש לנו באמת, אני חייב לומר, הצוות של המתנ"ס,

אנשים באמת יוצאים מן הכלל, אחד אחד, עובדים כל כך קשה, ומייצרים פה בכל כך צמצום פעילויות

יוצאות מן הכלל, אני יכול להגיד, אני מקבל טלפונים מרשויות אחרות פה באזור, שיש להם תקציבים

עתירים משמעותית משלנו, שבאמת ללמוד ולהתפעל ובאמת גם בהזדמנות הזאת להגיד תודה, גם ליעל

באופן אישי, גם בכלל לחברי הנהלת המתנ"ס, שהם גם מעורבים, גם יושבת פה מירית, שהיא חלק מהנהלת

המתנ"ס, אז באמת תודה לעובדים המסורים ולכולם. טוב, עופר הצטרפת, חיכינו לך. אנחנו עוברים

לשאילתות.

[ 6 ] שאילתות

עופר לוי: גם מתנצל, פשוט-

אלעד ארזי: הילד חזר, זה יותר חשוב.

עופר לוי: ביקור קצר, מחר בשמונה אני צריך להחזיר לאשדוד אז.

אלעד ארזי: טוב.

עופר לוי: כיוון שתחנת הרכבת גם פה סגורה אז נסעתי להביא אותו מקרית גת.

נוצר על ידי

5

ענבר כהן: נפתחת.

דוברת: מתי?

ענבר כהן: הודיעו שנפתחת, הם גם-

אלעד ארזי: לא משנה, העיקר שישמור על עצמו וזה, זה באמת הכי חשוב.

עופר לוי: עכשיו אני גם ברשותכם, ברוריה חברתי שלא, בסיעה ובכלל, שלא נמצאת פה, לא יכלה להגיע

היום, היא ביקשה שאני אעביר מסר בשמה.

צחי אוזן: קצר או ארוך?

עופר לוי: מה?

צחי אוזן: קצר או ארוך?

עופר לוי: מדדנו, קצר מאוד. מחאה, שזה גם לפחות אותי זה מייצג וזה עלה גם בסיעה, ובמילים שלה, היה

צריך לפני אישור הפרוטוקול, לא לשכוח שאנו מאשרים רק הכתוב ולא את הנראה בצילום. מספר תושבים

לא מבוטל פנו אליי והביעו שאט נפש מצורת ההתנהגות סביב האוכל, ופטפטת שנראתה בפני כל, בזמן

שחברת מועצה מדברת, והצחקוקים, ואז ביקשו להוריד את הכיבוד, עד כדי כך זה נראה מיותר ולא מכבד

את האירוע. אז הייתה התייחסות, אני ראיתי גם דברים שנכתבו. ברוריה שוב ביקשה שאני אגיד את

הדברים בשמה ואני מצטרף-

צחי אוזן: מה שיש פה כאילו הוא מדבר?

מירית בן אשר: כן.

צחי אוזן: למה לא מגיע לנו ... ?

*מדבריםביחד.

עופר לוי: אני אגיד שגם אני אולי, יכול להתייחס גם אליי, אבל היא קיבלה לא מעט פניות אז אני, זה נוגע

לכולנו.

צחי אוזן: היא קיבלה פנייה מנעמה גוש, הפנייה היחידה שהיא קיבלה בפייסבוק, שזה בגלל האוכל-

ענבר כהן: לא רק נעמה גוש, גם יקיר זבונה, גם עוד כמה.

נוצר על ידי

6

צחי אוזן: בגלל האוכל? לא. רק נעמה גוש. מה לא מגיע לנו על השעות על גבי שעות, כוס מים ואיזה חתיכת

אגוזי? ועוד להקריא את זה בישיבת מועצה? לדעתי מבזה אותנו.

עופר לוי: בעינינו זה חשוב ו-

חלי אלוף יום טוב: כיבוד בסיסי מכבד את מי שנמצא פה בשעות הארוכות שהוא מגיע לישיבה. הוא מאוד

מקובל, מאוד צנוע.

*מדבריםביחד.

עופר לוי: המסר לכולנו, זה להתייחס בכבוד ולא ללעוג, שוב, אני הקראתי דברים, דברים שאני ראיתי ש-

*מדבריםביחד.

ענבר כהן: רגע, רגע, בוא נגיד גם דברים ונעמיד אותם על דיוקם, בסדר? גם אם ברוריה הייתה בלהט

העניינים, בספק אם היא ראתה, איך או משהו מההתנהגויות כאן מסביב, אנחנו כולנו מאוד מאוד

מתאמצים לכבד את ברוריה ואת התחושות שלה ואת מה שהיא מרגישה ואנחנו יושבים כאן ישיבות שלמות

במשך 30 ו-40 דקות כדי להקשיב לה. בסוף להגיד עדיין שחברי המועצה הם לא בסדר או לא מכבדים את

ברוריה, זה לא יפה, בסדר? זה גם לא יפה מבחינתכם. כי אתם יודעים כמה אנחנו מאפשרים וכמה הרבה

פעמים זכות הדיבור, אנחנו אומרים שלכל אחד-

עופר לוי: אני שמתי לב ללעג ולצחוק, נראה לי שעדיף שניקח את זה כולנו לתשומת ליבנו, גם אני מתייחס

אליי-

ענבר כהן: א', אפשר להתייחס לזה גם, בסדר, גם אם היינו לוקחים את זה לתשומת ליבנו. אני גם אגיד

שאני חושבת, באמת אני חושבת ואני חושבת שהאצבע מופנית בעיקר אליי ואל אלעד, בסדר? אם נהיה כנים

והוגנים ונשים את הדברים על השולחן. לא אני ולא אלעד, לא צחקנו ולא הבענו זלזול בדברים של ברוריה.

אז זה שזאת הייתה האינטרפרטציה או נוח לעשות מזה אינטרפרטציה, זה לא עושה את הדברים עדיין

אמת. ואנחנו כן יודעים כולנו, כולל מי שצופה בישיבות המועצה האחרונות בבית, כולנו יודעים כמה זמן

וכמה סבלנות וכמה קשב מופנה מתוך מקום סופר מכבד את ברוריה, את מה שיש לה להגיד, את הדרך שבה

היא בוחרת להגיד את הדברים, ובסוף עוד להרגיש שמטיחים את הכל אלינו בחזרה, נאה דורש נאה מקיים,

בסדר? על כל הדרך הזאת וכן אני יכולה להגיד אני ואני בטוחה שגם אלעד, אני לא זוכרת שצחקנו ובטח לא

זלזלנו, אבל נגיד וכן-

אלעד ארזי: אולי צחקנו אבל לא עליה.

ענבר כהן: לא משנה, נגיד וכן או שככה היא חוותה את זה, אז אני מתנצלת לפחות בשמי.

נוצר על ידי

7

עופר לוי: אז זכותה להעלות את זה? אם היא הייתה כאן הייתה אומרת בשמה.

ענבר כהן: זכותה להעלות, אין בעיה. בסדר גמור, רק שאני חושבת שחשוב שנראה תמונה שהיא שלמה.

בסדר? זכותה להעלות מה שהיא מרגישה ומה שנכון בעיניה, היא עושה את זה יפה מאוד בכל ישיבות

המועצה וזה בסדר גמור בעיניי, אבל לשם שינוי כשהיא לא נוכחת יש גם יכולת לאזן את הדברים מהצד

השני ולהגיד מילה נגד, מה שאנחנו לא מצליחים להגיד בשום ישיבת מועצה, אז מותר לשמוע גם את מה

שלנו, לא לנו, סליחה, אני לא מדברת בשם אף אחד, אני אדבר בשם עצמי, בסדר? לפחות את זה שההטחות

הן הרבה פעמים כלפיי, ושגם לי יש מה להגיד או איזושהי דעה על הרבה נושאים שברוריה מביאה את דעתה,

כולל תחושת חוסר הנוחות מולנו. זה לא פייר, זה לא יפה.

אלעד ארזי: טוב, תודה. אני ממשיך. טוב, אני עונה לשאילתות. עופר, אתה רוצה להקריא את השאילתה?

עופר לוי: אתה יכול להקריא, אני יכול לפתוח.

אלעד ארזי: לא, אתה תקריא, עדיף שאתה תקריא את השאילתות שלך, ואני אענה עליהן.

עופר לוי: מאה אחוז, בסדר, אני אפתח.

אלעד ארזי: שתי שאילתות, אני אענה עליהן ונתקדם לשאילתה השלישית.

מירית בן אשר: אל תשתי עכשיו.

עופר לוי: אני פותח את האימייל ששלחתי, שנייה אחת. אוקיי. כן. שאילתה ראשונה, מבקשים דיון בהצבעה

חוזרת בנושא פיתוח שכונת פסגות. הצבענו. זה שאילתה ונושא לדיון. הצבענו בעד התקשרות עם חברת

הניהול בהתניה שבהתאם לדברי אלעד, רמ"י חשפה, רמ"י, סליחה, תשפה את המועצה, אם עלויות הפיצוי

שהמועצה תקבל מרמ"י לא יספיקו. בעיון בחוזה ההתקשרות שקיבלנו לאחר הישיבה עולה כי המועצה

תאלץ להשלים ממקורותיה במידה ועלויות הבנייה יעלו, כך שכספי הפיתוח לא יספיקו וזה בניגוד למה

שנאמר ולהתניה שלנו בהצבעה. אנו מבקשים להעלות את הנושא לדיון תוך כדי הסבר מדויק יותר ולהצבעה

חוזרת, מחודשת, או לחלופין, למשוך את הצבעתנו בעד האישור של העבודה עם חברת הניהול. מהסיבה

שגם ציינו לפני ולא יצא לי להגיד את זה פה, אבל אמרתי את זה גם לך בטלפון וליועצת מיכל, שכל המהלך

הוא למעשה נעשה בלי ליידע, בלי לאשר, בסוף ברגע האחרון במקום שיהיה איזה משהו חפוז באישור

בוואטסאפ, אנחנו חושבים שהדברים לא הובאו במלואם, עובדה שגם את החוזה המלא לא קיבלנו עם

החומרים, שגם זה נעשה הרבה הרבה זמן אחרי שכבר דברים נעשו ונראה שאין דרך חזרה.

אלעד ארזי: עופר אתה יכול גם להקריא את השאילתה השנייה שכבר נענה פה על שתיהן ברצף.

עופר לוי: בסדר גמור. מאה אחוז, מאה אחוז. אז זו עמדת הסיעה-

נוצר על ידי

8

ענבר כהן: כתבנו, אחרי זה הדיון, לא? ביקשת דיון.

עופר לוי: כן, כתבנו דיון-

ענבר כהן: הבקשה הצעה לדיון אז למה?

עופר לוי: להצביע שוב ובמידה ולא-

אלעד ארזי: תיכף נתייחס.

עופר לוי: מכיוון שהתנינו את ההצבעה שלנו, להודיע פשוט כאן לפרוטוקול שאנחנו מושכים את ההצבעה

וחוששים מהסיכונים האפשריים ליישוב. לא אומרים שזה שגוי, הם אומרים שזה ל, אנחנו לא, זה לא נעשה

בצורה מספיק שקופה מולנו. לא קיבלנו מספיק מידע וניתוחים וסיכונים וחלופות-

צחי אוזן: אז למה לא ביקשתם לפני ההצבעה?

אלעד ארזי: עזוב, עזוב, אנחנו נתייחס. עופר, עופר, תיכף התייחס.

*מדבריםביחד.

עופר לוי: אוקיי אז אני אקרא את השאילתה השנייה.

אלעד ארזי: אז תן לו, אל תדאג הכל מוכן. התייחסות מסודרת תהיה.

ענבר כהן: בוא נדבר על הנושא הראשון. למה לעבור לנושא?

אלעד ארזי: למה לא את שניהם? מה ההבדל? אני מתייחס לשניהם. למה אתה מתערב עוד פעם? כן.

עופר לוי: אוקיי, הנושא השני, גם בעקבות בקשות ופניות של תושבים, ראינו את זה גם ברשתות, שרוצים

לדעת מה קורה עם המשולש הצפוני. מבינים, מקבלים גם פרסומים ותמונות שיש פגישה ורמ"י והתקדמות

ובשורות טובות, אבל רוצים לדעת מה קורה, איפה זה עומד, האם הייתה, יש איזו הצעה שעומדת על הפרק?

האם יש איזשהם סיכומים? מבחינת הביטוח המשולש הצפוני וגם במיוחד מבחינת הייעוד שכולנו מייחלים

של אזור מסחר ותעסוקה.

אלעד ארזי: טוב, אני אתחיל, אני אתייחס לשאילתה הראשונה, אחרי זה היועץ המשפטי יתייחס. אם צריך,

כמובן גם המבקר. אז אני אתייחס לדברים שאני כתבתי. טוב? טוב, אז בהמשך לשאילתה שהוגשה בנושא

הסכם הפיתוח לשכונת פסגות וההתקשרות עם החברה המנהלת, חשוב להבהיר מספר נקודות מרכזיות

שעלו בדיון, וגם מופיעות בפרוטוקול, ואני גם מצטט פה קצת מהפרוטוקול ברשותכם. במהלך הדיון במועצה

הוצגו בהרחבה מבני הפרויקט, מנגנוני הבקרה וההתמודדות עם סיכונים אפשריים במהלך הפיתוח.

נוצר על ידי

9

במסגרת הדיון הובהר כי במקרה של שינוי נסיבות משמעותי או חריגה בעלויות הפיתוח, ניתן לפנות לרשות

מקרקעי ישראל בבקשה לתוספת תקציב. כך נאמר במפורש בדיון ואני מצטט. "אם יש חריגה או אם בתב"ע

או אם יש שינוי, מועצת להבים עם החברה המנהלת תגיש בקשה מסודרת לרשות מקרקעי ישראל לבקש

עוד כסף". כלומר, סיימתי ציטוט, הדברים שנאמרו במועצה התייחסו למנגנון פניה לרמ"י במקרה של שינוי

נסיבות כפי שנהוג בפרויקטים מסוג זה. לא נאמר בדיון כי רמ"י מתחייבת לשיפוי אוטומטי של כל חריגה.

בסיכום הדיון לפני ההצבעה התייחס חבר המועצה עופר לוי לנושא הסיכונים ולמענה, להם אמר בשם

סיעתו, אנו מברכים על זה שהנושא הוצג וניתנו מענות לשאלות והוסבר כל הנושא של הסיכונים, והמענה

לסיכונים והגיבוי מרמ"י, ולכן, כפי שתכף נראה, אנחנו בעד. בנוסף ציין, אנחנו מחכים לקבל את ההסכם

מול רמ"י, להבנתנו לא תהיה סתירה והכל תואם גם להסכם המשולש שראינו ולדברים שנאמרו כאן. כלומר,

גם סיעתכם הבהירה כי היא מצביעה בעד, לאחר שקיבלה מענה לשאלות בנושא הסיכונים ומתוך הבנה

שקיים מנגנון של בקרה וגיבוי מול רשות מקרקעי ישראל. הבהרה שניתנה במהלך הדיון לגבי אחריות

הפרויקט. במהלך הדיון נשאלה שאלה לגבי האחריות של הפרויקט, ובתגובה לכך הובהר כי האחריות

מתחלקת בין כלל הגורמים המעורבים. ואני שוב פעם מצטט, "כך נאמר בדיון על ידי ברוריה אליעז ששאלה,

ובמיוחד הנקודה של רמ"י שהיא לוקחת אחריות, נכון?" סימן שאלה, ובתשובה לכך, נענה. עוד פעם אני

מכניס ציטוט, "למועצה יש אחריות, לחברה המנהלת יש אחריות ולרמ"י יש אחריות". כלומר, גם בדיון

עצמו הובהר כי האחריות בפרויקט אינה מוטלת על גורם אחד בלבד, אלא מתחלקת בין כלל הגורמים

המעורבים. מנגנוני הבקרה והביטחון בפרויקט הודגשו, שכוללים מספר שכבות ועם ניהול סיכונים. קופת

פיתוח סגורה, כספי הפיתוח מנוהלים בקופה ייעודית לפרויקט ואינם חלק מתקציב המועצה השוטף. ישנה

בקרה מקצועית של רמ"י, כל חשבון קבלן מאושר בשלושה שלבים, אישור החברה המנהלת, בקרה מקצועית

של רמ"י, אישור המועצה ובנוסף לכל זה, בצ"מ, בלתי צפוי מראש. בתקציב הפרויקט קיים מרכיב של בצ"מ

בהיקף של 23 מיליוני שקלים המיועד להתמודדות עם חריגות בלתי צפויות. ערבות וביטוחי קבלנים,

ערבויות ביצוע, ביטוחים, אחריות ובדק. זה ברמת המנגנונים. אני מתייחס עכשיו לסעיף 51 בהסכם עם

רשות מקרקעי ישראל. בהסכם הפיתוח עצמו נקבע מנגנון המאפשר בחינה מחודשת של חלוקת העלויות של

שינוי נסיבות. בסעיף 51 להסכם נקבע כי במקרה של שינוי נסיבות, כגון שינוי חקיקה, שינוי שיטות עבודה,

שינוי משמעותי בעלויות הפיתוח, הצדדים רשאים להיוועד מחדש ולבחון את ההתאמות הנדרשות

בהשתתפות ההוצאות. כלומר, ההסכם עצמו מכיר בכך שעלויות פיתוח עשויות להשתנות ומאפשר מנגנון

של בחינה והתאמה מול רשות מקרקעי ישראל. לסיכום, ההחלטה התקבלה במועצה לאחר דיון שבו הוצגו

מבנה הפרויקט, מנגנוני הבקרה, הסיכונים האפשריים וההתמודדות עמם. גם אתם, שהצבעתם בעד לאחר

שקיבלתם מענה לשאלות, בנושא הסיכונים והגיבוי מול רמ"י. לפיכך, אין פער בין הדברים שנאמרו בדיון

המועצה לבין הוראות ההסכם שנאמר ובכך אני חותם את דבריי ומעביר את זה ליועץ המשפטי.

עופר לוי: האם זו לא זכותנו-

אלעד ארזי: שששש, שנייה, נתייחס.

עופר לוי: לבוא ולהודיע לפרוטוקול שאנחנו חושבים-

נוצר על ידי

10

אלעד ארזי: התשובה היא לא.

עופר לוי: התשובה היא לא, אני מודיע כאן שבעיני-

אלעד ארזי: יקבלו, יקבלו תשובה, רגע, תן לו לסיים אבל עופר. אני לא הפרעתי לך, כל אחד יסיים, יחזור,

אני אתן לך להתייחס עוד פעם.

עופר לוי: בסדר. לא מתווכח.

אלעד ארזי: רק תקשיב.

עופר לוי: לא מתווכח.

אלעד ארזי: מצוין.

לירן ולצמן: אז למרות שאין לי הרבה מה להוסיף לדברי ראש המועצה, אני אחזור ואני אדגיש שבפרוטוקול

ממש הייתה התייחסות מפורשת לנושאים שכפי שהעלית בפנייה לא היו, ואני יכול להקריא את רצף השיח,

בעיקר מי שהעלתה את הנושא זו ברוריה, שלא נמצאת כרגע אבל אני אקריא רק כמה נקודות. למשל-

עופר לוי: אני יכול לפני כן שאלה קצרה?

לירן ולצמן: כן.

עופר לוי: שהיא עקרונית מאוד כי נעשה פה, מתואר פה שהכל הוצג בצורה מאוד מפורטת ומאוד יסודית.

נאמר לי גם בשיחת טלפון, שראש המועצה לא היה צריך לקבל את אישור המליאה לעבור מחברה מפתחת

לחברה מנהלת. ושזו זכותו הייתה לצאת למכרז, שהוא לא היה צריך לא ליידע ולא כלום, ואכן זה לא נעשה

בשלבים הראשונים, כי מעולם לא הייתה החלטה שצריך לעבוד עם חברה מפתחת. אני טענתי שמדובר פה

בשינוי מהותי ועדיין סיכון משמעותי, ובסוף בגלל שהיה הרבה לחץ לא הייתה כוונה להעלות את זה בכלל

וזה נעשה בלחץ ונשלחו חומרים, החוזה הזה לא נשלח מראש. אז הדברים, השאלה שלי קודם כל אם זה לא

דבר שהיה צריך מראש לפני שיוצאים למהלך הזה ומציבים אותנו בפני מצב גם שהדברים כבר התבצעו,

צריך תוך כמה ימים להעביר מיליון שקל כפיצוי, ששמענו את זה פעם ראשונה, כמה ימים לפני ישיבת

המועצה ומהר מאוד היה ניסיון לעשות הצבעת וואטסאפ כי צריך להעביר את המיליון שקל, דבר שלא ידענו

לפני. אז האם, השאלה שכל המהלך הזה שכבר אותנו אנחנו קיבלנו עובדה מוגמרת, זה לא דבר שיש פה

שינוי כזה מהותי בהתנהלות הכספית של המועצה המקומית ולקיחת סיכונים לא מבוטלים, זה לא דבר

שהיה צריך להיות מאושר במליאה או שזה סמכותו הבלעדית של ראש המועצה?

דוברת: על מה מדובר?

נוצר על ידי

11

אלעד ארזי: שנייה.

עופר לוי: אני שואל שאלה.

אלעד ארזי: אני אענה. אני עונה.

עופר לוי: בבקשה.

אלעד ארזי: אני עונה. זה לא מה שנשאל בשאילתה, זה לא קשור לעצם העניין. אני-

עופר לוי: כן קשור. כן קשור.

אלעד ארזי: עופר, עופר, עופר, עופר, עופר, עופר, תן לו בבקשה לענות. הייתה שאילתה.

עופר לוי: אבל שאלתי שאלה.

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: יש שאילתה.

עופר לוי: כן.

אלעד ארזי: הוא יענה לשאילתה שלך.

עופר לוי: אוקיי.

אלעד ארזי: זאת השאילתה. אתה רוצה להעלות שאילתה על עוד שאלה שאתה רוצה. כן. לגופה של

השאילתה בבקשה.

יוסי ניסן: לא, שיענה על השאלה של עופר.

אלעד ארזי: יוסי ניסן, למה אתה מתערב?

לירן ולצמן: יוסי אם יש שאלות נוספות-

*מדבריםביחד.

לירן ולצמן: אני היועץ המשפטי של המועצה, וככל שמעוניינים-

*מדבריםביחד.

נוצר על ידי

12

חלי אלוף יום טוב: עופר, הכתובת היא כאן, ככל שיש שאלות נוספות מעבר למה שאתם העליתם על הכתב,

אתם תעלו על הכתב ואנחנו נגיב עליהם בצורה מסודרת.

עופר לוי: בסדר, אני אעלה את זה על הכתב.

חלי אלוף יום טוב: לשאלה שאתה שאלת, ענה לך אלעד בצורה מנומקת.

עופר לוי: אוקיי.

חלי אלוף יום טוב: מצטט לך היועץ המשפטי את הנאמר בפרוטוקול, שאני ממליצה לכולם לקרוא אותו,

הוא היה ארוך מאוד, נשאלו הרבה מאוד שאלות בעניין הזה, יכולתם גם לקבל החלטה ולהגיד שאתם רוצים

זמן לחשוב, לחקור, לראות, לשאול. אני מעלה נקודה נוספת, מאז המועצה עובדת בצורה יעילה, מקדמת,

כדי לייצר את הפיתוח ואת המנועים המתאימים ללהבים ואנחנו עשינו, הסתמכנו על ההסכם הזה מאז ולכן

אם תרצה להעלות דברים נוספים, נשמח, כרגע בוא נתייחס לציטוט הדברים.

לירן ולצמן: אז אני אחזור לנושא לדיון שהועלה, שנכנס תחת שאילתה, ואני אסיים את המענה. אז אני

מקריא כמה נקודות, זה ממש בסוף הנושא הזה בפרוטוקול, את הדין ודברים, אז ברוריה שואלת ביחס

לרמ"י, "אה הם נושאים בחריגות", אלעד משיב, "אנחנו צריכים לדרוש מהם את החריגות, הם אלה

שאחראים לשיווקים ולהם יש הרבה אחריות". ממשיכים. טוב, ברוריה, "אז אני רק רוצה להבין את

המשמעות של הביטוי לדרוש את החריגות, את המשמעות שהם נותנים לנו דרישה". מירית, "אנחנו צריכים

לבקש אם יש צורך", אלעד, "אנחנו צריכים לתת הסבר מקצועי על מה אנחנו מבקשים, למה אנחנו מבקשים,

להראות אסמכתאות מקצועיות". ברוריה, "וזה לא בטוח שהם מסכימים". אלעד, "ברור שלא". זה ממשיך,

ברוריה. "עדיין-

אלעד ארזי: נקודה חשובה.

לירן ולצמן: "א', עדיין-

אלעד ארזי: ברור שלא.

לירן ולצמן: "אני רוצה פשוט שייכתב, הנקודה הזאת שזה לא בטוח, היא מכניסה אותנו לתוך עניין רובריקת

הסיכונים, אנחנו גם בזה מסתכנים שלא נקבל". אה, לורן, "אם הבקשה היא הגיונית", ברוריה, "לא, אני

מקווה שזה יהיה הגיוני והכל יהיה בסדר, אבל הם מחליטים לא אני. אז רובריקת הסיכונים גדולה ואני

מקווה שמי שמחליט שאין סיכונים כאן". אלעד, "מי אמר שאין סיכונים? מי אמר את המשפט הזה שאין

סיכונים? כולם אמרו שיש סיכונים". זאת אומרת, זה ממש לפני ההחלטה ואז אלעד ממשיך, "יש גידור

חברים, אני מעלה להצבעה את החוזה, בין מבנה נדל"ן למועצה המקומית להבים לבין רשות מקרקעי ישראל

לאישור של-

נוצר על ידי

13

מירית בן אשר: לירן כתוב בחוזה של רמ"י שקיבלנו יום יומיים אחרי, סעיף 7 נדמה לי, שאומר שכל

החריגות ימומנו מהמועצה, שהמועצה במקורותיה תממן את החריגות. לכן זה משהו שלא היה בשיח, לכן

אנחנו שואלים את זה.

עופר לוי: למה לא נשלח לנו מראש עם כל החומרים, אם זה נושא כזה חשוב?

חלי אלוף יום טוב: הסעיף הזה הוא סעיף מגדר.

מירית בן אשר: שנייה, אם אנחנו מגישים בקשה, ויש מקום לשיח ופתח לבקשות ולחריגות. אז אני מניחה

ש-

חלי אלוף יום טוב: זו שאלה במקום.

לירן ולצמן: אין בעיה, אני מסיים את התשובה. קודם כל, בהסכם הזה יש כל מיני סעיפים, יש סעיפים

שמגנים על המועצה, רגע, רגע, רגע, יש סעיפים שמגנים על המועצה, יש סעיפים שמגנים על, ויש סעיפים

שמגנים על רמ"י. במסגרת הסעיפים האלה יש איזשהו איזון, איזון משפטי. בין השאר, ראש המועצה הקריא

סעיף שבו הוא מאפשר שאם יש נסיבות חריגות, כן אפשר להגיש בקשה וכן אפשר לבחון שזה בדיוק מה

שהוא אומר. נכון, יש סיכון. יש סיכון אבל בתוך הסיכון הזה הביאו את הדברים בחשבון, רגע הביאו

הגורמים המקצועיים הביאו את הדברים האלה בחשבון, רגע, הגורמים המקצועיים הביאו את הדברים

האלה בחשבון, באו ואמרו, אם אנחנו יוצאים לפרויקט הזה כשאנחנו בעצם הגורם המנהל, אז אנחנו

מקבלים אלינו תקציבים, אנחנו מקבלים אלינו תקציבים גם כגורמים מנהלים וגם מקבלים את התקציבים

לפיתוח, אנחנו לא מוותרים, זה לא שאחרת יהיו פה יותר תקציבי פיתוח, אלא את התקציב שאתה מקבל

כחברה מנהלת מישהו אחר לוקח ולא המועצה, גם בצ"מ שבסוף, אם לא צריך לנצל אותו ונשאר ממנו, הוא

ילך למועצה ולא לגורם אחר. וכשאנחנו משקללים את כל הדברים האלה אל מול התוכנית שיש, אל מול

בקרות, אל מול אופן תהליך השיווקים, אנחנו מאמינים שהסיכון, שנכון לקחת את הסיכון הזה, כי הוא

יעשיר את הקופה הציבורית. זו החלטה מקצועית, זו בחינה מקצועית וזה מה שנעשה פה. עכשיו, האם זה

הועלה למועצה? זה הועלה למועצה. האם זה הוצג ככה במועצה? זה הוצג ככה במועצה ואתם אישרתם את

זה.

עופר לוי: למה לא קיבלנו את החומר? למה לא קיבלנו את החוזה עם יתר החומרים, אם אין פה משהו ש-

חלי אלוף יום טוב: אני רוצה רגע להתייחס, ברשותך, לירן. אני רוצה להתייחס למה שאת אומרת, מירית,

וזו שאלה במקום, כמו שהוא אמר, יש את ההגנות המשפטיות של כל צד, אבל מה שחשוב, וזו המהות שצריך

להבין, מנגנון העבודה מול רמ"י בהסכם שאנחנו מדברים עליו הוא מנגנון מאוד מבוקר. רמ"י לא נותנת

למועצה, יש לה כל כך הרבה מנגנוני, מנגנוני בקרה על המועצה במהלך כל הדרך, שהסיכון הוא אפסי. בסדר?

אנחנו, להבים היא בין הרשויות היחידות בארץ שלא עובדת בפורמט הזה, אוקיי? כל הרשויות היום לקחו

אליהם לנהל את הפיתוח בעצמן, יש לזה ערך מוסף, אני רק אשלים, יש ערך, לא, חשבתי שאת רוצה להעיר.

נוצר על ידי

14

יש ערך מוסף מאוד גדול לזה שלהבים, המועצה, הצוות המקצועי, מקדם את הדברים לפי סדרי עדיפויות

של התושבים, לפי ההיכרות והבנת הצרכים מהשטח, לבין משהו שמנהלים אותו ממשרדים ממשלתיים בלי

היכרות ובלי הבנה של הצרכים של היישוב. המנגנון שרמ"י עובדת מול רשויות בפרויקטים האלה, זה עוד

משלב המכרז, אתה צריך להגיש את החומר למכרז, להראות בדיוק מה אתה מבצע, לגדר את השלבים

בצורה כל כך בסיסית שאין בזה שום סיכון.

אלעד ארזי: אני אומר יותר מזה, אני אומר עוד פעם, למרות שבעיני אנחנו, למרות שבעיני אנחנו-

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: יש סיכונים חד משמעית, אני רוצה רגע להגיד משהו אחר-

חלי אלוף יום טוב: לא, אני אומרת. כן, אבל הם מגיעים ממקומות אחרים.

אלעד ארזי: אני רוצה רגע להגיד משהו, אני, כשאני שאלתי את רמ"י, כשאני שאלתי את רמ"י, גורם ברמ"י,

תגידו איזה רשויות היום, אני, דרך אגב, גם ביקשתי מעופר, תבדוק איזה רשויות, בשיחת טלפון, עוד היום

לא עובדות בשיטה הזאת. נכון עופר? אמרת לי שאתה תחפש.

עופר לוי: סליחה ...

אלעד ארזי: אני למיטב, לא, אני למיטב, לא, אני רואה שאתה כל פעם מצביע, אני אומר, אני להבנתי, עוד

פעם, יכול להיות שאני טועה, יש פחות משלוש רשויות במדינת ישראל, יכול להיות שתגלו חמש, אני מכיר

שיש, פחות משלוש רשויות במדינת ישראל, שעוד עובדות בשיטה שמבנה תעשייה או שיטה אחרת של חברה

שהיא לא קשורה לרשות. אני לא מדבר, שנייה, זאת אומרת, רגע, שנייה מירית, מה שונה מועצת להבים מ-

300 רשויות במדינת ישראל? למה שאנחנו נעבוד אחרת? למה שאנחנו לא ניקח את הכסף הזה לקופה

הציבורית? על מה ולמה?

עופר לוי: אני לא אומר שזה דבר-

אלעד ארזי: אז שנייה, אז היית-

*מדבריםביחד.

אלעד ארזי: אני חושב שגם אמרנו לך את זה גם בעבר. עופר, אני חושב שאמרתי לך את זה גם בעבר. אני יש

לי זיכרון שאמרתי לך את זה גם בעבר. אתה ילד גדול, תן לי לסיים. שנייה, שנייה, תן לי רגע לסיים, אל

תקטע אותי. אתה ילד גדול יכולת בישיבה הקודמת להגיד, חברים, אני מצטער, אני כרגע, הסיעה שלנו לא

מצביעה או נמנעת או מצביעה נגד, אבל בחרת להצביע בעד ועכשיו פתאום אחרי חודש או חודש וחצי, פתאום

אתה חוזר בך. אז אני מצטער. יש חוק במדינה הזאת, מה לעשות?

נוצר על ידי

15

עפר לוי: אוקיי, ... שנינו, אנחנו קבענו, יש לי פה, אני יכול להקריא גם את סעיף 7 הספציפי ש-

אלעד ארזי: בסדר, אז הינה הקראתי לך את סעיף .52

עפר לוי: לא קיבלנו את זה מראש, וגם לא ברור לי למה אם זה היה קיים, אתה אומר שהכל נעשה בצורה

יסודית.

אלעד ארזי: מה זאת אומרת?

עפר לוי: המינימום זה לתת את כל החומרים ולכן, אם אין לזה משמעות או יש לזה משמעות, אני עכשיו

מביע את עמדתי, אחרי ש, בהתייחס להתניה שאני נתתי ובהינתן החומר שקיבלתי, ו, גם, את המחאה ואת

הביקורת שלי.

לורן אבישר אביטן: בגלל הדרך אתם מצביעים נגד, אני לא מצליחה להבין.

אלעד ארזי: הם לא יכולים להצביע נגד.

*מדבריםביחד.

מירית בן אשר: ה-issue זה השיח על הסיכון שראינו בנכסי רמ"י שאחרי.

ענבר כהן: שנייה מירית, שנייה לירן, אני רוצה להגיד שנייה משהו כי אני חושבת, שנייה, שנייה, אני רוצה

להגיד על זה משהו באופן עקרוני, שבו יש לנו גם, לנו, אני אומרת, כי אנחנו כולנו, אני, אתה, צחי, בוודאי

היינו, לא יודעת, לורן, לא יודעת, היינו מעורבים בוועדת המכרזים שקדמה לזה. בסדר? ואני חושבת שחלק

ממה שאתה מנסה להביע את התסכול זה מהדרך, לא מההחלטה עצמה, אם אני מבינה נכון, אלא זה

מהתהליך שנוצר-

עפר לוי: מהתהליך ש-

ענבר כהן: בתוך המצב.

עפר לוי: הודיעו לנו בדרך אגב, מצביעים על תב"ר שלא ברור שזה קשור ודרך אגב אני עובר, זה עבר, תיארה

דרך אגב שעוברים לחברת ניהול.

ענבר כהן: שנייה, אני רוצה שנייה. אז אני כן רוצה שנייה לקחת כמה צעדים אחורה מהיום שהצבענו על ה,

על התב"ר, לא על התב"ר, לא יודעת, כן, על התב"ר של מיליון השקלים הזה, ולהסתכל על התהליך שהתחיל

הרבה קודם, בסדר? כי התהליך למעשה מבחינתנו, גם אם הוא לא נפתח באיזושהי אמירה כאן במועצה,

למרות שאני זוכרת, יש לי זיכרון ממש עמום, אבל יש לי זיכרון שממש בישיבות הראשונות, כשאלעד נכנס

לתפקיד, הייתה לו איזושהי מחשבה שבלהבים תהיה חברה כלכלית, שחלק ממה שיקרה בה-

נוצר על ידי

16

עפר לוי: המחשבה שהועלתה פה-

ענבר כהן: שנייה, שנייה, רגע, עופר, דקה, תן לי רק להשלים את כל המשפט, אחר כך תגיד מה שאתה רוצה.

והמילה חברה כלכלית נשמעה בישיבות יותר מפעם אחת, לפחות בישיבות כאן, בסדר? הרשמיות, אני

מניחה. והתהליך משם רץ קדימה כי אלעד לא משאיר חלומות רק בראש שלו, הוא בודק את המימוש שלהם.

ואז אנחנו ישבנו לוועדת מכרזים שהייתה הארוכה בתולדותיה .ever בסדר? ימית צחקה עלינו אחר כך-

עפר לוי: ולמה היא הייתה ארוכה? למה היא הייתה ארוכה? כי השאירו אותנו שנחכה-

לורן אבישר אביטן: כי דנו בכל הנקודות.

עפר לוי: רגע, שנייה.

ענבר כהן: שנייה אבל עופר.

עפר לוי: שנייה, אבל האם קיבלנו את החוזה? האם מישהו הסביר לנו על המהות?

לורן אבישר אביטן: רגע, תן לה לענות.

עפר לוי: וקיבלנו חומר שאומר מה המהות של הדבר הזה?

לורן אבישר אביטן: דיברת על הדרך, תן לה לענות עופר.

עפר לוי: אני כשלתי, בסדר? זה מה שאתם רוצים לשמוע? אני ישבתי בוועדת מכרזים. חשוב שידעו גם,

שוועדת מכרזים התפקיד שלה הוא טכני, נמצאת פה חלי המנכ"לית, שהתפקיד שלה הוא-

אלעד ארזי: ממש לא.

לירן ולצמן: ממש לא.

עפר לוי: סליחה, סליחה, התפקיד שלנו-

*מדבריםביחד.

עפר לוי: התפקיד שלנו, אנחנו לא מעורבים בהכנת המכרז. המכרז הזה לא נשלח אלינו, לא נשלח, נמצא

באתר, אני לא יודע שהוא באתר. אנחנו קיבלנו חומרים וחוות דעת משפטית. אנחנו אחראים על הליך פתיחת

המעטפות, התקינות של ניהול המכרז ורישום ההצעות. זה דברים טכניים. אז אני ישבתי ואני לא ידעתי את

המשמעות. אני יכול לתת לכם גם ציטוטים.

*מדבריםביחד.

נוצר על ידי

17

עפר לוי: ענבר, את אולי מעודכנת ואת נמצאת בסוד העניינים. אם אף אחד לא בא ואמר לי, תשמע זה לא

סתם מכרז, ... יש פה שינוי מהותי, זה לא נאמר לי. אז אני מציע לא להיכנס לשם. בבקשה.

ענבר כהן: עופר דקה. תן לי להשלים, תודה. כאילו, א', אני לא בסוד שום עניינים, בסדר? אני הגעתי למרכז.

עפר לוי: אני בטוח שלא. רק ש, כן.

ענבר כהן: טוב, אז עכשיו אני גם שקרנית.

עפר לוי: כשאת הבנת, קראת את כל המכרז, והבנת, אני לא הבנתי, אז אני מאותגר.

ענבר כהן: אני הגעתי למכרז בדיוק באותו סטטוס שלך. נכנסנו למכרז, צחי ישב כאן בחדר, אנחנו היינו

בזום עם כל ערמת המעטפות, בסדר? עם שני יועצים משפטיים, יסבירו לנו מה המשמעות של ה, למה זה 7.9

ולא X אחוז ואנחנו צריכים להתייחס ל-7.9 כמשמעותי יותר ולא לעשר. כאילו, דיינו את זה מיליון זמן.

ישבנו בוועדת מכרזים הזאת כמעט שעתיים, פתחנו מעטפה מעטפה, קבלן קבלן. אנחנו היינו עדים לכל

התהליך. סיימנו את הישיבה כשהיא לא הושלמה, עלינו אחרי שבוע עוד פעם בזום. מה שאני רוצה להגיד

בתוך הדבר הזה, שנגיד, וכולנו הבנו על מה אנחנו פותחים ועדת מכרזים ורק אתה לא הבנת על מה אתה,

פתחנו, פתחנו ועדת מכרזים הכי גדולה ever שהייתה כאן, שכולנו ראינו את המספר 300 מיליון, 380 מיליון

שקל מונח לפתחנו, מה חשבנו, שאנחנו משחקים שם גולות? לא הבנתי.

עפר לוי: אז כולם הבינו, אני לא הבנתי, כי אני קצת דיסלקט אולי? וחסר השכלה?

ענבר כהן: אז אתה הבנת מאוד יפה, כי אתה עשית איתנו דיון-

עפר לוי: הדבר העקרוני, לא הוצגה בפניי. לא קיבלתי חומר של המכרז, קיבלתי-

*מדבריםביחד.

ענבר כהן: שנייה, חלי. כולנו הגענו למכרז, אחרי שקראנו את כל הניירות, הם לא היו מוסווים. גם על חוות

הדעת שהם עשו לפני זה על כל הקבלנים, הלא הם דירגו אותם, הלא זה הגיע אלינו לפני זה. הכל היה פתוח

ומונח מול העיניים.

עפר לוי: אני חשבתי שזה הליך סטנדרטי של פיתוח, לא ידעתי שיש פה שינוי מהותי.

ענבר כהן: אוקיי. ובסופו של דבר נגמרה ועדת המכרזים. בין השלב שנגמרה ועדת המכרזים, לדיון שעלה

כאן התב"ר, לדעתי עברו מספר חודשים.

עפר לוי: אני הבנתי רק באותו רגע שבדרך אגב, התב"ר הזה קשור גם לחברת מבנה. אבל בסדר, אמרתי את

שלי, הבעתי את דעתי.

נוצר על ידי

18

ענבר כהן: אז אני אומרת שהמקום הזה שלא-

עפר לוי: ההצבעה שלי הייתה מותנית, אני ראיתי את החוזה אחרי הישיבה. אני יכול-

אלעד ארזי: ברור, ברור, ברור שלא.

עפר לוי: אז זה לא, בסדר. אז מבחינה רישמית זה נשאר, אבל אני עדיין מביע את מחאתי.

אלעד ארזי: אני רק רוצה נקודה אחת לחדד, בסדר? יש אחריות רבה, יש אחריות רבה לוועדות פה. אין פה

שום דבר טכני, חברי מועצה מייצגים ציבור, יש פה אחריות חוקית, משפטית, אני לא מדבר על הסיפור שלך,

עופר, באופן עקרוני.

*מדבריםביחד.

חלי אלוף יום טוב: אני אענה לך. הבחינה המקצועית של מהנדס או של יועץ היא בחינה מקצועית. אתה,

תפקידך או כל חבר בכל ועדה, תפקידו, לשאול את השאלות, להבין שהוא מבין את ה-

עפר לוי: להיות מעורב בהכנת המכרז.

חלי אלוף יום טוב: לא, לא, זה לא מה שאמרתי.

עפר לוי: אז למה לא שולחים לי את המכרז ורק מודיעים לי יומיים לפני פותחים מעטפות? בסדר.

לירן ולצמן: סליחה שאני, דרך זה אני אענה לך, כי זה ממש משפטי כי גם בתי משפט התייחסו לנושא הזה.

עפר לוי: אוקיי.

לירן ולצמן: ועדת מכרזים היא גוף שממונה מתוקף צו המועצות. מתוקף פקודת העיריות והכלה של חוקים

לצורך המועצות. התפקיד שלה הוא של שיקול דעת. הסמכות היא של ועדת המכרזים. לא משנה איזה חוות

דעת, כולל משפטית, כולל מקצועית, שבאה אליך, האחריות והחובה היא שלך, מותר לך לסטות מכל חוות

דעת שתוצג בפניך, כי האחריות והסמכות נתונה בלבד לפי הפסיקה לוועדת המכרזים.

עפר לוי: אז למה לא שולחים את המכרזים עצמם?

לירן ולצמן: רגע, רגע, רגע, אני אגיד לך למה, כי ברשויות מקומיות התפיסה של ועדת מכרזים היא כגוף גם

פוליטי וגם מפקח ומי שאמון על הכנת המכרז זה הצוות המקצועי ובפתיחת המעטפות יש החלפת תפקידים

ונציג של הרשות המקומית נמצא בפתיחת המעטפות ונציג של ועדת המכרזים, לא חייבים את כל ועדת

המכרזים בפתיחת המעטפות, בפתיחת התיבה. למה? כי שם עושים העברת מקל והסמכות, מהגורם

המקצועי עוברת לגורם הפוליטי שממונה לוועדה הזו. זו הגישה ברשויות המקומות, זו ההסתכלות בזה.

נוצר על ידי

19

והסמכות, מהרגע שפתחו את תיבת המכרזים, הסמכות והאחריות היא של ועדת המכרזים וגם שיקול

הדעת.

עפר לוי: ציטוט, ציטוט, נמצא ברשויות מקומיות.

לירן ולצמן: אני מדבר לך מהפסיקה מה?

עפר לוי: "ריכוז התפקידים והסמכויות המרכזיים של חברי הוועדה, בדיקת הצעות ובחירת הזוכה, זו ליבת

התפקיד. לאחר פרסום מכרז לביצוע עבודה, רכישת טובים או קבלת שירות, חברי הוועדה מתכנסים כדי

לפתוח את תיבת המכרזים ולתעד את ההצעות שהוגשו. לוודא שהמציעים עומדים בתנאי הסף, ניסיון,

ערבויות בנקאיות, אישורים נדרשים-

לירן ולצמן: אני כתבתי את החוברת הזאת. של משרד הפנים.

עפר לוי: לבחון את הצד הכספי והאיכותי בכל הצעה. את זה שאל יוסי ניר. התגובה של חלי אכן. כלומר,

אני כחבר ועדת מכרזים לא אמור לנבור במכרז ולחפש שם משהו לא תקין כאשר אני לא מבין על מה מדובר

בכלל. אז זה, את אישרת ליוסי ... בסדר.

חלי אלוף יום טוב: לא, לא, לא, אני אישרתי בדיוק מה שהוא הקריא לך, שאתה הקראת לו והוא אמר לך

שזה תפקידה. אתה, סליחה, אתה ממשיך?

לירן ולצמן: לא, לא, אני אגיד שנייה בזהירות, הקטע ש-

עפר לוי: אבל אתם מנסים להעביר פה את הדיון מהנושא שזה-

לירן ולצמן: אבל הקטע שצוטט ... זה מהחוזה של משרד הפנים שאני כתבתי.

עפר לוי: אז? אני לוקח את כל האחריות. אני לוקח את כל האחריות, אני אומר, כשלתי, להבא אני אדע

להתעמק יותר ולא התעמקתי מספיק, לא הבנתי מספיק.

חלי אלוף יום טוב: אנחנו כאן לענות לכל שאלה מקצועית, לעשות בשקיפות כל תהליך.

עפר לוי: לוקח את כל האחריות.

חלי אלוף יום טוב: אבל אי אפשר למשוך אחריות בזה שלא ידעתי, או לא קיבלתי.

עפר לוי: לא, לא מושך שום אחריות, האחריות שלי וזה לא תקין ואני להבא אדאג להתכונן הרבה יותר טוב

לכל מכרז. אני אומר שלפני שזה הגיע לוועדת מכרזים, זה היה צריך לעלות כאן לדיון להצגה בצורה הרבה

נוצר על ידי

20

יותר יסודית, הרבה יותר מעמיקה, ולא כהערה, דרך אגב, התב"ר הזה קשור לזה שהחלטתי, ככה זה עבד.

בסדר זה הכל.

אלעד ארזי: טוב אני מתקדם לשאילתה השנייה ברשותכם. פיתוח המשולש הצפוני. התוכנית למתחם

המשולש הצפוני הוכרזה בקדנציה הקודמת במאי 2022 לוותמ"ל וכללה היקף של 4,000 יחידות דיור. חשוב

להבין קודם כל שתוכנית ותמ"ל איננה תוכנית רגילה של רשות מקרקעי ישראל או של הוועדה המחוזית,

מדובר במסלול תכנון מיוחד שמוקם בהחלטת ממשלה, כדי לקדם במהירות מתחמי מגורים גדולים בהיקף

של אלפי יחידות, לכן עצירת תהליך כזה היא לא דבר פשוט ודורשת עבודה מול גורמי ממשלה רבים. עם

כניסתי לתפקיד פעלתי מול רמ"י ומשרדי הממשלה לעצור את קידום התוכנית במתכונתה המקורית ואכן

הוחלט שלא להמשיך בקידומה במסלול הוותמ"ל אפילו פעמיים. בהמשך לכך סוכם עם רמ"י לצאת לתהליך

של בחינה ותכנון מחדש של המתחם. מאז התקיימו מספר פגישות עבודה מקצועיות עם רמ"י וגורמי התכנון,

במסגרתן נבחנו חלופות שונות לתכנון המתחם מתוך מטרה להגיע לתכנון מאוזן יותר ונכון יותר עבור עתיד

להבים. במסגרת הדיונים עלו רעיונות וחלופות שונות, אך לא הוגשה ולא סוכמה תוכנית מוסכמת. לכן נכון

לעכשיו אין תכנון סופי, אין מספר יחידות דיור מוסכם שניתן להציג. לאחרונה אף עדכן שר הבינוי והשיכון

חיים כץ, שלא יקדם בשלב זה את התוכנית במסגרת הוותמ"ל עד להמשך בחינה ותיאום. לגבי אזור

התעסוקה, עמדת המועצה שהוצגה לאורך כל הדיונים כפיתוח אזור תעסוקה משמעותי במתחם ומרכיב

מרכזי בתכנון העתידי כחלק מחיזוק הבסיס הכלכלי של להבים והאזור. חשוב לי להקפיד שכל החלטה

מעודכנת ואנחנו מעדכנים את הציבור בכל ההתפתחויות מתוך תפיסה של שקיפות וניהול. יש גם גורמים,

מתוך תושבי היישוב כמו פרופסור אבי גרוס, שמעורבים בתהליך כולו. זהו. טוב.

עפר לוי: איפה זה עומד כרגע?

אלעד ארזי: עצור, אין כרגע.

עפר לוי: אז כרגע אין שום דבר על הפרק.

אלעד ארזי: כלום. נעצר. שר השיכון כרגע עצר את ההחלטה. אין כרגע שום קידום של החלטה.

עפר לוי: מאה אחוז.

אלעד ארזי: טוב, שאילתה מספר 3 היא בקשה של ענבר כהן, של סיעת, איך הסיעה שלכם, תזכירי לי? קצת

לספר על מה קורה עם היכל התרבות, איפה זה עומד, איך זה מתקדם, אז אורי ויעל יציגו לנו את את

ההתקדמות של היכל התרבות.

יעל חמאוי: טוב, אז קודם כל בשורה גדולה ללהבים, הולך לקום פה היכל תרבות ובליבו, מרכז תעסוקה

לאנשים עם מוגבלויות. זו יוזמה שהיא גם תרבותית וחברתית וכמובן גם חלק ממשימה לאומית. אז נתחיל

בנושא של היכל התרבות. כיום, כמו שאתם יודעים, אין מרכז תרבות ביישוב. אנחנו יכולים, המרכז, המקום

נוצר על ידי

21

הכי גדול שאנחנו יכולים לקיים בו פעילות, זה מועדון הנוער, 150 אנשים. זה הכי הרבה, אין אירוע כמעט

שהוא לא out sold או הרחבת המתנ"ס בקיץ שאנחנו רואים אותה. אז אין מקום. אז בעצם אחרי 40 שנה

בונים בישוב היכל תרבות, שיש לזה ערך רב מאוד, אין שאלה ותראו את התכנון היפה.

אלעד ארזי: אני כן אתייחס טיפה לתכנון, כי אם אתם זוכרים, התכנון היה קצת שונה. היו פה כל מיני

חיפויי פח כאלה ואנחנו, משיקולים, גם עיצוביים וגם תקציביים, עשינו, דוד נופר עשה שינוי, בתוך זה גם

עשה שינוי בהגדלת מרכז התעסוקה שתכף אורי תתייחס אליו, כי אנחנו רוצים שזה באמת יהיה נושא מהותי

פה במרכז התרבות, אז עשינו פה שינוי וגם מתוך ראייה של החזקה וראייה כלכלית עתידית כי אנחנו גם

חושבים לשים פאנלים סולאריים שם ומבינים, עשינו חקר עמוק של בעיות איטום ותחזוקה של כל נושא

הפח שתוכנן מראש. סליחה כן.

יעל חמאוי: אז באמת ככה, שורו הביטו וראו איזה יופי, מכל הכיוונים. המטרה שיהיה בפנים כמובן גם

איזה בית קפה, שזה גם יהיה קשור למרכז התעסוקה ויוכלו לשבת ו...

עפר לוי: כמה מקומות ישיבה?

יעל חמאוי: .500

עפר לוי: וואו.

אלעד ארזי: .499

יעל חמאוי: כן, סליחה. זה משמעותי מאוד.

ענבר כהן: 500 עומד.

עפר לוי: זה משמעותי. יש לזה משמעות, כן.

יעל חמאוי: בהקשר של תקינה יש לזה משמעות, כן. אז זה בפנים. ותכף נעביר את השרביט לאורי, אז יש

בחירה ייחודית, שבלב היכל התרבות יוקם מרכז תעסוקה אזורי לאוכלוסייה עם מוגבלויות, שקהל היעד

הוא גילאי 18 פלוס בתפקוד בינוני גבוה. ואלייך, אורי, בבקשה.

אורי אלימלך: אז ככה, אני רוצה להתייחס קודם כול לצורך, לערך שלו ולמענה. אני חושבת שזה אחד

המודלים הייחודיים שנבנים פה היום באזור הדרום, זה בשורה מאוד מאוד גדולה ללהבים, להקים מרכז

תעסוקה לאנשים, לאוכלוסייה עם מוגבלויות. המטרה בעצם להשאיר את הילדים של להבים, שזקוקים

למענה של תעסוקה, ולהביא, במקום לנייד אותם, לקרב ממועצות שכנות אוכלוסייה שיכולה לקחת בזה

חלק וליצור איזושהי חוויה אינטגרטיבית של נורמליזציה עם היכל תרבות ועם מפעל תעסוקתי, לאנשים

שהם זקוקים לזה. המפעל התעסוקתי בעצם יהיה באותו מתחם של היכל התרבות, שהוא יהיה עם סדנאות

נוצר על ידי

22

שהן יהיו מגוונות. המטרה שהן ישתלבו גם כן בהיכל התרבות, במכירת כרטיסים, בתפעול של המקום,

בקפיטריה שאנחנו נעשה שם. באיזשהם מפעלים יצרניים, שאחר כך אפשר יהיה למכור את הייצור, גם לבאי

המקום וכמובן לתושבי המקום. וליצור איזושהי חוויה קצת אחרת לאנשים בעלי מוגבלויות, שהיום מוסעים

למפעלים שונים באזור הדרום, לא תמיד אנחנו מוצאים להם את התעסוקה המתאימה להם. בזמן שאנחנו

בתהליכים של קולות קוראים וניסיון כמובן לגייס לא מעט תקציבים לזה, אלעד פנה גם לקרגל וגם לסודה

סטרים במטרה לייצר שיתופי פעולה שנתנו את התמיכה שלהם בכתב, שאם אנחנו נצטרך גם חלקים שהם

יצרניים בתוך המפעל אז הם ישתפו איתנו פעולה. אנחנו נמצאים היום בשלב, אני ככה אתחיל את השלבים.

פנינו לביטוח לאומי, קול קורא מאוד מאוד גדול-

יעל חמאוי: אבל אני בינתיים עכשיו אני, על הצורך.

אורי אלימלך: אוקיי. אז כמובן שיש צורך גם בלהבים וגם במועצות הסמוכות שהן דומות לנו בפרופיל

ובוודאי עם שדה שמעון שהם בשיתוף פעולה. עשינו מיפוי. נכון להיום יש כבר 40 חבר'ה שאם המפעל היה,

אם המקום היה נפתח הם כבר היו יכולים להיות מושמים. אנחנו מדברים בעצם על מפעל תעסוקתי בינוני

של עד 48 מושמים בתוכו. ואנחנו גם בדקנו את מגמות הגדילה, אוקיי? רצינו לראות את המגמות, מה קורה

בגילאי גן, מה קורה בגילאי בית ספר, מה קורה בגילאי, בתיכון, כמו שאתם רואים, בתיכון יש כבר 39 בני

נוער שהם בעלי צרכים מיוחדים, שיהיו זקוקים למענה תעסוקתי. ביסודי, נכון להיום ,42 ובגנים 19 ילדים.

לצערנו כולנו מודעים לגידול של צרכים מיוחדים בשנים האחרונות ומענה כזה, אני חושבת, הוא אחד

הדברים הכי משמעותיים שלהבים יכולה לתת.

יעל חמאוי: אז קצת פרסנו פה את הערכים שמרכז התעסוקה יענה עליהם. אני חושבת שלא צריך לפרט.

חוץ מאשר מענה למושמים עצמם, מה זה נותן לקהילה שיש בתוכה מקום כזה.

אלעד ארזי: יש בזה הרבה עומק בדבר הזה של מרכז התעסוקה לצרכים מיוחדים. יש פה גם איזושהי אמירה

יישובית, וזה נמצא במרכז היישוב, זה איך אנחנו מתייחסים לצרכים מיוחדים, ומי אנחנו. אני חייב לומר

שהדבר הזה, אנחנו ביקרנו בכפר ורדים במארג, אני לא חושב ש, עוד פעם, יצאנו משם כולנו כל כך

בהתרגשות. כשאתה רואה את הנערים האלה, את החבר'ה האלה, שבסוף הם במורכבות מאוד גדולה בעתיד

שלהם, ולתת להם את האפשרות לתעסוקה, לפרנסה, לחברה, למעורבות בחברה, אני חושב שזה דבר עצום,

אין לזה ערך לדבר הזה.

אורי אלימלך: אני חושבת שאני רוצה להוסיף לזה, אחד הדברים שאנחנו שומעים פה לא פעם, זה הצורך

של משפחות כאן באיזשהו שקט נפשי, הידיעה שהילדים שלהם נשארים בתוך הקהילה, יכולים להיות

משולבים במפעל תעסוקתי שהוא לא סטיגמטי רק לאנשים בעלי מוגבלויות, אלא שיש לו ערך, כמו שאלעד

אמר, של להיטמע בתוך האוכלוסייה, זה בפני עצמו ערך ואני חושבת השראה מאוד מאוד גדולה ליישוב

להבים.

נוצר על ידי

23

אלעד ארזי: אני גם אומר, שגם ברמת הבינוי המטראז'י, תיכף ניכנס פה טיפה לפרטים, כל היכל התרבות

הוא באזור ה-1800 מטרים, אולי טיפה פחות. מרכז התעסוקה עצמו מגיע ל-600-700 מטרים, כאילו שליש

מהמקום, תבינו, זה דבר ענק. אנחנו לא נותנים פה, זה חלק מרכזי מאוד מהדבר שאנחנו הולכים להקים

פה. סליחה.

יעל חמאוי: את רוצה להתייחס לפרוגרמה, ול...

אורי אלימלך: כן. אז זאת בעצם הפרוגרמה של משרד הרווחה, שעל פיה בעצם אנחנו בנינו את המפעל שלנו

בתוך היכל התרבות. משרד הרווחה שותף מלא לפרויקט, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, כולם נתנו את ברכתם

המלאה לפרויקט הזה.

אלעד ארזי: יותר מזה, טוב סליחה, אני כל הזמן נכנס, היה פה מנכ"ל משרד הרווחה, היה פה רמ"ט משרד

הרווחה, קרן שלם, כל הגופים באמת איתנו פה in ,all אני אומר בהתרגשות אדירה לאירוע הזה, ופותחים

את ליבם וגם את כיסם, כי תכף אתם תראו את החלוקה הכלכלית של האירוע הזה, כי אין דבר כזה היום

פה בדרום, אין.

אורי אלימלך: אני יכולה להגיד שבתהליך, אחד מהגופים הגדולים שניגשנו על מנת לקבל תקצוב לבינוי זה

הביטוח הלאומי, והביטוח הלאומי רתום לפרויקט, מודע לו, היה בקשר אתנו, היה ברמה של טלפון אם היה

חסר איזשהו מסמך, רק כדי לקדם את זה, בגלל ששוב פעם, אני באמת שמה את זה. יש פה משהו שהוא

חדשני, אין כזה דבר. אין כזה דבר באזור הדרום. המקום היחיד שיש אותו זה באזור הצפון בכפר ורדים.

אז כמו שאתם רואים-

זהבה הראל: יש מקום ביפו.

אורי אלימלך: ב"נא לגעת", זה הקונספט. אוקיי. זאת הפרוגרמה בעצם, כמו שאתם רואים אנחנו מחויבים

לעמוד במטראז'ים כדי שיהיה את כל התנאים המאפשרים למרכז כזה לעבוד ולהיות פעיל. אנחנו בנוסף

לזה רוצים לשלב את החבר'ה שיהיו במרכז, בקפיטריה, בהכנת אוכל, בהגשה. יש לנו מחשבה על בניית

קבוצת תיאטרון, על מנת שזה יתכתב עם היכל התרבות. יש הרבה רעיונות. אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו

בונים מכרז לעמותה מפעילה, שהייעוץ המשפטי כמובן שוקד על המכרז הזה כדי שיוכל לדייק במקסימום

את הצרכים שלנו ואת מה שאנחנו רוצים בסופו של דבר לתת לחבר'ה שלנו.

אלעד ארזי: תודה אורי.

מירית בן אשר: אפשר לעבור לפן התקציבי?

אלעד ארזי: בטח מירית.

מירית בן אשר: כן? את נכנסת לפנייה תקציבית?

נוצר על ידי

24

אלעד ארזי: כן.

יעל חמאוי: כן.

מירית בן אשר: קודם כל להגיד תודה על העבודה שאתן עושות על זה ועל המטרה ששמנו אצלנו כמועצה

בכל הנושא של אנשים עם מוגבלויות בכל הגילאים. אני חושבת שלמרכז התעסוקתי הזה יש הרבה ערכים

שהוא פונה אליהם ונוגע בהם ברמה היישובית, אני אומרת את זה כתושבת, כאמא לילדה עם מוגבלות,

כחברת מועצה וכל כובע אחר שתרצו. עצם האמירה שאנחנו רוצים לשמר את המשפחות, לשמר את הבוגרים

שיהיו משולבים במסגרת הזאת, זו אמירה מאוד חשובה ואני מאוד מתחברת אליה. ואם כבר מדברים,

דיברת על ביטוח לאומי ועל כל ראשי המשרדים שהגיעו, צריך לדבר איתם גם על תקינה, כי גם בשוטף יש

עוד דברים מעבר לעבודה ברוח כזו. שגם כן דורשים את הסיוע שלהם ולא רק את הכסף. כי התקינה, גם

כסף, אבל התקינה במשמעות היומיומית חשובה גם כן מאוד. ואני דיברתי על זה גם כן עם יעל ועם אורית,

שדיברו איתי על הנושא, והשלב הבא שאי אפשר להתעלם ממנו זה יהיה שלב של בית לחיים, צריך לחשוב

על איך אנחנו משלבים את זה בתוך היישוב שלנו כשלב המשך. וגם נתייחס לעובדה שכמות האנשים עם

מוגבלויות שיוכלו לקחת חלק במרכז תעסוקתי הזה לא יעמוד בביקוש שהרגע אורי ציינה, וזה משהו שצריך

להסתכל עליו קדימה, אז זה או במסגרת הזו או במסגרת אחרת, ובית לחיים זה משהו שאי אפשר להימנע

מלהתחיל לתכנן אותו כבר.

עפר לוי: אני גם מברך על היוזמה ויישר כוח וגם של מרכז התעסוקה, והפעילות והעבודה, בכלל כל מה

שקשור לצרכים מיוחדים, אז גם יישר כוח למירית שמובילה את הוועדה, את הוועדה ואורי, שאני יודע

ששיתוף פעולה קרוב, ויעל וכולם.

חלי אלוף יום טוב: גם לאלעד. הוא מנסה.

אלעד ארזי: הכל בסדר, הכל בסדר. אני לא מאפשר, אני מעורב. בואו נרד למטה, בואו נמשיך נראה, יעל או

ימית.

יעל חמאוי: אז מבחינת העלות זה 25 מיליון שקלים ומכאן, ומי שהביא את הצ'קים ...

ימית לוי: עדיין אין אבל בסדר. טוב, אז אין ספק שפרויקט היכל התרבות, הוא פרויקט מאוד משמעותי,

מאוד יקר. גם בהיבט של ההקמה וגם בהיבט של התפעול והתחזוקה שלו. בעצם אנחנו באמת מדברים פה

על אומדן של 25 מיליון, זה לא מעט כסף, אבל יחד עם זאת, כמו שהבנות כאן תיארו יפה, זה פרויקט שמביא

ערך, הוא מביא שירות תוספתי לתושב. אנחנו רוצים למצב את להבים כיישוב שנותן מעטפת פנאי ושירותים

לקהילה ולצרכים מיוחדים, איכותית ורחבה, ויש לזה מחיר, אין מה לעשות. בסוף עלות מול תועלת, אנחנו

חושבים שזה שווה את זה. אז מה מקורות התקציב שלנו לממן את זה? אגב, חשוב לציין שזה פרויקט שניסו

להרים אותו כבר כמה פעמים בעבר והושקעו כספים, ראו בעצם את החשיבות של הפרויקט הזה ואת הצורך.

הושקעו כספים בתכנון, והפרויקטים נעצרו. הם לא התקדמו, כנראה, אני משערת, בגלל מחסור תקציבי,

נוצר על ידי

25

להמשיך אותו. ובטח אתם שואלים מה השתנה. ברוח החג מה נשתנה. אז שני דברים עיקריים. אחד בעצם,

שזה פרויקט שהוא, אחד יש לנו שותף. יש לנו שותף כאן מאוד משמעותי, המועצה האזורית בני שמעון, הם

הולכים איתנו יד ביד פה, שמים פה כספים לא מבוטלים, אתם מכירים, גם נציג ונפרט, זה גם בהקמה וגם

בטיפול. ושתיים, זה פרויקט שהוא לא היכל תרבות alone ,stand כפי שכבר תיארו פה, זה פרויקט עם עירוב

שימושים. ועירוב השימושים הזה, גם של מרכז התעסוקה, של הקפיטריה, של פאנלים, של השכרת חדרים

ואולמות, בעצם יאפשר לנו גם להביא מקורות תקציב להקמה, וגם לתחזוקה של הפרויקט הזה. ונעשית פה

עבודה מאוד מאוד מאומצת של כל הנוכחים, ואלעד באמת הוא זה שדוחף פה, דופק על כל דלת אפשרית,

להביא תקציבים לפרויקט הזה. ופה לפניכם בעצם כל המוסדות, הרשויות, שאנחנו איתם בקשר והגשנו

בקשות לקבלת תקציבים. אז מועצה אזורית בני שמעון, זה כבר הסכם שקיבלנו, הוא אושר, 15 מיליון.

שאגב, גם כאן יכול להיות שהם ירחיבו את ההשתתפות שלהם. כרגע אנחנו מאושר ב-15 מיליון. יש לנו את

תקציב אמות המידה במפעל הפייס, 1.3 מיליון. יש לנו את רשות מקרקעי ישראל שהמספר הזה אמנם כרגע

הוא עדיין בבחינה אבל יהיה פה, זאת אומרת תהיה פה השקעה של רשות מקרקעי ישראל.

אלעד ארזי: לא לשם דיוק, רשות מקרקעי ישראל אישרה שני מיליון שקל להשקעה בפרויקט הזה, אנחנו

צריכים פשוט לשלוח להם ברמה הטכנית, זה טכני לחלוטין, את ההוצאות על נושא הפיתוח, כי רשות

מקרקעי ישראל לא בונה בניינים, זה החוק של רשות מקרקעי ישראל. רשות מקרקעי ישראל עושה פיתוח,

עושה חפירות, עושה אצטדיונים כמו שאתם יודעים בלהבים, ולכן אנחנו צריכים פשוט להגיש להם את

המסמכים הנדרשים אבל כבר יש אישור עד שני מיליון שקל.

ענבר כהן: הנקודה הטכנית רלוונטית לכל מי שלא הוגשה עדיין בקשה? לכולם?

אלעד ארזי: לא, אנחנו נתייחס. כי כל אחד נמצא בסטטוס אחר. כל אחד בסטטוס אחר. כל אחד בסטטוס

אחר. נתייחס אחד אחד, בסדר? אתם רוצים שאני אתייחס? אין בעיה.

ימית לוי: אז רשות מקרקעי ישראל באמת פשוט בדין ודברים, מה מפרט העבודות שהם יכולים להכניס

לתוך הסכום הזה. המוסד לביטוח לאומי, אתם רואים פה בשתי השורות, 3.1 מיליון ועוד ,1.4 בעצם, בזכות

שיתוף הפעולה הזה עם בני שמעון, ובעצם מכיוון שמרכז התעסוקה ייתן שירות למעל עשרת אלפים תושבים,

אנחנו יכולים להגיש פה בקשה יותר גדולה-

מירית בן אשר: כי אם בני שמעון היו מגישים גם, היינו מקבלים גם את הכסף, ועל סמך זה, זה מתחבר?

אלעד ארזי: לא, אם זה היה רק להבים, יכולנו לקבל .3.100 בזכות זה שזה זה, אפשר להוציא עוד 1.4 מיליון

מהדבר הזה.

יעל חמאוי: פשוט הקול קורא הוא על פי גודל הרשות ועל פי הסוציו. ובגודל שלנו עד 10,000 נפש אתה יכול

להגיע ל-.3,100 אנחנו הגשנו בקשה וגם מכתב, לפי מה שהם אמרו לנו, ברגע שיש שתי רשויות ביחד שהן

נוצר על ידי

26

מעל ,10,000 אז אתה יכול להגיע למדרגה אחת יותר גבוהה. אבל ימית בזהירותה הציגה את זה כשני דברים

שונים.

ימית לוי: אז בסך הכל אנחנו מדברים פה על כ-4.5 מיליון שקלים, שהוגשו, קרן שלם גם, בקשה על1.250

מיליון-

אלעד ארזי: ב-17 לחודש אנחנו נוסעים לוועדה של קרן שלם. ב-17 לחודש.

עפר לוי: שיהיה בהצלחה.

מירית בן אשר: הגשנו רק על הקמה לקרן שלם? כי יש להם גם על הפעלה של-

אלעד ארזי: הכל. לא, לא, רגע, רק, לא, הפעלה עוד לא, על הקמה ועל ציוד ועל הצטיידות. זה כבר עוד שבעה

ימים.

מירית בן אשר: אז בשלב הבא זה יהיה מענקים אחרים.

אלעד ארזי: אחרי זה הפעלה. כן. זה עוד כספים. אני כן אתייחס למפעל הפיס, אני הייתי בפגישה אצל מנכ"ל

מפעל הפיס לפני 3-4 שבועות, חודש, הם כנראה יוציאו קול קורא נוסף, אנחנו מאוד מקווים, עובדים על זה,

של עוד 2-3 מיליון שקל ואנחנו בונים עליו וממש עושים, אני אומר בעדינות, התאמה כדי, לקול קורא,

שיתאים לסיטואציה המיוחדת של להבים. קרן קיימת לישראל, גם איתם אנחנו בדין ודברים, גם נקבל עוד

כסף.

יעל חמאוי: הגשנו.

אלעד ארזי: הגשנו. ובנוסף חייב לומר כמו שאתם רואים פה, אני אומר בזהירות, מועצת להבים לא שמה

אגורה, כן? וכמובן שבפרויקט כזה גם יותר מהגיוני שגם המועצה בסוף תצטרך מה שנקרא להכניס יד לכיס,

אנחנו עוד לא יודעים איפה וזה, אני לא רוצה כרגע להציג את זה כי נצטרך, יהיו מקרי עבודות פיתוח, נצטרך,

ניקח הלוואה, אני לא יודע, אני לא רוצה להגיד סתם דברים ולא להתחייב לכלום אבל כרגע כמו שאתם

רואים המספרים עומדים עם, כמו שהיה כמעט אפס כסף ממועצת להבים וזה עוד לפני ש-

מירית בן אשר: לפני תחזוקה והפעלה.

אלעד ארזי: לא, אחזקה תיכף נתייחס. תכף נתייחס לאחזקה גם לזה הכנו זה, אבל זה חשוב לומר, בסדר?

זה כרגע התוכנית שלנו ואפשר להתקדם.

ימית לוי: זהו, בעצם אלו המקורות שלנו, כרגע תחת מקורות עצמיים יש כמיליון שקלים. אבל שוב, במידה

ונקבל קול קורא נוסף ממפעל הפיס, קק"ל, כל תקציב נוסף מרחיק כמובן את המקורות שלנו. מה שמביא

נוצר על ידי

27

אותנו לאיזון מבחינת ההקמה. מבחינת התפעול השוטף, יעל תוכל להרחיב, יעל הייתה בקשר עם היכלי

תרבות קיימות.

יעל חמאוי: כן, אנחנו, כן, שאלתי את חבריי מנהלי מתנ"סים שיש ביישוביהם, היכלי תרבות, ממה מורכב,

שוב, אלה הערכות בלמידה שלנו, אז יש כמובן מנהל היכל התרבות, יש מנהל טכני, יש את כל נושא הניקיון,

חשמל, תחזוקה, שיווק ופרסום. אז אנשים, אני ה, מה שאני קיבלתי זה שהעלויות הן סביב מיליון שקלים

אז הרחבנו קצת יותר, 1.350 מיליון, וצפי הכנסות שונות, גם בני שמעון התחייבו להשתתף ב-%50 מהוצאות,

זה גם נמצא בהסכם איתם, הוצאות האחזקה השוטפת. וכמובן שגם אנחנו כמועצה, גם עכשיו המועצה

משקיעה מדי שנה כ-200 אלף שקלים בתרבות וגם כאן יש למועצה להשלים בין -150ל-200 אלף שקלים

בשנה על האוצר.

אורי אלימלך: לגבי התפעול של מרכז התעסוקה, אז בעצם הכספים שמועברים לעמותה המפעילה הם של

משרד הרווחה, וזה לפי השמות של מספר המושמים שנמצאים מדי חודש, וזה מה שמתחזק את המקום וגם

משלם גמול למושמים מדי חודש.

מירית בן אשר: והמושמים יהיו לא רק מהמועצה שלנו, דיברנו על זה.

אורי אלימלך: גם מ, נכון, כן.

עפר לוי: באלו רשויות יש מרכזי תרבות דומים בסדר גודל. ו-

יעל חמאוי: אז יש בכל מיני.

עפר לוי: הם ברובם רווחיים או הפסדיים? אתם יודעים?

יעל חמאוי: אז אני אגיד באופן כללי על תרבות במדינת ישראל. תרבות זה לא דבר רווחי, בסדר? תרבות זה

לא דבר רווחי, תרבות זה דבר שמשקיעים בו בגלל הערך שלו. אז יש ב, בקריית מלאכי, בשדרות, בנתיבות-

עפר לוי: אני שואל שאלת תם. אני לא.

אלעד ארזי: גם ברהט.

עפר לוי: עושים בשביל רווח, כן.

יעל חמאוי: אז אני אומרת, גם ברהט, נכון, גם ברהט.

יעל חמאוי: אפילו יפה.

נוצר על ידי

28

יעל חמאוי: ברהט יש מקום מאוד יפה ובמחסן יש דגל ישראל והם מכירים בערך, בערך מי שנתן להם, לא,

זה מאוד יפה, לא, מנהל המתנ"ס ברהט, פואד, חבר טוב והם באמת מאוד מעריכים את זה, שהם מצליחים

לשמור על זה. אז יש בכל מיני רשויות, גם בקריית ארבע ואפרת.

אלעד ארזי: קריית גת. איפה היינו?

יעל חמאוי: בקריית גת.

אלעד ארזי: יש, ועכשיו סיימו בחורה.

עפר לוי: אז סדרי הגודל של ההכנסות יחסית להוצאות.

יעל חמאוי: אז אני אומרת, הוצאות תפעול הן נעות בין מיליון למיליון וחצי.

עפר לוי: זה משהו שהוא תואם, נגיד מקומות אחרים מוצלחים.

יעל חמאוי: כן, זה תמיד רשות. זה תמיד רשות. יש גם מקומות שלא, שזה עומד כמו פיל לבן. אבל כשאנחנו

מסתכלים על-

אלעד ארזי: הסיפור של מרכז התעסוקה, הוא כאילו, הוא changer .game

יעל חמאוי: כן, זו היתה הברקה של אלעד בהקשר הזה.

אלעד ארזי: צריך להגיד שהוא changer game גם ברמה הזאת, בסדר? הוא מכניס פה דברים ש, גם ברמת

הכסף, בסדר? צריך לומר, הוא מייצר פה איזשהן תמיכות שראיתם פה, ראיתם במיליונים גדולים שלא היה

מה לדבר עליהם. זאת אומרת, יכולנו בסוף להקים אני אומר, נניח בלי זה להוריד את כל 600 המטרים

האלה, אני סתם מקצין, לעשות משהו הרבה יותר קטן, גם להקטין, אבל עדיין הערך המוסף, אני מדבר

אפילו כלכלי, אני שנייה גם שם רגע את הערך הערכי של זה, הוא אדיר למקום כזה, הוא אדיר. גם ברמת

האחזקה.

יעל חמאוי: באמת ראינו כל מיני מקומות, אז דווקא ההשוואה לערים היא פחות טובה בגלל שיש כל מיני

מרחבי תרבות. אבל היום אני מסתכלת ואתם יודעים את זה, אתם תושבים ביישוב, אין מופע שנמכר ואחר

כך אנשים לא צובאים על הכרטיסים שלו. אני בהערכה כספית של ההכנסות עשיתי-

עפר לוי: זו הערכה שמרנית, לא?

יעל חמאוי: כן, זו הערכה שמרנית-

נוצר על ידי

29

עפר לוי: אני לא אמרתי, זה טוב או לא טוב, יכול להיות שבמקומות אחרים זה יחס של פי שתיים יותר

הוצאות, כן. סתם להבין איפה אנחנו עומדים.

יעל חמאוי: לא שמעתי בדברים שלך ביקורת, אבל אני אומרת, יישובים, בסדר גודל שלנו, גם אם זה אפרת,

לצורך העניין, בסוף זה המקום היחיד ביישוב שאפשר לשבת בו יותר מ-150 איש. היום אין מקום גם לבית

ספר לעשות מסיבת סיום שנה. אין מקום. אין מקום שמכיל יותר מ-150 איש. וההערכה פה הייתה, הערכת

ההכנסות הייתה ב... 350 איש לכל מופע שיהיה פה 500 איש, אני מניחה שאנחנו נמלא את זה ביותר. ובסדר

וגם-

אלעד ארזי: לא, יעל, קחי, חשוב, חשוב, חשוב שיישמעו בכלל את ההערכות שלקחת, זה משמעותי. כמה

הופעות לקחת בחודש? סיפרת לנו, תרחיבי.

מירית בן אשר: כתוב שם, מאה הופעות בשנה. כתוב שם.

יעל חמאוי: כן, אז אני לקחתי את הכמויות, לקחתי את ה, נכון, לקחתי-

מירית בן אשר: כתוב. מאה.

יעל חמאוי: לא, רשמתי בסוף את הסך הכל, הורדתי את הפירוטים, לקחתי 100 הופעות בשנה, זאת אומרת

שבכל שבוע יש שתי הופעות. בעצם התייחסתי למה שאנחנו עושים היום שיש בפאב החברתי, שיש אירועים

של ילדים פעמיים בחודש, שיש אירועים של מבוגרים בסביבות פעמיים בחודש בפאב, עוד פעמיים בג'אז,

שיש אירועים קהילתיים שונים, שיש אירועים סביב חגים, שיש טקסים קטנים, טקסים גדולים. הנחת יסוד

זה שגם באמת מוסדות החינוך ישתמשו בזה, שגם ישכרו את זה משתתפים מהסביבה, אנחנו בשותפות עם

בני שמעון, צריך לזכור שגם הם, גם לבני שמעון היום אין היכל תרבות, ההסכם הוא ביחד. את כל התהליך

הזה עשינו בצורה מאוד צמודה עם בני שמעון, עם מנהלת התחום של התרבות שם.

מירית בן אשר: יש חברה מתפעלת?

יעל חמאוי: לא, לא תהיה חברה. המטרה שלנו שלא תהיה חברה, אלא שיהיה צוות משותף. עכשיו אנחנו

עובדים בצוות משותף-

מירית בן אשר: לא, אמרתי ששתי חברות מתפעלות. בתפעול.

יעל חמאוי: לא.

מירית בן אשר: כן. אחד למרכז תעסוקה. ואחד להיכל התרבות.

יעל חמאוי: למרכז תעסוקה, סליחה.

נוצר על ידי

30

אלעד ארזי: לא, למרכז תעסוקה יש כבר מנהלת. אני אומר בזהירות. אנחנו רוצים, בסדר? זה לא סגור.

אנחנו רוצים שמי שינהל את היכל התרבות זה אנחנו. אנחנו רוצים מול בני שמעון, זה לא סגור, אני לא רוצה

להתחייב על כלום-

מירית בן אשר: את המתנ"ס?

אלעד ארזי: כן, אני חושב שזו גם אופציה למתנ"ס, איגום משאבים, יש לי הרבה מחשבות איך אנחנו בדבר

הזה מייצרים עוד כל מיני, גם הכנסות וגם, אני חושב שזה יהיה נכון, זה לא סובב בני שמעון, אני לא יכול

להגיד שזה זה, בני שמעון מעדיפים שזה יהיה גוף חיצוני של שתי הרשויות, אני מקווה שאנחנו נגיע לזה

בהסכם שזה יהיה-

מירית בן אשר: בשני הפתרונות שאתה מציע עדיין צריך להבין כשיש אירוע והוא משולב ומשותף, בשתי

המועצות.

ענבר כהן: או ימים, ימים.

יעל חמאוי: או ימים, ימים.

מירית בן אשר: בשני הדברים האלה, אז ,priority ימים-

ענבר כהן: נכון.

אלעד ארזי: נכון נכון נכון.

מירית בן אשר: זה נורא. גם מכירת כרטיסים ...

אלעד ארזי: אנחנו לא בפרטים האלה-

מירית בן אשר: ... מחפשים כרטיסים, אז איך זה יהיה מול מועצה מאוד גדולה?

אלעד ארזי: אנחנו לא בפרטים האלה, אני אומר עוד פעם, בסוף תהיה חלוקה, תהיה חלוקה שווה, את

שמעת גם את כמות האירועים, בסוף כמות האירועים ששמעת פה, הם לא מכסים באמת חודש שלם והם

לא מכסים אפילו שבוע. אז אני אומר-

מירית בן אשר: כי אתה חייב למלא אותו, ברור.

אלעד ארזי: נכון, לכן אני אומר עוד פעם, יש לנו פה אפשרות באמת לגמישות ויש לנו באמת, החיבור שלנו

עם בני שמעון, ובטח של ראשי הרשויות, הוא יוצא מן הכלל. ולכן אני אומר, יכול להיות שזה יהיה שבוע

שבוע, יכול להיות שזה יהיה ימים בשבוע, יהיה צוות של המתנ"ס, דרך אגב, אני גם הזמנתי אותך באופן

נוצר על ידי

31

אישי להצטרף בכלל לכל האירוע הזה של הזה, אז יופי. ונחליט ביחד איתם, ואני בטוח שנגיע להסדרים

בדבר הזה.

מירית בן אשר: טוב, כבר נראה לי הם עשו את רוב העבודה. אבל-

אלעד ארזי: לא, אני אומר בפרטים האלה, כי זה לא נתפר עדיין.

יעל חמאוי: יש תקשורת מאוד טובה בין ענבל קול מנהלת התחום שם לביני, בין קרן מנהלת התרבות לבין

יעל בנאי. יש שיח על זה גם בחשיבה לפניכן, עשינו את הסיורים ביחד, מתוך הסיורים בהיכל התרבות נגזרו

כל מיני פרטים שחשובים לנו, מה חייב להיכנס בתוך העיצוב והבנייה. וכן ואני חושבת שזה גם יסייע מאוד

לעבודה השוטפת אחר כך. אז סטטוס כרגע, בהיכל התרבות גם חלי יכולה להמשיך, זה שלה.

חלי אלוף יום טוב: אז יש מכרז באוויר לביצוע של הפרויקט, הוא מסתיים ב-,31 אנחנו מאריכים אותו עד

ה-.31.3 הוא היה אמור להסתיים ב-12 לחודש, ביום חמישי הקרוב. אנחנו מקווים שיגישו קבלנים טובים

ואנחנו נוכל להיות תוך חודש עם קבלן מבצע, 16 חודשים, ,15 16 חודשים הם מוקצים בלוחות הזמנים

לביצוע של הפרויקט הזה. ובמקביל עובדים על מכרז של הפעלה למפעל התעסוקתי ולמרכז התעסוקתי,

והדברים התכתבו ביחד.

מירית בן אשר: שאלה שאולי לא התייחסנו קודם, אולי פספסתי. בני שמעון שמו חלק מאוד משמעותי

בהכנסות לתקציב הזה. האם יש להם גם חלק בתפעול?

אלעד ארזי: כן. זה כאן.

יעל חמאוי: כן, %.50

מירית בן אשר: .300,000

אלעד ארזי: חצי חצי.

חלי אלוף יום טוב: כן, %50 מהוצאות האחזקה.

ענבר כהן: לא, הם 300,000 והוצאות תפעול היו 1.3 מיליון.

יעל חמאוי: לא, האמת היא שהם שותפים בהוצאות.

לירן ולצמן: כחלק מהעניין יש לך גם עלויות של כוח אדם ודברים וכאלה שהם לא שותפים.

ענבר כהן: אני מבינה, אבל באופן עקרוני מה שבני שמעון משקיעים בתפעול הוא 300 אלף שקל בשנה.

נוצר על ידי

32

אלעד ארזי: כי זה הדלתא של מה שנשאר, ההוצאות מול ההכנסות נשאר לך נגיד ,600,000 אז זה חצי חצי

בעלות. חברים, אני באמת אומר, הדבר הזה-

יעל חמאוי: אנחנו פה עשינו-

אלעד ארזי: בסדר, אני רק אומר, הדבר הזה אני מאוד מקווה שאנחנו, יצא לפועל בהקדם, אנחנו עובדים

עליו מאוד מאוד קשה בשנתיים האחרונות, מכל הכיוונים. אני חושב שזו תהיה גאווה גדולה לכולם פה סביב

השולחן שדבר כזה יקום. אני חושב, בשביל כולנו להגיד שזה קרה אצלנו, אני חושב שיהיה לנו הרבה במה

להתגאות ולשמוח בשביל העתיד של היישוב הזה. בטח במיקום שהוא נמצא, הוא באמת יהיה סמל יישובי

אני חושב, אמרתי את זה קודם. אז תודה לכולם. אני, טוב אני סוגר את הישיבה, אז אפשר לסגור את

הישיבה, תודה. אנחנו כן עכשיו במסגרת הבלתי פורמלית נרים כוסית, נרים כוסית לחג הפסח כי אנחנו

נפגשים, אז אפשר בהחלט למזוג כוס יין.

# תיאור החלטה הצבעה

אושר:

1 המליאה מאשרת את פרוטוקול ישיבה שלא מן המניין א' תשפ"ו

פה אחד.

תום הדיון

נוצר על ידי

33