פרוטוקול איכות הסביבה מס' 12

24/6/26

פרוטוקולסיכום ישיבה ועדת איכות הסביבה - ועדה 12

תאריך 24/06/26

שעה 17:00

מקום הישיבה: חדר הישיבות, בניין המועצה

משתתפים:

מוריה שוקר – יו”ר הוועדה, חברת מליאה, גבעת יערים

ד”ר רן כוחן – חבר מליאה, צרעה

קוקי לחמן – חברת מליאה, נטף

יואב גואל – סגן מנהל מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

אסתר גראף – רכזת פסולת, היחידה האזורית לאיכות הסביבה “שורק”

איתן חברוני – נציג ציבור, חבר הוועדה, נחם

נעמה ברום – נציגת ציבור, חברת הוועדה, מסילת ציון

עמי אוחיון- נציג ציבור חבר ועדה, אבן ספיר

שני יצחק – נציגת המועצה, חברת הוועדה

מוזמנים/דוברים:

תמר הולץ - אדריכלות נוף ב אגף תכנון ארצי ונוף, רט"ג

נועה גולן - רשות ניקוז ירקון

סדר היום:

1. הצגת אמנת איכות הסביבה: ד"ר רן כוחן.

2. הצגת פרויקט מכלול נופי אזור נתיב הל"ה: רשות הטבע והגנים.

3. עדכון בנושא קול קורא קק"ל לקידום תחום האקלים והסביבה במועצה

4. אישור ועדת איכות הסביבה להגשת קול קורא של רשות ניקוז ירקון– פרויקט נחל מאיר, מסילת

ציון.

מהלך הישיבה:

נושא ראשון - אמנת איכות סביבה:

ד"ר רן כוחן הציג יוזמה לגיבוש אמנת איכות סביבה מועצתית, אשר תבטא מחויבות משותפת של נבחרי

הציבור ובעלי התפקידים לקידום נושאי הסביבה במועצה.

הוצע להתחיל באימוץ האמנה במסגרת ועדת איכות הסביבה ובהמשך להרחיבה לכלל חברי המליאה ובעלי

התפקידים הרלוונטיים במועצה.

הודגש כי לאמנה ערך חינוכי, הסברתי ותודעתי, והיא מהווה כלי לקידום מחויבות ציבורית ארוכת טווח

לנושאי איכות הסביבה.

נוסח האמנה הוקרא במהלך הישיבה ויצורף כנספח לפרוטוקול.

החלטה: ועדת איכות הסביבה מאשרת פה אחד את קידום אמנת איכות הסביבה וממליצה לקדם את

חתימתה בקרב כלל חברי המליאה ובעלי התפקידים במועצה.

הוועדה מקבלת את הצגת הפרויקט לידיעה, מביעה תמיכה בהמשך קידומו ומדגישה את החשיבות בהגברת

המודעות הציבורית, שיתוף ציבור לתושבים הנמצאים במרחב וכלל הגורמים הרלוונטיים במועצה

והשותפים שלה.

נושא שני - הצגת פרויקט מכלולי הנוף ושמירה על שטחים פתוחים:

מציגה: תמר הולץ, אדריכלית נוף, אגף תכנון ארצי ונוף, רשות הטבע והגנים (רט"ג)

תמר הולץ הציגה את עבודת רשות הטבע והגנים בנושא מכלולי הנוף, המתקיימת במסגרת הקרן לשטחים

פתוחים ובתמיכת ראש המועצה.

רקע תכנוני וסטטוטורי

העבודה נשענת על תפיסת "נוף תרבות" המעוגנת באמנת המורשת העולמית משנת 1972, המגדירה נוף תרבותי

כמכלול של מרכיבים: טבע, חקלאות, מורשת, מסורות, מנהגים וכל ביטוי לאופן שבו האדם השפיע על

סביבתו לאורך השנים. לדברי המציגה, בעוד שהאמנה עצמה לא השתנתה, לחצי הפיתוח על השטחים

הפתוחים רק הלכו וגברו.

ברוח תפיסה זו, ובמסגרת תמ"א 35, הוגדרו בשנת 2005 "מכלולי הנוף". הרעיון המרכזי, שקודם בין היתר על

ידי אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, היה להתייחס לשטח כאל מרחב שלם בעל סיפור וזהות, ולא רק כאל אתר

נקודתי דוגמת שמורת טבע או גן לאומי.

לצורך כך סומנו ברחבי הארץ פוליגונים בעלי חשיבות נופית, תרבותית והיסטורית. מכלולי הנוף מהווים

שטחים פתוחים בעלי ערכים משמעותיים ברמה האזורית, הלאומית ולעיתים אף הבינלאומית.

המכלולים חולקו לקטגוריות שונות בהתאם לסיפור ולמאפיינים הייחודיים שלהם. כך, לדוגמה, עמק האלה

מאופיין בנופי חקלאות מסורתית, כרמי זיתים, מפעלי מים ונופי מורשת.

כיום קיימים עשרות מכלולי נוף מאושרים, אשר מעוגנים בתוכניות סטטוטוריות של מנהל התכנון ומהווים

כלי תכנוני בעל מעמד רשמי.

משמעותו של מכלול נופי:

מכלול נופי הוא כלי תכנוני- מרחבי המגדיר את אופן ההתייחסות לשטח: מה ניתן לקדם בו ומה מחייב בחינה

מיוחדת. ככלל, שימושים כגון חקלאות ותשתיות אפשריים, אך פיתוח משמעותי נבחן מתוך ראייה רחבה של

ערכי הנוף.

כך למשל: טורבינות רוח יישקלו רק בשולי המכלול, הרחבת יישובים תתאפשר כאשר אין חלופה אחרת.

במקרה של קיבוץ מגידו, שהתבקש להתרחב לתוך מכלול נופי, נבחנה והוצעה חלופה אחרת.

הודגש כי רט"ג מהווה גוף מייעץ בלבד, בעוד שמינהל התכנון הוא הגוף האחראי סטטוטורית על תחום הנוף.

ההחלטות מתקבלות בוועדות התכנון המקומיות ולעיתים גם בוועדות המחוזיות והארציות.

מכלול הנוף של עמק האלה:

עמק האלה הוצג כאחד המרחבים ההיסטוריים והנופיים החשובים בישראל, אזור המשלב נוף טבעי, חקלאות,

מורשת ותרבות ומהווה דוגמה מובהקת לנוף תרבותי.

הפוליגון של עמק האלה סומן לפני למעלה מעשרים שנה ומעמדו הסטטוטורי נשמר עד היום. עם זאת, במהלך

השנים לא בוצעה עבודת עומק משמעותית במכלול, ולכן רט"ג הציעה לקדם בחינה מחודשת של המכלולים

הקיימים ואף להציע מכלולים נוספים.

לדברי המציגה, אף שמדובר במרחב גדול ובעל חשיבות רבה, כיום אין ראייה כוללת של השטח כמכלול אחד.

לכן הוצע לבצע עבודה מעמיקה שתכלול: מיפוי רגישויות, איסוף מידע בתחומי הטבע, המורשת, התיירות

והחקלאות; פיתוח כלי תכנון וניהול; יצירת שיתופי פעולה בין הרשויות השונות.

עמק האלה נבחר כאחד מארבעה מכלולי נוף שישמשו כפיילוט ארצי. המודל המרכזי שהיווה השראה לעבודה

הוא מודל אונסק"ו לניהול נופי מורשת.

שלבי העבודה

שלבי העבודה כוללים:

• איסוף כלל המידע הקיים על האזור, לרבות טבע, מורשת, תיירות וארכאולוגיה.

• הגדרת מטרות ויעדים.

• ביצוע סקרים, לרבות סקרי תושבים.

• גיבוש חזון ואמנה מקומית.

• העלאת המודעות הציבורית לערך המרחב.

• גיבוש עקרונות וקווים מנחים לניהול.

• בחינת עדכון גבולות המכלול .

התוצר המבוקש הוא יצירת שפה משותפת סביב מושג המכלול הנופי והטמעתו בתודעה הציבורית, מתוך

תפיסה שככל שהציבור יכיר בערכו של המקום כך יגדל הרצון לשמור עליו.

המציגה ציינה כי העבודות צפויות להימשך כשלוש שנים, וכי כיום כבר מתבצע שלב איסוף המידע.

עוד הובעה שאיפה כי בעתיד תקים המועצה ועדה או מנגנון שילווה הצעות לפרויקטים שיתפתחו מתוך תוצרי

העבודה.

הפרויקט מתקיים בשיתוף הקרן לשטחים פתוחים, קק"ל והמועצה לשימור אתרים.

חשיבות הפרויקט:

לדברי המציגה, קיימת כיום מודעות ציבורית מוגבלת למכלולי הנוף, למרות חשיבותם הרבה. עבודה זו

צפויה: לספק כלים תכנוניים לקבלת החלטות; לחזק את התיירות, התרבות והחקלאות; ליצור תוכן

ומשמעות למכלולי הנוף; לתרום למיתוג האזור; לסייע בשימור השטחים הפתוחים.

הודגש כי במדינת ישראל אין כיום הגנה מספקת על השטחים החקלאיים, וכי הציבור ברובו אינו מכיר את

קיומם של מכלולי הנוף ואת חשיבותם.

כדוגמה הוזכרו כרמי היין המזוהים עם האזור, הממחישים את הפוטנציאל לחיבור בין נוף, חקלאות, תיירות

ושימור.

שיתוף פעולה עם המועצה והקהילות:

המציגה הדגישה כי הצלחת הפרויקט תלויה בשותפות של המועצה האזורית; היישובים והקהילות; הרשויות

השכנות, לרבות בית שמש; הגופים הירוקים; תושבי האזור.

הערות והמלצות שעלו בדיון:

• מחלקת התיירות של המועצה כבר חילקה את שטח המועצה לאשכולות, ובהם אזורי היין "מורדות

יהודה" ו"הרי יהודה". הומלץ להתייחס לעבודות הקיימות וליצור שפה משותפת בין כלל הגורמים.

• פזית שבייד, חברת הועדה, ציינה כי יש לעשות שימוש רחב יותר בכלי של מכלולי הנוף, לרבות לצורך

הסברה ותכנון.

• הובהר כי ההגנה הסטטוטורית על עמק האלה היא תוצאה של פעילות תכנונית שנעשתה לפני למעלה

מעשרים שנה.

• הוצע לשלב את המידע במערכות ה-GIS של המועצה.

• הוועדה התבקשה לסייע בזיהוי מפגעים, הזדמנויות וצרכים מקומיים, ולשמש שותפה פעילה בקידום

הפרויקט, בעיקר בעבודה בשיתוף הציבור ויידוע.

• עוד צוין כי קיימת זיקה בין הפרויקט לבין יוזמת המרחב הביוספרי המקודמת באזור, וכן

להשתלבותה העתידית של מטה יהודה באשכול רשויות אזורי.

סיכום:

ועדת איכות הסביבה קיבלה את העדכון בנושא מכלולי הנוף, הביעה תמיכה בהמשך קידום הפרויקט והדגישה

את חשיבות השותפות בין הגופים המקצועיים, המועצה, הקהילות והתושבים, לצורך שמירה על השטחים

הפתוחים, חיזוק הזהות המקומית וקידום ניהול בר-קיימא של המרחב.

נושא שלישי: עדכון קול קורא קק"ל- לקידום הערכות למשב האקלים

מציגים: ד"ר רן כוחן ומוריה שוקר

הוצג בפני הוועדה קול קורא של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), אשר טרם הוגש על ידי המועצה ואשר נדרשת

לגביו הבאת הנושא לידיעת ועדת איכות הסביבה ואישורה העקרוני להגשת הבקשה.

הוסבר כי מדובר בקול קורא רחב היקף, משמעותי והכרחי עבור המועצה האזורית מטה יהודה, בהיקף

תמיכה של קרוב ל -3 מיליון ₪ לרשות שתזכה. מתוך כלל המועצות האזוריות בארץ, צפויות לזכות כעשר

מועצות בלבד.

מטרות הקול הקורא:

מטרת הקול הקורא היא לסייע למועצות אזוריות לקדם היערכות אקלימית כוללת ברמת הרשות, באמצעות:

• מיפוי ולמידה של מאפייני המועצה והשטח;

• גיבוש אסטרטגיה אקלימית לרשות;

• הכשרת עובדי המועצה ובעלי תפקידים;

• השתתפות פעילה של ראש המועצה בתהליכי ההנחיה והלמידה;

• כתיבת תוכנית פעולה רב-שנתית;

• הטמעת יעדי האקלים בתוכניות העבודה של המועצה;

• קידום פרויקטים יישומיים בתחומי האקלים והקיימות.

הודגש כי השנה הראשונה של התוכנית מיועדת בעיקר ללמידה, למיפוי ולאיסוף מידע, לצד תחילת תכנון

הפרויקטים העתידיים. בהמשך צפויה הרשות לקדם בין שלושה לחמישה פרויקטים מרכזיים, בהתאם ליעדים

שיוגדרו בתוכנית העבודה.

תחומי הפעולה והמשאבים:

המועצה נדרשה לבחור מספר תחומי מיקוד מתוך נושאי הליבה שהוגדרו בקול הקורא, ובהם תחומי החוסן

האקלימי והשטחים הפתוחים.

הוצג מבנה התקציב של הקול הקורא:

• כ-200 אלף ₪ יוקצו למנהל אקלים, אשר יכול להיות עובד פנימי או מומחה חיצוני.

• למעלה מחצי מיליון ₪ יוקצו לצוות יועצים, סקרים ועבודה מקצועית. תקציב זה אינו מועבר ישירות

למועצה; המועצה בוחרת את היועצים וקק"ל מממנת את עבודתם.

• כ-1.7 מיליון ₪ מיועדים למימון הפרויקטים עצמם.

• סך התמיכה הכולל עומד על למעלה מ-2.5 מיליון ₪, כאשר שיעור המצ'ינג הנדרש מהמועצה נמוך

יחסית.

בנוסף, התוכנית כוללת הכשרות והשתלמויות לראש המועצה ולבעלי התפקידים הרלוונטיים.

היבט ארגוני ומשמעות עבור המועצה

הודגש כי כיום אין במועצה גורם ייעודי המרכז את תחומי איכות הסביבה, הקיימות והאקלים, וכי תחום

השיפוט הגדול של מטה יהודה מחייב חשיבה מערכתית ויצירת מנגנון תכלול מקצועי.

במהלך העבודה על הקול הקורא, ני פגשו ד"ר רן כוחן ויו"ר הועדה מוריה שוקר עם מנכ"ל המועצה שמעון

בטאט והילה אקרמן מהשלטון האיזורי כדי לבחון היכן נכון למקם את הפונקציה הארגונית שתעסוק בתחום

זה במועצה. הובע הרצון שהקול הקורא ישמש מנוף לבניית תשתית ארגונית ארוכת טווח, ולא רק כמענה

נקודתי לקבלת מענק.

חברי הועדה מחזקים את הפעילות מתוך חשיבה כי מדובר בהזדמנות אסטרטגית להטמעת תחומי הקיימות

והאקלים בסדרי העדיפויות של המועצה ולהקמת גורם מקצועי שיוביל את הנושא ברמה הארגונית.

תפקיד ועדת איכות הסביבה :

• הוצג כי נספח ה' של הקול הקורא מגדיר את תפקידיה של ועדת איכות הסביבה בתהליך.

• בשלב הנוכחי נדרשת הוועדה לאשר את עצם הגשת הבקשה, ובהמשך תהיה שותפה בבחינת

הפרויקטים ובאישורם. בהתאם להוראות הקול הקורא, פרויקטים שלא יקבלו את אישור הוועדה לא

יוכלו להתקדם במסגרת התוכנית.

לוחות זמנים:

באמצע יוני- תגיש המועצה את הקול הקורא.

הוערך כי בחינת כלל הבקשות על ידי קק"ל תימשך מספר חודשים, ולכן סביר כי רק לקראת סוף השנה

תתקבל הודעה בדבר הזכייה .

גם לאחר זכייה, צפויה כשנה של למידה, מיפוי והיערכות, ורק לאחר מכן יחל שלב היישום של הפרויקטים

בפועל. לפיכך, מדובר בפרויקט ארוך טווח, בעל פוטנציאל להשפעה משמעותית על עבודת המועצה בשנים

הקרובות.

סיכום:

חברי הוועדה ציינו כי מעבר לפוטנציאל התקציבי, הקול הקורא מהווה הזדמנות אסטרטגית עבור המועצה

לבניית תשתית מקצועית בתחומי הסביבה, הקיימות והאקלים, ליצירת מנגנון תכלול ארגוני ולהטמעת

שיקולי אקלים בתוכניות העבודה של המועצה.

הוועדה רואה בתהליך זה פלטפורמה חשובה לקידום איכות הסביבה במטה יהודה ולהצבת הנושא בראש סדר

העדיפויות המועצתי.

החלטה:

ועדת איכות הסביבה מאשרת עקרונית את הגשת הקול הקורא לקק"ל ותמשיך ללוות את התהליך בשלבים

הבאים, לרבות בחינת הפרויקטים ואישורם בהתאם להוראות הקול הקורא.

נושא רביעי - הצגת פרויקט שיקום נחל מאיר במסילת ציון והגשת קול קורא לקרן לשטחים פתוחים:

מציגה: נועה גולן, רשות ניקוז ונחלים ירקון

נועה גולן הציגה את עצמה וציינה כי שימשה בעבר כמנהלת איכות הסביבה בעיריית רמת השרון, ניהלה ועדות

איכות סביבה, ולפני כן שימשה כמשקיפה במשרד להגנת הסביבה.

רקע – רשות ניקוז ונחלים ירקון:

נועה הציגה את פעילות רשויות הניקוז בישראל, אשר הוקמו מכוח צו הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. בישראל

פועלות כיום בין 11 ל-13 רשויות ניקוז, האחראיות על ניהול אגני הניקוז, מניעת הצפות, שיקום נחלים וקידום

מערכות אקולוגיות.

רשות ניקוז ונחלים ירקון אחראית על אגן נחל הירקון והאיילון, המשתרע על שטח של כ-800 קמ"ר. שטח זה

מהווה כ-40% בלבד מכלל אגן הניקוז, מאחר שחלקים משמעותיים ממנו נמצאים מעבר לקו הירוק. חלק קטן

משטח המועצה האזורית מטה יהודה, ובכלל זה אזור מסילת ציון, נמצא בתחום אחריותה של רשות הניקוז.

הקרן לשטחים פתוחים (קש"פ):

הוצג כי הקרן לשטחים פתוחים, הפועלת מטעם רשות מקרקעי ישראל, נועדה לאתר ולקדם פרויקטים

בשטחים פתוחים באמצעות מספר מסלולי תמיכה, ובהם : מסלולי תכנון סטטוטורי; ביצוע סקרי טבע ונוף;

מסלולי ביצוע ופיתוח בפועל ; מסלולים לשיקום ופיתוח בתי גידול לחים.

רשויות מקומיות ורשויות ניקוז יכולות להגיש בקשות לקבלת תמיכה, כאשר בדרך כלל ניתן להגיש פרויקט

אחד בכל מסלול.

לדברי המציגה, מטרות הקרן משתלבות עם יעדי רשות הניקוז לשיקום מערכות אקולוגיות ולהנגשתן לציבור.

היוזמה לשיקום נחל מאיר במסילת ציון:

היוזמה לקידום הפרויקט נולדה בעקבות שיתוף פעולה בין ד"ר מיכל שורק, שהייתה בקשר עם יורם אליאס,

יו"ר ועד היישוב מסילת ציון. במסגרת השיח עלה הצורך לטפח ולשקם קטע מנחל מאיר העובר ביישוב. לאחר

שיחה עם ראש המועצה, אבישי כהן, התקבל אישור לקדם הגשת בקשה לקרן לשטחים פתוחים במסלול

התכנון. רשות הניקוז הציעה את סיועה המקצועי למועצה בהכנת תיק הפרויקט ובהגשתו, כאשר המועצה

היא הגוף המגיש באופן רשמי את הבקשה לקרן.

לדברי המציגה, בשלב זה הקונספט הקיים הוא רעיוני בלבד, ולכן המסלול המתאים ביותר הוא מסלול

התכנון, אשר יאפשר "להכניס רגל בדלת" ולהתחיל לקדם את הפרויקט.

היבטים תקציביים:

הקרן לשטחים פתוחים מעמידה תקציבים משמעותיים הן לתכנון והן לביצוע. במסגרת ההגשה נדרש מצ'ינג

מצד הרשות המקומית, כאשר ככל שהשתתפות הרשות גבוהה יותר, כך עולה ניקוד הבקשה.

בדרך כלל, לא נהוג להגיש בקשות עם מצ'ינג הנמוך מ-20%. לדוגמה, בקשה למימון של מיליון ש"ח מצד הקרן

תדרוש בדרך כלל השתתפות של כ-200 אלף ש"ח מצד המועצה.

צוין כי במקרים מסוימים גם רשות הניקוז יכולה להעמיד מצ'ינג, מבלי להתחייב לכך בשלב זה, דבר שעשוי

לחזק את סיכויי ההצלחה של הבקשה.

תיאור הפרויקט:

הפרויקט עוסק בשיקום קטע של נחל מאיר העובר במסילת ציון החל מאזור מגרש הכדורגל, דרך בתי

ההרחבה והיישוב הוותיק, ועד להמשך הנחל מערבה.

המועד האחרון להגשת הבקשה למסלול התכנון הוא 25.6, ולוחות הזמנים להגשה קצרים, אולם להערכת

המציגה מדובר במהלך ריאלי.

מטרות השיקום:

למרות שמדובר בנחל אכזב, אשר בחלק גדול מהשנה אינו מכיל זרימת מים, קיימת חשיבות רבה לשמירת

אופיו הטבעי של הנחל.

העבודה המוצעת כוללת: שמירה על המתווה הטבעי של הנחל; פינוי פסולת; טיפול בקריסת גדות; טיפול

בצמחייה ובמינים פולשים; השבת צמחייה מקומית; שמירה על המגוון הביולוגי; בחינת היבטים הידרולוגיים

ומניעת הצפות.

עוד צוין כי מבחינת היישוב, הנחל נתפס כיום כ"חצר האחורית" של מסילת ציון, והמטרה היא להפוך אותו

למשאב קהילתי, לטפח אותו ולחבר אותו מחדש לנוף היישוב ולחיי הקהילה.

פיתוח עתידי והזדמנויות מימון:

הודגש כי בשלב זה מדובר בתכנון בלבד. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי "כסף מושך כסף" – לאחר קבלת

מימון לתכנון ותחילת ביצוע וניצול של לפחות 50% מהתקציב, ניתן לפנות לקולות קוראים נוספים ולגייס

משאבים נוספים.

הפיתוח יכול להתבצע באופן הדרגתי ובמקטעים, ולא בהכרח כמיזם אחד גדול.

שותפים בתהליך:

המציגה הדגישה כי הצלחת הפרויקט תלויה בשותפות בין מספר גורמים: המועצה האזורית מטה יהודה;

רשות ניקוז ונחלים ירקון; ועד היישוב מסילת ציון; תושבי היישוב; הקרן לשטחים פתוחים; ועדת איכות

הסביבה של המועצה; ראש המועצה, אשר כבר נתן את אישורו לקידום ההגשה.

לדבריה, תמיכת ועדת איכות הסביבה מהווה גם ביטוי לתמיכת הציבור בפרויקט ומחזקת את הבקשה.

שיתוף ציבור:

במהלך הדיון נשאלה שאלה בדבר מעורבות תושבי מסילת ציון בתהליך.

נועה השיבה כי בשלב הנוכחי מדובר בתכנון רעיוני בלבד, ולכן טרם מתקיים הליך מסודר של שיתוף ציבור.

ככל שהבקשה תאושר, יתקיימו מדידות ותכנון מפורט, יוצגו חלופות לוועד היישוב ולקבוצות תושבים,

וייערכו הליכי שיתוף ציבור בהתאם לצורך.

התייחסות חברת הוועדה

נעמה ברום ציינה כי לאחר ביצוע עבודות בכביש 38, אשר כללו טיפול בחלק ממערך הניקוז, נוצרו הצפות

באזור בעקבות התנקזות המים. בתגובה ציינה המציגה כי אחד מהיבטי התכנון ההידרולוגי יעסוק גם בטיפול

בסוגיות אלו ובמניעת הצפות בעתיד.

הערות חברי הוועדה:

• חברי הוועדה הדגישו כי מדובר בפרויקט בעל פוטנציאל משמעותי לחיבור הקהילה למרחב הטבעי

וליצירת פעילות קהילתית סביבתית.

• עוד צוין כי מניסיון העבר, פרויקטים של שיקום סביבתי מצליחים כאשר מתקיימת מעורבות

משמעותית של הקהילה המקומית.

• הוועדה הביעה תמיכה בקידום התכנון וקבעה כי מעתה והלאה, כל פרויקט תכנוני-קהילתי שיובא

לדיון בוועדה יכלול פרק ייעודי של שיתוף ציבור, ובפרט עם הקהילות המושפעות ממנו .

חברת הועדה גב' קוקי לחמן, מוסיפה שמקרה זה מלמד אותנו על חשיבות שיתוף הציבור בכל פרויקט תכנוני

במועצה, בעל השלכות על תושבי המקום והסביבה.

החלטה

ועדת איכות הסביבה תומכת בהגשת הבקשה לקרן לשטחים פתוחים לצורך קידום תכנון שיקום נחל מאיר

במסילת ציון.

הוועדה קובעת כי בכל פרויקט סביבתי -קהילתי שיובא בפניה בעתיד יינתן משקל משמעותי לשיתוף הציבור

ולמעורבות הקהילה המקומית כתנאי מרכזי להצלחת הפרויקט.

תודה לכל המשתתפים,

בברכת חג שבועות שמח,

מוריה שוקר – יו"ר ועדת איכות הסביבה

רשמה: שני יצחק