פרטיכל ישיבת מועצה ה-5 במנין לשנת 2017

י"א בתמוז תשע"ז

5 ביולי 2017

מספרנו מה/4827

פרוטוקול

ישיבת מליאת המועצה ה- 5 במניין לשנת 2017

מיום שלישי, י"ב בסיון תשע"ז, 6.6.2017

הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237

משתתפים:

חברים:

מר אלי לוי

- ראש המועצה

גב' רונית דמרי עייאש

- סגנית ראש המועצה

מר לב בינמן

- חבר מועצה

עו”ד לימור לוגסי

- חברת מועצה

מר יוסי ניסן

- חבר מועצה

ד"ר יעל סנה

- חברת מועצה

מר ניסים פרץ

- חבר מועצה

חסרים:

מר אלון בנדט

- מ"מ ראש המועצה

מר תמיר אמר

- חבר מועצה

סגל:

עו"ד חיים שרביט

- יועץ משפטי

מר שמואל לביא

- מבקר המועצה

גב' עדנה זטלאוי

- מזכירת המועצה

רו"ח ליליאן אדרי

- גזברית המועצה

אדר' סלאבן פנוביץ'

- מהנדס המועצה

גב' בתיה הרפז

- מנהלת מחלקת חינוך

מר דני מלכה

- קב"ט המועצה

מר עובדיה צבי

- עוזר ראש המועצה

רו"ח דורית כהן

- משרד רואי חשבון שכטר מאס קריספל

על סדר היום:

אישור פרוטוקול מועצה 4/17.

דיווח ראש מועצה.

דיון בדו"ח כספי ליום 31.12.16 של מתנ"ס מרכז קהילתי להבים.

תוספת לסדר היום:

הצעות לסדר:

החבר יוסי ניסן – 2 הצעות

החברה עו"ד לימור לוגסי

מר אלי לוי:

ערב טוב רבותיי, אנחנו נערכים היום ל-2 ישיבות למעשה, הישיבה הראשונה זוהי ישיבת המועצה החמישית במניין לשנת 2017. יחסרו לנו היום 2 חברי מועצה, אני למעשה מתמיר לא שמעתי, אבל את (פונה לעדנה).....

גב' עדנה זטלאוי:

כן, הוא כתב שהוא בחו"ל

מר אלי לוי:

הוא בחו"ל ואלון בחו"ל. מבקר המועצה ביקש גם לאחר, יש טקס לנופלים שמתקיים באזור קריית גת, הוא יסיים אותו ויגיע. חבריי למועצה כולם פה. בישיבת המועצה יש לנו 2 הצעות לסדר, אחת של חבר המועצה יוסי ניסן ואחת של חברת המועצה עו"ד לימור לוגסי.

לסעיף 1 - אישור פרוטוקול מועצה 4/17.

מר אלי לוי:

אנחנו נפתח באישור פרוטוקול, זו הישיבה ה-4 במניין. יש הערות לפרוטוקולים? אין. פרוטוקול מאושר.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה 4/17.

לסעיף 2 - דיווח ראש מועצה.

מר אלי לוי:

אני רוצה להודיע למליאה קודם כל ולחבריי לוועדת התכנון ובנייה, אחר כך תגידו לא אמרתי ו/או לא שמעתם.

מר אלי לוי:

אני רוצה להודיע לחברי ועדת תכנון ובנייה שמאחר והתרבו הבקשות לתיק מידע, היתרים ואחרים וכתוצאה מזה גם התרבו כל הבקשות להקלות, זה כמובן על פי חוק, אז אנחנו במקום לכנס את הישיבה עכשיו פעם בחודש אנחנו נקבע 2 מועדים קבועים בחודש. אני אומר אנחנו לא משחקים, יותר נוח לזה יותר נוח לזה, אם למישהו לא נוח או ל-2 או ל-3 נזיז, אבל אנחנו נקבע מראש בדיוק כמו שנקבעו ישיבות המועצה, אנחנו נקבע....

עו"ד לימור לוגסי:

לעשות תמיד אחת ביום שיש לנו ישיבת מועצה באותו יום ואחת כמו שהייתה בסוף חודש, כדי שלא נהיה 3 פעמים בשבוע.

מר אלי לוי:

כן, בישיבות מועצה בתחילת חודש ובאמצע חודש.

עו"ד לימור לוגסי:

אז אני אומרת נעשה בתחילה ובסוף חודש.

מר אלי לוי:

אמצע.

עו"ד לימור לוגסי:

או שבסוף נקדים טיפה לאמצע.

מר אלי לוי:

אמצע, אמצע.

עו"ד לימור לוגסי:

כי אחר כך יהיה לנו להיות 3 פעמים בשבוע וזה קצת.

מר אלי לוי:

כן, אבל חייבים את ה-2 הישיבות האלה.

עו"ד לימור לוגסי:

אני אומרת לרכז, פשוט לרכז.

מר אלי לוי:

אנחנו חייבים את שתי הישיבות האלה. אלה למעשה 2 הדברים שהייתי רוצה לומר בעניין הזה. דבר נוסף, הוזמנו על ידי משרד הפנים לישיבה שנקראת טרום ועדת חקירה. זה לא מינהל התכנון כי מינהל התכנון עבר למשרד האוצר, אבל זה המחלקה הכלכלית של סיוון להבי, כדי לשמוע אותנו, ולמעשה הם שמעו אותנו למרות שהם קיבלו מאיתנו את כל החומר והוא חומר מאוד מסודר. את החומר שלנו העבירו למועצה אזורית בני שמעון. מועצה אזורית בני שמעון התייחסה לבקשות שלנו ואנחנו לא קיבלנו עד היום את ההתייחסות של בני שמעון, זו תקלה של משרד הפנים שאנחנו לא קיבלנו, כי אנחנו רוצים גם כן גם אנשי המקצוע: יועץ משפטי, מחלקת ההנדסה, המחלקה הכלכלית לבדוק את הדבר הזה.

יש לנו שם למי שלא זוכר אני פה אזכיר, יש לנו 2 בקשות: אחת זה הרחבת גבולות היישוב, גם צפונה גם דרומה גם מערבה, מזרחה זה בעיה כי זה אזור יער מוכרז, אנחנו לא צריכים שם הרבה. ודבר נוסף זה חלוקת הכנסות צודקת בין בני שמעון ללהבים ללא כל התייחסות לסוציו אקונומי ויש על זה תקדים טוב, בסיס שדה התעופה או בסיס חיל האוויר בנבטים שרחוק לפחות 30 ק"מ אולי ממיתר, אולי קצת פחות מ-30 ק"מ.

שר הפנים הקודם, גדעון סער, שחילק את הארנונה של בסיס חיל האוויר, לקחו אותו משטח גלילי ויצרו ממנו בסיס בשטח לא גלילי בשטח שיפוט, לא יודע למי הוא נתן אותו בשטח שיפוט, יכול להיות לבני שמעון, אבל יש שם חלוקה של הארנונה בין ערד, דימונה, כסיפה, ערוער ומיתר. מיתר מקבלת שם קצת פחות נדמה לי משהו נושק את ה-3 מיליון ₪ 2,800,000 ₪ מקבלים, השנה זו השנה הראשונה שקיבלו 2017? ב-2016 את זוכרת (פונה לליליאן)? הוא קיבל ב-2016.

גב' ליליאן אדרי:

2016.

מר אלי לוי:

ב-2016 כבר קיבל 2,800,000 ₪, זאת אומרת זה תקדים מצוין שאף אחד לא יכול להגיד לך מחר בבוקר זה רחוק ממך, לא יכול להגיד לך אתה סוציו אקונומי כזה או סוציו אקונומי אחר, לכן כשאנחנו באנו גם הצגנו ממה חי היישוב שלנו, 90% ארנונה ממגורים זה פחות או יותר, גרוסו מודו, ארנונה מגורים, ארנונה ממסחר שואף ל-0 ואין שום הכנסה אחרת משום מקום אחר, לכן את העניין הזה של ההכנסות משחק בגדול בדבר הזה. אנחנו שמענו בחורה נחמדה שם שקוראים לה שירי שכנראה דיברה מגרונה של הגברת מורן, שהיא אמרה: תראו, יש בעיה קצת עם הקרקעות, פה זה יער, פה זה זה, פה זה פה, פה זה שם, אבל אני לא רואה שתהיה בעיה של כסף. אז אני יודע שבני שמעון מחלקים היום כסף ולא מחלקים אדמות, אבל אנחנו בכל זאת כן רוצים כסף, אני מקווה שעוד השבוע.

ד"ר יעל סנה:

זה עוד יתפתח.

מר אלי לוי:

מה זאת אומרת?

ד"ר יעל סנה:

עידן הנגב.

מר אלי לוי:

זה לא קשור, בעידן הנגב יש לנו שותפות.

ד"ר יעל סנה:

כי זה סגור.

מר אלי לוי:

לא קשור, עכשיו יכול מאוד להיות עלה גם העניין הזה שנקבל אחוזים או מנייה יותר גדולה בעידן הנגב על חשבון בני שמעון.

עו"ד לימור לוגסי:

מה עדיף על מה?

מר אלי לוי:

אנחנו עוד לא יודעים, ברגע שנקבל את כל החומרים נתכנס ונשב נעשה את החשבון, אנחנו בכל מקרה צריכים קרקע.

עו"ד לימור לוגסי:

זה מה שאני אומרת.

מר אלי לוי:

יישוב שמכבד את עצמו צריך קרקע. נסים פה מהוותיקים של היישוב ועדנה זוכרת, בזמן שקדמון היה ראש המועצה האזורית בני שמעון והיה פה משה וינברג, היה מוכן קדמון להעביר מצפון ליישוב 20,000 דונם ללהבים, זה לא דבר של מה בכך.

ופה הייתה איזו קבוצה של אנשים שאמרה לא רוצים את זה ולא רוצים את סטף ורטהיימר מה יש בעומר היה צריך להיות, מה שהיה צריך להיות פה היה צריך להיות מצפון לכביש, סטף אמר תודה רבה שתה את הקפה המשיך לעומר, נעצר בעומר.

גב' עדנה זטלאוי:

שם קיבלו אותו בזרועות פתוחות.

מר אלי לוי:

כן, ישבו פה אנשים ואמרו מה פתאום? מה אנחנו צריכים פה פארק תעשייה מצפון לנו וזה ופה ושם, אין בעיה אנחנו כולנו אכלנו את האצבעות אבל לא היה עם מי לדבר, היישוב היה גם כן, רוב היישוב אני חושב חשב כמונו. אבל הם פה עשו את זה אחרת, עשו מה שעשו הצטערו אחר כך.

אבל לא משנה מה שהיה היה אני מקווה שאנחנו הפעם לפחות מסתכלים קדימה ל-20 שנה הבאות, ואנחנו צריכים גם את הכסף ואנחנו צריכים גם את האדמה ונראה איפה אנחנו.

מר אלי לוי:

כן. אנחנו רק רוצים לקבל את ההתייחסות של בני שמעון, ואז לפי זה נוכל להגיב. נושאים נוספים, לשמחתי הנושא הזה של היתרי בנייה הולך ומתקדם בשרונית. יש בעיות שם עם המים, אנחנו מנסים לפתור אותם לדיירים, לאיפה שיש כבר קווי מים.

עו"ד לימור לוגסי:

גם חשמל.

מר אלי לוי:

כן בהחלט.

עו"ד לימור לוגסי:

מים וחשמל.

מר אלי לוי:

חשמל, אני מקווה אני לא רוצה להאמין לא רוצה להתחייב לכלום, כי זה לא תלוי בי שעד הכניסה של הדיירים יהיו שם חדרי טרפו ויהיה כבר חשמל, זה מה שהבטיחו חברת חשמל זה מה שאני יודע, יש גם בזה עיכובים. אבל תאורת הרחובות אנחנו הולכים כבר לחבר אותה. ואנחנו נדליק פנס כן 2 לא, או פנס כן ו-3 לא, אנחנו רוצים להאיר כבר את השטח. אנחנו בודקים כל מיני אפשרויות, היום ישבנו דני, אנוכי, עדנה וליליאן עם היועץ המשפטי כדי לבדוק את האפשרות איך לאבטח את השטח הזה, לאבטח את השטח הזה זה הרבה כסף, איך אפשר לגבות כסף מהבונים, שעדיין אי אפשר לגבות מהם אגרת שמירה, אבל אפשר לגבות מהם אגרה אחרת.

מה האחריות השילוחית שתהיה למועצה ברגע שיהיו גניבות חס וחלילה, כל מיני דברים כאלה נבדקים לנושא הזה. אבל בכל מקרה אנחנו רוצים ללכת להעמיד שם מצלמה. לשמחתי יש גם כבר במועצה רחפן שדני מחכה לקורס טיס כדי להטיס אותו. גם עובדיה כן.

(מדברים יחד)

ד"ר יעל סנה:

כל כמה זמן הוא יעשה סיבוב?

מר אלי לוי:

זה עולה לאוויר יש לו מקסימום חצי שעה באוויר צריך להטעין אותו לא צריך לזה הרבה. אני הצעתי בכלל משהו אחר, מאחר ושושן עושה דברים טובים בבית העלמין ודואג לבית העלמין אז אולי אותו הוא גמלאי של המועצה, אולי יהיה אחראי על הרחפן ואז למעלה, ניתן לו שם ביתן והוא יישב והוא יטיס את הרחפן, אבל אז צפויים התרסקויות.

מר עובדיה צבי:

גם את הרחפן הוא יצטרך לקבור.

ד"ר יעל סנה:

אפרופו בית העלמין יש שם ממש בעיה של מים. עם מי צריך לדבר?

מר אלי לוי:

בבית העלמין אין בעיה של מים.

כל יום זורמים שם בשעון מסודר דרך מחשב, אפילו לא מים מושבים, זה מים שפירים שאנחנו שמנו שם, שעה ביום-

ד"ר יעל סנה:

אז אולי טפטפות.

מר אלי לוי:

יכול מאוד להיות שעכשיו צריך להגדיל יותר צריך לדבר עם איברהים-

ד"ר יעל סנה:

עם מי לדבר?

מר אלי לוי:

עם איברהים, אנשים באים ומתחברים שמה, כל מיני אנשים בצורה מאוד לא טובה, ואז כשהוא מתחבר פה הוא גורם נזק למישהו אחר, יש עם זה בעיה. אחר כך מישהו מושך את שלו אז הוא מושך גם את של השכן שלו ולא מחזיר את זה, ואז הטפטפות מטפטפות על השבילים, אנחנו מכירים את זה, צריך להשגיח יותר בהחלט כן. אבל אפשר לדבר עם איברהים הוא יעזור בכל בקשה.

ד"ר יעל סנה:

אני אדבר איתו.

מר אלי לוי:

בכל בקשה, עד היום כל מי שבא וביקש הוא עזר לו. אלה למעשה הדברים האלה. אני לא מחכה, אנחנו היינו צריכים לקבל את ההרשאה של בית הספר ממזמן. ביקשו מאיתנו במשרד החינוך להעביר להם היתרי בנייה. אמרנו היתרי בנייה אין יש בקשות, אמרו תעבירו את הבקשות. העברנו להם קרוב ל-180-

אדר' סלאבן פנוביץ':

170, 180.

מר אלי לוי:

משהו כזה, 182 אני חושב שזה המספר המדויק, העברנו להם התחלות, אנחנו עומדים לקבל את ההרשאה לבית הספר. אם נקבל את ההרשאה לבית הספר אנחנו יוצאים מיד למכרזים נכנסים לעבודה בבית ספר ו-4 גנים. אני נלחם עכשיו על זה שיהיה גם אולם ספורט בתוך בית הספר, כי בכל זאת המרחקים מתחילים להיות לא קצרים, שיהיה אולם ספורט בתוך בית הספר, אבל בינתיים אנחנו נצא לזה. אם אנחנו לא נקבל את ההרשאה בחודשים הקרובים יש את הבעיות של משרד החינוך מול משרד האוצר, משרד החינוך הבטיח לרשויות קרוב ל-3,000 כיתות ובסך הכול יש לו 800 והם לא יודעים איפה להתחלק, ויש מקומות במגזר הערבי שזה קטסטרופה ופשוט לא יודעים איפה להתחלק. אז אנחנו לקחו אותנו שמו אותנו בצד, רוצים להביא אותנו על הקשקש ליום שנצטרך את הדבר הזה. אבל בכל מקרה גם כדי ליצור אמירה בשטח, מבחינת מבנה ציבורי ומוסד חינוכי עוד יותר, אנחנו נצא לעבודה לביצוע 4 גני ילדים.

גב' רונית דמרי עייאש: איך נממן את זה?

מר אלי לוי:

יש לנו כבר הרשאה ויש תוספת, אנחנו נצטרך להוסיף, אבל נבוא עם זה למליאה ברגע שנפתח את התב"ר.

עו"ד לימור לוגסי:

אז מתי אמור להיות בית הספר? כלומר אם אתה-

מר אלי לוי:

אתמול.

אתמול, ההרשאה הייתה צריכה להיות אתמול לפני שנה, והם משחקים עם זה עכשיו-

עו"ד לימור לוגסי:

עם המשחק מה הצפי לאן אנחנו הולכים להגיע?

מר אלי לוי:

אני מקווה שעד סוף השנה אנחנו נקבל את זה, אני מקווה.

מר אלי לוי:

עכשיו יותר מזה, אני עשיתי יותר מזה-

גב' רונית דמרי עייאש: לא, כאילו כדי להיות לשנה אחרי זה אנחנו בדפיציט

ד"ר יעל סנה:

לא, אבל ההתיישבות...

מר אלי לוי:

אני עשיתי יותר מזה אני הוצאתי מכתב התחייבות לסמנכ"ל משרד החינוך הממונה על כל נושא הבינוי, תמיר בן משה, לפי בקשה שלו, שהמועצה במידה וההרשאות יידחו לשנה הבאה, שהמועצה תיקח על עצמה את המימון הראשוני, זאת אומרת אתה עד שאתה מוציא מכרז ועד שאתה חותם הסכם ועד שקבלן מתחיל, אז רק אולי בעוד 7, 8 חודשים תגיע החשבונית הראשונה. אז אמרנו אנחנו ניקח את זה על 7, 8 חודשים מהיום אנחנו מגיעים לפברואר מרץ שנה הבאה, זה בערך החודשים שמוציאים את ההרשאות. עכשיו הוא צריך להוציא לי אישור שהם מקבלים את זה, אבל הוא לא חתום על זה לבד, אני לא רוצה שהוא יהיה חתום על זה לבד, אמרתי לו הוא והחשב של המשרד יהיו חתומים על זה, וברגע שהחשב של המשרד חתום על זה זה צ'ק. כי חשבים של משרדי הממשלה לא שייכים למשרדים, הם שייכים לחשב הכללי. לכן זה מבחינתי צ'ק. היה תקדים כזה לפני 3 שנים ברמת ישי וזה עבד מצוין. אז ברגע שהוא נותן לנו אנחנו יוצאים... מה שאנחנו מנסים עכשיו למשוך זה כדי שיהיה לנו יותר מטראז' לבנייה, יותר מטראז' לבנייה זה אומר יותר כוח יותר להיכנס למשא ומתן יותר להביא מחירים יותר טובים, חוץ מזה גם שקבלן אחד יש בשטח גדול לעניין הזה, אז זה בכלל טוב מאשר, כי הכול חצר אחת גדולה גם גני הילדים וגם הזה. אבל בכל מקרה אם זה לא ייקרה אנחנו פותחים תב"ר, יש לנו כבר את ההרשאות של 4 גנים, פותחים תב"ר יוצאים לדרך. אלה הדברים, אני אומר עוד פעם זה לא רק שהגנים אני בטוח שאנחנו נפתח את הגנים נסגור אותם, לא יהיה לנו ילדים לאותם גנים בשלב הזה, אבל זו אמירה. אמירה כדי ליצור מצב שאנשים גם אם יקבלו היתר, כרגע כל מי שמקבל היתר הולך לבנות, אבל יש כאלה יקבלו היתר ילכו לישון, אנחנו רוצים ליצור מצב כמה שיותר אנשים ייכנסו פנימה.

תראו, במערכת היחסים שלי גם כן עם מה שהייתי בשלטון המקומי וזה, יש גברת נחמדה שממונה על כל נושא משלחות נוער בסין, הצלחנו ליצור משלחת לסין של בני נוער כדורגל בעניין הזה, קוראים לה ג'יאלין, אני מתקשר איתה בערבית אישה נחמדה פה בארץ הייתה אירחנו אותה, ויש שם טקס של חתימת הסכמים, איך זה נקרא? ערים תאומות?

ערים תאומות, אני רציתי לנסוע לשם רק ב-3 ימים אחרונים אמרו: לא, ראש העיר צריך להגיע. מגיעים לשם מכמה מדינות צרפתים וסינגפורים ועוד כמה.

גב' בתיה הרפז:

צרפת, תאילנד, אורוגואי.

מר אלי לוי:

אורוגואי נכון דרום אמריקה גם כן ראיתי. למשלחת חייבים, זה גם כן דבר שלא היה לי בחיים, חייבים לצרף רופא, חיפשנו ולשמחתי ד"ר ז'אן מרק ויינשטיין הסכים לצאת-

אדר' סלאבן פנוביץ':

למה? סליחה שאני, למה צריכים רופא?

מר אלי לוי:

לא יודע, רצינו פרמדיק רצינו חובש-

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

אוקיי, זה בתחילת יולי, יוצאים עובדיה כמאמן של הנבחרת, בתיה ואנוכי והרופא ז'אן מרק ויינשטיין, יש שם חתימה. אמרתי לו: אני עובדיה שנינו... שמה יש לנו קרדיולוג צמוד. המקום נקרא מאישן בחבל סצ'ואן 50 ק"מ משם בעיר הבירה צ'נגדו. הקונסול בעיר הבירה של סצ'ואן זה עמיר לאטי הבן של ד"ר יוסי לאטי, ילד שגדל פה בלהבים.

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

כבר דיברנו איתו והוא מאוד מחכה לקבוצה וילווה את הקבוצה ויעשה מה שצריך. קודם כל אני שמח שזימנו אותנו לשם ואנחנו היחידים במדינת ישראל שנכנסים-

ד"ר יעל סנה:

באיזה תאריך אתם טסים?

מר אלי לוי:

2.7.17 אם אינני טועה, 2.7.17 עד ה-8.2.17 זה האירוח של הסינים.

מר לב בינמן:

באיזה עיר?

מר אלי לוי:

מאישן, לא יודע אתה חושב אני יודע.

מר לב בינמן:

כמה תושבים יש שם?

מר אלי לוי:

אין לי מושג.

גב' רונית דמרי עייאש: 3 מיליון בעיר לא בפרובינציה בעיר.

מר אלי לוי:

אני רוצה להגיד לך פעם בכנס של הסיסטר סיטי בטולידו אוהיו בארצות הברית שאני ביקרתי פעם, זיכרונו לברכה היה מקסים לוי אז יו"ר מרכז שלטון מקומי, רדף אחריי ראש עיר סיני של 55 מיליון תושבים ורצה ערים תאומות.

עו"ד לימור לוגסי:

ברמת הקריטריונים מי הילדים שמצטרפים-

מר אלי לוי:

בחרו קבוצת כדורגל שכבת גיל-

גב' בתיה הרפז:

לא, לא, הם גם הגדירו, סליחה, הם הגדירו שנתון ותאריך יש לי את זה כתוב-

עו"ד לימור לוגסי:

איזה שנתון אמורים לנסוע?

גב' בתיה הרפז:

2002 2003 אני אראה לך את זה כתוב.

עו"ד לימור לוגסי:

אוקיי.

גב' בתיה הרפז:

ויודעי כדורגל ודוברי אנגלית.

מר עובדיה צבי:

והפצנו את זה בין התלמידים ואמרנו שמי שמעוניין נא לרשום את עצמו ושיצטרף ומכל זה יצאה קבוצה של 16-

עו"ד לימור לוגסי:

כמה הגישו? הרבה ילדים רצו להצטרף?

מר אלי לוי:

ההיפך, רדפו אחרי אחרים.

מר עובדיה צבי:

אנחנו בהתחלה עוד רדפנו אחרי הילדים על מנת שיצאו-

מר אלי לוי:

אנחנו למשל רדפנו אחרי הבן של אליגון.

ד"ר יעל סנה:

הם לא משלמים?

מר אלי לוי:

לא משלמים. רדפנו אחרי הבן של אליגון וזה אחד שעובדיה אומר הייתי משאיר את כל השחקנים בהגנה, ורק את הבן של אליגון למעלה הוא היה מכניס לי גולים. אדון שרון אביטן לא משחרר אותו מהאימון של הפועל באר שבע, הוא בילדים של הפועל-

מר עובדיה צבי:

הוא ילד בן 14.

מר אלי לוי:

אז ילד בן 14 לא יכול לצאת איתנו.

ד"ר יעל סנה:

אבל הם בפגרה.

מר אלי לוי:

ב-1.7.17 מתחילים.

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

טוב רבותיי, מונח לפניכם פרוטוקול של ישיבת ועדת ההנחות הראשונה במניין לשנת 2017. קודם כל אני רוצה לומר לכם, ועדת הנחות שמתכנסת במאי, 5 חודשים, קצת פחות מ-5 חודשים-

עו"ד לימור לוגסי:

לא הייתה דרישה.

מר אלי לוי:

קצת פחות מ-5 חודשים זה מראה על איזה שהוא חוסן מסוים של היישוב שאין, וברוך השם שאין גם כן מצוקות. אז מונח פה לפניכם הדו"ח וזה רק-

גב' עדנה זטלאוי:

זה לא לאישור.

מר אלי לוי:

זה לידיעה.

ד"ר יעל סנה:

זה גם יפה שלימור הוציאה את עצמה.

עו"ד לימור לוגסי:

כן. כי התחלתי לייצג אותם.

ד"ר יעל סנה:

כי היא מייצגת אותם.

מר אלי לוי:

איפה? לא קראתי.

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

רבותיי יש עוד דבר אחד, כמו שאמרתי קודם דייגו יעביר לכם את העניין הזה של חברי ועדת תכנון ובנייה את התאריכים, אז על זה תדברו אחר כך עם דייגו מה נוח מה לא נוח, כדי שנסגור את זה. העבירו לנו ממרכז השלטון המקומי את העניין הזה-

???:

פורום 15.

מר אלי לוי:

לא, פורום 15 הוא מצטרף אבל זה מרכז שלטון מקומי. הערכות לתחילת האכיפה לפי חוק האופניים. הם מטילים עכשיו מחדש, מדינת ישראל המרכז לשלטון מקומי מטילים שוב פעם אחריות לרשויות המקומיות, מה שהיה פעם אם אתם זוכרים את המפוחים, ואז הרשויות המקומיות אמרנו אנחנו לא אוכפים את המפוחים, פשוט לא אוכפים. כי הטילו את זה עלינו ואנחנו לא אוכפים את המפוחים, גם היום לא אוכפים את המפוחים.

עכשיו פה בעניין הזה יש בזה כל מיני דברים, ראית את הילד שהוא לא בגיל, אתה מוציא לו את האוויר מהאופניים אתה מוציא לו את זה, זה צרות צרורות. מצד שני אני רוצה אחר כך ללמוד מהיועץ המשפטי איפה אנחנו עומדים אם אנחנו אוכפים, איפה אנחנו עומדים אם אנחנו לא אוכפים, יש את העניין הציבורי יש את העניין הזה, זה לא קטן. איך עלינו יש אחריות שילוחית אין אחריות שילוחית בעניין הזה, איך אנחנו מסמיכים את עובדי המועצה לאכוף את זה לא לאכוף את זה, זאת אומרת זה לא פשוט, צריך גם להסמיך פה.

גב' רונית דמרי עייאש: מה קרה אם יש אירוע מול בן אדם-

עו"ד לימור לוגסי:

דיברו על זה היה ברדיו על עיריית תל אביב ועל הדו"חות.

גב' רונית דמרי עייאש: ... מגיע ילד בריון גדול ההורה שלו, כאילו זה סיטואציה-

מר אלי לוי:

הנה פה כתוב: "לתשומת ליבכם על מנת להתחיל באכיפה יש לאשר זאת באופן רשמי במועצת הרשות המקומית כאמור בסעיף 2 לחוק, וכן על ראש הרשות המקומית להסמיך את הפקחים לשם אכיפת עבירות התעבורה המנויות בחוק כולן או חלקן לפי סעיף..." לנו במועצה יש פקח אחד.

מר לב בינמן:

דרך אגב זה לא רק נגד אופניים גם הולך רגל שילך על שביל אופניים ייקנס.

עו"ד לימור לוגסי:

יקבל דו"ח כן קנס.

גב' עדנה זטלאוי:

באמת?

עו"ד לימור לוגסי:

כן. בתל אביב התחילו.

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

יש לנו משהו אחר, יש לנו פקח אחד במועצה שעובד עד 16:00, רוב רוכבי הילדים באים אחרי 16:00, מי יאכוף את זה? אין עובדים. זה אחר כך נשב ונדבר אבל זה בכל מקרה אני מביא את זה לפה למליאה, שכתוב לאשר את זה במליאת הרשות.

מר לב בינמן:

דרך אגב אתם ראיתם מה קרה לדרמון שאופניים נכנסו בו? זה ממש לא מצחיק הבן אדם פספס את אליפות אירופה ותחרות חשובה.

???:

הוא קיבל מכה בראש.

ד"ר יעל סנה:

אלי, זה שייך לספורט מוטורי?

גב' עדנה זטלאוי:

כן, במידה מסוימת.

עו"ד חיים שרביט:

רק אם זה אופניים חשמליות.

גב' עדנה זטלאוי:

זה גם החשמליות וגם הסגוואים האלה למיניהם עם המוט ובלי המוט.

מר אלי לוי:

אוקיי, רבותיי זה למעשה.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את אכיפת עבירות התעבורה המנויות בחוק האופניים בלהבים

לסעיף 3 - דיון בדו"ח כספי ליום 31.12.16 של מתנ"ס מרכז קהילתי להבים.

מר אלי לוי:

דיון בדו"ח כספי ליום 31.12.16 של מתנ"ס מרכז קהילתי להבים. כפי שידוע לכם מזה כבר שנה שלישית או שנה שנייה, שנה שנייה או משהו כזה-

גב' ליליאן אדרי:

לא, שלישית.

מר אלי לוי:

שקבעה המדינה לאשר, אנחנו גם מאשרים את הדו"ח הכספי של עידן הנגב אנחנו גם מאשרים, זה כל התאגידים העירוניים ומתנ"ס להבים זה מעין תאגיד עירוני, זה לא קוראים לו תאגיד עירוני, בחוק יש, זה לא בחוק אפילו בתקנה מעין תאגיד עירוני, זה הופץ הדו"ח?

גב' עדנה זטלאוי:

בטח.

גב' ליליאן אדרי:

הופץ, יושבת כאן רו"ח דורית שהיא ערכה את הדו"ח אם יש שאלות-

מר אלי לוי:

אם יש שאלות אז בבקשה רו"ח דורית שהיא רו"ח של המתנ"ס. אין שאלות, תודה רבה אני מודה לך גבירתי רו"ח.

לסעיף 4 - הצעות לסדר

4.1 הח' יוסי ניסן -

"1. העלאת הארנונה בגובה המדד והעלאה להצבעה חברי המועצה בהפחתת הארנונה לשנת 2018 בגובה המדד המשולב כך שגובה הארנונה יישאר ללא שינוי.

2. תוצאות המיצ"ב -  דיווח מנהלת מחלקת החינוך דיון במתן תקציב מהמועצה לתחילת שנת הלימודים הבאה לתגבור מורים לשכבות בשיתוף ועד הורים מרכזי מנהלת בית הספר והמועצה כנהוג בבתי ספר אחרים במקרים דומים.

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

ישיבת ארנונה היא ישיבה שאין עליה הצעות לסדר. ישיבת ארנונה זה ישיבה שלא מן המניין. כל אחד יאמר את מה שיש לו להגיד שם, זה כמו ישיבת תקציב, אי אפשר שמה, יתקן אותי היועץ המשפטי אם אני טועה.

עו"ד חיים שרביט:

לא, לא, זה נכון, זה ישיבה שלא מן המניין ולכן זה פרוצדורה אחרת.

מר אלי לוי:

מה לעשות, אני אולי לא חכם אבל יש קצת ניסיון. קודם כל אני שמח שהשתנה קצת משהו בסגנון, לכבוד ראש המועצה מר אלי לוי, מכובדי, זו פעם ראשונה זה דבר שעשה לי טוב. אנחנו כולנו בני אדם וגם אנחנו אוהבים קצת כבוד. אני מבקש להעלות לסדר היום בישיבת המועצה שנקבעה להיום 2 נושאים לדיון וקבלת החלטה. רק שתדע, וזה הסברנו כמה פעמים, הצעות לסדר למליאת מועצה אפשר להעלות 1, ופה אתה מעלה 2 אבל תכף. העלאת הארנונה בגובה המדד והעלאה להצבעת חברי המועצה בהפחתת הארנונה לשנת 2018 בגובה המדד המשולב כך שגובה הארנונה יישאר ללא שינוי. בבקשה, ללא שינוי נקודה, זה משהו מודפס לי פה קצת הפוך.

גב' עדנה זטלאוי:

נכון, כי זה במייל.

ד"ר יעל סנה:

אז מה אתה מעלה 2 הצעות או 1?

מר אלי לוי:

רק דקה לא-

גב' רונית דמרי עייאש: ארנונה הוא לא יכול להעלות.

מר אלי לוי:

עוד פעם גם לא יכול להעלות את ההצעה השנייה כרגע, אבל אני כן אעלה אותה את ההצעה השנייה בגלל הרחש הבחש שהיה.

ד"ר יעל סנה:

נכון בדיוק, חשוב.

מר אלי לוי:

אני כן אעלה אותה את ההצעה השנייה, לי יש מה לומר ואז אני אתן לגברת רונית דמרי עייאש-

ד"ר יעל סנה:

וגם אנחנו נוכל-

מר אלי לוי:

כל אחד יוכל להתייחס בהחלט. בבקשה לנושא הראשון, תפרט לנו בבקשה מר ניסן.

מר יוסי ניסן:

אני הכנתי כמה סעיפים שנוגעים להצעה הזו. אני מאוד סקפטי לפני שאני מתחיל לדבר, אבל חשוב שהדברים ירשמו בפרוטוקול.

מר אלי לוי:

בהחלט חשוב מאוד.

מר יוסי ניסן:

חשוב מאוד כדי שהציבור יידע-

מר אלי לוי:

בהחלט.

ד"ר יעל סנה:

במי לבחור.

מר יוסי ניסן:

יפה.

מר אלי לוי:

לא רק דקה, אני מאוד מבקש, יעל בואי, יש דברים גם שבעיניי לפעמים לא נעימים אז בואו-

ד"ר יעל סנה:

נכון, אוקיי.

מר אלי לוי:

בכל זאת, בבקשה.

מר יוסי ניסן:

לאחרונה וזה לא בהחלטה הזו על הארנונה יש רחש בציבור שחברי המועצה והנבחרים לא מייצגים את דעת התושבים פה ביישוב. היו כמה סוגיות אתם מכירים אותם היטב, דיור מוגן-

מר אלי לוי:

לא, לא, בוא אני מבקש תתמקד בעניין של הארנונה.

מר יוסי ניסן:

אין בעיה, 100%.

מר אלי לוי:

בבקשה.

מר יוסי ניסן:

קודם כל לפני שאני ממשיך שאלה לגזברית-

מר אלי לוי:

לא, לא-

מר יוסי ניסן:

אני רוצה לדעת זה חשוב.

מר אלי לוי:

תשאל אותי-

מר יוסי ניסן:

אוקיי.

מר אלי לוי:

תשאל אותי.

מר יוסי ניסן:

בכמה עלתה הגבייה למועצה כתוצאה מהמדידות של הבתים?

מר אלי לוי:

תקבל תשובה, תמשיך.

מר יוסי ניסן:

זה גם כן חשוב. ואני עכשיו אומר דבר שכולכם תפנימו היטב ותקשיבו למה שאני אומר עכשיו, כי זה מה שצריך להביא אתכם לקבל החלטה או לא לקבל החלטה, בסדר? אם המדד המשולב היה 0 נקבע על 0, הרי מה זה אומר לנו שמאשרים פה עלייה אוטומטית ב-2.18%, כי במקרה המדד המשולב היה 2.18%. אם הצרכים של המועצה היו 1% אולי 3% אולי 5% היינו מדברים אחרת היינו פה בדיון אחר, במקרה יצא שהמדד המשולב עמד על 2.18%. כמובן טייס אוטומטי מעלים לתושבים, זה לא אמור להיות ככה. אנחנו צריכים לשקול את השיקולים הענייניים אם מקבלים את הדבר הזה או לא מקבלים את הדבר הזה, זה נתון-

מר אלי לוי:

לא, אני רק הייתי רוצה מר ניסן כשאתה בא ואומר אתם מעלים לתושבים. אני רוצה שקודם כל בוא נדייק, מי קבע את ה-2.18% שגם אתה תאמר בלשונך ובקולך לפרוטוקול, מי קבע במסגרת חוק ההסדרים במשק להעלות את הארנונה ב-2.18%.

מר יוסי ניסן:

העלאה צמודה למדד למחירים לצרכן-

מר אלי לוי:

מי קבע את זה?

מר יוסי ניסן:

זה בעבר היה בפנים, עכשיו זה כנראה אוצר, בסדר מבינים את זה, בסדר?

מר אלי לוי:

לא, כי אני ראיתי באיזה מקום שכתבת "מעלים כמתחייב".

מר יוסי ניסן:

כן נכון-

מר אלי לוי:

אני מבקש שתאמר את המילה הזו כמתחייב.

מר יוסי ניסן:

נכון, נכון, נכון.

מר אלי לוי:

תודה רבה.

מר יוסי ניסן:

אני לא חוזר בי.

מר שמואל לביא:

מחייבים את המועצה.

מר יוסי ניסן:

זה נכון. על זה אין מחלוקת ואנחנו מאשרים את זה.

מר אלי לוי:

בבקשה.

מר יוסי ניסן:

אבל המועצה מצד שני ויאשר את זה גם היועץ המשפטי סובריינית להחליט על הפחתה בגובה עלייה במדד ככה שיהיה קיזוז בין עליית המדד לבין עליית הארנונה.

עו"ד חיים שרביט:

אני לא עכשיו-

מר אלי לוי:

אני מבקש אני אתן לך לדבר, תהיה התייחסות של הגזברית.

מר יוסי ניסן:

ואגב הדבר הזה נעשה ברשויות אחרות, זאת אומרת אנחנו לא פה ממציאים את הגלגל.

מר אלי לוי:

באיזה רשויות זה נעשה? אני ראיתי שכתבת וציינת ראשון לציון.

מר יוסי ניסן:

ראשון לציון, גבעתיים-

מר אלי לוי:

היה כתוב ראשון לציון.

מר יוסי ניסן:

אם אני לא טועה גם מבשרת, יש עוד רשויות שהפחיתו.

מר אלי לוי:

יפה. סיימת?

מר יוסי ניסן:

רגע לא.

מר אלי לוי:

בבקשה.

מר יוסי ניסן:

לכן אני אומר שאנחנו צריכים לבוא היום ולקבל החלטה על עליית ארנונה, לא קשור כרגע למדד, זה ממש לא קשור למדד. אנחנו צריכים להחליט האם המועצה צריכה 2.18%, שזאת ההצעה שעומדת כרגע על הפרק.

מר אלי לוי:

100%.

מר יוסי ניסן:

בסדר? עכשיו תקציב המועצה כפי שקיבלנו דיווחים מאוזן, יש גם דו"ח 2016 ראיתי אותו התייחסתי אליו. בקרן לעבודות פיתוח יש יתרה אחרי כל השיפוצים 7 מיליון ₪ ומשהו-

מר שמואל לביא:

זה לא קשור, זה לא קשור.

גב' ליליאן אדרי:

לא קשור-

מר אלי לוי:

שמוליק, רבותיי, רבותיי-

מר יוסי ניסן:

את קראת את זה?

מר שמואל לביא:

זה לא קשור, ארנונה לא קשורה ל-

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

שמוליק אני מבקש ממך כשאני אצטרך את העזרה של אנשי המקצוע-

מר שמואל לביא:

סליחה, סליחה.

מר אלי לוי:

במועצה ואתם תבקשו לדבר אני אומר לכם לדבר, אבל בינתיים אני מבקש לא להפריע, כי יש לי גם הרבה מה לומר-

ואחרי שתשמעו אותי גם לכם לא יהיה הרבה מה לומר.

מר יוסי ניסן:

יש לכך השלכות מכיוון שהמועצה יכולה גם לשים בתקציב שלה תקציב לפיתוח היישוב, בתקציב. אבל הקרן לעבודות פיתוח כרגע היא ביתרה, זאת אומרת אין מצב שאפשר לומר שהתקציב כרגע הוא לא מאוזן, זו אמירה שהיא לא נכונה. ותאשר את זה גם גזברית המועצה, זו גם שאלה לגזברית השאלה.

מר אלי לוי:

טוב, יש לך עוד 2 דקות מר ניסן.

מר יוסי ניסן:

איך קבעת?

מר אלי לוי:

ככה קבעתי! מה לעשות?

מר יוסי ניסן:

עכשיו אין הצדקה מעשית ואנחנו יודעים שהמועצה יודעת להסתדר היטב בלי העלייה הזאתי עכשיו בעת הזאת.

מר אלי לוי:

תחזור על זה שוב.

מר יוסי ניסן:

מה?

מר אלי לוי:

המועצה יודעת להסתדר-

מר יוסי ניסן:

כן, כן, בלי העלייה הזאתי, היא יכולה לחיות בלי העלייה הזאת לא ייפגע שום שירות ביישוב אני מבטיח לכם.

מר אלי לוי:

אני מודה לך מאוד על האמירה הזאת.

מר יוסי ניסן:

אני מבטיח לכם, בסדר? על ה-2.18% האלה. ראש המועצה הוכיח בעבר שהיה צריך גם מיליון ₪ עשה בתוך התקציב עם סלאמה וחסך את המיליון ₪ האלה. ועכשיו אנחנו צריכים לשאול מה גם מהציבור, אולי זה גם כן חלק מההחלטות שלנו, מה הציבור, שהציבור יקבל את כל הנתונים האלה מה הוא יחליט, מה הוא היה מצפה מאיתנו. זהו אני סיימתי.

מר אלי לוי:

אוקיי רבותיי, לפני שאני אתן לחברים להתייחס אני רוצה שתשמעו אותי בעניין הזה. אני ראיתי מישהו צילם לי בפייסבוק מכתב שהייתה חתומה עליו עו"ד לימור לוגסי ואתם מביאים דוגמא של ראשון לציון. גברת לימור לוגסי אישה עסוקה מנהלת משרד עצמאי, אתה בכיר במשרד הספורט פחות עסוק, כשקוראים הייתי מבקש שתקראו את הכול. כשמביאים מידע לציבור תביא את כל המידע, ואני אפרט. בעיר ראשון לציון אם אינני טועה המחיר למ"ר הוא 83-84 למ"ר ארנונה כשבלהבים זה עומד על 50 אם אינני טועה. תיקחו את האחוז ההכנסה מארנונה אבל זה לא חשוב מה שאמרתי שזה 84, תכף אני אגיע אתכם לחשוב. תיקחו את ההכנסה מהארנונה לעיריית ראשון שאותה ציטטתם אותה כתבתם אותה הדגשתם במכתב שלכם ותראו מה האחוז תעשייה, מסחר, משרדים לעומת אחוז ההכנסה ממגורים.

מר יוסי ניסן:

אבל זה לא רלוונטי דיברנו...

מר אלי לוי:

דקה אתה תקשיב לי-

מר יוסי ניסן:

מה... אז יש הרבה משפטים אז מה.

מר אלי לוי:

תקשיב לי אתה עד הסוף, עכשיו אני מגיע איתך לעיקר, עכשיו אני מגיע איתך לעיקר. יחסי ציבור זה הדבר הכי טוב לעשות רק צריך לעשות, ויש דבר שנקרא אמת דיברתי. עיריית ראשון מקבלת כל שנה החלטה, מעלים את הארנונה כמתחייב ממשרד הפנים, וזה מה שאנחנו עושים מעלים כמתחייב, הרי אבנר בן גרא הפיץ בפייסבוק שלו: השנה אנחנו נעלה את הארנונה כמתחייב ולא נעלה חריג, מה שעשינו בשנתיים הקודמות. הוא העלה 4.5% 4.5% אם אינני טועה מעבר למתחייב, כי זה היה חייב בהנחיה של משרד החינוך.

הוא לא שאל את הציבור שלו, הוא סוציו אקונומי כמונו ויש לו הכנסות כמונו, והוא מקבל קצת יותר מאיתנו כי הוא יושב על הגדר, אבל זה לא משנה. עיריית ראשון כמו שאני אומר מקבלת החלטה, אומרת לציבור אנחנו מאשרים כמתחייב מה שמגיע לנו מחוק ההסדרים במשק, אבל לעומת זה אנחנו רוצים להפחית את זה לתושבים, והם שולחים למשרד הפנים תאשרו לנו את ההפחתה. מה כותב להם משרד הפנים? לא.

עו"ד לימור לוגסי:

בסדר, אוקיי.

מר אלי לוי:

לא. רגע אז מה את רוצה שנעשה הצגה לתושבים? רגע.

מר יוסי ניסן:

מה זה קשור? הא אתה כבר יודע את התשובה-

מר אלי לוי:

משרד הפנים אומר לך: לא, אין הפחתה בארנונה.

???:

אתה צריך להסביר.

מר אלי לוי:

אין. עכשיו אני אסביר לך עוד יותר ואני הולך איתך, אין הפחתה בארנונה אז יבוא ליחסי ציבור ולהגיד אנחנו מועצה מקומית להבים מורידים את הארנונה, הולך למשרד הפנים-

מר יוסי ניסן:

אני מבטיח לך שאתה תכתוב מכתב לשר הוא יאשר את זה.

מר אלי לוי:

אל תפריע לי, אל תפריע לי.

מר יוסי ניסן:

אני מבטיח לך את זה.

מר אלי לוי:

אל תפריע לי.

מר יוסי ניסן:

אל תעשה עכשיו, זה יחסי ציבור מה שאתה עושה עכשיו זה יחסי ציבור.

מר אלי לוי:

אתה תקשיב לי, אתה תלמד לשמוע עובדות, ולך תבדוק אותי אחר כך, תלמד לשמוע עובדות. את זה תביא לידיעת הציבור.

מר יוסי ניסן:

אני אביא.

מר אלי לוי:

דקה-

מר יוסי ניסן:

ועוד איך אני אביא.

מר אלי לוי:

עכשיו לבוא ולקבל פה החלטה ולהגיד מפחיתים זה נחמד. הולך למשרד הפנים לא מאשר לך את ההפחתה, אתה מחייב את ה-2.18%, אנחנו עשינו את זה. אלי לוי-

מר יוסי ניסן:

בוא נעשה את זה, בוא נעשה את זה. אני סומך עליך שאתה אצל דרעי תעביר את ההחלטה הזאתי, אני סומך עליך.

מר אלי לוי:

אלי לוי לא עובד ככה, אלי לוי לא עובד ככה ואתה יודע את זה. מה כן? כשסילבן שלום היה שר הפנים וזה היה לפני שנתיים וקצת יותר, הוא בא ואמר לרשויות חזקות ולא גבעתיים, גבעתיים לא רשות חזקה, אחוז המבוגרים בגבעתיים מעל 65 הוא הרבה יותר גבוה מאחוז הצעירים בגבעתיים, היא לא חזקה גבעתיים.

גב' ליליאן אדרי:

יש להם גירעון של 100 מיליון ₪.

מר אלי לוי:

אין להם, איזה הכנסות יש לגבעתיים, אין להם אזורי תעשייה איזה הכנסות. תדליק את ההקלטה, ואז-

מר יוסי ניסן:

מעולם אני לא הקלטתי, מעולם. אתה שומע מה אני אומר לך? מעולם.

מר אלי לוי:

אני גם מעולם לא היה מצב שלא האמנתי לך.

מר יוסי ניסן:

זה יותר מידי לא, אז כן...

מר אלי לוי:

לא היה מעולם לא היה מצב שלא האמנתי לך.

מר יוסי ניסן:

אתה, אתה תגיד לי דברים כאלה.

מר אלי לוי:

ואז בא סילבן שלום ואמר רשויות בלי שום קשר לעלייה ולחוק ההסדרים במשק, רשות שרוצה להוריד ארנונה לתושבים שתעביר בקשה מנומקת למשרד הפנים ואנחנו נאשר לה, פנים ואוצר, לא רק פנים. והיו רשויות שהעבירו. ואז הגישו בקשות מועצות ועיריות, מועצות לא אבל עיריות. בין העיריות שהגישו הייתה גם רמת השרון של רוכברגר, אז אישרו לראשון של דב צור ולא אישרו לרוכברגר של רמת השרון. לא יודע אני לא נכנסתי לזה, אני זוכר את זה מהדיונים שהיו במרכז שלטון מקומי בעניין הזה.

אז לבוא ולהגיד לציבור אנחנו בעד להוריד את ה-2.18% ולא לתת להם את כל הפרטים, גם על ראשון שלקחתם כדוגמא וגם בעניין הזה שמשרד הפנים לא מאשר, יש הנחיה שלא מאשר, אז הדרך ארוכה. דבר שני, כולנו מתעסקים בכספים, יש הסכמים קשיחים במועצה, ההסכמים צמודים, המשכורת שלך במשרד הספורט היום היא לא משכורת שהייתה ביוני משנה שעברה. מה לעשות היא לא הייתה. זה לא אותה משכורת. והמשכורת של יפתח שעובד על מכונת טיאוט היום היא לא אותה משכורת שהייתה ביוני שנה שעברה, מה לעשות. ויש הסכמים קשיחים. מה זה הסכמים קשיחים? עוד פעם הנה הסכמים של איסוף האשפה ושל הגינון, וכשאני מדבר על ההסכמים הקשיחים המתמשכים.

מר יוסי ניסן:

גם קבלני כוח אדם שלך זה צמוד.

מר אלי לוי:

בהחלט.

עו"ד לימור לוגסי:

... להגיד שיש הנחיה.

מר אלי לוי:

דקה.

עו"ד לימור לוגסי:

אתה קובע שלא ניתן לקבל הפחתה, אז אנחנו לא פונים בגלל הנחיות. אני שואלת את היועץ המשפטי...

מר אלי לוי:

דקה, אני אתן לשרביט לדבר, אני אתן לשרביט לדבר, אבל לפני כן אם חברי המועצה ירצו לשמוע קודם את שרביט, אני אתן לשרביט. אם חברי המועצה רוצים להתייחס לפני שרביט, לפני שרביט. אבל עכשיו דקה לימור, עכשיו את מביאה אותי למקום אחר שאני אשאל את השאלה. לימור לוגסי, עו"ד לימור לוגסי לפני שאת מעלה דבר שמלהיט את הרוחות ביישוב תרימי טלפון לחיים שרביט ושאלי אותו חיים שרביט אם זה מותר או לא מותר, אם זה מחייב או לא מחייב.

עו"ד לימור לוגסי:

אז אני אענה.

מר אלי לוי:

יפה. חבריי למועצה אם מישהו רוצה להתייחס בבקשה מר פרץ.

מר ניסים פרץ:

אני רוצה לבקש מהיועץ המשפטי שהוא ייתן לנו הסבר בעניין הזה.

מר אלי לוי:

בבקשה.

עו"ד לימור לוגסי:

רק לגבי ההנחיה, באמת אם יש לנו הנחיה, אם יש הנחיה כתובה מטעם משרד הפנים-

(מדברים יחד)

עו"ד לימור לוגסי:

אם יש הנחיה מפורשת מטעם משרד הפנים שלמועצה אין סמכות לתת הפחתה אין פה בכלל על מה לקיים דיון, זה הנחיה נגמר הסיפור.

מר ניסים פרץ:

בשביל זה אנחנו רוצים לשמוע אותו.

עו"ד חיים שרביט:

תודה, תודה. אני חושב שהעלית בדיוק חד את העניין. העניין הוא כזה ברירת המחדל החוקית היא העלאה אוטומטית פה במקרה זה יצא 2.18% כלומר זה טייס אוטומטי, וזה לא משהו שהוא לשיקול דעת, כלומר רשות מקומית מחויבת בהעלאה הזאת בגובה הזה, בסדר?

עו"ד לימור לוגסי:

כן.

עו"ד חיים שרביט:

מועצה רשות מקומית, במקרה הזה המועצה יכולה מוסמכת לקבל החלטה שהיא פונה לשרים בבקשה, וזה מוגדר יש נוהל קוראים לזה בקשה להפחתה חריגה. בקשה להפחתה חריגה לארנונה שהולכת למשרד הפנים ולמשרד האוצר, והאוצר להבדיל ממה שחושבים פה על משרד הפנים וזאת שאלה אחרת, האוצר בוחן לעומק את הבקשה, שוב זו בקשה חריגה מטעמים מיוחדים, יש שורה ארוכה של קריטריונים לבקשה כזאת ואני כבר אומר לכם, גם במשרד הפנים זה לא השר זה לא תלוי ברצון הפוליטי של השר, זה הולך לגופים המקצועיים גם של משרד הפנים ואחד השיקולים הראשונים שהם יעשו, ואני אומר לכם את זה על השולחן בודקים מצב סוציו אקונומי 9 של היישוב, אף אחד לא יאשר פה הפחתה של שקל אחד, זה פעם אחת. פעם שנייה-

מר אלי לוי:

הבקשה.

עו"ד לימור לוגסי:

לא, לא, ניתן להגיש בקשה...

מר אלי לוי:

לא, לא, הבקשה שלנו-

עו"ד חיים שרביט:

לא, לא, לזה אני בדיוק מתייחס.

(מדברים יחד)

מר יוסי ניסן:

אל תפרש...

עו"ד חיים שרביט:

לא, לא, לא מפרש מה יהיה, אני לא מפרש אני אומר דבר כזה-

מר אלי לוי:

אני מבקש ממך אתה, חבר המועצה יוסי ניסן-

מר יוסי ניסן:

אתה לא נביא-

מר אלי לוי:

חבר המועצה יוסי ניסן, אני שומר על כבודו של כל חבר מועצה, ואם חבר מועצה יפגע בכבודו של אחד מהעובדים או היועצים לא יישב פה-

מר יוסי ניסן:

אני לא פוגע-

מר אלי לוי:

אני מבקש ממך.

עו"ד חיים שרביט:

אני לא נביא חד משמעית, אבל אני אומר לכם עוד משהו חד משמעית, ברגע שהגשתם בקשה חריגה להפחתת ארנונה, אתם אומרים התקציב שלנו מאוזן, להיפך יש לנו יותר מידי ואנחנו לא יודעים מה לעשות אנחנו מוותרים על העלאה החוקית שאנחנו מקבלים מהמדינה, זה לא אנחנו יזמנו את העלאה. הדבר הבא שייקרה זה מה שסקר כאן ראש המועצה קודם, הבקשה לחלוקת הכנסות תלך לפח. אם לפני שבועיים ישבנו, אני גם הצטרפתי לדיון הזה, וקיבלנו הדים מאוד חיוביים לאפשרות חלוקת הכנסות אם זה מעידן הנגב בשינוי תמהיל החלוקה, אם זה מדודאים או מכל מקום אחר, בעצם זה לבוא ולירות, סליחה על הביטוי, זה לירות ברגל של הבקשה של המועצה ובסוף של התושבים שלכם, כי מה שיקרה לא תהיה חלוקה.

מר אלי לוי:

תודה רבה, חיים תודה רבה. אני מבקש עכשיו בבקשה גברת-

מר יוסי ניסן:

יש לי שאלה-

מר אלי לוי:

לא, לא, תרשום לפניך, תרשום לפניך. תקשיב לי, אמרתי לך כמה פעמים אתה לא תנהל לי דיונים.

ד"ר יעל סנה:

אני קיבלתי-

עו"ד לימור לוגסי:

דקה יעל-

מר אלי לוי:

דקה אבל אני נתתי לה.

עו"ד לימור לוגסי:

למה אני מבקשת, מכיוון שאותה הודעה גם שיצאה לתושבים יצאה גם כן בשמי ולאור הדברים של חיים שרביט, אני אבקש להתייחס קודם בקצרה על הדברים האלה-

מר אלי לוי:

אם תרשה חברתך.

עו"ד לימור לוגסי:

אני בקצרה, כי את בטוח ארוך, אני רואה את... שכתבת.

ד"ר יעל סנה:

לא, לא, אני אומרת גם משהו קצר.

עו"ד לימור לוגסי:

אני בקצרה כדי להבהיר את הנקודה.

מר אלי לוי:

בואו אל תתווכחו ביניכם, מה זה משנה לימור, לימור מה זה משנה?

עו"ד לימור לוגסי:

כי זה יכול להבהיר את הדברים.

מר אלי לוי:

אבל אחר כך, מה זה משנה.

ד"ר יעל סנה:

אני עשיתי שיעורי בית, כי אני באמת לא ידעתי איך להתייחס לזה, ומאוד היה לי חשוב לתת תשובה מהימנה לתושבים כי ראיתי שהם לא מקבלים-

מר אלי לוי:

... מול תושבים רק אני...

ד"ר יעל סנה:

כן, אתה מסכים. לא, כי אל תגיד כלום עכשיו. כי ראיתי שבגדול יש מידע לתושבים שהוא לא מדויק לא נראה לי מדויק, והחלטתי לבדוק אותו כשראיתי שהוא לא חופף את הדברים שבדקתי, החלטתי לצאת עם זה בהודעה לציבור. ומה שעורר בי את הסוגיה הזאת שאין בשום מצב אפשרות לא לקבל את התוספת הזאת היא זה שהבנתי, ואני רוצה לחדד פה אם הבנתי נכון, כי יתכן שלא הבנתי נכון. שאם אנחנו בעצם משתמשים בקרן הפיתוח, קרן לעבודות הפיתוח בתוך התקציב שלנו ולכן הוא מאוזן כך הבנתי, אז אם אנחנו לא ניתן את התוספת הזאת זה אומר מאיפה ניקח את הכסף הזה, ואז אני דואגת, ואני אומרת לכם אני רואה דווקא את המחר לתושבים לא את היום, כשאתה מקבל החלטה בזמן נתון אתה לא צריך לחשוב רק על הזמן הזה, אתה צריך לראות מה יהיה בעתיד.

מר אלי לוי:

ולהכין פלטפורמה טובה לראש המועצה הבא.

ד"ר יעל סנה:

והאסטרטגיה שנראתה לי נכונה זה בכלל לא בטווח הקצר זה בטווח הארוך. בטווח הארוך אנחנו פוגעים בתקציב, אז לכן אני חושבת שזה נתון שמאוד חשוב היה לקחת אותו בחשבון, ואנחנו ביחס למה שאני חשבתי ובתוספת שאמר עורך דין שרביט אני חושבת שאנחנו צריכים לאשר את זה ולא לפגוע בתושבים, זהו.

מר אלי לוי:

תודה רבה גברת סנה. כן לימור.

עו"ד לימור לוגסי:

אוקיי, אז ראשית בעקבות הפוסט שעלה אז קיבלנו באמת מהיועץ המשפטי הבהרה שיש הליך של להגיש בקשה להפחתה, אך יחד עם זאת התוצאה של אותה הפחתה בלהגיש את הבקשה היא יכולה לגרום לנו יותר לנזק מאשר תועלת ליישוב, מאחר שבאותם אותם משרדי ממשלה אוצר משרד הפנים יכולים לראות בוויתור שלנו לכאורה על תוספת של המדד לתקציב, כי בעצם אנחנו מסתדרים באופן עצמאי ולא יתנו לנו תקציבים נוספים.

מר יוסי ניסן:

אבל לימור זה...

מר אלי לוי:

אתה אל תפריע אני מבקש ממך, עומר יושבת על הרבה יותר כסף ממך ותכף אני אגיד לך גם כמה היא גובה ארנונה והיא לא מוותרת על זה. בבקשה סליחה.

עו"ד לימור לוגסי:

ולכן אני מבינה את הראייה העתידית לגבי בקשות שנגיד לקבל סיוע בתקציבים ענייניים אחרים.

מר אלי לוי:

100%.

עו"ד לימור לוגסי:

אז אני רוצה רק להבהיר שהנושא הזה של הפוסט לעניין ההפחתה שאתה קודם הערת לי, זה באמת נכון שההליך הזה קיים. כלומר ההליך קיים יש הליך של הפחתה-

מר אלי לוי:

בהחלט.

עו"ד לימור לוגסי:

ניתן להגיש זה לא משהו שהטעה את התושבים. נכון ההבהרה שקיבלנו כרגע מה זה עלול להשליך עלינו ופה צריך לקבל את ההחלטה האם אני עדיין מוכן לקחת את הסיכון לפגיעה שזה יכול לפגוע, זה רק עניין של ההצמדה לא מעבר להצמדה, רק להצמדה שאנחנו בעצם מונחים על ידי משרד האוצר לבצע, אם אנחנו הולכים על זה או לא, וזה אנחנו נדון על זה תכף, רק הנקודה הנוספת באמת זה שאלה אם אנחנו מאוזנים או לא? זאת שאלה שנשאלה פתוחה שאני לא-

גב' ליליאן אדרי:

אנחנו כל שנה-

עו"ד לימור לוגסי:

סוף שנה היינו מאוזנים בדו"ח שקיבלנו.

גב' ליליאן אדרי:

כל שנה בישיבת התקציב-

מר אלי לוי:

לימור, אני פה 17 שנה ראש מועצה, את יכולה להצביע לי על שנה בימים קשים ובימים קלים-

עו"ד לימור לוגסי:

לא, קיבלנו תמיד-

מר אלי לוי:

לא רק דקה, את יכולה להצביע לי על שנה אחת, שאני פה 17 שנה 17 דו"חות כספיים, המועצה הזאת לא הייתה מאוזנת?

עו"ד לימור לוגסי:

השנים שאני פה היינו מאוזנים-

מר אלי לוי:

פעם אחת, גם בימים הכי קשים שהפחיתו לי 4.5 מיליון ₪-

???:

ב-2004.

מר אלי לוי:

שר האוצר אדון ביבי, שר הפנים-

מר יוסי ניסן:

...

מר אלי לוי:

שב בשקט-

מר יוסי ניסן:

זה בדיוק אותו דבר.

מר אלי לוי:

שב בשקט.

עו"ד לימור לוגסי:

זה נכון, זה נכון שההתנהלות של המועצה הייתה נכונה גם בתקופות שהם קשות, אבל יחד עם זאת באמת החשש שלי זה איך משרד האוצר יראה אותנו בכאלה שמוותרים לכאורה על משהו שהוא מנחה אותך לקבל ואז אנחנו באים אליהם בדרישות, זאת הנקודה.

מר אלי לוי:

אוקיי רבותיי, תודה לימור. רק דקה, אני רוצה, בינמן רוצה לדבר?

מר לב בינמן:

כן אני רוצה, אני עשיתי חישובים גסים, אני לא רוצה להיכנס לכיס של אף אחד סוציו אקונומי 9 מדובר ב-40 ₪ פלוס מינוס לכל בית לחודשיים, זאת אומרת 20 22 ₪, לעומת זה המועצה יכולה לקבל 100,000 ₪, שזה העלאות משכורות כמו שראש המועצה אמר וזה עוד פרויקטים עתידיים. לכן אני גם ממליץ להעלות את הארנונה-

עו"ד לימור לוגסי:

נזק מול התועלת.

מר לב בינמן:

לא הבנתי על מה הדיון בכלל.

מר אלי לוי:

תודה בינמן. את רוצה להתייחס בעניין של הארנונה או לא?

עו"ד לימור לוגסי:

טוב שזה עלה, טוב שקיבלנו הבהרות מבינים ומקבלים החלטה.

מר אלי לוי:

דקה רבותיי, אבל חבל הפייסבוק הזה אתם הורסים כל חלקה טובה.

עו"ד לימור לוגסי:

לא, לא, לא, ההודעה העובדות היו עובדות נקיות.

מר אלי לוי:

אתם מגדילים... הודיעו שראשון-

עו"ד לימור לוגסי:

לא נכון, העובדות היו עובדות מדויקות, העובדות היו מדויקות.

מר אלי לוי:

רבותיי, לא היו מדויקות, כי בהודעה כתוב-

עו"ד לימור לוגסי:

... אבל יש לך הליך להגיש, יש לך אפשרות לשקול-

מר אלי לוי:

לימור, אנחנו לא באולם בית המשפט אנחנו לא מתפלפלים, נכתב שם בפוסט שעובדה היא שעיריית ראשון לציון הפחיתה.

גב' ליליאן אדרי:

זה לא נכון.

מר אלי לוי:

זה לא נכון.

מר יוסי ניסן:

אבל זה כן, אמרת שזה נכון.

גב' ליליאן אדרי:

לא, זה לא נכון. 3 שנים הם מבקשים...

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

... בקריאה שלא...

מר יוסי ניסן:

אז זה קרה, גם העובדה הזאת נכונה, הוא אמר שזה נכון.

מר אלי לוי:

יעל, יעל, אני רוצה לגמור את הדיון הזה, דקה אחת. אני רק רוצה להביא לידיעת החברים, עוד פעם אנחנו אומרים את זה כל שנה, כשאנחנו באים לדיון בעניין של הארנונה זה ככה, היישוב תעריפי הארנונה שקל חדש למ"ר ותרשמו את זה, היישוב להבים 50.19 ₪ למ"ר. היישוב מיתר 54.36 ₪ למ"ר. אתם יודעים שאם היה לי פה רק את ה-4 ₪-

גב' ליליאן אדרי:

כפול 400,000 מ"ר.

מר אלי לוי:

כפול 400,000 מ"ר זה 1,600,000 ₪ תוספת בתקציב, אם רק הייתי משווה את עצמי למיתר. איפה התושב מיתר, פה.

מר שמואל לביא:

ואיפה הבריכות? ואיפה-

גב' ליליאן אדרי:

שאנחנו לא מחייבים נכון.

מר אלי לוי:

עזוב, עזוב, אתה שומע 1,600,000 ₪ היה לי תוספת בתקציב אם הייתי משווה את עצמי למיתר. קח את עומר, עומר יש שמה 2 סיווגים עד 200 מ"ר שזה 56.11 ₪, זה 6 ₪ יותר מאיתנו זה כמעט 2.5 מיליון ₪ אם אנחנו משווים את עצמנו לעומר עד 200 מ"ר, אבל תראו את עומר מעל 200 מ"ר 85.8 ₪. אז על מה אנחנו מדברים? באר שבע אזור א' בצמודי קרקע 47.63 ₪ 2.5 ₪ פחות מלהבים. עכשיו על מה אנחנו מלינים? על מה אנחנו מלינים? הרי פה יש פוטנציאל של כמה ראשי מועצות, רק תבואו תגידו תודה רבה לך אלי לוי שאתה מגדיל לנו את בסיס ההכנסה. לא, אתם עושים הפוך על הפוך.

מר יוסי ניסן:

רגע, יש 2 שאלות שאני צריך לקבל תשובה.

מר אלי לוי:

מה זה השאלה שלך?

מר יוסי ניסן:

כמה גבינו על המדידות של הבתים?

גב' ליליאן אדרי:

אני אגיד לך מה זה היה בהדרגה, בסך הכול במשך שנתיים וחצי כמיליון ₪ שלאט לאט, זה במהלך שנתיים וחצי.

מר אלי לוי:

וגם את זה לא רצינו לעשות, זה גם עשינו-

גב' ליליאן אדרי:

וגם כפו עלינו אחרי 30 שנה.

(מדברים יחד)

מר יוסי ניסן:

זה כמו להעלות ארנונה דרך אגב.

גב' ליליאן אדרי:

זה ממש לא, זה גביית אמת זה לא נכון, זה ממש לא נכון.

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

רבותיי אני מבקש-

מר יוסי ניסן:

רגע יש לי עוד משהו להתייחס לחיים.

מר אלי לוי:

דבר אליי, אליי דבר.

מר יוסי ניסן:

אליך. אני חושב שלקחת את זה לפרשנות כזו שאם אנחנו נעלה ב-2.18% ולא נבקש את ההפחתה יורידו לנו את הזה של חלוקת הכנסות-

מר אלי לוי:

הבנו תודה רבה.

מר יוסי ניסן:

אין בזה שום בסיס.

מר אלי לוי:

אני מבקש ממך לא לענות, תודה רבה. רבותיי-

מר יוסי ניסן:

רק כדי... נקבל פה החלטה נכונה, זה הכול.

מר אלי לוי:

לא, לא, תקשיב, להתפלסף כל אחד מאיתנו יודע. רבותיי, אני מבקש חיים לא לענות.

מר יוסי ניסן:

... שאין להם סמכות...

מר אלי לוי:

אתם לא מנהלים דיאלוג פה ביניכם עם כל הכבוד. רבותיי, מאחר ושמענו את מי ששמענו, שמענו את היועץ המשפטי, שמענו את הגזברית, והיו הערות ביניים של המבקר, שמענו את עו"ד לוגסי, שמענו את מגיש הבקשה להצעה לסדר יום-

ד"ר יעל סנה:

וגם אותי.

מר אלי לוי:

בהחלט גם אותך, גם את החברים. ד"ר יעל סנה שמענו את תורתך, מי בעד העלאה הארנונה כפי שהכתיב אותה משרד הפנים במסגרת חוק ההסדרים במשק 2.18%, מי בעד?

עו"ד לימור לוגסי:

שזה רק ההצמדה.

מר אלי לוי:

מי נגד?

גב' עדנה זטלאוי:

יוסי.

מר אלי לוי:

תודה רבה. אני מודה לכם מאוד.

החלטה: הוחלט ברוב קולות (1 נגד) לאשר העלאה הארנונה בסך 2.18% כפי שהכתיב משרד הפנים במסגרת חוק ההסדרים במשק.

מר אלי לוי:

אני למרות שיש הצעה לסדר נוספת ומאחר שיושבת פה יו"ר ועדת חינוך, אם היא לא הייתה פה היום אני הייתי דוחה את זה. אז אני-

גב' עדנה זטלאוי:

עשינו עכשיו מישמש מ-2 ישיבות, לגמרי עשינו מישמש.

גב' רונית דמרי עייאש: הצבעת בישיבה שנייה.

מר אלי לוי:

סליחה, סליחה-

עו"ד חיים שרביט:

צריך פה למעשה לדחות את ההצעה לסדר היום, אני גם זה.

מר אלי לוי:

נפתח של הארנונה-

ד"ר יעל סנה:

לא, אבל לדחות את ה-

עו"ד חיים שרביט:

צריך קודם להעלות להצבעה את הבקשה לסדר יום.

מר אלי לוי:

הצבענו עליה כן.

ד"ר יעל סנה:

על זה הצבענו.

מר אלי לוי:

על זה הצבענו נכון.

עו"ד חיים שרביט:

לא, לא, צריך לתקן את ההצבעה.

מר אלי לוי:

לא, אנחנו נעלה להצבעה נוספת. אז אני מעלה להצבעה מי בעד הצעתו של חבר המועצה יוסי ניסן? מי בעד? מי נגד? יוסי.

עו"ד לימור לוגסי:

הוא יצביע נגד ההצעה שלו איזה מצחיקים.

מר אלי לוי:

הוא יכול לחזור בו לימור. היו הצעות לסדר שאנשים חזרו בהם ולא מעט, זה גם גדולה של אדם שיודע להגיד טעיתי.

מר יוסי ניסן:

אתה יודע? אם אתה יודע בוא נפתח את זה.

החלטה: ההחלטה שהתקבלה בסעיף זה לסדר היום, בנושא הארנונה אינה רלוונטית לישיבה זו ולכן מתבטלת.

החלטה: ברוב קולות ומתנגד אחד הוחלט שלא לאשר את הצעתו של הח' יוסי ניסן.

2. דיווח מנהלת מחלקת חינוך

מר אלי לוי:

רבותיי ההצעה השנייה לסדר יום דיווח, יוסי ניסן גם מבקש בהצעה לסדר שלו מי ידווח.

עו"ד לימור לוגסי:

רגע, רגע, אבל אני שואלת שאלה, יוסי ניסן מותר לו להעלות בקשה לסדר 1, העלה. כעת הבקשה שלי. למה אתה דוחה את שלי?

מר אלי לוי:

לא דחיתי.

(מדברים יחד)

מר יוסי ניסן:

להיפך הוא במצב רוח נדיב הוא אמר גם וגם.

ד"ר יעל סנה:

לא, כל חבר אחד.

מר אלי לוי:

מגיע לכל חבר מועצה-

עו"ד לימור לוגסי:

לא, העלית לו 1.

מר אלי לוי:

אמרתי לפנים משורת הדין מאחר שיו"ר, אתם לא מקשיבים לי, אני חושב שדיברת עם יעל באותו רגע, מאחר ויו"ר ועדת חינוך נמצאת פה אז אני עושה את זה, אם היא לא הייתה פה לא הייתי עושה את זה. אבל זה לא תקדים-

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

זה גם לא יהווה תקדים לחבר מועצה להגיש 2 הצעות לסדר. פה מאחר והאישור הזה-

מר יוסי ניסן:

לפנים משורת הדין.

מר אלי לוי:

אתה מפריע לי. יוסי אתה יודע מה, אני לא רוצה לא לתת לך את התענוג כשתגיע לישיבה של הארנונה ותצביע נגד. הייתי קורא לך לסדר כמה פעמים מבקש ממך לעזוב את הישיבה, אבל אני רוצה לתת לך את הכבוד שתצביע נגד בישיבת הארנונה. אז תאמין לי, כדי שתצא לציבור ותגיע הצבעתי נגד, אני אתן לך את הכבוד הזה. בכל מקרה זה לא יהווה תקדים להגיד 2 הצעות לסדר. מר ניסן, דיווח מנהלת מחלקת חינוך.

מר יוסי ניסן:

אני אוותר על זה, אני אוותר אני מקבל... זה בסדר גמור. אם יו"ר ועדת חינוך רוצה להציג-

גב' רונית עייאש דמרי:

תודה.

מר אלי לוי:

אתה מנסה לנהל אותי גם.

גב' רונית עייאש דמרי:

בחייך יוסי.

מר יוסי ניסן:

באמת שלא, לא הייתה לי כוונה פה לפגוע במישהו, אז אני מתנצל אם זה פגע.

מר אלי לוי:

אני אמרתי קודם אם היית מקשיב, הייתי דוחה את ההצעה הזו אם לא הייתה משתתפת בישיבה יו"ר ועדת חינוך.

מר יוסי ניסן:

לכן אני קיבלתי את מה שאתה אומר.

מר אלי לוי:

דקה אחת, אז אני לא שואל אותך גם מי ידבר.

מר יוסי ניסן:

הסכמתי איתך.

מר אלי לוי:

במתן תקציב מהמועצה לתחילת שנת הלימודים הבאה על תגבור מורים, תוצאות מיצב לשכבות בשיתוף ועד הורים מרכזי מנהלת בית הספר והמועצה כנהוג בבתי ספר אחרים במקרים דומים בברכה יוסי ניסן יו"ר סיעת להבים שלנו. כן בבקשה, אבל הערה לא יותר.

ד"ר יעל סנה:

הערה כן. נכתב בפייסבוק שנתת תקציב בעקבות בקשתו של יוסי ניסן.

מר אלי לוי:

אני לא יודע, אני לא קורא פייסבוק.

ד"ר יעל סנה:

לא, אני רק אומרת. אז אני רוצה שתדע-

מר אלי לוי:

אני לא קורא פייסבוק-

ד"ר יעל סנה:

רק שתדע.

מר אלי לוי:

באמת שאני לא קורא פייסבוק.

ד"ר יעל סנה:

לא, רק שתדע את זה.

מר יוסי ניסן:

את כתבת את זה...

ד"ר יעל סנה:

אתה כתבת.

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

רבותיי ברשותכם, בדרך כלל-

ד"ר יעל סנה:

לא, הוא רושם שנתנו תקציב.

מר אלי לוי:

דקה, אני לא יודע תפרטי לי אחר כך למה נתתי כסף. יכול להיות שנתתי למשפחה שלי כמו דרעי לא יודע. רבותיי, אני רוצה קודם כל, בדרך כלל נותנים למי שמגיש את ההצעה לסדר לבוא ולהסביר אותה. פה במקרה הזה אני לא נותן, היא ידועה. גבירתי יו"ר ועדת חינוך וסגנית ראש המועצה, לא רק שאת מציגה את העמדה של החינוך כעת את גם מנהלת את הישיבה. אני מודה לך מאוד.

גב' רונית דמרי עייאש: אז בואו נתחיל, יצא פרסום בעיתונות, באתר-

מר יוסי ניסן:

אתר נדל"ן בעיקר.

גב' רונית דמרי עייאש: בדיוק, יצא פרסום בעיתון, אני רק שמה את כולם על אותו עמוד, יצא פרסום נתנו שם ציונים משנת 2010 2012 2016. מפה קמה שאגה גדולה נכתב מכתב בבולד שחור ירדנו ב-29 נקודות ממש במדויק, בואו נחזיר עטרה ליושנה, זה מהדפים הראשונים וככה 8 עמודים עם כל מיני סעיפים, זה היה ההתחלה. באמת מן הראוי, באמת אני אומרת, מן הראוי לעשות מעבר לפרסום באתר בנייה או באתר שמפרסם בתים, ללכת למקור עצמו של המידע כמו שהוא, זה 157 עמודים של מיצב בית הספר יש כאלה 3 מיצבים, הנה הם 2016, 2014 זה רק אקלים סביבתי, 2012 זה כמו 2016 גם תוצאות עצמם ו-2010. אלה המיצבים של בית ספר להבים עבר בהם, הם עושים את זה כל 3 שנים לעצמנו אבל ככה כל 3 שנים בבית ספר אחר בארץ וככה זה עובד. מכאן כינסנו את כל גורמי החינוך הייתה פה ישיבה שגם עליה יש סיכום הכול זמין, נכתב, ידוע, מפורסם, זה פרוטוקול של ועדת היגויים מקצועית שבה ישבה מפקחת, ישבה מנהלת בית הספר, ישב אלי, ישבו יו"ר ועדי חינוך מרכזי, זה היה הפן המקצועי-

עו"ד לימור לוגסי:

מתי הייתה הישיבה הזאתי?

גב' רונית דמרי עייאש: ב-28.5.17 ונדונו עם המפקחת כמו שאמרתי עם הזה כל הנקודות, ועדי הורים מרכזיים העלו נושאים מסוימים לדיון תכף אני אראה לכם את הכול תוכלו לראות, אני רק עושה סקירה להתרחשות. ויותר מאוחר כמו שפרסמנו רצינו לקיים שולחן עגול שתכננו מראש, כמו שאתם יודעים זה שולחן עגול שני שרצינו לקיים, זה לא, המצאנו את זה לפני חצי שנה בדיוק ואמרנו שכל חצי שנה אנחנו עושים שולחן עגול בנושא. בסופו של דבר ישבה פה המפקחת ואמרה: חברים אתם לא עושים את זה, אני לא מאשרת למנהלת בית הספר בשום צורה ובשום דרך להופיע בנושא מיצב עם אף אחד חוץ מגורמי חינוך בלבד. אתם לא פותחים את זה, לי יש מחוז שלם על הראש, זה לא טריגר שיפתח לי מחר איזה שהוא מעגל, אתם צריכים להבין את זה, אחד. שתיים, להבים נמצאת בפני שינוי משמעותי בנושא החינוך, דיברנו על זה קודם, אנחנו עובדים בפני בית ספר, אנחנו עובדים בפני אשכול גנים, אנחנו צריכים לאייש את בית הספר הזה עם מנהלת עם עשרות מורות, אנחנו לא הולכים חזיתית מול משרד החינוך כשזאת התקופה שאנחנו צריכים לשלב ידיים, בשום צורה ודרך. ולכן מתוקף ההצעה, הדרישה או ההחלטה הנחרצת הזאת הודענו לתושבים שאין באפשרותנו להביא את מנהלת כדי לתת תשובות משמעותיות עם כל הכבוד לאלי, לי, לבתיה, מי שעושה את היום יום ומי שיודע את הצרכים ומי שיודע את תכנית העבודה, ותכף נציג לכם אותה, כי היא עשתה את זה. החלטנו להעביר את הישיבה הזאת לבית הספר בכותלי בית הספר, עם כל ועדי ההורים שזה נוהל רגיל שמתקיים לעיתים תכופות באופן שוטף של הנהלת בית הספר, צוות המורים וההורים כל ועדי ההורים. אני רק רוצה להגיד לכם שהיו שם 25 מורות ו-70 הורים שהם 4 מכל כיתה כפול שכבה וכן הלאה בפורום מלא, והיא ישבה והציגה ואני תכף אראה לכם גם מה רונית הציגה שם, זאת אומרת יש פה ספרייה שלמה שכל המידע עבר בצורה כזאת. והם ישבו שם כמה שעות טובות ושם הוצגו כל הדברים. אז בואו נתחיל בהתחלה, מה זה מיצב להבים כמו שהוצג ב-157 עמודים.

גב' בתיה הרפז:

אלה נתונים של משרד החינוך.

גב' רונית דמרי עייאש: זה משרד החינוך עוד פעם אמרתי, אם אתם רוצים את המיצב עצמו הוא גם נשלח כי הוא באתר, זה גוגל פשוט.

עו"ד לימור לוגסי:

אנחנו ראינו את זה, ראינו גם את ההתייחסות של ההורים.

גב' רונית דמרי עייאש: מעולה.

עו"ד לימור לוגסי:

של נדב דלומי שעשה ובחן את זה.

גב' רונית דמרי עייאש: לא, לא, זה לא מה שהוא עשה, ממש לא. ראינו את נדב שמענו, שמענו הכול זה לא מה שהוא בחן.

ד"ר יעל סנה:

אבל זה רק שכבה ה' בעצם נבדקה.

גב' רונית דמרי עייאש: לא, רק שכבה ה' נבדקת תמיד, במיצב נבדקת רק שכבה ה'. פעם הייתה נבדקת גם שכבה ב', ואז הם הגיעו למסקנה שזה לא גיל בכלל לבדוק, ולכן כלל הארץ... למיצב בשכבה ה' בלבד. גם אני חייבת לציין שבין 2010 ל-2012 ל-2016 יש שוני במקצועות שנבחנו, עוד דקה אני אראה לכם את זה.

ד"ר יעל סנה:

רק שנייה, פה זה מבחני המיצב אבל זה עוד לא מדבר על כל הנתונים.

גב' רונית דמרי עייאש: עוד לא הצגתי מה יש פה, את שואלת-

ד"ר יעל סנה:

לא, מה זה? מה השקף?

גב' רונית דמרי עייאש: אז תודה, עוד לא הצגתי מה יש. אל תשווי-

(מדברים יחד)

גב' רונית דמרי עייאש: באמת בבקשה, תנו תרשמו.

ד"ר יעל סנה:

לא, בסדר, אני הבנתי כבר את...

גב' רונית דמרי עייאש: תנו שנייה, תנו שנייה, זה לא מספרים אתם יודעים ש-500 זה לא ציון, אני מקווה, 500 זה לא ציון.

עו"ד חיים שרביט:

אולי בפסיכומטרי.

גב' רונית דמרי עייאש: בדיוק, אבל רגע וגם זה לא מי יודע מה.

עו"ד לימור לוגסי:

בואו נתקדם.

גב' רונית דמרי עייאש: משרד החינוך אומר שהמבחנים בשנה אחת הקושי שלהם אינו זהה ל-3 שנים אחרי, ול-3 שנים אחרי. ולפיכך הם שמו מדד שמדד נקבע בתשס"ח ועליו הם עשו את ההשוואה לשנים שאחר כך המשוקללות לעברית לשנים שלנו בהשוואה לבתי ספר דוברי עברית, אתם רואים את ההשוואה. זאת אומרת היינו ציון משוקלל על אותו בסיס 509, 560, 547. בהשוואה למספרים בשורה למטה. את אותו דבר בדיוק הם עשו למתמטיקה ועשו את ההשוואה לכלל בתי הספר ולבתי ספר דוברי עברית, כי יש פה שקלול של איך אומרים, אוכלוסיות שונות. וגם כאן רואים את השוני שלנו, 530, 559, 552, זה השקלול המצוין כשלוקחים בחשבון את השוני בין ה-3 שנים שעוברות באמצע, זה המיצב. עכשיו הציונים עצמם, זה תוצאות המיצב של בית ספר להבים לכיתות ה'. בשנת 2010 נבחנו 2 מקצועות שונים מדע וטכנולוגיה ואנגלית, אלה התוצאות שלהם. בשנת 2012 נמדדו מתמטיקה ועברית ובשנת 2016 נבחנו אנגלית מתמטיקה ועברית. ההשוואה הזאת היא בבתי ספר מרקע חברתי סוציו אקונומי זהה לשלנו, ואומר, וזה רק ל-2016 כי לא השוויתי פה לאחרים פחות רלוונטי. אנגלית סוציו אקונומי 70 אנחנו קיבלנו 65, מתמטיקה סוציו אקונומי זהה לנו 67 אנחנו קיבלנו 60, עברית 77 קיבלנו 76, אחד. אצלנו מה שבולט מאוד, כי אתם יכולים להשוות לבתי ספר אחרים שיעור התלמידים שנבחנו יש פה איזה שהוא מתודה של הוצאת החלשים, אנחנו בוחנים את כולם-

מר אלי לוי:

מה שמתכוונת רונית זה קורה במבחני הבגרות בזכאויות בכל מיני מבחנים אחרים, דואגים שהחלשים באותה שכבת גיל לא יגיעו באותו יום ליום הלימודים, ואם הגיעו הם יש להם בדיוק באותו יום חוג יוגה.

גב' רונית דמרי עייאש: אז אתם יכולים לראות אצלנו את שיעור התלמידים שנבחנו בכל אחד מהמקצועות, גם זה בא לידי ביטוי.

???:

שיעור גבוה מאוד.

גב' רונית דמרי עייאש: דבר לא פחות חשוב זה האקלים הסביבתי, שגם על זה דיברו ארוכות. כאן זה נושא שבא ואומר תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר, אתם יכולים לראות את המספרים ובהשוואה. זה מעורבות במקרה אלימות 12% ל-8%. מאמצי בית הספר לעידוד תחושות המוגנות, אבל בוא נראה, יש לנו מספר נושאים שבאמת ירדנו אמיתי, הראשון אתם לא רואים כתוב למעלה יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים קריטי.

ד"ר יעל סנה:

58%.

גב' רונית דמרי עייאש: הנה הוא, יעל לא צריך מהווטסאפ.

ד"ר יעל סנה:

זה לא מהווטסאפ עשיתי שיעורי בית.

גב' רונית דמרי עייאש: מעולה.

ד"ר יעל סנה:

עשיתי שיעורי בית.

גב' רונית דמרי עייאש: 58%.

ד"ר יעל סנה:

ו-29% בהתנהגות נאותה.

גב' רונית דמרי עייאש: אמת הנה, התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה בבקשה.

ד"ר יעל סנה:

נכון 29%.

גב' רונית דמרי עייאש: 29%.

ד"ר יעל סנה:

ומישהו מהמורים...

(מדברים יחד)

גב' רונית דמרי עייאש: לא נעים, זה לא זה, אנחנו לא רוצים להיות במצב של פלאטו בדבר הזה, אנחנו רוצים בשיפור. יודעים, ראינו, יודעים את זה, מיד בסיום המיצב, זה מיצב של שנה שעברה תבינו, עכשיו תבינו את התהליך. מיצב של שנה שעברה נעשה מקבלים את התוצאות. רונית אביטן ראתה את התוצאות, כינסה את המורים שלה והביאה, אני אדלג על אלה, אתם יכולים לקבל את הכול. הביאה לתוכנית ומודל, זה החלק של רונית, תכנית איך משפרים את כל הפרמטרים שראינו. אנחנו לא רוצים להיות 60 ו-65.

מר אלי לוי:

רק דקה, אני חייב פה לתקן אותך או לסייע בידייך. רונית בספטמבר הביאה את כל החומרים האלה בפני מורים ובפני ועד ההורים.

גב' בתיה הרפז:

כולם ידעו.

מר אלי לוי:

וועד ההורים הפיץ את זה בין כל ההורים, זאת אומרת אין שום הפתעה לא הייתה צריכה להיות לא היום ולא אתמול, אם ההורים היו קוראים את מה שמנהלת בית הספר וועד ההורים המרכזי עשה ואמר.

גב' רונית דמרי עייאש: ... אחרי תכנית וניתוח ותכנון ומשאבים נעשה במחצית הראשונה של השנה הזאת, נעשה מבחן חוזר לנתוני מבחן מתמטיקה. אנחנו מדברים על כיתות ה'-

מר אלי לוי:

לא-

גב' רונית דמרי עייאש: כיתות ה'-

מר אלי לוי:

השנה-

(מדברים יחד)

מר אלי לוי:

לא, כי השנה הדגש ניתן על ו' בגלל שהם היו אמורים שנה שעברה בעצם-

גב' רונית דמרי עייאש: שנייה, תנו לי 2 משפטים.

מר אלי לוי:

סליחה הקדמתי אותך.

גב' רונית דמרי עייאש: כיתה ה' זה בדרך כלל השכבה שנבחנת והיא קיבלה 75, כיתה ו' שהייתה-

(מדברים יחד)

גב' רונית דמרי עייאש: ... מיצב חיצוני... לבית הספר לבחינה. כיתה ה' שבדרך כלל נבחנת קיבלה 75, כיתה ו' של שנה שעברה-

גב' רונית דמרי עייאש: נבחנה קיבלה 77. אותו דבר עשו לשפה, השנה כיתות ה' כשעושים את המבחן, אנחנו שומרים, האמת אני חייבת להגיד בשפה אנחנו 75 78 76 שומרים על הסדר הזה, כמו שראיתם בתחילת המצגת, שאנחנו רואים בעברית לאורך העקביות. משהו נוסף שהציגה רונית זה נדון בפני המפקחת וכן הלאה ובנוסף זה הוצג לוועדה מקצועית כמו שהיו פה בנוסף, והנה המצגת שהייתה מצורפת זה בדיוק מה שהראיתי לכם, ובנוסף העלו ועד ההורים מספר נקודות מעבר למספרים וזה, דברים שמעמקי ליבם, הנושא הראשון זה אנגלית, יש לנו בעיה באנגלית, ואין מה להגיד צרת רבים חצי נחמה לא רלוונטי, כל הארץ יש בעיה באנגלית. אנחנו בשולחן העגול הקודם בדצמבר 2016 כבר דנו באנגלית, וקיבלנו החלטה לקלוט מרצה בתוספת עלות של המועצה כדי לחזק את האנגלית. קיבלנו כבר את ההחלטה הזאת, לצערי אי אפשר לעשות את זה באמצע שנה, ולפיכך היישום כי זה היה כבר דצמבר, לפיכך היישום יתבצע בשנת הלימודים הבאה ונותנים את מלוא, זה לא תהליך פשוט שלא תתבלבלו-

מר אלי לוי:

אין מורות כל כך על המדף.

גב' רונית דמרי עייאש: עזבו מורות זה גם להתנגח עם משרד החינוך, זה מעבר למורות זה להתנגח לממן חיצוני מורה-

מר אלי לוי:

להכניס אותה לתוך-

גב' רונית דמרי עייאש: להכניס אותה למערכת של-

מר אלי לוי:

לתוך המערכת היומית של הלימודים.

גב' רונית דמרי עייאש: בדיוק. אז זה נושא האנגלית. נושא שני שהועלה על יו"ר ועד הורים מרכזי זה פסיכולוג בית הספר. פסיכולוג בית הספר ניסינו לעשות משהו טוב ויצא משהו פחות טוב. ניסינו לעשות קונסורציום קונגלומרט של פול כזה של פסיכולוגים יחד עם מיתר לבוא, ואז יש לנו זמינות יותר טובה.

מר אלי לוי:

של סך הכול 8 פסיכולוגים.

גב' רונית דמרי עייאש: לא הצליח. בסוף מיתר אמרה: לא, אני נוטשת אתכם תתקעו עם מה שיש. ונפלנו, רצינו לצאת טוב יצאנו רע. ואנחנו היום-

מר אלי לוי:

מי שהוביל את הכול זה המפקח המחוזי של הפסיכולוגים אילן וירצברגר.

גב' רונית דמרי עייאש: ופה נפלנו, ויש לנו כאן היום גיבוי ממפקח המחוז האחראי על השיבוצים, יש לנו גיבוי מלא, אבל עדיין אין לנו שלנו. אנחנו מודעים לבעיה הזו מטפלים, וכן בתיה-

מר אלי לוי:

דליה בן שבת שהיא המפקחת.

גב' רונית דמרי עייאש: בדיוק, באה ואומרת אני אתן את מלוא זה, אנחנו נלחמים זה תהליך שבאמת, חשבנו טוב יצא פחות. צפיפות בכיתות, השנה יש לנו שכבה אחת, במקרה זה גם שכבה ה'. שכבה ה' היא ענקית היא גדולה, כמות הילדים שיש שם היא עצומה, נכון אנחנו מודעים לזה. אם אני אוציא לכם את סקר התלמידים יש לי אותו פה איפה שהוא, אתם תראו שאנחנו 31, 27 לכל אורך... ושם יש לנו 34, 35, 36 ילדים בכיתה נורא צפוף, קשה. האמת היא שזה גם התחיל קצת עם ועדי ההורים כן לפצל לא לפצל, דווקא את השכבה, הם לא רצו, היה לנו שם דין ודברים בתחילת השנה, אבל כמו שאתם יודעים אנחנו עושים מה שצריך לעשות כדי שהכיתות יהיו בלי זה, כדי שהכיתות יהיו בסדר טובות בשליטה, פה היה אישיו ספציפי בשכבה הספציפית הזו בלי להיכנס זה, אז זה צפיפות בכיתות. יש לנו פה מורים, באמת יש מורים פחות טובים-

גב' עדנה זטלאוי:

יש טובים יש טובים פחות.

גב' רונית דמרי עייאש: יש לנו פה בעיה-

גב' עדנה זטלאוי:

ולא אנחנו מעסיקים אותם משרד החינוך מעסיק אותם.

גב' רונית דמרי עייאש: בדיוק, זה קודם כל.

ד"ר יעל סנה:

לא, אבל זה לא חוכמה.

גב' רונית דמרי עייאש: זה לא חוכמה מה פתאום זה לא חוכמה. בגלל זה אנחנו לא יכולים לעשות החלטה לבד. אני פתחתי ואמרתי קודם בתחילת הדיון הזה שאמרנו שאנחנו לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה ולמלחמה מול משרד החינוך, אנחנו צריכים אותם להרבה דברים, גם סיפרתי על בית הספר החדש שאנחנו לא יכולים לקחת את זה ככה. אז מהבחינה הזו כן יש לנו כמה קנדידטים לטיפול, זה בטיפול. לפעמים זה מצליח מהר ואחד או יותר, ולפעמים זה לא מצליח.

מר אלי לוי:

אתה בדרך כלל צריך מזל.

גב' רונית דמרי עייאש: צריך לדעת את העובדות, לא זה שזה משהו שלא מטפלים בו או לא מודעים אליו. אבל בהחלט זה לא משהו שתמיד אנחנו מצליחים. עוד משהו מאוד חשוב לי להגיד, עוד פעם כל הפרוטוקולים יהיו איפה שאתם רוצים, רק משהו חשוב עידוד המצוינות כי קיבלנו פה, אנחנו יוצאים לתוכנית מצוינות של אמירים-

גב' בתיה הרפז:

זה כבר התקבל לתוכנית הם הגישו בקשה.

גב' רונית דמרי עייאש: בדיוק, בית הספר התקבל-

גב' בתיה הרפז:

כבר מדצמבר ינואר בית הספר התקבל, זה אומר שכל המורות תצאנה להדרכה והשתלמות. מדריכה מחוזית תלווה את בית הספר.

גב' רונית דמרי עייאש: הגשנו התקבלנו עכשיו בונים תכנית לשנה הבאה ליישום תכנית אמירים למצוינות בבית הספר. אלה הדברים שנדונו עם הזה. בנוסף כמו שאמרתי הייתה פגישה עם רונית והיא לקחה את זה מעבר למה שראיתם כרגע, היא הוסיפה כבר את הנתונים של המחצית השנייה. מה שהראיתי לכם קודם זה מחצית הראשונה של השנה ועכשיו שמו את החציון השני לכיתות ה' בלבד. ואתם רואים שמתמטיקה נמצא ב-77, שפה נמצא ב-82, ואנגלית נמצא ב-77. זה תוצאות שהגיעו ממש יום או יומיים לפני ה-

גב' בתיה הרפז:

אגב ההורים כבר ראו את התוצאות.

גב' רונית דמרי עייאש: אני אומרת הכול זה מתוך מצגות שהוצגו, זה היה עם ההורים כמו שסיפרתי...

עו"ד לימור לוגסי:

כשאתם אומרים הורים אתם מתכוונים לוועד הורים.

מר אלי לוי:

לא, לא, הנהגות הורים.

גב' רונית דמרי עייאש: הנהגות הורים זה אומר-

מר אלי לוי:

80 איש.

גב' רונית דמרי עייאש: 1 מכל כיתה זאת אומרת 4 או 5 אם הם 2 בכיתה, היו שם 70 ומשהו הורים ועוד 20 ומשהו, ישב שב פורום של 100 איש. אבל זה הנהגות כיתתיות מורחבות, ככה הפורום הזה נקרא.

עו"ד לימור לוגסי:

השאלה אם אותה הנהגה מעבירה את זה הלאה להורים, כי התחושה היא בציבור...

ד"ר יעל סנה:

נחכה שהיא תסיים ואז נגיב.

מר אלי לוי:

רבותיי, תרצו לדבר על הזה-

ד"ר יעל סנה:

אחרי זה.

מר אלי לוי:

כל אחד יאמר ב-2 משפטים אחר כך, אני לא פותח דיון על הדבר הזה. ועדת חינוך עוד צריכה לשבת לקבל את התוכניות מבית הספר, אנחנו צריכים לראות איפה אנחנו נכנסים פנימה מה אנחנו עושים מה אנחנו לא עושים, ואחר כך ועדת חינוך תבוא עם דיווח מלא לתוך המליאה. דקה אבל תנו לה לסיים.

גב' רונית דמרי עייאש: בקיצור הדבר הזה הוצג להורים. המצגת הזאת תופץ לכלל הורי בית הספר, שכל אחד יוכל לראות. רק לידיעתכם המצגת בעיקרון בנויה על מה שהצגתי קודם עם תוספות, זאת אומרת זה בדיוק אותו בסיס, אתם רואים כאן.

מר יוסי ניסן:

אגב זה בדיקה... על ידינו?

גב' רונית דמרי עייאש: לא.

מר אלי לוי:

כנס למשרד החינוך, מה שאתה רואה פה תמצא במשרד החינוך.

גב' רונית דמרי עייאש: משרד החינוך כמו שאמרתי קודם הם עושים כל שנה, כשאתה עושה כל שנה, אבל אנחנו עושים פעם ב-3 שנים, אז אתה יכול לבקש תתנו לי את המיצב שאתם עושים במקום אחר, ואז אתה מבצע אותו וכך אתה עושה בקרה.

מר אלי לוי:

אוקיי רבותיי, רונית אני מודה לך מאוד. קודם כל באמת אני חושב שלא צריך להתעלם ולהגיד שניסו ליצור משבר ביישוב והצליחו באיזה שהוא מקום קבוצה של הורים שהכתיבה, אנחנו מיד נכנסנו לדבר הזה היו סיכומים, רצינו לעשות שולחן עגול, אחרי שגמרנו כמה דברים בסיכומים עם המפקחת שזה משרד החינוך מנהלת בית הספר ואז בהנחיה של מנהלת המחוז למנהלת בית הספר ולמפקחת לא להגיע לאותו שולחן עגול מול תושבים, אני לא מצאתי לנכון שאנחנו כמועצה נצטרך לעמוד שם, ישאלו אותנו שאלות לא נדע לתת תשובות, וכל השאלות היום מופנות למנהלת. אני רק יכול להצטער שהיו כמה דברים בנימה אישית נגד המנהלת וזה מאוד חשוב. עכשיו גם מהמכתב שנכתב יש פה לא רוצה להגיד עשרות אבל יש לי המון מכתבים שבאו לפה תושבים, המכתב לא עשה עליי רושם לא התמיכה ולא הנגד. אמרתי את זה גם לחבריי אמרתי את זה גם למנהלת בית הספר. אבל הגיעו לפה תושבים שישבו פה מול זיוית ויש כאלה הגיעו עם מכתב מודפס כמו היום, היום או אתמול?

ד"ר יעל סנה:

אתמול.

מר אלי לוי:

לא.

ד"ר יעל סנה:

כן, מה שנדב שלח לך?

מר אלי לוי:

לא, אני לא מדבר על נדב בכלל.

ד"ר יעל סנה:

כי היום הוא שלח לך, הוא שלח עוד אחד.

מר אלי לוי:

לא, לא, אני מדבר על תושבים שנתנו את שמם בתוך הזה, הצטערו ומתנצלים ופה ושם והכול, אמרתי תודה רבה לכם אני לא קראתי את המכתב ההוא גם לא קורא את המכתבים האלה, אבל אנחנו מהיום הראשון צריך להבין, מערכת חינוך צריכה לעבוד בשקט, גם אם יש חס וחלילה קלקולים, צריך לשבת לשלב ידיים הורים, בית ספר, משרד החינוך, מועצה, כל מי שיכול, ואם צריך להכניס לתוך המסגרת גם יועצים חיצוניים, נכניס יועצים חיצוניים. זה אמרה רונית. למשל עכשיו אנחנו הולכים לפתוח בית ספר שני אנחנו לא יודעים איך היישוב יקבל את זה. אנחנו ביקשנו עזרה מיועצים לבוא ללמד אותנו איך עושים את זה. ולכן מנהלת בית הספר מאוד מאוד מאוד נפגעה. אנחנו חיזקנו את מנהלת בית הספר, ומנהלת בית הספר היא בן אדם, תראו לי עוד מנהלת בית ספר שמכירה את כל התלמידים ואת כל ההורים, אין דברים כאלה. לפעמים יש מורים קואופרטיביים, בדרך כלל הם קואופרטיביים ויש מורים שהם לא קואופרטיביים, אנחנו לא מעסיקים שלהם ולא זה. והיא הלכה ועמדה מנהלת בית הספר הזמינה קרוב ל-80 הורים, היא לא רצתה ועד הורים מרכזי, היא רצתה הנהגות כיתתיות, בכל הנהגת כיתה יש 4 הורים, בכל כיתה לא בכל שכבה בכל כיתה, והיא הזמינה את כולם ועמדה, הציגה בפניהם. אין אחד, מהדיווחים שאני קיבלתי לא רק ממנה, אין אחד שלא קם לחץ את ידה חיזק אותה, היו 2 שלא עשו את זה. היו 2 שלא עשו את זה וה-2 האלה מנסים להגיע אליה בכל דרך. אני יושב לא עם כאלה שכותבים לי פה...ודברים כאלה, אני יושב עם ועד הורים מרכזי. ועד הורים מרכזי מעלה את הנושאים ומביא אותם לפה. מנהלת בית הספר, הפיקוח. אם בא הורה שיש לו בעיה לוחץ לו על הכליה אין בעיה דלתי פתוחה. אבל לבוא ולהגיד חתומים לי ועושים לי וזה ופה ושם, זה לא אצלי עליי זה לא עובד. לכן ניסו אותם הורים להגיע אליי, עדי רון דיברה איתי, והמנהלת דיברה איתי וכ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]