פרוטוקול ישיבת מליאה שלא מן המניין 7/2020 מיום 21/12/2020

עיריית מעלות תרשיחא ו' בטבת תשפ"א

משתתפים: מר ארקדי פומרנץ, ראש העיר

מר נעים חמד, סגן ראש העיר

מר יוגב אפוטה, סגן ראש העיר בתואר

מר יורי קוצ'ר, משנה לראש העיר

מר מוטי בן דוד, חבר מועצה

גב' לידיה רזניקוב, חברת מועצה

מר שמעון ביטון, חבר מועצה

מר טנוס נחלה, חבר מועצה

מר כמיל עודה, חבר מועצה

מר איימן שנאתי, חבר מועצה

מר שלמה סויסה, חבר מועצה

מוזמנים: מר אמנון אשל אסולין, מנכ"ל העיריה

עו"ד אורית טואף, היועצת המשפטית לעירייה

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול ועדת כספים מס 7/2020 מיום 7.12.20

2. דיווח ביצוע לשנת 2019-2020 ואישור התקציב הבלתי רגיל לשנת 2021.

פרוטוקול

א. אשל אסולין: ערב טוב לכולם. אני רוצה להתחיל את הישיבה. אנחנו מתחילים בישיבה שלא

מן המניין שעניינה תוכנית התב"רים בשנת 2021 .

1. אישור פרוטוקול ועדת כספים מס 7/2020 מיום 7.12.20

א. אשל אסולין התקיימה ועדת כספים ב -7.12. אפשר להסתכל פה מאחור, יש כמה דברים

ישיבת מליאה שלא מן המניין

ו' בטבת תשפ"א, 21 בדצמבר 2020

תשע"ג

שאני אציג בכללי ואז נפתח את זה לדיון

הנקודות העיקריות בבניית התקציב תוכנית עבודה שהיא משולבת תקציב,

לרבות התב"רים. סך התקציב הרגיל כמו שהוא אושר 161,3. הקורונה כמו

שאמרתי קודם גם בהקשר של הפי תוח תלווה אותנו, הנחת העבודה שהיא

תלווה אותנו בשנת העבודה והתוכנית מבוססת תב"רים, תקצוב משרדי

ממשלה והלוואות.

חזון הפיתוח ואפשר לראות את זה בתוכנית כפי שנמסרה לידיכם, שיפור

שכונות קיימות, העצמת העיר באמצעות מוסדות איכות, הגדלת אוכלוסיית

העיר תוך איזון דמוגרפי וביסוס הכנסות העירייה ע"י פרויקטים מניבים שזה

דבר מרכזי.

החלוקה שקיבלתם בעבודה היא לפי אגפים, כלומר כל אגף עם הפרויקטים

המרכזיים בתחום הפיתוח. האפיון של הפרויקטים, החל ממוסדות חינוך,

פיתוח הכנסות, מגורים ועוד לפי אזורים. חילקנו את זה גם לפי כללי, כלומר

שזה נוגע לכלל תושבי מעלות תרשיחא, ייחדנו למעלות וייחדנו לתרשיחא וכך

זה מחולק בחוברת.

אפשר לראות פה את הסך הכול שמדובר על 371 מיליון שקל של תוכנית פיתוח

שמדובר בסכום הגדול ביותר בפיתוח תעסוקה, מסחר ותיירות. הרחבות בניה

למגורים ותעשיה לאחר מכן. אחרי זה אפשר לראות מוסדות חינוך, גם בניה

של בתי ספר חדשים, גם שיפוצים וכן הלאה. כבישים ומדרכות וחניות, מוסדות

דת, מתקני ספורט. כל אחד לפי הנתח שמתוך הסך עוגה כפי שמופיע. ואם אני

לוקח ושם את זה בפילוח בין מעלות תרשיחא לכללי אז מעלות 183, תרשיחא

40 ו-147 זה אומר שזה משהו שנוגע בכלל הישוב. זה מבחינת חלוקת העוגה.

לפי אגפים אפשר לראות שהנדסה למעשה זה הסכום הגדול ביותר בתחום

הפיתוח, לאחר מכן החינוך, חברה כלכלית שאנחנו מגדילים שם את כל נושא

פיתוח הישוב. הספורט, השפ"ע, הדת וזה החלוקה לפי אגפי העירייה.

עד כאן כמו שאמרתי בוצעה ועדת כספים, הוגש לכם הפרוטוקול. אז בהתאם

לפרוטוקול אני פותח את זה לדיון. בבקשה חברי האופוזיציה.

א. פומרנץ, רה”ע: יש למישהו משהו להגיד לגבי הפרוטוקול?

כ. עודה: כן. ברשותכם, סך כל התב"רים, זה תב"רים כבר מאושרים או,

א. פומרנץ, רה ”ע: מתוכם כתוב 270 מיליון שקל מאושר 120 מיליון שקל בתהליך. אה 250

מאושר 120 בתהליך, שחלקם אנחנו נגיש בצורה מסודרת למשרד הפנים או

בהלוואות או דרך ממשרדי ממשלה.

כ. עודה: כלומר יש לנו כבר בכיס 250.

א. פומרנץ, רה”ע: 250.

כ. עודה ושנה שעברה כמה זה היה?

א. פומרנץ, רה”ע: ספי, אתה יודע להגיד?

כ. עודה: אנחנו בעליה?

א. פומרנץ, רה”ע: ספי, יש תשובה?

ספי: אנחנו פחות או יותר מאוזנים. צריך לזכור שזה לא אותם מספרים. כלומר נגיד

שנה שעברה 250 ועכשיו 250 זה לא אותם 250, כי יש תב"רים שנסגרים

ותב"רים שנפתחים. המספר 371, המספרים הענקיים בתוכו זה הפיתוח

שכונות שזה חלק מההסכמי גג שעשינו בזמנו וחלק זה מכספים שעכשיו

נכנסים, והמספר הגדול ביותר אני חושב שישנו כאן הוא בעצם לא מופיע פה,

שמופיע פה בשורות וזה הנושא של המסוף תחבורה ציבורית עם מחלף והכניסה

שמה שאפילו לא הכנסנו מספר, זה עוד איזה 100 מיליון שקל שזה עכשיו רק

זה חלומות, זה חלום מאוד גדול וחשוב לעיר, אבל זה כבר כן תב"ר שכבר

בתוכנית ובביצוע ובהידברות מול משרדי הממשלה מבחינת תוכנית. כשתהיה

תוכנית מסודרת אז גם נקבל את המספרים ונכניס אותם פנימה.

א. פומרנץ, רה”ע: כן. עוד שאלות?

מ. בן דוד: יש את הנושא של ועדת רישוי עסקים ראיתי.

א. פומרנץ, רה”ע: אנחנו מדברים על הפרוטוקול של הזה.

א. אשל אסולין: זה לאחר מכן.

א. פומרנץ, רה”ע: עוד שאלות? אז הצבעה בבקשה לגבי פרוטוקול של ועדת הכספים. מי בעד? מי

נגד? כולם בעד? אז אין נגד. אוקי.

מ. בן דוד: אני רוצה רק להגיד שאני בעד, אבל יש שם הרבה חלומות והלוואי, איך

אומרים? קמצוץ יתגשם.

2. דיווח ביצוע לשנת 2020-2019 ואישור התקציב הבלתי רגיל לשנת 2021

א. אשל אסולין תודה רבה. חברים, בהתאם לבקשה שהועברה וזה סעיף בתוך הסעיף של אישור

פרוטוקול, דיווח על העשייה בשנת 19 ו-20. אז מנהלי האגפים נמצאים איתנו

והכנו פה על היקפי העשייה בשנים 19 ו-20.

אני אפתח בתחום הקורונה ובעשיה הרשותית בקורונה. למעשה מתחילת

המשבר הרשות השקיעה סדר גודל של כ -2 מיליון שקל בטיפול בכל סוגיית

הקורונה. חלק ניכר מהדברים הגיעו ממענקי ממשלה, גם בתחום אשפה, גם

בתחום הסיוע למשפחות רווחה, העסקת עוזרים בבתי ספר, רכישת ציוד, תחום

המחשבים, הסברה, תווי קניה. וחלק לא מבוטל מהסכום מתוך השוטף של

הרשות בכדי לחצות את המשבר בצורה נכונה.

תמונת המצב העדכנית אתם רואים אותה ברמזור, כרגע אנחנו נמצאים במרחב

הצהוב אבל היום התחילה למעשה איזושהי מגמת עליה כמו שזה בהלימה

ברחבי הארץ, מה שמדאיג אותנו בתוך העסק הזה שהמקדם, מקדם ההדבקה

עומד על 1.3 בערך שזה מקדם לא טוב, זה אומר שזה קצב הכפלה של פעם

בשבוע. אנחנו היינו באדום פעילות מאוד מאוד ענפה של בדיקות, חקירות

והסברה הצליחה להוריד אותנו לצהוב.

כ. עודה: כשאתה אומר מקדם הדבקה מקדם הדבקה מקומי שלנו.

א. אשל אסולין: מקומי אני מדבר. אני כרגע מדבר רק ברמה המקומית.

כ. עודה: מה קורה בארצי?

א. אשל אסולין: 1.4. כלומר פחות או יותר ההתנהגות שלנו היא בהלימה להתנהגותהארצית,

אם כי הירידה שלנו הייתה הרבה יותר דרמטית מהירידה בארץ. אבל בהחלט

כמו שאתם שומעים בתקשורת יש איזשהו מצב של כמעט איבוד שליטה

ולקראת סגר שלישי. 1.4 זה אומר שפעם ב -5 ימים מכפילים את כמות

הנדבקים שזה נתון לא טוב.

הפעולות שעשינו בעקבות התחלואה, קודם כל אנחנו כל יום מנהלים כרגע

הערכת מצב יומית בתוך הרשות ומקבלים החלטות, משתתפים בה כל האגפים,

פיקוד העורף שאיתנו באופן שוטף ומלא, כמובן נושא הבריאות, קופות החולים

מעת לעת. כל מי שרק יכול לסייע בידינו מקבלים החלטות רשותיות.

חלוקת מזון לאוכלוסיות עפ"י אבחון של מחלקת הרווחה ובתחום הזה אני

חייב לציין שקיבלנו לא מעט כסף ואנחנו מהרשויות המובילות בתחום של

המימוש של הכסף, עד חלוקה לבתים. היום אנחנו יותר עוברים לכיוון של תווי

חלוקה וכל אחד יודע מה מותר לו ומה אסור לו לקנות בהתאם לזה.

מערך מתנדבים, יש פרויקט ייחודי שה וקם במעלות תרשיחא הוא פרויקט

נאמני חיים. אנחנו למעשה רותמים תושבים מנוער ועד גיל הזה כמתנדבים

פעילים שיהיו סוג של סוכנים כדי לעודד את האנשים לשים מסיכות, להתרחק

ואנחנו ייחודיים והיום מעתיקים את הפרויקט הזה בארץ. בהחלט מודל.

כל נושא מתחמי בדיקות, אנחנו הש בוע שברנו שיאים בתחום של הבדיקות

בשישי ושבת סדר גודל של 2,300 נבדקים בחניון באגם. אגב עכשיו המדינה

התחילה עם תמרוץ של ביחס לאחוז האוכלוסייה, ככל שאתה בודק יותר אתה

מקבל מענקים כספיים. שבוע שעבר קיבלנו מענק של 54 אלף שקל בגלל עידוד

הבדיקות. זה חלק מרכזי.

גם המתחקרים שלנו שהם מתחקרים עירוניים עושים עבודה מצוינת,

מתוגמלים באופן אישי בהתאם וזה חלק ניכר מתהליך הזה. המדינה התחילה

בשיטת תמרוץ של לעודד רשויות לטפל בזה באופן ממוקד ומתמרצים

ומעבירים מעניקים.

כ. עודה: גם אם הנדבקים הם אינם מתושבי המקום.

א. אשל אסולין: גם. גם.

א. פומרנץ, רה”ע: זה לא משנה.

א. אשל אסולין: אבל חלק ניכר מהבדיקות, אנחנו גם עשינו בדיקות ממוקדות, או ווקין או

דרייב אין בתרשיחא וגם במעלות. איפה שזיהינו תחלואה שהולכת וגדלה

מיקדנו את זה לשם ואני חושב שהיו לזה תוצאות מדהימות. היה שיתוף פעולה

מצוין של התושבים. חלק ניכר מהמקרים ההדבקות הן לאו דווקא מתוך

הישוב, כלומר הישוב מזמין אליו עובדים, מזמין אליו קניות וקונים וכל העסק

הזה ואז מתחילה הדבקה.

כל נושא שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף הוא שיתוף פעולה מצוין, איכותי,

עובד יפה גם ביום יום וגם בהתאמה מול מד"א וכל הגורמים שמסייעים בידינו

כדי לעמוד ביעדים.

בסך הכול אני יכול להגיד שההתנהלות של הקורונה היא ברמה מאוד גבוהה.

היענות התושבים היא ברמה מצוינת ופה המסר גם לכולם להשפיע כמה

שאפשר כנציגי ציבור כדי שאנשים ידעו שלושת הכללים של התרחקות, של

מסכה ושל בדיקות ואני חושב שזה מביא אותנו למדדים אחרים. עד כאן.

א. פומרנץ, רה”ע: היה עוד משהו, אני רוצה להוסיף שבוע שעבר עקב הדבקה בתרשיחא במגזר

כביכול, אנחנו פנינו גם כן למשרד הבריאות ויש מה שנקרא תקציב ותוכנית

מסוימת למגזר הערבי. אנחנו גם נענינו על כך שקיבלנו למשפחות אם יש

אפשרות למשפחה להוציא אותם גם לבתי מלון, לעומת זאת שהיום את הנושא

הזה נסגר ואז זה השתתפויות קטנות של המשפחה.

כ. עודה: נסגר בכוונה של מגמת שיפור.

א. פומרנץ, רה”ע: כן. אז לתרשיחא דווקא כן קיבלנו את, אני פה רוצה להגיד תודות לחברים

מתרשיחא, סגני ונחלה שעבדו גם כן בנושא כדי באמת לתת, לתמרץ מה

שנקרא, אולי זה לא מילה הכי טובה, את החולים להגיע למקומות של בתי מלון

וכאלה על סכומים מינימליים.

וכמו שאמנון אמר גם קיבלנו סכום גם כן ממש כמעט לא מבוטל, לא זוכר אם

זה בסביבות 100 אלף שקל, גם כן מפיקוד העורף על ההתנהלות שלנו בזמן

קורונה. פשוט אני יודע ששניכם הגשתם לנו מכתב ואז זה חשוב לי גם כן לציין

את זה שהמלחמה היא מלחמה מה שנקרא לא בדיבורים אלא במעשים, אז אם

תרצו בעתיד להשתלב בכוחותינו אהלן וסהלן.

כ. עודה: על גלי האתר קבל את התשובה שלי למכתב שנשלח כתגובה על תגובה לתגובה

שאפו בסך הכול.

א. פומרנץ, רה”ע: אהלן וסהלן. מצוין. אני שמח שאתם נותנים לנו ציון טוב.

א. אשל אסולין: כן, אנחנו נמשיך. אורנה, מנהלת מחלקת החינוך בבקשה.

אורנה: ערב טוב לכולם. אז אנחנו נתחיל בהישגים, אני זוכרת שאנחנו כבר הצגנו

בפניכם הרבה מההישגים שמופיעים פה, אז אני אתחיל גם במשהו חדש שככה

ריגש את כולנו. לפני מספר ימים קיבלנו הודעה שתושב מעלות בשם לירון בן

משה הוא חתן תנ"ך ארצי לבוגרים. הוא בוגר אורט מעלות, התחיל את ההכנות

שלו לתחרות הזאת עוד כשהוא היה תלמיד בבית הספר עם אותו מורה

מיתולוגי באורט מעלות שיצר את מעלות כמעצמה של חתני תנ"ך ארציים

ועולמיים. יש לנו היום כבר שלושה: יש לנו את דורון קדוש הראשון חתן תנ"ך

ארצי ושגיב לובלסקי עולמי ועכשיו ירון בן משה, אני חושבת שבאמת זה כבוד

מאוד מאוד גדול לעיר.

כ. עודה: אבל מי המורה המיתולוגי הזה?

אורנה: מה?

כ. עודה: אבל מי המורה המיתולוגי הזה? אם כבר הזכרת שמות.

א. אשל אסולין: מי המורה המיתולוגי?

אורנה בועז חדד הוא המורה המיתולוגי שמצליח באמת, את כל מי שהוא לוקח הוא

מצליח להביא בסוף כמעט לפסגה, זה באמת משהו מיוחד במינו. וכבר הרבה

פעמים הוא עלה אצלנו לכותרות מבחינת ההלכה וכו'.

יש לנו גם תלמידים צעירים שזוכים בהישגים טובים, הפעם זה לא בלימודים

דווקא אבל זה גם מצוינות, יש לנו תלמידה בכיתה ה' אלופת עולם

באקרובטיקה, איקה, אני לא יכולה להגיד את השם, בזילינסקי, משהו כזה.

ועוד תלמידים שזוכים בתחרויות כאלה ואחרות. אז מעבר להישגים שאתם

מכירים של הבגרויות ושל בתי הספר וההצטיינות בתחומים שונים, יש גם

הישגים פרטניים יותר.

אז כזכור אורט מעלות 85 אחוז בגרות. יש לנו את הישיבה התיכוניתשהיא גם

עם בגרות, אבל את זה באמת הצגתי לכם. יש לנו הישג גדול נוסף של כמעט כל

גני הילדים שלנו הם מוסמכים לגנים ירוקים וירוקים מתמידים, שזה אומר

מעבר לפרס זה אומר ששינינו את תפיסת העולם הלימודית בגני הילדים, ילדים

ממש מכשירים אותם להיות מנהיגים ששומרים על הס ביבה, שמבינים את

המשמעות של זה, שלומדים מה זה לחקור, להבין. זה ממש סיפור שאפשר לתת

עליו הרצאה שלמה. אז כמעט כל הגנים שלנו, גם במעלות וגם בתרשיחא.

לאן פנינו? ואנחנו כבר בתוך זה, כבר השנה אנחנו כבר בתוך התהליכים האלה,

אנחנו כבר שמנו את זה כמטרה יותר גבוהה. אנחנו מאיצים את כל התהליכים

של חדשנות ייעודית. הקורונה זימנה לנו את כל האפשרויות להאיץ באמת

הזדמנויות של פדגוגיה אחרת, של למידה אחרת ואנחנו גם לומדים וגם

מנחילים את זה לתוך מערכת החינוך. אז זאת מטרה מאוד משמעותית.

אנחנו בדרך להפוך את מעלות תרשיחא לעיר חי נוך שמתמטיקה היא שם

המשחק שלה. אנחנו רוצים להיות מגדלור של מצוינות בתחום המתמטיקה

שהוא לא יהיה רק מתמטיקה, אבל הוא יהיה הקטליזטור להראות תהליכים

של למידה והצטיינות בתחומים, במדעים ומתמטיקה בתחומים היוקרתיים

ביותר.

ואנחנו הולכים להפוך את העיר הזו לעיר מדברת מתמטיקה שהשלב הראשון

שלה שאנחנו כבר נמצאים בשלב מתקדם בדבר הזה, אנחנו לוקחים תחנות

אוטובוס והתלמידים שלנו יהפכו את תחנות האוטובוס האלה למוזיאונים

קטנים למתמטיקה שבהם יבואו לידי ביטוי תחומי ידע שונים גם במדעים, גם

באומנות, גם בתנ"ך, אבל הכול יהיה סביב עולם המתמטיקה. וככה אנחנו נוכל

להביא את הידע הזה גם לציבור ולתקשר עם הסביבה העירונית בגילאים

השונים.

כ. עודה: יש כבר תוכניות מותאמות לבתי הספר איך להוציא לפועל את התוכנית הזו?

איך לאייש?

אורנה: אני לא שומעת.

א. אשל אסולין: נשאלה שאלה אם התוכנית כבר פרקטית.

כ. עודה: שלום גב' טל.

אורנה: שלום שלום.

כ. עודה: דיברת על החזון של להפוך מרכזים ותחנות אוטובוס, השאלה אם הדבר הזה

מתואם בצורה פרטנית עם בתי הספר, זה יוצא לפועל או שזה בגדר חלום?

אמנם זה חלום מבורך.

אורנה: כל התהליך הזה כבר עברנו תהליך של חשיבה משותפת עם מנהלי בתי הספר,

עם צוותי חינוך בתוך בתי הספר, מורים, מורים למתמטיקה, מורים בתחומי

ידע שונים, זה נעשה רק בהסכמה ובשיתוף ואני יכולה להגיד לכם שאני מאוד

מתרגשת שהמנהלים שלנו בתקופה כל כך מורכבת והברק בעיניים והרצון

שלהם להיות במקום הזה הוא פשוט מוחלט. הם כולם שותפים, הם כולם

מעוניינים, כולם כבר הקימו צוותים, צוותי עבודה בבתי הספר ואנחנו מניעים

את התהליך הזה בצורה עמוקה ומקצועית אבל בשיתוף מלא גם של הפיקוח

וגם של כל צוותי החינוך.

כ. עודה: כל הכבוד. אני מודה לך.

אורנה: אנחנו נר צה, ברגע שזה באמת יופיע בתחנות האוטובוס זה יהיה, זה באמת

יהיה, אפשר להגדיר את זה כתוכנית הדגל של ראש העיר שבאמת רואה

במצוינות לאורך השנים, עוד כשהוא היה סגן ראש עיר, אני חייבת להגיד את

זה, אני זוכרת את זה כשהייתי, כשעבדתי בתקופה הזו שאמר תמיד חברים,

לא צריך רק להתעסק עם הילדים שזקוקים להשלמת פערים, קחו את הילדים

הכי גבוה שאפשר, ובאמת התוכנית הזאת תהיה תוכנית דגל של עיר, תוכנית

הדגל של ראש העיר והוא ביקש לתקצב אותה ולתת לה מקום משמעותי בכל

ההיבטים האלה. אני חושבת שזה דבר אדיר.

אנחנו אני מקווה שנגיע למצב שנהיה עיר עם תיירות חינוכית, שיבואו ללמוד

ממה שעשינו ואיך הבאנו את התלמידים שלנו למקום הזה. כשדיברתי על

חדשנות לימודית אחד מהביטויים של חדשנות לימודית יהיה בפרויקט הזה של

המתמטיקה. התחנות יהיו התחנה הראשונה בתהליך גדול.

עלה עוד רעיון עירוני גם של המנכ"ל כשהצגתי בפניהם את המחשבה הזאת של

לקחת את פסטיבל הפיסול לכשיחזור להיות בימים שפויים ולתת לו גם ביטוי

של מתמטיקה ויפסלו במתמטיקה ואז אנחנו נוכל לפזר פסלים ברחבי העיר

שיהיה להם ביטויים שונים באופנים שונים יצירתיים כאלה ואחרים

ומתמטיקה היא תהיה שם המשחק במעלות ובתרשיחא. אני חושבת שזה יהיה

דבר מאוד משמעותי עבור התלמידים והתושבים.

דבר נוסף שאנחנו כבר עושים אותו שמונה שנים, אבל האצנו אותו בשנים

האחרונות זה אימוץ סטנדרטים בינלאומיים לחינוך וטיפול בגיל הרך, בגילאי

עד 3. אנחנו עושים עבודה מאוד מעמיקה בתחום הזה עם תורם חיצוני ועם

אוניברסיטת חיפה ואנחנו בדרך להפוך להיות מודל ארצי, בעצם אנחנו העיר

היחידה שנמצאת בתהליך הזה, ברמה הזאת עם היכולות האלה ואנחנו נשווק

את זה ואנשים יבינו שכאן מתחולל שינוי שיכול להיות מודל ארצי שהמדינה

תיקח אותו על עצמה ותאמץ אותו ברחבי המדינה.

מדובר בתהליכים שמאוד מאוד ארוכים שצריכים להתניע ואנחנו כבר שם, רק

לפני שבועיים קבוצה שנייה של מטפלות ומנהלות קיבלו תעודה מאוניברסיטת

חיפה שחתומה עליה פרופ' תרצה יואלס שהיא העבירה את הלימודים והיא

מלווה אותנו בתהליך הזה והמטפלות של המעונות שלנו תולות את התעודה

הזו עם הלוגו של אוניברסיטת חיפה על הקיר בסלון או בכל מקום שהן גאות

לתלות את זה, וזה מאוד מאוד משמעותי, הן מקבלות את התעודה רק אחרי

שהן מיישמות את מה שהם לומדים בשטח, לא רק כשהן מסיימות את

הלימודים. אז זהו.

בהיבט היותר מיידי והיותר ארצי נקרא לזה כך אנחנו קודם כל דאגנו השנה

הזאת להחזיק את מערכת החינוך בצורה מאוזנת, שקטה, רגועה למרות

הסערות הגדולות שיש לנו עם הקורונה. כל המערכת מגויסת לתת מענים,

לפתוח את מערכת החינוך בצורה יצירתית, לתת מקסימום מענים לילדים

ולהביא אותם כמה שיותר למערכת החינוך בצורה הכי רגועה ובריאה.

נתנו מעטפת גם רגשית, תיכף נדבר על זה, ואנחנו בעצם המטרה שלנו להגיע

לכל ילד, לראות כל ילד, וזאת מטרה מורכבת כי אנחנו לא רואים אותם כל

הזמן, אנחנו פעם רואים אותם ופעם לא רואים אותם, אז זאת מטרה מורכבת

שצריכים להשקיע בה הרבה וכמובן לשים דגש על מי פוי והשלמת פערים

שנוצרים בתקופה הקשה הזו, וכמו שדיברתי קודם זה למנף את כל האפשרויות

שיש לנו בהזדמנויות שהקורונה מביאה לנו.

א. פומרנץ, רה”ע: אורנה, אני יכול, שנייה אחת אני רוצה לקטוע אותך, שנייה אחת. אני רוצה

להגיד פה אולי באמת גם ההזדמנות להגיד תודות לכל מנהלי בתי הספר שלנו,

לכל המערכת חינוך בעיר, שגם אם מתווה של המדינה היה נניח על שלושה ימים

בשבוע אנחנו התגייסנו כאן ופתחנו חמישה ואם לא שישה ימים בשבוע.

ההורים שילדים הולכים לבתי ספר וכל גוף חינוכי שלנו, אם זה גנים, אם זה

בתי ספר והכול, אנחנו באמת פה עושים מקסימום כדי שההורים יוכלו ללכת

לעבודה ולהתפרנס, כך שילדים גם יקבלו את המענה המקסימלי וזה כמו

שאורנה, את אומרת כל הזמן השירות כלפי התושבים פה, באמת תודה רבה

לכל מערכת החינוך. כן, את יכולה להמשיך. תודה.

אורנה: לפני שבוע, שבע וחצי היה יום המורה ובאמת ביוזמה של ראש העיר רכשנו

סלסלה של דברים טובים והכנו תעודה בשם ראש העיר, תעודת הערכה, עברתי

מבית ספר לבית ספר להעניק למנהלים ברכות בחוץ, במרחק ששומר על כולם.

אבל בכל זאת לבוא ולהגיד את התודה גם באופן אישי, באמת מגיע להם. יש

לנו פה אנשי צוות, אנשי חינוך באמת מהמעלה הראשונה, מסורים, אפשר

לראות את זה היום, בימים הקשים האלה בצורה הכי טובה, מסירות נפש. ממש

מסירות נפש.

א. פומרנץ, רה”ע: גם בתרשיחא דרך אגב חילקנו מתנות לילדים לקראת חג המולד וכריסמס. גם

כן התארגנו מצוין עם סגן ראש העיר וכל הצוות החינוכי גם.

אורנה: נכון. אנחנו גם עשינו השקעות גדולות השנה בהיקף של 4 ואפילו יותר 4 מיליון

שקל בתחומים שונים, אז אנחנו נפרט קצת. עשינו שיפוץ גדול בבית ספר

הראשונים, באורט מעלות, שיפצנו ספריות גם באורט מעלות וגם,

ש. ביטון: אורנה, סליחה רגע. אורנה, זה שמעון ביטון. אולם ספורט בבית ספר אורט

שופץ?

אורנה: הוא בתהליך. יש אישור, הכול מתקדם כבר. כן. החלק השני של פרויקט השיפוץ

של בית ספר אורט מעלות יצא לדרך. באורט תרשיחא גם אושר 700 אלף שקל

האלה, אנחנו פותחים שמה, בונים שמה מרחב לימוד חדשני, הוא כבר מאושר

לביצוע. אתם מבינים שכל השנה הזאת קצת עיכבה לנו כל מיני דברים שרצינו

לעשות, אבל עשינו המון דברים למרות הכול ומה שלא עשינו אנחנו עושים

עכשיו.

פיתוח של סביבות חינוכיות בחצר בית ספר יסודי תרשיחא, זה יהיה הרבה

יותר, זה כפול ממה שכתוב פה, זה 150 אלף שקל ועוד ועוד פעילויות. איטום

של בתי הספר וגני ה ילדים, הנגשנו כיתות. הנגשת כיתות זה לילדים לקויי

שמיעה או לקויי ראיה, זה ממש הכנה של כיתות עם תקרות אקוסטיות וכל

מיני אביזרים שמתאימים לילדים ומאפשרים להם למידה טובה יותר. אלה

באמת הדגשים הגדולים ששמנו השנה בתחום הזה.

א. פומרנץ, רה”ע: חצי שנייה אם תרשי לי גם כן פה להשחיל מילה. אני רוצה אם את כל הזמן

מדברת על התרגשות, אז אני חושב שבאמת ההתרגשות הגדולה ביותר

שמתחילת שנת הלימודים שעשינו סיור בין בתי הספר ובין כל הגנים ומוסדות

חינוך כאלה ואחרים הכי חשוב היה שבאו ילדים ואמרו וואו, לא חשבנו שזה

מה שיהיה וכאן אפילו וועד הורים אמרו שלא ציפו לכך.

ובנוסף אחר כך כשהיו גם כן הורים ראו את התוצאות. התודות שעבדה

העירייה באמת לטובת שיפור של המקום איפה שלומדים זה היה באמת מרגש

מאוד. כן.

מ. בן דוד: יפה מאוד. רק עוד משהו קטן, אם אנחנו אומרים וואו אז כל הכבוד, אבל יש

בית ספר תלמוד תורה שהבניין נשרף.

א. פומרנץ, רה”ע: אני מבקש, זה לא קשור, מוטי.

מ. בן דוד: מה קורה עם זה? למה אתה לא נותן פתרון ל-63 ילדים שרובם תושבי מעלות

תרשיחא? למה אתה לא נותן פתרון?

א. פומרנץ, רה”ע: אני מודה לך, מודה לך על השאלה.

מ. בן דוד: ומה התשובה?

א. פומרנץ, רה”ע: אני אגיד לך תשובה. קודם כל אמרנו זה חוסן ואנחנו מטפלים בזה,

מ. בן דוד: זה לא חוסן, רוב התלמידים הם ממעלות. איפה הפתרון לילדי מעלות?

א. פומרנץ, רה”ע: מוטי, אתה עכשיו מקשיב למה שמדברים?

מ. בן דוד: תן לי תשובה.

א. פומרנץ, רה”ע: אז אני מסביר לך. יושב פה נציג של קהילה גם כן שיחד איתו, שלמה סויסה,

אנחנו מטפלים בכל הנושא בכל הגורמים המשרדיים הקבועים. אני עונה לך

אפילו שזה לא כאן בנושא, אבל אני עונה לך כי ילדים לפני הכול. אנחנו עושים

הכול כדי למצוא להם פתרון הולם חוקי ובטיחותי.

מ. בן דוד: ממה שאני יודע אתה מושך אותם כל כך הרבה זמן,

א. פומרנץ, רה”ע: אתה,

מ. בן דוד: ואין פתרון. יש פה ילדים,

א. פומרנץ, רה”ע: בלשון המעטה אתה מטעה את הציבור עכשיו, אבל זכותך.

מ. בן דוד: אני לא מטעה את הציבור.

א. פומרנץ, רה”ע: אתה זכותך,

מ. בן דוד: אתה מטעה את הציבור,

א. פומרנץ, רה”ע: אני לא מטעה שום,

מ. בן דוד: אני יש לי מקורות מספיק טובים.

א. פומרנץ, רה”ע: בסדר גמור.

ש. סויסה: מוטי, אני רוצה להעיר משהו. אני רוצה לומר לך שבכל התקופה הזאת של

החודשיים מאז שנשרף אותו תלמוד תורה לא היה יום אחד, יום אחד שראש

העיר לא התעסק עם זה.

מ. בן דוד: ו-?

ש. סויסה: ניסה הכול. ניסה כל מיני מקומות, פניה לסוכנות, פניה לבית ספר של, איך זה

נקרא שמה? ישיבת העזר, לכל הגורמים, הוא ניסה את הכול.

מ. בן דוד: אוקי. ו-?

ש. סויסה: עדיין לא נמצא פתרון, בסדר. אבל הוא מנסה, לא להגיד שהוא לא מנסה.

מ. בן דוד: לא אמרתי שהוא לא מנסה. בפועל יש פה הרבה מאוד תלמידים תושבי מעלות

תרשיחא שאין להם פתרון. אנחנו מדברים על הצלחה, צריך לדבר גם על

הבעיות.

ש. סויסה: תקשיב, הוא מחפש את הפתרון.

מ. בן דוד: אז צריך למצוא. אי אפשר למשוך את זה לעולמי עד.

ש. סויסה: הוא לא מושך. הוא פועל כל יום, כל יום.

מ. בן דוד: בסדר, אז צריך למצוא פתרון.

ש. סויסה: כל יום הוא,

א. פומרנץ, רה”ע: אורנה, הלאה בבקשה.

מ. בן דוד אני אשמח לזמנים.

א. אשל אסולין: אורנה, תמשיכי בבקשה.

אורנה: טוב. אני חושבת שאנחנו לקראת הסוף, אנחנו ממשיכים לגייס משאבים, גייסנו

משאבים לאורך כל התקופה כדי לעזור לתלמידים לקבל מחשבים, לאפשר להם

למידה בתקופות של סגר. הגשנו קולות קוראים גם בתחום הזה של מחשוב

וקיבלנו 485 מחשבים ואני אומרת את זה פה מינהל החינוך, אני אומרת ואני

לא רוצה להגיד כלום מעבר לזה, מינהל החינוך הגיש את הקולות קוראים

האלה והם אושרו לנו ע"י משרד החינוך. חילקנו 485 מחשבים וטאבלטים בבתי

הספר, וזה בנוסף מעל 200 טאבלטים שרכשנו דרך תקציב של הרשות וגם

מתרומה שקיבלנו, גם עשינו את זה בסגר הראשון.

זאת אומרת אנחנו ממש מהדקים את המענים שלנו לכל התלמידים שאין להם

אפשרות ללמוד מהבית ואנחנו ממשיכים לעשות את זה כי הדברים כל הזמן

משתנים, אנחנו לא יושבים, לא קופאים על השמרים.

והקולות הקוראים הנוספים שהגשנו הם בתחומים נוספים שתומכים במערכת.

זהו. אני חושבת שאחד הדברים הגדולים שעשינו השנה זה התמודדות מיטבית

של מערכת החינוך בתקופת קורונה מהגיל הרך ועד התיכון. אני חושבת שעל

זה מגיעה הערכה גדולה לכל הצוותים החינוכיים וכל מי ששותף ומל ווה,

השירות הפסיכולוגי הגדול שיש לנו וכל המעטפת הנוספת. הנה המחלקה

לשירותים חברתיים שגם היא תמיד שותפה שלנו.

א. אשל אסולין: אורנה. אוקי.

אורנה: תודה רבה.

א. אשל אסולין: המון תודה והערכה. כוכי בבקשה.

כוכי: אני באמת אחרי אורנה, עיקר עבודת המחלקה הייתה באמת לתת שירות לכל

מה שקשור לחולים ואנשים עם צרכים מיוחדים, האוכלוסייה המרכזית

שבעצם נפגעה מהמשבר הזה הייתה אוכלוסיית הקשישים. ויש אוכלוסייה

מאוד גדולה במעלות וגם בתרשיחא של אוכלוסייה שבאמת גם נזקקה

לשירותים בסגר הראשון, לחלוקת מזון ועריכת קניות וטיפול במצב ים

מיוחדים כמו היעדר מטפלות שנניח אם היו חולים או מבודדים שהמטפלות לא

הגיעו לטפל בהם.

כל הדברים האלה טופלו ע"י המחלקה. כמובן גם למשפחות וגם ליחידים,

לאנשים בודדים, ניצולי שואה, קשישים עריריים. אז בתקופה הזאת בעצם מה

שעשינו בסגר הראשון חולקו עשרות אלפי מנ ות לקשישים, אוכל חם שהגיע

אלינו ארוז ומוכן ע"י משרד הרווחה עפ"י פילוח של נתונים.

קיבלנו את כל הנתונים, נתוני כספת ותשואה ממשרד הרווחה ומביטוח לאומי

ובעצם עסקנו בלעשות טלפונים לכולם, לשאול מה מצבם. לסבר את האוזן יש

כ-4,000 קשישים במעלות תרשיחא ובאמת הגענו לכל הקשישים וכל מי שאמר

שרוצה אני עזרה נרשם, גם אם הוא לא מטופל ברווחה באיזושהי רשימה נוספת

שהיא מצויה בידינו והשתמשנו בה גם בסגר השני.

חולקו חבילות, חולקו תווים למשפחות שיכולים לערוך קניות ובהחלט לתת

להם את אפשרות הבחירה ולשלוח בן משפחה כדי לקנות. בכל התקופה הזאת

שמרנו על כל הפעילות של המחלקה באופן כמו בשגרה, גם טיפול במצבי סיכון,

גם הפעלת כל המסגרות, בית הקשיש, מועדוני מופת, מועדוניות לילדים

בסיכון, בית חם לנערה על אף שהיה באמת מאוד מאוד מורכב וקשה, גם צריך

לחלק לקפסולות וגם חלק מהילדים ומהנוער לא הגיע לפעילות מחשש שבעצם

יידבקו.

אבל היה חיזור מתמיד אחרי כל הילדים והנוער בסיכון כדי שיקבלו בעצם גם

השגחה וגם עין פקוחה מה הם עושים בתקופה הזאת. מי שנמצא בתוך

המסגרות שלנו, מי שלא נמצא יחידות האיתור עבדו גם בלילות, עשו סיורים

לאתר בני נוער שנמצאים במצבי משבר, סיכון, התמכרות וכו'.

וכמובן כל מה שיכולנו עשינו, ביקורי בית, כולל ביקורי בית למרות שההנחיות

היו לא לעשות ביקורי בית, אבל אנחנו עשינו וחיפשנו את האנשים בעיקר בשני

פרויקטים נושמים לרווחה שזה משפחות בעוני ונערות בסיכון שזה נערות

שצריך לחזר אחריהן, אנחנו מגיעים אליהן לבתים כדי לבדוק את מצבן ולתת

להם שירותים בתוך הבתים.

הוקם צוות חקירות מהמחלקה שסייע לפיקוד העורף לעשות את החקירות. אני

קיבלתי עכשיו הודעה שמבקשים ממש ממש המון חקירות כי אדם שהוכח

שהוא נדבק בא במגע עם המון אנשים ולצערי באמת בימים האחרונים אנחנו

רואים שהייתה גם הרבה מעורבות של הרבה אנשים, הרבה מגעים עם אנשים

שהוכחו כחולים וזה הגיע למספרים מאוד מאוד מאוד גדולים.

והתפקיד שלנו לעשות את החקירה במיידי בכל שעה שפונים אלינו ממשרד

הבריאות לבדוק מי היה בקשר עם הבן אדם שהיה מאומת ולדאוג שכל אלה

שהיו במגע איתו יכנסו לבידוד במיידי. להודיע למשרד הבריאות ומשרד

הבריאות בעצם מפעיל את מערכת הבקרה והפיקוח שלו באמצעות המשטרה

והפיקוח.

אז כך שאנחנו עוסקים, יש לנו חמישה חוקרים בתוך המחלקה שבעצם עסוקים

רוב הזמן בעשיית חקירות מי חלה, מי בא במגע, במיוחד בתקופת החנוכה היו

הרבה משפחות שנפגשו אחד עם השני אז כל הדברים האלה זה כדי להגן על

הקהילה.

אמרתי שבעצם אנחנו חילקנו, כל הנושא של חלוקת גם התווים, גם החבילות,

גם המנות כרוכה בהגשת קולות קוראים לסיוע מהאוכלוסייה, בעיקר דרך כל

מיני שירותים, מפעל הפיס, המשרד לשוויון חברתי, מ שרד הרווחה, ביטוח

לאומי, כל מיני גורמים שהיינו צריכים באמת אני בתקופה הזאת עיקר העבודה

זה לכתוב קולות קוראים לכל דבר, לגבי מתנדבים צריך לרשום רשימות של

מתנדבים ולבקש עבורם מסכות, אמצעי מיגון. כל מה שצריך זה כרוך בהרבה

הרבה הגשת קולות קוראים כדי לקבל את הכספים האלה ודיווחים.

ואנחנו גם כל הזמן בבקרה, בודקים אם האנשים קיבלו, עם הרשימות שנתנו

הן נכונות, אם מי שכתבנו שקיבל איזשהו תו קיבל. מתקשרים לאנשים

ובודקים את הדברים האלה באופן אקראי ומדגמי ולכן אנחנו נמצאים ממש

בבקרה מאוד גדולה בתקופה הזו. ואם מישהו אומר להם שהוא לא קיבל כי

היו גם כמה אנשים שאמרו שהם קיבלו והם לא קיבלו אז מיד מסבים את

תשומת לבנו ואנחנו מיד בודקים ובשיחות משותפים עושים את כל התיאום

הזה, כי אנשים רוצים לקבל עוד פעם.

דיברתי על כל העבודה השוטפת של טיפול באוכלוסיה. אני חייבת לציין שבגלל

הקורונה והבידוד וגם היעדרות מסגרות חינוך ומסגרות נוספות יש הרבה הרבה

בעיות גם של אלימות במשפחה ובעיות נפשיות שנדרשו הרבה הרבה יותר

מעורבות שלנו בטיפול, בהפניה גם לשירותים הנוספים שיש לנו בקהילה,

שירות פסיכולוגי וקופות החולים ופסיכיאטר מחוזי. הרבה הרבה תוצאות של

הקורונה שבעצם הם העבודה השוטפת שלנו ביום יום שאוכלוסיות מדווחות

על קשיים.

אני לא אאריך. כל שיטות העבודה הן שיטות חדשניות. אנחנו בעצם באמת

מדברים על צוות מקצועי שכל הזמן מוכשר לטפל בכל הכלים הכי חדשניים

בתיאוריות חדשניות ובכלי עבודה. אנחנו עובדים הרבה שותפות בפנים בתוך

העירייה וגם מחוץ לעירייה, כל מי שיכול לעזור לנו לעשות את זה הכי טוב

בקהילה ולתת גם את העזרה הכספית וגם את המקצועית, פיקוח וצוותים

והדרכות וקואליציית הטראומה ומרכז משאבים של פרופ' מולי אלפר בקרית

שמונה. אנחנו משתמשים בכל הכלים שעומדים לרשותנו גם כדי לתת חיזוק

לאנשי המקצוע ולחזק את החוזק וגם למטופלים. זהו כרגע.

א. אשל אסולין: כוכי, הרבה תודה והערכה. מייק בבקשה.

מייק: שלום לכולכם. ראשית אני רוצה להביע את הערכתי ותודתי לכל עובד מינהל

הנדסה של הועדה המקומית של מעלות תרשיחא, עובדים שביום יום עושים

עבודה מצוינת ומקצועית, אבל בפרט ובמיוחד בתקופה האחרונה של הקורונה,

לא מובן מאליו, זה זמן לא נורמאלי לבצע, לתכנן ולקיים פרויקטים בתקופת

הקורונה.

יש לנו מבחר לא מועט של פרויקטים שאנחנו מחלקים אותם לתכנון, ביצוע

וארגון. התוכניות הגדולות שמצאנו על שולחננו שטעונים בדיקה מחודשת, בטח

אתם שמעתם, זה תכנון של השכונה גבעת רז, שכונה מאוד גדולה שתוכננה ע"י

רשות מקרקעי ישראל עם כמות של יחידות דיור לא נורמטיבית ולא תואמת

את הכמות שהעיר יכולה לקלוט. בחודשים האחרונים הצלחנו,

ש. ביטון: מייק סליחה, מדבר שמעון ביטון.

א. אשל אסולין: מייק, רק רגע. שואלים שאלה.

ש. ביטון: על סמך מה אתה קובע שאותה כמות בתים שאמורים להיבנות בגבעה הם לא

תואמים את הדרישות של העיר? על סמך מה?

א. פומרנץ, רה”ע: על סמך,

ש. ביטון: סליחה ארקרדי. למה אתה לא אומר את התשובות האחרות?

מייק: שמעתי את השאלה.

ש. ביטון: תסביר לנו.

א. פומרנץ, רה”ע: מייק, שנייה אחת. על סמך זה שראש העיר חושב שאין טעם בבניה מופרזת

בגבעה הזאת, אז הנחיתי את הצוות המקצועי כדי להוריד כמות הדירות שם

ולתת פתרונות אחרים לתושבי מעלות תרשיחא.

ש. ביטון: ארקדי, היום הוא אמר את דעתו. דעתך,

א. פומרנץ, רה”ע: לא, הוא אומר דעתו על סמך זה שמנחים אותו גורמים מעליו.

מ. בן דוד: אתה סותר את מה שהוא אמר, כי הוא אמר מקצועית ואתה אומר אתה הנחית.

אז מי צודק?

א. פומרנץ, רה”ע: אני מנחה, אני מסביר את זה לאנשים כמוך, אני מנחה,

מ. בן דוד: תסביר לציבור שרואה אותך.

א. פומרנץ, רה”ע: אני מסביר עוד פעם, אני מנחה מה אני רוצה שהעיר הזאת תיראה בעזרת השם,

לא כמעברה ואז גורם מקצועי מוציא את זה לפועל.

מ. בן דוד: אבל הוא אמר משהו אחר.

א. פומרנץ, רה”ע: אתה עוד פעם,

מ. בן דוד: הוא אמר משהו אחר. מה, אתה לא מקשיב למה שהוא אומר?

א. פומרנץ, רה”ע: הוא אמר שהוא עשה את זה מקצועית.

מ. בן דוד: מקצועית ואתה אומר אתה הנחית. אז תחליטו. תתאמו,

א. פומרנץ, רה”ע: מוטי, מוטי, אני מדבר איתך בעברית. אני הנחיתי את המהנדס לעשות מה

שצריך לעשות ברמה מקצועית. אם אתה לא מבין אז יש בעיה ואני מבקש לא

להיכנס,

מ. בן דוד: אני מבין הרבה יותר ממך.

א. פומרנץ, רה”ע: בסדר גמור.

מ. בן דוד: הרבה יותר ממך.

א. פומרנץ, רה”ע: אתה מבין הרבה יותר מכולנו, אין בעיה.

מ. בן דוד: יותר ממך, לא מכולנו.

א. פומרנץ, רה”ע: בסדר, הרבה יותר ממני. כל הכבוד לך, זכותך המלאה. כן מייק.

מייק: תודה. בהתאם להנחיה של ראש העיר לבחון מחדש את השכונה לקחנו צוות

תכנון חדש, כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של התהליך. עולה מהבדיקה

הראשונה שכמות יחידות דיור כפי שתוכננו אין אפשרות של התשתיות

הקיימות לשאת אותן ולתת להם שירות.

מכאן יוצא שבאופן פרופורציונלי צריך לתכנן מתחם עם מספר דירות הרבה

יותר קטן ובצורה שונה ואנחנו פועלים, תוך שנה פחות או יותר אנחנו נקבל את

התוצרים הראשונים.

בהתאם גם להנחיית ראש העיר להתעסק ולבחון התחדשות עירונית בעיר

התחלנו לקדם מספר מתחמים שהם לקראת דיון בועדה המקומית, בשבועות

הקרובים אנחנו נעביר לדיון בוועדה המקומית, אם לא בתוך החודש הקרוב שני

מתחמים שהתחילו את התכנון לפני כמה שנים, הצלחנו לקדם אותם במקדמי

יחידות דיור סביר לרשות שזה מתחם כהן ומתחם בן גוריון. שני המתחמים

האלה יוצגו לוועדה המקומית בעוד כחודש והועדה המקומית תחליט איך

לקדם אותם.

במקביל אנחנו מתכננים, כבר התחלנו תהליך אחד דרך ועדת שמות, בעצם

בדיקה של כל השמות של כל הרחובות בעיר, כיכרות, גשרים ומקומות

ציבוריים. התהליך הזה לוקח את הזמן שלו, הרשימות שעברו ועדת ש מות

נמסרו למשרד הפנים ואנחנו ממתינים בימים האלה לאישור של משרד הפנים

כדי לפרסם אותם ברשומות.

כמובן את הנושא של קומה שנייה באולם הסיף. חיזוק בפני רעידת אדמה.

אנחנו בוחנים מספר מקומות, אבל באחד מהפרויקטים שזה בית ספר יסודי

בתרשיחא קיבלנו סכום תקציב לבחינה ש ל עמידתו של הבניין הזה לרעידת

אדמה. לפני כחודש קיבלנו את הממצאים של המהנדסים ששכרנו לצורך המשך

קידום. הדו"חות של המהנדסים הוגשו למשרד החינוך וברגע שמשרד החינוך

יחליט לתקצב אותנו אנחנו נכנס לעבודות שדרוג, שיפוץ ואפילו יכול להיות

בחינה מחודשת של אותו בית ספר בשנת 2021 עם תקציבים שהמדינה דרך

משרד החינוך אמורים לתת לנו.

אנחנו כמובן נכנסים לנושא של שיפוץ של המתנ"ס הותיק בתרשיחא. לגבי

חברת המתנ"סים אנחנו נכנסנו גם, אני אפרט את זה בהמשך בכמה מתנ"סים

בעבודות חשמל ובטיחות עם סכום של כמיליון, 1,2 מיליון שקל, לשקםלשפץ.

עושים עבודה נהדרת. אנחנו מדברים על בנין עתיק עם מרכיבים היסטוריים

שאנחנו רוצים לשמר אותם.

שיפוץ ואנחנו מתכננים את זה בימים הקרובים, שיפוץ של מבנה הרווחה

בתרשיחא כולל מגרש חניה. אנחנו נמצאים לפני הוצאת המכרז. אני מעריך

שבתוך חודש, חודש וחצי אנחנו נפרסם את הפרויקט הזה למכרז ונצא לדרך.

כמובן אנחנו ממשיכים לפתח את הפרויקט של המדרחוב בתרשיחא שעשינו

עבודה התחלתית במהלך שנה שעברה.

עשינו, תכננו וממשיכים לתכנן עבודות בטיחות וכיבוי אש במתנ"ס סביונים

ומתנ"ס גרס. תוספות סככות שילוט משולבות לתחנות אוטובוס, קיב לנו

תקצוב להקים תחנות אוטובוס חדשות. בנגלה הראשונה אנחנו מתמקדים ב-

19 תחנות. כל התחנות שאנחנו ממקמים מקבלים אישור מקדים של משרד

התחבורה וככה אנחנו פועלים.

אנחנו מתכננים כרגע הסדרת חניות ברחובות שלמה המלך ושאול המלך וכמובן

הנגשה לגני ילדים ולבתי ספר. מה ש שכחתי להגיד קודם לגבי התוכניות

הגדולות, יש לנו שני מתחמים מאוד גדולים שתוכננו בתרשיחא לפני כמה וכמה

שנים ע"י משרד הבינוי והשיכון. המתחמים האלה אני כרגע לא מביע דעה, אני

רק אומר עובדתית הם לא פרופורציונליים לתרשיחא, הם מדברים על מספר

יחידות דיור ועל צפיפויות שהם לא פרופורציונליות לישוב עצמו.

כמובן ואני פה מציין עוד עובדה, התוכניות האורבניות שהתוכניות האלה

תוכננו הן לא תואמות את האופי של הישוב תרשיחא. לא את האופי של המרחב

הציבורי ולא את האופי של הגינון שיש שם. הונחיתי ע"י ראש העיר וסגניו

לבחון את התוכניות האלה מחדש ואנחנו מקיימים משא ומתן מאוד אינטנסיבי

מול משרד השיכון שהוא תכנן את התוכניות האלה לעשות תכנון מחדש. כרגע

עוד לא קיבלנו אישור סופי, אבל אני מאוד אופטימי שבשנת 2021 עם אישור

התקציב של המדינה נוכל לקבל סכום כסף לא מבוטל כדי לבחון את התוכניות

האלה מחדש ולהתחיל אותן עם מקדמים של בינוי שתואמים לישוב תרשיחא.

אנחנו ממשיכים לתכנן. יש לנו גם כמה פרויקטים שאנחנו חושבים שצריכים

לעשות תכנון מחדש, הכיכר ובריכת השחייה במעלות. בריכת השחייה היא

פשוט במצב לא טוב ואנחנו כרגע בוחנים גם בסקטור הפרטי וגם בקול קורא

שאנחנו מגישים לקבל תקציבים לתכנון ולהפעלה של הבריכה, ופה ושם גם

אנחנו מנהלים משאים ומתנים עם חברות וארגונים שיודעים לנהל קאנטרי

קלאב ואולמות ספורט כדי שאולי הם יכנסו כשותפים.

אנחנו מתכננים את הקמת הכיכר ברח' מעלה עקרבים. אנחנו בעצם מתכננים

וזה ממש לקראת הסוף הקמת פארק מוסיקלי בתרשיחא בסיוע של סגני ראש

העיר שבאמת נותנים לנו פוש ועוזרים לנו בכל פעם שאנחנו נתקעים באיתור

קרקעות. וכמובן אנחנו נכנסים לתכנון מאוד מתקדם של בית עלמין הנוצרי

בתרשיחא.

שיווקים. אנחנו בקשר מאוד הדוק ועבודה שוטפת שלא ניתנת להפרדה מול

מינהל מקרקעי ישראל למרות כל מה שכתוב בעיתונים. אנחנו ממשיכים לעבוד

איתם ובשבועות הקרובים אני מאוד מקווה שיצאו לאוויר 4 שיווקים של 4

מגרשים בפארק הייטק התעשייה המשותף מעלות תרשיחא 4 מגרשים חדשים

ואנחנו פועלים גם לפני השיווק של המכרז שיהיה כנראה בחודש הקרוב, חודש

וחצי, לעניין יזמים מכל הארץ שיבואו להקים את המפעלים שלהם כאן.

כמובן שחודש לאחר מכן אני חושב שזה יהיה במהלך חודש ינואר, פברואר

אנחנו ביקשנו מרשות מקרקעי ישראל לפרסם למכרז בשנית מלונית מדהימה

שהיא מתוכננת ע"י הרשות המקומית, ע"י העירייה, המלונית בואדי . ראש

העיר ואני דיברנו עם רשות מקרקעי ישראל בשבוע שעבר, סליחה, גם המנכ"ל,

שלושתנו וקידמנו הסכמות עם המינהל מתי לשווק את המכרז.

חודשיים לאחר מכן, בחודש מרץ, אפריל יצאו לאור עוד שני מכרזים גדולים

של תיירות, שני בתי מלון באגם מונפורט ואנחנו שמה מצפים באמת להיענות

מאוד חיובית של יזמים רבים שיבואו ויגישו את המועמדות שלהם לפרויקטים.

פרויקטים בביצוע. קודם כל אנחנו ממשיכים לפתח את שכונת אורנים, את נוף

הדר, גבעת אירוסים, הפרויקטים האלה התחילו את דרכם לפני כמה שנים,

אנחנו ממשיכים אותם. אנחנו חושבים שצריכים להמשיך לעודד אותם, נותנים

את כל המענה הלוגיסטי, אישורים, היתרים, ליווי, פיקוח. זה לא עבודה פשוטה

בתקופה של הקורונה לנהל פרויקטים כאלה. זאת תקופה מאוד מאתגרת ולכן

פתחתי ואמרתי תודה אישית לכל עובד מינהל הנדסה של הועדה המקומית

שהם עושים באמת עבודת קודש.

א. פומרנץ, רה”ע: מייק ברשותך אם אפשר, אני לא יודע אם אתה תיגע בנושא אבל אני רוצה פה

חצי שנייה להפריע לך כי חשוב פה גם כן להגיד לכל תושבי שכונת האורנים

שברוך השם לאחר באמת מאמצים רבים קיבלנו הרשאה לבית ספר החדש,

חדשני, שיקום גם שם. הרשאה כספית ואז אנחנו נבדוק עכשיו אי ך אנחנו

יוצאים גם כן לבניה של הבית ספר, וזה באמת חשוב להגיד לכל החברים ככה

לפני תחילת השנה האזרחית החדשה.

וגם בנוסף קיבלנו גם אישורים של תחנות אוטובוס ממשרד התחבורה וכמעט

רישתנו את כל שכונת האורנים כדי שבאמת ילדים דווקא עכשיו בימי חורף

וגשם יוכלו להיות עם גג מעל ראשם. כן.

מייק: תודה.

ש. סויסה: יש לי שאלה.

א. פומרנץ, רה”ע: שנייה מייק, יש שאלה פה.

ש. סויסה: למה אנחנו ממשיכים להשקיע כל כך הרבה כסף באגם, כאשר אנחנו לא יודעים

בכלל אם האגם הזה שייך לנו, מרוויחים ממנו משהו. למה אנחנו את כל הכסף

זורקים שם בתוך,

א. פומרנץ, רה”ע: לא, לעומת מה שהיה פעם ומה שקורה היום אנחנו לא משקיעים שם, אנחנו

מקדמים את הדברים. אנחנו קיבלנו, אנחנו זה רשות קודמת, קיבלו אישור של

התב"עות שם ואז אנחנו מקדמים את הפרויקטים הקיימים כדי שבתי מלון,

שיש תב"עות לכך בתי מלון וכל מיני מקומות לפיתוחה וקידומה של תיירות

וכל הנושא שמסביב, מסעדנות, כדי שהמקום הזה יתפתח. פה אנחנו כבר

עובדים על זה כדי להביא את היזמים כדי שיוכלו לבנות ולקדם את האזור.

מבחינת תב"עות זה כבר,

ש. סויסה: אבל האגם לא,

א. פומרנץ, רה”ע: העירייה כרגע לא משקיעה שם כסף. אם אתה שואל העירייה לא משקיעה כסף,

אנחנו כרגע משקיעים רצון טוב להביא לפה יזמים כדי שכבר מה שיש, לפתח

מה שיש עם האישורים שישנם.

מ. בן דוד: לגבי שכונת אורנים ישנה עצומה של התושבים,

א. פומרנץ, רה”ע: אני מבקש, שנייה מוטי, בבקשה, מוטי שנייה.

מ. בן דוד: למה אתה לא נותן לדבר? קשה לך?

א. פומרנץ, רה”ע: אני אתן לך לדבר.

מ. בן דוד: אני יודע, אז מה? שנייה. אתה אמרת לגבי שכונת אורנים, אני רוצה להתייחס.

א. פומרנץ, רה”ע: אני,

מ. בן דוד: אני רוצה להתייחס.

א. פומרנץ, רה”ע: אתה תתייחס בסוף,

מ. בן דוד: למה בסוף? אני רוצה עכשיו,

א. פומרנץ, רה”ע: אחרי שנסיים.

מ. בן דוד: הנושא עכשיו העלית אותו. אני רוצה להתייחס.

א. פומרנץ, רה”ע: לקרוא לך לסדר, מוטי?

מ. בן דוד: תקרא לסדר.

א. פומרנץ, רה”ע: אז פעם ראשונה אני קורא לך לסדר, אל תפריע.

מ. בן דוד: אז יש עצומה של 200,

א. פומרנץ, רה”ע: אני מבקש ממך פעם שנייה.

מ. בן דוד: תושבים לפחות שהצביעו נגדך על אי אמון בשכונת אורנים.

א. פומרנץ, רה”ע: אני מבקש פעם שלישית לא צריך, נכון?

מ. בן דוד: אתה תשמע את זה עוד פעם.

א. פומרנץ, רה”ע: לא צריך להגיד פעם שלישית? אוקי.

מ. בן דוד: אתה לא מטריד אותי.

א. פומרנץ, רה”ע: אוקי. כן מייק, תמשיך בבקשה.

מייק: אוקי. תודה. כמובן פנינו לרשות מקרקעי ישראל להוציא למכרז מתחם נוסף

במעלה הבנים. יש לנו שמה פרויקט אחד שמתבצע וביקשנו לשווק את המגרש

שבצמוד לו.

אנחנו ממשיכים בביצוע של שיקום תשתיות ברחבי העיר וכמובן שיפוץ מתנ"ס

תרשיחא ושיפוץ מבנה הצופים שהצלחנו גם לגייס תקציב כדי להוציא אותו

לפועל באופן מלא.

אנחנו עושים הנגשות אקוסטיות בבית ספר הראשונים, אורט, יהלום וגני

ילדים רותם, הקמת מגרש מיני פיץ' בתרשיחא, פרויקט מאוד מאוד יפה.

הקמת 19 סככות ותחנות אוטובוס, אמרתי גם קודם והקמת פארק מוסיקלי

כפי שאמרתי קודם. תודה.

עבודות לתכנון ואיתור כיבוי אש, זאת עבודה שלא נגמרת משנה לשנה, אנחנו

עושים את זה בכל המוסדות. אנחנו מקבלים תקציבים ממשרדים ממשלתיים,

בכל שנה אנחנו מתמקדים במספר פרויקטים. הפיכת רח' שניר לרח' חד סטרי

תוך יצירת מקומות חניה. זה רח' מאוד צר עם מצוקת חניה מאוד גדולה.

פרויקטים שביצענו בדק בית, קודם מנהלת מינהל החינוך פירטה את כל

הפרויקטים אז אני לא אכנס, אבל האיכות של הבדק בית שעשינו השנה הוא

שכל הפרויקטים סיימנו אותם בשלמותם ולא עשינו חלקי פרויקטים והשארנו

זנבות, אלא כל פרויקט שתוקצב הסתיים.

שדרוג פארקים ברחבי העיר. לא יודע אם שמתם לב, אני מאוד מקווה שכן,

החלפנו, שדרגנו וחידשנו מתקני משחקים ברחבי העיר, גם במעלות וגם

בתרשיחא בהשקעה לא מבוטלת. התחלנו תהליך של הנגשת מבנה העירייה,

מבנה שאנחנו יושבים בו, בנין שיש לו כמה אלמנטים שעוד לא הוסדרו בשנים

האחרונות.

וכמובן עשינו תהליך של הנגשה ללקויי ראיה בבית ספר אורט תחתון ולאורט

תרשיחא. עשינו עבודות איטום במסגרת הבדק בית, אורנה דיברה על זה קודם,

שיפוץ בית ספר הראשונים, שיפוץ בית ספר אורט עליון, שיפוץ ספריה בבית

ספר אורט מעלות. כל הדברים האלה אורנה סיפרה, אז קדימה. אני פשוט מדלג

על זה.

פרויקטים מרכזיים. יש לנו מספר פרויקטים שאתם רואים אותם שם על המסך

שאנחנו מקדמים אותם באופן שוטף. ביניהם אני רוצה לקחת את הנושא של

השיפוץ של המדרחוב בתרשיחא שהתחלנו אותו ועוד לא סיימנו אותו ואני אגע

בשקף הבא שמדובר על הכנת תוכנית אב לתיירות לכל העיר ובפרט בתרשיחא.

ימים לשנת 2021 וזה בעצם גולת הכותרת של העבודה שלנו, זה מה שעשינו

מה שעושים ומה שאנחנו הולכים לעשות. אנחנו היום עוסקים בהכנת תוכנית

אב לתיירות לכל העיר. סיימנו תהליך של סקר היסטורי שבעצם חפר וגילה לנו

משאבים הי סטוריים נדירים שיש לעיר מעלות תרשיחא ובאמצעותו אנחנו

יצאנו לדרך להכנת תוכנית אב לתיירות.

אנחנו עושים את זה בשלביות. זה ייקח את שנת 2021. במסגרת התוכנית הזאת

אנחנו נחלק אותה לשתיים: תוכנית אב כוללנית לכל העיר ותוכנית מפורטת

לתרשיחא. כי תרשיחא יש לה את האפיון שלה ואנחנו עם המומחים שלנו ועם

האנשים ועם הקובעי מדיניות נאפיין תוכנית אב לתיירות כדי להיות חלק גדול

של התיירות של הגליל.

אנחנו מכינים בשנת 2021 תוכנית אב להתחדשות עירונית לכל העיר, לא רק

למתחמים שאמרתי קודם אלא לעיר כולה. חלק מאוד גדול של העיר שהוקמה

בשנות ה -40 ,50 ,60 ,70 וגם 80, המרחב הציבורי של העיר, האלמנטים

הציבוריים וגם הבניינים לא התאימו את עצמם למציאות המשתנה עם השנים.

ופה אנחנו ניגע וננסה לשדרג ולקבל הרבה תקציבים, אני מאוד מקווה בשנים

הבאות, להתחדשות עירונית.

אנחנו בעצם לא סיימנו את הנושא של השילוט במספור של הרחובות. התוכנית

שלנו זה לאחר שמשרד הפנים יאשר לנו את השמות של הרחובות, לצאת במבצע

של התקנת שלטים ומספור רחובות חדש בעלת אופי מיוחד בעיר מעלות

תרשיחא.

וכמובן גולת הכותרת, כולנו מכירים את המרכז המסחרי, קוראים לו המרכז

המסחרי הישן, אני מאוד מקווה שבמהלך 2021-2022 אנחנו נצא לשיפוץ יסודי

של כל המרכז הזה. אנחנו ננסה לגייס גם את בעלי העסקים כדי לעשות את זה

ביחד איתם, כך שבעוד שנה וחצי, שנתיים מהיום המרכז הזה יחזור לחיים

ויהפוך להיות עוד פעם מרכז העיר. תודה לכם.

א. אשל אסולין: תודה רבה, מייק והרבה הערכה. מרינה בבקשה.

מרינה: ערב טוב, שלום לכולם. אז כפי שאתם מכירים את רשת המתנ"סים אנחנו

עוסקים במגוון תחומי ליבה, כאשר אנחנו יכולים לראות בשנת 2019 ו-2020

פתיחה, קבלת תקן שני של מנהלת מטעם החברה למתנ"סים לשלוחת

תרשיחא, היום היא בעצם כבר נמצאת שנה בתפקיד ותוך כדי הדברים שאני

אציג אתם תוכלו לראות את הדברים שנעשו בתרשיחא במקביל.

א. פומרנץ, רה”ע: מרינה, אני מתנצל. אני פה חייב להגיד שהמנהלת בתרשיחא שקיבלנו זה משהו

ייחודי לחלוטין, כי אנחנו נחשבים עיר אחת אבל עקב באמת שאנחנו עבדנו

קשה בשביל שיהיה פה הבנה שיש פה שני ישובים, קיבלנו מהמתנ"סים מנהלת

שמנהלת את השלוחה בתרשיחא בלבד. כן.

מרינה: אכן זה משהו באמת חריג שראש העיר ככה דחף ועבד רבות. אז באמת אנחנו

נראה לאורך כל הדברים שאני מציגה גם את הדברים כמובן שקורים בכל

השלוחות ובתרשיחא בפרט.

הקמת מרכז למידה מהלב, מרכז למידה בעצם שמהווה בית מקצועי שמאפשר

חוויית למידה חדשני כמובן בתיאום עם בתי הספר ומערכת החינוך, בשאיפה

לצמצום פערים ולאפשר לכל ילד ובן אדם בוגר לממש את עצמו. למשל אנחנו

קיימנו טרום הקורונה הרבה מפגשים גם למבוגרים, שיעורים ברוסית בתחום

יהדות, שיעורים בתחום החדשנות שאנחנו מביאים גם לתוך בתי הספר

וחטיבות ביניים וישיבה תיכונית, תוכניות שונות בתוך בית ספר אורט, תוכנית

לאנשים עם מוגבלות בתוך המרכז, באמת הכוונה היא להעשיר עד כמה שאפשר

את הלמידה ולייצר אותה חווייתית ומשלימה.

קיום פסטיבל שכנים שאני מקווה שרובכם ככה לקחתם חלק. פסטיבל שכנים

זה גם ככה יוזמה שצמחה מעצם היותה של מעלות תרשיחא כמקום ששוחר

אמנים ויוזמים וככה כשהגענו וביקשנו להגיש קול קורא לראש העיר וככה את

התמיכה לפסטיבל הזה, אז באמת קיבלנו את זה והשתנו את כל הפסטיבל על

טהרת גני העיר. הכוונה באמת להראות את היצירה המקומית, במטרה בכלל

למעלות תרשיחא את הפוטנציאל להוות מקום מרכזי ואזורי מבחינת תיירות

תרבות ומוסיקה וכל תחומי האומנות באזור.

אז אנחנו יוצרים מוכשרים ספרות, שירה, אמנות, מחול, תיאטרון, קולנוע

ובאמת הפסטיבל הזה היה מאוד ייחודי, היו הרבה אירועים ומפגשים בתוך

הבתים, מחוץ לבתים, במוסדות השונים שלנו, סיורים בתרשיחא, בכנסיות,

בכל המקומות ככה הקדושים והמיוחדים. ובאמת השתתפו כ-2,000 תושבים

אנחנו לצערנו במהלך הסגרים האחרונים בקורונה כן רצינו לקיים את

הפסטיבל אבל לא הצלחנו, ולכן אנחנו כן בתקווה ככה שברגע שזה ישתחרר

וגם יתאפשר אנחנו נקיים את הנושא הזה. כל הנושא של פעילות התזמורת

האנדלוסית, למרות הקורונה ולמרות המצב אנחנו ניצלנו את התקופה הזאת

באמת לצילום של קונצרטים והקונצרטים האלה שודרו, אם זה בטלוויזיה

בערוץ 20 ובכל המדיה המקוונת המשכנו לשמור על איזון ע"י התקצוב של

משרדי הממשלה ועל האמנים שבאמת יישארו איתנו וככה לא יעלמו בתקופה

הזאת של הקורונה בנושא של התרבות.

כל הנושא של מחלקת הנוער, מחלקת הנוער באמת עבדה בתקופת הקורונה

למרות שזאת תקופה מאוד קשה ובני הנוער ככה לא יכלו להגיע לבתי הספר,

אבל מאחר והם כן התנדבו, יכלו להתנדב וזה אושר כמובן עפ"י חוק, עפ"י

מינהל חברה ונוער, אז בני הנוער יחד עם מתנדבי העיר נתנו מענה לתושבי העיר

בכל מה שנדרש, היו שותפים כמובן מול מינהל הרווחה בכל מה שקשור

בחלוקת מזון, בחלוקת, קניית מזון, בחלוקת משחקים וספרי קריאה של מה

שנקרא ספריה בבית ומענה ספציפי לבעיות של תושבים, הפחתת בדידות, קשר

טלפוני עם תושבים, כמובן עם יד מכוונת ובאמת סך הכול הפעלנו בכלל

בקורונה לא רק עם בני הנוער, הפעלנו מערך של כ-200 מתנדבים מרחבי העיר

א. פומרנץ, רה”ע: עד שמרינה יצאה, אני רוצה גם להגיד, חשוב פה לציין, מרינה חצי שנייה, חשוב

פה לציין גם כן יש מערך של מתנדבים שמתנהל תחת מתנ"סים, עושים עבודה

מדהימה בזמן הקורונה ובכלל. ויש גם כן כמו שאמר המנכ"ל על נאמני חיים

שהפרויקט הזה רץ, בכל הארץ לומדים מאתנו. אז זה שתי הקבוצות האלה

תחת מתנ"ס ובטח ובטח יש לנו גם נוער שעובד עם המתנ"סים שגם כן עושים

עבודה פנטסטית מבחינת שירות לתושב. כן מרינה.

מרינה: תודה. אז באמת מה שחשוב להגיד שבתקופת הסגר גם הראשון וגם אחר כך

אנחנו כמובן בהנחיית ראש העיר וצוות החרום והמנכ"ל איגדנו גם את כל גופי

ההתנדבות שקיימים בעיר, גם גופים אזרחיים, גם גופים שלמשל קמו 1221 עם

איחוד הצלה, בעצם איגדנו את כל הגופים מול כמובן מחלקת הרווחה ובהנחיה

מקצועית של מחלקת הרווחה לתת את המענה למי שצריך.

אבל בעצם באמת שימשנו ככה כגוף מתכנן לנושא הזה, חילקנו אלפי מנות, היו

250 מתנדבים, חלקם מז דמנים, חלקם, כל הקבוצות פעילות עדיין היום,

מקיימות הסברה. כמובן שפעילות המתנדבים וחלוקת מזון והסברה קצת

שונה, זה קצת אחרת, אבל עצם זה שהתושבים מרגישים מעורבים, הם

מרגישים באמת שותפים וזאת הראיה שראש העיר מוביל בנושא הזה וחשוב לו

שהתושבים יהיו שותפים, ירגישו חלק, אז האמון גובר, החרדה יורדת ובאמת

יש כאן עבודה של השירות הפסיכולוגי, מינהל החינוך וכמובן כולם שאנחנו

מסונכרנים.

כל הנושא של קיום פעילות חוגים במרכז המוסיקה לשמחתנו אנחנו באמת

הצלחנו לקיים, 90 אחוז מהתלמידים נשארו בפעילות מקוונת בזום שזה משהו

אדיר, לשמחתנו אנחנו השכללנו גם מבחינה טכנולוגית בתקופה הזאת, הפעלנו

מרכז למידה פעיל מהבית, בחוגים מקוונים, בני נוער, מבוגרים, גם בימים

האלה. היום אתם מוזמנים להיכנס, יש שיעור ספורט ואורח חיים בריא

לתושבים וזה חינם במימון של העירייה וראש העיר במהלך השבועיים

הקרובים.

וזה משהו שאנחנו בכלל בראיה שלנו ובבניית תוכנית העבודה אנחנו מסתכלים

ובונים תוכניות לכל תרחיש שיכול לקרות. זאת אומרת אם חלילה נצטרך

וממשיכים בסגר ולהדק ולא יכולים לצאת, תרבות הפנאי הם האחרונים

להשתחרר אז יש לנו תוכנית לכל דבר. טלוויזיה קהילתית אנחנו שידרנו ובני

הנוער שידרו בנושא של, שידור תוכניות מול העירייה ויחד ככה גם עם בעלי

תפקיד וגם בני הנוער לקחו את היוזמה ושידרו מתוך הרשות תוכניות לבני

הנוער. יש לנו ערוץ קהילתי שמשודר באופן קבוע ואחת לחודש מופקת כתבה.

אנחנו נדבר ככה על העתיד, אבל גם בנושא הזה אנחנו רוצים להתחדש.

כל הנושא של ספריה עד הבית וגם היום אנחנו מנסים לתת את השירות עד כמה

שניתן, תוך כדי שמירה על החוקים ועל ההגבלות, אם זה בשליחה ולאשר להם

גם להגיע ולקחת.

על אף כל השנה הקשה הזאת אנחנו נסיים אותה עם שמירה על איזון תקציבי

עם כמובן תעדוף של מה נכון ומה צריך, אבל סך הכול ניסינו לשמור ולתת את

המענה עד כמה שניתן לתושבים בכל התחומים בנושא הזה.

בכל מה שקשור ליעדים לשנה הבאה, המטרה שלנו באמת לעבוד על חיזוק

תחושת הקהילתיות בישוב ובניית חוסן קהילתי, אם זה כמו שאנחנו רואים

שבחרום אנחנו עובדים, אבל זה בכל זאת לעבוד יותר על בסיס שכונתי, על

בסיס רובעי שבאמת יהווה גם בסיס לתחום בנושא חרום כמובן, אבל לעבוד

במודל הזה גם בשגרה. לחבר בין הקהילות, הנגשת הפעילות הקהילתית

בשכונות המרוחקות, זאת אומרת לצאת יותר לפעילות בשכונות כאשר זה

יתאפשר ואנחנו נוכל להיפגש.

אנחנו ראינו שאנחנו כבר עשינו את זה בזמן הסגר, אם זה במשאיות ובמוסיקה

ובפעילויות שהבאנו עד הבית, אז אותו דבר ליצור אולי תרבות שידגיש את

העושר התרבותי שיש לנו, את האופי של מעלות והקמת מרכז יזמות חדשני

שהצלחנו לגייס תקציב לנושא הזה, זה מתנ"ס גרס ביחד עם, אנחנו נשלב את

זה ביחד עם מרכז להבה.

א. פומרנץ, רה”ע: מרינה שנייה.

ש. ביטון: מרינה, אני שומע וסך הכול אני מכיר אותך הרבה שנים, אני הייתי חבר הנהלה,

קודם כל כל הכבוד לך, את עושה עבודה מצוינת. תמשיכי. חסר לי דבר אחד,

אני מקווה ששנה הבאה תמשיכי לעשות דברים מצוינים כמו שאת עושה, וצריך

להתחיל, אני אומר את זה גם לארקדי ואמנון, להתמקד במר אה הפיזי של

המתנ"סים, בעיקר סביונים. זה חשוב מאוד וכל הכבוד לך.

מרינה: תודה רבה. זו נקודה מאוד חשובה ולכן באמת אנחנו, כמו שאמרתי אנחנו,

א. פומרנץ, רה”ע: מרינה, חצי שנייה, זה בדיוק אני רוצה גם כן, שמעון, אתה צודק בהחלט. אנחנו

עניינים של המתנ"סים אנחנו נכנ סים כמו שאמר המהנדס לפני זה נכנסים

לשיפוצים. יש שם גם תקלות לא קטנות מבחינת גם איטומים וכל מיני דברים.

נכנסים לעניין הזה ומשפצים.

אני רוצה פה להוסיף כי מרינה דיברה על הצופים, יש לצופים בכל זאת בית וגג,

הכול בסדר, אבל בעזרת השם אנחנו גם מתחילים כבר שיפוץ של הצופים. יש

נקודות בירוקרטיות מה שנקרא בעניין הפרויקט, אבל אם בעזרת השם הכול

בסדר אנחנו לקראת אמצע, מקסימום סוף ינואר מתחילים גם שיפוץ של

הצופים. אז כך שפה מגיע בוודאי בהחלט תודות למפעל הפיס שהיו שם, שוב

אני אומר היו שם בעיות בירוקרטיות לצערי עוד לפנינו, אבל הגיעו והבינו את

כובד העניין ובעזרת השם אנחנו באמצע ינואר, בסוף ינואר מתחילים גם שיפוץ

שם, יש קבלן, כמה דברים קטנים אנחנו נסגור ויהיה לילדים שלנו גם צופים

יהיה גם כן מבנה. כן מרינה.

מ. בן דוד: אז אני שמח, אני רוצה רק להתייחס.

א. פומרנץ, רה”ע: אחר כך. אחר כך תתייחס.

מ. בן דוד: למה קשה לך לשמוע אותי? אני רוצה להתייחס. מה קשה לך? אני שמח שכסגן

ראש עיר אני ראיתי את המקום בסיור עם מרינה וסגרנו אותו מפאת בריאותם

של הילדים שלנו. לקח מעל לשנתיים עד שהוא מתחיל להיות משופץ ואני שמח

שסוף סוף זה קורה. זה חשוב. זה חשוב לילדים שלנו, זה חשוב, זה תנועת נוער

ערכית וחשובה להם.

א. פומרנץ, רה”ע: מסכים איתך. אני שמח שאתה שמח ואני שמח שאתה התחלת להיות שמח

ומשמח את כולם. תודה רבה. מרינה תמשיכי בבקשה.

מרינה: מה שכן אני רוצה להגיד שזה חלום שמתגשם שאנחנו באמת, וזה באמת אדיר

שבשנה האחרונה, ראש העיר באמת דחפת את הנושא של כל הטיפול בנושא

הבטיחותי של המבנים והרישוי, אנחנו מסיימים את הטיפול במתנ"ס דור אל

דור. כמו שגם המהנדס אמר אנחנו בקרוב נסיים במתנ"ס גרס, מתחילים כבר

בסביונים וזה דברים שבאמת בעבר לקחו הרבה שנים וזה מאוד חשוב ונכון

בתקופה הזאת וזה קורה.

כמובן שכל הנושא של בכלל הפעילויות במבנים, אז אנחנו הבנו שבאמת כל

הנושא של הגיל השלישי, אנשים שיוצאים לפנסיה זקוקים, בכלל כל הגישה

שלנו זה שאת רוב הדברים והתוכניות שאנחנו מקיימים זה בא כצורך

מהקהילה, אז הצורך של גיבוש תוכנית לגיל השלישי שתכלול פעולות זה משהו

שבאמת יוצא לדרך, גם בשיתוף פעולה עם הרווחה ובכלל מבחינת תרבות

ופנאי. אז כל הנושא הזה הוא מאוד חשוב והוא קורה.

סך הכול באמת ישנם דברים שלא נגעתי, הקמת תיאטרון ועוד דברים שקרו,

שאנחנו שומרים עליהם בתקווה רק לגדול ולהמשיך ולהצמיח את כל הפעילות

ושלתושבים יהיה עד כמה שאפשר את האפשרות להיות בעשייה, להיות בעושר

תרבותי ולחיות ככה חיי קהילה תוססים.

א. אשל אסולין תודה רבה מרינה. יוסי בבקשה.

יוסי: ערב טוב לכולם. אני אהיה קצר, כולנו עייפים ובאמת מאוחר. אני אדגיש את

העשייה שהייתה לנו בשנת 2019, אף על פי שאני הייתי בחלק קטן מאוד מאוד

ממנה, אבל הייתה עשייה, חלק ממנה זה היה בשיתוף האשכול. אז מדובר

ברכישת מחפרון שעובד יפה מאוד בתוך העיר, נותן סיוע לתשתיות וגם לתחנת

המעבר וגם לגינון. אני מציין פה שכבר אנחנו בהליך גם דרך האשכול של רכישה

של בובקט שייתן לנו מענה נוסף וטוב ויחסוך לעירייה הרבה כסף.

אז אנחנו התחלנו בחידוש והחלפת פחים, חלק מהם מונחים כמו שרואים

בתמונה, חלק מהם ל -100 ליטר, חלק מהם 360 וחלק מהם הצ פרדעים

המוכרים. אז הוחלפו כמות גדולה מאוד מאוד של פחים גם במעלות וגם

בתרשיחא. אני מאוד מרוצה מהפחים המונחים ואם אני מפרט לגבי שנת 2021

שאנחנו נכנסים אליה אז כבר יש לנו הזמנה גדולה של פחים מונחים נוספים

ואני מקווה מאוד להחליף כמעט בכל העיר איפה שאפשר בפחים מונחים כאלה

שנותנים לנו מענה יותר יפה, יותר טוב ויותר יעיל.

אז מה שקרה בשנת 2020, אז הפעילו את הדחסן הזה סוף סוף בהשקעה מאוד

גדולה של קרוב ל-1,4 מיליון שקל, אנחנו כרגע מפעילים אותו ע"י גנרטור אבל

בקרוב מאוד, כבר יש תוכניות, ישולמו כל האגרות לחברת חשמל נחבר אותו

לחשמל.

פחים כתומים. אז נפרשו בעיר 120 יחידות של פחים כתומים בכל רחבי העיר

ואנחנו מעודדים את המחזור וזה אחד היעדים והחזון שלי לקראת 2021 לעודד

יותר את המחזור ולהפוך את העיר שלנו לעיר מובילה בתחום המחזור, אני

חושב אנחנו יכולים להוות דוגמא כי יש היענות פה וצריכים עוד טיפה לשדרג

ועוד טיפה הסברה ואנחנו נגיע למקום מאוד מכובד בארץ מבחינת מחזור. מה

גם שזה גם חוסך לנו כסף שבמקום שהפלסטיק יגיע לתוך הפחים הרגילים,

ימלא ויתפוס נפח, אז יש לנו גם תמורה בעד האגרה, אנחנו גם מקבלים על זה

כסף.

שני רכבי ניהול שקיבלנו לפני כשבועיים כבר עובדים בשטח, הם ישמשו גם את

מחלקת התשתיות, גם את מחלקת התברואה וגם את מחלקת הגינון, נותנים

בהחלט מענה טוב לעובדים שלנו. יעיל יכנס לכל הסמטאות, למקומות שקצת

קשה.

בשנת 2020 לקראת סוף השנה הקמנו כבר מערך עובדים, עובד שב"ס שכבר

עובד בשטח, יש לנו כרגע שלושה עובדים, מתייצבים לעבודה. אני לא אפרט

לגביהם אבל זה מערך שהוא טוב, הוא יעיל והוא תורם להתייעלות והוא לא

עולה לנו הרבה כסף והוא מסייע למצוקת כוח האדם שיש לנו כרגע באגף. אני

מקווה להרחיב את המערך הזה עד כדי 10 עובדים ואם נוכל יותר

אנחנו ה תחלנו לפני כשבועיים עם קבלן ניקיון, בינתיים קטן עם 4 עובדים

שנותן לנו מענה גם לנושא כוח האדם היות ואנחנו לא הולכים לגייס כרגע

עובדים חדשים ויש לנו חוסר בכוח אדם, אנחנו עובדים עם קבלן. אם אנחנו

עושים עלות שלנו אז אנחנו חוסכים אפילו בהוצאות על פני העסקת עובדים

שלנו, מה גם שיש לנו מענה טוב לחוסרים כרגע מבחינת עובדים באחד

מהאזורים שיש שם בעיה גדולה.

רכישת מנוף, אנחנו עובדים פה עם מנוף בן יותר מ-20 שנה, מנוף שהייתי מגדיר

אותו לא הכי בטוח בעולם, בעדינות. יש לנו תקציב לזה, אנחנו בעזרת השם

בשבועיים הקרובים נבחן כמה אופציות. יש אופציה טובה על השולחן, אנחנו

רק רוצים לבדוק את זה מקרוב. אני מקווה שיגיע לפה מנוף חדש שייתן מענה

לגינון, לגיזום ולמחלקת החשמל. זהו.

מ. בן דוד: אני רוצה לשאול שאלה ליוסי. לגבי קבלן הניקיון אמרת שיש ארבעה עובדים.

יוסי: אני לא שומע. סליחה.

מ. בן דוד: לגבי הקבלן ניקיון שציינת, מדובר על ארבעה עובדים כרגע. האם העובדים

האלה הם תושבי מעלות תרשיחא?

יוסי: יש לנו עובד, אנחנו כמובן שנתנו עדיפות לתושבי מעלות. אנחנו גייסנו בהתחלה

שניים מתוך העיר הזאת, אחד פרש ביום הראשון, אחד עדיין עובד. אחד

מנהריה ועוד שניים מכרמיאל.

ש. ביטון: יוסי, סלח לי שאני שואל.

יוסי: סליחה?

ש. ביטון: גם בתחום של עובדי גינון וניקיון אצל קבלנים לא רוצים תושבי מעלות?

יוסי: אני מעדיף לקבל תושבי,

ש. ביטון: נו, אז מה? אם אתה מעדיף,

א. פומרנץ, רה”ע: שמעון, שמעון, אני אשמח אם תביא שמות מי שרוצה לעבוד בניקיון ממעלות,

ש. ביטון: אין בעיה.

א. פומרנץ, רה”ע: תביא, אנחנו נשמח.

ש. ביטון: ועוד איך אני אביא.

א. פומרנץ, רה”ע: בכיף. אנחנו ניתן,

ש. ביטון: לא נורמאלי.

א. פומרנץ, רה”ע: הוא דיבר על מעלות אז בגלל זה אני אומר מעלות תרשיחא.

ש. ביטון: אני שומע עובדי ניקיון, ארקדי תסלח לי, אני שומע עובדי ניקיון לא ממעלות,

א. פומרנץ, רה”ע: אני אומר לך,

ש. ביטון: מצטער שאני כועס.

א. פומרנץ, רה”ע: אתה לא כועס, הכול בסדר. אז אתה אומר מעלות, אני אומר לך, אמנם מוטי

מתקן אותי, אבל אני אומר לך אם אתה רוצה עובדים בשפ"ע אצל קבלן

ממעלות, מוטי, אני אומר מעלות כי הוא אומר מעלות,

ש. ביטון: הוא התכוון מעלות תרשיחא ואתה יודע את זה, אתה מנסה,

מ. בן דוד: סליחה, מעלות תרשיחא.

ש. ביטון: מדובר על ארבעה עובדים מתוך החמישה לא ממעלות.

א. פומרנץ, רה”ע: מקבל,

ש. ביטון: לא מקובל.

א. פומרנץ, רה”ע: מקבל, שמעון, ההערה שלך על מעלות תרשיחא. אני אשמח אם תביאו לנו שמות

שרוצים לעבוד בשפ"ע.

ש. ביטון: אנחנו? תתאמצו.

א. פומרנץ, רה”ע: אנחנו מתאמצים, אבל יכול להיות שאנשים לא רוצים לעבוד,

מ. בן דוד: מי יודע מזה? האם זה מפורסם?

א. פומרנץ, רה”ע: זה קבלן, מוטי. זה קבלן. אוקי. שמעון, אם יש לכם שמות, מוטי, אם יש לך

שמות אנחנו נשמח לקבל אותם ונעביר את זה לקבלן שיקלוט אנשים מתוך

מעלות תרשיחא.

ש. ביטון: אז יוסי, אני מבקש ממך, יש לנו במרכז צעירים רשות לקבל לתעסוקה, יש לנו

נציגה שם, תפנה אליה היא תציג לך אנשים.

א. פומרנץ, רה”ע: יוסי, אז תפנה בבקשה כמו ששמעון מבקש למרכז צעירים ושם ינסו לדאוג לכך

שעובדי ניקיון יהיו גם ממעלות וגם מתרשיחא.

מ. בן דוד: ועוד שאלה קטנה. האם בתקופה הקצרה הזאת כולם הגיעו לעבודה?

א. פומרנץ, רה”ע: מוטי, סליחה. יוסי, יוסי, סליחה.

מ. בן דוד למה?

א. פומרנץ, רה”ע: כי זה הצגת פרויקטים. אתה רוצה לשאול שאלות לגבי משהו שלא קשור לנושא?

אני אשמח לענות לך. תכתוב מכתב, אתה יודע לכתוב מכתבים.

מ. בן דוד: אנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו שומעים וגם מגיבים.

א. פומרנץ, רה”ע: אז אני,

מ. בן דוד: זאת שאלה לגיטימית לעניין השפ"ע במעלות תרשיחא.

א. פומרנץ, רה”ע: עניין שפ"ע לגיטימית. קיבלת פה מלא פרויקטים מה שנעשה, מה שהולכים

לעשות. כל מה שאתה רוצה לשאול,

מ. בן דוד: אז שאלתי שאלה. אתה לא רוצה לענות, בסדר.

א. פומרנץ, רה”ע: לא שאני לא רוצה לענות, אני מסביר לך.

מ. בן דוד: רק הצגה? בלי לדבר?

א. פומרנץ, רה”ע: זה הצגה, כי אתם ביקשתם להציג ואתם דיברתם אז אנחנו מציגים.

מ. בן דוד: מותר לנו להתייחס. למה אנחנו יושבים פה?

א. פומרנץ, רה”ע: אבל מציגים לכם. אתם ביקשתם, אמרתם שהעירייה לא עושה כלום שנתיים,

מציגים לכם מה עושים.

מ. בן דוד: אתה לא עושה כלום שנתיים, יותר משנתיים.

ט. נחלה: סליחה מוטי. יוסי, אתה שומע אותנו?

יוסי: כן.

ט. נחלה: מדבר טאנוס נחלה. אני מבקש שאתה, אני דיברתי עם המנכ"ל והייתה לי שיחה

עם ראש העיר שאנחנו צריכים לדאוג למשאית מתאימה לסמטאות של

תרשיחא לאיסוף אשפה. יש לנו בעיה כל הזמן, דיברנו על זה בהרבה קדנציות

לשעבר, אני חושב שזה חשוב מאוד,

מ. בן דוד: שנים אנחנו מדברים על זה ועדיין,

ט. נחלה: שנים מדברים, הגיע הזמן שאנחנו נתחיל לעשות. זה מדובר ב-450 אלף שקל

עלות המשאית הזאת, כבר בדקנו. הנהגים כל כך עושים עבודה קשה שחוזרים

ברברס 300 ,400 מ' בשביל להגיע למכולות האשפה. פשוט מאוד משאית קטנה

מתאימה לסמטאות זה הרבה יותר קל לנו ולעובדים גם, זה פחות עבודה

לעובדים. תודה רבה.

מ. בן דוד: למה זה מתעכב אבל? אני לא מבין למה זה מתעכב.

א. פומרנץ, רה”ע: אנחנו נבדוק את זה מול האשכול.

א. אשל אסולין אנחנו בשלב של הצעות מחיר ובקשה לשינוי מהאשכול כי זה לא היה

מלכתחילה בתוכנית ואני מקווה שזה יאושר. יוסי, תודה רבה והרבה הערכה.

עמית, חברה כלכלית.

עמית: ערב טוב לכולם. אז אני בעצם אעבור על עיקר הדברים. בשנתיים האחרונות

בעצם פעלו בחברה הכלכלית לחיזוק הצוות הקיים והוספת כוח אדם מקצועי.

בוצע רענון להסכמי התקשרות של החברה מול הרשות. טיפלו בחובות מול

העירייה, בעצם עשו את כל הפעולות כדי להגיע לעצמאות כלכלית של החברה...

החברה הכלכלית מעורבת בפיתוח הכלכלי של העיר, ניהול אזור התעשייה

הועבר לאחריות של החברה, הקשר עם המפעלים הקיימים והמפעלים

החדשים ותחזוקה שוטפת של אזור התעשייה. אפשר להגיד שבתקופת

הקורונה נוצר חיזוק הקשר מול כל המפעלים, מה שנתן לנו בעצם איזשהו כוח

לכל הבקשות שלנו, אם זה תרומות או מבנה שאחד המפעלים תרם לנו כדי

לעבור את תקופת חלוקת המזון בתקופת הקורונה.

ההישגים בנושא תוכנית המראה, בעצם אישרנו מספר פרויקטים בהובלה של

החברה הכלכלית, כאשר הפרויקט הגדול 20 מיליון שקל זה בעצם התקנה של

מערכות סולאריות על גגות מבנים ציבוריים. אני יכול להגיד שאנחנו כבר

חודשיים בתוך הפרויקט וברוב המבנים אנחנו נותנים תוספת, אם זה עבודות

איטום בכל מיני מקומות שהיום מאוד מאוד בעייתיים, כמו אולם ספורט

בתרשיחא, אולם ספורט בבית ספר ראשונים שיש שם בעיות כבר שנים של

דליפה. אנחנו ממש עכשיו לקראת האישור של לבנות שם גג חדש על הגג הקיים

כדי לתת מענה לנזילות ואחר כך לבנות את המערכות.

גם בית הקשיש קיבל איטום מלא כמו בעוד כמה מקומות עם כל הבעיות שיש

שמה של הנזילות. בנוסף לזה אנחנו גם משדרגים בעשרות אלפי שקלים את

מערכות החשמל בכל אותם מבנים. בנוסף לזה הפרויקט השני שאנחנו גם

הולכים להקים כרגע זה נכס מניב באזור התעשייה, יש לנו כבר שטח מיועד

ואנחנו בתהליך מול משרד הכלכלה, שטח של 3,6 דונם, לקבל את אותו שטח

למפעל ומיד לאחר מכן נצא כבר להליך.

זה הפרויקט השלישי בעצם הקמת תשתיות שילוט ברחבי העיר שאוטוטו כבר

נצא להצעות מחיר של סקר ראשוני לחברה שתקים ואחר כך חברה שתפעיל

את המערך.

הישגים קצרים ככה, הקמנו פורום תעשיינים שהפעלנו אותו ממש טיפה לפני

הקורונה והוא כרגע הפסיק. ויש לנו צוערת חדשה בחברה. יש לנו הסכם ניהול

של אזור התעשייה שאנחנו עכשיו גיבשנו אותו מול הרשות וכמובן הסכם ניהול

של תשתיות למערכות סולאריות. זה ממש בקצרה.

א. אשל אסולין: עמית תודה רבה. ראש העיר בבקשה.

א. פומרנץ, רה”ע: חברים, קודם כל אני רוצה באמת להגיד תודה לכל עובדי העירייה שהציגו

עכשיו את הפרויקטים כי בישיבה שעברה חברי מליאה, לא משנה עכשיו אם

זה קואליציה או אופוזיציה, רצו לדעת מה נעשה בשנתיים האחרונות. אז יש

פה מלא פרויקטים שעשינו גם בשנתיים, חלק מהם אני מדגיש, חלק מהם זה

פרויקטים שקיבלנו נקרא לזה נדוניה במובן לא טוב מהקדנציה הקודמת.

מ. בן דוד: רוב רובם. מה לעשות?

א. פומרנץ, רה”ע: אוקי.

מ. בן דוד: אם אתה יכול להגיד לי מה אתה הבאת אני אשמח.

א. פומרנץ, רה”ע: הכול.

מ. בן דוד: הכול?

א. פומרנץ, רה”ע: כל מה ששמעת זה,

מ. בן דוד: אתה מטעה את הציבור בלשון המעטה.

א. פומרנץ, רה”ע: חוץ,

מ. בן דוד: אתה מטעה את הציבור.

א. פומרנץ, רה”ע: חוץ מפרויקטים למשל מתנ"ס, אבל הרחבנו אותו.

מ. בן דוד: אתה מטעה. אתה מטעה. 99 אחוז מהפרויקטים לא שלך

א. פומרנץ, רה”ע: גמרת?

מ. בן דוד: אמרתי ואני עומד מאחורי מה שאני אומר.

א. פומרנץ, רה”ע: כל הכבוד.

מ. בן דוד: אם תציג לי משהו אחר אני אשמח.

א. פומרנץ, רה”ע: אני אומר לך,

מ. בן דוד: אני אפרגן לך גם.

א. פומרנץ, רה”ע: לא צריך לפרגן לי.

מ. בן דוד: אז תראה לי. תראה לציבור.

א. פומרנץ, רה”ע: כל מה,

מ. בן דוד תהיה שקוף תראה לציבור.

א. פומרנץ, רה”ע: תראה כמה אתה מפריע.

מ. בן דוד: אני לא מפריע.

א. פומרנץ, רה”ע: אבל אמרת,

מ. בן דוד: אני רוצה לדבר. אסור לי לדבר?

א. פומרנץ, רה”ע: לא, אבל אמרת שלא עשינו כלום. ביקשתם, חוץ ממך,

מ. בן דוד: אז אני אומר כל מה שהצגת, כל הפרויקטים לא שלך.

א. פומרנץ, רה”ע: אוקי. אני בטוח שציבור רחב במעלות תרשיחא שמעו אותך, אז אני אומר וחוזר

שוב הפרויקטים שהצגנו כאן רובם, אני אומר חלקם זה גם מקדנציה קודמת,

רובם הם עבודה משמעותית של החברים שעובדים בקדנציה הזאת. ושוב אני

אומר תודה רבה ואנחנו נמשיך כמו שביקשתם לעדכן אתכם אולי כל חודש

אפילו, בכל ישיבה ניתן לכם תענוג לשמוע על כל מה שנעשה בחודש ימים. אני

בטוח שאתם גם תרצו לשמוע, ויותר נכון אני בטוח שגם תושבי מעלות תרשיחא

ירצו לשמוע מה נעשה בעירנו שקרובה ללבנו לכולנו. תודה רבה. הישיבה שלא

מן המניין הסתיימה.

סוף הישיבה