פרוטוקול ועדת ערר

עיר
לוד
ועדה
ועדת ערר
קטגוריה
ועדת ערר
תאריך
22/02/2015
מקור
הקובץ המקורי באתר לוד
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

בטייד

וועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית לוד

23 פברואר 2015

ד אדר תשע"ת

פרושוקול ועדת ערר שליד עיריית לו

מיומ 22.2.15

גוכחים ג

עו"ד אסף פונקלשטיין -- יו"ר הועדה

רפי מידה --חבר ועדה

סמי דלאל -- חבר ועדה

גציגי ה ת:

עו"ד דוד גואטה

אלכם אוקון- העורר

אבישי אוקון- בנו של העורר

גציגי חמשיבה:

גב' סלע רקפת -- מנהלת מחלקת גבייה בארנונה

עו"ד צפריר סלומון -- משרד עו"ך עפר שפיר

על סדר חיום:

ערר ארנונה ע"ש אתר-אל טכנולוגיות בע"מ .

עו"ד גואטה- אני לא קיבלתי שום תשובה לעררים הייתי מבקש לדעת קודם כל מתי הוגשת

תשובה לעררימ 2012 , 2013 ,2014 .

לגופו של עניין יש כאן שתי טענות עיקריות ;

אחד זה הנושא של סיווג שהוא ברור מאליו מבחינתי, מדובר פה בחברה שמיצרת מוצרים ממש

לתעשיות ביטחוניות .

ונושא שני זה שאלת שטחים, גודל שטחים משותפים,

אנחנו סוברים שמתקיים פה תהליך ייצורי מבוהק אתם מוזמנים לבוא ולבקר ביקור פתע בכל

עת שתרצו, הם מוכרים ציוד לרפאל ולצה"ל .

עו"ד צפריר : בוא נשים את החקירות בצד אני רוצה לשמוע מה נעשה בנבס .

ולמה אתה תעשייה ולא משרדים ומתן שירותים ,

אתה הרי טוען לבית תוכנה / מעבדה,

עו"ד גואטה : זה לא בית תוכנה , זה סוב של ייצור מוצרים טכנולוגיים הייטקים .

הוא מתכנן את המוצר עצמו מאפט, זה לא מוצרים שאתה יכול לקנות אותם בכל מקום .

מר אבישי : זה לא מוצרים שאתה יכול להיכנס לבאג ולרכוש אותם, קהל היעד שלנו זה משרד

הביטחון זה העמדות של האופניים של ת"א הטלאופן , הם קונים מאיתנו חלקים אנחנו בונים

פרוטוטייפ (אב -טיפוס) , אני לא מייצר שם את יודע זה לא מפעל .

עו"ד צפריר : רואים שזה לא מפעל, רואים שאה לא מייצר פה מסכים.

לוד-עיר של שלום ַ

בסייד

וועז"ת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית לוד

עו"ד גואטה : הוא אומר שהוא לא מפעל ברמה ההמונית הוא לא מייצר אלפים .

מר אבישי: המעבדה עובדת כל היום בייצור בהרכבה בפירוק והרכבה.

עו"ד גואטה: בקיצור הם מייצרים מוצרים לתעשייה הצבאית נקרא לזה, זה בעיקר רפאל .

זה לא משהו שהם מייבאים ומוכרימ שיהיה ברור,זה הכל פרי פיתוח שלהם שהם המציאו את

המכשיר הזה בפועל .

במתכונת שהוא נמצא זה המצאה שלהם .

עו"ד צפריר : את המסך עצמו שאתה מוכר אתה לא בונה ?

מר אבישי: מה פתאום .

עו"ד צפריר: אז מה אתה עושה ?

מר אבישי: אנחנו יושבים מול הלקוח , הלקוח אומר לי אני צריך צג , צריך ציפוי מגע .

אני מייבא את החלקים ומרכיב אצלי לפי דרישות הלקוח .

מר אלבס: זה כמו כל מפעל קונה חלקים ועושה אינטגרציה לפי העיצוב שלן .

עו"ד גואטה: הפסיקה גם קבעה מספר מבחנים לצורך התלטה האם זה תעשייה :

אחד המבחנים המובהקים זה מבחן ההשבחה האם כשאני מקבל את הברזל הזה בפני עצמו ואת

המחבר הזה בפני עצמו את היידית הזאת בפני עצמה ואת החומרים חפנימיים כשלעצמם הם

שווים איקס, אני במקום שלי בתהליך שלי משביח את המוצר האם אני יוצר משהו חדש,

התשובה היא כן זה מבחינתי מפעל *יצורי .

לא חייב להיות יוצק של ברגי אלומיניום ויוצק של גַלגלים מגומי, אני צריך ליצור דבר חדש

שלא היה קודם.

כל אחד שבונה משהו חדש הוא יוצר אותו מחומר גלם, החומר גלם שלהם זה דברים שהם

מייבאים אותם , שזה הברזלים הרכיבים והם מחברים את הכל ע"פ תוכנית שהם תיכננו.

מר אלכס: אני שולח לסין את השירטוט שלי ומייצרים את המוצר עבורי לפי תוכנית ושירטוט

שלי, וזה מגיע לארץ לפי איך שביקשתי.

עו"ד צפריר: העוררת כמו שאנחנו שמים לב רוצה, מסווגת כיום בסיווג משרדים שירותים

ומסחר , הינו נותנת שירותים בתחום המסחר , מספקת מוצרי אלקטרוניקה כאלה ואחרים כמר

שראינו העוררת גם מעידה על עצמה שהיא מספקת מוצרים שונים בתחום האלקטרוניקה, הם

נותנים שירותים ללקוח שלהם הוא מתאים את המוצר שהוא מובר ומייבא, וכנראה שתוא

הייבואן הבלעדי למוצרים האלו.

הטענה של העירייה היא פשוטה אתה מייבא מוצרים עושה להם התאמה כלשהוא ויש על זה

פסקי דין לרוב בעיקר בתל אביב , עושה להם אינטגרציה ללקוח ספציפי ומספק זה מה שאמר

העורר בפרוש, מה זה כל המוצרים האלה שאתה מעיד עליהם באתר של החברה שאתה מוכר,

מר אבישי: יש לגו גם כמה מוצרים שאנחנו מוכרים אותם כמו שחם .

עו"ד גואטה: אנחנו לא הגשגו ערר על המחסן אנחנו הגשנו ערר על המעבדה .

מה שהוא מוכר כמו שהוא נמצא במחסן והוא מספק אותו מהמחסן.

לוד-עיר של שלום ַ

בסיוד

ווערת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית לודי

הערר מוגש פה לא על הנכס של ה43 מ' שהוא מחוייב עליר מחטן, אין לי בעיה עמ זה על סיווג

רק של המעבדה .

עו"ד צפריר : אין בעיה שהוועדה תלך לבקר בנכס זה גם אדרבה מאוד חשוב לחקור ולתת

תצהיר, בנכסים מאין אלו שהם סלש בין תוכנה סלש מעבדות, כשאתה בא לנכס אתה יכול

לעשות התאמות , חס וחלילה אני לא טוען נגד חוסר התום לב שלכם.

אתה מגיע לנכס כזה אתה רואה מסך אתה רואה שולחן אתה רואה מברגים, זהו זה הפעילות.

יש באן שני אישורי רואה חשבון מותאמים, אחד בערר הראשון הרואה חשבון שלהם מאשר

להם שהמ מפעילים בית מלאכה באישור השני הוא קצת יותר מפרט והוא אומר שמרכיב

מההכנטות וממוצרים שהם מייצרים . 1

אני רוצה אישור רואה חשבון של כמה הם מייבאים, כמה מתוך זה הם מכרו, לאיזה לקוחות הם

מכרו מוצרים מוגמרים, מה הם עושים עם הנכסים הללו.

הנכסים האלה קל לסחוב אותם לקצה של תעשייה ומלאכה והם לא מתן שירותים ומסחר

בלעדי.

בלעדיי המוצרים שהם מיבאים הם כנראה לא היה להם שום שירות לתת, הטאצ' שהם נותנים

יש המון פסקי דין בעיריית ת"א במיוחד על התאמה ואינטגרציה שהם עושים למוצרים, לא

לוקח את החבדה הזאת לסיווג של תעשייה ומלאכה רחוק מכך זה שירותים ומסחר הם מייבאים

ומוכרים , זה עיקר הפעילות שלהם.

עו"ד גואטה: אילו היה מדובר פה רק בסיווג אז יכול להיות שלא היינו מגישים את הערר הזה ,

יכול להיות.

עו"ד צפריר: רגע רגע למה צריך להוציא מדידה, אני הבנתי שאין להם טענות לגבי גודל

השטחים שהם מחוייבים, אלה במהות של החיוב.

עו"ד גואטה: יש פה שני דברים :

אחד אנחנו אומרים שאין סמכות בבלל בצו הארנונה של עיריית לוד, נכתב במפורש אפילו לגבי

מגורים, רוצים גם לשנות את זה .

לא מצויין בשום מקום בצו שהם רשאים לחייב שטחים משותפים.

עו"ד צפריר: מצויין ועוד איך , עיריית לוד רשאית לחייב בשטחים משותפים , גם צו הארגונה

קובע ככה , וגם יש החלטה של ועדת ערר שקבעה שניתן לחייב שטחים משותפים בעיריית לוד

עו"ד גואטה: יש דבר חשוב ובסיסי שאני רוצה להסביר אותו :

במשפט המנהלי בניגוד למשפט הפרטי על מנת שלרשות תהייה סמכות מסויימת, היא צריכה

להיכתב במפורש בחוק, לעומת זאת לאדט הפרטי כל מה שלא נאסר עליו בפועל מותר לו

לעשות, זאת אומרת יש איזה שהוא ניגוד זה כתוב בספר של זמיר על המשפט המינהלי.

העירייה טוענת ל 47מ' שטח משותף, מעבר לזה שאין מקור סמכות בצו.

גב' רקפת: אתה טועה ,

עו"ד גואטח: אז תראי לי איפה זה כתוב .

גב' רקפת: זה לא מופיע כשטחים משותפים,

עו"ד גואטה: אז כבר התקדמנר.

לוד-עיר של שלום יְּ

בסייד

וועדת ערר לעביני ארנונה שליד עיריית לחר

עו"ד צפריך: מה זאת אומרת שטחים משותפיט, צו הארנונה קובע מה הוא מבנה, מה זה שטחים

משותפים .

* | היום הנכס חזה הוא נכס מחזיק בו מחזיק אזר יחזיקר בר שני מחזיקים שובקשר להיות מחויעב

רימלקו את הנכס ויבצר פה פער אז השטוז הזת לא קיים , לא יחייבו אותו כי צריך הוראה,

עו" גואטה: שטחים משותפים זה חזיר מדרגות הלובי של הבניין , יש חמשה שותפים בבניין ,

ותוא מחוייב על חצי מחשטח המשותף ,

עו"ד צפריר: מבנה שהוא תחום העיריה מחוייב בארנונה לע משנה אם הוא שטח משותף מחזיק

אחד או שני מחזיקיט , הוא שטח משותף שצריך לחייב אותר.

החלסת

לאו" ההבנה כי עניין הסיווג מיגורי לעומת שאלת השטחים המשותפים הוחלט כי לעניין

השטחים המשותפים ישלים תעורר את טיעוניך וזאת תוך 30 מהיום (כולל תשריט),

0 יום מעת המצאת טיעוני העורר, כאמור לעיל, תמציא העירייה תשובה בעניין של שטחים

המשותפים (כולל תשריט). \

, השלמת טינניי הצדדים כאחד לא יעלו על עמוד אחד בלבד.

רפי מודה י"ר עי"ד

0 סמי דלאל

ושתקים

מר משה מימון- מבקף העירויה

עו"ד אכף פינקלשטיון - י"ר תמת עהר

שר רפי מודה -- חבר ועדה

מר סמר דלאל -- חמ העדו

כתבה נטע לוי מזכירת הועדה

9

-%

לוד-עיר של שלום .

8 0010 בי 13008א-101 טסב 60/70