פרוטוקול הנהלה מס' 24

ט"ו בשבט, תשפ"ב

17 בינואר 2022

סימוכין 255791

פרוטוקול מס 24/13/20 של ישיבת הנהלה שלא מן המניין - מועצה אזורית

מטה יהודה שהתקיימה ביום רביעי 24.11.21 בבית העם במושב נחם

נוכחים:

ניב ויזל - ראש המועצה

אלירז בני- סגן ומ"מ ראש המועצה

מגנזי שלומי- סגן ראש המועצה

נהרי שאול

שושני יניב חיים

בן אהרון יהודה

כהן חיים

שלומציון לולו

ירמי דוד

ברהום יוסף

קינן שמעון

מלול דוד

דרומלביץ דוד

ששון יצחק צחי

משתתפים:

רחלי משה – מנכ"לית המועצה

עו"ד ורד כהן – יועמ"ש המועצה

יואל ינון – מבקר המועצה

גלית דהן – ראש לשכת ראש המועצה

משה אוחיון – גזבר המועצה

רועי גולדברג- עוזר גזבר

פיני תורן- עוזר ראש המועצה

עדי קמחי- עוזרת מנכ"לית

סדר יום

1. תכניות עבודה, הצגת היעדים והמטרות לשנת 2022.

2. אישור תקציב המועצה לשנת הכספים 2022 בהתאם לפרוט בהצבעה על אישור תקציב

בעד: 14 חבריהנהלה.

נגד: 0.

נמנעים 0.

הנהלה מאשרת את תקציב המועצה לשנת 2022 בסך של 011,482 באש"ח

מצ"ב ריכוז ותקציב.

-מצ"ב תמלול-

פרוטוקול

ניב ויזל: הכננו לכם פה לא מעט דברים. אנחנו סגרנו את המליאה הראשונה, אנחנו ניכנס

למליאה השנייה, מליאה שלא מן המניין, מליאת תקציב, שבה אנחנו רוצים

לאשר, להמליץ למליאה לאשר טיוטת תוכנית עבודה יעדים ומטרות לשנת 22 ,'

ואישור טיוטת תקציב המועצה לשנת כספים 22'. אז אני רוצה ברשות כם,

איפה- עדי, נתחיל עם. רגע, לפני שאת מתחילה, אתה רוצה להגיד מספר דברים,

אדון גזבר?

משה אוחיון: כן. אני אגיד מספר דברים, עד שהם יבואו-

ניב ויזל: אתם רוצים שאני אחכה, פשוט לא נעים לי. חברים אנחנו התחלנו את המליאה

השנייה, אני מבקש, תמשיך, אוחיון. סליחה שהפרעתי לך, רצית להגיד מילה,

תמשיך.

משה אוחיון: טוב, רציתי על דפנה, אבל אנחנו ממשיכים תקציב, אולי אחרי זה. על התקציב

עבדנו בערך שלושה חודשים. אני אספר קצת על התקציב. איך בנינו אותו, ומה

היה התהליך. על התקציב עבדנו בערך שלושה חודשים. התהליך היה שכל מנהל

אגף יסדר לו את סדר העדיפויות, כמובן במסגרת התקציבית שיש לו, ובא וישב

איתנו ונתן לנו את הדגשים ואת הדברים החשובים לו, ואנחנו גיבשנו את כל

הדברים החשובים לכל מנהל אגף, ובמסגרת האילוצים התכנסנו למספרים

ברור אותנו וועדת

תקציב, היו"ר זה אביסף דדון. ישבנו מספר ישיבות. חשבנו על כמה רעיונות,

וועדת תקציב נתנה כמה רעיונות, והתכנסנו לתקציב הזה שאנחנו מציגים

עכשיו אחרי דיונים עם וועדת תקציב. היה לנו- היו לנו כמה דברים שלקחנו

אותם בחשבון. כמובן תקופת הקורונה - הכנסות מקורונה שירדו בשנים

האחרונות, וההערכה מה יהיה בשנת 2022, מול בניית תקציב, כמובן הייתה לנו

את וועדת הגבולות של צור הדסה, אבל אנחנו בנינו את התקציב, למרות

המלצה של וועדת גבולות של צור הדסה, המלצה לשר להתנתק, עדיין אנחנו

בנינו את התקציב אילו צור הדסה איתנו בשנת 2022 כרגיל, ושתתקבל החלטה

ויגידו לנו את זה - לכשתתקבל ההחלטה - אנחנו כמובן זה יהיה על פני כמה

שנים, אנחנו נהיה בקשר עם משרד הפנים, יעשו את זה בצורה מדורגת, אז

אנחנו נביא את העדכונים, כל פעם נביא אותם למליאות ונעדכן את התקציב

ונתאים אותו בהתאם לצרכים ובהתאם לבקשות ולאילוצים שיהיה לנו ממשרד

הפנים. עכשיו, לגבי תקציב 22'- תקציב 22' הוא 482 מיליון, לעומת תקציב של

471- תוספת של איזה 11 מיליון שקלים לתקציב. התוספת הזאת, כדי להוסיף

11 מיליון, אנחנו היינו צריכים לאתגר את עצמנו

דוד דרומלביץ’: לא, התקציב היה 477 ,אתה אומר ההערכת ביצוע היא 471. עוד חודש וחצי

משה אוחיון: כן, היו חלק מהדברים בתקציב שהיו קשורים לקורונה, ואנחנו לא נבצע אותן,

כמו פעילות בקיץ, אז ההערכה של התקציב היא תהיה בערך 10-11 מיליון יותר

משנה שעברה. עכשיו, בתקופה של קורונה שההכנסות שלנו העיקריות ה ן

ממיסים, זה אתגר לעלות גם בתקציב, כי המקורות הכנסה הם מוגבלים, גם

העסקים סובלים. ובכל זאת, אתגרנו את עצמנו בעלייה של כעשרה מיליון

שקלים בתקציב, כשהמקורות הכנסה העיקריים לגידול הזה זה ארנונה. עכשיו,

בהנחות עבודה שלנו לתקציב היה, כמובן, השירות לתושב, זה עמד בראש סדרי

העדיפויות, לא לפגוע בשירות לתושב, השירות לתושב רק לשפר אותו, וכמובן

גם החינוך. בחינוך, להמשיך לפעול, להמשיך להשקיע בחינוך. אלא הדברים

העיקריים- חברה ונוער, ספורט. אלה הדברים שאנחנו ממשיכים להשקיע,

מוסיפים בהם תקציבים. אנחנו- אפשר לדבר הרבה על התקציב, אבל אני חושב

שהוא תקציב טוב, אחרי האטה שהורגשה בכל המשק, בגלל הקורונה, ואנחנו

הרגשנו את זה גם על עצמנו, אנחנו מביאים עוד פעם צמיחה חדשה. עוד פעם

עליה, גם בגבייה וגם בתקציב וגם בעשייה. עוד דבר שאולי עוד מעט ניב ידבר

על זה- ניב ידבר על זה עוד מעט, על העומס מילוות שהורדנו-

ניב ויזל: אני אראה את זה עוד מעט.

משה אוחיון: עוד מעט הוא יראה את זה. הדבר הזה גם נותן לנו אויר, נותן לנו תזרים

מזומנים טוב למועצה. אני חושב שהתזרים מזומנים של המועצה השתפר מאד

מאד בשנים האחרונות. איך שנכנס ניב לתפקיד, מהחודש הראשון הוא בשום

אופן לא הסכים שיהיה לנו שוטף פלוס 90, או 100 או 120.

ניב ויזל איזה מאה, 120 חודש

משה אוחיון כן. היו לנו הרבה חובות, זה מהלך של שנים כדי לסגור את הפער. היום אנחנו

משלמים בשוטף 45 יום. לפעמים אנחנו מקדימים אפילו פחות משוטף 45 ימים

אם- אין דבר כזה שספק יבוא ויגיד שהוא לא קיבל את הכסף שלו בזמן, אלא

אם כן יש לו איזה בעיה בניירת, או לא הגיש את החשבונות טוב. מי שהגיש את

החשבונות כמו שצריך מקבל את הכסף שלו בזמן. שוטף 45 אני חושב זה בשורה

יפה מאד למועצה, זה נותן הרבה אמון לספקים לעבוד עם המועצה. הבנקים

גם רואים את העומס מילוות שהולך ויורד. אין לנו בכלל בעיה לקבל מילוות.

הבנקים רודפים אחרינו שניקח הלוואות, באחוזים מאד מאד- אנחנו מקבלים

פריים מינוס 0.6. בסדר, אנחנו מגיעים אל- עוד דבר בתקציבי הפיתוח שלא

מופעים פה. תקציבי פיתוח אנחנו ממשיכים להשקיע בפיתוח ישובים. בהתאם

לתוכנית אנחנו לוקחים, כלומר מביאים כסף לפיתוח בישובים, כ- 13 מיליון

שקל בשנה, נעשה את זה גם השנה.

ניב ויזל: טוב, אני רוצה רגע שרחלי תגיד מילה ואחרי זה נתחיל לעבור על ה-

רחלי משה: שלוש נקודות רק קצרות ברשותכם, אז קודם כל, מי שכבר יצא לו לעבור על

הטבלאות אז בטח שמתם לב שתוכנית העבודה היא מקושרת תקציב. זה אומר

שלכל שורת משימה יש כבר סעיף תקציבי צבוע עם הסכומים וכולי. אני אגיד

שמי שרוצה לרדת לפרטים, הם לא לפורום הזה ככה כדי גם לייעל את הזמנים,

אז יש שני מועדים-

ניב ויזל: כפי שהתחייבנו במליאה, בסדר, עושים שולחנות עגולים.

רחלי משה: יש שני מועדים בשבוע הבא, אנחנו גם נפיץ את זה מחר במיילים, זה כנראה ה-

29 לחודש וה-1 בדצמבר, נוציא לכם גם בצורה כתובה, שאפשר להגיע לימים

פתוחים לשאול שאלות, פלוס שולחנות עגולים שזה לבקשת חברות המליאה

אז גם נקיים את זה. ורק לציין שכהפקת לקחים גם לבקשה שלכם בעצם, אז

שמנו השנה שבועיים הפרש בין ההנהלה לבין מליאת התקציב כדי באמת

לאפשר-

ניב ויזל: זה עוד לא קרה. זה פעם ראשונה.

רחלי משה: כדי באמת לאפשר את כל הזמן הזה לשאלות ולשינוים ככל שנידרש. זהו.

ניב ויזל: טוב, אני רוצה-

בני אלירז אפשר להגיד משהו גם כן לפני, אני לא רוצה לרדת לפרטים, אבל רק על

העיקרון ותהליך- אני ממש, גם כן בקצרה, אז אני ראשית, קודם כל באמת

רוצה לברך על התהליך שנעשה פה בנושא התקציב. ואני רוצה להודות לך ניב

קודם כל, באמת תודה על העדכונים, על השקיפות, באמת על הירידה לפרטים,

לא מובן מאליו. התהליך הזה כבר מתבצע כ - 3.5-4 חודשים. זה לא משהו

שמתחיל היום. התוצאה שמביאים היום זה תהליך שנעשה עם מנהלי מחלקות

וראשי אגפים, אני רוצה להגיד לכם נעשתה פה עבודת עומק מאד מאד יסודית,

אני חושב מעבר הרבה למה שהתחייבת ניב. נעשה פה באמת תהליך מבורך

מאד, עם שקיפות מאד גבוהה, עם הבאה לידי ביטוי ובאמת ירידה לפרטים

מאד מאד קטנים וחשובים. ובאמת שוב אני רוצה להודות גם לאביסף, ולכל

וועדת תקציב, אוחיון לך לכל הצוות, באמת, לטלי לכולם, לרועי העוזר

שקיבלת ובאמת כיד ימינך, ובאמת לכולם רחלי לך, לתהליכים הא לה שאת

מובילה תקציב, זה גם כן משהו שנמצא ככה בשליטך. ולהגיד באמת, תודה ניב.

ניב ויזל: תודה לך. טוב, חברים תקשיבו, אני רוצה להגיד כמה מילים. קודם כל רועי הוא

צוער, העוזר של- אני חושב שזה יהיה המליאה הראשונה שאנחנו- ובטח מליאת

תקציב ראשונה, אז אני חושב שעבדת- אתה שלושה שבועות אצלנו-

רועי: חודשיים.

ניב ויזל: חודשיים? אני כבר לא סופר. אז אני חושב שעברת- נפלת ישר לתוך הדבר הזה,

ואתה שותף- באמת תקציב ראשון שלך, ונכנסת, ובטח עדי שמרכזת לנו את כל

החומרים, את כל הדברים האלה, אז באמת שאפו גדול, ויישר כוח לשניכם.

והכוח של צוערים לרשות המדינה, שהגיעו למטה יהודה, מרגישים את זה, גם

אסף שעובד יחד עם מיכל בוועדה, ושלושתם באמת מרגישים את זה וזה ראוי

לציון. אנחנו רצינו לשים- רצינו לשים לכם מספר שקפים מאד מאד שיעניינו

אותכם, ופעם אחת שמעון, תעשו לי טובה, תהיו רציניים לדקה. אני רוצה

להראות לכם מספר שקפים שיראו לכם תהליכים. אנחנו מנהלים את המועצה

הזאת, כולנו. אנחנו צריכים לראות את התהליכים שקורים ב - 4-5 שנים

האחרונות, חברים וגם אני כשאני רואה את זה אני לא תמיד- אבל כשתבינו

את התהליכים, תבינו גם לאן אנחנו מתכוונים ללכת. ויש לנו המ ון סימני

שאלה. מה שאמר אוחיון בנושא צור הדסה, זה סימן שאלה. עכשיו, אני לא

יכול להעביר תקציב גם לדעתי עד אפריל -מאי אם אנחנו נתחיל להגיד

ספקולציה. אנחנו לוקחים, וזה בתיאום עם משרד הפנים, שאנחנו מעבירים

תקציב כאילו הכל כרגיל. אחרי זה יהיה שינויים, אז לכן, אני כבר רוצה לחסוך

את כל השאלות האלה מראש. שתיים, אנחנו לפני וועדת גבולות. אני לא יודע

מה יקרה מחר עם בית שמש, לא בית שמש. ייקחו לא ייקחו. אי אפשר לחיות

בספקולציות. אנחנו בעולם של אי וודאות. אז כשאני רוצה להראות לכם משהו,

אני צריך לקחת אחריות, ולהגיד מצד אחד למה אני מעלה רק במיליון שקל, או

בשניים או בעשר, מ- 2022-21, מצד שני גם לקחת אחריות, אדוני, גם יכולים

לקחת לך מחר לפרק לך 20 מיליון ואנחנו מתפרקים. אז לקצת שאלות אני

מראש אומר לכם, קחו בחשבון שבסוף אנחנו אנשים שצריכים לעמוד מאחורי

המילים שלנו ואני אזוז ליד יניב, יותר נוח לי לראות משם, ואני מבקש

שתתחיל, יניב.

שמעון קינן: כל מה שאתה אומר לנו עכשיו, מסביר לנו עכשיו זה בהנחה שעולם כמנהגו

נוהג.

ניב ויזל: כן, תן לי רגע להסביר. אני קודם כל רוצה, תראו ותתרכזו רגע. יש פה כמה

נתונים מאד יפים. קודם כל גידול האוכלוסייה מ- 2017 עד 2022. אנחנו גדלנו

מ- 55 אלף, רואים, ב- 2107, עד 61.34 אלף, ולדעתי אנחנו כבר ב- 63 אלף, אבל

אנחנו מסתכלים לפי מה שכתוב בלמ"ס ולכן אני מביא לכם פה את הנתונים

האלה. זאת אומרת שאנחנו גדלנו ב- 6 אלפים פחות או יתר תושבים בחמש

שנים. מי חושב שלמועצה אז ורית זה מעט, זה המון. זה לא עיר שהולכים

ובונים, 6 אלפים תושבים זה כאילו שהקמנו כמה מושבים? עשר 12- חבר'ה זה

כמות ענקית. תעברו הלאה. אנחנו פה רצינו להראות לכם שקף מאד מעניין,

וואי קשה לי, אני לא יודע אם אתם רואים מספיק טוב, הוא לא ברור, אבל זה

שקף מאד מאד חשוב. הוצאות פר תושב מול תקציב המועצה. תסתכלו מצד

שמאל, את מצליחה לחדד, תנסי לראות כן יותר טוב. תסתכלו מצד שמאל, אני

עוזר לכם כי לי יש את זה בנייר, מצד שמאל תראו 2018, מ - 2018 תקציב

המועצה היה 412 מיליון ש"ח. אנחנו מציעים ל- 2022, בתקציב 482 מיליון

ש"ח. ז את אומרת, שב - 4 שנים אנחנו מגדילים את תקציב המועצה ב - 70

מיליון שקל. חברים אני אומר לכם שזה מטורף. ב- 20 אחוז. עכשיו, גם אני

כשראיתי את זה, היה לי קשה להאמין. הנתונים אמיתיים, אין פה מה

להתווכח, זה הנתון. מ- 2018-

דוברת אתה יכול להסביר את המקור אבל?

ניב ויזל: הכל תראי. אנחנו מראים לכם שקפים מאד חשובים, אחרי זה תגידו את

דעתכם. חבר'ה עזבו רגע את האחוזים. מה זה משנה, חבר'ה, יאללה. אמרתי

70 מיליון. רגע, אבל תסתכלו על הקו למעלה, כי השאלה שאתם צריכים

לשאול, האם התושב נפגע מזה, או לא נפגע מזה. זו השאלה. אז רואים שהיה

7219 ש"ח, מצד שמאל, ש"ח לתושב בשנה. לא, זה כמה המועצה שמה לכל

תושב.

דובר: אבל מה המרכיבים של זה?

ניב ויזל: תקשיב, עוד מעט תראה, אוחיון אחרי זה יגיד לך, אבל אותו נתון של 7219, של

2019, זה אותו אחד של היום 7807 ש"ח ב- 2022 בתכנון. זאת אומרת שאנחנו

העלנו גם את התקציב לכל תושב.

דובר: זה נומינלית או מהוון? אם זה נומינלי אז זה לא עלייה. זה שמירה על הערך.

שש שנים הייתה עלייה של מדד.

(מדברים ביחד)

ירמי דוד: מה שהגרף הזה אומר בעצם, שלא רק ששמרנו על התושב והשקענו בו, אנחנו

בהתאם להגדלה עלינו, וזה שאפו גדול להנהלת המוצעה, לא יעזור.

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: תקשיבו, לי רגע, עזבו רגע מה יש מאחורה, ואת הכל- ברור לגמרי שיש מאחורי

זה גם שכר ויש הכל, אני מראה את הנתונים, אחרי זה אחד יכול להגיד לי שמע

הנתונים לא טובים, מצויינים, או רעים. אבל עזבו, אני אומר לכם נתונים שהם

מאד מאד חשובים. עכשיו בעינינו זה נתונים מדהימים. אנחנו עכשיו מראים

לכם את זה, עכשיו תעבור לשקף הבא. בשקף הבא אנחנו רוצים- זה לא טוב או

רע- זה פשוט מראים לכם בעוגה הזאת את ההתפלגות- זה ממש במליאה את

תצטרכי שיראו יותר טוב, כי לדעתי- אולי זה הברקו-

(מדברים ביחד)

שלומציון לולו: במליאה את צריכה להגיד רק את המקרא.

ניב ויזל אנחנו נשמע הערות שלכם, ולקראת המליאה נשנה. תראו, אנחנו רוצים

להראות לכם שב- 46 אחוז זה הכנסות ממשרדי ממשלה. אתם רואים את זה

הכנסות ממשרדי ממשלה, אחרי זה יש 14 אחוז הכנסות עצמאיות, יש 2 אחוז

שזה כל מיני דברים שונים, למשל פתאום הייתה שריפה, אז קיבלנו כסף, כל

מיני דברים כאלה קטנים. ו - 38 אחוז מתוך העוגה זה ארנונה. זה הכנסות

בסדר? עכשיו תעברו את אותו אחד בדיוק, ותראו את אותה טבלה רק

בהוצאות. תעברי למטה. זה ההוצאות, אותו דבר, ותראו שזה כמעט כמעט

חופף. זה לא במדויק אבל כמעט חופף, תראו הוצאות בחינוך, 45 אחוז, תראו

כמה החינוך לוקח במטה יהודה מתוך התקציב הכולל. 11 אחוז זה רווחה

אתם רואים בצד שמאל, אני הולך איתכם. אחרי זה יש פרעון מילוות, זה-

שלומציון לולו: וואי, זה ממש הרבה 11 אחוז מתוך התקציב, רווחה

ניב ויזל: נכון. אחרי זה 6 אחוז-

שמעון קינן: אבל 45 אחוז בחינוך זה פחות, יחסית למדינה

שלומציון לולו: לא, אני שואלת את זה- אפשר להפריע לך רגע ניב?

ניב ויזל: כן, אני רק רוצה לגמור את העוגה, בסדר? עוד מעט. יש 6 אחוז פירעון מילוות

0.2 זה מה שאמרנו לבלתי צפוי, ייחודי שריפה חירום דברים כאלה שקורה, ו-

38 אחוז זה השירותים המקומיים. עכשיו, אם אתם רוצים לשאול לפני שאני

ממשיך, או אתם רוצים שאני אראה את הכל?

שלומציון לולו: לא, אנחנו נשאל, כי זה קשה להחזיק את כל הנתונים האלה. אחד, אם אנחנו

יודעים מה הבנצ'מארק על רווחה ברשויות אחרות, כנ"ל חינוך, ההערה של

שמעון נכונה. שתיים, אני חייבת לומר רגע כתושבת, למרות שאצלנו אולי המצב

קצת אחר, אולי דווקא יותר טוב, אבל לא ניכר שיש 45 אחוז חינוך, אלא אם

כן נכנס פה הרבה מאד דברים שהם תקורות. זאת אומרת, אנחנו מחזיקים

1000 סייעות, אנחנו- כל זה זה חלק מחינוך.

ניב ויזל: מה הכוונה לא ניכר?

שלומציון לולו: אנחנו לא- התדמית שלנו בעיני עצמנו, וגם בעיני אחרים-

ניב ויזל: זה נתונים, זה לא מחשבות.

שלומציון לולו: אני רוצה- אני לא סתם מקשה על זה, בסדר, אני חושבת שחינוך זה לחם חוקנו,

אני חושבת שהאחריות שלנו זה קודם כל חינוך. אני חושבת שזה מה שימשוך

לפה אנשים איכותיים, אני חושבת שזה מה שיצמיח אותנו הלאה, אין על זה

עוררין, לא צריך לדבר על זה הרבה. אני אומרת ש- אני אגיד את זה תדמיתית,

כן, אבל אנחנו לא ידועים כמועצה עם חינוך מאד גבוה. כולנו יודעים בארץ-

ניב ויזל: אבל אנחנו ידועים כמועצה עם חינוך מאד גבוה. לכן, כשאת אומרת תדמית אל

תגידי לידי, כי אני חושב הפוך. עם חינוך מאד גבוה, כי אני יו"ר מועצת החינוך.

שלומציון לולו: אני סייגתי ואמרתי שילדי נהנים מחינוך גבוה.

ניב ויזל: לא, אבל אני אומר תדמית, מה שאת אמרת הוא מסוכן, כי את אומרת- תדמית

מצוינת, אם כל שנה אני מקבל פרסים ואני מראה את זה מול אחרים, אז אני

יודע לעשות את החישובים. עכשיו, יש אצלנו מועצה שיש בפנים את המגזר

הערבי, יש לנו חרדים, יש לנו זה- אני מסתכל על כל הנתונים, ואני אומר לך

שהנתונים שלנו מאד גבוהים. עכשיו, את יכולה להגיד שזה לא מספיק, וזה

בסדר. זה בסדר, כי גם אני חושב שזה לא מספיק. אבל צריך נורא להיזהר

במילים של תדמיות-

שלומציון לולו: אני מסכימה, בגלל זה אמרתי את זה בזהירות, אבל אני שואלת עוד פעם, 45

אחוז האלה, בסדר, זה לא השקעות פיתוח גם כן, רק- זה לא רק-

ניב ויזל: רק שוטף. לא קשור לפיתוח.

בני אלירז: בינוי לא נכלל.

צחי ששון: אז אני רוצה להגיד, ולא תדמיתית, אלא בתור אבא לשלוש בנו ת שגדלות

במסגרות של מטה יהודה, שאני לא רואה את ה- 45 אחוז האלה. לא בבית ספר

עין כרם, לא ב-, ממש לא. ואני לא אומר את זה, לא תדמיתית, לא זה- אני זועק

זעקה של הורים, ואמרתי באתי היום עם משקפיים - כי אני חושב שהחינוך

באמת במצוקה, יכול להיות שמושקעים בו תקציבים, יכול להיות שיש בו- אבל

משהו הולך לאיבוד. עצרנו את הנושא של ההסעות. יש המון שעוברים- במושב,

חברות של הבת שלי, בשורש, מתוך ארבע בנות- כולן עברו לבתי ספר בירושלים.

(מדברים ביחד)

צחי ששון: ניב, זה המקום. אני משקיע שנים במליאה וזה.

ניב ויזל: הבנתי, אבל תן לי- תן להראות את השקפים, אחרי זה תדבר-

צחי ששון: לא אבל אני אגיד לך, כי השקף הזה חשף- אמרת, בוא נגמור את העוגה, זה

האמת אני רואה את ה- 45 אחוז האלה-

ניב ויזל לא הגעתי לחינוך עוד, אני אראה לך על חינוך, אני אתן לך לדבר-

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: אבל אם אני מראה ל ך חינוך, אז אחרי זה תדבר על חינוך, עוד לא הגעתי

לחינוך.

צחי ששון: 45 אחוז מתוך הסכום- מתוך התקציב הולך לחינוך.

ירמי דוד: ניב, שניה, בשביל שאני אבין, אם זה עכשיו היה 55 אחוז-

צחי ששון: עוד יותר הייתי בהלם.

(מדברים ביחד)

צחי ששון: בהלם, אני אומר לך החינוך על הפנים.

ירמי דוד: אבל אם אנחנו לא רואים מה יש אחרי זה, איך נדע?

צחי ששון: תראה את העוגה הזאת, ורואה את הכספים שמושקעים, אני אומר לך כואב

לי. על הפנים החינוך במטה יהודה. בבית ספר עין כרם. ילדה בכיתה ז', אחרי

קורונה, אתה רוצה לבוא לבת שלי שהבת שלי תספר לך מה הולך בבית ספר

הזה? שמוכרים פחיות מתוך לוקרים? שילדים מוכרים קופסאות סיגריות. אם

זה החינוך שלנו, זה ההשקעה שלנו, אני אומר לכם, עצוב מאד. מאד עצוב.

ניב ויזל: הבנתי. אפשר להמשיך? אני חוזר, אנחנו לא בדיון על חינוך, הבטחתי שנעשה

דיון על חינוך, אנחנו נעשה דיון על חינוך. אני מראה לכם עכשיו תקציב 2022.

(מדברים ביחד

ניב ויזל: מה אתה רוצה, השקפים לא נכונים? מה אתה רוצה?

צחי ששון: לא יודע.

ניב ויזל: מה אתה רוצה להגיד?

שלומציון לולו: צחי, תן לי שניה לתווך אותך, כי אני חושבת כמוך, אבל עזוב בקטע

אמוציונאלי.

ניב ויזל: צחי, תקשיב אני יכול לענות לך על כל מילה שבע פעמים. אני מנסה להתרכז

בחינוך, במה שאנחנו מראים לכם בשקפים. חשבנו במשך חודש איזה שקפים

להראות, כי אפשר להראות גם 200 שקפים, ולהעמיד את זה עד סנטימטר של

חינוך ומה מושקע. אפשר להביא את זה לרווחה. אפשר להביא מיליון שקפים.

אנחנו רצינו להראות לכם מספר שקפים, שתיראו על מדיניות. להראות. החינוך

לא מספיק טוב, צריך לשפר אותו. הרווחה לא מפסיק צריך לשפר אותה

השירות-

שלומציון לולו: ניב, אבל תבין שזה המקום היחיד שלנו לדבר.

ניב ויזל: אין בעיה, אבל אני רק רוצה להראות לכם עוד-

(מדברים ביחד)

שלומציון לולו: רגע לפני שאתה עובר שקף, הקדימה ואמרה רחלי יש לנו - ואני מברכת על

המהלך הזה, ואתה בטוח יודע את זה כי אתה היית פה לפני שלוש שנים ושמעת

מה אמרתי. שכל התקציב מקושר תוכניות עבודה. אז זה המקום לעצור ולומר,

יש לך 45 אחוז מתקציב המועצה שהוא תקציב מכובד ויפה, וגם עלה ב- 70

מיליון בשנים האחרונות, שזה בטוח מכובד ויפה, תסביר לנו את הדבר הזה

45, כי אנחנו חיים בתחושה- לי יש ילדים בבתי ספר, לו יש ילדים בבתי ספר-

ניב ויזל: אז אולי תתנו לי- את יודעת, זה כמו לשבת בשיח חירשים. לא סיימתי. לא

סיימתי-

(מדברים ביחד)

שמעון קינן: סליחה, יש פה הצגת תקציב. אין פה דיון- רגע, אין פה דיון על מחלקת החינוך

ועל מה נעשה בתקציבים, והאם זה נכון או לא נכון. אין פה דיון כזה-

(מדברים ביחד)

שמעון קינן: ניב, אני רוצה לסיים. אין פה דיון על המהות של החינוך, איך הוא מתנהל ב-

45 אחוז. יש פה דיון- ה- 45 אחוז מתקציב החינוך דה-פקטו הולכים לחינוך.

אם עושים בזה את המיטב, זה לא הדיון פה. ואם עושים את הכי טוב זה לא

הדיון פה. צריך לקיים דיון עם מנהל מחלקת החינוך, עם מי שמחזיק את תיק

החינוך, לשבת פה ליום שלם- בהשתלמות כזה שעושים באילת, או אני לא יודע

מה- ולדבר על החינוך. יש מה להגיד, גם לי יש מה להגיד. אני

ספר עין כרם, ויש לי בת מורה שם. ויש לי- יש לי הרבה מה להגיד על הבית

ספר. אני לא חושב שזה המקום עכשיו. אנחנו לא נגמור את זה.

צחי ששון: אז אני יכול להגיד לך, אין מקום אחר.

שלומציון לולו: אני גם חושבת.

שמעון קינן: טוב, בסדר. אמרתי את דעתי.

(מדברים ביחד)

דוד מלול במסגרת התקציב רואים נתונים, בתפקידך- מתפקידו של חבר הנהלה לדרוש

דיון על נושא חינוך, על נושא רווחה, ואז מבקשים ממנהל מחלקת חינוך, מנכ"ל

המועצה וכו', וכו', להכין נתונים, על פני שנים, להכין כל אינפורמציה שיבקשו

ממנו, ואז מקבלים דיון. ואז לוקחים ומסתכלים למשל זכאות לבגרויות. אז

רואים את התנועה. בדרך כלל חינוך נמדד בגידול בזכאות לבגרות.

שלומציון לולו: לצערנו.

דוד מלול: אוקי אבל מה לעשות- גם בין היתר, מה לעשות.

(מדברים ביחד)

שלומציון לולו: טוב, רגע, אני מקבלת את כל מה שאמרתם, ואתם צודקים. האם אתה יודע רק

להגיד לנו מה הבנצ'מארק במועצות אחרות? זה מה שרציתי לדעת, יש לנו

השוואה?

דובר: בואו נעשה דיון, על נושא החינוך-

שלומציון לולו: די, חינוך קיבלתי, אתם צודקים, זה לא המקום הנכון. אני מקבלת, אני רק

חוזרת לשאלה הראשונה ששאלתי, שאלתי את זה האמת היא בגלל הרווחה,

בגלל 11 אחוז, אם אנחנו יודעים איך אנחנו ביחס למועצות אחרות

ניב ויזל: חבר'ה, אם אתם רוצים באמת להיות רציניים, תהיו רגע בשקט בבקשה-

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: צחי, תקשיב מה שאומרים לך. אתה יכול להגיד עשר פעמים. אם נראה לך שעל

סמך 45 אחוז, שאפילו לא הואלת לשמוע מה זה כולל, כי אתה רוצה להקים

דיון על חינוך, אני חושב גם שזה לא רציני, גם שזה לא הוגן, גם שזה לא- אם

אתה מבקש לעשות דיון חינוך רציני כי הבנות שלך, והכל- מאד חשוב, חינוך

ואני מסכים איתך, זה בטח לא השולחן- השולחן הזה- להגיד אני רוצה לדבר

על זה. זה בסדר. אבל אם אתה חושב שעל סמך זה שאפילו לא אמרתי לך מה

נכנס בתוך 45 אחוז, אז סלח לי, זה גם לא רציני, גם לא נכון, וגם לא שמעת את

הכל כי יש פה עוד הרבה להגיד, כי זה לא רק ה- 45 האלה, כי יש עוד דברים

שאתה תשמח לדעת, או לא תשמח, תלוי מה אתה רוצה. אז אני אומר לך, אתה

רוצה לבקש מאיתנו דיון על חינוך - מקובל. אתה רוצה לעשות את זה יותר

רציני - מקובל. אבל אל תבוא ולהגיד- אז הרמת את הדגל, שמענו.

צחי ששון: אני מרים דגל-

דובר הרמת. כתוב שהרמת.

צחי ששון: על משהו שאני חושב-

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: אני רוצה להגיד לך שפעם הבאה שאתה אומר מחרטט על מי שעבד פה שלושה

חודשים- אתה חרטטן, ושזה יהיה מוקלט, ושמוע. צחי, אתה חרטטן.

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: אל תגיד לי חרטטן. שלא תעיז. אתה יודע ששר היום במדינת ישראל קרא לי

חרטטן השבוע, אמרתי לו אתה לא מעניין אותי, סגרתי לו את הדלת.

צחי ששון: ניב אל תהפוך את זה למשהו אישי שאמרתי עליך או אמרת עלי. את המשחק

הזה כולנו-

(מדברים ביחד)

צחי ששון: אני לא אמרתי חרטטן. אמרתי לחרטט. יש הקלטה.

(מדברים ביחד)

צחי ששון: אל תהפוך את זה למשהו אישי, שבן אדם- חבר הנהלה- בא ומעלה דגל ואומר

עוד פעם, אני מרים דגל-

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: תסלח לי שאני אומר לך, כי אני מכיר אותך, אתה לא רציני. כי אני אומר לך

בוא נעשה דיון רציני, אתה אומר אני לא רוצה לעשות דיון רציני.

(מדברים ביחד)

צחי ששון: אני אומר עוד פעם, אני סך הכל ביקשתי להרים דגל. אני באמת הופתעתי

לראות שזה 45 אחוז. מבקש שירשם. זה הכל. לא ביקשתי לנהל את הדיון הזה

עכשיו.

ניב ויזל: נרשם. נרשם. גם אני מבטיח לך דיון. עכשיו אני רוצה-

צחי ששון: אמרתי לחרטט-

ניב ויזל: קיבלתי את התנצלותך, עכש יו אני ממשיך - 45 אחוז, תקשיבו לי רגע. צחי

ירמי.

שמעון קינן: ירמי לך למקום שלך.

ניב ויזל אני אגיד לך דבר אחד, אנחנו השקענו בזה זמן. אני מרגיש- אני מוכן להגיד

שאני טועה, אני מוכן ללמוד, אני מוכן להגיד שלא בסדר, אבל את הזמן

השקענו.

דוד דרומלביץ’: אני רוצה הצעה לסדר. לכולנו. בוא נחליט שברבע שעה הקרובה כל אחד

מתאפק עם הערות ביניים, ומאפשרים לך או למי שתתן את הזמן, להציג את

מה שהכנתם לנו.

ניב ויזל: אני מוכן לקבל, אבל כשהיא שואלת שאלה, אני עונה לה-

דוד דרומלביץ’: אל תענה על שאלות. כרגע אני מבקש לסדר את הסכמת החברים לאפשר לראש

המועצה רבע שעה להציג את עבודת הנהלת המוצעה בפנינו, אחרי זה נשאל.

ניב ויזל: חבר'ה כשכתוב 45 אחוז חינוך- אתם פשוט עצרתם אותי באמצע-

(מדברים ביחד)

דוד דרומלביץ’: שאול, לא מכובד די, נו. סיכמנו משהו לפני דקה. שמישהו יפעיל שעון ויגיד לניב

מתי עברה רבע שעה.

ניב ויזל: חבר'ה, אנחנו כתבנו - ההכנסות וההוצאות בעוגה הזאת, צחי, היא לא מה

שאתה חושב 45 אחוז חינוך, או- למשל, לא כתוב פה תרבות, למשל לא כתוב

פה ספורט. אנחנו כתבנו כמו שהמדינה מגישה את זה. למשל חוגים וחוגי

הורים, אנחנו הכנסנו רק את הוצאות המועצה בתוכו. זאת אומרת שאם הורה

למשל שילם סכום, ואנחנו צריכים לתת תוספת, זה הנטו שיש. עכשיו, זה קצת

לא יהיה נכון יהיה להגיד שכל ה- 45 אחוז זה מה שאתה חושב חינוך. כי יכול

להיות שיש פה גם משחק, או כדורסל, או תרבות והכל. אבל אנחנו לא פילחנו

את זה ליותר מהדבר הזה. אז רק- בשביל להסביר- גם בהכנסות וגם בהוצאות.

לנו היה חושב להראות שזה פחות או יותר הלימה בין הכדור הקודם לכדור

הזה. אתה מבין? כי אם תחזור לעוגה האחרת אז תראה שהכנסות והוצאות הן

די דומות, בסה"כ די דומות. זה כל הכוונה הייתה בשקף הזה, לא להפוך את זה

לוויכוח אם החינוך יותר טוב או פחות טוב. להתקדם.

שלומי מגנזי: כלומר, 45 אחוז זה לא חינוך

ניב ויזל: זה לא רק חינוך.

שלומי מגנזי: ועדיין מה שאתה אומר אתה צודק, וצריך לנהל דיון ספציפי על החינוך.

ניב ויזל הלאה, תמשיכו ברשותכם. יש לנו פה, אני חושב, שקף אולי הכי מדהים שתראו.

השקף הזה מראה הכנסות מארנונה ומגורים שוטף ולמסחר ושירותים. אתם

יכולים לראות מ - 2018 עד 2022 את העלייה במגורים ואת העלייה במסחר

ושירותים. כאשר אתם רואים שב - 2020 הייתה ירידה וזה התוצאה של

הקורונה, אז רואים את זה בצורה- אם תעשו קו תראו את זה בעצם בעלייה

מאד מאד גדולה, ועוד מעט תראו את הסיכום ואת כל הדברים, ותראו שזה

אחד מהדברים הכי מדהימים שנעשו פה-

שמעון קינן: אם שמים את זה מול השקף הדמוגרפי, ההצגה-

ניב ויזל: נכון, עוד מעט תראה. אז בואו נמשיך. פה אתם יכולים לראות את ההכנסה,

מה שראינו בקודם, זה ראינו את ההכנסות והוצאות של מסחרי ומגורים, ופה

אתם יכולים לראות פר תושב, יכול להיות שמישהו יגיד, אוקי, אבל נפגע

ההכנסה. אני לא מדבר על הוצאה. הכנסה פר תושב, אז אתם רואים שההכנסה

בעצם לא נפגעה, היא פחות או יותר אותו דבר פר הכנסה. זה פר תשלום לנו-

זה לא כשירות, זה לא הוצאה, זה הכנסה. זאת אומרת, כמה גבינו פר תושב.

לא סך הכל פר תושב. תמשיך הלאה. זה אחד הדברים המעניינים- זה להראות

לכם את הפגיעה של המועצה. איך המועצה נפגעת מ - דרומו, ומי ששאל

מקודם- למה מעלים כמות כזאת, אתם רואים שמענק האיזון ממשרד הפנים,

הולך ויורד. תסתכלו טוב, תראו שירדנו מ- 36.5 מיליון שקל, מענק איזון, ב-

2018. ב- 2022 נהיה 25.6. זאת אומרת כמה ירדנו? ב- 10 מיליון שקל פחות או

יותר, ירדנו במענקי האיזון. חברים זה המון כסף.

שמעון קינן: לא היינו צריכים לקחת הלוואה בבנקים.

שלומי מגנזי: לא, אבל במשמעות שעלית באיכות החיים. זה המשמעות.

ניב ויזל: חכה, עוד מעט תראה גם- אבל תראה- נפגענו ב- 10 מיליון שקל בהכנסות שלנו

בגלל שהסוציו עלה. בגלל שבאו תושבים חדשים, באו חברות, הסוציו עלה.

מענק האיזון ירד. עד פה זה בסדר? הלאה. עכשיו תסתכלו, צחי, זה לך יעניין.

השתתפות המועצה בהסעות, אנחנו הוצאנו את ה- עוד 10 מיליון. גם במענקי

איזון הפסדנו 10 מיליון, אבל פה עשינו את כל ה- 10 מיליון בחזרה. מה זאת

אומרת? 2018, אני מזכיר לכם שההחלטה הייתה 2018, ובעצם זה מ- 2019, אם

אתם זוכרים הבחירות היו 2018, אז פחות או יותר שנת לימודים, אנחנו בעצם

חסכנו בהסעות 10 מיליון שקלים. אם המועצה הייתה ממשיכה, עוד מעט

תראו, את האבסורד-

שמעון קינן: מה זה, היא חייבת להמשיך.

ניב ויזל: לא, אם המועצה הייתה ממשיכה בקודם, אז היינו לא רק ב - 10 מיליון

המועצה גדלה, זה היה 15 כבר מיליון, או 20 מיליון. אתם מב ינים את

המשמעות. אז 10 מיליון חיסכון שהמועצה עשתה בשנים האלה

שלומציון לולו: מתי קיבלנו את ההחלטה ב- 19' או ב- 18?'

ניב ויזל התחלנו ב- 18', אבל זה הושפע, כי הבחירות היו בנובמבר. המליאה הייתה-

לדעתי זה היה מ - 19'. בואו נמשיך. תסתכלו פה, השתתפות המועצה, צחי ,

בהוצאות חינוך. אנחנו אמרנו שאנחנו מחזירים את החינוך הביתה, ואנחנו

מפסיקים את ההסעות. תראו, אגב, ב- 2018 המועצה השתתפה ב- 40 מיליון

שקל. זה לא הוצאות החינוך. הוצאות החינוך הם עוד 70-80 מיליון שקל. זה

השתתפות המועצה בחינוך. בסדר? השתתפות המועצה.

שמעון קינן: זה לא כולל השתתפות המדינה.

ניב ויזל: בדיוק, זה רק הנטו, הנטו של הוצאות חינוך. זה כאילו, צחי, צריך עוד יותר

לעצבן אותך כביכול. אז 2018 הוצאנו, ההוצאות שלנו 40 מיליון, ועכשיו אנחנו

מוציאים ב - 2022 ,50 מיליון. זאת אומרת, אנחנו משקיעים בחינוך עוד 10

מיליוןשקלים. מה שחסכנו בהסעות שמים בזה, והשאלה הטובה - מה זה בתוך

חינוך - זה כתוב בתוכו ואפשר לראות. אבל אני אומר, זה גרף. הגרף הזה הוא

אחד וזה מדויק. הוצאנו ממש המדברים האלה. עכשיו תמשיך, פה אנחנו

רואים- אחד הדברים הכי חשובים, שאמרתי לכם גם מקודם שתראה פה, את

העומס מילוות. תסתכלו מצד שמאל, תראו שהעומס מילוות ב- 2016 הייתה

38.5, זאת אומרת, ההלוואות מתוך תקציב המועצה היו כמעט 40 אחוז

מהתקציב. אתם רואים את זה? 38.5. היום אנחנו מחזירים כל שנה, תסתכלו

148 מיליון שקל חוב, היום אנחנו ב - 126 מיליון שקל חוב. מצד ימין, א תם

רואים. וזה יוצר מצב באחוזים שנרד ל - 26.3 אחוז. עכשיו זה אומר שקצב

ההורדה של המילוות הוא קצב ברור, מדויק, נכון, טוב. אנחנו מקבלים על זה

גם שבחים ממשרד הפנים שאנחנו באמת מורידים את זה בצורה טובה. אבל

מה, אנחנו לא רוצים לרדת עוד במילוות, אחנו רוצים להישאר במילוות במצב

טוב. למה? כי ככל שניקח יותר הלוואות נוכל להשקיע יותר בהשקעות וכן

הלאה. ולכן אנחנו רוצים לחזור לאזור - אם אנחנו רואים שב - 2022, בקצב

הרגיל, אם לא היינו מקבלים שום החלטה אנחנו נגיע ל - 26.3 אחוז. אתם

רואים את זה? אני לא רוצה להגיע ל- 26 אחוז. לכןאני רוצה- אני רוצה, כאילו

עכשיו-

שמעון קינן: 2019.

ניב ויזל בדיוק. להיות סביב כמעט להגיע ל- 30 אחוז בחזרה. כי אנחנו מבחינת הסוציו

ומבחינת ההסתכלות במשרד הפנים, לא רוצים להיות מועצה חזקה מדי, וגם

לא רוצים להיות - אנחנו משחקים בזה מבחינת כמות המילוות. לכן א נחנו

רוצים להוסיף עוד מילוות ב- 2022, ולקחת לכל מיני דברים שאנחנו יכולים

לקחת לפיתוח. לכן אמר מקודם משה אוחיון שאנחנו עומדים ב- 13 מיליון

אתם זוכרים שאמרנו 650 אלף שקל, לכל ישוב, אחרי הבחירות ב- 2018 .650 ,

תעשו מהר כפול כמות הישובים, תורידו את הישובים הערביים ותורידו את צור

הדסה, זה יוצא שם איזה 60-70 משהו מיליון שקל. אנחנו- ולחלק את זה לחמש

זה סביב 13 מיליון שקל כל שנה. תוסיפו לזה את כל החובות שהשאירו לנו

מהשנים לפני זה, בתקופה שלפני שאני הגעתי היה 1-1.5 מיליון, בשתי

התקופות, אבל ה- 1.5 מיליון האלה יצאונשארו חובות לישובים, ואז ישובים

באו עם עודפים של 600-700. זאת אומרת שיש פה עשרות מיליונים של שקלים

שאנחנו צריכים להשקיע בישובים. לכן אנחנו רוצים להתחיל מהלך של

להמשיך 13 מיליון, כל שנה כפי שהתחייבנו, עם עוד 5, אתם זוכרים, לישובים

אבל, אני רוצה להוסיף עוד השקעות לישובים. לכן, אם אני אכניס נגיד טאטוא,

סתם שדיברנו קודם ב- 650, אם לא היה לי מפעל הפיס הייתי מכניס את זה

מפה. אני מנסה להסביר לכם למה זה חשוב. הלדים למשל, שעכשיו אני רוצה

את ה- 3 מיליון, כי אני רוצה לקחת עוד הלוואות. אנחנו נבקש במליאות במשך

2022, עוד פעם להגיע ל- 13. שישה מיליון שקלים אנחנו סוחבים מלפני שתי

מליאות, שאישרנו 6 מיליון למושבים, ואנחנו עוד מליאה - עוד שתיים, עוד

שלוש- אני לא רוצה בבת אחת, נביא עוד 6 מיליון, ועוד, עד שנגיע ל- 13 כל שנה

בשביל שזה לא ירד ל- 26. אז מצד אחד זה הצלחה מדהימה, כי אנחנו יורדים

במילוות, מצד שני אני לא רוצה לרדת מדי. לא רוצה לרדת מדי. כי זה משפיע

גם על מענקי איזון-

שלומציון לולו: כמה זה יעלה לך את ה- 6 אחוז עומס מילוות והוצאות מימון של השנתי? היה

לך 6 אחוז מקודם, באחת העוגות שיניב הציג. שזה העומס מילוות, זה מה

שאתה מחזיר בשנה נכון? זה 6 אחוז מסך התקציב, אז אם אתה מעלה את זה

ל- 30 אחוז, למה הופך להיות

ניב ויזל: בוא נעשה מה שדרומלביץ' אמר? יש עוד שקף אחד. נגמור ואז נשאל שאלות,

נפתח, ברשותך.

שלומציון לולו: ענה כבר. אוקי.

ניב ויזל: את ההוא הורדת? היה עוד שקף שמראה- הורדת אותו? טוב, חברים, מה שאני

רוצה להגיד בסיכומו של דבר, מבחינת השקפים, שאתם צריכים לראות פה

שיש פה איזושהי דרך בנוסף לזה שאנחנו בהחזרי תשלומים, כשאני באתי

למועצה- ואני לעולם לא אדבר על מה היה לפני, אני לא נוהג לעשות את זה,

בשום תחום- אבל היה מצב שהמוסר תשלומים היה שוטף פלוס 120 ,200, שנה

וחצי, שנה- היום אנחנו, גם במוסר תשלומים, אנחנו גם לא בחוב לקבלנים.

זאת אומרת, אנחנו משלמים בזמן, למעט אם לא הגיעה חשבונית אז לא נשלם

אותה כי- אבל בגדול, בוא נגיד בתשעים אחוז, הגענו כבר ל-45 ,60. אני לא יודע

45 יום, חודשייםוזה בהחלט אני חושב שזה הצלחה גדולה, אוחיון והזברות.

אני רוצה להגיד שהמועצה האזורית מטה יהודה הביאה עוד- בהכנסות ארנונה-

70 מיליון שקל, וזה מטורף. אני לא ראיתי את השקף הזה. אני לא יודע אם

עברת עליו או לא ראו אותו, אבל יש לנו שקף שמראה- הנה, 70 מיליון- לא זה

לא זה. השקף של הארנונה, אנחנו בעצם הוספנו מ- 2018 עד היום, הכנסות של

עוד 70 מיליון שקל. זה גידול של 5 אחוז. עכשיו, למה אני אומר שזה 5.5, למה-

ירדו לנו 10 מיליון שקלים במענקי איזון, ועלה - האוכלוסייה גדלה בהרבה -

ואנחנו רואים כמה הכנסנו-

שלומציון לולו: אז זה בגלל הגידול באוכלוסייה, זה מה שאתה אומר?

ניב ויזל: גם וגם וגם. גם בגלל הגידול באוכלוסייה, וגם בגלל שהבאנו הרבה יותר

הכנסות מארנונה, ממה שהיה ב- 2018. זה לא רק גביה, זה גם פיתוח, גם עוד

עסקים, גם עוד מרלו"גים. גם עוד-

שמעון קינן מה זה פיתוח? המס שבח שאתה מקבל?

ירמי דוד: היטל השבחה.

ניב ויזל: ארנונה, אני מדבר רק על ארנונה. כל מה שאתם רואים זה ארנונה.

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: טוב, נראה לי שאמרתי את הכל. אה, עוד דבר אחד, בחינוך. תחזירי לי רגע את

ה- 10 מיליון בחינוך. זהו. יש פה- יש לנו פה סיכום שאני ביקשתי אצלי, זה

הוצאה פר תלמיד, כי בחינוך, השאלה שצריכה- רואים את זה, אבל בסוף כמה

מוציאים פר תלמיד. אז גם בפר תלמיד ב- 2020 ו- 19', זה 4100 לתלמיד, והיום

ב- 22', אנחנו נהיה ב - 4800 לתלמיד. זאת אומרת, אנחנו משלמים לא מה

שהמדינה נותנת, אלא 1,3 פלוס. על כל תלמיד. בסדר עכשיו, צריך לעשות-

אנחנו כמועצה, מבחינה כספית, לא אומר טוב ולא אומר רע, לא אומר שאנחנו

בסדר, אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה. אבל אנחנו כמועצה משקיעה בחינוך,

הרבה יותר משאי פעם השקענו בחינוך. עכשיו צריך להגיד האם אנחנו לא

משקיעים טוב, אז בוא נראה איפה כן, ואם אנחנו עושים במקומות לא נכונים

אז למה לא. יש לנו בעיות- עין כרם למשל אפרופו, זה לא- אני לא יכול להשקיע

שם בכלום כי הוא לא בית ספר של המועצה. יש שם בעיה קשה, אסור לי

להשקיע שם שקל.

(מדברים ביחד)

שלומציון לולו: לא הבנתי, של מי הבית ספר?

ניב ויזל: לא של המועצה.

שמעון קינן: האגף לחינוך-

(מדברים ביחד)

צחי ששון: כשדיברת, סתם לדוגמה, פר תלמיד, הרי אתם מכניסים פנימה את הנושא של

הגיל הרך ואת הנושא של גני הילדים, ואני אומר עוד פעם-

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: לקחנו נתון של רק התלמידים.

צחי ששון: הפילוח, אם אפשר, שיעשו שאני חושב שהוא מאד חשוב כדי לנהל פעם דיון

אמיתי, הפילוח בין רמות הגילאים. כי שוב פעם, כמו שנאמר פה, סתם לדוגמה

מודדים ילדים של תיכון בבגרות. בגרות זה לא- לא הדבר הכי חשוב.

ניב ויזל אני מסכים איתך.

צחי ששון: מה שחשוב זה עוד פעם, אין בתי ספר מקצועיים, כמו שאמרנו עין כרם אחת

הבעיות זה - השקענו הרבה כספים, צור הדסה, השקענו במקומות שהיה

בסיסים להשקיע, בתל שחר שהיה. כאילו, סתם לדוגמה, באזור ההר, יש רק

את עין כרם. עוד פעם, אני גדלתי בעין כרם, אמרתי לכם באחת הישיבות,

שהתחלנו בהסעות, אני פליט עין כרם.

ניב ויזל: תן לי רגע. אתה- אני אומר עוד פעם, אני מספיק הוגן כדי להגיד לך. השקענו

באלון מיליונים.

צחי ששון: אלון הוא יסודי.

ניב ויזל: רגע. רגע, אני מדבר על חינוך. אני לא נכנס עכשיו ל- אני ממש לא נכנס לשיחה

בישיבה על החינוך. אני מדבר על כסף. כל מה שהראיתי בהשקעה הזאת, היא

לא כוללת תב"רים, שאנחנו במליאה משקיעים כל הזמן בתב"רים. השקענו

בבית ספר הזה, בית ספר- או הקמנו את מעיינות. הגדלנו את דרור שזה תיכון.

השקענו באורה, אנחנו משקיעים בזה- משקיעים כל הזמן. דרור, בית ספר חדש

לגמרי, הקמנו בצור הדסה לילדי מטה יהודה. הקמנו ערימות של דברים,

הוצאנו המון כסף. פה זה לא נכנס. רק מתב"רים. תראו, אז אני אומר ככה,

קודם כל נושא החינוך שווה לעשות עליו דיון יותר עמוק ולבדוק. שווה, ואנחנו

כבר- לפני שהרמת את הדגל-

צחי ששון: לא שווה, צריך.

ניב ויזל: אני כבר אמרתי שנעשה דיון לחוד על החינוך, וזה בסדר. דבר שני, אני רוצה

להגיד לכם, אני לא מכיר הרבה מועצות שהצליחו כלכלית לגדול במהירות

כזאת, כל כך מהר, כאשר המדינה פוגעת בה מהצד השני בכזאת מהירות. גם

בגלל מענקי איזון, וגם בגלל הגדילה, וגם בגלל כל הדברים האלה. ואני רוצה

להגיד לכם שאני- אנחנו עובדים בשקפים האלה בחודשים האחרונים, אנחנו

מאד גאים במטה יהודה, במה שאנחנו מצליחים לעשות. ואני חושב שהתקציב

הזה כולו הוא תקציב של תעודת כבוד מאד מאד גדולה. אני לא יודע- ובכלל

תראו את המגמה שהולכת פה בחמש שנים אחרונות, זה להצליח לעמוד בדבר

הזה, אני לא רוצה - דיברנו אוחיון ואני השבוע, אם לא היינו מקבלים את

ההחלטה האמיצה של ההסעות, ומצד שני המועצה הייתה גדלה באותו קצב,

אנחנו היינו לדעתי בשלב של- אני לא רוצה להגיד איפה היינו נמצאים. אנחנו-

יש לא מעט בעיות, ולא הכל תקין, ולא הכל טוב, ואנחנו מקבלים המון דברים

כל הזמן, אבל אני רוצה להגיד לכם שהחוכמה בחיים היא להסתכל על לאן

הולכת מגמה. אין אף מועצה- שאני יושב עם ראשי המועצות, שלא מטריפים

אותם התושבים, שניצנים לא מקבלים את הכסף להסעות ואחרי זה כן

מקבלים. ושמותר רק מ- 15, ויש לי בישובים רק 12. כולנו מכירים אתהכל, כל

הזמן. בסוף צריך לנהל את המועצה הזאת, ולהסתכל קדימה, ובסוף להחזיק

ולתת שירות לתושבים. אני חושב שאנחנו מביאים פה תקציב שמצד אחד הוא

לא אומר אנחנו לא עושים פה כלום, ומצד שני הוא לא קופץ מעל הפופיק במה

שלא נצליח לעמוד. אנחנו- אוחיון בשבוע האחרון לא ישן, כי אנחנו מפחדים

שמענק איזון של מטה יהודה ירד ב- 10-15 מיליון שקל. הוא מסוגל לרדת לנו

ברגע האחרון. המדינה יכולה לקבל החלטה להוריד לנו במכה 15 מיליון, ואז

אני צריך לבוא לפה ואז להגיד אין לי תקציב. מצד שני, אני רוצה עוד הכנסות,

צחי, מבנייה מלוגיסטיקה מעוד דברים, שישלימו את הפער, כל פעם שישלימו

את הפער של ההורדה במס איזון, ואני חושב שמה שהבאנו פה-

ירמי דוד: אבל אתה מוכן עם תוכנית מגירה לכזה מצב. אם יהיה חלילה.

ניב ויזל: אז אני אומר, אני חושב שהתקציב שהבאנו פה הוא מצד אחד לא סטטי, מצד

שני הוא בהחלט לוקח בחשבון שאנחנו יכולים גם ליפול. אבל בשקט הייתי יכול

לשים פה עוד 10 מיליון, יופי, אז הולכים למשרד הפנים, משרד הפנים לא

מאשר אותו. מזכיר לכם שאנחנו במצב שאת התקציב שנעביר, משרד הפנים

צריך לאשר. והוא בודק, ומביא, ויושב ומסתכל כל שקל לאן הולך ולאן חוזר.

אני פותח את זה-

(מדברים ביחד)

חיים כהן: התחלנו מהצד הזה, אתם לא נותנים לאנשים לדבר.

(מדברים ביחד)

חיים כהן: ניב, לא, אני רוצה. ניב, אנחנו עייפים. השעה 19:30, אני רוצה ללכת לישון. את

השאלות אנחנו נכין ונשאל אותם במליאה.

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: נראה לי הוא מסתלבט עליכם, אתם חבורה של-

ירמי דוד אני באמת רוצה לומר תודה גדולה, מהשקפים שראיתי, וממה שהסברת, ובכל

דבר, רואים מגמה. ברגע שרואים את המגמה, מזה מבינים את הרצינות של

הפעולה. לא משנה אם זה בפוליטיקה, במגמות של בחירות, בכספים שעולים.

רואים פה מגמה של יציבות. מגמה שאנחנו עולים, מצד אחד אנחנו קולטים

המון תושבים חדשים, מצד שני ההשקעה בתלמיד דווקא עולה ונשמרת. אני

חושב שזה שאפו גדול, באמת שאפו גדול. עבודה יפה, למרות שאנחנו התבשרנו

ככה ביום מאד קשה על מותה של דפנה, זכרונה לברכה. קצת איך אומרים גם

הוצאנו זה - אבל באמת, זה שאפו ג דול. באמת לכולכם לכל אלה שעוסקים

ועובדים במהלך השנה. עברנו תקופה קשה של הקורונה, היו ירידות היו עליות,

אבל בסך הכל מצאנו יחד את הדרך איך להוביל את המועצה קדימה. יש -

חייבים לבדוק צחי, חייבים לקבל תשובות של כל הדברים שעולים, תושבות

לכל מה שעולים, אבל לכל דבר יש את הזמן שלו, ונקיים את זה, באמת, קח על

עצמך שנקיים כאלה דיונים, כדי שנבוא גם מבינים לאן הולך כל התקציב של-

ניב ויזל: אה, הזכרת לי, יש משהו-

ירמי דוד: שאפו גדול, יישר כוח.

ניב ויזל: תודה, יש משהו שאני רק אומר, אף אחד לא שאל, אבל אני שכחתי. אף אחד

לא שאל. אנחנו במליאה נראה את התקציב, וכל מנהל אגף באמת יציג את הזה

שלו. אבל באמת הוצאנו השנה, גם רחלי אמרה שפעם ראשונה נעשה את זה

תקציב מול תוכנית עבודה, וזה גם, רחלי באמת כל הכבוד לך ולעדי

חוברת אחת. עכשיו אחרי ההנהלה נשמע את ההערות, נשנה, ונשלח את הזה.

יש שולחנות עגולים, נבוא למליאה. אבל, דבר אחד לא הכנסנו זה את החברה

הכלכלית. אני התחייבתי למליאה, אנחנו נעשה-

שמעון קינן: יש לה תקציב נפרד.

ניב ויזל: בדיוק, אז אנחנו נביא תקציב נפרד. לא נביא למליאה הזאת את רונן, רונן יבוא

לתקציב נפרד.

ירמי דוד: אבל יתקיים בו דיון לפני. בהנהלה.

ניב ויזל: בהנהלה? אפשר. אבל בגדול, יש דירקטוריון. אבל אנחנו נאשר את התקציב.

את התקציב הזה צריך לאשר במליאה, אז ברור שזה יבוא קודם לפה, אבל רונן

יבוא להציג במליאה את התוכנית ואת התקציב, ולא אמרתי את זה.

שמעון קינן שאול אתה רצית.

שאול נהרי: כן, ראשית כל הוא חסך לי המון, אבל בכל זאת אני רוצה לחזק אותו, משה

אוחיון במיוחד, על כל מה שאתה עושה. זה לא מובן מאליו, לא יודע איך אתה

מחזיק מעמד, אבל אני מתפלל בשבילך שתחזיק מעמד עוד הרבה שנים. ולעדי

שתמיד דואגת להכין את המקום של הישיבותרור

ודבר שני, אני שומע שאתה אומר שעין כרם לא שלנו, אז מה הבעיה? למה צריך

לטפל בהם?

ניב ויזל: חבר'ה, סליחה. עין כרם שייך בבעלות, פעם אחת אני אעשה סדר, לא עין הרים,

עין כרם, שייך בבעלות לחינוך ההתיישבותי. הוא לא שייך בבעלות כמו שאר

בתי הספר למטה יהודה. לכן משפטית אסור לי לשים שם שקל, לא לחינוך ולא

לתשתיות.

ורד כהן: משרד החינוך לא מאפשר.

ניב ויזל: משרד החינוך לא מאפשר לי.

שמעון קינן: אז תבנו בית ספר חדש, כמו שאתם בונים עכשיו בעוד-

(מדברים ביחד)

שמעון קינן: זה לא תשובה, לא מאפשרים לנו להשקיע. אז נשאיר את הילדים ככה?

(מדברים ביחד)

שמעון קינן: זה ממש מקומם התשובה הזאת.

ורד כהן: גם אותנו.

ניב ויזל: שמעון אני יכול לסיים משפט? תן לי רגע. זה מקומם אותנו יותר מאותך, ולפני

שאני הגעתי לא הושקע במשך 25 שנה שקל- אחד. אחד.

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: רגע, אז עכשיו אנחנו מצאנו איך להעביר כספים למה שמותר. דרך עמותה, דרך

פה, ומי שבתוך העניינים יודע. אז את הכספים שאנחנו יכולים להעביר,

מעבירים, ויותר. בסדר, מעבירים. אבל עדיין, אני אסור לי מחר לבוא לבנות

כיתה שם, בסדר. אסור לי לבוא-

שמעון קינן: בונים שם. בונים שם 12 כיתות

ניב ויזל: רגע. אנחנו- אבל לא אני. תן לי רגע להגיד לך. אני אומר שאנחנו לא יכולים,

כמו שאני מעביר לבית ספר, לכל בתי הספר היסודיים והאחרים, בעין כרם אני

לא יכול. בעין הרים אני כן יכול, בעין כרם אני לא יכול. אז לכן אנחנו מוצאים

דרכים, בעזרתה של ורד עשינו תהליך מאד ארוך מזה שלוש שנים נראה לי, לפני

שלוש שנים היה- מצאנו איזושהי דרך להעביר כספים לעמותה.

ורד כהן: אישרנו תוכניות חינוך. לכל תלמיד. ואז תקצבנו פר תלמיד בבית הספר-

ניב ויזל: תקצבנו את זה אחרת, אני לא רוצה להיכנס לזה, תקצבנו את זה אחרת וכן

העברנו הרבה כספים. עכשיו אנחנו משקיעים בכל- עם זה עין הרים אז יותר

קל לנו להשקיע שם כספים. אבל אני אומר עוד פעם, תראו, המעבר הזה מבחוץ

לבפנים, אחרי שלא נעשה הרבה מאד שנים, יוצר הוצאות מטורפות. לא רק

מהשריפה. עוד הוצאות. בכלל, אם חזרו מאה תלמידים, אני צריך לקבל מאה

תלמידים. אם חזרו מאתיים, אני צריך לקבל מאתיים. עכשיו, יש לזה

משמעויות. הקמנו בית ספר שלם במעיינות. אני מזכיר לכם. בבר גיורא, מאפס

[

יפיפה גדול תיכון, ז-יב' בשריגים, שיקלוט את דרור. אנחנו מעבירים את דרור,

מצור הדסה לשריגים. וזה בית ספר של המוצעה, בתוך שטח חום של המועצה,

אולי היחידי, כמו אלון פחות או יותר אותו דבר, ואנחנו בונים את דרור,

מעבירים לשריגים. ולכן זה תהליך של שלוש שנים, נמצא עכשיו בוועדה לתכנון.

אני רוצה להגיד לכם ככה, קודם כל עוד מילה אחת. אנחנו יוצאים לאילת-

שמעון קינן: אבל רגע עוד לא גמרנו, חכה נגיע לאילת. אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי

התקציב.

ניב ויזל: סליחה, שכחתי.

שמעון קינן: נגיע לאילת. תראו, קודם כל ארגונית, באמת כל הכבוד לכל הצד הארגוני, אבל

חייב שתיקחו בחשבון שמקיימים שתי מליאות, אחד במסגרת של סדר יום,

ואחד מחוץ לסדר היום, ובמיוחד שהיא מליאת תקציב, לדעת את הזמנים ש-

אתם גם אנשים עובדים, אתם בטח מהבוקר מחוץ לבית. ואתם במשרדים

שלכם. אנחנו אולי עוד יכולים קצת לנוח בבית. לא כולם.

(מדברים ביחד)

שמעון קינן: עכשיו הזמן הזה- מי שרוצה לדון, הדיון על תקציב הוא פעם בשנה בהנהלה,

הוא לא קורה כל יום, צריך לקחת את הזמן ולעשות את זה בזמנים נכונים,

כשאנשים ערים ולא עייפים ורוצים ככה להעביר. וכל מי רוצה להעיר או לשאול

כועסים עליו, כי רוצים לגמור, רוצים ללכת.

ניב ויזל: אף אחד לא כועס עליך.

שמעון קינן: לא, אני רק אומר את זה. אומר את זה לסדר יום, תקחו את זה בחשבון, תרצו

תעשו את זה ארגונית ככה, לא תרצו תעשו את זה בעשר בלילה. אבל זה מה

שאני שמעתי.

ניב ויזל: תגידו שעה, כל שעה אני מוכן.

שמעון קינן: לא, עזוב, זה לשנה הבאה. עזוב, לשנה הבאה.

רחלי משה: קודם כל, אני ארשום לעצמי גם כדי שזה לא יישכח, אבל גם בהקשר הזה אני

כן מציעה להגיע לשולחנות העגולים, בכוונה עשינו גם שולחנות עגולים-

(מדברים ביחד)

שמעון קינן: אוקי, עכשיו לגבי עצם התקציב, באמת אני רוצה גם להצטרף לשאר הברכות,

בלי להרחיב יותר מדי, ליבי ליבי איתכם, שבוע הבא עוד שבועיים, אם תהיה

החלטה כזו או אחרת לגבי צור הדסה שאתם צריכים לשנות את כל התקציב,

את ההכנסות ואת ההוצאות, ובכלל אם תתקבל איזושהי החלטה לגבי בית

שמש ואזורי תעשייה וכולי. האנדרלמוסיה תחגוג, זה לא פשוט. אבל אני סומך

עליכם, אתם תעשו את זה. עכשיו לעניין התקציב. תראה, נכון יש מגמות מאד

מאד חיוביות בתקציב. והפער בוויכוח הוא בין ההשקעה לבין מבחן התוצאה.

ואת זה העלה צחי במלוא העוצמה לגבי החינוך. אז יכול להיות זה לא נכון

להגיד שכל החינוך של מטה יהודה הוא לא טוב. יכול להיות שיש חמישה בתי

ספר מצטיינים במטה יהודה, ויש איזשהו כתם באיזשהו בית ספר, לאו דווקא

בגלל חוסר תקציב, אלא ניהול לא נכון, ניהול לא תקין, או אני לא יודע מה,

ושהוא גורר אחריו את כל הצעקה הזו של אזור ההר, או תהיה צעקה במקום

אחר. ולכן וועדת חינוך, בשביל זה היא כל כך גדולה, היא אמונה לעבוד עם בתי

הספר ולבדוק את הדברים האלה. לצערי, אנחנו לא רואים את זה. אנחנו באים-

אנחנו אמנם חברי הנהלה, אבל אנחנו באים מהתחושות גם מהבית. צחי לא

סתם צועק, רק בגלל הילדות שלו. סביר להניח שהוא קיבל בישוב שלו לא מעט

צעקות, ואותו דבר יניב, ואותו דבר אני. אנשים מתלוננים. אז כל אחד זה

הבעיה שלו השעה, לא הביאו הסעה בזמן, השני החליטו בעין כרם להוריד את

הילדים, שמה אני נכנס ללשכה של זה, צעקות טלפונים מעמינדב, של למה לא

ידעתי, למה מורידים את הילדים והם צריכים לעלות מאה מדרגות בשביל

להגיע לבית ספר כי בוסקילה החליט. כי הבטחון החליט. אז הדברים האלה

אני אומר צריכים להיבדק. צריכים להיבדק, וניב אתה הפעם אמרת, זה מול

תוכנית העבודה. מה המטרות שלנו בלהשיג השנה את התקציב הזה. היה לנו

בזמנו מטרה של חיזוק הוועדים המקומיים. במסגרת של תוכנית- פארסה, זה

הלך, זה לא קיים, זה נשבר, לא נכנס לסיבות זה לא מעניין אותי. אבל צריך

לחשוב מחדש מה עושים שם. כי אנחנו לא רואים את זה. היו תוכניות נוספות

שתוקצבו , אנחנו תקצבנו, תננו כסף, אבל באיזשהו מקום ישב למשל, לדוגמה,

יו"ר וועדת הקיט - תוך שבועיים שלוש תקבלו תוכנית קיט למטה יהודה, איפה

היא עברה שנה וחצי, איפה אותה תוכנית? לא יודע. עכשיו, זה הופך את העניין

ללא רציני. לכן מבחן התוצאה חייב להיבדק.

ניב ויזל: אני לא מבין מה זה תוכנית קיט.

שמעון קינן: תוכנית של מטה יהודה, תוכנית תיירות, קבל עם ועדה, במליאת המועצה.

תפתחו את הפרוטוקולים.

ניב ויזל: שמה?

שמעון קינן: שתוצג למליאה תוכנית תיירות למטה יהודה, איך מה מוּ למה כמה. לא ראינו

אותה, אבל לא חשוב, אני לא בא להלין, אני בא להגיד שבמבחן התוצאה זה

עובר. נכון יש לך מועצה גדולה, נכון המון ישובים, נכון צרות - אני לא מקנא

בך. אנחנו לעזר בשבילך בעניין הזה. אנחנו לא באים להתקיף אותך. אנחנו

באים להציף את הדברים שאולי אתה גם לא רואה אותם, והם אצלנו בישובים

זה מפריע. אז תקחו את זה בחשבון, אם אתם עושים שולחנות עגולים, אז תעשו

גם שולחנות עגולים מחוץ למניין, לאו דווקא בזמן תקציב, בנושא חינוך ובנושא

תיירות ובנושא זה וזה.

ניב ויזל: אני חייב להגיד לך שאנחנו עושים-

שמעון קינן: הקמנו את הוועדות, בשביל הדברים האלה, אבל כנראה שהוועדות לא הכי

מפקדות בעולם.

ניב ויזל: זה חדש לך? אתה עשרים שנה-

שמעון קינן לא, אז אני אומר, מישהו פה, מנכ"לית המועצה, שתדאג שהוועדות האלה

יתפקדו. ומי שלא רוצה להיות בוועדה, שיצא ממנה, שלא יבוא יותר. שיחליפו

את האנשים.

ורד כהן: יש לי שאלה, יתפקדו אתה מתכוון יתכנסו, או ש-

שמעון קינן: שיבואו, שיתכנסו, שיהיו פעילים. זה לא חוכמה להגיד אני רוצה להיות בשבע

עשרה וועדות ואתה לא בא בכלל. העיקר אני בשבע עשרה וועדות.

שלומציון לולו: אני יכולה לדייק שניה מתוך הדברים שאמרת מה שנראה לי? אני מסכימה עם

התחושה, והתחושה שלי- או אם אני הייתי צריכה לשים את האצבע רק על

נקודה אחת, אני חושבת שיש לנו קושי בבקרה. בתוך המועצה. זאת אומרת

בקרה שהדברים באמת קורים, שהתקבלה החלטה ושזה באמת קורה. עכשיו

אני אגיד שניה אחת מילה על הוועדות, בסדר. המועצה שלנו- המליאה שלנו

היא גדולה, הוועדות שלנו הן גדולות. אנשים באים או לא באים זה פחות

משמעותי. עובדי המועצה הם מקור שלנו. אם משהו קורה במועצה זה כי עובדי

המועצה עובדים. זה לא קורה בגלל הוועדות. הוועדות, אם יש מערכת יחסים

טובה, וראש אגף מאד קואופרטיבי, זה יכול להיות לו לעזר. למה, כי יש איזה

סיעור מוחות, וזה יכול לתת לו את המבטים מבחוץ, ואפשר לקבל רעיונות

מתוך הדבר הזה. בתכל'ס, אם ראש האגף לא יעבוד, או עובדיו, לא משנה אגב

איזה אגף, זה לא יקרה. עכשיו, יש פה סוגיה מאד גדולה וקשה כן, של בקרה.

אני חושבת שהקושי שלנו שם. אז אם אני צריכה לשים את האצבע על משהו

שכדאי לבדוק פנימה זה זה.

ורד כהן: אני רגע, אני ממש רוצה להתייחס לזה כי דווקא על עצם התכנסות הוועדות

אנחנו מקיימים בקרה, ועדי אפילו יכולה להעיד כי היא עושה את זה במו ידיה

בעצמה ממש. ובסוף שנה אפילו נוכל להציג את מועד - את המועדים

והסיכומים. לכן שאלתי אם ההערה היא על עצם כינוס הוועדות, או אם בכלל

יוצא מהם משהו בפועל. כי זה שני דברים שונים לגמרי.

שמעון קינן: ההערה הייתה גם לגבי הכינוס של הוועדות, התוכן שנידו ן שם, הביצוע של

ההחלטות של הוועדות האלה. זה לא קורה.

ניב ויזל: אין להן שום סמכויות.

שמעון קינן זה לא משנה, אבל הם יכולים להביא אותם לדיון בפני ההנהלה, יכולים להביא

אותם לדיון לפני ראש האגף שלהם.

יניב שושני: אני רוצה להגיד לך משהו בנושא של בית ספר עין הרים. ואני גם אמרתי את זה

לראש המועצה, ואני שמח שהוא גם משתף פעולה בסיפור, וגם רחלי דיברה

איתי- ובאמת, מבחינת הנהלת המועצה אני חושב שהנהלת המועצה עושה והיא

משתדלת. הצפתי משהו, ישר ענו, ורצים- וגם וועד ההורים משתפים פעולה,

אני חושב שניתן לזה צ'אנס. צריכים לעקוב אחרי מה שקורה, אני מקווה שבית

ספר עין הרים כן יכנס לתקציבים.

ניב ויזל: עין כרם או עין הרים?

יניב שושני: עין הרים אני קורא לזה עין כרם. היסודי. אני מדבר על עין הרים. בוא נתחיל

על עין הרים, אתה דיברת על עין כרם.

ניב ויזל: על התיכון.

יניב שושני: על התיכון. אני מתחיל עם הבית ספר עין הרים, שזה נוגע- ואני שמח שהמועצה

מנסה, רחלי, ניב הנחה- גם הוועד של הבית ספר, הנהגת ההורים של הבית ספר

פועלת עכשיו ומביאה מסמכים ותוציא לנו - מחר אני הבנתי שהם הולכים

להוציא מכתב לניב מה בעיות הבטיחות שיש שם והכל. אבל בסך הכל, אני

התחושה שלי עכשיו אני אומר את זה, אחרי שהצפתי את הדברים, התחושה

שלי שיש רצון לשתף ולעשות וגם שלנו של כולנו להתמקד בנושא של עין הרים.

ובאמת צריך אולי לפתוח את הנושא של החינוך באזור ההר, כי אני שומע גם

כן דברים אחרים.

דובר: יש לנו המון טענות.

יניב שושני: בסדר, אני אומר באזור ההר אנחנו שומעים הרבה דברים. זה לגבי הבית ספר

עין הרים. לגבי בית ספר עין כרם, אני יכול להגיד לך, ואוחיון אני מבקש שאתה

גם כן תחשוב על זה, אני יודע שמתי- דיברתי עם מתי על זה, בוא נמצא דרך-

דיברנו על זה פעם אחת בשיחת מסדרון- בוא נמצא דרך איך לוקחים קרן רשות

ומעבירים לעין כרם בצורה מסוימת.

ניב ויזל: זה רק ורד.

ורד כהן: זה עניין משפטי.

ניב ויזל: העניין הוא לא כסף, זה רק ורד.

יניב שושני ורד יצירתית לעשות את הדברים-

ורד כהן: עשינו את זה, כן.

יניב שושני: לעשות את זה עוד. ולהריץ את זה.

דובר: היה פעם הרי יהודה, למה סגרו את הרי יהודה?

(מדברים ביחד)

דוד דרומלביץ’: סגרו כי הישובים שבאו לאלון התפצלו, פעם ראשונה, ופעם שנייה הלכו לברנר

ואחרי זה חזרו, להרטוב-

שמעון קינן: לא, ידידי, זה בגלל שאתם האשכנזים לא רציתם ללמוד עם השחורים. ועשו

בג"ץ וכשהבג"ץ החליט שנלמד איתכם אז אתם ברחתם.

יניב שושני: שמעון, בוא נתמקד בעניין של בית ספר, אני מסיים את הנושא הזה. יש לי עוד

בקשה אחת, וגם כן זה עכשיו בגדול, אני רוצה כן לדבר פעם אחת על נושא של

הפיקוח של אגף הפיתוח, מה שקורה וכל זה, כי אם מבטיחים משהו ועושים

משהו, אז איך מקדמים את זה. מעקב אחרי הדברים שבאמת מתבצעים, כי

אני חושב שבאמת, אני אומר את זה, נכנסתי קצת לנושא של הבית ספר, יש

רצון של המועצה, יש רצון של ראש המועצה, צריכים לתווך את זה עם

התושבים, וחבל שזה לא מתווך בצורה מספיק-

שמעון קינן: גן הילדים של עמינדב כבר צופה באבן.

יניב שושני: אז רחלי הציעה ואני קניתי את זה בשתי ידיים, את רוצה את להרחיב על הנושא

של-?

רחלי משה: אני אגיד. אנחנו מתכננים בכל מקרה לעשות איזשהו סקר כדי לראות אם מה

שאנחנו חושבים או חשים, באמת תואם את כל התחושות. עכשיו זה לא רק על

פיתוח או לא רק על חינוך, אם אנחנו כבר עושים סקר אז אנחנו רוצים גם שזה

יהיה יעיל, ואז אנחנו באמת נעשה על כל התחומים מתוך כוונה ללמוד, לשפר

להשתפר.

ניב ויזל: הסקר יצא בחודש הקרוב, ואני רוצה רק להגיד לפני- אני אתן לך- שגם החלפנו

דובר, הגענו למסקנה אחרי שבע שנים שזה לא נכון להחזיק דוברים מבחוץ. יש

לנו- החברות הכי טובות בארץ, שעובדות בת"א ביבנה, הבאנו דוברים. הפסקנו

את הכל. ויש דובר מועצה, וזה אולי יכול לדברר להורים, קצת מה שאתה

אומר- אני מקווה שזה יהיה הקבה יותר טוב, והמידע יגיע יותר-

שלומציון לולו אבל השכר שלו לא מופיע בתקציב. עדיין נשאר 420, והשכר שלו לא מופיע

ניב ויזל: זה במקום. זה לא,

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: זה יותר זול, זה לא יותר עניין של-

(מדברים ביחד)

דוד דרומלביץ’: אני לא אבזבז זמן, כמובן שאני מצטרף לכל החברים שלי-

(מדברים ביחד)

דוד דרומלביץ’: כמובן אני מצטרף לכל החברים שלי ולכל התודות והברכות, אני לא אחזור על

הדברים האלה, כדי שיהיה קצר. לעצם העניין, חלק גדול ממה שדיברנו פה

היום זה לא תקציב, זה התנהלות זה בקרה זה מיליון דברים שאולי הם יותר

חשוב מתקציב. אני רוצה- לעניין התקציב, אני עברתי על התקציב, השקעתי

כמה שעות, ועברתי, יש לי המון שאלות והערות, אני מבין שכרגע זה לא

המקום, יהיה את השולחנות העגולים, נבהיר אותם שם. דבר אחד אני כן רוצה

להגיד פה לפרוטוקול. אני השנה הגשתי שאילתה בנושא הוצאות פרסום.

וקיבלתי, והמליאה קיבלה, עדכון מפורט, ונעשתה עבודת מטה גדולה מאד

במועצה לאסוף את כל הוצאות הפרסום כנוהל. בדקתי בתקציב - אגף-אגף,

מחלקה-מחלקה. יש מעד מאד מקומות שמופיע שם בשורה ברורה פרסום. אני

מבקש שיהיה דף שמרכז את הוצאות הפרסום בכל המועצה. מלשכת ראש

המועצה, ועד אחרונת המחלקות, שנדע לפני שאנחנו הולכים לאשר את

התקציב, כמה ובאיזה ערוצים המועצה שלנו משקיע בפרסום.

ניב ויזל: כמה או באיזה ערוצים, זה שני דברים שונים.

דוד דרומלביץ’: יש פרסום בעיתונות, יש פרסום באינטרנט, ראיתי שאתם הולכים לעשות גם

הצעה בטיק-טוק ובאינסטגרם. יופי, מצוין. אני אומר, אני מבקש שיהיה דף

מרכז, שייעשה חיתוך של כל האגפים והמ חלקות להוצאות הפרסום. אחד.

שתיים, אני ממש נהניתי לראות את העבודה של תוכנית העבודה. ואני חושב

שבאמת זאת פריצת דרך שמקשרים תוכנית עבודה של אגפים ומחלקות

ספציפית לתקציב. אממה- אני רוצה פה להציע הצעה, שלא תבוא עכשיו לדיון,

אבל שתירשם לפרוטוקול. ראש המועצה ויזל, לא ניב- מאירק'ה- בזמנו, ואני

פה על אף שאני נראה צעיר, אני חבר מליאה עוד מימי דוד דוד.

(מדברים ביחד

ניב ויזל: כנראה שאז לא היה לא תב"רים ולא-

דוד דרומלביץ’: עכשיו, אני - תקשיבו, היה למועצה הזאת כלי עבודה לוועדים המקומיים,

שהייתה חוברת שנקראה סל שירותים. אתן לכם דוגמה קטנה ואסיים. תראו,

יש פה למשל- אה, עוד משהו טכני, אם אפשר להוסיף מספרים של עמודים-

רחלי משה: יהיו.

דוד דרומלביץ’: יהיו? יופי. התפרצתי לדלת פתוחה. פיתוח ישובים, מיקוד רשתי ללא תקציב,

הקצאת שני ימי עבודה בשנה לכל ישוב. המועצה מעמידה כלי לכל ישוב, שני

ימי עבודת טרקטור. המועצה, בהיכרותי את עובדתה היא לא תפנה לישוב

ותגיד תזמין, יש לך שני ימי טרקטור. ישוב שהוא לא עירני ומי שאחראי לא

יודע למי לפנות פה במחלקת קיימות ואיכות הסביבה לבקש שישלחו לו יומיים

טרקטור לפעילויות כמו שרשום פה-

שמעון קינן: כולם יודעים, זה לא התושבים של פעם.

דוד דרומלביץ’: אני מבטיח לכם ואני יודע שהרבה שירותים טובים שהמועצה מקצה בחלוקה

לכל הישובים-

(מדברים ביחד)

דוד דרומלביץ’: אני מציע, לרשום כרגע, לא לקיים על זה דיון, שבשעה טובה נעבור את התקציב,

להפיק ממנו חוברת של סל שירותים לישוב , באותה צורה הזאת שכותבים

תקציב למחלקות ואגפים לשירותים לישובים. ואני רואה שאתם הולכים

לעשות השתלמויות ליו"רים הוועדים. תבורכו. בהשתלמות הראשונה אם

יחזור יו"ר ועד מקומי עם חוברת, יכנס אצלו את מי שצריך לכנס, יגיד רבותי

הנה יצלם אותה כמה עותקים יגיד תשמעו, אתה במחלקה הזאת, אתה פונה

למחלקה הזאת - אתם תעשו חוברת - אתה פונה לפה ואתה פונה לשם,

ומשתמשים בשירותים הנפלאים שהמועצה מפיקה, כלל הישובים יפיקו מזה

תועלת. ולכל מי שאמר שאני לא יודע, בכל כל הסקרים והדו"חות, אני מבקש

שרחלי תפיק לנו דו"ח של השימוש של הישובים בשירותים שהמועצה נותנת

להם. למה רמת רחל קיבלה עשרה ימי טרקטור, ואבינדב אפס כי הוא לא ידע

שיש ימי טרקטור. תודה רבה.

יוסף ברהום טוב, ערב טוב כולם. עייפים כולם אז אני אקצר. לעניין החינוך, אתה מכיר את

הדמעות שלי בגלל החינוך, במיוחד בעין ראפה עם הגדר. אבל התקצוב אם יהיה

נגיד אלף דולר לתלמיד זה לא עושה לי כלום, מבחן התוצאה מה יהיה- יצא

ממנו מהאלף דולר, הבעיה היא לא בתקצוב, הבעיה היא בתוכן החינוך. זה

מחנך וזה מורים וזה הורים, וזה הכל. משמה הבעיה. וזה בעיה של עין ראפה,

ואתה יודע שיש לנו הרבה ילדים מחוץ לבית ספר. אני מכיר בעין ראפה אנשים

שמשלמים 4 אלף לחודש על גן מחוץ לעין ראפה. אין מה לעשות זה מה יש, זה

החינוך שיש.

ניב ויזל: תודה. עוד מישהו?

שאול נהרי: אני רוצה להגיד, לא רציני, הדבר הראשון זה רציני והשאר הערות. בוסקילה,

הוא היה קצין בטיחות, שיהיה לו פנסיה נחמדה. האם מישהו החליף אותו?

אה, דרך אגב לפני זה שמתי לב הצד המערבי מגיע עם מסיכות, אף אחד מכם

לא, חוץ מעדי.

(מדברים ביחד)

שאול נהרי: עכשיו, בוסקילה, האם יש מחליף?

רחלי משה: יש. קוראים לו חיים עם שלם.

ניב ויזל: חיים אמסלם מאדרת. תמשיך.

שאול נהרי: דבר שני, אתה יצרת תקד ים היום, באמת תקדים, צריך לצאת בעיתון של

קיצור. פעם ראשונה שיושב ראש וועדה או יושב ראש מועצה, לא קורא שלוש

פעמים למפריע ומוציא אותו, אלא קמת ורצית לצאת אתה- בלי שיקראו לך

אפילו קריאה אחת. דבר- אני אם אפשר, להגיד לכם תודה על כל הכיבוד, אם

אפשר רק כמה עוגות או פירות בסוף.

רחלי משה: יש.

שאול נהרי: איפה?

שמעון קינן: מה יש מתוק?

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: חברים זה לא נגמר, ביקשו לדבר. תכבדו.

(מדברים ביחד)

דוד מלול אני זוכר את הדיון שהיה פה לפני שנה על התקציב, הוא היה דיון די מבולגן,

ובהחלט חל שיפור גם בהגשה וגם בדיון. עולים בדיון הזה המון נושאים

חשובים שהנהלת המועצה צריכה לדון בהם במהלך השנה. אני לא חושב שזה

מועיל ונכון לנצל את הגשת התקציב, ולהתחיל להתדיין על בית ספ ר זה או

אחר, או פעילות כזו או אחרת, אני חושב שזה לא נכון. התקציב יש לו תפקיד

אחד מרכזי, שהוא למעשה תוכנית עבודה של מדיניות הנהלת המועצה.

והמדיניות הזאת צריכה להיבנות לאורך השנה על ידי הדיונים שנעשים פה.

ואם יש איזושהי בקשה לדון על נושא כזה או אחר, בוא נעשה את זה בצורה

מסודרת, אם אנחנו רוצים שבאמת יהיו דיונים מועילים, נפנה למי שצריך

לפנות. אנשים צריכים להכין דיונים כאלה, בכל נושא. לשבת ופה כל אחד זורק

מאיפה שכואב לו, זאת לא הדרך. לכן רוצים- כל נושא שהולכים לדון עליו,

צריך להכין את הנהלת המועצה, מנהלי האגפים, ואז במהלך השנה מקיימים

דיונים, מקבלים החלטות, וההחלטות צריכות לבוא לידי ביטוי בתקציב. ואז

זאת הדרך שלנו לבקר את תקציב המועצה. האם הדיונים וההחלטות

שמתקבלות פה במהלך השנה באים לידי ביטוי בתקציב.

ניב ויזל: חברים, תודה, אני רוצה רגע להגיד לכם ככה, תראו קודם כל היה יום קשה,

לא הישיבות, היה יום קשה לכולם, היה גם פיצוץ היום, היה יום קשה היום.

אנחנו כולנו גם אחרי וועדה, יש פה חבר'ה שכבר עברו וועדה מקומית היום,

וגם הנהלה וגם זה, וגם עכשיו עם דפנה אנחנו כבר בתוך הסיפור הזה כמה

ימים, היה יום קשה. אז קודם כל אני מתנצל אם כעסתי או צעקתי, אבל אני

גם מצפה מכם שתבינו שאנשים פה גם אם הם טועים הם עובדים קשה, אני

הראשון שטועה. לא השני, הראשון שטועה זה אני, אבל אנחנו עובדים בשביל

לעשות יותר טוב. לפעמים מצליחים, לפעמים מצליחים פחות. אז זה אחד,

שתיים- רגע- שתיים, תראו, אני- בכל מקום שיש משהו גם נעשה משהו. עין

כרם לדוגמה החלפנו מנהל. יותר טוב, פחות טוב - החלפנו מנהל אחרי 15 שנה

מנהל שאני מקבל עליו אמירות שהוא מדהים והוא מצוין, והוא החזיר עדיין

אנשים- עדיין בסטטיסטיקה חזרו מירושלים, וזה יותר- לא משנה אם בגלל

האסונות, לא בגלל האסונות - לא רוצה להיכנס לדיון הזה. יש לנו אלף ואחד

בעיות. יש לנו פורעי חוק- שניה, אני לא רוצה לפתוח, אני מסכם- יש לנו פורעי

חוק בישובים, אתם לא יודעים, אבל פורעי חוק שלא היה לעולם. העולם

התחתון נכנס למטה יהודה גם בכל מה שקשור - באלף ואחד - גם היום גם

אתמול גם שלשום, אני אישית כל יומיים הולך לסיפור אחר. לא הכל הוא דבש,

אני האחרון שיגיד שהכל כמו שצריך. הלוואי. יש גם בעיות ,יש גם אנשים, יש

גם קשיים. יש גם אנשים שעוברים כל מיני דברים. מישהו פה אמר על שלהבת,

אז גם שלהבת לא עובדת כבר המון זמן. אנחנו עובדים במה שיש, מ ה שיש

מנסים לעשות הכי טוב. עכשיו, הכי קל להביא עוד ועוד, ואז להגיד התקציב

הלך. לאן הלך? לתשלומים והכל. כן יצאו לפנסיה, בוסקילה כבר לא במועצה,

משה דוד כבר לא במועצה. עוזי החליף את משה דוד. יש שם אמסלם, איך

קוראים לו? הוא פשוט שינה מאמסלם לעם שלם, אז עד שנתרגל איך לקרוא

לו, חיים עם-שלם החליף את בוסקילה. אנחנו עושים שינויים וקורים שינויים

גם בתחבורה בשביל לשפר את השירות בתחבורה. אני אומר לכם כבר שיכנס

שם מנהל למחלקת תחבורה- חדש- יכנס מהר מאד, בשביל לחפוף חצי שנה

מראש, ולא לחפוף שבוע- כי זה עסק גדול מדי בשביל שנגיד טוב נביא מישהו

אחר. זה אלפיים קווים כל בוקר. זה לא כזה פשוט. עשינו בדיקה כמה תלונות

יש על התחבורה כל בוקר, ויש מלא תלונות. אבל עדיין זה חצי אחוז מכל

הכמויות. אז צריך לשים הכל בפרופורציות. כל המועצות האזוריות תקועות

פחות או יותר באותם דברים, ואני רוצה להגיד לכם, תקשיבו, בתי ספר

מקצועיים בדרך כלל, במועצות אזוריות לא מועצות מקומיות, תקשיבו טוב מה

אני אומר, אין. אין. אז יש מועצה אזורית שהיא החליטה שהיא עושה בית ספר

מקצועי מסוים, והיא באמת הלכה איתו מהתחלה עד הסוף. אבל אין תשובות

במועצות אזוריות לכל סוגי בת י הספר שרוצים. רק בחינוך הדתי - עזבו את

החילוני- הדתי, כל יום יש 19 זרמים שמבקשים לפתוח. ובחינוך החילוני

מבקשים עוד מקצועות. אני- אי אפשר לתת במועצה אזורית לא ניתן לתת את

כל- ולכן הולכים לפעמים לירושלים, למקומות אחרים, לבתי ספר מקצועיים.

ואנחנו בשונה ממה שהיה בתקופת אבא שלי, לא קודמי, אבא שלי- אבא שלי

לא הסכים- בתקופת אבא שלי שיהיה בריא, אז לא נתנו גם אגרות מי שזוכר,

לא נתנו אגרות ללימוד חוץ.

דובר: תבעת אותו.

ניב ויזל נכון. הוא לא נתן אגרות. הילדים שלי למדו בירושלים. לא הסכים לתת אגרות.

היום אנחנו נותנים, אנחנו לא מפריעים. רק לא נותנים הסעות. זה הכל. ויש לנו

עוד שנתיים, עוד שנתיים וחצי. עכשיו, אני לא בא בכעסים לאף אחד שלא לומד

במטה יהודה, אבל התפקיד שלנו לחזק את בתי הספר שלנו. אנחנו רק בתחילת

הדרך. אנחנו שתיים אחרי. יש עוד המון עבודה. צחי, אני האחרון שיגיד לך

שאני מבסוט מהקיים, אבל אני רוצה להגיד לך שיש לנו אחלה אנשים באגף

החינוך. האגף הזה התייצב מאד. אנחנו בשבוע הבא גם נגמור לאייש מנהלת

מחלקה לגנים, עוד פעם, ואני חושב שבסך הכל הצוות הוא צוות טוב. אני

אמרתי ה... היה מעולה, אנחנו עושים מלא ישיבות, ואני אגיד לכם משהו

שעושה דרומלביץ' וכדאי שנלמד מהם. אנחנו מזמנים, למשל בקיבוצים, מלול

מבקש ממני כל חודש להביא מנהל אגף אחר והקיבוצים אומרים את הבעיות.

אם יש בעיות בעין הרים- בעין כרם- הם עולים מול המנהלים. ואני מביא את

המנהלים באהבה ולא בכעסים. ברצון. אז אני מבקש להגיד לכם, כל מה

שתבקשו אני אביא. ואם צריך לקבל בצורה אמיתית, לחקור איפה לא בסדר,

אני איתך יותר ממה שאתה חושב. אבל אני חושב בדיוק כמו מלול, כשאני

מנסה לראות, ותראה מה השעה עכשיו, ומ- 17:00 אנחנו משקיעים פה המון

בשביל להראות לכם תקציב, זה לא הזמן להיכנס לעומק לכל דבר. מצד שני,

אני מקבל באהבה את זה שצריך לעשות- אני הבטחתי לעשות מליאה או הנהלה

מה שתגידו לי - בנושא חינוך, ובנושא החברה הכלכלית. אלה שתי הבטחות

שאני הבטחתי ואני א קיים אותם. אם תגידו מליאה, מליאה ואם תגידו לי

הנהלה- אני רוצה פעם אחרונה רגע להגיד לכם, לפני- רגע- פעם אחרונה להגיד

לאוחיון תודה, ולך לישון. לאוחיון לכל הצוות שלו. תקשיבו, אנחנו בין

המועצות הראשונות שמעבירות תקציב, ובטח במחוז שלנו. וזה בהחלט יישר

כוח גדול.

(מדברים ביחד)

ניב ויזל: אה, רציתי שניה, שמעון שניה, זה בעיקר בשבילך גם. אני אמרתי לכם שלא

יהיה חדרים, החדרים אזלו. ביקשתי שלוש פעמים מכל חברי המליאה

להירשם. החדרים אזלו. זאת אומרת כל קבוצות החדרים שהזמנו באילת, כבר

עברנו אותם, ב- 10-15 כבר, זה השיא. יש לנו כבר סביב 200 חדר, הזמנו 180 .

תשלום ללירז. עכשיו תקשיבו, לא יהיה חבר מליאה שירצה ולא יבוא, אבל לנו

בהרשמה זה כבר עברנו. עברתם את התאריך.

-הישיבה ננעלה -