פרוטוקול ישיבת מליאה שלא מן המניין 6/2020 מיום 16/11/2020

עיריית מעלות תרשיחא

השתתפו:

מר ארקדי פומרנץ, ראש העיר

מר שמעון בן נעים, מ"מ וסגן ראש העיר

מר חמד נעים, סגן ראש העיר

מר יורי קוצ'ר, חבר מועצת העיר

מר טנוס נחלה, חבר מועצת העיר

גב' לידיה רזניקוב, חברת מועצת העיר

מר שמעון ביטון, חבר מועצת העיר

מר מוטי בן דוד, חבר מועצת העיר

עו"ד יוסף ברדא, חבר מועצת העיר

עו"ד כמיל עודה, חבר מועצת העיר

עו"ד איימן שנאתי, חבר מועצת העיר

מר יוגב אפוטה, סגן ראש העיר בתואר

מר שלמה סויסה, חבר מועצת העיר

מוזמנים:

מר אמנון אשל אסולין, מנכ"ל העירייה

עו"ד אורית טואף, היועצת המשפטית לעירייה

גב' יהודית כלפון, מזכירת מנכ"ל העירייה

מר ספי בארי, גזבר העירייה

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים מספר 6/2020 מיום 2/11/2020 -

אישור התקציב הרגיל לשנת 2021 .

פרוטוקול

מר א. פומרנץ, רה"ע: אנחנו נפתח את הישיבה לא מן המניין לגבי התקציב. נברך את כולכם, את

ישיבת מועצת העיר שלא מן המניין

ביום כ"ט חשון תשפ"א (16 בנובמבר 2020)

כל הנמצאים כאן בברכה. אנחנו בזום אם אני לא טועה. אנחנו היום

בישיבת תקציב רגיל כך שהוא חשוב ביותר דווקא בימי קורונה וכל מה

שקורה מסביב. אנחנו מציגים לכם, לכולם, מציגים תקציב לתושבי מעלות

תרשיחא, תקציב לשנת 2021. שיהיה באמת בהצלחה לכולם, ובאותה

נימה ככה שנפתח את התקציב חיובי ויפה חיובי ויפה, אני רוצה לברך,

אומנם בירכתי אבל אני רוצה לברך את עו"ד איימן שנאתי על הולדת בנו,

עכשיו נקרא לך אבו חליל, אז זה משהו משמח וגם טעים. חברים, נתחיל

את הישיבה.

מר ש. בן נעים: ערב טוב לכולם, אני מבקש לברך את כולם בברכת חודש טוב, חודש כסלו,

תתכנס הממשלה, תפתח את הכיס ותפתח גם את הלב אחרי שנתיים מאוד

קשות, שיהיו לנו בשורות טובות. החודש הזה חודש רווי גשמי ברכה בע"ה

גם נמשיך להיות עיר ירוקה ויימצא חיסון לקורונה במהרה. התקציב שאנו

דנים בו הערב הוכן במקצועיות רבה כאשר לנגד עינינו עומדת מטרה אחת

ברורה, שמירה על איכות וטיב השירות לתושב. לא נפגע בשירותים

הניתנים לתושבים, זה בסדר העדיפות שלנו, צריך לזכור שאנחנו עובדים

שנתיים, עוברים שנתיים מאתגרות מאוד, מצד אחד מערכת בחירות שלא

נגמרת, שלוש מערכות בחירות שפגעו מאוד בכלל הציבור וברשויות

המקומיות בפרט משום שאין תקציב למדינה. מצד שני וירוס הקורונה

שהתפרץ והביא עמו אתגר וקושי בריאותי, חברתי וכלכלי, המדינה נמצאת

במצב כלכלי קשה והתחזיות צופות מיתון ואבטלה גבוהה גם ב-2021, לכן

האתגר בהכנת התקציב העירוני גדול מאוד ואני מוכן לומר בזהירות

שמונחת בפנינו הצעת תקציב טובה. פעלנו רבות, יותר מחודשיים, על מנת

שתקציב זה יהיה תקציב טוב וראוי ושיכלול את כל המרכיבים שאנחנו

צריכים על מנת לשרת את העיר הזאת בצורה טובה. חברי סיעת נץ וחברי

סיעת תרשיחא ה מאוחדת, חמד וטנוס, דאגנו לביטול העלאת, ביקשנו

מראש העיר לבטל את העלאת הארנונה שהייתה צפויה להיות בינואר כדי

להקל על התושבים. בחגי תשרי ציידנו את בתי הכנסת בציוד רב שכלל

כיסאות, שולחנות, סידורי תפילה, שופרות, מסיכות פנים, הקמנו רשתות

צוות תאורה, הכשרנו בעצ ם בתי כנסת מחוץ לבית הכנסת עצמו כדי

שהציבור יוכל להגיע לבתי הכנסת ולהתפלל בהתאם לתקנות הקורונה.

מדובר במבצע חסר תקדים שביצענו לפני החגים ועל כן תודתי הגדולה

למחלקת התחזוקה בעירייה. אנחנו ממשיכים לפעול מול משרדי הממשלה

במטרה לגייס תקציבים לטובת הציבור ואני מקווה מאוד שבשנה הקרובה

נראה עשייה שהיא פוריה ומשמעותית במגוון תחומים. מנגד, הרשות

נדרשת להציג תוכנית התייעלות למשרד הפנים ובשנים האחרונות נקלטו

עובדים רבים בעירייה, דבר שהגדיל את התקציב של שכר העובדים באופן

משמעותי. בישיבת הכספים האחרונה ביקשתי לרתום את ח ברי ועד

העובדים ולנהל איתם מו"מ במטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בעובדי

הרשות, צריך לזכור שמרביתם תושבי העיר ואנחנו לא נאפשר פגיעה

בפרנסת המשפחות בייחוד בתקופה קשה כזאת. יחד עם זאת, מחובתנו

להתגייס למציאת פתרון ולכן ישנם קיצוצים שהם בלתי נמנעים. עובדים

שנעדרים רבות מהעבודה או כאלה שאינם מתאימים למערכת, אינם

שירותיים ואינם מקצועיים המערכת תוקיע אותם, באנו לשרת את

הציבור, אין מקום לחסר עשיה. קיזוז בשעות נוספות וכוננות, מדובר

בכספי ציבור ולא ניתן יד להפקרות, יש עובדים במערכת שמקבלים שכר

עבור כמות חריגה של שעות וזה לא תקין. אני יכול גם לנקוב במספרים

כאלה שבאמת לא עומדים בכלל בתקן ולא בפרופורציה. אני מבקש לעודד

את העובדים שרוצים לפרוש לפנסיה. התייעלות ברכבים, באחזקת רכב,

צמצום משרות וניוד עובדים בתוך המערכת למען התייעלות המערכת

ולמען זה שאנחנו נפטר כמה שפחות עובדי ם. אני מבקש להקים ועדה

מיוחדת, אני פונה לראש העיר, למנכ"ל העיר, לגזבר, מבקש להקים ועדה

מיוחדת אשר תבחן כל משרה חדשה לגופה, לא יתכן שאנחנו נפטר עובדים

מצד אחד ומנגד נקלוט עובדים, אלא אותה ועדה מוחדת תבחן כל משרה

חדשה לגופה, אם יש צורך, אם אין צורך, לנייד במ ערכת או לא לנייד

במערכת, כמו כן לגבי השעות הנוספות וכוננות, אנחנו עומדים לערוך קצוץ

ואני מבקש, ביקשתי גם מראש העיר וגם מהמנכ"ל להקים את הוועדה

הזאתי על מנת שאחרי כן לא עוד פעם נתפזר עם השעות כוננות והנוספות

אלא להיות מבוקרים ולתת באמת למי שמגיע. מנגד, אני פונה לראש העיר,

יש לנו סייעות ומלוות במערכת החינוך, יש שמה עובדים, עובדות

שמחסירות מסיבות כאלה ואחרות, העירייה משלמת להן ימי מחלה

וחופשה בהתאם לחוק, בנוסף לזה העירייה משלמת למחליפים, מה יוצא

אנחנו מגיעים למסקנה שבעצם אנחנו משלמים יום שהוא כפול גם לאלה

וגם לאלה, אני מבקש, יכול להיות שזה גם לעובדי השפ"ע, לבוא בהצעה,

מי שלא תחסיר, מי שתגיע חודש מלא לתת לה מספר שעות או לתת לה

בונוס על מנת לעודד את העובדים מצד אחד להגיע חודש מלא לעבודה

ולתת את החודש הזה ואז אנחנו מצד אחד גם העובדים מרוויחים ומצד

שני אנחנו גם מתייעלמים בכספים, זה כולל את עובדי השפ"ע. קיצוצים

בתקציבים הקואליציוניים, עשינו, אני וחבריי לקואליציה נרתמים

למאמץ ומוותרים על תקציבים קואליציוניים שסוכמו עימנו. הקיצוץ הוא

קיצוץ מאוד גדול, ואני חושב שראש העיר ונבחרי העיר מבינים שבלי

תקציב גם לאותם, בלי תקציב לחברי העירייה לא ניתן, בקשר לתקציבים

הקואליציוניים, אנחנו נרתמים למאמץ על מנת לקצץ ולהתייעל, אנחנו

מבקשים שהקיצוץ יהיה קיצוץ שנוכל לעמדו בו, שנוכל לתת בו מענה

ולעשות עשיה למען התושבים, כמו כן מצד שני אנחנו רוצים לגייס

תקציבים, לגייס תורמים ותרומות, אני רוצה שתעזרו לנו בזה, שהוועדות

ישבו אחת לחודש, כשאנחנו מביאים הצעות לתורמים, תנסו לבוא

לקראתנו כי בסך הכל אנחנו מנסים לגייס כספים אם זה מהממשלה ואם

זה בעצם מהציבור הרחב שמוכן לתרום ויש הרבה מוסדות כאלה היום

שמוכנים לתת ולתרום לנו ואל לנו להקשות עליהם, כמובן לעשות הכל על

פי החוק. בנושא כספים שמגיעים לנו מתאגיד המים, אני לא יכול לקחת

אותם בחשבון בתקציב הזה שהם 3 מיליון שקלים אלא רק לתת לזה ביטוי

מספרי בדוחות. אני גם מבקש שעדיין הגזברות והמנכ"ל, שכל המנכ"לים

וראשי העיר ישקלו איך אפשר להתייעל על מנת שלא יפול נטל גדול על

פיטורי עובדים וקיזוז שעות, ואני הצעתי הצעה לקחת תיבה, להעמיד

אותה פה בתוך העירייה, לבקש מהמנהלים, לבקש מהעובדים, כל מי שיש

לו הצעה להתייעל הוא מוזמן לכתוב אותה. אני בטוח וסמוך שלכל אחד

מהעובדים בעיר הזאת יש מה להגיד איפה להתייעל, שיעשו את זה

מבחינתי בעילום שם, אין פה איזה חיסול חשבונות, תפטר את זה או תפטר

את זה, אדרבה ואדרבה, אנחנו לא רוצים לפטר אף אחד, זה ימנע בעדנו

לפטר עובדים, זה ימנע בעדנו מלקצץ שעות לעובדים, אני רוצה שהעובדים

והמערכת הזאת יהיו עובדים טובים שמגיעים ולא מתמרמרים ולא

מגיעים להתמרמר פה בעירייה. לסיכום, או לפני הסיכום, התקציב הזה

הוא פחות מתקציב של שנים קודמות, זה מראה שבאמת נעשה קיצוץ,

למרות שהקיצוץ פה מבוטא הרבה בנושא הפיטורים ושעות נוספות

וכוננות, אבל אני חושב שעדיין קיצצנו בדברים המעשיים ויש עדיין איפה,

בפעולות המעשיות, איפה לקצץ ואיפה להתייעל, אני מבקש שתבחנו את

זה ולבוא לתת לנו דין וחשבון בעוד שלושה חודשים איפה אנחנו עומדים,

אל לנו לשקוט על השמרים, אי אפשר לבוא לפה פעם בחצי שנה ולהגיד זה

הדוח שהיה לפני רבעון וזה, אלא להכין את הדוח לשלושה חודשים, אני

מבקש מהגזברות להכין את הדוח לשלושה חודשים, מה קרה, מה הצפי

שלנו, איפה הגענו, אם אנחנו עומדים ביעד הזה, לא עומדים ביעד הזה, אם

לא עומדים ביעד הזה, רבותי, אנחנו נקצץ עוד ואם עומדים ביעד הזה

אפשר לתת דברים לרווחת התושבים ואפשר לסוחרים לשקול לעשות

הנחות לסוחרים, הסוחרים היום עוברים תקופה מאוד מאוד קשה, תקופת

הקורונה, יכול להיות שנצטרך לעזור להם אם זה אפשרי כמובן חוקית,

אם אפשרי לעזור להם בנושא הארנונה או בדברים אחרים. לסיכום, שנה

מאתגרת לפנינו בה אנו נדרשים להדק את החגורה, להצטמצם במספר

תחומים ובלבד שלא נפגע בעשייה למען הציבור, נמשיך לעשות למען

הציבור ביתר שאת ובכל הכוח, תודה רבה לכם.

מר א. אשל אסולין: תודה רבה לשמעון. אני רוצה לפתוח את הישיבה ולהגיד, א', נמצאים

איתנו בנסיבות הקורונה מנהלים במערכת הזום, ואני אומר את זה בפתיח

כי הם אלה ששקדו יחד עם אנשי הגזברות וכל צוות העבודה, שקלו במשך

חודשים כדי להכין פה תקציב שמצד אחד מביא בשורה ולא פוגע בשירות

לציבור ומצד שני מייצר התייעלות היכן שאנחנו צריכים כדי לעמוד

בתקציב שתכננו ויישמנו בשנת 21. מבחינת ניהול הדיון אני אציג ממש

בקצרה כמה דברים, לאחר מכן הגזבר יתן סקירה על התקציב וכשהוא

יסיים אבקש שרק אז יתחילו השאלות, אפשר לרשום הכל, כל אחד,

בהתאם לכללים נוכל להתייחס, יש מספיק זמן לכל אחד כדי להעביר את

כל המסרים ואת כל השאלות שרוצים, רק תוך כדי ההצגה שלי ושל הגזבר

אם אפשר לתת לנו להריץ את זה באופן שיהיה ברור ומובן ולא קטוע אז

את הסוגיה הזאת אני מדגיש יש כמה הנחות עבודה שאיתן יצאנו לדרך,

הראשונה והמרכזית היא בהתאם למה שאנחנו מביים כולנו, הקורונה

הולכת להמשיך ללוותנו בשנת 21, עם כל האופטימיות שיש חיסונים

עניינים, בסופו של דבר זו הערכתנו, יש לכך משמעויות גם תקציביות

בפועל של הוצאות כאלה ואחרות בתוך הרשות בהתאם לנסיבות הקורונה,

אז שמנו את זה כהנחת עבודה מרכזית. הנחת העבודה השניה שלנו שהמצב

התזרימי והתקציבי כמו ששמעון נגע בו בחלקים, מחייב אותנו לפעול

בצורה כזאתי שאנחנו מייצרים פה התייעלות גם בפעולות וגם בשכר וכל

זה מתוך הנחת עבודה שאנחנו לא רוצים לפגוע בשירות לתושב ובמלה או

במשפט ששמנו, אם פחות, נשה יותר. יש כוונה ואנו עושים את זה ביתר

שאת ומנסים לעשות את זה ונגביר את זה בשנה הבאה כדי שבסופו של

דבר המנדט שלנו מהתושבים ואנחנו צריכים להחזיר את השירות ולפעול

בהתאם. המיצוי של התקציב יהיה כזה שאנחנו נעשה גם בקרה חודשית

כדי לראות שאנחנו אכן עומדים ביעדים שהתכוונו אליהם ואין לנו זליגות

כאלה או אחרות לפה ולשם, ולחלופין אם נבין שעשינו עבודה טובה ויהיו

כספים אז נפנה אותם בהתאמה למה שאמרתי לשירות הציבור ובתוך

העסק הזה הדגש המרכזי מהשנוכל להשית על תקציבי הפיתוח, מה

שנקרא התקציב הבלתי רגיל, נשית אותו לשם כדי להוריד עומסים

מהתקציב הרגיל, והדבר המרכזי והחשוב, הקפדה על כללי מינהל תקין

מבחינת לפחות הסגל עבודה הבכיר ומטה שאחראי לעשות הכל באמות

מידה מאוד מאוד ברורות שניתנות על ידי השלטון המקומי, משרדי

ממשלה וכן הלאה. המטרה בסוף של כל הדבר הזה לנהל תקציב אחראי

על מנת לשמור על מסגרת תקציב מתוכננת באמצעות התייעלות וניצול

משאבים שתכף תראו את הפרטים של הדבר הזה, ובסוף חובתנו לייצר

תנופה לעיר. אם אנחנו נעשה תהליכים שלא ייצרו פה תנופה והזדמנויות

אז למעשה לא בטוח שאנחנו נעמוד במשימה, כי המשימה שלנו לייצר פה

תנופה עירונית ופיתוח וכל זה בראיה כלכליה, לייצר פה מקומות ונכסים

שמהווים עבורנו הכנסות, מגדילים, ובאמצעות זה משרתים את הציבור

בצורה טובה יותר. התוכנית המפורטת של העבודה שתוצג לכם בהמשך

היא בסופו של דבר מקושרת תקציב, זה אומר שכל יעד ששמנו פה אנחנו

מביאים אותו לידי ביטוי בתוכנית העבודה ובקצה שלו יש כסף, מה שאין

כסף לא יופי בתוכנית העבודה. יש יעדים שלקחנו אותם, שמנו אותם,

קבענו מה יעד המשנה, איך מתקדמים אליו ובקצה יש כסף, כלומר מנהל

שיצטרך לנהל את ה, וזה כל מנהלי האגפים שיצטרכו לנהל, הם יודעים

מה התקציב שיש להם לכל סעיף וכל סעיף, אם הם ירצו לשנות וכן הלאה

זה כמובן יגיע למליאה ,אבל זה הנחת העבודה וזה יאפשר לנו בקרה טובה

יותר. יש לנו תוכנת ניהול שמסייעת לנו בניהול של כל התקציב הזה שכל

זה יוטמע בתוך התוכנה והבקרות על ביצוע המשימות והתוכניות כ מו

שאמרתי יהיו ברמה החודשית וברמה הרבעונית ובצורה הזאתי גם נגיע

ונדווח באופן שוטף לנבחרי הציבור. הדבר האחרון לפני שספי יכנס

לתקציב, שמעון נגע בזה רבות, אין לנו מנוס אלא גם לגעת בהתייעלות

במרכיב כוח האדם. כמו ששמעון אמר, גם אני כמנכ"ל שמוביל את

התהליכים אומר לכם שכל זה ייעשה בשיא הרגישות אבל במידה מקבילה

זה יהיה גם בנחישות כי אין לנו ברירה, העיסוק, בסוף אנחנו צריכים

לפגוש תקנים, עד היום אנחנו מדברים רק בתקנים, אני לא יודע שום שם

שצריך לבוא כתוצאה מהדבר הזה, כשנגיע לרגע שזה יתחבר תקן עם בן

אדם נעשה את זה בשיא הרגישות עם הוותק של האנשים ועם כל מה

שהשקיעו פה והנחת העבודה שלנו שכל העובדים פה מצוינים ורוצים

להמשיך לעבוד בעירייה. אין לנו ברירה, מתוך הבנתנו את המצב אלא

להיפרד מחלק מהעובדים וזה ייעשה ברגישות, אני אישית מוביל את זה,

ראש העיר מעודכן בזה, נבחרי הציבור מעודכנים בזה, התהליך בחלקו, אני

אומר לכם, יהיה לא נעים, וגם אנחנו נסתכל לאנשים בלבן בעיניים, נגיד

את זה באי נעימות אבל בספו של דבר זה מתחייב. למה, התמונה הצגתי

אותה בפעם הקודמת והראיתי איך במגמה כזו או אחרת, עומס השכר על

התקציב מתנהל בצורה לא סבירה ביחס לרשויות וביחס למקומות אחרים

בשלטון המקומי. ספי, בבקשה.

מר ס. בארי: אז בעצם כשאנחנו מדברים על בניית התקציב הבסיס לתקציב שלנו הפעם

ראיתם, 151.3 מיליון ש "ח כשאנחנו יוצאים מתוך הנחה ששנת 2020

הושפעה רבות מהקורונה, גם 2021 תושפע, תשפיע לנו על ההכנסות

תקציב 2020 היה 165 מיליון ש "ח, בפועל אנחנו מניחים, אנחנו רואים

היות צפי ל -160 מיליון ש "ח בלבד הכנסות, לעומת 167 מיליון ש "ח

הוצאות, פער שנצטרך לטפל בו גם בשנים הקרובות ובטח עכשיו, התקציב

הזה מושפע כמו שנאמר על ידי. חיפשנו הכנסות ולא מצאנו מספיק. ניגשנו

עוד פעם למה שכבר נעשה לפני כמה שנים, נעשתה הידברות וננסה עם

התאגיד, על הנושא ... שיש כלפינו מההיסטוריה, וסכום כסף שאתם תראו

בהמשך, דיברנו ואנחנו רוצים, אם לא יהיה, נצטרך להגביר את הקיצוץ

לקראת סוף השנה, אנחנו נעשה את הכל כדי שזה כן יהיה והעסק יעבוד,

יעבוד טוב. כמו שאמרתי 7 מיליון ש"ח מציך אותנו להצטמצמות ביחס

לביצעו בשנת 2020 ונעשה בהתייעלות ובתהליך הידברות עם העובדים

ובכל האפשרויות לעשות את זה בצורה גם נכונה עם הסתכלות על צוות

האנשים. המלוות, התחלנו את השנה עם כ-40 מיליון ש"ח מלוות, החזרנו,

בכלל המחזור החזרנו יחסית מעט, עשינו מחזור, מה שהקטין את ההחזר

השנה, גם על מנת לשפר את מצבנו הכספי אחרת מצבנו היה עוד יותר גרוע

בצד ההוצאות ואנחנו לקחנו שתי הלוואות שאתם אישרתם לנו נדמה לי

במליאה הקודמת, מה שהביא אותנו ל -50 מיליון ש "ח בסוף השנה.

הארנונה, הסביר שמעון, אנחנו ננסה אך ורק לק חת בחשבון העלאה

אוטומטית, אם אתם זוכרים, בזמנו דיברנו על גידול של 1.5 מיליון ש"ח

בגין ארנונה, החלטנו לוותר. אומנם זה בא מהתושבים ומהעסקים, גם

כגזבר שנמצא במצוקה גדולה אני חושב שזה היה מהלך נכון ואני מברך

על הנבחרים שבאמת פנו ועשו את הכיוון הזה. מענקי ממשלה, אני אגיד

בהמשך שהמענקים טיפה יורדים, עוד לא קיבלנו עדיין נתונים מה יהיה

בשנה הבאה, הממשלה די מקרטעת בנושאים האלה, בדר"כ אנחנו

מקבלים מקדמים שאומרים לנו לאן זה ילך, ויצאנו מתוך הנחה שמה

שהיה זה מה שיהיה ועל זה התבססנו בהנחת התקציב. יש פער, הפער הזה

כבר כמה וכמה שנים, אנחנו כל שנה רואים שיש לנו פער של 10 מיליון ש"ח

בין הכנסות להוצאות בפועל, מקווים שהשנה נעשה את הכל כדי לגמוראת

זה, ולו גם בגלל שאין לנו ברירה, המחוז מסתכל עלינו ואומר חבר'ה,

גמרתי את המשחקים אתכם, לא תקבלו יותר, אתם חייבים לעמוד בזה,

חייבים לטפל במה שעשינו, יש ירידה במענקים, ההרכב הוצאות שלנו גבוה

מדי, הייתה לנו עליה גדולה מאוד בחינוך וברווחה, רוצים להקטין את זה,

פנסיה תקציבית זה דבר שגדל, דבר שימשיך לגדול, זה לא משהו שאנחנו

יכולים לעשות איתו היום איזושהי פעולה בנושא, ימשיך לגדול עוד

שנתיים שלוש, אחרי זה אולי יתחיל לקטון אבל עוד פעם, זה חס וחלילה

לא משהו שאנחנו מייחלים לו.

עו"ד כ. עודה: או שולטים בו.

מר ס. בארי: בטח שלא שולט, אני לא יכול להגיד שאני מייחל לזה, חס וחלילה, ולכן כל

הפערים האלה, העליה האוטומטית של הארנונה לא מכסה את זה, בקושי

מכסה את העליית שכר הבסיסי של העובדים ולכן אנחנו במצוקה וחייבים

לעשות את ההתייעלות. אני מנסה להסתכל בכמה שקפים על הדוח ברמה

מעל, איפה אנחנו נמצאים, ומה שאנחנו רואים פה שפילוח ההוצאות

הראשי, תלחצי על הפלוס בבקשה, של השכר 43% לעומת פעולות 57% ,

אם אתם זוכרים דיברנו שככלל ברוב הרשויות אנחנו צריכים להגיע, לרדת

מ-40, להגיע ל-35% שכר, אבל גם מצד שני המספר הזה עדיין משקף כבר

ירידה של 3%, תשאלו למה לא ירידה של 7%, כמו שאמרתי הרגע, שמעון

הסביר את זה בפתיחה, וצודק, אז את זה אנחנו צריכים לזכור כשאנחנו

מסתכלים על התקציב בראיית על. עוד שקף. מרכיבים ראשיים, השוואה

בין שנים, תקציב מול תקציב באלפי ₪, אתם רואים שכר, פנסיונרים,

אנחנו מורידים, בפעולות כמעט אין ירידה, למעשה יש חלק מהשכר שעבר

לפעולות, אנחנו נראה את זה גם בהמשך, לדוגמה, אם בעבר אנחנו עבדנו

וניכינו עובדים שלנו באזור תעשיה ובאגם, בשנה הבאה הם יהיו עובדים

של אגם ואזור התעשיה וזה חלק מהתנועה שאנחנו רואים כאן, כלומר

בפועל התנועה ממוצעת יותר ממה שנראה בשקף, כאילו הכל בשכר ולא

בפעולות, זה לא נכון, זה בשני הדברים. נמשיך? הצעדים העיקריים עליהם

אנו מדברים, כמובן עדכון עץ המבנה הרשותי, אמנם עובד על זה במלוא

המרץ ובמלוא הכוח תוך התייעלות בשורה, עברנו מחלקה מחלקה, סעיף

סעיף והסתכלנו איתם, ועשינו תהליכי התייעלות, כמו שאמרתי, קורונה,

בריכת שחיה למשל נסגרה השנה לחורף, כי פשוט אין מנויים וכל פעם

פותחים, סגורים, פותחים, סוגרים, אמר המפעיל אין מה להחזיק אותה.

יש עוד, היכל התרבות, יש דברים, פשוט נסגרים בגלל הקורונה, מקטינים

לנו הוצאות וזה נלקח בחשבון. גיוס פנימי כבר הוזכר פעמיים. התאמה,

יש תקנים, התשלומים יהיו בדיוק לפי התקן ולא נעשה דברים של כאילו

טוב, לא נעים, הוא שלושת רבעי משרה אז יאללה, ניתן לו משרה שלמה,

נשלם, כי מה שמשלמים, מה שעושים נרצה גם לשלם. החברות העירוניות,

אין לנו את הכספים וניאלץ לעשות את זה. אם אני מסתכל על ההוצאות

שלנו, תסתכלו, זה עוד פעם, פילוח ראשי ומה שאנחנו רואים פה בצורה

ברורה, חינוך רגיל, רווחה, חינוך בלתי פורמאלי, שירותים מוניציפאליים,

זה בעצם שפ"ע, וגם הנחות ארנונה, זה כמו רווחה בעצם, הוצאה, 80%

מהוצאות שלנו הן ישירות לתושב, זה מה שאנחנו רואים פה, עוד 11% זה

תשלום על ההיסטוריה, העיר קיימת כבר 60-70 שנה וזו התוצאה, יש 11%

מר ט. נחלה תמשיך אלף שנה.

מר ס. בארי: 800 אמרו לי.

מר א. פומרנץ, רה"ע: גם אני יודע 800, עוד צעירה, אתה אומר 1,000, אתה נותן לה 200 שנה

יותר.

מר ס. בארי: אז יש לנו כאן 11 הוצאות, אם אני מדבר על פנסיה תקציבית ועל פירעון

מלוות מה שדיברנו בפעם הקודמת זה בעצם הוצאות שנעשו בעבר ואנחנו

מממנים אותן היום, ו -9% זה הניהול של כל המערכת. אז בעצם זה

הסתכלות כוללת על פילוח של ההוצאות. אני רוצה להראות את

ההשתתפות שלנו על פי מינהלים, כאן אנחנו מדברים על תקציב, תקציב,

תקציב, 160 מיליון, כמעט לא מעניין אותי, אותי מעניין השתתפות עירייה

שזה מה שבעצם יוצא לנו מהכיס, השתתפ ות העירייה הייתה ב -20 –

69.202 מיליון ש"ח ותגדל ב-2021 ל-69.259 מיליון ש"ח, נכון ש-3 מיליון

מזה זה מותנה, עוד אין לנו את זה ביד, זה עדיין ציפור על העץ, אבל כשאני

מסתכל כאן אנחנו רואים שברוב המקומות השתדלנו לפגוע מעט, בחינוך

יש אפילו עליה כי יש גידול במספר הילדים, וחינוך זה דבר שתמיד טוב

להוציא עליו. שאר הדברים ירד, קליטה ושמירה על ביטחון, זה דברים

שאני לא רוצה להתייחס אליהם, שפ"ע רואים ירידה גדולה, מצד שני

במינהל אחרים ששם מופיע כל החברות העירוניות, אז זה אחד הדברים

שעושים את ההשוואה.

מר ש. בן נעים: אבל בהתחשב, לתת להם לצמוח מתוך עצמם, זה לא שאנחנו מפקירים

אותם, מורידים קיצוצים וזהו

מר ס. בארי ברור, נכון

מר ש. בן נעים: אלא לתת גם לאגם, גם לחברה הכלכלית, לכל חברה אחרת להצמיח

מתוכם את כל הדברים האלה ולתחזק את עצמם, ולא שכל הזמן יישענו

על העירייה.

מר ס. בארי: מעולה

מר ש. בן נעים: פשוט להסביר, זה הכל.

מר ס. בארי: הם צריכים לתת לעירייה.

מר ש. בן נעים: קודם כל שיתחזק את עצמם.

מר ס. בארי: השינוי הכי מהותי פה זה מינהל הנדסה, אין גידול גדול בהוצאות ההנדסה.

מה שקרה אנחנו רואים גם השנה ולצערנו, זה השתתפות לפי תקציבים

ולצערנו גם בשנה הקרובה ההכנסות (מלה לא ברורה) אגרות בנייה וכדומה

מאוד נמוכות, לא לקחנו אותן בחשבון, ואז אם יש לי 2 ,2.5 מיליון שצריך

להחזיק את מינהל ההנדסה אז זה התוצאה, ההשתתפות שלנו גדלה

בהרבה. נמשיך הלאה, פילוח הכנסות, אתם רואים, זה ההכנסות שלנו לפי

הכנסות ראשיות וההכנסות העצמיות שלנו 46 אחוז זה הארנונה, ועצמיות

אחרות, מעט מדי, צריך להגדיל, צריך לפעול להגדלת אזורי תעשיה,

להגדלת ארנונה באותם מקומות, לשיפור המערכת, כדי שנגיע ל-60 אחוז

יהיה ... זה כסף כלל ארצי, רשויות כשהכנסות הארנונה, ההכנסות

העצמיות נמוכות לכן מאוד חשוב לראות איך דואגים לזה בשנים הבאות.

הלאה. אנחנו ננסה להראות את ההכנסות, אז כפי שאתם רואים ההכנסות

הכוללות שלנו פחות או יותר אותו דבר, עברנו מ-160, אני אומר ההכנסות

שבפועל יהיו לנו 160 מיליון ש"ח השנה, זה הצפי הנוכחי שיכולים לראות

בנובמבר, לא 165 שקיווינו, זה מה שיהיה

עו"ד כ. עודה: אתה הורדת את ה-5 מיליון ש"ח גירעון שהיה לנו.

מר ס. בארי: הצפי, יש תקציב ויש צפי, בצפי שלנו הנוכחי אנו חוששים שלא נעלה את

ה-160 מיליון 161 בערך, אבל בשביל להגיע לאותו דבר בשנה הבאה

הבסיס שלי זה הכנסה מותנית, כשאני מקווה מאוד שתהיה, אנחנו נעשה

את כל היתרון, אחד דיברנו פה על משהו מסוים, אבל כל דבר שנעשה

ונצליח להשיג, בין אם זה הכנסות מדינה, בין אם זה קולות קוראים, כל

דבר ודבר שנצליח נבסס את זה, אם לא נצליח נצטרך להוריד. אז כמו

שאמרנו, ואני מתמצת את זה, על מנת לעמוד בתקציב 3 אלמנטים

מרכזיים, 3 קווים שאנחנו צריכים לראות את עצמנו כל הזמן איך אנחנו

עומדים ביעדים האלה וכל חודש צריכים לראות אם הצלחנו להתקדם

איתם, התייעלות בשכר, התייעלות בפעולות, בשני המקרים, תוך איגום

משאבים, (מלה לא ברורה) משרות, יצירת יותר מאותם דב רים וקבלת

הכנסות מותנות מכל סוג שהוא לשמור על ההוצאות ולמנוע קיצוצים

כשלעצמם. זאת הייתה הפתיחה שלי. השקף הזה זה בעצם הדף המרכזי

שמופיע אצלכם בחוברת שאצלכם זה מופיע גם כ-2021 מושווה תקציב

לתקציב וכל שאלה...

מר א. אשל אסולין: תודה רבה ספי, אני פותח את זה לד יון, חברי האופוזיציה, בבקשה, מי

שרוצה להתייחס.

עו"ד י. ברדא: ערב טוב לכולם, ראש חודש טוב. אני רוצה להתייחס ככה לכמה נקודות

מרכזיות, אשמח לקבל תשובות מהחברים. אז קודם כל אתם פתחתם

ואמרתם שבגלל הקורונה נקלענו למצב הכלכלי שבו אנחנו נמצאים

שבגללו אנחנו צריכים לקצץ ולפטר עובדים וכו', אני רוצה להגיד לכם

שאני עוקב

מר א. אשל אסולין: לא נאמר שבגלל הקורונה.

עו"ד י. ברדא: דיברתם הרבה על הקורונה שבגללה

מר א. אשל אסולין: אמרתי שהנחת העבודה שלנו שהקורונה מלווה אותנו ב -21, הקורונה

הביאה איתה כמה בשורות, אני אומר לך שהקטינה לנו הוצאות, אמר ספי

ונגע בזה שלמשל היכל התרבות לא עבד, אז

עו"ד י. ברדא: זה להפך, זה הוריד את הרף הוצאות.

מר א. אשל אסולין: הוריד לנו הוצאות

עו"ד י. ברדא: בסדר

מר א. אשל אסולין: ועוד כמה, אבל לא בגלל הקורונה נוצרה פה בעיה.

עו"ד י. ברדא: אני הבנתי אחרת, אבל ברשותך, אני העליתי את הנקודה ותשיב. אני עוקב

מקרוב אחרי רשויות מקומיות אחרות באזור שלנו ואצלן אני מגלה תמונה

שונה בתכלית, עד רמה של תקציבים ופרויקטים והתפתחות, רק לאחרונה

עשיתי סיורים עם כמה ראשי רשויות פה באזור וראיתי באמת תמונה שונה

בתכלית, אצלנו משום מה צריך לכסות על גירעונות, אני לא רואה שום

תוכנית, אני לא רואה שום התקדמות, שנתיים, לצערי הרב העיר הולכת

לאחור מהבחינה הזאתי. אתם מדברים על קיצוצים של עובדים, אז קודם

כל אני רוצה להבין, לפי הטבלה שלכם מינהל כללי אמורים לעלות עוד 6

עובדים מ -2020 עד 2021 בשיעור של חצי מיליון ש "ח, אז מצד אחד

מקצצים עובדים ומצד שני מקצצים עוד שישה עובדים למינהל הכללי, אז

אני רוצה להבין במה מדובר. נקודה נוספת, אני הבנתי ככה, שבגלל

הקיצוצים אתם רוצים לקצץ בהסכמים הקואליציוניים מה שבעצם

התחייבתם, אם זה התרבות התורנית והיהודית, אם זה מרכז צעירים, אם

זה תיק השכונות, אני רוצה להבין איך זה בא לידי ביטוי מבחינת השירות

לתושב כי בסופו של דבר אתם מקזזים בחצי, זה אמור לבוא לידי ביטוי,

מבחינת התושבים הם אמורים להרגיש את זה, אז דיברתם על השירות

לתושב, הלכתם ודיברתם על זה, אני רוצה לראות איך זה בא לידי ביטוי

כי תכל'ס תושבים לא מקבלים את הדברים שמגיעים להם, חצי בתרבות

תורנית, חצי במרכז צעירים שזה המנוע לצעירים בעיר, אז חצי בשביעות

רצון, ככה אני רואה את הדברים. דבר נוסף שרציתי לדבר עליו הוא נושא

היועצים, ידוע לי שיש לא מעט יועצים שעובדים עם העירייה בשכר,

יועצים חיצוניים, אני רוצה לשאול באיזה סדר גודל מדובר מבחינת היקף

שכר שניתן להם, והאם אפשר לקרצץ ביועצים אלה על חשבון קיצוץ

בעובדים חיוניים. דבר נוסף זה הנושא של תאגיד המים, כל שנה, בשנתיים

האחרונות אתם כל הזמן מדברים על זה שזה הולכת להיות הכנסה בטוחה

שאנחנו הולכים לקבל אותה של ה-3 ומשהו מיליון שקלים, שבשנה שעברה

היה ויכוח לא קטן על הסיפור הזה ואתה ארקדי באת וגיחכת ואמרת לי

כן, אנחנו נקבל את הכסף השנה, נחיה ונראה. עברה שנה, הנה אנחנו

בתקציב 2021, קודם כל אתם מכניסים את זה כאילו זו הכנסה שהולכת

להיכנס בצורה בטוחה, מה שלא היה לא בשנה שעברה ולא לפני שנתיים,

בעיניי זה לא תקין, אתם צריכים להוריד את הנקודה הזאת. דבר נוסף

שאני רוצה להתייחס אליו, זה הנושא של תושבים צעירים, העיר שלנו ידוע

שהיא עיר מזדקנת, יש הגירה שלילית, בין הגבוהות בישראל, הצעירים לא

נשארים בעיר, אני יכול להגי ד לכם שכמעט כל משפחה ותיקה שחיה

במעלות תרשיחא יש בה לפחות אחד מהצעירים שעוזבים את העיר, אם

לא כל הצעירים עוזבים את העיר ואני יכול לתת כאן אינספור דוגמאות

לגבי הסיפור הזה. אני חושב שהצעירים זה מנוע הצמיחה שלהעיר, זה

אמור להכניס דם חדש, יכול להביא מקומות תעס וקה, כמובן שיכול

להכניס לנו גם ארנונה, לכן אני לא הבנתי כל כך את ההחלטה לבוא ולנסות

להקפיא את התוכנית של רמ"י, לבוא ולתת 500 יח"ד לצעירים במחיר

מוזל שזה אמור באמת לקדם את העיר ולא להפוך אותנו למעברה כמו

שאמרת ארקדי, אני חושב שההחלטה הזאתצי לא נכונה ואני מאוד מאוד

מאוד מקווה שתחשבו שנית, תבטלו אותה כי אנחנו גם אוכלים אותה על

זה שרמ"י הטילו וטו על מעלות תרשיחא ולא רוצים לשתף איתנו פעולה.

אז אנחנו אוכלים אותה גם בגלל שהם צעירים, וגם בגלל שאנחנו לא

מקבלים את התקציבים מרשות מקרקעי ישראל. בסוף אומר שחשוב

שהתקציב הזה ישקף את מה שצריך להיות והוא לא יהיה copy paste של

שנים קודמות, כי אני מסתכל על פרוטוקול ועדת כספים ויושבים חברי

קואליציה מכובדים שאומרים בעצמם, אנחנו כמו חותמת גומי ועוד אחד

אומר כל יום מגלים דברים חדשים בתקציב, אז אם אתם אומרים את זה

אז אנחנו אומרים דרשני, אני מציע לכם לעשות חושבין, לבדוק את כל

הנקודות שהעליתי, אלה נקודות חשובות, זה לא נאמר רק לפרוטוקול, זה

באמת בא מתוך מקום של התייעלות וכמובן איך שהתקציב נראה וכל

התוכנית הזאתי, מבחינתי אני לא מאשר את זה.

מר א. אשל אסולין: תודה רבה, כן

מר מ. בן דוד: שלום לכולם, אני גם חבר ועדת כספים וראיתי את התכנית קודם, עשיתי

השוואה, ראיתי את התוכנית 2020, אבקש לא להפריע, ראיתי תוכנית

2020 מול תוכנית 2021, זו תכנית העתק הדבק, אין מלה אחרת לומר, גם

שם היה התייעלות של 6 מיליון ש"ח בעובדים, המטרות, כשאתה מסתכל

בהתחלה על התוכנית אתה רואה את דבר המנכ"ל, זה דברים שונים

לגמרי, זה מראה שאין דרך, כל אחד מביא את העולם שלו ואת הרצונות

שלו, הם גם חלומות רחוקים מאוד, כשאני מסתכל ומשווה את תוכנית 20

ו-21 אני רואה קיצוץ, לא הזכרת ספי פה קיצוץ במחלקות, אנחנו מדברים

על 600 אלף ש "ח בתקצ יב החינוך, 300 אלף ש "ח בקרן קרב, אנחנו

מדברים על קיצוץ משמעותי ביותר בחינוך הבלתי פורמאלי, אם תעשו

חישוב תגיעו ל-1.5 מיליון ש"ח, זה סכום מטורף. כשאני משווה את זה בין

2020 ל-2021, ויש לי את החוברת של 20 מול 21, אני רואה גם קיצוצים

ברווחה, כך למשל בשירותים ל זקן, אם אתה משווה בין 20 ל-21 אתה

תראה מינוס של 283 אלף ש"ח, אותו דבר שירותי שיקום, אות ודבר שירות

לעולה, יש פה הרבה נקודות שלא דיברתם עליהם. אנחנו מדברים גם על

קיצוץ בשפ"ע, אנחנו מדברים שם על קיצוץ של כ-200 אלף ש"ח. מדברים

פה גם על קיצוץ עובדים בשפ"ע, מדובר פה על 14 עובדים, גינון, תברואה

ותשתיות. אז אני מעריך שזה חלק מהתוכנית הכוללת, ויש פה כנראה

איזושהי תוכנית הפטרה שאתם מתכננים, מדובר פה על פיטורי 80 עובדים

סה"כ וזה בעצם 80 משפחות שיתווספו למעגל האבטלה בעיר, מעגל

האבטלה בעיר גבוה מאוד.

מר ש. בן נעים: איפה ראית שמונים, מאיפה לקחת את המספר הזה?

מר מ. בן דוד: תראה, אני עשיתי חישוב קל, אם אתם נותנים לי נתון שונה אני אשמח.

כל אחד

מר ש. בן נעים: הנתון שלך לא משקף, 80 עובדים, תראה לי באיזה דף כתוב שהיה שנה

שעברה ככה והיום יש ככה.

מר מ. בן דוד: קודם כל בשנה שעברה, שמעון, הייתה תוכנית של 6 מיליון ש"ח, תוכנית

הבראה.

מר ש. בן נעים: אתה אמרת שמונים עובדים, תתייחס ספציפית למה שאני שואל.

מר מ. בן דוד: אני אגיע לזה, פה יש לך שקוף 61.8 בלי שתגיד לי, תעשה את החישוב

שאתם רשמתם, לא אני. אז זה הערכה שלי ואני מעריך שזה יגיע לסכום

הזה, 7 מיליון ש"ח, תעשו את החישוב איך מגיעים לזה ותגיעו לכמויות

האלה. אם תעשו את זה בפחות, תצילו עוד משפחה אחת

מר ש. בן נעים: אני מבטיח לך שאנחנו כבר חודשיים נלחמים על מנת, אני חייב לענות לך.

מר מ. בן דוד: לא הפרעתי לך.

מר ש. בן נעים: לא אפריע לך, אנחנו נלחמים ואנחנו לא פחות דואגים מאף אחד פה, אנחנו

יותר מודאגים מכולם פה למען העובדים האלה, בשביל לשמור עליהם

שיהיה כמה שפחות פיטורים, אנחנו לא במקום של לפטר בכלל עובדים,

אם היה אי אפשר לפטר לא היינו מפטרים בכלל.

מר א. פומרנץ, רה"ע: כן, מוטי, תמשיך בבקשה

מר מ. בן דוד יש פה עניין של ניפוח הכנסות, על מנת להגיע לתקציב, לעמוד בסוג של

תקציב, אז אם אנחנו מסתכלים על 161 מיליון ש"ח מול שנה שעברה, זה

פחות 4 מיליון ש "ח, תוריד את תאגיד המים שאני לא יודע איך אתם

סופרים את זה כבכלל אופציה לתקציב, ותוריד גם את נושא ההיטלים של

ההנדסה שאתה מגיע ל-1.750 מיליון והשנה רק הכנסתם בסביבות ה-600-

700 אלף שקל, אני לא יודע איך הגעתם לסכומים האלה, אז 8 מיליון

שקלים פחות משנה שעברה, זה אומר פחות שירות לתושב. ב-2019 כזכור

סיימתם בגירעון של כ-8 מיליון שקלים, הצפי להערכתי השנה, 2020, הוא

גירעון דומה בסביבות ה-7-8 מיליון שקלים גם, ואני לא רואה איפה אתם

במיוחד כשאתם לוקחים סכומים שהם כנראה לא יגיעו, אני לא רואה איך

אתם לא גומרים גם את 2021 באותו מצב. הגירעון טופח למימדים מאוד

גדולים, לוקחים עוד הלוואות, אומנם משעבדים את העי רייה להרבה

שנים, אבל, ופחות תשלומים, אבל זה עדיין כסף, פחות שירות לתושב,

פחות מוסדות. אשמח לשמוע בשנתיים האחרונות איך זה, פרויקטים נעשו

בעיר הזאת שלנו, והתקציב הזה פוגע מאוד מאוד בשירות, פחות עובדים,

פחות שקיפות, אם אני לוקח את תוכנית העבודה הזאת, לוקח העת ק

הדבק, לוקח את 2020 שפה היה פירוט יותר משמעותי, פה אני רואה, איך

אומרים, החוברת מצטמצמת משנה לשנה, אני לא יודע למה.

מר א. פומרנץ, רה"ע: התייעלות בדפים.

מר מ. בן דוד: אני יודע, אתה מתייעל בלא להוציא נתונים לתושב וחבל, זה משהו שאנחנו

כנבחרי ציבור צריכים לדע ת, צריכים לקבל את זה, ולסיכום אומר פה,

המצב מאוד קשה, אני מסכים עם העניין של רמ"י, אני גם לא מבין מה

עשית פה, עשית פה תהליך שמאוד פוגע בעיר, וכשאתה אומר שאתה לא

רוצה להחזיר את העיר 40 שנה אחורה, לצערי בשנתיים האחרונות החזרת

את העיר 40 שנה אחורה ואני לא מבין איך כשיש לך 250 אחוז מה-509

יחידות דיור לתושבי העיר אני לא מבין איך אתה עוצר את זה, זה משהו

שהילדים שלנו, הצעירים שלנו רוצים לבוא ולקנות להם בית, ואם זה

משפחות שאין להן דירה ורוצים להשקיע ולקנות במחיר מוזל, מה רע

במחיר מוזל, זה מצוין לנו, זה 50 אחוז מכמות הדירות, ואל תשכח שחלק

מהכסף הזה מגיע לתשתיות לשכונות ותיקות, את זה אתה לא אומר. אז

רק אני אומר, חבל, העיר מתדרדרת משנה לשנה ואנחנו רואים שבעצם

אנחנו, איך אומרים, על הקשקש. הכישלון מהדהד פה ומקווים לימים

טובים יותר.

מר א. פומרנץ, רה"ע: תודה רבה.

עו"ד כ. עודה: אני מבקש להתחיל, אשתדל להיות חד וברור למרות אני מעיין ואני בלאו

הכי מתורגל במספרים, ברשותך. רשמת בעמוד 4 לחוברת בסעיף 6, יש שם

צפי/תחזית לעניין הוצאות. אם אני מבין נכון, הסכום של 167 מיליון₪ זה

צפי ההוצאות שבכך נסיים את 2020, זה כשלעצמו חורג ממה שהיה מצופה

במסגרת התקציב. כשאני משלב נכון את מה שאמרת עכשיו לפיו הצפי של

ההכנסות ונכון שהחוברת הזו אינה כוללת צפי של הכנסות, היא כוללת

תקציב אבל אמרת שזה 160 אז יש לנו כבר גירעון של 7 מיליון שקל

מר ס. בארי: זה מה שאמרתי בהתחלה.

עו"ד כ. עודה: ברור

מר א. פומרנץ, רה"ע: ספי, אל תפריע להם בבקשה, תן להם לדבר, אל תפריע להם.

עו"ד כ. עודה: אני לקראת ישיבת התקציב בשנה שחלפה, אני חושב שזה היה 11 חודשים

מהיום, התעוררה אותה סאגה סביב מה שקרוי תוכנית ההתייעלות. אין

לי ספק שכולם רוצים להתייעל וצריך שכולם ירצו להתייעל, ומי שמבין,

נכון, מה זה עלות שכר בסך כל תקציב ולאן הגענו צריך למצוא פתרון

כשעסקינן בישיבת תקציב, כך אני מבין את הדברים בצניעות רבה, לא

יעלה על הדעת שאנו נרשה לעצמנו לקחת סכום, כאילו שמדובר בחיסכון

ודאי, עליו נבנה סעיף תקציבי במסגרת, כאילו שמדובר בהכנסה בעצם, כי

כשאני חוסך בהוצאות כאילו שמדובר ביצור הכנסה פסיבית, כאשר הדבר

הזה תלוי לא רק ברצון הטוב שלי, כבר התנסנו בשנה שעברה שעובדה שלא

הצלחנו לקדם את מה שקרוי תוכנית ההתייעלות, כי עובדה שהסכום

שנרשם אז כסכום חיסכון בהוצאות, אם אני זוכר זה 6.1, מאומה לא

הצלחנו להזין את החיסכון בהוצאה הזו כי עובדה שנראה לי שאף אחד לא

פוטר, אז אנחנו כאילו שלא היה לנו ניסיון שכזה אנחנו חוזרים לאותה

סאגה, אבל הפעם הדברים הרבה יותר חמורים. אני קורא את מה שנרשם

בוועדת כספים, אני לא הייתי שם, אבל בלי לצטט כי אני לא רוצה להפריז

ולא ... ולא לנקוב בשם, אבל האמרות כאן ברורות של חברי הקואליציה,

של מנכ"ל העירייה, יש קרע, אפשר לייפות את הדברים, כאשר אני מנסה

להחזיר את אשתי נניח על דרך ההמשלה, כבר שנה וחצי, ולא מצליח, אז

צריך להודות יש קרע... אבל יש קרע, השאלה אם הקרע הזה עם ועד

העובדים שבינתיים אי ן לו פתרון, האם הוא יכול לאפשר לי בצורה

מושכלת לרשום בתקציב חיסכון של קרוב ל -7 מיליון שקל? אם זה לא

שלומיאלי אני לא יודע מה זה שלומיאלי, זה אחד. שנית, מספרית, בסעיף

7 לחוברת בעמוד 4 אם אני מבין נכון, הסיפא: "היקף זה מביא להכללת

הוצאה של 6.5 מיליון₪ פירעון מלוות בתקציב 2021." אם אני מעיין

למעלה במשבצת של למעלה נרשם: "מימון ופירערון מלוות 7,668, להבנתי

יש כאן אי הבנה שצריך ליישב. זה לא של כמה אלפים, לא של כמה אלפים.

זה ברמת העיקרון. למה אני סבור שכל אימת שאין תוכנית קזואיסטית

ברורה, שמית, שכוללת איזה משרות, מי המשרות... עקרונות דיני עבודה,

האם העקרונות חלים או הונהגו? הרי ברור לנו שאם העקרונות הללו לא

מונהגים לא צריך להיות חכם גדול, בית הדין לעבודה לא יתן, וגם אם יתן

לא יתן את המאה אחוז, אז איך אנחנו מרשים לעצמנו לרשום כאילו

שמדובר בהכנה או חיסכון ודאי בהוצאה, איך? והיה לנו ניסיון מר בדיוק

באותה שנה, בדיוק באותה סוגיה. הנקודה השניה שאני רוצה לגעת בה,

אני מסתכל, אני מבין גם שבמסגרת הקיצוץ תהיה פגיעה כלשהי בשירות

לתושב, אבל הניסיון לצייר שהפגיעה הזאת היא דבר של מה בכך והיא

בדברים הטריוויאליים ולא בנושאי הליבה זה ממש לא נכון. אני מסתכל

על עמוד 16 לחוברת, כב' המנכ"ל, אם אני מבין נכון מה זה הוצאה מותנית

או הכנסה מותנית אני מבין נכון ככה, אם אני טועה תתקנו אותי, אבל אם

אני צודק נא לאשר. אני מסתכל על הסעיפים, יש גם אמירה כזאתי, אם

נשיג את ההכנסה היעודית, אז אנחנו ניתן את השירות הזה, אבל משמע

הדבר שאם לא נשיג אנחנו לא נוכל לתת את השירות הזה, על מה מדובר,

קרן קרב, באמת זה לא מקצוע ליבה? תקציב מתנ"ס זה לא מקצוע ליבה?

אני לא מאבני היסוד של התושב, של הצעיר של היום דווקא בשל תקופת

הקורונה? היכל התרבות אני יכול להין, אבל מקצועות ליבה, הפחתשעות

נוספות, לא נכנס לזה, זה צריך מפורט במסגרת תוכנית ההתייעלות. דבר

אחרון שאני רוצה לגעת בו זה החלטות שהיו בשנה שעברה תחת שתי

האכסניות, אחת, הייתה אמרה מוקלטת, מוסרטת, על דרך ההצהרה של

עמית לוין,דאז המנכ"ל שגובתה על ידי ראש העיר וחברי הקוא ליציה,

שבמסגרת השירותים שינתנו נ יתן למצוא עוגן לכך כי תרשיחא על פי

התפלגות התושבים תקבל 20%, ברור שאז אמרנו שמגדובר בהצהרה

להבנתי ריקה מתוכן, כי אז הייתה באותה ישיבת תקציב ואין לה עוגן

בתקציב, להבנתי הצהרה ערטילאית, אבל הייתה הצהרה כזאת, והיה

אמרה שחזר על עצמה שתרשיחא תקבל 20% מהתקציב, אני רוצה לראות

איפה יש חלוקה שאנחנו שנים מדברים עליה, יש קיפוח מתמשך במשך

שנים, מותר לנו לפחות לדעת, יש ספרציה גיאוגרפית בין מעלות

לתרשיחא, יש כאן שותפות נהדרת, אבל יש ספרציה גיאוגרפית, למה אי

אפשר לדעת בסעיף התקציב מה החלק שתרשיחא מקבלת? הרי זה

בלחיצת כפתור, זה בלחיצת כפתור, זה עבודה של שעתיים, יש רצון טוב

של 5 שעות, אם יש אינטליגנציה כמו שלך 20 דקות. צריך אחת ולתמיד

לעשות את ההפרדה לא כי אני רוצה להתגרש, אני ואשתי בבית עושים

חשבון מה יש לך בכיס ומה יש לי בכיס למרות שאנחנו בעל ואישה, זה

אסור? מותר לי, אני חייב היום כלפי ציבור בוחריי בתרשיחא להסביר להם

למה אתם משלמים ארנונה, מה השירותים שניתנים לכם. יכול להיות

שאתם משלמים פחות ממה שאתם צריכים לשלם, אבל יכול להיות שאתם

משלמים הרבה יותר, מה התקציבים של תרשיחא בחינוך, מה התקציבים

של תרשיחא בגינון, איפה אני יכול למצוא לדבר הזה עוגן? אפרופו

העמותות, שנתיים אנחנו מדברים נחלה על תקצוב לעמותות, אי אפשר

לתמוך בעמותות בלי תקצוב. יש רצון טוב, אני יודע, יש כוונות טובות, אלב

בין זה לבין הדברים הישימים המרחק שמים וארץ. חברים, בנסיבות

הנדונות בדברים שטענתי, בשים לב למה שאמרתי, אני מחויב למען מצפוני

להצביע נגד התקציב.

מר א. פומרנץ, רה"ע: או.קי. איימן.

עו"ד א. שנאתי: חבריי פה התייחסו למרבית הדברים, אתייחס בקצרה, אני מצטרף לכל

מה שכמיל אמר אבל גם הייתי חושב שמן הראוי היה קודם כל לבנות את

תוכנית ההתייעלות, לדעת בדיוק כמה ממנה יוצא בפועל, לא רוצה לחזור

על אותם דברים שכמיל כבר ציין לחברים. היה ראוי לאור הניסיון שהיה

לנו שנה שעברה, היה ראוי לדחות את ישיבת התקציב ולבוא עם תכונית

כמו שאמר כמיל, שמית, מספרית, לדעת כמה בפועל אנחנו חוסכים, כי

כרגע הכל וירטואלי, כנ"ל לגבי התאגיד, אני לא מהמקום שאנחנו יושבים

באופוזיציה רווצים חס וחלילה להתנגח, התרענו פעם שעברה שהתאגיד

לא יעביר את הכסף, בשנת 2019 התרענו, ובשנת 2020 התרענו ועכשיו

וכנ"ל לגבי ההכנסה של ההנדסה, אמרנו שלא תהיה גביה כי בשנת 2019

בנו על זה, בשנת 2020 בנו על זה ועכשיו בונים על זה, זה מה שנקרא סיכון

מירבי בתקציב, לבוא ולהגיע לתקציב מאוזן, כי ההכנסות שאנחנו בונים

עליהן מעבר ל-7 מיליון של העובדים אנחנו בונים על עוד 5.5 מיליון שהם

לא ודאיים, אז אנחנו פה נמצאים בסיכון רב. עכשיו אני חושב שמומלץ

מאוד להגיע ק ודם כל להסכמות עם העובדים, או לבנות תוכנית

להתייעלות שהיא מגובת טוב, ואז לנקוב במספרים כי המספרים כרגע הם

בעלמא, הם בתקנים של משוער, בערך, זה שום דבר לא ודאי. אומרים

שאנחנו רוצים לקצץ 4.27, כרגע המנכ"ל אמר משהו אחר, אני לא יודע

עדיין מאיפה, ואני לא יודע שמית אף אחד, לכן אני חושב שמן הראוי לגבש

את התוכנית הזאת קודם, ואחר כך להגיש תקציב יותר מפורט, מעבר לזה,

בכל מה שקשור לתרשיחא אני רוצה לפנות לחבריי מתרשיחא ולהגיד

שבשנה שעברה הובטח שתוקם תוכנית מפורטת לתרשיחא, גם אני רואה

שאין הצבעה עלה התב"רים פה, זה פעם ראשונה שאני נתקל בסוגיה כזו,

גם לא ראינו שיש תוכנית עבודה מפורטת, מגובת בתקציבים, איזה

פרויקטים הולכים לעשות, זה משהו שאני ראיתי שהתקציב הוא על

התקציב הרגיל ולא על התב"רים, אין תב"רים.

מר א. פומרנץ, רה"ע: חודש הבא יהיה, חודש הבא.

עו"ד א. שנאתי: חודש הבא, אנ י מביא גם לתשומת לבכם את הנקודה הזאת שצריך

להתייחס לכל הנושאים של תרשיחא בתב"רים ולהיות מגובים, לא כמו

שהיה בפעם שעברה, הם צוינו בלי שום סעיף תקציבי ובלי שום גיבוי.

מר ש. בן נעים: אני רוצה רק לענות על משהו בבקשה.

מר א. אשל אסולין: אני רוצה ברשותך שמעון להת ייחס לכמה דברים שנאמרו פה ולשים

דברים ואחרי זה יתייחסו הסגנים. תראו, אנחנו בנינו תוכנית 21, למעשה

בחודשיים האחרונים אנחנו עובדים על שתי תוכניות מרכזיות, אחת

תוכנית התייעלות ושתיים תוכנית 21, לקחנו את תוכנית ההתייעלות

ושילבנו אותה בתוך תוכנית 21. אנחנו יודעים, כמות התקנים, לא יודעים

שם אחד אני לא יודע, ואף אחד מחברי הקואליציה לא יודע שם אחד,

אנחנו יודעים שזה 41 תקנים. אנחנו יודעים כמה שעות אנחנו רוצים לקצץ

אנחנו יודעים מרכיבי שכר מדויקים כמה אנחנו הולכים להתייעל. המבחן

שלנו האמיתי, ונגע בזה כמיל, זה מבחן הישימות, כלומר ששמנו תוכנית

ונבצע אותה, ולכן אמרתי קודם נחישות, ואני אומר פה, אנחנו יודעים גם

בפעולות מה החלטנו שאנחנו נוגעים בפעולות כדי להפחית מכמות

העובדים והשעות, יש תוכנית התייעלות מאוד מאוד מפורטת שלקחנו את

התוצאה הסופית שלה והלבשנו אותה פה לתוך הזה, זה לא שאמרנו בוא

נשים סכום ואחרי זה נלך לעבוד על תוכנית, את תוכנית ההתייעלות הזאת

אישרו כל חברי הקואליציה, דנו בזה, שלחו אותנו לעשות עבודה כזו או

אחרת, ועדיין אנחנו משלימים את התהליך. בתוך הסיפור הזה אני חייב

להגיד לכם שבשבועיים האחרונים יש שיח מאוד מאוד איכותי ביחס למה

שהיה לפני כן עם ועד העובדים, ההסתדרות הכללית, המרחב, ואנחנו

בדיונים ואני מקווה שביום חמישי הקרוב הדיונים יגיעו למסלול שבו אולי

נתחיל להפגיש תקנים עם שמות כי בסוף אנחנו לא רוצים להשאיר שמות

מסיבה אחת פשוטה, זה ששמנו תקן מסוים, יכול להיות שאותו אדם ננייד

אותו ומישהו אחר ילך, ואנחנו רוצים לעשות את זה ממש ברגישות כדי לא

לפגוע בכבודם של אף אחד מהעובדים שעובדים פה חלקם תקופה קצרה

וחלקם תקופה הרבה יותר ארוכה, אז זה ככה באמירה כללית, כך שאנחנו,

אני אומר, זה מורכב, אנו מנהלים את זה בצורה, אני רוצה להגי ד, לא

להחמיא לעצמי, מאוד אחראית עם צוות ההנהלה המוביל וכמובן עם

ההנחיות המאוד מאוד מדויקות של הפוליטיקאים. הדבר השני שאני רוצה

להתייחס זה סוגיית רמ"י, הדיון עם רמ"י זה לא אם בונים או לא בונים

פה, הדיון עם רמ"י זה מה לפני מה, האם שמים קודם בתים, מביאים

תושבים, ואז אנחנו נתקלים בזה שהתעשיה לא מפותחת, שהתשתיות לא

מפותחות וכן הלאה, או שאנחנו קודם כל שמים את עוגן התשתיות

והתעסוקה ואחרי זה מביאים את התושבים. רמ"י יצאו לדרך בשיווק

שכונה שאנחנו שנתיים מתחננים לשווק את כל הנושא של אזורי התעשיה

ושטחים כאלה ואחרים שיכ ולים להניב לנו הכנסה. נביא לפה תושבים

שבסופו שלדבר, לא משנה אם זה יהיה מקומיים או מבחוץ

מר ש. בן נעים: תיצור אבטלה.

מר א. אשל אסולין: שבסוף אתה תיצור פה, וזה החשש המרכזי, שתביא לפה אוכלוסיה שהיא

מלכתחילה מוחלשת כי זה במחיר מופחת ואז לא יהיה לה מקור תעסוקה

והרווחה תצטרך לתת יותר שירות, זו הדילמה המרכזית מול רמ"י. כרגע

זה בדיון, אני אומר לך שבסופו של דבר כל מה שאנחנו רוצים שיהיה קודם

הביצה ואחרי זה התרנגולת, קודם שישווקו שטחים שנוכל לייצר פה

מקומות תעסוקה, שנפתח את העיר, לבנות תשתיות, לא נעמיס פה על מה

שקיים שגם ככה יהיה קשה להכיל, עוד 500 יח"ד תעשה את המכפלות, זה

כמות לא פשוטה של זה.

עו"ד י. ברדא: זה כמות של צעירים אבל בסדר.

מר א. אשל אסולין: כן, אבל זאת הדילמה, זה הויכוח וזה הדיון.

מר מ. בן דוד: אתה כבר מניח שזו אוכלוסיה מוחלשת שתפגע בעיר.

מר א. אשל אסולין: לא, אם אתה בא במחיר מופחת אתה מלכתחילה הולך על אוכלוסיה עם

גודל דירה ועם זה שהוא פחות, אני אומר לך, אני לא רוצה לקטלג את

האנשים. מה שאני רוצה להגיד בוא נייצר מקומות תעסוקה, בוא נייצר

אזורי פיתוח ואז נביא את הזה. נשים תשתיות וכל דיאלוג שהיה עם רמ"י,

רק ברשותך בן דוד, כל דיאלוג שהיה עם רמ"י בשנתיים האחרונות לא צלח

לקראת זה שמשווקים קודם את הדבר הזה והם יצאו פתאום לא בתיאום

עם העירייה בנושא הזה ולכן ראש העיר כמו שכולכם אני מניח ראיתם

יצא באותה כתבה ובאותה אמירה כלפי רמ"י. אז זה הסוגיה של רמ"י כדי

שבסופו של דבר זה, סוגיית, רק שניה, אני חייב להתייחס, סוגיית התאגיד

העירוני, בשנים האחרונות התאגיד העירוני, הכסף, אותו חוב נכנס בבסיס

התקציב, מה שעשינו השנה למעשה שמנו את זה כהכנסה מותנית

כשההוצאה המותנית היא אחרי יולי, כלומר אין שום שינוי עד יולי. לנו יש

כרגע 8 חודשי עבודה ליצור שתי אפשרויות, או שאנחנו מצליחים ואנחנו

בשיח מאוד מתקדם עם התאגיד או שאנחנו מצליחים באמת להביא את

החוב הזה מתוך התאגיד ואז אין שום בעיה, כל מה שאמרת, או שאנחנו

מייצרים הלוואה ואנחנו בדיאלוג עם משרד הפנים, על חשבון החוב של

התאגיד. אני חייב להגיד שמה ששמנו, רק רגע, אני חייב להגיד שמה

ששמנו כרגע אנחנו נצטרך במסגרת פחות או יותר בחודש מאי -אפריל

לעשות הערכת מצב, להבין איפה אנו נמצאים ונצטרך להחליט על חלק

מהדברים שלא ייפגעו, על סדר העדיפות מה שאמרת קרב ועוד כמה דברים

שאנחנו לא נרצה לפגוע ולכן שמנו את זה, זה נכון שזה ניהול סיכונים, אני

מסכים, אנחנו מנהלים פה סיכון של 2.9, הנחת העבודה שלנו בתוך הסיכון

הזה שנצליח או לייצר הלוואה של החוב או הלוואה כנגד.

מר מ. בן דוד: מה שלא ברור ששנה שעברה באותו ספר של שנה שעברה רשמתם 3.8

והשנה אתם רושמים 2.9, אתה יכול להס ביר לי את הפער של ה -900

מיליון

מר א. אשל אסולין: קודם כל אמרתי לך, ההבדל, רק שניה ספי, ספי, רגע, החוב מה שאמרתי

שבשנים הקודמות, הוא נכנס בבסיס התקציב, הנחת העבודה הייתה

שהוא מגיע, השנה אנחנו על הנחת עבודה מחמירה שאומרת שזה מותנה

וגם ההוצאה בהתאם תהיה מותנית.

מר מ. בן דוד: אבל ה-900 אלף

עו"ד כ. עודה: בדיוק אותה אנאלוגיה צריך לעשות אפרופו תוכנית ההתייעלות, אי אפשר

לקחת את תוכנית ההתייעלות כסכום ודאי בתקציב, אי אפשר, אי אפשר,

ולמה אתה חייב להיכנס שמית, תרשה לי

מר א. אשל אסולין: חייב, חייב להגיד שמות.

עו"ד כ. עודה: היום יש לך תוכנית של 42 תקנים, אין אחד שיכול להגיע לבית המשפט

נגדך, למה? אתה עוד לא מימשת כלפי פרסונה, אבל ברגע שאתה מתחיל

לאייש את זה, אז מתעוררות סוגיות משפטיות, כל עוד אתה לא פורט את

זה שמית אי אפשר לקחת את זה בתקציב.

מר א. פומרנץ, רה"ע: כמיל, אמרו לך שזה יכנס שמית, זה בטח יכנס שמית.

מר א. אשל אסולין: אני רוצה להאמין כמיל שהדיאלוג עם ההסתדרות יביא לזה שנימנע

מהגעה לבית הדין, אני רוצה להאמין, השיח כרגע

מר א. פומרנץ, רה"ע: והשיח חיובי.

מר א. אשל אסולין: נכון להיום השיח חיובי. עכשיו

מר א. פומרנץ, רה"ע: גם בתוך העירייה וגם מחוצה לעירייה.

מר א. אשל אסולין: אני חייב להגיד כששמנו את תמונת המצב לשאלתך ברדא, שמנו את

תמונת המצב מול העיניים וראינו שהגירעון לא נוצר עכשיו בשנת הקורונה

האחרונה, הצגנו את זה גם במליאה הקודמת והצגנו את זה לדעתי בוועדת

הכספים.

מר מ. בן דוד: ב-2019 10 מיליון גירעון

מר א. אשל אסולין: רגע, סך הכל במצטבר מ -2010 הראנו מגמה שמראה על עומס מלוות

וגירעונות שמגיעים ל-80 מיליון שקל היום, מ-2010 זה מושך אותנו, זה

לא מהיום. ראינו שמ-2016 פחות או יותר, אמצא 2016, עד 2018, עליה

חדה של כ-80 עובדים שנכנסו לרשות, עכשיו אפשר לחפש מה הסיבות, אני

אומר לך זה מה שקרה, ואז הגודל בשכר עלה בצורה לא פרופורציונאלית

לגודל ההכנסה של הרשות, זה הביא לעומס שמחייב אותנו לקבל החלטה.

אני חייב להודות שחלק מאותם 80 עובדים זה עובדים יעודיים ש-anyway

בחינוך, סייעת כזאת או אחרת נכנסה. בדקנו את המספרים לעומק,

הכניסה של כמות העהובדים הייתה לא פרופורציונאלית למה שבאמת היה

צריך. עכשיו צריך לקבל החלטה.

מר מ. בן דוד: לפי מה שאתה אומר ב-2018 הראש עיר הקודם היה אמור להיות בגירעון

של 10 מיליון שקלים

מר א. אשל אסולין: והוא היה.

מר מ. בן דוד: לא

מר א. אשל אסולין: היה

מר מ. בן דוד: אתם טוענים לגירעון של מיליון, זה לא נכון, היה גירעון של מיליון, הוא

טוען זה פלוס מיליון, אני הולך על החמור, מיליון, אז אם קיבלתם גירעון

של מיליון ב -2018, איך ב -2019 הגירעון צמח ל -10 מיליון, השנה ל -8

מיליון, שנה הבאה אני מעריך שיהיה סכום זהה, איך אתה מסביר את זה?

מר א. אשל אסולין: א', אנחנו גם, בשנה הבאה לא יגיע הסכום הזה, כי אנחנו שמים פה תוכנית

שאנחנו מתכוונים לממש אותה.

מר מ. בן דוד: אני רואה כל שנה שזה המצב.

מר א. אשל אסולין: כמו שאנחנו כרגע בתוכנית התקציב מוגש כתקציב מאוזן, אין לנו פערים.

מר מ. בן דוד: כמו כל שנה.

מר א. אשל אסולין: המשימה שלנו השנה לקחת את התקציב המאוזן הזה עם אותם

עו"ד י. ברדא: עובדה, אבל ההכנסות...

מר א. אשל אסולין עם אותם 3 מיליון שקל

עו"ד י. ברדא: זה לא מאוזן, ההכנסות לא אמיתיות. אתה מדבר על תקציב מותנה, נכון?

אבל בתקציב המותנה אתה אומר 2.9 מיליון, בסדר? זה מה שאתה הולך

להוציא במידה ותקבל את הכסף, אבל ההכנסה היא 3.9 מיליון

מר א. אשל אסולין: נכון

עו"ד י. ברדא: זאת אומרת יש פה פער של מיליון, אני לא מצליח להבין

מר א. אשל אסולין: ספי, תתייחס לפער של המיליון, אני לא מצליח להבין.

מר ס. בארי: אין לי בעיה להתייחס, החוב הוא בסדר גודל של 3.9 מיליון שקל, אין קשר

החוב, יש הסתברות להסיט אותו.

עו"ד י. ברדא: כמו שהיה לפני שנה ולפני שנתיים באופן ודאי.

מר ס. בארי: יש הסתברות להסיט אותו, יש הסתברות בעיניי של, אני לא אגיד אפס

אחוז, יש הסתברות מאוד נמוכה ששום דבר לא יגיע, עדיין יכול להיות

שלא יגיע אגורה מזה ולכן זה מוכנס כאן כהכנה מותנית, לא אמרנו בטוח,

דרך אגב זה הבדל מהותי בין הפעם לפעם הקודמת, אנחנו אומרים כן,

הכסף לא אצלי, הכסף עוד על העץ, אני אעבוד קשה בחצי השנה הקרובה

ואני מאמין שאקבל חלק ממנו, כמה, האמנתי כאן ב-75 אחוז, זה בעצם

האמירה, כן, נגיע להסכם, חלק הוא נותן השנה, חלק בעוד שנה, בעוד

שנתיים וכדומה, כלומר כאן אמרנו, לא שאנחנו מוותרים על מיליון חס

וחלילה, אני רק אומר אני בהסתברות נגיע למצב שהם יתנו לי רק חלק

מזה, לא את הכל, אז קודם כל זה הפער של המיליון שעליו אתם שואלים

מה ההפרש. שנית, אני יושב ושומע אתכם, אץם אומרים את מה שאנחנו

אמרנו, אני לא רואה מקום, הבנתי, אני רואה את התקציב, כי אתם, נכון,

אני מוכן לבוא שתיתנו לי הוראה תוריד את התקציב, תביא לנו תקציב

חדש ב-150 מיליון, אני בטוח שאני אעמוד ואגמור בפלוס, אנחנו יכולים

לחיות בזה כעיר?

עו"ד י. ברדא: אני רוצה רק לסבר את האוזן

מר א. פומרנץ, רה"ע: תודה ספי.

עו"ד י. ברדא: רק נקודה אחת, חשוב לי לסבר את האוזן לגבי כל הנושא של תאגיד המים

כי היינו בסרט הזה, ותאגיד המים חשוב להבין שהוא תאגיד אזורי עם עוד

רשויות מקומיות שותפות לו שצריך להיות מאוזן והממונה על תאגידי

המים אמר בפירוש שהכסף הזה לא יגיע למעלות תרשיחא כי אז זה יגרום

לקריסה כלכלית של תאגיד המים, זאת אומרת

מר א. פומרנץ, רה"ע: זה לא נכון, אבל בסדר.

מר א. אשל אסולין: יש הסכמה

מר א. פומרנץ, רה"ע: זה לא נכון

מר א. אשל אסולין: יש הסכמה, רגע, יש הסכמה של כל חברי התאגיד לראש הרשות שהם

נותנים עדיפות למעלות לקבל את הזה, כל הרשויות החברות נותנים לנו

עדיפות.

עו"ד י. ברדא: טוב, בוא נראה.

מר א. אשל אסולין: חמד, תתייחס בבקשה.

מר ח. נעים: אני אתייחס לכמיל לגבי מה שאמר לגבי תרשיחא והתקציב, אנחנו לא

יכולים לתת לעמותות, זה היה בתור של איימן גם וגם ג'ון, הייתה ועדת

תמיכות משנת אלפיים והפסיקו בגלל כך אנחנו לא יכולים להעביר כסף

לעמותות, רק עשינו משהו, לקחנו את ה-20 אחוז מאצלנו במתנ"ס שאנחנו

גם ניתן לעמותות וכל העמותות בתרשיחא, ספורט ותרבות מקבלות, אם

תרצה תבוא ותשב, אני אסביר לך על הכל, גם ברווחה אנחנו מקבלים יותר

מ-20 אחוז, גם בשפ"ע, גם בחינוך, בחינוך זה לפי ילדים. הבי"ס שלנו

היסודי, על 3 בתי ספר ממעלות אנחנומקבלים ואתה יכול לבוא ולבדוק.

מר ט. נחלה: כמיל, קודם כל אני חייב להגיד מלה טובה על רמת הישיבה, איך מתנהלת,

בין חברי העירייה, אפילו האופוזיציה, אני ראיתי בעירייה איך מתנהלת

ישיבת תקציב כל הזמן היה צעקות וריב ופעם מפסיקים אותה ... (מדברים

ביחד, לא ברור)

מר א. פומרנץ, רה"ע: גם כשישבו אתכם היה הכל פיקס, בחיים לא רבנו.

מר ט. נחלה: כל הכבוד על הרמה שיש לנו היום שאנו מתנהלים בצורה, כל אחד מהצד

שלו דואג לענייני התקציב. כמיל, יש נושא חשוב שאני חייב להזכיר, פעם

שאלנו איפה תקציבי התרבות, תרשיחא לא מקבלת, נסענו למשרד מנכ"ל

משרד הפנים בתל אביב אני וראש העיר וחמד ועוד לא זוכר מי היה איתנו,

לא חשוב, ישבנו, הייתה לנו ישיבה, מתברר שיש לנו עמותות, מקבלים

ישירות ממשרד התרבות כ-1.5 מיליון שקל מקבלים, אני אישית אמרתי

למה זה לא עובר דרך צינורות העירייה שזה יהיה מבוקר, בסוף החלטנו

לא לנגוע בנושא הזה על מנת שזה יישאר איך שהוא, היום כל הלהקות של

המוזיקה בתרשיחא, כולל ריקודי סלונים מקבלים ישירות. זה כל הכבוד

שזה בהצלחתם.

עו"ד א. שנאתי: זה שנים קיים.

דובר: כן, אבל התמיכה ישירה.

עו"ד א. שנאתי: בנוסף נתמכו

מר ט. נחלה: לא, כששאלנו מה, איפה התקציב של תרשיחא הוציאו לנו את הדוחות,

חבר'ה, זה תרשיחא מקבלת, אז פשוט מאוד היינו מאוד מרוצים.

עו"ד י. ברדא: אז ב-20 אחוז לא מגיע לך לפי מה שאתה אומר

מר ט. נחלה: צריכים להחזיר לעירייה.

מר א. פומרנץ, רה"ע: כן, חברים

מר ט. נחלה: כמיל, נכון אתה צודק שעדיין עוד לא הביאו את השינוי מה שהבטחנו לאור

המצב שאנחנו עברנו במדינה, עם הקורונה והבחירות מה שדיבר שמעון בן

נעים, פשוט מאוד יש לנו תוכנית ואתם גם תהיו מעורבים, בכל מה שקשור

בתוכניות שאיימן דיבר עליהן עכשיו, שאנחנו בקרוב הולכים להגיש

תוכניות ויש לנו יעוץ עם המרכז של תכנון באעבלין עם בחורה בשם נאיה

בלנה שהיא אחראית שם על המשרד תכנון ופשוט מאוד היא מלווה אותנו

ואתם גם תהיו בישיבה שנזמין אותה על מנת שנתקדם בנושא הזה. נכון

שיש לנו הרבה תקלות, אתייחס לנושא התקציבי, כמיל...נכנס חדש

לעירייה ואז דיבר מה פתאום, עיר, 24 אלף תושבים, יש פה 70 מיליון

משלמים שכר? זה נכון, זה מוגזם. אני גם דיברתי על זה בעבר. לא יעלה

על הדעת שהעירייה משלמת סכומים אדירים בצורה כזאת של שכר.

עו"ד כ. עודה: זה בלתי נתפס גם, זה בלתי נתפס.

מר ט. נחלה: נכון, אתה עשית השוואה, זה משהו... חבר'ה, זה משהו... זמן לתפוס את

הראש ולהתנהג.

מר א. פומרנץ, רה"ע: שמעון

מר ש. בן נעים: החברים הזכירו הרבה על נושא התאגיד, אני חושב שפתחתי בזה והזכרתי

ואמרתי את זה, להזכיר לך כמיל, גם כשהייתי באופוזיציה בדצמבר טענתי

שהתקציב צריך להיות 157 מיליון שקלים, אתם יכולים לבדוק את

הפרוטוקול, גם היום אני טוען שזה ככה כי אם תיקח 161, תוריד את ה-3

מיליון שקלים, זה יוצא 158, זה משהו שהוא קרוב, משהו ש, אני אומר

שזה קרוב, 4, אני חושב שזה באמת, זה התקציב הנכון

מר א. פומרנץ, רה"ע: כמיל, תהיה איתנו.

מר ש. בן נעים: זה התקציב הנכון, אבל מה שחשוב לי, שניה מוטי, מה שחשוב לי באמת,

אתם לא מבינים, אנחנו עוברים בחודשיים האחרונים עברנו תקופה מאוד

קשה בנושא הזה של ההתייעלות והקיצוץ, זה משהו שקשה ביותר, חוץ

מהפעולות, לבוא ולגעת כמו שאמר המנכ"ל, לפגוע באנשים, לפגוע בשכר,

לפטר עובדים, זה הדבר הכי קשה שיכול להיות. מה שאני מבקש מכל אחד,

בגלל זה אני אומר

דועו"ד י. ברדא: אין לנו ברירה.

מר ש. בן נעים: לשים את הקופסה הזאתי בחוץ שכל אחד יביא איזושהי התייעלות,

איזשהו רעיון, גם אתם, יש לנו עוד שנה לפנינו, ואתם עדיין יכולים כל אחד

לבוא ולהגיד אפשר להתייעל, לעשות

מר מ. בן דוד: ...מיליון שקל.

מר ש. בן נעים: אני מקבל, אני מקבל, צריך לבדוק כל דבר לגופו, אני אומר לכם שבפעם

האחרונה, אם קראתם את פרוטוקול ועדת כספים וראיתי שקראתם אותו

וביקשתי שלא נהיה חותמות גומי, אנחנו לא חותמות גומי כי קיבלנו הרבה

חומר שקשה ללמוד אותו במספר ימים מצומצם, בגלל זה אמרנו שאנחנו

לא חותמות גומי, רוצים כל דבר ודבר לדעת ולהשפיע ולתת את מה שאנחנו

יודעים ומבינים לפחות מהניסיון שלנו הקודם על מנת שיהיה יותר טוב

לאותם תאגידים, אותן חברות או אותה עירייה שצריכה את המקום של

ההתייעלות, אבל מה שאני רוצה להגיד, החודשיים האלה כל כך היו קשים

במשאים ומתנים עם הוועד בשביל לנסות לא לפגוע, לפגוע כמה שפחות

באותם עובדים, רבותי, התקופה קשה, ברורה לכולם, ההתייעלות מחייבת

אותנו, ממשלה, אתם רואים איזה ממשלה יש לנו, מה אנחנו צריכים

לעשות פה, ל המשיך באותה מתכונת? להמשיך עם אותם 167 מיליון

שקלים? אי אפשר, אנחנו צריכים מה-161, הנה, אני אומר לכם פה, לרדת

ל-158, לרדת ל-157, אם הייתי יכול הייתי, אבל עדיין רוצה לתת שירות

עם כל זאת הוועד נרתם ומביא איתו כל מיני פרטים של התייעלות, אנחנו

איתם במו"מ והיה מי שאמר שהעובד יתרום יום בחודש וזה יביא לחיסכון

של 1.5 מיליון שקלים לדוגמה או שעתיים ביום אחד מימות השבוע כפול

4 זה 8 שעות בחודש, זה המון כסף, יש דרכים אולי למתן ולמזער את

הפגיעה בעובדים, בשכר שלהם וגם בשירות, זה מה שמבקש, תהיו קשובים

אלינו, אנחנו בסך הכל כמוכם רוצים את טובת הישוב הזה, רוצים

שיתפתח, מי לא רוצה שניתן את השירות? מי לא רוצה לתת שירות? מישהו

מאיתנו לא רוצה לתת שירות? בשביל מה אנחנו פה?

מר מ. בן דוד: אני רוצה רק להתייחס בנושא האמירה לגבי אוכלוסיות, משפחות

מוחלשות בבנייה, אני חושב שאתה צריך לחזור בך, זו אמירה אומללה,

ומה, לא מגיע לאוכלוסיה מוחלשת להתקדם, לעשות, איך אומרים,

להרים את עצמה? מה זאת אומרת? תן להם, למה לא?

מר ש. בן נעים: אני חושב שאוכלוסיה שתגיע לפה (מדברים ביחד, לא ברור) לא, לא, מה

שקורה שברגע שלא תיתן לאותה אוכלוסיה, אני לא קורא לה ח לשה,

לאותו

מר מ. בן דוד: הוא קרא לה חלשה, אני קראתי לה חלשה?

מר ש. בן נעים: תקשיב רגע, ברגע שתגיע אותה אוכלוסיה, לא משנה, אפילו אם תהיה

חזקה, ברגע שלא תיתן לו מענה במקום עבודה אתה מכניס אותו לקושי.

מר מ. בן דוד: חבר'ה, זה פיקציה, 70% מתושבי מעלות תרשיחא עובדים בחוץ, מעלות

היא עיר שינה אם אתה לא יודע, מעלות היא עיר שינה, כולנו יודעים, אז

מה עכשיו השאלה אם עוד 500 יחידות דיור או לא, מה ההבדל? (מדברים

ביחד, לא ברור)

מר ש. בן נעים: ... ואל תעשה תעשיה.

מר מ. בן דוד: איפה הוא היה שנתיים? איפה הוא היה שנתיים? עכשיו הוא קופץ?

מר א. פומרנץ, רה"ע: בסדר, הבנו, מוטי, המון תודות, באמת תודה רבה, לא צריך לקפוץ.

מר מ. בן דוד: למה לא גידלת תעשיה שנתיים?

מר א. פומרנץ, רה"ע: לא צריך לצעוק, לא צריך לצעוק.

מר מ. בן דוד: לא עשיתם כלום.

מר א. פומרנץ, רה"ע: הכל בסדר, אנחנו מבינים, אתה מצלם, הכל בסדר, אנחנו פה למענך.

מר מ. בן דוד: מה זה קשור? אני פועל לשקיפות, בניגוד אליך.

מר א. פומרנץ, רה"ע: תגיד מתי אתה מסיים את הצעקות והרעש?

מר מ. בן דוד: אני לא מסיים שום דבר, הכל טוב, אתה יכול להמשיך.

מר א. פומרנץ, רה"ע: תודה על האישור. אני אתייחס לכמה דברים, אומנם העניין של רמ"י לא

קשור לתקציב, אבל אני דווקא שמח שהעלו את הנושא הזה כי מה שחשוב

כאן, האמירה של רמ"י אומרים על כך שאנחנו מחרימים עכשיו את מעלות

תרשיחא ולא רוצים לעבוד איתם ולא לעשות איתם שום דבר. אני רוצה

פשוט שגם אתם וגם תושבי מעלות תרשיחא בכל האזור כי העיר שלנו היא

לא עיר בונקר שאפשר לסגור אותה, היא בוודאי פתוחה לכל מי שירצה

להיכנס, אז המצב הוא כזה, אי אפשר לאיים עליך שאני לא אעשה שום

דבר, ברגע שאתה מבטל לי עכשיו את ההסכם כי עד עכשיו כל השנתיים

היינו אנשים ככה טובים ורצנו איתם ודי ברנו על הפרויקטים של אזור

התעשיה, פיתוח ולהוציא את המכרזים לפיתוח אזור תעשיה, פיתוח אזורי

מסחר, פיתוח של מלונאות, פיתוח של בתי ספר, בתי ספר זה כהסכם גג,

בתי ספר, פיתוח בתרשיחא של מגרש שהוא בשביל לבנות בשטחי, כל זה

רמ"י עד היום לא קידמו שום דבר כי למה רצנו על כל הדברים האלה, כי

זה קל היום לבוא ולקחת, להגיד שמע, תפתח, תוציא את המכרז לדיור

ותתחיל להכניס אנשים בלי פיתוח תשתיות, בלי פיתוח תחבורה, בלי

פיתוח מלונאות, בלי פיתוח תעשיה וכו', כל מה שאמרתי, אז כשדיברנו עם

רמ"י וכל התקופה הזאת ביקשנו שאנא מכם תתנו לנו לתושבים להתבסס

כאן עקב כך אני חוזר ואומר, בתי ספר, תעשיה, תעסוקה, מקומות

מרכזיים ומסחריים, כל זה לא נעשה, עשו לנו עטיפה כזו או אחרת של

דיבורים ובסופו של עניין לא רק ששמו דירה למשתכן, שמו דירות

מוחלשות.

מר מ. בן דוד: מוזלות

מר א. פומרנץ, רה"ע: מוזלות, סליחה, עם דירות מוזלות, אני, תודה רבה על התיקון, דירות

מוזלות שזה רוצה או לא רוצה. בלי תעסוקה, בלי תעשיה, בלי פיתוח

תשתיות, בלי בתי ספר, בלי גנים, אתה רוצה או לא רוצה זה יביא לפה

אוכלוסיה חלשה, כי חזק לא רוצה לבוא ולהתחיל עכשיו לקנות דירות שהן

בין 60 ל-80 מטר כמו דירות עמידר לפני, אני דיברתי על לפני הרבה שנים,

אבל לא משנה, נניח אתה אומר 40, בסדר, זה יביא אותנו חד משמעית

למעברה, ואני אומר ויודע, יכול להיות שיוסי עשה סקר יותר מורכב וענק

והכל, אבל אני יודע שתושבי מעלות תרשיחא, צעירים במיוחד לא רוצים

לגור בדירות כוךשבין 60 ל-80 מטר, רוצים בנייה רוויה, טובה, יפה, ואם

יש גם לקנות כאלה ואחרים שרוצים לקנות גם שטח, גם שטח, אז זה דבר

יחידי שאני נלחם ואמרתי אני לא מוכן לפתוח בנייה נוספת של 2,600 יח"ד

בנשיא פרס, להתחיל אותה מזה שאתה בא ופותח לי עכשיו מכרז של 509

יח"ד כשאין ב סיס לשום דבר, תגיד שמפותח אצלך הכל ורמ"י אומרת

עכשיו ביקשנו 3 מלונות, ואללה, הוצאנו מכרז, ביקשנו אזור תעשיה 4

מגרשים באזור תעשיה חדש, ואללה, הוציאו מכרז, ביקשנו 24 יח"ד

לתרשיחא, הוציאו מכרז, ביקשנו בי"ס בארנים, הוציאו מכרז, ביקשנו את

המלון ברבין, הוציאו מכרז, כל זה לא.

עו"ד י. ברדא: אבל מה ש-

מר א. פומרנץ, רה"ע: סליחה, לא פתחתי את זה לדיון, אתם דיברתם

עו"ד י. ברדא: אבל עכשיו בטוח ...

מר א. פומרנץ, רה"ע: יוסי, אני מבקש ממך, אני כיבדתי אותך, הקטע שהבנייה הזאת לא בוטלה,

היא תצא, רק מה, היא תצא בפועל ואני לא יודע עד כמה החברים החזקים

שמדברים יודעים שבכל זאת, ואני בטוח שנניח, אני בטוח שאיימן יודע כי

היה בוועדת תכנון ובנייה והוא יודע שבסופו של עניין ראש העיר וחברי

הוועדה קובעים מה יהיה פה, זה חד משמעית, אם אנחנו חושבים שזה

מביא לפה לפני שאתה מפתח את כל הדברים שדיברתי, זה יביא לפה רק

עו"ד י. ברדא: ארקדי, אתה יכול להחליט, אבל אם אין כסף אתה לא יכול לעשות כלום.

מר א. פומרנץ, רה"ע: יוסי, אני מבקש ממך, יוסי, אתה

עו"ד י. ברדא: בלי כסף אי אפשר לעשות כלום.

מר א. פומרנץ, רה"ע: אתה טועה, ידידי היקר

עו"ד י. ברדא: אז תביא כסף ממקום אחר.

מר א. פומרנץ, רה"ע: מביאים כסף.

עו"ד י. ברדא: זה האבן שואבת שלך, אם אתה עכשיו מסתכסך איתה לא יהיה כסף לעיר.

מר א. פומרנץ, רה"ע: תראה, אני לא הפרעתי לך, אני גם לא רוצה להיכנס עכשיו למצב

עו"ד י. ברדא: ...ארקדי

מר א. פומרנץ, רה"ע: אבל אני לא רוצה עכשיו להיכנס למצב של יוסי, אני מזהיר, עזוב, דיברת,

לא הפרעתי לך, אני באמת נתתי לך כבוד, כל אחד פה נתן לך כבוד, לא

פתחתי את זה לדיון אלא רשמתם, אני מסביר, זכותך לא להיות לצידי.

עו"ד י. ברדא: נכון

מר א. פומרנץ, רה"ע: זכותך לא לקבל חד משמעית.

עו"ד י. ברדא: טעות חמורה

מר א. פומרנץ, רה"ע: זכותך, טעות חמורה, יש לך סקר מורכב, ענק, שאומר כך וכך וכך. לגבי זה

שלא מתבצע במעלות תרשיחא שום פרויקט, אני כרגע

עו"ד י. ברדא: תגיד לי איזה פרויקט ...

מר א. פומרנץ, רה"ע: כנראה אתם גרים ב-

עו"ד י. ברדא: אתה בעצמך אומר...

מר א. פומרנץ, רה"ע: לא רוצה להיכנס. בבקשה, בבקשה, אני לא רוצה להיכנס לזה כי אתם

כנראה פשוט לא עוקבים אחרי כל מה שקורה, גם בפייסבוק העירוני, דרך

אגב יוסי, אני שולח לך הודעות ו...

עו"ד י. ברדא: אני נכנס להודעות, אני לא רואה כלום חותץ מפגישות, נפגשתי זה, נפגשתי

זה, אבל מה עשית? אתה שולח לי את ההודעות

מר א. פומרנץ, רה"ע: אני אומר עוד פעם

עו"ד י. ברדא: אני הייתי מתבייש...

מר א. פומרנץ, רה"ע: אני לא פותח את זה לדיון, חבריי

עו"ד י. ברדא: אני אומר לך את האמת.

מר א. פומרנץ, רה"ע: לא פותח את זה לדיון, אתם יכולים לצעוק על זה עוד 3 שנים ואחר כך

תצאו לקמפיין ותגידו שראש העיר וחברי הקואליציה לא היו בסדר, מדינה

דמוקרטית, אני טועה כב' העורכי דין? מדינה דמוקרטית, אתה אה?

עו"ד י. ברדא: ימים יגידו.

מר א. פומרנץ, רה"ע: אמן ואמן, התושב יבחר הטוב ביותר וזה

מר מ. בן דוד: אין ספק

מר א. פומרנץ, רה"ע: אני בטוח

מר מ. בן דוד: בניגוד לפעם האחרונה.

מר א. פומרנץ, רה"ע: אני מבקש, מוטי, אז חברים יקרים

מר מ. בן דוד: בניגוד לפעם האחרונה.

מר א. פומרנץ, רה"ע: אני רוצה להזמין את כולכם להצבעה. מי בעד בבקשה התקציב לשנת

אלפיים, יוסי, דיברת את הדברים.

עו"ד י. ברדא: התקציב זה לא מן המניין, זה צריך לבוא אחרי הישיבה מן המניין, אתם

לא מפוקסים על עצמכם

עו"ד א. טואף: אבל התחלנו

עו"ד י. ברדא: הזמנתם לישיבה מן המניין.

עו"ד א. טואף: התחלנו כבר את הישיבה.

מר א. אשל אסולין: אמרתי

עו"ד י. ברדא: ישיבה מן המניין.

מר א. פומרנץ, רה"ע: אני אמרתי שזו ישיבה לא מן המניין.

עו"ד י. ברדא: רשום פרוטוקול ועדת כספים. אבל אי אפשר, זה היה בזימון, אתה לא

רואה?

מר א. אשל אסולין: רגע, פתחתי ואמרתי שאנחנו פותחים את הישיבה שלא מן המניין, גם ראש

הרשות אמר את זה. ישיבת התקציב לא מן המניין.

עו"ד י. ברדא: אתה הופך את סדר ההזמנה?

מר א. אשל אסולין: בדיוק

עו"ד י. ברדא: תהפוך

מר א. פומרנץ, רה"ע: אז אני מבקש, מי מצביע בעד התקציב של שנת 2021?

מר מ. בן דוד אני מצביע בהסתייגות לדף 16, החוב של תאגיד המים

מר א. פומרנץ, רה"ע: או.קי. תרשמו בפרוטוקול בבקשה אתה בעד בהסתייגות, או.קי. מי נמנע?

מי נגד? תודה רבה.

מר א. אשל אסולין: טוב, אנחנו פותחים את הישיבה, אתם רוצים לעשות הפסקה?

מר א. פומרנץ, רה"ע: רגע, נעשה הפסקה. אני חייב הפסקה להתפנות.

מר א. אשל אסולין: הפסקה