פרוטוקול ועדת ערר

בסייד

זועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית לוד

1 מרץ 2016

כא אדר תשע"ו

פרוטוקול ועדת ערר שליד עיריית לוד

מיוס ראשון 28/02/16

נוכחים :

חברי הויונדה : 0%

עו"ד אסף פונקלשטיין -- יו"ר הועדה

רפי מיזדה -חבר ועדה

סמי דלאל -- חבר ועדה

בציגי העוררת :

עו"ד נדיר אלסברג -- ב"כ העורר

בציגי המשיבת:

גב' סלע רקפת - מנהלת מחלקת גבייה בארנונה

עו"ד צפריר סלומון -- משרד עו"ד עפר שפיר

על פדר היום:

עררי ארנונה ע"ש :

מירס תקשורת בע"מ

פרוטקול

עו"ד נדיר : החברה כבר לא שם אז יש כמה דברים עובדתיים שיהיה קשה לברר, אנחנו

מתכנסים אחרי שנים .

כמה דברים מרכזיים שטענו בין היתר לגבי שטחים משותפים שהצו לא מאפשר לחייב שטחים

משותפים .

הייתה באיזו שנה אחת התייחסות לנושא של שטחים משותפים, היא ירדה בפרט בנסיבות כאן

שהנכס הוא כניסה חיצונית לבניין והעמיסו בעצט מעברים ומסדרוגות עמוק בתוך המשרדים,

רצינו גם לקכל במהלך התקופה תשריט, לפחות להבין גם אם היה וכן איך הגיעו לזה לא

קיבלנו, קיבלנו רק של הלוכי לא של המעברים .

עו"ד צפריר : כן יש תשריט, הטענה הראשונה שלו היא שלמעשה הכניסה היא לא מתוך הבניין.

עו"ד נדיר : הקשר בין הנכס לבניין הוא מקרי בהחלט, אין שום אפשרות להיכנס מתוך הלובי

למשל, הכניסה היא חיצונית ויש לא מעט מכנים בישראל כמו למשל עזריאלי או קניון גבעתיים

שמנתקים אותר מתוך הבניין יש קומת משרדים ויש קומת קניון.

אני אומר שקח לך לדוגמא שברגע שיש כמה מבנים אתה מעמיס פה שטחים על מישהו שלא

נהנה מזה בפרט כאן שמדברים פה על יחידת הבניין .

סתם לדוגמא בגבעת שמואל חיה את אותו סיפור ולא נתנו לו לחייב על שטחים משותפים

כלומר גם היה הגדרה של יחידת הבניין .

מר רפי מידה : פונה לעו"ד מטעם העוררת ומבקש את אישורו לעזוב את הישיבה .

עו"ד נדיר : אין בעיה בסדר, אני מסכים .

| לוד-עיר של שלום ‎ .-‏ *

7

בסייד

= וועדת ערר לענייגי ארנונה שליד עיריית לוד

עו"ד נדיר: אז בכל אופן מכחינת הצו אין התייחסות לא לחיוב לא שלילה להיפך מתייחסים גם

רק לנושא של יחידת הבניין, אז נכון מבחינת הבניין צריך לחייב את מה שצריןך מכאן ולהעמיס

בל מיני שטחים משותפים.

צו הארנונה לא מתייחס בכלל לנושא של שטחים משותפים מדבר על יחידת הבניין, יחידת

הבניין זה משרד עו"ד כזה או אחר, אז יש פה גם קושי משפטי בעניין הזה .

הדבר הבא זה מתקשר מבחיגת הסיווג.

גב' רקפת : 55מ' זה שטחים משותפים , והוא בעיקרון שכר מבנה של 355 מ +

עו"ד נדיר: יש פה 20% העמסה של שטחים משותפים , ויש פה עוד טענה של סיווג .

היתה שם מעבדה של מהנדסים שישבו שם מהנדסי תוכנה, אני לא יודע אם זה כזה מופרך .

עו"ד צפריר : כמה גודל של מעבדה היה שם?

עו"ד נדיר : היה שם 100 מ +

עו"ד צפריר : אני יחזור רק על הטענות שלנו בערר והן לגבי השטחים המשותפים שאין הפקעת

מניין והכניסה מבחוץ ומבפנים שחלק מהנבס גם ע"פ צו הארנונה גם ע"פ פסקי הדין.

ואני אעדכן את חברי גם שלאחרונה גיתן פסק דין בעליון אשר הכשיר את חוקיות הצו.

בתיק לוד סנטר בית המשפט קבע שהשטחים המשותפים, אין בעיה לחוקיות בשטחים.

המשותפים , קבע את זה קיבל פסק דין וסגר פשרה כספית בין הצדדים.

עו"ד נדיר : תראה אני לא חושב שאני מדבר פה על חוקיות, אני קרא את הצו כמו שהוא ואומר

שאין התייחסות בכלל לשטחים המשותפים .

שטח שהוא משותף צריך להיות שטח כשמו כן הוא, הוא צריך להיות משותף מבחינת ההגדרה

הרשמית .

עו"ד נדיר לאור המלצת ועדת הערר אני מוחק את הטענה בעניין גודל הנכס.

הצדדים: אנו מבקשים מועדת הערר אורכה של 30 יום על מנת לשבת בדין ודברים ולראות אם

ניתן לסיים את התיק בהסכמה.

החלטת

0

לאור בקשת הצדדים. ניתנת אורפק,של 30 יום במהלכם ידונו הצדדים כיצד ניתן לסיים את

הערר בהסכמה. הצדדים יודיעו לועלק /ערר את עמדתם בתום 30 הימים האמורים.

ו

סמל ולאל

מר משה מימון- מבקוי העיריית

עו"ד אסף פינקלשטיין - יו"ר ועדת ערר

מר רפי מודה -- חבר העדה

מר סמ דלאל - חבר וגדה

כתבה נטע לוי מזכירת הועדת

לוד-עיר של שלום 7