פרוטוקול ועדת ערר לארנונה מס' 6

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

כה בתמוז תשעייט

8 ביולי 2019

תיק מס' 6/16

העורר: סימון אברהס ואחי

עייי בייכ עוייד שרית גל

ג

המשיב: מנהל הארנונה מייא מטה יהודה

ביכ עוייד אליאור רוקח

ויינברג ברטנטל ושותי > עורכי דיך

מרתי כנרת 5 (מגדל ב.ס.ר ), 3 בני ברק 5126237

טלי: 03-6130875, פקס: 03-6129187

החלטה

''הועדה מביאה לידיעת הצדדים כי הרכב הועדה שונה, כך ששנים מחברי הועדה הוחלפו (במקום עוה''ד אוריאל

בובליל ומר דן זלינגר מכהניס כיוס מר יוסף ברהוס ומר אשרף אלשייך).

יו"'ר הועדה שכיהן בועדה הקודמת עודנו מכהן גם בועדה זו וכהונתו הוארכה ב-4 שנים גוספות.

לאור האמור, ובהתאם לאמור בסעיף 111. לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין

בועדת ערר), תשלייז- 1977, מתבקשים הצדדים להודיע לועדה האם הס מסכימים כי הועדה החדשה תמשיך

לדון בערר מאותו המקוס בו הופסק על ידי הועדה הקודמת, קרי שתינתן החלטה בערר על ידי הועדה החדשה או

האם קיימות לצדדים טענות כלשהן ביחס להמשך ניהול התיק על ידי הועדה החדשה.

נוכח הימשכות ההליך ורצונה של הועדה לקדט את טיומו של התיק, הודעת הצדדים תועבר בתוך 4 ימים מיוס

קבלת הודעה זו'/.

אשרף א

יוייר הועד חבר ועדה

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.נ שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

ו. באב תשעייט

7 באוגוסט 2019

ועדת הערר לענייני ארנונה בללית ערר מס' 6/16

שליד המועצה האזורית מטה יהודה

בעניין שבין:

העוררים:

1. סימון אברהס

2. משה (הרצל) אברהם

ממושב מסילת ציון 12

עייי בייכ עוהייד שרית גל

-נגד-

המשיב:

מנהל הארנונה במועצה האזורית מטה יהודה

באמצעות בייכ עוה'יד ויינברגר ברטנטל ושות!

החלטה

בללי:

1. העורריס מבקשים כי ועדת הערר תקבל את הערר מנימוק אחד ויחיד והוא: התשובה להשגה לא נחתמה

על ידי מנהל הארנונה אלא בחוסר סמכות ומשכך, בהעדר תשובה להשגה שהוגשה, יש לקבלה.

2 מן המסמכים שהוגשו בתיק זה עולה כי עניין לנו בתיוב העוררים בתשלוס ארונה בגין 2 צימריס המצוייס

במושב מסילת ציון (נכס 27001202) (להלן: ייהצימריס"), וזאת ביחס לשניס 2012-2015. לטענת המשיב

הושת החיוב על העוררים בחודש אוקטובר 5 עת התקבל מידע במתלקת הגבייה בדבר קיומם של מבני

קייט בנחלת המשיבים.

ההשגה:

3 מעיון בהשגה (אשר צורפה כנספת 4 לבקשת המשיב לדחיית הערר על הסף) ניתן לראות כי ההשגה הוגשה

מן הנימוקים הבאים:

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.נ שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקט: 02-9958616

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

41 הצימריס לא היו ראוליס לשימוש משך תקופה ארוכה.

2 המועצה לא יכולה להשית את חיובי הארנונה למפרע.

מכתבו של המשיב מיוס 20.4.2016:

4. ביום 20.4.2016 השיב מר בני צברי, מנהל מחלקת הגבייה על ההשגה שהוגשה ופתח את מכתבו במיליס

הבאות :

''כמנהל הארנונה במועצה האזורית מטה יהודה (להלן: ''המועצה'י), הריני להשיב

למכתבך שבסימובין בדלקמן:

מוסכמות:

5 הצדדים מסכימים ביניהס כי מר בני צברי אינו מנהל הארנונה וכן כי מנהל הארנונה הוא זה אשר אמור

להשיב להשגות המוגשות בהתאס לדין. הצדדים מסכימיס כי מר בני צברי אינו מוסמך וכן כי מכתב

התשובה של המשיב מיוס 20.4.2016 (להלן: 'ימכתב התשובהי) אינו מהווה תשובה להשגה (פרוטוקול

דיון מיוס 3.7.2017, בשורה האחרונה לעמי 6).

טענות הצדדיט:

6. כאמור, במסגרת ערר זה, טועניס העוררים כי לא ניתן כלל מענה להשגה ומשכך יש לקבלה.

7. מנגד טוען המשיב מספר טענות כפי שיפורט להלן:

41 ההשגה הוגשה באיחור.

702 ההשגה אינה מהווה השגה כדין-טענות העורריס אינן מצויות בסמכות מנהל המשיב ו/או הועדה.

3 מאחר ולא מדובר בהשגה אין כל פגם בכך כי מנהל מחלקת הגבייה הוא החתוס על מכתב

התשובה.

74 לא נפל כל פגס בחיוב העורריס.

8 יצוין גם כי המשיב הגיש בקשה לדחיית הערר על הסף (להלן: ייהבקשה לדחייהיי), מן הנימוקים המנויים

בסעיפים 7.1 ו-7.2 לעיל.

הדיונים שהתקיימו:

9. בתיק וה נתקיימו 2 דיוניס. האחד נתקיים ביוס 5.12.2016 והשני ביוס 3.7.2017.

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.נ שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

מותב קטוע:

0. לאחר שהוגשו סיכומים על ידי הצדדיס בתיק זה, נתמנו 2 חברי ועדה חדשים ויוייר הועדה נותר בתפקידו

כאשר תקופת כהונתו הוארכה למשך 4 שנים נוספת.

1. במצב דברים זה, קובעת תקנה 11ד. (ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי

דין בועדת ערר), תשלייז-1977 (להלן: 'יהתקנות''/'יתקנות הערריי) כדלקמן:

"התמנה חבר אחר למותב הקיים, רשאי המותב להמשיך בדיון מן השלב שאליו

הגיע המותב בהרכב הקודם, אס סבר, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את

טענותיהם, שלא ייגרס עיוות דין; החליט המותב להמשיך בדיון, רשאי הוא לנהוג

בראיות שגבה המותב בהרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן

או מקצתן'י.

2. אשר על כן, ובטרס מתן ההכרעה בתיק זה, פנתה הועדה לצדדים על מנת לבחון הטכמתס כי המותב

הנוכתי ימשיך בתיק מן השלב שאליו הגיע המותב בהרכב הקודס ולמעשה יגיע להכרעה בתיק זה על סמך

החומר הקיים בתיק.

3. בהודעותיהס ל-ועדה הסכימו הצדדים כי המותב הנוכחי ימשיך בוניק מן השלב שאליו הגיע המותב

בהרכב הקודס.

דיון והכרעה:

4. בסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשלייו-1976 (להלן: "החוקי'י/ייחוק

הערריי), תחת הכותרת 'ימנהל הארנונהיי נקבע:

'יהמועצה תמנה אחד מעובדיה להיות מנהל הארנונה לעניין חוק זה''.

5 תשובתו של מנהל הארנונה מתחייבת לאור סעיף 4 (א) לחוק הערר אשר בו נחקק :

''מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך שישים *ום מיוס קבלת ההשגהי'.

6. התוצאה/ההשלכה של אי מתן מענה להשגה על ידי מנהל הארנונה מוצאת את מקומה בסעיף > (ב) לחוק

הערר שס נחקק :

*ילא השיב מנהל הארנונה תוך שישים :וס *יחשב הדבר כאילו החליט לקבל את

ההשגה, זולת אס האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה *הודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.: שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

7

.8

9

.20

7

2

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על

שלושים יום'י.

וכך נכתב בכרך השני בעמוד 1383 לספרס של המלומדים דייר הנריק רוסטוביץ, עוייד ועוהייד משה וקנין,

נורית לב ורונית כהן כספי, ארנונה עירונית, המכון לחקר המיסוי המוניציפאלי, הוצאת אוריאן, תל אביב,

התשסייח-2007 (להלן: 'יהספר ארנונה עירונית'י):

'ימנהל הארנונה רשאל להיעזר בעובדי הרשות המקומית ולהתליעץ בפרקליט, אולם שיקול

הדעת להחליט בהשגה, הוא שלו בלבד. בתפקידו זה, אין מנהל הארנונה כפוף להנחיית

היועץ המשפטי של הרשות המקומית, ולא להנחיות ראש חרשות המקומית. המחוקק

העניק את שיקול הדעת לו, ולא לאחרים, ומינויו נעשה בידי המועצה הנבחרת של הרשות

המקומית ולא בידי ראש הרשות המקומית.

מטעם זה, על מנהל הארנונה לחתום בחתימת ידו על כל החלטה בהשגה. מנהל הארנונה

אינו רשאי להאציל את סמכותו לכל אדם אחר ואינו רשאי להאציל לאחר את הסמכות

להטביע על ההחלטה בהשגה חותמת גומי המעוצבת כחתימת ידו. כל אלה, אינם החלטה

בהשגה ובמקרים אלה, דין ההשגה להתקבל, משוס שמנהל הארנונה לא חתם עליה

בחתימת ידו./י

לעניין תוצאת אי מתן מענה להשגה, קרי קבלת ההשגה, תפנה הועדה גס לפסיקה אשר הפנתה בייכ

המלומדת של העורריס בסעיפיס 14-15 לסיכומיס מטעמם.

ומכאן לענייננו.

בין הצדדים אין מחלוקת כי מר בני צברי אינו מוסמך כמנהל הארנונה. כמו כן אין בין הצדדים מחלוקת

כי מכתב התשובה אינו מהווה תשובה להשגה, כמשמעה בחוק הערר.

יחד עס זאת טוען המשיב כי אין לראות בהשגה כהשגה כדין משוס שהטענות המועלות בה אינן מצוות

בסמכות מנהל הארנונה. במישרין, טוען המשיב כי אין הועדה מוסמכת כלל לדון בטענות שהועלו בהשגה,

לעניין זח, טוען המשיב כי ההשגה שהוגשה על ידי העוררים כללה טענה אחת ויחידה ולפיה החיוב שהושת

עליהס אינו חוקי מחמת היותו רטרואקטיבי.

לעניין סמכותה של הועדה לדון בתיוב רטרואקטיבית קיימות מגמות שונות בפסיקה.

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.נ שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודתה

3, ביחס לגישה המצמצמת המפרשת את סמכותה של הועדה באופן מוגבל ניתן להפנות לבגייצ 764/88 דשנים

וחומרים כימים ני עיריית קריית אתא, פייד מו(1), 793, עמ' 799-800 שם נפסק :

'ימכאן שסמכותו של מנהל הארנונה מצומצמת היא ומוגבלת לנושאים עובדתיים, טכניים

ברורים בלבד. שאלות עקרוניות *ותר, כמו הקריטריוניס שנקבעו לאופן הטלת הארנונה,

סבירות גובה הארנונה וכד', אין הוא רשאי להידרש. אס זה הדין בסמכותו של מנהל

הארנונה, ממילא זהו גם הדין לגבי סמכותה של ועדת הערר והשופט המחוזי, שכן אלו

מהוות ערכאות ערעור על החלטותיו של הנ'יל. מכאן שבסוגיות אלה יכול בעל דין לעתור

בפנינו ובסמכותנו, כבית משפט גבוה לצדק, לדון בעניין ולהעניק סעדי/.

6. כמו כן ראו עייא 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע'ימ נ' עירית טירת הברמל, נו(2), עמי 733.

5. מפסקי דין אלה אנו למדיס שאין בסמכותה של הועדה לדון בעניינים שאינם מנוייס בסעיף 3 לחוק הערר,

קרי אין בסמכותה של הועדה לדון בטענה בדבר חיוב רטרואקטיבי.

6. ואולם, מפסיקה אחרת, ניתן למצוא מגמה הבאה להרחיב את סמכויותיה של ועדת הערר- רעייא

9 עיריית נס ציונה ני יזום והשקעות בעי'מ ,פייד נד(481,)4, עמיינ (נצרת) 107/02 ריבוע כחול נ!

מנהלת הארנונה בעיריית עפולה, תק-מת 3), 7181 ,עמי 7189, עת'ימ 1284/03 מקורות חברת המים

בע'ימ ני מנהל הארנונה במועצה האזורית מנשה, פדאור 04 (19), 580.

7. וכך נפסק בעתיימ (ת"א) 4 מפבעלי תחנות בע''מ נ' מנהל הארנונה, פדאור 05 (5), 740, עמודים 5-6:

ההשגה על היקף השטחים המחויבים באונונה הינה חלק בלתי נפרד אם כן, מיתר

השאלות ה''משפטיות'' לכאורה שמעלות העותרות. בכתב העתירה מציינות העותרות, כי

אחת מטענותיהן כלפי החיוב הרטרואקטיבי מבוטסת גם על עובדת קיומו של הסכם בין

הצדדים- שאלה עובדתית נוספת הדורשת בחינתן של הראיות ובירור העובדות. גם מטיבה

זו אני סבורה כי לא ניתן לדון בשאלת סמכותה של המשיבה להטיל ארנונה רטרואקטיבית

במנותק מהשאלות העובדתיות הנוספות העולות. עירובן של הטוגיות האחת בשניה, כמו

גם השאיפה להרחיב את סמכויות ועדות הערר מחייבים את העותרות לפעול על פי הליכי

ההשגה והערר הקבועים בחוק, גם אם על מנת לברר את הסוגיות העובדתיות העומדות

בבסיס התנגדויותיו, קודס שיפנה לבית המשפט לעניינים מנהליים."

8. דבריס דומיס כתב כבוד השופט גלעדי בבשייא 4964/02 המועצה האזורית חבל איילות נ' חברת החשמל

לישראל בע'ימ , (פורסם בנבו):

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.: שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

.9

.0

1

72

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

"העובדה שמצרפים לטענה עיקרית בדבר סיווג מוטעה של הנכס, טענות נוספות, שיתכן

ואין לועדת הערר סמכות לדון בהן, איננה פוטרת את העותרת מהצורך להגיש ערר לועדת

הערר.

ואולס, בעניינו, אין כלל צורך לדון בטענת סמכותה של הועד לדון בחיוב רטרואקטיבי-כן או לאו, שכן

במסגרת ההשגה עצמה, וכפי שנטען בהליך זה על ידי העוררים, העלו העוררים במסגרת ההשגה שהגישו

טענות אשר נמצאות באופן ברור בסמכותה של הועדה וכך כתבו בסעיף 1 להשגה:

'יהצימרים לא היו ראויים לשימוש משך תקופה ארוכה''.

ועוד בסעיף 3 (בין שאר הדבריס שנכתבו שס):

/ניתן היה לבחון לאשורו את מצבט הפיזי של הצימרים בזמן אמת'י

ועוד בסעיף 4:

י/יביקשתי העתקי הצילומים ממאי 2012 על פיהט מבוטסת הזוישה

הרטרואקטיבית'י

ובנוסף, ראו גס טענות העוררים בסעיף 6 לסיכומיהם, בסעיף 4 לתשובה לסיכומי המשיב וכן בעמי 5

לפרוטוקול מיוס 3.7.2017.

הנה אם כן, טענות אלה של העוררים, נופלות באופן ברור בסמכותו של מנהל הארנונה (וכפועל יוצא גם של

הועדה) בסעיף 3 (א) (2) לחוק הערר ביחס לשימוש בצימרים. וכך קובע סעיף 3 (א) (2) לחוק הערר:

/3 (א) מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיוס קבלת הודעת

התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(6 נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס גדלו או השימוש

בו 'י

ברור הוא בי כאשר העורריס כותבים כי הצימרים לא היו ראויים לשימוש, קיימת בפיהס טענה ביתט

לשימוש בצימרים.

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.ג שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

.3

.6

5

.6

1

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

בנסיבות אלה, כאמור, טענותיהס של העורריס בהתלט נופלות תחת סמכותה של הועדה בעניין זה וטעה

המשיב כאשר קבע במסגרת כתבי טענותיו לפיהן טענת העורריס בהשגה הינה אך ורק ביחס לתיוב

רטרואקטיבי (סעיף 8 לבקשת הדחייה, סעיפים 5, 22-27 לסיכומי המשיב).

אשר על כן, מן האמור עד כה עולה כי מנהל הארנונה כלל לא השיב להשגה ומשכך ובהתאס להוראות

הדין, כפי שפורטו לעיל, ההשגה נתקבלה.

במישרין דוחה הועדה את טענת המשיב לפיה מאחר ואין המדובר בהשגה כדין אין כל פגס בכך כי מנהל

מחלקת הגבייה, מר בני צברי הוא החתום על מכתב התשובה. כאמור, מדובר בהשגה אשר עוסקת בין

היתר בעניין המצוי בסמכותו של מנהל הארנונה ולפיכך היה על מנהל הארנונה להשיב לה (לעניין השאלה

בדבר חובתו של מנהל הארנונה ליתן תשובה להשגה אף אס לא הוגשה כדבעי ואף אם להשקפתו לא הוגשו

כדין ראו ה'יפ 864/80 תל אביב הילטון בעיימ נ' עיריית תל אביב, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקרי

המיסוי המוניציפלי, כרך אי, עמי 242 וכן עמיינ 111/05 המקוס של ש. שמחה בע'ימ נ' מנהל הארנונה

בעיריית תל אביב. בריימ 9179/05 המקום של ש. שמחה בע'ימ נ' מנתל הארנונה בעיריית תל אביב).

טענת איחור בהגשת ההשגה:

כאמור, בהתאם לסעיף 3 לחוק הערר מי שחויב בתשלוס ארנונה כללית רשאי תוך תשעים יום מיוס קבלת

הודעת התשלום להשיג עליה.

ברגיל, בכל הנוגע למסירת הודעות מטעס הרשות המקומית חלים טעיפים 344 ו-345 לפקודת העיריות

(נוסח חדש) (להלן: 'יהפקודהיי) אשר לשונן:

4. בלי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי

הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו

כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה:

(1) נמסרה לאותו אדם, או במקום מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני

משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עס משפחתו או מועסק על ידיה;

(2) | הונחה במקום מגוריו של אותו אדס או במקום עסקו, הרגילים או הידועיס

לאחרונה;

(3) נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום מגוריו או

במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;

(4) הודבקה במקוס בולט בחצרים שאליהס מתייחסת ההודעה.

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.נ שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

.8

ל

.0

.1

.2

.3

64

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

5. מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעח או ידיעה אחרת לבעל או

למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר ''הבעליי או

'המחזיק'' של אותס חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.

הוראות אלה למעשה מעבירות לכתפי הנישום את נטל השכנוע כי לא קיבל את ההודעה וזאת ככל והרשות

מוכיחה ששלחה את ההודעה, בדרכים המנויות בסעיפים 344 ו-345 לפקודה.

עוד בפקודה, קיימת הוראה ספציפית ביחס להמצאת הודעה בדבר חיוב בארנונה בסעיף 306 אשר בו

נחקק :

אס טכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך

חמישה עשר *וס מיוס שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה

יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה עשר יוס לאחר שהומצאה ההודעה.

בהקשר זה נפסק במסגרת תייא 177/92 עיריית תל אביב-יפו נ' בוקסנבוים ואח' נפסק כי מניין 90 הימים

להגשת ההשגה מתחלל ביוס קבלת הודעת התשלוס לפי סעיף 306 לפקודה.

כל ואת נחקק ובעניינו, לא הוצגה בפני הועדה כל ראיה אובייקטיבית ביחס למשלוח הודעת השומה

לעורריס.

בהערת אגב ייאמר, כי זו לא הפעס הראשונה שבה חסר זה (ראיה ביחס למשלוח הודעת השומה) קייס

בתיקי המשיב וכפי שהעירה הועדה בעבר למשיב, על המשיב לחצטייד מבעוד מועד באישור בדבר

משלוח/המצאת הודעת התשלום, וזאת בעיקר כאשר בפיו טענת איחור של הצד שכנגד.

במסגרת כתבי טענותיו, נשען המשיב למעשה על טענת העוררים לפיהס קיבלו הודעת תשלוס שוטפת דו

חודשית בגין חודשיס 11-12/2015 ביום 3.1.2016 (סעיף 18 לסיכומי המשיב תוך הפנייה למכתב העורריס

מיוס 25.2.2016-נספח 3 לבקשת הדחליה).

ואולס עיון בטענות העורריס מגלה כי העורריס אינס טועניט כי קיבלו את הודעת התשלוס ביום 3.1.2016

וכך נכתב על ידי בייכ במכתבה מיוס 24.1.2016 (נספח 1 לבקשת הדתליה):

''יבשיחתנו מיוס 22.1.2016 עלה כי מרשיי קיבלו לראשונה בראשית חודש ינואר 2016 חיוב

בארנונה...עבור תקופה 11-12/2015/

ובמכתבה מיוס 25.2.2016 (נספח 3 לבקשת הדחייה):

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.: שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקס: 02-9958616

5

47

8

9

0

1

ועדת ערר לארנונה שלידה המועצה האזורית מטה יהודה

למרשי הופקה הודעה על חיוב תקופתי ראשונה לחודשים 11-12/2015 שהתקבלה ביום

6 בחלוף המועד לתשלום הנקוב בהודעה...

ובהמשך: יישני המכתבים יחד התקבלו אצל מרשי בתאריך 10.1.2016/י.

הנה אם כן, מגרסת העורריס עולה תמונה לא ברורה ביחס לקבלתת הודעת התשלום לחודשיט 11/12-2015,

כאשר פעם טועניס העוררים כי קיבלו לידס את ההודעה ביוס 3.1.2016 ופעם טוענים שקיבלו את ההודעה

הנייל ביוס 10.1.2016. ביחס להודעות התשלום לשניס עברו (2012-2015) עולה כי קיבלו את ההודעה ביוס

6

. בנטיבות אלה, מצאנו לנכון לקבוע כי נתקיים איחור בהגשת ההשגה אך ורק ביחס לחודשיט 11-12/2015

וכי ההשגה הוגשה במועד ביחס לשניט 2012, 2013, 2014 עד לחודש 11/2015,

לסיוס, וביחס לטענת המשיב לפיה לא נפל כל פגס בחיוב העורריס, קובעת הועדה כי ככל והיה המשיב

חפף כבירור ביחט לעניין זה, הרי שהיה עליו להגיש תשובה להשגה כדין,

משלא הגיש המשיב תשובה להשגה, כמתחייב, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו

סוף דבר:

הוחלט לקבל את הערר, בהתאם ובכפוף לאמור בסעיף 46 להחלטה זו.

נוכח התוצאה אליה הגענו החלטנו לחייב את המשיב לשלם לעורריס הוצאות בסך של 5,000 ₪

החלטה וו נתונה לערעור לפנל בית המשפט לעניינים מינהליים שבאוור שיפוטו מצוי מקוס מושבה של

הועדה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים,

יוטף ברהו אשרף אלשיי

חבר הועדת חבר הועדה

ועדת ערר לארנונה שליד המועצה האזורית מטה יהודה כתובת: מרכז אזורי הר טוב ד.: שמשון 99800

טל: 02-9958975 פקט: 02-9958616