פרוטוקול ישיבת מועצה ה – 5 במניין לשנת 2019

1

י"ד בסיון תשע"ט

17 ביוני 2019

מספרנו מה/5187

פרוטוקול

ישיבת מליאה מן המניין מס' 5 במניין לשנת 2019

מיוםשלישי, א' בסיוון תשע"ט, 04.06.2019

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון 03 -5373237 -

2

משתתפים:

חברים: מר יוסף ניסן - ראש המועצה

גב' ברוריה אליעז - חברת מועצה וסגנית ראש המועצה

עו"ד קובי נודלמן - חבר מועצה וסגן ראש המועצה

מר שלומי שטרית - חבר מועצה וסגן ראש המועצה

גב' יהודית בלום - חברת מועצה

גב' רונית דמרי עייאש - חברת מועצה

גב' עדי זנד - חברת מועצה

ד"ר עפר לוי - חבר מועצה

מר כפיר מימון - חבר מועצה

סגל: עו"ד קרין כהן - יועצת משפטי

מר שמואל לביא - מבקר המועצה

גב' עדנה זטלאוי - מזכירת המועצה

גב' בתיה הרפז - מנהלת מחלקת חינוך

מר נפתלי אדר - מנהל לשכת ראש המועצה

מר דני מלכה - קב"ט המועצה

מר עובדיה צבי - מנהל שפ"ע

מוזמנים: גב' אורית אסרף

מר פטריק אסרף

מר מוטי שלם

גב' אורי לובל - תושבים

מר אלי מימון - חברת מבני תעשייה

גב' חגית לוסטיג - חברת מבני תעשייה

מר מנחם רמון - חברת מבני תעשיה

מר גיא אלון - חברת מבני תעשיה

מר משה פאול - מנכ"ל עידן הנגב

גב' נטע לי אביטל - מנהלת כספים עידן הנגב

מר שרון פלוטניצקי - משרד להגנת הסביבה

3

על סדר היום

1. הענקת תעודות הוקרה

מר מוטי שלם.

גב' אורי לובל.

גב' לירון אביגזר.

2. קידום מחלף נוסף ללהבים– אלי מימון – מהנדס החברה וראש תחום

תשתיות ופיתוח וחגית לוסטיג – מתכננת תב"ע "מבני תעשייה".

3. עידן הנגב– היכרות והצגת הפעילות למליאה – מר משה פאול.

4. דיון בדו"ח כספי ליום 31.12.18 של עידן הנגב– מר משה פאול.

5. אישור פרוטוקול ישיבה 4/19.

6. דיווח ראש המועצה

7. חילופי גברי בוועדות ובגופים שונים

8. נוהל חלוקת כרטיסים

תוספת לסדר היום:

9. אישור הצטרפות לאשכול נגב

4

לסעיף 1 - הענקת תעודות הוקרה

מר יוסף ניסן: טוב חברים ערב טוב, אפשר לפתוח את הישיבה? יש פה אורחים

שצריכים עוד דקות לעזוב אותנו, אנחנו נתחיל ברשותכם בטקס

קצר. יש 3 אנשים אחת מה ם עברה תאונה אז היא לא תגיע,

שאנחנו רוצים לתת להם תעודות הוקרה.

הראשון הוא מוטי שלם. אני אומר איזו מילה, אנחנו נעשה פה

תמונה של כולנו.

(מדברים ביחד)

מר יוסף ניסן: אני ככה מזהה ממרחק רב שחקני נשמה, ומוטי הוא שחקן נשמה

כזה, הוא תרם את הכיבוד ואת האירוח לאזכרה שהייתה לאור

אסרף ז"ל.

מר נפתלי אדר: הוא תורם 35 שנה כבר

מר יוסף ניסן: כן, ובאמת מהרגע הראשון שראיתי אותו הבנתי במה מדובר,

החובה שלנו זה להגיד את התודה הקטנה הזאת למי שעושה למען

הקהילה בלהבים, ומוטי הוא כזה, ואני רוצה לומר לך תודה רבה.

אנחנו נעשה תמונה.

גב' רונית ד. עייאש: יש לי מילה, מוטי אנחנו לא גדלנו באשל הנשיא. מוטי שקשוקה

עכשיו אנחנו מזהים, גידלת דור של ילדים, כל התרומה והעשייה-

מר נפתלי אדר: גידלת דור של ילדים עם ביצים.

גב' רונית ד. עייאש: הבן שלי מבחינתי אתה מותג.

גב' אורית אסרף: אני רו צה לנצל את ההזדמנות להגיד זה לא טריוויאלי בכלל,

אנחנו בשנים האחרונות קיבלנו חיבוק מכל האנשים שיושבים פה

5

בדרכים מאוד שונות מאלי שלא יושב פה בשולחן, וכל הקהילה

שהייתה מאחוריו, ואנחנו מאוד מאוד מעריכים ומודים לכם.

דובר: וממשיכים לגדל.

דוברת: חיבוק גדול מאיתנו.

מר יוסף ניסן: תודה רבה.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: שחקנית הנשמה הבאה שלנו , תושבת היישוב, אורי לובל על

תרומתה הגדולה בהפקת ערב המתגייסים . בלעדיה זה לא היה

קורה.

גב' ברוריה אליעז: אורי'לה העורכת דין.

גב' אורי לובל: שנייה ברשותכם, אני לא צ ריכה לקבל את התעודה הזאת, אני

עושה את זה באהבה, עשיתי את זה 10 שנים אני אשמח לעשות

את זה עוד 10 שנים. היו לי 3 דברים שהם היו הבייבי שלי

במועצה זה אחד מהם, ואני אוהבת לעשות את זה, והצעתי ליוסי

עזרה מתוך כוונה לעשות את זה, אני לא צריכה לא הוקרה ולא

הערכה ושו ם דבר, יש לי צוות מדהים עבודי בראש ובראשונה,

עידן ממחלקת נוער, כל צוות המתנ"ס, אבי שלנו, עשינו את זה

ביחד בכיף בשמחה כמו שעשינו את זה כל השנים, אתה באמת

צריך להכיר אותי עדיין, אני שמחה תמיד לראות אותך אבל...

מר יוסף ניסן: אני חייב לומר שהיא מקבלת את התע ודה הזאתי בביישנות

גדולה.

דובר: תחת מחאה.

מר יוסף ניסן: אני חייב לומר כן.

6

גב' ברוריה אליעז יוסי, אתה יודע למה היא נקראת אורי?

מר יוסף ניסן: למה?

גב' ברוריה אליעז: כי השמש, אימא שלה אמרה אורי לנו אורי.

גב' אורי לובל: ברוריה את זוכרת.

גב' ברוריה אליעז: לבן שלי קוראים אורי.

גב' אורי לובל: תודה רבה לכם.

מר יוסף ניסן: השלישית שהייתה אמורה לקבל תעודה זאת לירון אביגזר, אבל

לצערנו היא עברה איזו תאונה, הייתה מאושפזת שוחררה, היא

בסדר דיברתי איתה, אז אנחנו בישיבה הבאה.

גב' עדנה זטלאוי: רפואה שלמה.

גב' ברוריה אליעז: היא בסדר?

גב' עדנה זטלאוי: כן, היא שוחררה היא בבית, היא פשוט לא נראית טוב אז ויתרנו.

גב' ברוריה אליעז: היא הולכת?

גב' עדנה זטלאוי: ויתרנו לה, כן.

מר יוסף ניסן: טוב חברים-

לסעיף 2 - קידום מחלף נוסף ללהבים– אלי מימון – מהנדס החברה וראש תחום

תשתיות ופיתוח וחגית לוסטיג – מתכננת תב"ע "מבני תעשייה".

7

מר יוסף ניסן אנחנו נתחיל את הישיבה, אני אזמן את אנשי-

מר שלומי שטרית: כל ישיבה אני צריך להתעצבן, כל היום אני צוחק אני מגיע לפה-

גב' ברוריה אליעז: תלוי בך, תלוי בך.

מר שלומי שטרית: אני מגיע לפה אני מתעצבן.

גב' ברוריה אליעז: תלוי בך, לא תלוי בנו.

(מדברים יחד)

מר יוסף ניסן: טוב חברים-

גב' עדי זנד: קודם כל יש לנו סלב, אתם ראיתם את הסלב?

גב' ברוריה אליעז: מי זה?

גב' עדי זנד: אני לא דיברתי על הכתב בכנסת, אני דיברתי על מי שמאחורי

הכתב.

גב' עדנה זטלאוי: שלומי.

מר שלומי שטרית: אז רק אני רוצה לספר לכם-

גב' עדי זנד: ביום שפירקו את הממשלה.

מר שלומי שטרית: אני רוצה לספר לכם שבאותו יום, יום לפני אבל, אנחנו סגרנו

אמבולנס ליישוב.

גב' עדי זנד: זה חשוב.

מר שלומי שטרית: גם יוסי וכולנו ביחד ויהיה אמבולנס בקרוב.

8

מר יוסף ניסן טוב חברים, אנחנו נמצאים פה בישיבת מועצה-

מר שלומי שטרית: אני מתנגד לשרונים הזה, אני לא יכול לשבת פה שאני רואה את

שרונים-

גב' ברוריה אליעז: רגע, רגע.

מר שלומי שטרית: חברים, אני הסברתי-

דוברת: עוד לא התחילו.

מר שלומי שטרית: לא, לא, לא, אין לנו על מה.

מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי-

מר שלומי שטרית: יוסי, יוסי-

מר יוסף ניסן: שלומי אתה יכול לצאת.

מר שלומי שטרית: יוסי אני לא יוצא, אני לא יוצא, אני לא רוצה לצאת, תצא אתה.

מר יוסף ניסן: שלומי אתה-

מר שלומי שטרית: אתה רוצה לצאת תצא אתה. אל תגיד לי תצא.

מר יוסף ניסן: אתה אומר שאתה לא יכול לשבת פה.

מר שלומי שטרית: אין שכונת שרונים, לא תקום שכונת שרונים, לא תהיה שכונת

שרונים-

מר יוסף ניסן: שמענו לפרוטוקול הכול בסדר.

9

מר שלומי שטרית: לא, לא, זה לא הכול בסדר, זה לא עניין של בסדר, לא תהיה

שכונת שרונים. לא אתן לך שתהיה שכונת שרונים יוסי.

גב' ברוריה אליעז: לכן תהיה הצבעה, רגע בוא.

מר שלומי שטרית: לא תהיה שכונת שרונים. מישהו פה רוצה את שכונת שרונים

מחברי המועצה?

גב' ברוריה אליעז: בוא נמשיך, בוא נמשיך.

מר שלומי שטרית: אתה רוצה את שכונת שרונים-

מר נפתלי אדר: אבל זה לא הדיון היום.

מר יוסף ניסן: זה לא הדיון.

מר שלומי שטרית: אז מה זה?

מר נפתלי אדר: זה לא הדיון.

מר שלומי שטרית: אז תסבירו לי מה זה.

מר יוסף ניסן: אז אחרי שתבין תגיד מה דעתך, מה אתה אומר? תבין מה קורה

ואז תביע את דעתך.

מר שלומי שטרית: זה הכול שקרים. כל מה שאתה רואה פה זה שקרים יוסי. קודם

כל תדונו בהתנגדויות.

גב' ברוריה אליעז: איזה שקרים?

מר יוסף ניסן: שלומי-

מר שלומי שטרית: תדון ב-680 משפחות שחתמו פה התנגדויות י וסי. אני הסברתי

10

לכם שלא תהיה ישיבה, אני הסברתי לכם שאני מתפוצץ-

מר יוסף ניסן: שלומי.

מר שלומי שטרית: לא הקשבתם לי.

גב' ברוריה אליעז: עוד לא התחילה הישיבה, עוד לא התחילה הישיבה.

מר שלומי שטרית: לא תהיה שכונת שרונים, היישוב לא יהיה עיר, אתם חתמתם

על זה, כולכם הסכמתם על זה.

מר יוסף ניסן: שלומי הכול בסדר.

מר שלומי שטרית: אין שום סיבה. לא, לא, אל תעשה לי ככה, אני לא הילדים

שלך.

מר יוסף ניסן: אני לא מתעלם, שמענו.

מר שלומי שטרית: עזוב אותך משכונת שרונים.

מר יוסף ניסן: בסדר אין בעיה.

מר שלומי שטרית: לא באנו לפה לשכונת שרונים.

מר יוסף ניסן: שלומי, אני מנהל את הישיבה.

מר שלומי שטרית: אני עזבתי ישיבה חשובה מאוד-

מר יוסף ניסן: אבל שלומי אני מנהל את הישיבה-

מר שלומי שטרית: יוסי, יוסי-

מר יוסף ניסן: שמענו מה שאתה אומר, זה בסדר-

11

מר שלומי שטרית: תקשיב יוסי-

מר יוסף ניסן: בוא נתקדם.

גב' ברוריה אליעז: רגע, מה אתה רוצה שהוא יגיד לך עכשיו? מה אתה מצפה-

מר שלומי שטרית: מה אני רוצה שהוא יגיד-

גב' ברוריה אליעז: שהוא יענה עכשיו? תן לו להתחיל בישיבה.

מר יוסף ניסן: ברוריה זה בסדר, הוא אמר דברים לפרוטוקול-

גב' ברוריה אליעז: תן לו להתחיל.

מר יוסף ניסן: זה נרשם הכול בסדר, בואו נתקדם.

מר שלומי שטרית: לא, אני רוצה לשאול למה אתה רוצה שנראה את המצגת

הזו?

מר יוסף ניסן: אחרי שתראה-

מר שלומי שטרית: מה הסיבה? מה הסיבה שאתה רוצה שנראה את המצגת?

גב' ברוריה אליעז: כדי שתתעצבן-

מר נפתלי אדר: כדי שכל חברי המועצה ידעו את כל התמונה מהמסד עד

הסוף של הכול.

גב' ברוריה אליעז: ותתנגד, ותתנגד.

מר נפתלי אדר: מה רע בזה? יהודית אני בטוח לא בקיאה בפרטים-

12

מר יוסף ניסן נכון.

מר נפתלי אדר: בוא ניתן לה להיות בקיאה בפרטים, ברוריה גם לא, עפר לא,

למה לבטל את זה?

גב' ברוריה אליעז: רק אתה יודע, רק אתה.

מר נפתלי אדר: זה הסברים.

מר שלומי שטרית: אוקיי, אתה יודע מה שכנעת אותי.

מר יוסף ניסן: יפה.

מר שלומי שטרית: יאללה קדימה.

מר יוסף ניסן: חברים, ערב טוב לכולם, אני רוצה בכמה דקות לומר את

האני מאמין שלי, ומה היה פה קצת לפני, קצת רקע. בזמנו

כמו שאתם יודעים שכונת שרונית נבנית בימים האלה,

שווקו 680 יחידות-

מר שלומי שטרית: שרונית נבנית בימים האלה.

מר יוסף ניסן: שרונית נבנית כן.

מר שלומי שטרית: שרונית.

מר יוסף ניסן: עוד לא יבשה ה דיו והוגשה בקשה לקדם שכונה חדשה,

בקדנציה הקודמת שאני הייתי חבר מועצה. כשהבנו את זה,

כשהבנו שהולכת לקום עוד שכונה, אני מיד פרסמתי את זה

בפייסבוק לכולם, לכל התושבים, מהתגובות הבנו שאף אחד

לא רוצה את השכונה הזאת, לא רוצים לא זה ולא זה,

התשתיות לא מתאימות, מכל הסיבות שיש בעולם. אני

אישית התנגדתי בישיבה הזו להפקדת השכונה, אני

13

התנגדתי. אבל בסופו של דבר ההחלטה הזאתי עברה פה

ברוב, ברוב של חברי המועצה, וכרגע אנחנו נמצאים

בתהליך, כרגע אנחנו נמצאים בתהליך. אי אפשר לעצור את

התהליך הזה. אני אצ יג לכם צד אחד, אתם בסופו של דבר

תקבלו את ההחלטה, יתקיים פה דיון. מה שאנחנו רוצים

היום, זה לקבל החלטה, אגב קיבלנו מכתב מרמ"י וזה מופיע

אצלכם בחומרים, לפני שנה נשלח מכתב למועצה, לפני שנה-

בשנה הקודמת שמבקשים בגלל שהוועדה לא דנה

בהתנגדויות להעביר את זה לוועד ה המחוזית, אנחנו קיבלנו

החלטה לדחות את זה לאחר הבחירות, את כל הדיונים

בהתנגדויות, וכרגע אנחנו צריכים לקיים את התהליך, אין

מנוס מלקיים את התהליך, התהליך הזה הוא תקין הוא

נכון. אגב כל אלטרנטיבה אחרת מרעה את מצבנו, מכיוון

שאנחנו כוועדה מקומית צריכים לקחת את ה שליטה אלינו,

אחרת זה יעבור לוועדה המחוזית ואין לנו שליטה ואין לנו

say ואין לנו כלום

מר שלומי שטרית: לא, אתה רק צריך להגיד תדייק, שאם אתה כראש מועצה לא

רוצה שתקום השכונה הזאת, ולא תשתף פעולה לא יהיה את

כל זה-

מר יוסף ניסן: חכה.

מר שלומי שטרית: אבל אתה משתף פעולה.

מר יוסף ניסן: אני לא אמרתי שאני נגד, אני לא אמרתי שאני נגד.

מר שלומי שטרית: ואם אנחנו מגישים את ההתנגדויות-

מר יוסף ניסן: אבל שלומי-

מר שלומי שטרית: ואתה כמובן מקבל את ההתנגדויות, אז זהו אז אין שכונה,

14

אז תקבל את ההתנגדויות האלה ונגמרהסיפור.

מר יוסף ניסן: שלומי אבל אתה מפריע לי כרגע, אני מדבר רגע.

מר שלומי שטרית: לא, תדייק בדברים, תקבל את ההתנגדויות שהתושבים ידעו

ואז אין שכונה.

מר יוסף ניסן: זה לא הישיבה שלומי.

מר נפתלי אדר: זה לא הישיבה של ההתנגדויות עכשיו. שלומי נשמה תן

לאנשים-

מר שלומי שטרית: פה זה מתחיל מדרון חלקלק ותכף נגיע לכביש ותכף נגיע

ואז.

מר כפיר מימון: אולי תעשו סדר ונחליט מי מנהל את הישיבה?

מר שלומי שטרית: אתה לא נאה לך תצא החוצה.

מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי-

מר שלומי שטרית: אתה גם חתמת, גם חתמת על התנגדות.

מר יוסף ניסן: שלומי בוא נכבד את האנשים, שלומי באמת אתה מקדים את

המאוחר.

מר שלומי שטרית: כי אני אמרתי לכם לא לקיים את הישיבה הזאת-

מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי-

מר שלומי שטרית: ואתה קיימת אותה למרות שאני אמרתי לכם ששרונים לא

תקום-

15

מר יוסף ניסן שלומי אבל אתה מפריע לי.

מר שלומי שטרית: ואתה הולך בראש.

מר יוסף ניסן: אתה מפריע לי.

גב' ברוריה אליעז: נכון שהסכמת עם נפתלי שאנחנו לא יודעים במה מדובר,

ואתה נותן להשמיע? אז קודם תיתן להשמיע ובסוף תשמיע

אתה.

מר יוסף ניסן: ואללה אין כמו ברוריה, תאמין לי, אין כמו האישה הזאת.

דובר: אדוני ראש המועצה לשם כך... נשים יותר חכמו ת מאיתנו זה

בטוח.

מר יוסף ניסן: אנחנו צריכים לזכור שזו חטיבת הקרקע האחרונה שיש ללהבים

עבור בנה ביתך, זאת נקודה שאנחנו צריכים לזכור אותה. וכרגע

כמו שאמרתי יש תהליך, אנחנו נקבל היום החלט ה, אנחנו לא

צריכים לקבל החלטה, כי זה חלק מהנוהל התקין, שבסופו של

דבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שזאת תהיה המליאה, תדון

בהתנגדויות, זאת המהות. אני הזמנתי חברים יקרים אני רוצה

שכל אחד יציג את עצמו, ואני רוצה שהם יאמרו את דבריהם

היום.

גב' עדי זנד: יוסי, לא מקיימים היום דיון רק באים לשמוע.

מר נפתלי אדר: אין הצבעה.

גב' עדי זנד: אין הצבעה, אני רוצה שיהיה כתוב לפרוטוקול-

מר נפתלי אדר: אין הצבעה.

מר יוסף ניסן: אין הצבעה, זה ברור.

16

מר נפתלי אדר: לא מצביעים על כלום.

מר יוסף ניסן: קדימה, חגית ממהרת אז אנחנו נתחיל עם חגית, חגית תציג את

עצמה ותאמר את דבריה.

אדר' חגית לוסטיג: דבר ראשון אני מבקשת... מצגת מאוד קצרה, אני מבקשת שלא

תפסיקו אותי באמצע, זה לא ייקח יותר מ -5 דקות. קוראים לי

חגית לוסטיג אני אדריכלית בהכשרתי, הייתי אדריכלית מחוז של

מינהל מקרקעי יש ראל, הייתי בעברי מהנדסת עיר, אני כבר לא

צעירה ואני יודעת דבר או שתיים על תהליכים-

מר שלומי שטרית: בגלל זה אני לא מסכים איתך.

אדר' חגית לוסטיג: אוקיי. אני אעשה לכם את המצגת הזאת מאוד במהירות, אני

אדגיש את הנושאים התכנונים של שכונת שרונים, אני אדגיש

כמה מילים לתהליך ואיך אפשר לעצור תהליך תכנוני כזה ואם

אפשר לעצור אותו, בגלל שהצגתי את הרזומה שלי אתם מבינים

שאני יודעת איך עושים את זה. ואני גם אדבר על סוגית התנאים

לאישור התוכנית או לדחייתה. זה הצוות שלנו, מפה התחיל כל

הסיפור. בשנת 2008 אושרה תכנית המתאר של ל הבים, ותוכנית

המתאר של להבים סימנה את שני תאי השטח של 248 דונם ו-329

דונם למגורים, ברגע הזה הרכבת הזאת יצאה לדרך. ברגע

שהמועצה המקומית להבים הסכימה לתוכנית המתאר ואישרה

אותה, ברגע הזה התוכנית יצאה לדרך.

גב' רונית ד. עייאש: ויוסי היה חבר מועצה שאישר-

מר אלי מימון: לא, לא, לא, זה הרבה לפני.

אדר' חגית לוסטיג: נכון-

מר אלי מימון: זה הרבה לפני-

17

גב' רונית ד. עייאש: יוסי היה 2008 .

אדר' חגית לוסטיג אבל נכון ביקשתי-

גב' רונית ד. עייאש: אמרתי 2008 לא ראש מועצה

מר אלי מימון: מה זה קשור בכלל.

מר נפתלי אדר: אבל זה לא רלוונטי.

(מדברים יחד)

דוברת: רונית, רונית, בואי ניתן להם אחרת אנחנו עד מחר לא נסיים את

ה-

אדר' חגית לוסטיג: התוכנית הזאת אושרה ב -2008. אנחנו התחלנו לתכנן את

התוכנית הזאת שהיא בעצם מפרטת את תכנית המתאר, אנחנו לא

המצאנו את זה. הדבר ה ראשון שהסתכלנו זה באמת הוואדי

המקסים הזה, זה צילום מאפריל אז הוא מאוד מחמיא לו,

ואמרנו הדבר הכי חשוב בשכונה הזאת, אחת ההזדמנויות של

השכונה זה תכנון הוואדי שרוחבו משהו כמו 170 מ"ר, ואנחנו

התחלנו את התכנון בטיילת חווייתית שעוברת לאורך הוואדי

הזה, שממנה מתחבר ים ציר אחד לכיוון תחנת הרכבת, והתכוונו

לעשות איזה ציר של גשר עילי כזה, כמו שיש לנו בכמה מקומות

כבר בארץ, יש לנו איזה מצפור והדרכים הראשיות שמתחברות

ללהבים הם 3, בחלק הצפוני אנחנו רואים את התוכנית שנמצאת

כרגע בבנייה, וברגע הראשון שדיברנו על התנועה המוטורית של

השכונה, התחלנו לדבר על חיבור נוסף לכביש 40, מפני... התנועה

לא הראו שצריך חיבור כזה, אבל ראש המועצה אמר אני לא

אאשר את השכונה הזאת ללא חיבור... לכביש 40 .

מר שלומי שטרית: אבל לא, תדגישי שמשרד התחבורה-

18

מר יוסף ניסן שלומי, שלומי אל תפריע.

מר שלומי שטרית: ...

מר אלי מימון: התשובה היא לא נכון, כי במסגרת-

מר יוסף ניסן: שלומי אל תפריע.

מר אלי מימון: במסגרת הסיכומים-

מר שלומי שטרית: כן נכון.

מר אלי מימון: התשובה היא לא נכון, כי במסגרת הסיכומים-

מר שלומי שטרית: אין דבר כזה...-

מר אלי מימון: התשובה היא לא נכון. התשובה היא לא נכון, התשובה היא לא

נכון. כי במסגרת הסיכומים, התשובה היא לא נכון.

מר שלומי שטרית: יש לך אישור...

מר אלי מימון: אם תיתן לי להשלים את המשפט אני אומר לך-

מר שלומי שטרית: ... תמציא לנו אישור כבר שבוע ימים-

מר אלי מימון: אם תיתן לי להשלים את המשפט-

מר שלומי שטרית: תוך שבוע... אישור שמשרד התחבורה מאשר לנו-

מר אלי מימון: אם אתה תיתן לי להשלים את המשפט, אתה תשמע את הדברים

כהווייתם. לא באתי לשקר לך, לא באתי למכור לך לוקשים.

התשובה היא לא נכון. יש הסכמה בין ראש המועצה הקודם

19

למנכ"ל משרד התחבורה ברמה שלצורך העניין הם נותנים רוח

גבית לקידום חיבור דרומי, יתירה מכך במסגרת הדיונים

המוקדמים שהיו בין ראש המועצה הקודם לבין רשות מקרקעי

ישראל, גם שמו לעניין הזה תווית כספית של עשרות מיליונים על

מנת לקדם את התכנון ואת הביצוע על דעת נתיבי ישראל ועל דעת

הכול. מה שאתה אומר עכשיו הוא לא תלוש מהמציאות, הוא

לצורך העניין כתוצאה מההתמהמהות של מועצת להבים והוועדה

באישור התוכנית, שכבר יש לה דרך חיים משלה, נוצרו 2 דברים

ותזכור את מה שאני אומר לך, מחלף להבים כתוצאה מהעניין,

לא אומר לך את זה בצורה רשמ ית או לא רשמית, עלול עוד

להתעכב כתוצאה מהדברים של כל מיני מחשבות אחרות של

משרד התחבורה, ולכן בקטע הזה לפני שאתה אומר ואתה רוצה

לזרוק את התוכנית הזאת לפח, אני לא יודע יכול להיות שבסוף

התוכנית תיזרק לפח, זה בטח לא בידיי, אני בניגוד למה שאתה

אומר חושב אחרת, אני חושב שכן התוכנית תצא לפועל, אני אומר

לך שלצורך העניין תקום התוכנית או לא תקום התוכנית, דבר

אחד היא בטוח תעשה, היא תשנה את המשטר של התנועה החל

ממחלף להבים, שהיה אמור לצאת לביצוע עוד לפני כמה שנים,

ומשום מה מתמהמה הוא נמצא במכרז כזה או אחר, ולא רק זה

הוא יכפה עליכם איזה שהוא משהו שאני לא בטוח שאתם

אוהבים אותו בדמות חיבור צפוני, וזה מה שאתה מדבר על

ממשק, רגע אני מבקש לא להפריע לי באמצע, וזה מה שאתה

אומר מפי מי שדיברתי ישי טלאור או אחרים או ישי טלמון-

מר יוסף ניסן: טלאור לא טלמון.

מר אלי מימון: טלאור אבל לא משנה או קובי או כל האחרים, שהמחשבות שלהם

הם בניגוד להסכמות עם המנכ"ל, הם בניגוד לרצון מועצת להבים

ובניגוד גם כן למה שאתה צריך כתושב להבים מהטעם הפשוט, כי

תרצה או לא תרצה פעם אחת אם לא תילחם בתוכנית הזו אז אני

לא יודע, יש לה חיים משלה, יכול להיות שיחליט ו לקחת ולזרוק

אותה בפח, יכול להיות שיחליטו לדון לא באמצעות ועדה מקומית

להבים שיש לה סמכויות מאוד מאוד מיוחדות בלהבים, ואז

20

ייווצר מצב שאתה כמועצת להבים, אולי זה לא מעניין אותך

כתושב או כחבר מועצה, תאבד את עיקר הכוח שלך ברמה

סטטוטורית בדברים מאוד מאוד ייחודי ים, התוכנית תמשיך או

שתדחה או שתתקבל אם לא אצלכם אז יש ועדה מחוזית, אם לא

ועדה מחוזית אז ועדה מחוזית מורחבת, אם לא ועדה מחוזית

מורחבת ועדה ארצית. רשות מקרקעי ישראל הלכה והולכת יד

ביד עם המועצה... כולל ראש המועצה הנוכחי, ולצורך העניין מ-2

טעמים אמרה חגית בת חילת דבריה, זה היה משפט ארוך אני

יודע, עוד רגע אפסיק ואחזיר את השרביט אליך או אל חגית,

אמרה חגית בתחילת הדרך התוכנית הזאת התוכנית המתארית

קיבלה תוקף. אז יכול להיות שאתה לא תדון בה, יכול להיות

שהילדים שלך בבוא העת ירצו לדון בה בצורה כזו או אחרת. אבל

מה יכול לקרות? לצורך העניין כל הקטע המתארי התחיל לא

בשנת 2008 כשאושרה התוכנית המתארית, היא אושרה עשור לפני

שלצורך העניין לקחנו בלי לפגוע באף אחד את הבדואים שישבו

בשכונות שאתה גר בהם והעברנו אותם לשם, וזה היה הגבול

המתארי שקבע את להבים והם נמצאים למטה בקצה הוואדי. מה

רוצה לומר לך? רוצה לומר לך שאם תדחו את התוכנית אחד

ירוויח, לא אתה כתושב להבים, המדינה תרוויח. כי התוכנית

הבאה שתהיה תעבור למחוזית, או שהיא תאמץ אותה או שהיא

תדחה אותה, או שהיא תאמץ אותה בשינויים ברמה שלא יהיו

יותר צמודי קרקע, כי פה זה בניגוד לכל מה שקו רה במוסדות

התכנון, יהיו פה דברים אחרים, אולי דירה-

(מדברים יחד)

מר אלי מימון: אני לא עושה טובה אני באתי לתת פה לצורך העניין מידע.

גב' רונית ד. עייאש: אתה סותר-

מר אלי מימון: התוכנית המתארית... מגורים-

גב' רונית ד. עייאש: תכנית מתאר היא... נקודה.

21

מר אלי מימון מגורים.

גב' רונית ד. עייאש: 3 או 2 דו

מר אלי מימון: לא, לא, מעבר לתוכנית, לא נכון, לא נכון.

(מדברים יחד)

מר אלי מימון: יש תכנית מתארית שמדברת על מגורים, התוכנית המתארית

מדברת על הייעוד. לגבי מה שאת מדברת לא שזה תלוש

מהמציאות. הנושא של הצפיפויות והדברים האחרים-

אדר' חגית לוסטיג: אני אדבר על זה.

גב' רונית ד. עייאש: אני היחידה שיש לי ותק-

מר אלי מימון: לגבי הצפיפויות והדברים האחרים את תכף תשמעי את זה...

מר יוסף ניסן: חברים בואו-

גב' ברוריה אליעז: ... מה שנקרא חיבור-

מר נפתלי אדר: ברוריה, בואי לא נפתח דיון רגע, ברוריה תעצרי את השאלה תדחי

אותה לאחר כך.

מר יוסף ניסן: בואו ניתן לחגית.

אדר' חגית לוסטיג: דרכים משניות, התוכנית נותנת 5 אצבעות לפארק, אצבעות

ירוקות כאלה. אנחנו מכניסים את היער ממזרח ללהבים לתוך

התוכנית, ככה זה נראה על השטח, זה הוואדי, הדרכים הראשיות,

האצבעות הירוקות, הדרכים המשניות, ואלה 2 האלטרנטיבות של

חיבור לכביש 40. היו האלטרנטיבה הדרומית ואלטרנטיבה

22

צפונית

גב' רונית ד. עייאש: אף פעם לא הוצגה הצפונית.

אדר' חגית לוסטיג: אנחנו לא אוהבים את האלטרנטיבה הצפונית מפני-

מר אלי מימון: את צודקת סליחה חגית, את צודקת. האלטרנטיבה הצפונית

מדברת על חיבור של אזור התעשייה מתחת למסילת הרכבת

בחלק הצפוני, מה עוד שיש לה תוקף סטטוטורי בזכות התוכנית

של אזור התעשייה שנמצא פה למעלה. זאת הייתה המחשבה

הראשונית ובמסגרת ההתדיינויות על התוכנית אלי לוי הפעיל את

כל כובד משקלו להוריד את זה מהפרק, ולכן יש את הסיכומים

מה שאמרתי לכם לגבי מה שאמר, אמרתי לגבי הסיכומים שהיו

חלקם הם כתובים גם מול רשות מקרקעי ישראל וגם מול מנכ"ל

נתיבי ישראל. אלא מה? כמו שאמרתי קודם התוכנית השתהתה

לא דנו בהתנגדויות, א ם היו דנים בהתנגדויות יכול להיות שהיא

הייתה מתנהלת בצורה אחרת. ועכשיו תוך כדי מה קרה, כשאנחנו

דיברנו על תכנית היה חיבור בחלק הצפוני שהגיע עד מסילת

הרכבת בתוך להבים, אבל ממסילת הרכבת לכיוון מערב הוא לא

היה סטטוטורי. אם תסתכלו על תכנית המתאר של להבים

הראשונית, אתם תראו שבתוכנית המתאר הראשונית יש חיבור

כמעט עד מסילת הרכבת, יש שמה כביש שהוא חי. ואז במסגרת

המחשבות של המועצה, וזה מה שהצגנו בפניכם כשבחנו את

התוכנית אמרו: זה לא בא בחשבון, למה זה לא בא בחשבון? משני

טעמים, אחד זה יותר מעמיס, זה לא נותן פתרון נוסף, אל א

מעמיס את כביש 40 בחלק הצפוני. דבר שני רוצים לתת רגל

נוספת לדברים האחרים. אמרה חגית במשפט אחד את העניין

התנועתי, והעניין התנועתי שמתבסס על משרד התחבורה וצריך

להמשיך באותה נקודה שהפסיקו את הדברים האלה, זה הנושא

שלצורך העניין לכאורה... תנועה שלהבים לא מצליח ות חיבור

נוסף, אלא מה ישנם מסקנות שנמצאות גם במועצה לא רק אצלי

לגבי... הישיבות, ולכן זה מה שאמרנו והסברנו במסגרת התוכנית

שחגית ממשיכה לפרט אותה. יתירה מכך, יש גם תנאי בתקנון

23

שמדבר על החיבור הזה

מר יוסף ניסן: אלי בוא נשחרר את חגית.

אדר' חגית לוסטיג: פה אנחנו רואים את החיבור שאנחנו הראנו למשרד התחבורה,

כלומר פניות ימניות מבאר שבע, פניות שמאליות לכיוון באר שבע,

אנחנו לא אהבנו את החיבור הצפוני, מפני שהוא גם מעמיס את

כל הדרך, דרך להבים יעביר את כל התנועה של המשאיות לתוך

היישוב. חמשת השכונות, ככה זה נראה בתכ נון מפורט, הטיילת,

5 אצבעות ירוקות, והחיבור ליער. מבני הציבור נמצאים לאורך

הכביש הראשי שמתחבר ללהבים, ועכשיו בואו נדבר על צפיפויות.

מה כתוב בתוכנית המתאר? בתוכנית המתאר כתוב חצי

מהתוכנית תהיה לפחות בצפיפות של 4 יחידות לדונם-

גב' עדי זנד: לפחות?

אדר' חגית לוסטיג: לפחות, ו -3 יחידות בסך הכול. זאת אומרת אני הייתי חייבת

לחשוב איך אני שומרת על הצביון של להבים עם כאלה צפיפויות,

זה נורא. זאת אומרת 4 יחידות לדונם זה ממש צפוף, זה פרדס

חנה זה לא להבים. ואז חשבנו על רעיון, אני חושבת שזה רעיון

מבריק. בין כה וכה אנשי להבים חלק גדול מהם-

מר שלומי שטרית: אני לא רוצה, לא מעונין לשמוע לא יחידות דיור-

מר נפתלי אדר: שלומי, שלומי, התוכנית הזאת יותר חזקה.

גב' עדנה זטלאוי: אפילו לא נתנו לה את ה-5 דקות

אדר' חגית לוסטיג: חלק גדול מאנשי להבים-

מר שלומי שטרית: יושבים פה חברים ממבני תעשייה בעלי אינטרס כספי-

מר אלי מימון: ממש לא, ממש לא.

24

מר שלומי שטרית: זה פה אינטרס כספי-

מר אלי מימון: ממש לא, ממש לא.

מר שלומי שטרית: היא מהנדסת ממבנה תעשייה בכלל, הם באים לפה לקבל כסף,

להכין את האישור לקבל כסף.

גב' ברוריה אליעז: אז אנחנו נגיד לא, אם נרצה להגיד לא.

מר שלומי שטרית: ממה הם מתלהבים כל כך.

גב' ברוריה אליעז: אם נרצה להגיד לא, נגיד אחר כך לא.

מר שלומי שטרית: אין מקום-

מר יוסף ניסן: שלומי, שלומי, בוא נסיים את הישיבה.

דובר: מי שלא מתאים לו שיצא, מה זה?

מר יוסף ניסן: אנשים ממהרים.

אדר' חגית לוסטיג: בכל אופן הרעיון היה לאפשר את מה שקיים היום בפועל. אנשים

מפצלים את הדירות שלהם, משכירים לסטודנט, נותנים לבן

שלהם לגור, לאימא שלהם. אמרנו אנחנו ניצור את ה-4 יחידות על

דונם באמצעות אפשרות לפצל את יחידת האם. זאת אומרת אחד

יזכה במגרש, אם הוא ירצה הוא יוכל לבנות שם 2 יחידות אחת

קטנה ואחת גדולה, הוא ירצה לבנות יחידה אחת זה גם בסדר.

והרעיון הזה-

מר אלי מימון: יחידה קטנה עד 70 מ"ר

גב' ברוריה אליעז: כמה?

25

אדר' חגית לוסטיג עד 75 מ"ר

גב' עדי זנד: זה כמו בית עם יחידת דיור.

גב' רונית ד. עייאש: יחידת דיור.

מר שלומי שטרית: דו משפחתי, דו משפחתי.

אדר' חגית לוסטיג: בחלק המזרחי של השכונה השיפועים הם מאוד קשים, ואז מה

שעשינו אפשרנו בתוך המרתף-

מר אלי מימון: תסתכלו על החלק למעלה של השקף.

אדר' חגית לוסטיג: אתם רואים את היחידות הצהובות-

מר נפתלי אדר: קוביות הצהובות.

אדר' חגית לוסטיג: קוביות הצהובות, שם אנשים יוכלו לבנות אם הם ירצו עוד יחידה

נוספת לבן משפחה, לא 2 אנשים יזכו במגרש אלא איש אחד, ואם

הוא ירצה-

גב' ברוריה אליעז: לנצל את הטופוגרפיה המדרונית.

אדר' חגית לוסטיג: יפה. אם הבנו את זה, אז אפשר להמשיך. התנאים לביצוע

השכונה. תנאי לביצוע, יחידה 336 זה הרחבת מכון השפכים

ותנאי להיתר ליחידה 650 זה חיבור לכביש 40. עכשיו אני רוצה

להגיד עוד 2 משפטים על הנושא הסטטוטורי. אתם כוועדת

התנגדויות יש לכם אפשרות-

דובר: לא, פה זה מועצה.

אדר' חגית לוסטיג: אני יודעת.

26

מר יוסף ניסן דרך אגב צריך חיבור דרומי.

אדר' חגית לוסטיג: חיבור דרומי כן, נכון. כוועדת תכנון ובנייה אתם סובר יינים

לעצור את התוכנית ולהגיד: אנחנו מקבלים את כל ה -680

התנגדויות, שקראתי את כולם, אנחנו מקבלים ואנחנו דוחים את

התוכנית. ואז יש 2 אפשרויות, האפשרות הראשונה המינהל שהוא

היה יוזם התוכנית יגיד: אוקיי, הם לא רוצים עכשיו אולי הם

ירצו מחרתיים, אנחנו שותקים. האפשרות השנייה המינהל יערער

על התוכנית, אני אמרתי לראש המועצה שהתוכנית הזאת זה כמו

הריון... קשה לעצור אות ה. אז אם המינהל לא יוותר, אז הוא

ייקח את התוכנית יעביר אותה לוועדה המחוזית, ואז יכולים

לקרות 2 דברים. הוועדה המחוזית תאשר אותה כמו שהיא

האפשרות השנייה היא הוועדה המחוזית תאשר אותה עם ציפוף

נוסף ללא חיבור של כביש 40. האפשרות השלישית היא שהוועדה

המחוזית לא תאשר אותה, ואז המינהל יכול לקחת את זה

למועצה הארצית. במצוקה שישנה היום, בהיסטריה שיש היום

במדינה על תוספת של יחידות דיור, יהיה קשה מאוד לעצור את

ה-800 יחידות דיור האלה, ומה שאני אומרת אתם תנהגו

בחוכמה, אם תסחטו את המינהל עד הסוף באמצעות התוכנית

הזאת, אני אומרת לכם את זה ישר בתור אדריכלית-

מר אלי מימון: לא לפני כן, אם התהליך יהיה ביד יכם ואתם תנהלו אותו איך

שאתם רוצים, רגע אני אומר משפט-

מר שלומי שטרית: תסיימו כבר, תסיימו נו, תסיימו.

מר אלי מימון: כשראש המועצה יגיד לי לך אני אלך, אני לא-

מר שלומי שטרית: אוקיי, תסיימו.

מר אלי מימון: אתם לצורך העניין יכולים לשמור דבר נוסף, וזה את השליטה

שלכם בתהליך התכנוני של התוכנית וההתקדמות שלה. נכון

27

שבדרך כלל רשות מקרקעי ישראל לא יוצאת נגד מועצות, ולא

תשווק אם תהיה התנגדות של ראש המועצה, בשביל לא לעשות

חיכוכים של ה היתרים, זאת האמת. מצד שני יש ליישוב כמה

דברים שהוא צריך להשלים גם באמצעות התוכנית הזאת, כמו

למשל מאגר קולחין, כמו למשל כל מיני דברים שהם מטלות שהם

השלמה לתוכניות הקודמות של להבים. אני גמרתי את הדברים,

אני סיימתי אדוני, למרות שאני-

עו"ד קרין כהן: התוכנית הזו היא רק למגורים חגית?

אדר' חגית לוסטיג: סליחה?

עו"ד קרין כהן: היא רק למגורים?

אדר' חגית לוסטיג: רק מגורים ומבני ציבור זהו.

גב' רונית ד. עייאש: יש לי שאלה, לשיטתכם אני מקשיבה... לשיטתכם ההמלצה בין

השורות: חבר'ה תמשיכו בדיון הפנימי בהתנגדויות, יי קח חודש

ייקח שנה, אין לי מושג תסדרו לנו את האוזן, מבחינתי לא דנתי

אף פעם בהתנגדויות אני לא יודעת כמה זמן זה לוקח. דנו

בהתנגדויות, שמתם פה תנאים זה טוב. האם אחד מהתנאים יכול

להיות לא משווקים אלא בעוד 10 שנים

אדר' חגית לוסטיג: 10 אני לא יודעת

גב' רונית ד. עייאש: את יודעת, אני רוצה תנאי שלישי-

אדר' חגית לוסטיג: אני ישבתי בהרבה דיונים בהתנגדויות-

מר שלומי שטרית: הם חברה פרטית, את לא מבינה, הם חברה פרטית, מה את

שואלת חברה פרטית? הם יש להם אינטרס שמחר בבוקר זה

ייצא-

28

מר יוסף ניסן אני אענה לך.

מר שלומי שטרית: שיעשו חיבור שיעשו הכול, זה האינטרס שלהם.

גב' רונית ד. עייאש: שלומי 3 פעמים-

מר יוסף ניסן: שמענו את זה כבר שלומי.

מר שלומי שטרית: מה יגידו לך? זה האינטרס שלהם.

גב' רונית ד. עייאש: שלומי אני הבנתי, תאמין לי.

מר כפיר מימון: רונית שאלתי את השאלה שלך גורם בכיר במינהל והוא אמר כזה

דבר: מי שמשווק את המגרשים זה מינהל מקרקעי ישראל.

גב' רונית ד. עייאש: ברור, ברור.

מר כפיר מימון: אבל לא קרה עד היום פעם אחת שבניגוד לדעתו של ראש מועצה,

המינהל שיווק מגרשים. פעם אחת למרות שיש לו את הסמכות.

גב' רונית ד. עייאש: זה גם אני יודעת.

מר כפיר מימון: פעם אחת זה לא קרה. אז אמרתי רק רגע, ואני שואל את אותו

גורם אז אם אנחנו מפקידים את התוכנית ומחליטים-

מר אלי מימון: ... ההפקדה.

גב' רונית ד. עייאש: הפקדנו כבר, אנחנו אחרי זה.

מר כפיר מימון: אבל מחליטים-

גב' רונית ד. עייאש: דנים בהתנגדויות.

29

מר כפיר מימון: אבל לא משווקים, אז זה בינתיים רק מחסנים.

מר נפתלי אדר: אבל זה גם אין לזה תוקף זמן אין סופי, שיהיה ברור. אין לך פה

תוקף זמן כמה שאתה רוצה.

מר שלומי שטרית: מה זאת אומרת?

מר נפתלי אדר: יכולים לבוא לך מעל הראש, אבל זה באמת לא לדיון הזה.

עו"ד קרין כהן: ממה שאני מבינה חלף כבר מועד להגשת התנגדויות.

גב' עדנה זטלאוי: לא, ההתנגדויות הוגשו כבר, לא דנו בהם.

עו"ד קרין כהן: לא דנו...

מר נפתלי אדר: אבל את חייבת לזמן אחד אחד.

מר יוסף ניסן: חברים, יש פה למישהו עוד משהו להוסיף? סיימתם?

מר שלומי שטרית: אם נבחן להפוך את להבים לעיר או לא.

מר כפיר מימון: כן, יש לי שאלה-

מר אלי מימון: אני רוצה לומר לכם משהו אחד שאמרתי קודם, משפט אחד

שהופרעתי ולא השלמתי. אחד מהדברים שתוכניות כאלה עושות,

הם בדרך כלל נותנים שדרוג לשכונות הקיימות ברמה של דברים

שהם מקבלים מעבר למה שאפשר להוציא על פי חוקי העזר

הרגילים, כלומר ישנם תשתיות כמו למשל איזה שהוא מאגר

שאמור להיות מאגר קולחין שאמור לשרת את הדברים האלה,

שלהערכתי אם התוכנית הזאת לא תקרום עור וגידים או תדחה

לעוד 5 או 10 שנים, קרוב לוודאי שהמאגר הזה לא יקום

ממקורות עלויות הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל, אלא אם כן

המועצה תאגום לדברים האלה מקורות אחרים, זה דבר ראשון.

30

דבר שני, כל מה שקשור לנחל עלקתברמת הפיתוח שלו אולי אתם

אוהבים אותו כנוף מדברי ולא נוף ברמה הזאת, לא יהיה. דבר

שלישי, במסגרת היום חוקי רשות מקרקעי ישראל ושיווק יחידות

דיור, יש לו כל מיני דברים של ישן מול חדש, כל מיני הכנסות

נוספות שאמורות להיכנס לשווק את הדברים האלה. דבר רביעי

ובזה אני אסיים, כי אחרת אני יכול להמשיך את זה עוד מעבר

לזה, הנושא וזה לב ליבה של התוכנית הזאת , קרוב לוודאי שאם

התוכנית תדחה אין סיכוי שתראו ספק, סיכוי של חיבור לכיוון

הדרומי, חיבור נוסף... כלומר באותו רגע כשאתם מקבלים

החלטה, לא אתם, במסגרת ההתנגדויות לדחות את התוכנית

ולכאורה התהליך נעצר, אז בוודאי שכל החלומות לחבר את

להבים לחיבור נוסף מעבר לחיבור הצפוני, יהיה רחוק מ-

דובר: דרומי.

גב' עדי זנד: לא, מעבר לצפוני להוסיף-

מר אלי מימון: לא, מעבר לחיבור הצפוני יהיה רחוק ממימוש, אולי במסגרת זה

שיעשו את החיבור הצפוני הנוסף, יכניסו את משאיות... ליישוב

תרגישו יותר נוח, אבל זה באמת החלטה שלכם ולא שלי.

מר יוסף ניסן: אוקיי, תודה רבה לכם.

מר אלי מימון: תודה רבה לכם, חודש טוב לכולם.

מר שלומי שטרית: אני אומר לכם חבל לכם על הזמן, חברים אנחנו חברים אבל חבל

על הזמן, אנחנו לא רוצים להפוך לעיר.

דובר: זה רק מקדם את להבים.

מר שלומי שטרית: גם ככה היום וי לה בלהבים עולה 2 מיליון₪, לאן אתם רוצים

להוריד אותנו? תגמרו את המחלף, תעשו קודם כל תשתיות,

תגמרו הכול אחרי זה תבואו נדבר, לפני כן-

31

לסעיף 3 - עידן הנגב– היכרות והצגת הפעילות למליאה – מר משה פאול.

מר יוסף ניסן: טוב חברים, בואו נתקדם. יש לנו פה עוד אורחים חשובים. נטע לי

ומשה פאול. אני מציע שתצטרפו אלינו לשולחן. משה פאול הוא

מנכ"ל עידן הנגב נטע לי רו"ח.

מר משה פאול: לא רו"ח, מנהלת הכספים של עידן הנגב.

מר יוסף ניסן: היא יותר מרו"ח.

מר משה פאול: וגזברית המועצה האזורית בני שמעון.

מר יוסף ניסן: משה, רשות הדיבור אליך.

מר משה פאול: טוב, תודה שהזמנתם אותי. התבקשתי לתת איזה שהיא סקירה

על עידן הנגב, אני בעיקר אתרכז על עידן הנגב של היום, ולא על

עידן הנגב שהתחיל ב-1999 במאבקים, ב-2002 בחתימת הסכמים

ב-2006 בגמר תכניות תב"ע וב -2012 בדשדושים בהתחלת הקמה

ובעצם היום עם 40 מפעלים שנמצאים בבנייה 7 מפעלים כבר

פועלים ומשלמים ארנונה, נקודת הזמן שמפעל מתחיל לשלם זה

אומר שהוא מתחיל לעבוד כך או אחרת. עידן הנגב היא תכנית

משותפת של 3 רשויות רהט, בני שמעון ולהבים. עידן חדש ביחסי

שכנים במדינת ישראל, לומדים את עידן הנגב היום בכל קורס

באוניברסיטה שעוסק בתכנון ערים, בכל מערכות יחסים שבין

רשויות, בכל נושא הקמת האשכולות שזה דבר שצמח מלמטה, או

אפילו בשדרות רוטשילד ב -2011 שחשבו שצדק חלוקתי מתחיל

שם, צדק חלוקתי התחיל הרבה מאוד שנים קודם, כאשר בבני

שמעון זיהו את ההזדמנות לעשות משהו אחר וחדש, ולא לריב על

הקרקע, ובעצם לעקר את הסיבה של מריבות על הקרקע, ולהגיד

עם הקרקע הזיבורית הזאת שלא צומח ממנה שום דבר יצמח

ממנה ארנונה, אזי נוכל להתחלק ולייצר משהו מתוך האדמה, וכך

32

יצרנו את החוזים שמחזיקים מאז ועד היום, ופעם אחרי פעם

נידונים מחדש בתוך דיר קטוריון בתוך אסיפת בעלי המניות

ויוצרים את ההזדמנות הזאת של באמת לייצר משהו חדש, נעשו

הסכמים כאלה גם עם באר שבע באשר לסובב באר שבע, גם עם

שוקת באשר ל חורה, לקיה, מיתר ובני שמעון, ובעצם באמת

תפיסה חדשנית של יחסי שכנות בין גורמים שנמצאים באותו

המרחב, כאשר המטרה אם אני עושה drill down לתוך עידן הנגב

המטרה הייתה אחד ארנונה, אולי לפני האחד מקומות עבודה.

ובעצם אמרנו אם אנחנו רוצים בחצרים ביתי או בלהבים ביתכם

יחיו טוב, והילדים שלנו ירצו לחיות כאן באזור, אנחנו צריכים

לתת הזדמנות צודקת אמיתית גם לחברה הבדואית וגם לילד י

החברה הבדואית שאנחנו חיים איתם והם חיים איתנו. ובעצם

ההזדמנות הזאת שנותנת מקומות עבודה ולייצר מקומות עבודה

באלפים ניתנה לאוכלוסייה הזאת, וכפי שראש העיר הקודם

ברהט אמר שלפני 4 שנים היו 38% אבטלה, היום ברהט יש 11%

אבטלה, זה דרמטי זה game changer זה משנה מצ יאות חשובה

מאוד לכם, חשובה מאוד לנו, חשובה מאוד לכל מי שרוצה

להמשיך לחיות במרחב הזה, ורוצה שהווילה שלו תהיה שווה

יותר מ-2 מיליון₪, פשוט נתון ששמעתי לפני שנייה.

מר נפתלי אדר: לא, אל תתבלבל זה רק של שלומי שווה.

מר משה פאול: רק של שלומי שווה.

מר נפתלי אדר: שלנו שווה הרבה יותר.

מר משה פאול: יוסי, אתם יכולים בהחלט להתנות שרק חיבור לכביש 40 יאפשר

מתן היתרי בנייה, הכוח בידיים שלכם, זה נכון מה שאמרה

הגברת שדיברה פה, אבל לא זה הנושא שלנו.

גב' ברוריה אליעז: אתה כיהנת כראש-

33

מרמשה פאול: אני כיהנתי 10 שנים כראש מועצה.

גב' ברוריה אליעז: משם אני מכירה אותך.

מר משה פאול: 2 קדנציות, באתי ל-2 קדנציות, הלכתי אחרי 2 קדנציות וגם סיגל

כיהנה 2 קדנציות, וגם היא הלכה אחרי 2 קדנציות, ואני מאוד

גאה במורשת הזאת, הלוואי כך בכל הרשויות מראש הממשלה

ועד הרשויות הכי קטנות בישראל.

דוברת: ועד המנכ"לים.

מר משה פאול: כל אחד יעשה עם זה מה שהוא רוצה, הרוב נדבקים לכיסא, זה

לא ראוי בעיניי. ב -2011 יצא מכרז להפיכת המינהלת של אזור

התעשייה לחברה עירונית כלכלית. התמודדתי במכרז פתוח מול

10 נוספים, אני הייתי ה -11, על לנהל את החברה א ו להקים את

החברה ולנהל אותה.

מר יוסף ניסן: אני רוצה רגע להוסיף מילה, אתה... קצת אולי צנוע אבל הוא בין

היוזמים של הפארק הזה, הוא היה ראש מועצת בני שמעון בזמנו,

והוא חתום גם על המסמך הבנות עוד ה-

מר שלומי שטרית: מה אתה שופך נפט עכשיו, מדליק אותי, עוד יות ר אתה מדליק

אותנו, אל תעבור את זה, בוא נגמור את הישיבה הזאת לפחות

בכבוד וביפה.

מר יוסף ניסן: שלומי תגיד לי יהיה איזה משפט שלא יהיה לך מה להגיד עליו?

מר שלומי שטרית: יש לי מה להגיד, אכפת לי מהיישוב, אכפת לי מהיישוב-

עו"ד קרין כהן: אבל מגיעים לפה אנשים-

מר שלומי שטרית: אני לא מדבר על דבר שהוא פרטי שלי של הבית שלי באופן אישי.

34

עו"ד קרין כהן סגנון דיבור מאוד מאוד לא מכבד... מקודם-

מר שלומי שטרית: לא, אני לא בא בטענות, אנחנו מדברים על זה שיש לנו רק 17%

ביישוב שלנו, זה מה שאנחנו מקבלים ארנונה, וגם אדון פאול היה

גם שותף לכל הזה שהוא היה ראש מועצה, ולזה התכוונתי, הוא

דאג לאינטרס של בני שמעון וזה בסדר, אין לי בעיה עם זה, גם

אני אם הייתי ראש מועצת בני שמעון הייתי דואג-

מר נפתלי אדר: %17 אתה יכול להפנות את הטענות-

מר משה פאול: שלומי, אני לא אכנס לוויכוח עם אף אחד מכם.

מר שלומי שטרית: לא, אנחנו לא באים להתווכח, רק הערה-

מר משה פאול: ולפי דעתי כבר דיברנו על הדבר הזה בעבר, לפי דעתי בני שמעון

שהיה לה 100% מהשטח ו -100% מהזכויות בשטח ו -100%

מהאחריות להפוך את השטח הזה למשהו שמניב כסף, עשתה את

הדבר המתבקש מכל מה שאמרתי עד עכשיו. אז אם אתה מקשיב

טוב, אם אתה לא מקשיב גם טוב. אבל אתה יכול להתבצר בדעתך

זה בסדר גמור, אני מאוד שמח על ההזדמנות שניתנה לי להיות

ראש מועצה, ולחלק את ה -100% ל-44% לרעת 39% לבני שמעון

ו-17% ללהבים, ותראה איך החלוקה ההוגנת הזאת אפילו-

מר שלומי שטרית: היא לא הוגנת, היא לא הוגנת.

מר משה פאול: אפילו נתנה לרהט יותר-

מר שלומי שטרית: היא לא הוגנת.

מר משה פאול: מאשר לבני שמעון.

מר שלומי שטרית: היא לא הוגנת, ושנינו יודעים שהיא לא הוגנת-

35

מרמשה פאול: בזה אני סיימתי את העניין. זה דיון שלכם, תעשו אותו אחר כך.

כרגע עובדים למעלה מ-2,300 עובדים בעידן הנגב, אנשים שאנחנו

מקפידים לדבר עם המפעלים לפני שהם עולים לשטח ששכר

מינימום זה חוק מפלה, ואנחנו חושבים שהוא לא ראוי, ואנחנו

מצפים מהמפעלים מבעלי המפעלים לתת יותר משכר מינימום על

מנת שאנשים יתקיימו ב כבוד. בסודה סטרים אימצו את הכלל

הזה, אין עובד אחד מפועל הניקיון ועד קשה לומר מנכ"ל, מנכ"ל

מבריק הלוואי על כולם, שמקבל שכר מינימום, יש שם הטבות, יש

שם הטבות שונות שמקפיצות את שכר המינימום בצורה

משמעותית, וזה יפה מאוד. גם בקרגל כך וגם במפעלים הקטנים

האחרים שהתחילו לעבוד. אנחנו מצפים שבאכלוס מלא יהיה לנו

2 מיליון מ"ר בשני הצדדים, בצד הצפוני שאותו כבר פיתחנו

ובצד הדרומי מעבר לכביש 310 או 31 כפי שאתם מכירים אותו

גב' רונית ד. עייאש: מה יש בפארק מעבר-

מר משה פאול: רק שנייה, שהוא כפול בגודל מהשטח שנבנה כרגע, ואז יש 2/3

בצד הדרומי ו-1/3 בצד הצפוני

גב' רונית ד. עייאש: מה יש חוץ מקרגל וסודה סטרים.

מר משה פאול: יש מפעל הדפסות תלת מימד, יש מפעל לארונות חשמל, יש מפעל

לאלומיניום, יש מפעל להדפסה תלת מימדית של שיניים תותבות

שהגיעה מיהוד. אחד הדברים שקבענו בזמנו עם עיריית באר שבע,

שאנחנו לא מושכים אף מפעל מדרום לנו, כדי לא להחליש את

העיר הראשה שלנו. אני חושב שאנחנו עומדים בזה למעט מפעל

אחד, שבאר שבע ביקשה קחו אותם מסיבותיה, פרופיל דרום,

ואנחנו לקחנו, הם עוד לא בונים

גב' רונית ד. עייאש: למה בונים את אזור התעשייה בהמשך, המשפט הזה לא ניקח

מדרומה לנו, למה בונים את מיתר אם יש לנו אונה צפונית-

מר משה פאול: לא, לא, זה 2 אזורי תעשייה-

36

גב' רונית ד. עייאש: ואונה דרומית.

מר משה פאול: שנייה, שנייה-

גב' רונית ד. עייאש: למה לא לאחד את הכול לפה?

מר משה פאול: זה 2 אזוריתעשייה שונים לחלוטין, שם זה למפעלים מאוד

קטנים, אצלנו המפעל המינימאלי הוא 2.5 דונם, שם המפעל

המקסימלי הוא 2.5 דונם. אצלנו זה מפעלים אצלם זה בתי

מלאכה, אצלם זה אמור לתת-

גב' רונית ד. עייאש: הבנתי.

מר משה פאול: תיירות, מסחר, שירותים לעיר המודיעין.

גב' רונית ד. עייאש: בלי לדעת את המשפט הזה-

מר משה פאול: שונה בתכלית השינוי.

גב' רונית ד. עייאש: זה מאוד צורם, כאילו מה זה המרחק של מטר לפה, תאחדו יש לך

אונה דרומית לפתח, יאללה קדימה ישראל.

מר משה פאול: ומעבר לזה אני רק אגיד שעל פי מחקר של ועדת המחקר של

הכנסת, חסר במדינת ישראל כ -8,000 דונם אזורי תעשייה, כדי

למצות, בינתיים התעשייה יורדת, הכול עובר לטורקיה... או לכל

מיני מקומות אחרים, למרות שאצלנו כבר יש יזמית אחת

שמעבירה מסין חזרה את קו המוצרים שלה, כי היא אומרת: 1 .

יום העבודה בסין מתייקר 2. נמאס לי אני מ זדקנת, נמאס לי

לנסוע לשם. 3. הפחת נשאר אותו דבר. אז כבר עולה לי יותר, אני

רוצה להעביר חזרה לארץ, והיא תתחיל לבנות אצלנו בזמן לא

ארוך. יש לנו כמה בעיות אמתיות שאני רוצה לשתף אתכם בהם.

הראשונה שבהם היא תביעות הבעלות. רוב תביעות הבעלות

37

באונה הצפונית טיפלנו בהם לפני שנכנסנו. טיפלנו, המינהל טיפל.

לפני שנכנסנו לשטח בעצה משותפת ובעבודה משותפת עם המינהל

וגם עם המשטרה. יש לנו כבר תביעת בעלות של משפחת אל

הוזייל כנגד המינהל כמובן, על שטח שהמינהל כתב בפתק בבלוק

צהוב בשנת 1969, "הרי ני מאשר שלמשפחת אל הוזייל מגיע 22

דונם... או תביעות בעלות של 124 דונם בתחומם", עם זה היום

הם שולפים כל פעם ואנחנו 1/3 מהאונה הצפונית של אזור

התעשייה לא יכולים לסיים את השיווק, לא יכולים להוציא מן

הכוח אל הפועל את הבנייה שם-

מר יוסף ניסן: אפילו קרקעות שכבר שווקו.

מר משה פאול: קרקעות ששווקו על ידי המינהל בהחלט, הכול שווק, אין לנו

קרקע לא משווקת. אבל אי אפשר לבנות אותם, בשבוע שעבר או

לפני שבועיים התחיל יזם לבנות על 21 דונם בתחום תביעת

הבעלות הזאת, באו שלחו לו SMS חד משמעית כדאי לך עכשיו

להפסיק ולצאת מהשטח. בתיאום עם המשטרה, בתיאום על

המינהל ניסינו לעשות דברים, אבל הקבלן בסופו של דבר הייעודי

אמר: אני באתי לעבוד פה לא באתי למות פה, וקיפל את הזנב

והלך. אתמול בלילה התקיימה שיחה בין משפחת אל הוזייל ליזם

שאמר: בואו אני אסדר לכם את מה שחסר בפיצוי שאתם אמורים

לקבל, והמינהל דרך היועצים המשפטיים שלו לא יכול לתת לכם,

אני אתן את השאר, תנו לעבוד, כבר 5 שנים שאני יושב ולא עובד

בגללכם. זה לא התקדם. נכון לאתמול בערב זה לא התקדם. אולי

אחרי החג מי יודע, אנחנו מנסים בכל דרך שהיא. עשינו כמה

שינויי תב"ע, למשל הורדנו את קווי צד הבניין מ-7 מטר ל-5 מטר

מצאנו שזה מספיק , זה הגדיל את שטח הבנייה זה לכן גם יגדיל

ארנונה בעתיד. החברה שלנו מתנהלת עם 3 עובדים, אני, ענת

שהיא מנהלת קשרי לקוחות ומזכירת החברה, איציק שהוא איש

האחזקה ומנהל האחזקה של כלל אזור תעשייה זהו, כל השאר

מאאוטסורסינג, אנחנו מפעילים את זה 100 מיליון₪ תשתיות,

שהונחו על ידי המדינה והיזמים. הכול בעבודה של קבלנים

38

חיצוניים. התקציב שלנו בערך 3.5 מיליון₪ לשנה הזאת פלוס

מינוס. בשנה הזאת ב-1.4.18 נכנסנו לבנייה של בית עידן הנגב, ב-

1.4.19 קיבלנו מהקבלן את הבנייה, אנחנו עוד לא יכולים לעבוד

בו, כיוון שאין לנו טופס 4 ואין ח יבור חשמל. חיבורי חשמל זה

אחד הדברים יותר מכאיבים באזור התעשייה הזה. אני מאוד

מקווה שבמהלך החודש הקרוב הדברים יפתרו סופית, ונהיה

מחוברים לחשמל ונוכל להתחיל לעבוד. הבניין 3,650 מ"ר70

מ"ר ממנו משרדים שלנו, כל השאר להשכרה למפעלים בראשית

הדרך, למפעלי היי טק, למעוף שזו חברה ממשלתית שמפתחת

ומקדמת יזמויות בחברה, ובמקרה שלנו בחברה הבדואית, יש לנו

אודיטוריום, יש כיתות לימוד, יש חדרי ישיבות, כל זה על מנת

לייצר את היחד הזה שאנחנו לא רק מדברים עליו אלא גם

מיישמים אותו אני חושב יום יום, הדבר האחרון שיושם זה

בשותפות של נו עם סודה סטרים השותפות הערכית. הם עשו

ארוחה אפטאר לפני שבועיים או שבוע שבוע וחצי.

מר כפיר מימון: שגריר ארצות הברית הגיע.

מר משה פאול: כן, אבל גם יוסי הגיע וגם אני, אנחנו חשובים באותה מידה,

שגריר ארצות הברית הגיע פעם שנייה בחצי שנה. הייתה ארוחה

מדהימה, אני מודה שבתור מי שהיה לו איזה חלק ביוזמה של

האזור הזה, דמעות נקוו בעיניי, זה בהחלט מרגש לראות את מה

שקורה בתמהיל הזה של יהודים, בדואים, ערבים פלשתינאים

שכולם נמצאים בחתיכת שטח אחד ואם אני מסתכל למה שכתוב

לי מעל הראש על הקיר, בונים תעשייה, מפתחים תרבות, יוצרים

שפה. את התעשייה יבנו המהנדסים, את יצירת התרבות והשפה

גברת זנד תבנה, כאחת השוכרים בבית עידן הנגב.

גב' רונית ד. עייאש: יש לי שאלה, באחוזים באונה הצפונית, כמה מלא כמה עוד עתיד-

מר משה פאול: בונים כרגע 40 מפעלים 125,000 מ"ר כבר בנוי-

גב' רונית ד. עייאש: כמה סך הכול?

39

מרמשה פאול: סך הכול יהיה 2 מיליון מ"ר

גב' רונית ד. עייאש: היום יש 2 מיליון מ"ר

מר משה פאול: לא, בסוף באכלוס מלא.

גב' רונית ד. עייאש: לא, לא, בוא נדבר על האונה הצפונית.

מר משה פאול: כרגע 125,000 מ"ר בנוי

גב' רונית ד. עייאש: מתוך כמה באחוזים זה כמה-

מר משה פאול: אם יש לנו 500 דונם תעשייה ו -50% זכויות בנייה, אז 250,000

מ"ר

גב' רונית ד. עייאש: אז זה 50% .

מרמשה פאול: 250,000 מ"ר, אז זה 50% מה-50%, זה 25%-

גב' רונית ד. עייאש: בערך 50% מאוכלס

מר משה פאול: כן, אבל י ש לנו הרבה מקומות בערך 130-120 דונם, שאי אפשר

לבנות בהם בגלל תביעת הבעלות. למשל כל השטח המסחרי

שנמצא סביב המחלף שיקום אינשאללה בשנה הזאת או בשנה

הבאה, גבעות בר או אשל הנשיא להבים, כל האזור הזה הוא אזור

למסחר, מיועד היה למסחר, הוא בתביעת הבעלות. 4 פעמים יצאו

למכרז, יש זכיין שילם 55 מיליון₪, התחייב לשלם 55 מיליון₪,

נתן ערבות של 6 מיליון₪ כמעט, ואי אפשר היה לבצע בגלל אותה

תביעת בעלות. הדברים הם עיסוק מרתק בקיצור. אבל יכולנו

להיות לדעתי עם עוד מפעלים עובדים ועם עוד 25 מפעלים

בבנייה, ובזה היינו ממצים את כל השטח. יש עוד דבר מעניין, כבר

בתחילת הדרך חשבנו על תמהיל של רעיונות איך צריך לפעול

40

בשטח, ואמרנו לא רק תעשייה, אנחנו גם רוצים לבנות אקדמיה

וסימנו שטח למכללה קראנו לה דו לשונית, אבל כשבאנו ועשינו

עסקה עם אוניברסיטת בן גוריון, אמרו לנו: מה דו לשונית, אנחנו

יודעים ללמד בערבית? תפסיקו לצחוק עלינו, בואו נשנה. אז

בעזרת השם אפשר לעשות המון דברים, אז שינינו בעזרת השם

למכללה רב תרבותית. רב תרבותיות אפשר לעשות המון דברים,

ויחד עם זה אדון בנט ומבקר המדינה החדש שהיה מנכ"ל המל"ג,

לא הסכימו להקים מכללה נוספת בישראל, יש 86 מכללות

בישראל או אוניברסיטאות, 86 מכללות אקדמיות שקשורות

למל"ג והם לא הסכימו להיכנס לזה. אמרנו להם: 'אולי תסגרו

אחת בתל אביב, ותפתחו אחת פה.' אז הם הנהנו בראש ואמרו:

'לא'.

גב' ברוריה אליעז: כמו בהודו.

מר משה פאול: אישה הודית כן ולא. אז התשובה היא כרגע אי ן לנו אישור ולכן

יש לנו הסכם עם אוניברסיטת בן גוריון עם אחווה ועם ספיר

שכולם יתנו את החסות האקדמית, אף אחד מהם לא מוכן לקחת

ולהקים שלוחה שהאחריות הכלכלית נופלת על כתפיהם, לבאר

שבע יש את שדה בוקר, את אילת, 2 עלוקות קשות על הכתפיים

מבחינה כלכלית, והם לא יכלו לקחת עוד אחת, צריך לזכור שבן

גוריון התחיל מהאוניברסיטה העברית, אחווה התחילה מלא יודע,

וספיר התחילה מבן גוריון, וככה עובד העולם, על זה עוד לא

התגברנו. הייתה החלטה להקים בית חולים שני בנגב בהחלטה של

משרד הבריאות ב -2006 עם התוכניות, לא יהיה בית חולים שני

בנגב.

גב' רונית ד. עייאש: לא יהיה? זאת שאלה.

מר משה פאול: רוביק לקח אותו לבאר שבע והפוליטיקה ניצחה. האנשים

המקצועיים במשרד הבריאות היו וגם היום בטוחים שהמקום

הנכון להקים בית חולים שני הוא כאן, אבל זה באמת כנראה אם

וכאשר זה יקום, אני לא חותם על זה, יש פה א ולי מי שיכול

41

להגיד יותר מזה, אבל אם וכאשר זה יקום אז זה כנראה יקום

בבאר שבע...

גב' עדי זנד: המכללה זה...

מר משה פאול: תקשיבו המכללה יש אלינו פניות מקטר להקים מכללה, כל עוד

שאני נמצא שם ובגישתי הציונית, המחברת את האוכלוסייה

הבדואית לא אתן למכללה כזאת להיות מכללה ערבית בשום שלב

ובשום דרך, וגם מתנות מהסוג הזה אנחנו נבנה ונממן לא יהיה.

מה אחרי אני לא יודע, אבל אני מקווה שנהיה מספיק חזקים,

אתם השותפים, כדי לא לתת לדבר הזה לקרות, אני חושב שזו

צריכה להיות מכללה ישראלית על כל נדבכיה היהודים ובדואים,

אבל מכללה י שראלית ולא מכללה כמו שאמרו לנו: טוב, שילכו

ללמוד בסכנין. אז בסכנין יש מגרש כדורגל שממומן על ידי

מדינות המפרץ, ואנחנו לא צריכים לטעמי לתת את זה לכאן, היו

יותר מפניה אחת ממדינות המפרץ לממן, דרך זה להשקיע, אני

חושב שזו טעות.

גב' רונית ד. עייאש: מה צריך לעשות מעבר לתביעת הקרקע, מה צריך לעשות כדי לזרז

את קצב הבנייה?

מר משה פאול: אני אגיד לך בדיוק-

גב' רונית ד. עייאש: כי בסוף זה כסף, בסוף זה ארנונה.

מר משה פאול: זה מהתחלה כסף. לא רגע, עוד לפני הארנונה.

גב' רונית ד. עייאש: בסוף אני אומרת.

מר משה פאול: אם נגרום לזה ש הבנקים בישראל יהיו יותר לארג'ים ויוכלו לתת

הלוואות בעיקר לחברה הבדואית, אבל גם... גם לנו, יש לנו

התחייבות מבנק מרכנתיל לבניין שלנו שעלה 16 מיליון₪, לתת

הלוואה בגובה 10 מיליון₪ עם אישור משרד הפנים. אנחנו 6

42

מיליון₪ כהון עצמי שמנו כבר, ו -10 מיליון₪ בהלוואות ל -13

שנה מהבנקים עם שנתיים גרייס על מנת שנוכל לאכלס את מלוא

המבנה ולקבל ארנונה, הבנק חזר בו, הוא נתן לנו רק 8 מיליון₪,

ואת ה-2 מיליון₪ האחרים אנחנו מפרפרים גם נטע לי גם אני בין

נוכל לשלם לקבלן אם נקבל החזר מע"מ או דברים מהסוג האלה,

אתם מבינים? אז המצב שלנו באמת היום הוא על הפנים, כאשר

יהיה בנוי 2 מיליון מ"ר הרשויות יקבלו מיליון₪, בהנחה שזה 50

₪ארנונה, יקבלו 100 מיליון₪ ארנונה שיתחלק 17 מיליון₪

ללהבים, השאר יודעים את החשבון, פה עזרתי לך... שזה תקציב

ענק, זה באמת יפה, אבל צריך לזכור הת וכנית היא ל -30 שנה

להערכתי אנחנו לא נבנה בקצב כזה מדהים, זה ייקח את הזמן

צריך סבלנות, זה ריצה למרחקים ארוכים. אם יש שאלות אני

אשמח.

גב' עדי זנד: בקיצור לא לבנות על ה-17% בלו"ז לזמן הקרוב

מר משה פאול: לא לבנות על ה -17%,... את ה -17% בהחלט אבל בהיקפים של

מאות אלפים בשנים הבאות, מיליונים בשנים שאחרי זה.

מר כפיר מימון: קודם כל זה מאוד מרשים גם החזון שהיית שותף וגם איך שאתה

מציג את ההמשך. לגבי זה שאין לנו ריבונות על השטח, אנחנו לא

יכולים לעשות בעניין של תביעות בעלות, אי אפשר לאכוף, זאת

אומרת אנחנו לא אוכ פים חוק במדינת ישראל לדעתי זה ביזיון,

על זה נאמר ימין חזק אבל מדינה חלשה. היא לא אוכפת את

הריבונות בשטח מדינת ישראל, וזה ביזיון.

מר משה פאול: זה תפנה לפוליטיקאים.

מר כפיר מימון: אני לא פונה אני רק אומר.

מר משה פאול: לא, תפנה לפוליטיקאים שיפנו לפוליטיקאים.

מר כפיר מימון: אני רק אומר. יש לי שאלה, מה הכנסות ארנונה ב -2019 שיהיו

43

מהזה? בערך

מר משה פאול: בערך 3 מיליון₪.

גב' נטע לי אביטל: 3.8 מיליון₪.

מר כפיר מימון: 3.8 מיליון₪?

מר משה פאול: כן.

מר כפיר מימון: אחרי הכנסות ארנונה יש עוד הוצאות, צריך-

גב' נטע לי אביטל: ... שעל פי הסכם-

מר משה פאול: רק שנייה, אנחנו עובדים לפי צו-

מר כפיר מימון: לא שלנו-

מר משה פאול: שנייה, שנייה, צו הארנונה של הרשות שהיא המחזיקה בקרקע.

האונה הצפונית עברה מבני שמעון לרהט על פי ההסכם ב-1.5.18 ,

אבל הארנונה של עידן הנגב היא דף נפרד בתוך צו הארנונה של

בני שמעון שעבר as is להיות צו הארנונה של עידן הנגב וצו

הארנונה של רהט. חוקי העזר עם המעבר נשארו אותו דבר, צו

הארנונה גם הוא חוק עזר. אין שינוי במחירי הארנונה אלא על פי

החלטת דירקטוריון עידן הנגב שאחר כך מאושר ברשות שהיא

מחזיקת הקרקע.

מר כפיר מימון: שנייה רק שאלה, נכון ל-2019 צפוי בערך 4 מיליון₪-

מר משה פאול: קצת פחות כן.

מר כפיר מימון: אוקיי, כנגד זה צריך לתת שירותים נכון?

44

מרמשה פאול: אנחנו נותנים.

מר כפיר מימון: כמה בנטו נשאר ומה ההכנסות שלנו? ההכנסות ש לנו זה מהרווח

או מהכנסות ארנונה?

מר משה פאול: יש להפריד בין הארנונה לבין הכנסות אחרות של עידן הנגב.

הארנונה הולכת לרשויות. היא נגבית על ידי הרשויות. יתר

הדברים מים, דמי ניהול-

מר כפיר מימון: זה משלמים בנפרד?

מר משה פאול: זה משלמים לעידן הנגב.

מר כפיר מימון: ואתם דואגים לספק-

מר משה פאול: ואנחנו נותנים את כל השירותים בשם הרשויות, אנחנו הזרוע

הארוכה הביצועית של עיריית רהט לצורך העניין. אבל בפועל של

שלושת הרשויות שמנחות אותנו מה לעשות.

מר כפיר מימון: מי אחראי לדאוג שאחר כך זה יחולק לרשויות האחרות מרהט?

מר משה פאול: כל הכסף נכנס, כל הכסף של הארנונה נגבה על ידי רהט ונכנס

לחשבון נפרד, והוא מתחלק בסוף כל שנה, אחרי שבוחנים

בדירקטוריון עידן הנגב ובאסיפת בעלי המניות שלו את מצב עידן

הנגב, ורק אחרי זה מחלקים את הכסף. בשנה הזאת מראש

הוחלט לחלק 50% מתוך הארנ ונה לרשויות ו -50% לעידן הנגב

וזה מהסיבה שקצב הבנייה לא מספיק מהר, אין משלמי דמי

ניהול בהיקף של 22 ₪למ"ר לשנה, אין מספיק כאלה-

דוברת: יש 100% גבייה

מר משה פאול: יש 100% גבייה

45

מר שלומי שטרית: ותגיד לי פאול לגבי רהט ועדה קרואה כרגע, מה עם הכספים

שמגיעים לשם? אין סכנה כרגע שהכספים האלה-

מר משה פאול: א' אין ועדה קרואה ברהט, אולי תהיה, אין ועדה קרואה ברהט-

מר שלומי שטרית: אבל אין סכנה לכספים?

מר משה פאול: יש חשב מלווה ברהט. אין סכנה כי הכסף הוא תב"ר של עידן

הנגב, הוא צבוע והוא קיבל חותמת של משרד הפנים, הוא לגמרי

מאושר על ידי שר הפנים, אי אפשר לגעת בו, אלא לטובת שלושת

הרשויות ועידן הנגב.

מר שלומי שטרית: תודה רבה.

מר כפיר מימון: מתי מתוכנן השיווק של...?

מר משה פאול: עשינו שינויים בתוכנית המתאר המאושרת מ -2006 וסיימנו

אותה, היא גמרה את ההפקדה ש לה לפני חודשיים, היא צריכה

לקבל תוקף אחרי דיון במועצה הארצית, רק דיון פורמלי בעצם.

למדנו באונה הצפונית שיש לנו גם מפעלי עוגן גדולים כמו קרגל,

סודה סטרים וגם אחרים, ויתרנו על כן חלק מהכבישים, הגדלנו

ב-10% את השטחים לתעשייה, הביטול של הכבישים אפשר

מגרשים יות ר גדולים, כמו גם כשירד קו החשמל שנמצא ממערב

לנו, קו מתח גבוה ויחד עם חברת החשמל הוא בוטל ולכן יכולנו

להתקרב אל גבול המגרשים בצורה יותר טובה, והגדלנו בערך ב -

10% את השטחים שישלמו בעתיד ארנונה. סך הכול השטח מאוד

יפה מאוד מכובד, זה אזור התעשייה המסורתית הגדול בארץ, לא

תעשייה כימית, לא תעשיית היי טק, תעשייה מסורתית. גם זה

אחת מהבחירות שלנו בעבר להתרכז בעיקר על מנת להוריד את

האבטלה של מי שגר פה באזור, ומי שגר פה ולא דווקא בלהבים

אלא ברהט, הם אנשים עם השכלה נמוכה יותר.

46

מר כפיר מימון: בשטח הדרומי גם יש תביעות בעלות?

מר משה פאול: המון. אבל הן דומות להמון תביעות הבעלות שהיו בשטח הצפוני,

צריך להתחיל לטפל בהם.

מר כפיר מימון: שזה בעצם היום עקב אכילס של הפרויקט הזה.

מר משה פאול: כרגע המימון או הקדמת המימון של האונה הדרומית, וגמר

ההפקדה של התוכניות או מתן תוקף לתוכ ניות הוא מעכב, לא

הייתי קורא לזה עקב אכילס, זה מוגזם.

גב' ברוריה אליעז: ואיזה אחוז יש להם להצליח בתביעה?

מר כפיר מימון: גם אם לא יצליחו אי אפשר לבנות.

מר משה פאול: יש תביעת בעלות, אין להם שום סיכוי להצליח בה, הם אומנם

יקבלו כ-20 דונם פיצוי מהמדינה, מתוך הכרה שמגיע להם, כי גם

יש להם פתק צהוב שאומנם חתום לא על ידי מישהו שהוא בר

סמכא אבל הוא עם חותמת המינהל וכך הלאה. בית המשפט כבר

כמה שנים מתעסק ואומר: 'לכו תסגרו את זה, אני מתחנן תסגרו

את זה מחוץ לבית המשפט', זה לא נסגר. אלה עומדים ככה ואלה-

מר יוסף ניסן: מאוד חוששים מתקדימים, ואני מבין את המינהל בנקודה הזו. כי

ברגע שאתה מתפשר עם מישהו אתה מזמין לעצמך ים של

תביעות, ואתה לא יוצא מזה.

(מדברים יחד)

מר כפיר מימון: מהניסיון הקטן שלי מהתעשייה, אנחנו תעשיינים ויצא לי להיפגש

עם חברים מהמרכז, שגם בונים מפעלים, ויחסית מאוד קל להביא

אותם לכאן, הם במרכז קונים ב-3 מיליון₪ לדונם, כשאתה אומר

להם פה שעולה 130,000 ₪הם מתפחלצים הם לא מאמינים

47

מרמשה פאול: 160,000 .₪

מר כפיר מימון: כן, 160,000 .₪אז אני חושב שהשיווק הוא יחסית יהיה קל, צריך

לראות-

מר משה פאול: לא עשינו מודעת שיווק אחת, יש כ-60 יזמים בארון שמחכים

מר כפיר מימון: מה שעוד חוץ מתביעות הבעלות שזה מעכב, מה שעוד צריך לדאוג

ואני יודע שזה קיים, חלק מהאנשים שלקחו קרקעות עשו את זה

כספקולציה כעסקה, צריך לדאוג שמי שלוקח בזמן סביר בונה,

ואם לא הוא מחזיר את זה לשיווק מחדש.

מר משה פאול: אני שני פרטים אתן על זה, אחד בהסכם יזם חברה, שיש לנו מול

כל יזם, אחרי שהוא מקבל את השטח הוא חותם על ההסכם הזה,

סעיף 19 אומר אחרי 1,200 יוםאם לא בנית זה 3 שנים, אם לא

בנית אתה מתחיל לשלם 50% מדמי הניהול, זה אחד. ההסכם עם

המינהל אומר אחרי 6 שנים מקסימום, זה 4 שנים ועוד שנה ועוד

שנה, אתה עף מהשטח. עד היום העפנו כבר 6 חברות מהשטח

והחזרנו למאגר את המגרשים האלה, זה עבודת פרך. המינהל כמו

שיש לו קושי להתמודד עם יזמים בדואים או תובעי בעלות כך יש

לו קושי להתמודד עם מי שלא בונה, הם לא רגילים לזה אבל אני

נושף בעורפם, והחזרנו כבר 6 מגרשים. רק לאחרונה יצא מגרש

אחד למכרז מטעם המינהל, לא בהליך של פטור ממכרז כפי

שקיים במשרד הכלכלה, אלא מכרז חוזר הולך לזה ועכשיו ממש

נמצא מגרש שני. אני יכול להגיד לכם שהתשלומים לדונם קרקע

במכרז לתעשייה הם בערך 700 ,000 -750,000 .₪

מר כפיר מימון: מי ירוויח את ההפרש הזה?

מר משה פאול: מינהל מקרקעי ישראל, אתה ואני.

מר יוסף ניסן: אגב יש בעיה נוספת של אנשים שזכו בשטח התחילו לבנות

ונעצרו.

48

מרמשה פאול: זה מה שהוא אמר.

מר יוסף ניסן: על זה דיברת?

מר משה פאול: זה מה שהוא אמר, גם על זה. ואלה משלמים אחרי 1,200 יום את

ה-50% דמי ניהול. זה מציל אותנו, זה לוחץ עליהם, אבל יש

כאלה שמוכנים לשלם ואומרים כשאני אמכור את השטח ואין

להם שום זכות למכור, הקרקע לא שלהם. הם מקבלים בשלב

הראשון את הקרקע לתכנון ולפיתוח, לא כבעלות רק כשסיי מו

לבנות ורק כששמו את המכונות הרלוונטיות, ואם אמרת שיהיה

לך מכרז לכעכים לא יודע מה, ועשית את זה ולא מפעל

לבקבוקים, אז אתה מקבל את הזכות ל -49 ועוד 49 שנים. אם

עשית מפעל לבקבוקים אתה צריך לבקש שינוי ייעוד, לא כל כך

קשה. אבל אם עשית מפעל למסחר ופלאפונים אתה כ בר לא יכול

לעשות את זה, רק אחרי 7 שנים לבקש פעם ראשונה לשלם את

ההפרשים, אחרי 15 שנה כבר משרד הכלכלה והאוצר לא עושים

לך צרות, 15 שנה

מר יוסף ניסן: חברים יש שאלות? סיימת?

מר משה פאול: אני-

מר יוסף ניסן: יש שאלות למשה?

גב' רונית ד. עייאש: שאלנו כל מה שהיה פתוח.

מר יוסף ניסן: אוקיי, אז נודה.

מר משה פאול: דרך אגב אם יש שאלות גם בעתיד, אפשר להתקשר איתי, אפשר

לשלוח מיילים, תקבלו תמיד תשובה. אני זריז במתן תשובות.

גב' עדי זנד: ולבוא להתארח בבית עידן הנגב-

49

מרמשה פאול: ולבוא להתארח ואם יש לכם מפעל ים שרוצים לשכור שטחים,

מפעלים בראשית דרכם, אתם או מקורבים שלכם, נזמין אתכם,

בהחלט יש לנו בניין מדהים.

מר יוסף ניסן: תודה משה.

דובר: אתה משאיר את נטע לי לבד?

מר משה פאול: לא, אני לא אשאיר אותה לבד.

לסעיף 4 - דיון בדו"ח כספי ליום 31.12.18 של עידן הנגב

מר יוסף ניסן: אוקיי, אז בואו אנחנו נדון בדו"ח הכספי של עידן הנגב.

מר כפיר מימון: רק אני רוצה להגיד, יש שם טעות בדו"ח תזרים.

מר משה פאול: נכון, מיליון ₪.

מר כפיר מימון: לא-

מר משה פאול: 2 נקודה-

מר כפיר מימון: לא, זה לא זה. הציגו את ההלוואה כתזרים שוטף-

מר משה פאול: נכון, נכון, תוקן.

מר כפיר מימון: בדמי מימון.

מר משה פאול: תוקן.

גב' נטע לי אביטל: גם זה תוקן.

50

מרמשה פאול: אני רוצה רק להקדים לפני שנטע לי תישאל או תספר קצת על

המאזן שלנו. עידן הנגב היא גוף שהוא לא בהוצאה מקומית או

אזורית או עי רייה. עידן הנגב הוא תאגיד עירוני שיש לו חו קים

של תאגידים. המקום של הדירקטוריון והמקום של אסיפת בעלי

המניות הוא מקום אחר ממה שרשות. אין דיון ברשות המקומית

על הדו"ח הכספי. הדיון אפשר שיהיה שאלות, אפשר שנציג

דברים, אין לנו מה להסתיר ואנחנו לא... והחובה שלכם החובה

של יוסי זה לדווח למליאה שלכם על התוצא ות העסקיות של

החברות העירוניות שבבעלותכם, וזה בעיקרו של דבר מטרת הדיון

והחוב. אנחנו כאן כדי לענות לכם על שאלות ככול שנדרש, זה

תפקיד יוסי ותפקיד הגזברית שהיא חברת ועדת כספים שלנו,

ומשתתפת בדיוני הדירקטוריון כמשקיפה.

מר יוסף ניסן: טוב, בבקשה.

גב' נטע לי אביטל: כמו שפאול אמר בעצם אתם כאן לא כדי לדון במאזן ובתוצאות,

אלא כדי שחובתו של יוסי לצורך העניין ועל פי אגף התאגידים

לדווח לכם על תוצאות החברה. אגב אל תשכחו עד 30.6 להודיע

לדודי ספיר שדווחתם ולצרף לו פרוטוקול. אני גזברית בני שמעון

וגזברית עידן הנגב, אבל כ אן אני לא יושבת מתוקף שני הדברים

האלה, אני יושבת כיוון שיוסי ביקש שנגיע ונעזור להסביר. מי

שערך-

גב' רונית ד. עייאש: את גזברית או מנהלת הכספים סליחה או שזה אותו דבר?

מר משה פאול: אותו דבר. איך שזה נשמע יותר טוב.

גב' רונית ד. עייאש: גזברית פחות טוב.

מר משה פאול: אז היא מנהלת כספים. הכול בעזרת השם.

(מדברים יחד)

51

מרמשה פאול: היה מכרז ונטע לי זכתה. נטע לי הייתה עובדת באגף הרבה שנים

והיא קיבלה מינוי.

גב' נטע לי אביטל: מי שערך את הדו"ח הכספי הוא רו"ח אבי שכטר ממשרד שכטר

מאס קריספל, אתם ודאי מכירים. ר צינו שהוא יגיע לכאן, נבצר

ממנו וזהו. אני אעבור ככה בזריזות-

מר יוסף ניסן: אבל מודה לנטע לי שהסכימה לבוא בהתראה קצרה, מכיוון

שליליאן איננה אז קראתי לה.

גב' נטע לי אביטל: אם תסתכלו בעמוד השני על המאזן, סך הכול רכוש שוטף

שמתחלק כמובן לרכוש שוטף, ליתרות חו בה לזמן ארוך, ולרכוש

קבוע, עמד בשנת 2018 על כ -4,030,000 .₪תכף אני אומר מילה

על הרכוש הקבוע. ההתחייבויות מנגד שמתחלקות להלוואות

לזמן קצר בסך 4 מיליון₪ שנלקחו עד 31.12 מבנק מרכנתיל תחת

התחייבותם להעמדה של 10 מיליון₪. הון מניות יתרת רווח

4,030,000 .₪למעשה הרכוש הקבוע שמופיע כאן, ואם תעברו

לביאור 3, בעצם מדבר על הקמת הבית. ועכשיו תשאלו פאול

דיברת כאן על הקמת בית של 16 מיליון₪ לפני מע"מ, ושסיימת

את הבנייה, אז איפה הסבירות שעד 31.12 הרכוש מוצג בסכום

כזה? למי שקרא את המאזן ולמי שלא אנחנו נסביר בעצם מה

קורה פה. פאול אמר קודם שעל פי המודל העסקי בהקמת הבית 6

מיליון₪ אמורים לבוא מהון עצמי. מאיפה מגיע ההון העצמי

הזה? ההון העצמי הזה מגיע מאותם כספי ארנונה ו-

מר יוסף ניסן: מדמי ניהול.

גב' נטע לי אביטל: לא, מאותם כספי ארנונה ו -50% מהיטלי השבחה למי שקרא את

הסכם המי יסדים, שנצבר בתב"ר לאורך השנים, תחילה בבני

שמעון ואחר כך בעיריית רהט. הרשויות בעצם חתמו עם עידן

הנגב על הסכם מענק השקעה, וכך הכספים האלה עברו לא

כהכנסה שוטפת ואז זה היה מופיע בדו"ח רווח והפסד, אלא

52

כמענק השקעה שמפחית בעצם את עלות ההשקעה, ועל כן

הסכומים שמופיעים כאן הם כאלה. עמוד 3-

מר יוסף ניסן אני רוצה לומר בעניין הזה, הרשויות הסכימו לוותר על 50%

מהכנסות הארנונה לטובת בניית-

מר כפיר מימון: רק לשנה אחת...

מר יוסף ניסן: בית עידן הנגב.

מר משה פאול: בשנים הבאות עוד לא דנו אנחנו נדון בזה. אנחנו כעידן הנג ב

נבקש, אני לא יודע אם להגיד 50%, אבל נבקש נתח ניכר

מההכנסות הארנונה, מכמה סיבות: אחד כי אין לנו מספיק

הכנסות מדמי הניהול, כי לא כולם בנו, סיימו לבנות וכך הלאה.

ו-ב' גם לא היטלי השבחה, כי כולם מחכים שאדון אל הוזייל

יסיים את הריב שלו עם המדינה, ואז תהיה השב חה. אבל זה לא

קורה והעיכוב בבנייה הוא לאורך השנים יוצר לו תזרים מאוד

קשה.

גב' נטע לי אביטל: בעמוד 3 דו"ח רווח והפסד, סך הכול הכנסות לשנת 2018 2.3

מיליון₪ לעומת שנת 2017 2.5 מיליון₪. הוצאות ההפעלה

הנהלה וכלליות מאוד מאוד דומות למה שהיה בשנת 2017. אנחנו

סיימנו את השנה בהפסד תפעולי של כ -97,600 .₪בסך הכול

בשורה התחתונה עם הפסד של כ -84,000 ₪לעומת רווח קטן

ושולי בשנת 2017 של כ -12 מיליון₪, ושוב אתם שואלים איפה

אותם כספי ארנונה, איפה אותם כספי היטלי השבחה, הם לא

מופיעים כאן בחלקם הגדול, הם ישובים במאזן כהפחת ה של

עלות הקמת הבית. בגדול-

מר כפיר מימון: ההוצאות שם...? כמה מה -3 מיליון₪ האלה... קבועות וכמה הם

פונקציה של הגידול בהכנסות?

גב' נטע לי אביטל: אתה יכול להסתכל בביאור 5. בביאור 5 ראית את זה

53

מר כפיר מימון: לא ראיתי, אבל יש לכם איזה חלוקה, אני מנסה לה בין כמה עם

גידול באכלוס, השירותים תצטרכו לתת הם יהיו משתנים וכמה

זה קבוע?

מר משה פאול: השירותים די קבועים, הגינון-

מר כפיר מימון: 20-80 כזה

מר משה פאול: הגינון כבר נעשה ברחובות הראשיים, השמירה נעשית על כל

השטח הציבורי, התאורה נעשית על כל השטח כולו ש ל האונה

הצפונית, כך שההוצאות הכבדות האלה נעשות כבר היום, וזה

חלק...

גב' נטע לי אביטל: 2 הוצאות מרכזיות תלויות בעצם גידול שזה מים וביוב, הרי

כנגדם כמובן יש אגרות מים וביוב. ולכן-

מר משה פאול: הלכנו על זיכיון למכור מים.

גב' נטע לי אביטל: לא תהיה השפעה גדולה.

מר כפיר מימון: כמה החזר על ההלוואה יש לכם בשנים הבאות? על ההלוואה

שלקחתם?

גב' נטע לי אביטל: לקחנו את ההלוואה ל -15 שנים עם שנתיים גרייס בסדר גודל

בתקווה שאנחנו מקבלים את ה -10 מיליון₪, זה סדר גודל של

750,000 ₪בשנה. כרגע לתקופה הנוכחית כמו שאמרפאול קיבלנו

8 מיליון₪ מתוך ה -10 מיליון₪. אפשר לומר כאן שאנחנו

מחפשים חלופת אשראי אחרת, ואם חלילה היא לא תמצא אנחנו

נצטרך בעצם, החברה בעצם תפנה לבעלים.

(מדברים יחד)

54

מר כפיר מימון: זאת אומרת רק כדי שתהיו מאוזנים בשנים הבאות ולא נצטרך

להזרים עוד כסף מארנונה, צריכים לאכלס עוד-

(מדברים יחד)

גב' ברוריה אליעז: יוסי, תאחד את השיחה בבקשה.

גב' נטע לי אביטל: בית עידן הנגב בעצם נועד כפי שפאול סקר להשכיר את רוב

שטחיו, עד היום למעשה החברה הצליחה לחתום על הסכמי

שכירות בערך כמחצית מהפוטנציאל הכספי. אם הפוטנציאל

הכספי הוא סדר גודל של 1,200,000 ₪בשנה בגין שכירות, אנחנו

כרגע עומדים על כ-600,000-

מרמשה פאול: 640,000 .₪

גבנטע לי אביטל: 640,000 .₪

מרמשה פאול: החוזים כתובים, כשיהיה חשמל אני אגיד לכם... מופעלים.

מר כפיר מימון: כמה מ"ר יש בבנייה עכשיו?

מר משה פאול: בסך הכול בזה-

מר כפיר מימון: ממש עומדים בבנייה.

מר משה פאול: 40 מפעלים להערכתי-

מר כפיר מימון: בבנייה? ממש?

מר משה פאול: כן, להערכתי לא בחנתי את זה, אבל זה בטח 30,000 מ"ר

מר יוסף ניסן: ומה עם תבליני מימון?

55

מרמשה פאול: ... לא ביקש.

מר יוסף ניסן: אוקיי, סיימנו? שאלות? יש למישהו שאלות?

מר משה פאול: יש לכם נכס ביד תשמרו עליו, זה מה שחשוב. אומנם רק 17%

אבל שווה

גב' עדי זנד: בקיצור ללהבים יש וילה ששווה הרבה כסף כנראה בעידן הנגב.

מר משה פאול: זה נכס ששווה להתגאות בו ושווה ליהנות ממנ ו ולא לכעוס על

קיומו. לתת לו תמיכה.

מר יוסף ניסן: תודה משה, נטע לי תודה.

(מדברים יחד)

לסעיף 5 - אישור פרוטוקול ישיבה 4/19 .

מר יוסף ניסן טוב אנחנו מתקדמים חברים. אישור פרוטוקול ישיבה 19/4 פה

אחד? מתקדמים, אישור פרוטוקול ישיבה, מי בעד? כולם בעד פה א חד, תודה בואו

נתקדם.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את פרוטוקול 19/4 .

לסעיף 6 - דיווח ראש המועצה

מר יוסף ניסן: דיווח ראש מועצה, יש לי הרבה דברים אבל אנחנו נעשה את זה

קצר.

מר שלומי שטרית: אני רוצה לחזור בבקשה לנושא של שרונים. יוסי, אנחנו עכשיו פה

בבית אי ן אורחים. אני רוצה שתקשיב לי, אנחנו מבקשים ממך

יוסי כראש מועצה לא לקדם את הנושא של שכונת שרונים.

56

מר יוסף ניסן אתה מדבר בשם כל חברי המועצה או בשם שלומי שטרית.

מר שלומי שטרית: בשמי אוקיי, בשמי אני מבקש. לא לקדם את הנושא של שרונים,

אין לנו למה לקדם את זה, מיותר לקדם את זה, אם אתה תתחיל

לקדם את זה אתה תגרום לקריסה של הנדל"ן ביישוב להבים.

בנדל"ן יש פה עניין שמאוד מאוד רגיש, ברגע שזה ייצא שאתה

רוצה להפוך את היישוב הזה לעיר-

מר יוסף ניסן: נרשם שלומי, נרשם.

מר שלומי שטרית: תקשיב עד הסוף יוסי, זה לא עניין ש ל נרשם, תפסיק את

הפרוטוקול, לא צריך את הפרוטוקול. אם אתה פוחד מזה שאני

אגיש את הפרוטוקול-

עו"ד קרין כהן: אסור להפסיק את הפרוטוקול.

מר שלומי שטרית: אז לא להפסיק.

מר יוסף ניסן: אני לא מפסיק, למה להפסיק?

מר שלומי שטרית: אז לא, לא, אם יש לך פחד שזה יהיה כתוב מחר בפרוטוקולים-

מר יוסף ניסן: לא, אני פחד, שלומי באמת.

מר שלומי שטרית:

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]