ישיבת20מועצה20שלא20מן20המניין20מתאריך20ה 201.6.14
מועצה מקומית מיתר
פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן חמניין
מיוס ראשון, גי בסיוון תשעייד, 1.6.2014
הפרוטוקול אושר ע''י מליאת המועצה ביום 8/7/14
- חופק עייי: בונוס פרוטוקולים בעיימ, טלפון: 03-5373237 -
אבנר בן גרא
עדנה סבאג קריבוי
אלכס דייטשמן
דוד לוי
יוסי וקנין
סולומון כהן
יואל בוהדנה
שמעון פרצ
חסרים:
חדווה שקד
מוזמנים:
ציון אלמלס
נעמה הניג
אחרון עטיה
על סדר היום:
= ף. המועצה
- חברת המועצה
- חבר המועצת
- חבר המועצת
- חבר המועצת
- חבר המועצה
- חבר המועצה
- חבר המועצה
- חברת המועצה
- מ%כיר המועצה
- מ. מחלקת החינוך
- מנהל חטייב מיתרים
א. עדכון בנושא התיכון במיתר.
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מך המניין - 1.6.14 רונוס 2
מערמות העבה ממזחטבה בע"
מר אבנר בן גרא: טוב חברים, ערב טוב לכולם. אני כינסתי את הישיבה הזו על מנת לעדכן
אתכם, זו ישיבת עדכון שמשכה יהיה כשעה. לעדכן אתכם מה נעשה לגבי התיקון. אני רוצה רק
לומר לכם שאני יושב פה באמת ואני מתרגש, מכיווו שרק לפני 5.5 שנים, בעקבות בעיות שהיו
במיתרים, בעיות שהביאו את האישור אפילו לוועדת התינוך של הכנסת, שבשביל יישוב גה דבר
שהוא בלתי נסבל. וכמובן היו לה השלכות מבחינתי לדעתי הרות אסון. אבל אנחנו כבר לא שם,
אחרי עבודה מאומצת, ועבודה של בדיקה מעמיקה של החטיבה, והמלצה של חברה בזמנו שעשינו
מיפוי, שהמליצה לנו ללכת לכיוון של תיכון. אכן, עס הרבה מאמצ, אישרנו את החטיבה הודות
למנהל משכמו ומעלה. לא אומרים שבחו של אדס בפניו, אבל קצת אפשר. שבאמת הביא את
החטיבה למצב כזה שאנחנו יכוליס באמת בעינייס פקוחות ובצורה רגועה, ותוך כדי ידיעה לאיוו
מטרה אנחנו מכווניס, לפתוח את התיכון.
היו לנו לא מעט בעיות בדרך. כמובן שהפעלנו קשרים, הפעלנו את שר החינוך דאז, וזרענו את
הזרעים המתאימים כדי שנקבל את האישור. גם כשבאנו לוועדה לפני אני חושב 4-5 חודשים, גה
לא היה פשוט לשכנע. המחוז בהתחלה התנגד, אתרי זה הבין שההתנגדות שלו היא לא במקוס.
אנשי המקצוע תמכו בכוונה שלנו לפתוח תיכון. אני כמובן הודעתי באותה ישיבה גם למרות
ההתנגדות שהיתה של המחוז, שאני מתכוון לפתוח בכל מקרה. אבל לשמתתי, לא הייתי צריך
לעשות את זה, מכיוון שהמחוז מהר מאוד הבין את התמונה, את ההמלצות של הוועדה המקצועית
שהיתה במשרד התינוך, שכללה אנשיס באמת מהשורה הראשונה, שיודעיס מה הם עושים.
וההמלצה התקבלה שאנתנו נקים תיכון.
אני רוצה לומר לכס שאני גם ברגע שקיבלתי את האישור הזה, לא ידעתי פשוט את גודל המאורע.
כי אני לתומי חשבתי שפה בסביבה שלנו פותתים תיכונים על ימין ועל שמאל, אבל ממש לא.
להיפך, כנראה שסוגרים. והתוועדתי לה גם מהפרגון והתמיכה וההתרגשות במסדרונות משרד
החינוך בבאר שבע על כל רבדיו, הפיקוח, סגנית המנהלת, מנהלת המחוז, שיצאה מגדרה פשוט
לעזור לנו. ועדת התינוך שישבה על המדוכה. בומנו בראשותה של דינה, והיוס בראשותו של אלכס.
והביאה את הבשורה הצו ליישוב.
כשהייתי אצל מנהלת המחוז, היא, נקרא לוה ככה בסוגריים, התקילה אותי בוה שאני צריך
לפתוח את התיכון הזה כבר בכיתה *י. אז משך הזמן שנותר לנו להתארגנות, בהתחשב שאנחנו לא
כל כך בקיאים בכמות תיכון. ועוד פעם אני אומר, המחוז גם כן לא היה ערוך למשהו כזה, כי גם
הס שכחו מתי פתחו תיכון פעם אחרונה. אז אנחנו החלטנו ללכת על כיוון של מכרו בין רשתות
מוכרות, שתפעלה את התיכון הזה.
המכרז שהכנו בעזרתם של מועצה אצורית חבל איילות, הכנו בעזרתס של המועצה האצורית, כמובן
שהתייעצתי גס כן עס גזבר עיריית דימונה שמעון מזוז שישב איתנו במליאה הקודמת, פחות או
יותר המכרזים היו דומים. אנחנו שיפצנו את המכרז והתאמנו אותו לדרישות של מיתר. עשינו
הליך מכרז ארוך מאוד שכלל בתוכו גם הקמה של ועדה מקצועית שאני רוצה להודות לה על
העבודה הקשה שהיא עשתה והיא הגיעה בראשותו של גיא רוט, והגיעה באמת לשקלול המומל\
לוועדת המכרזים. במכרו השתתפו 4 רשתות: רשת אורט, רשת ברנקו וייס, רשת טומשין ורשת
עתיד. כאשר מכל השקלול של מדדי האיכות והכסף, כאשר הכסף כמובן הוא שולי, מדובר על
התינוך של הילדים שלנו. אז אנחנו לא העדפנו דווקא את אלה שהם זוליס, אלא יצא בסופו של
דבר מהשילוב של מדדי האיכות והכסף, יצא שלמעשה הרשת חיותר יקרה מבחינת התשלום
לתלמיד היא זו שגם כן וכתה בציון הגבוה של האיכולות, ואנתנו בחרנו את רשת ברנקו וייס לקדם
את העניין הזה.
אנחנו חתמנו איתם חוזה לפני סדר גודל של שבועיים, שבועייס וחצי. חוצ מזה, בוצעו מספר
הליכיס בבית הספר על ידי מנהלת התינוך ואהרון, שאני אומר עוד פעם, ביוס שקיבלו את ההנחיה,
באמת התגייסו כולס לעשות את הדברים ולגייס מורים, ולבדוק מה המשמעויות, ולשבת עם
מנהלת המחוז ולקבל הבטחה על הסייבר, והבטחה על כיתת מדעים, והבטחה על כיתת תליים. כל
הדבריס שאנחנו רוצים לראות ועוד.
לגבי הבינוי הפיוי, אנחנו את כיתה י', אנחנו נתאיס את המבנה בקרוב. אני חושב שאנחנו נתחיל
תוך שבוע-שבועיים לטפל במבנה, ואנחנו ניצור בחללים הקיימים בין 4 ל-5 כיתות על מנת לפתות
את השנה בכיתה יי. כאשר החשיבה שלנו היא להרחיב את התיכון לקראת שנת הלימודים הבאה.
כאשר יכול לקרות בהיבט הפיצי, יכול לקרות אחד מהשניים. או שאנחנו נרחיב את חטיבת הביניים
3
מוגנצת מקומ"ת מית 5
ישיבת מועצה שלא מך המניין - 1.6.14
|פרוטוקול'ם \-- 6
מערכוץ הבעה מסועבותבעים יפ ה
השתתפו ה'יה:
אבנר בן גרא - ר. המועצה
עדנה סבאג קריבוי = - חברת המועצה
אלכס דייטשמן - חבר המועצה
דוד לוי - חבר המועצה
יוסי וקנין - חבר המועצה
סולומון כהן - חבר המועצה
יואל בוהדנה - חבר המועצה
שמעון פר\ - חבר המועצה
חסרים:
חדווה שקד - חברת המועצה
מוזמנים:
ציון אלמלס - מוּכיר המועצה
נעמה הניג - מ. מחלקת החינוך
אהרון עטיה - מנהל חטייב מיתרים
על סדר היום:
א. עדכון בנושא התיכון במיתר.
מועצה מקומית מיתר וב
ישיבת מועצה שלא מן המניין - 1.6.14 רונ טְ
מערכות הצבעה ממזהשבוא בע"
הקיימת לתיכון שש שנתי, שזו האפשרות אגב היותר זמינה מבחינת קרקע, אבל הפחות מועדפת
מבחינתנו כיישוב בגלל עומסי התנועה שייווצרו במרכז היישוב. היוס אמנס וה ההוריס ממיתר
וקצת מדרום הר חברון, אבל בל נשכח שאנתנו מפתחיס את כרמית ומפתחים את חירן עוד מעט,
ותהיה לנו תנועה רצינית במרכז היישוב, מה שחייב אותנו לחשוב ולנסות ולהתכוונן למגרש שהוא
גם מגרש מסחרי וגם מגרש למבני ציבור, שאנחנו מייעדים אותו גס לתיכון וגס לסופר בכניסה
ליישוב.
מר שמעון פורצ: איפה וה!
מר אבנר בן גרא: בכניסה ליישוב, ימינה מהכיכר של ה-ש.ג.
מר שמעון פרצ: איפה שמגרש הכדורגל!
מר אבנר בן גרא: לא, ימינה. שמאלה וה מגרש הכדורגל, ממול לדיור המוגן. כאשר אנחנו
היוס ישבנו בוועדה המחוזית בלשכת התכנון, ואני חושב שעשינו איזו קפיצת דרך, שיכול להיות
שאנחנו נקבל תוך 3-4 חודשים, נקבל את האוקיי על השטח הזה, וכמובן אנחנו נזדרז ונבנה את מה
שצריך לבנות. אני לא מתכוון לחכות לאישור השטח. ביצענו מדידה של השטח, ביצענו מדידה של
השטח, ואנחנו כבר פנינו למתכנניס שיתחילו לעשות את התכנון העקרוני, שהתכנון כמובן ייעשה
בשיתוף עם הרשת, בשיתוף עס מנהל בית הספר, בשיתוף עס מנהלת החינוך, על סמך ניסיונו.
מר סולומון כהן: זו לא קרקע תקלאית שם?
מר אבנר בן גרא: כן, אמרתי, אנחנו מצפים שהיא תשונה תוך 4 חודשים. הרי אתה יודע,
סולומון, שהשכונות הדרומיות משנת זה, והגענו היוס, לפי מה שהבנתי בלשכת התכנון, הצלחנו
להגיע למשהו.
מר שמעון פר\: זה שינוי תבייע, יש תכנית שהופקדה, מה!
מר סולומון כהן: שינוי קרקע חקלאית, הוועדה לאישור קרקע חקלאית.
מר אבנר בן גרא: אז אנחנו בישורת האחרונה. ואמרתי, זו האפשרות המועדפת. אבל אס היא
לא תתממש, יש תמיד את האפשרות הקיימת.
מר שמעון פר\: לא, אבל איפה זה עומד! יש תכנית שהופקדה, יש אישורים!
מר אבנר בן גרא: אמרתי שאנחנו תוך 3 חודשיס כנראה נהיה בהפקדה. אבל זה לא הדיון,
אני באתי לעדכן על תיכון. אז אני עדכנתי כבר. מה שאני אבקש עכשיו ממנהלת החינוך וממנהל
בית הספר, לתת סקירה. כי באמת חברים, אני חושב שמבחינתי זה חזון שמתגשס. אנחנו חרטנו
על דגלנו את הרצף החינוכי מ-0-18. אנחנו כרגע עם הסיפור של התיכון. חסר לנו החלק של 0-3,
שגס אותו אנחנו נקדם ונעשה, כנראה בשנה הבאה אנחנו נשתדל לסגור את זה ולקדס את זה
ממש. ואני אומר לכס, סוף-סוף אנחנו לוקחים באמת את הילדים שלנו בידיים, ואנתנו מחנכיס
אותס אצלנו בבית תחת חסותנו, ואנחנו נעשה הכל, אני אומר לכם, כדי להגיע להישגים הנדרשיס
לפי החזון שלנו. אני לא רוצה חלילה להוציא לעז על מישהו או משהו. אנחנו קיבלנו שירות מכל
בתי הספר ששלחנו את ילדינו, שירות טוב. הס העמידו עבורנו דורות של בוגריס.
אבל אנחנו כמובן בהתאם לחזון שלנו, אנחנו רוציס לקחת את הילדים שלנו בידיים, ואנחנו רוציס
לדאוג להם, ואנחנו רוציס ללוות אותם ואנתנו רוצים להיות מעורביס בתינוך שלהם, ואנחנו רוצים
להיות מעורבים בחיי החברה שלהס ואנחנו רוצים גם כן את היכולת להגיב לכל מיני מצביס ולשפר
את ההישגים שאנחנו רגיליס אליהס עד כה. אני מאמין גדול במי שמנהל את מערכת התינוך שלנו,
החל מנעמה וכמובן באהרון וצוותו, שכפי שאמרתי, הוכיחו שמבירא עמיקתא, אפשר להגיע גם
לאיגרא רמא. ואני חושב שאנחנו נעשה כולנו, נתגייס על מנת לעשות את זה, גם על מנת להקצות
את התקציבים, גם על מנת לוותר במקומות אחריס כדי לסייע לתיכון הזה. ואני מקווה שאנחנו
נצליח להביא את התיכון למסלול כזה שבאמת יהיו לו ביקושיס, ושאנחנו נהיה תחרותיים מספיק,
כדי שגס ילדים שיכולים לעזוב, למי שלא יודע, בכיתה יי כל אחד יכול לבתור כאוות נפשו את בתי
4
מועצה מקומית מיתר
"שיבת מועצה שלא מן המניון - 1.6.14
מטרכגח הצבעה סמחבא בע"
הספר, או אנחנו נהיה מספיק תחרותיים, ואנחנו ניתן להס את האופציה להישאר כאן. ואני מאמיון
שעס הצוות התינוכי בבית הספר, עס צוות התינוך כאן, אנחנו נעשה ונצליח. בבקשה, נעמה.
מר שמעון פרצ: שנייה, אני רוצה רק להעיר שתי הערות לפרוטוקול. אחת, אנחנו פה
מקבלים עדכון, כמו שקראתי בהרתבה. אני לפחות, לפחות מה שאני יודע, למרות שביקשתי, כל
חברי המועצה פה לא קיבלו את החומר שביקשתי, לא את המכרז, לא את הפרוטוקול של הוועדה,
לא את הדיונים של ועדת מכרויס. וה מסוג השותפות והשקיפות המינימאלית שהיתה צריכה
להיות. ועס כל ההתרגשות והשמחה על הצורך והרצון, שזו החלטה אישית שלך או של מי
מהנוכחים פה, אני לא יודע, אנחנו עדיין לא שותפים. אנחנו באמת יושבים פה לקבל עדכון.
דבר נוסף, באמת לפני חמש וחצי שנים המצב בבית ספר מיתרים היה מאוד בעייתי. אתה אישית
פנית אליי כמי שהיה יוייר ועד ההוריס וניהל מאבק מאוד נחוש.
מר אבנר בן גרא:
מר שמעון פרצ\:
מר אבנר בן גרא:
מר שמעון פר\:
פוליטי.
מר אבנר בן גרא:
מר שמעון פרצ\:
מר אבנר בן גרא:
מר שמעון פרצ:
מר אבנר בן גרא:
אני לא פניתי אליך.
יש לי את המייל, אני אראה לך אותו אחר כך.
לא, אני לא צריך את המיילים שלך, זה לא הדיון פח.
פנית אישית אליי כדי לקחת חלק בתהליך, על מנת לצבור איושהו חון
אנחנו עכשיו על דרך המלך.
ואנחנו עכשיו עולים על דרך המלך בגלל-
אל תפריע.
אני לא מפריע. אמרתי שתי הערות ואני אסייס ואצ נמשיך.
תקשיב, אני לא רוצה לדבר מה היה בתקופתך בתיכון. היום ברוך ה' אנתנו
במצב אחר. אתה רוצה לנכס לעצמך גם את זּה, תנכס. כולס יודעים מי עושה פה את הדבריס.
אנחנו לא עסוקים.
מר שמעון פר\:
מר אבנר בן גרא:
מר שמעון פרץ:
מר אבנר בן גרא:
מר שמעון פרצ:
מר אבנר בן גרא:
מר שמעון פרץ:
מר אבנר בן גרא:
גב' נעמה הניג:
אתה נכנס לדבריי ומפריע לי.
אני לא הרשיתי לך לדבר, קודס כל. כשאני אראה לך לדבר, תדבר.
ביקשתי רשות דיבור והתחלתי. יכולת לעצור אותי.
אז עצרתי אותך עכשיו.
אמרתלי שאני מבקש להגיד שני דברים.
בבקשה, נעמה, תתחילי.
אגב, הוועדה המקצועית קיבלה שכר?
בבקשה, נעמה.
אהרון בעוד רגע ייתן סקירה על מה שנעשה בעצם עד כה, לקראת הצמחת
חטיבת הבינייסם לתיכון בשנת הלימודים הקרובה. אני רוצה כבר להתתיל באיזשהו דגל, שלי הוא
מאוד-מאוד חשוב, וזה להפוך את תיכון צומת מיתרים, אני גם עדיין מסתגלת לשם הצה, להפוך
אותו לבית ספר כל תלמידיו. זאת אומרת, שאנתנו נוכל, המטרה שלנו היא לתת מענה לכל תלמיד
5
מוצצה מקומית מיתר וב
ישיבת מועצהז שלא מך המנייך -- 1.6.14 רונוס
מערכות הצבעה מומוחש רו תוי
ברמתו ועל פי צרכיו בבית הספר. ואת בעצס הגישה שלנו בבניית התטיבה העליונה. אנתנו ניתן
איזושהי סקירה על מה נעשה עד עכשיו, על העקרונות, על האבנים הגדולות שלאורן בית הספר
צועד. ואחר כך, ככל שתהיינה לכם שאלות, אז אנחנו כמובן נוכל לענות, אצ אנתנו נשמח לענות.
מר אהרון עטיה: אנחנו בשנתייס הראשונות שלי כמנהל בית הספר, בנינו חזון חדש לבית
הספר, ואישרנו אותו בחדר המורים, אתר כך בוועד ההורים בשנה השנייה שלי. עשינו לו הוזאמות
לקראת החטיבה העליונה, בגלל הצורך בתעודת בגרות, ובגלל השינוייס שהשר מחיל על תעודת
הבגרות. החזון של בית הספר כתוב פה, אני לא אקריא אותו, אבל אני אדבר על מספר מרכיבים
עיקריים ודגשים.
הדגש הראשון זה אקלים... ומעורבות קהילתית, זה אבן יסוד שאנחנו מתעסקים בו גס היום. מצב
האקלים החברתי בבית הספר נכון להיום הוא בסדר גמור. אנחנו מאוד-מאוד מטפחיס את הנושא
של מעורבות קהילתית. כשאנחנו מדברים על מעורבות קהילתית, היא גס כניסה של הקהילה לתוך
בית הספר, וגם יציאה של התלמידיס לתרומה בקהילה, אס וה בבתי ספר יסודייסם ואם וּה
במקומות אחרים. פרויקט דגל בבית הספר בנושא של מעורבות קהילתית, זה הנושא של כניסת
מתנדבים בחינוך, שיש לנו נכון לעכשיו כ-40 מתנדבים שעובדים על בסיס קבוע בבית הספר, ועוד
כל מיני אנשים שמגיעיס לתת הרצאה פה, העשרה שם, מעבר ל-40 האלה.
הדבר השני זה אהבת האדם וחינוך לדמוקרטיה. זה דגל חדש שאנתנו חורטיס לקראת הנושא של
המעבר לחטיבה עליונה. שאנחנו כבר נתחיל להתעסק החל מהשנה הבאה גס בנושא של הכנה
לצהייל והדבריס האלה, ולכן החיבורים האלה צריכים להיות... מתאימיס גס בהיבט של
דמוקרטיה. אנחנו רואיס מה קורה, התקשורת, מה קורה בשטתים וכוי. צריכיס לעשות את זה
ולעשות את זה נכון.
למידה משמעותית, ה מרכיב שאנתנו בנינו אותו עוד בחטיבת הביניים. זה צורך שעלה באבחון
שעשינו בבית הספר במשך שנתייס. כשהגענו למסקנה שילדיס לא כל כך נהנים בלמידה, משננים,
משננים, עושים את הבחינה, ויוס אחרי הבתינה שוכחיס איך זה נראה. התתלנו בנושא של
השתלמות בית ספרית מוסדית כבר השנה, כאשר בית הספר עבר 2 השתלמויות, אחת בצוותי
מקצוע, השנייה, חדר המורים כמעט מלא. כשההשתלמות הראשונה היא השתלמות שמתרחשת...
בתוך המערכת, וההשתלמות השנייה היא בסוף יוני.
נושא של חינוך לאהבת האר>, עס הפרויקטיס שמתאימם לחטיבה העליונה של מסע ישראלי,
טיולים הרבה יותר ארוכים, מסע לפולין, משלחות בהמשך וכוי. חשבנו שזה מרכיב שהוא יותר
מתאים לחטיבה העליונה. כמובן שאהבת האר צריך ללמד עוד מהגן, אבל זה דגש שאנחנו נותניס
עליו, הכנסנו אותו לתוך הנושא של החזון.
נושא של תקשוב, אני שמת עס מה שקרה בשנתיים האתרונות מבחינת השיפור במצב התקשור
בבית הספר. כיוס כל הכיתות בבית הספר מחוברות לאינטרנט, בכל הכיתות יש או לותח חכם או
מסך טאצי עם מערכת שמע מתאימה. חדר הייטק עס 20 עמדות מתשב, 20 מחשבים ניידים
שמועברים לכיתות בעזרת כספת שתלמידים מובילים אותה. המורים, בהשתלמויות שלהם
עובדים הרבה יותר דרך המחשב, דרך עבודות שנשלחות הביתה.
עוד בשנה הראשונה הכנסנו את הנושא של המשוב, שזו דרך גם לשפר את הפדגוגיה בבית הספר,
וגסם לשפר את הקשר עס ההורים. כאשר הורה יכול להיכנס לדעת מה קורה עם הבן שלו מבחינת
התנהלות, הכנת שיעורים, הגעה לשיעורים, ציוניס, הישגים, מכתביס עס המורה המלמד, מכתבים
ממני. אנחנו מבזבזּים הרבה פחות דפיס ועובדיס הרבה יותר דרך המחשב.
והנושא של טיפוח מנהיגות, שוב, עס היבטים שהתחלנו בהם, בנושא של מנהיגות, בעיקר בכיתות
חי-טי עם הנושא של שליית, משייצים ופשייצים. אנחנו מעודדיס מאוד את הכניסה של תנועות
הנוער, אס ה הנוער העובד והלומד ואס זה הצופים. ולקראת הגיוס שיתחיל בסיוס החטיבה
העליונה, אנחנו ניתן את הדגשיס הרבה יותר. אלה האבנים העיקריות שלנו בעבודה בבית הספר.
לגבי דברים שעשינו עד כה מבחינת ההיערכות לתיכון. בשלב הראשון דיווחנו לצוות המוריס
ולתלמידים ובחוזר להוריס על הצמחת התיכון. ואחרי תהליך בדיקה של כל חצוות הנוכחי
והתאמתו לחטיבה העליונה, חלק מתאימים יותר חלק לא מתאימים וחלק לא מעוניינים וכן
מתאימים. אני כרגע בעיצומו של תהליך איתור וגיוס מוריס איכותייס ומנוסים להוראה בחטיבה
העליונה. כרגע רוב המקצועות סגור, והצלחנו לאתר מורים, ומורים טוביס.
סקר רצונות אצל התלמידים היה סקר ראשוני שהתבצע על הילדים, ונתנו להס לחשוב פתוח. כל
אחד מה היה רוצה להגביר מתוך הבקשות של התלמידים, הוספנו מה הס הדברים שיותר
תלמידים מבקשים, לדוגמא ביקשו 3 ילדים מוסיקה, ואנחנו הסברנו להם שבשביל 3 ילדים לא
נפתח הרחבה. מחר הס אמוריס להחציר לנו את דף הבחירה שלהם, כאשר הס התבקשו לבחור על
6
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מן המנייך - 1.6.14 רונוס
מטרכות הצבעה ממוחשבות בע"
פי סדר עדיפויות יורד, ומתוך גה אנחנו נעשה את הגושים עצמם. אחר כך אני אפרט מה הם
מקצועות ההרחבה. התקיימו בימים אלה פגישות עס מפמיירים וגורמי חוץ לגבי מגמות לימוד.
המורים עשו צאו ולמד, יצאו לבתי ספר אחריס, התייעצו עס גורמיס אחריס.
מר סולומון כהן: מה זה מפמיירים!
מר אהרון עטיה: מפקח ראשי. לכל תחוס דעת יש מפקח ראשי. יש גם מדריכים. ואת
אומרת, תחומים כמו מתמטיקה, אנגלית, יש מדריכים... כמויות עצומות של מוריס. המורים הלכו
לבתי ספר תיכונייס אחריס ללמוד איך גּה עובד שס. ואנחנו עס הדבר הוה נצטרך לעשות התאמה
לתכנית לשנה הבאה, כי היא ללא קשר לתיכון במיתריס יש שינוי עצום במבנה הלמידה, ואני
אדבר עליו אחר כך קצת.
מר יואל בוהדנה: אמרת לשנה הבאה, אתה מתכוון לשנה הקרובה?
מר אהרון עטיה: תשעייה. הטי נשאריס, תהיה שכבת יי. עבודה לטווח הקצר שככה קיבלנו
החלטה מהרגע שהודיעו לי, לנו, שייפתח תיכון. שילוב מהיר לרשת שנבתרה בנושא של ברנקו וליס,
נרשם בימים האחרונים על ידי. הכנסת רפורמת עו לתמורה למוריס בחטיבה העליונה. אני מנית
שרובכס יודעיס שהוכנסו 2 רפורמות גדולות לבתי הספר. חטיבות בינייס שייכות לרפורמה של
אופק חדש. ועס הכניסה לעוז לתמורה, צריכיס להכניס את הרפורמה האו, סיפור מאוד-מאוד
מורכב. יש לאה משמעוליות גס כלכליות למוריס, גס מורכבות מאוד קשה בבניית מערכת השעות. כי
אם מורה עובר ללמד שעות מסוימות בחטיבה עליונה, לא מגיע ל-1/3 משרה, השכר שלו נפגע פר
אקסלנס. וו מלחמה בין הארגונים, אני לא מתייחס.
מר שמעון פר\: ממש מבחינת המוריס?
מר אהרון עטיה: מבחינת המורים. ואת אומרת, שאם מורה לימדה בחטיבת ביניים
היסטוריה, ואני יכול לתת לה רק שש שעות ללמד חיסטוריה בחטיבה העליונה. מאחר ואין לה 8
שעות, את ה-6 שעות אני מקבלת לפי תעריף של עולס ישן. אבל וּה אני מול חדר מוריס. לשמחתי
אנחנו די מצליחים לדאוג שהדבריס האלה ייעשו טוב. כמו שאמרתי, התאמת החזון הבית ספרי,
ולתת איושהו צבע לבית הספר. כחלק מהחזון אנחנו עובדיס על זה לתת איזושהי ייחודיות לבית
ספר, ולהחליט מה הכיוון הכללי.
אבנר, רמזת על זה בנושא של סייבר והנדסת תוכנה, והנושא של כיתות מדעיות טכנולוגיות. ונעמה
אמרה לתת מעניס לאוכלוסיות נוספות, או לא הוכרת את הנושא של מבייר, אבנר, לכיתה יי,
שאנחנו ממתינים.
מר אבנר בן גרא: התבלבלתי עס תליים.
מר אהרון עטיה: תליים זה בי, ו-יי וה מבייר. מבייר וה בהחלט ההמשך של תליים. שוב, בניית
תכניות לימודיס בהלימה לחוזר המנכייל.
מר סולומון כהן: תהיה כיתת מבייר! לא הבנתי.
מר אהרון עטיה: אני יודע שהבטיחו לאבגר ולנעמה במחוו שכן.
מר אבנר בן גרא: כן, כן.
מר אהרון עטיה: אני עוד לא קיבלתי את האישור הפורמאלי.
גב' נעמה הניג: מנהלת המחוז הבטיחה ועובדים על גּה.
מר סולומון כהן[: ולא משנה כמות התלמידים?
גב' נעמה הניג: לא, בוודאי, ואת כיתה של עד 25 תלמידים.
7
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מן המניין - 1.6.14
מר סולומון כהן: ואס יהיו 17 או 115
גב' נעמה הניג: לא, לא. ואת כיתה שבוניס אותה ויש לה קריטריונים מאוד-מאוד ברורים.
מר סולומון כהן: אני מכיר. מה שאני לא יודע, אני שואל.
גב' נעמה הניג: לא, לא. אם תהיה כיתת מבייר, היא תהיה כיתה של עד 25 תלמידים. אס
היא תהיה יותר קטנה ויהיו שם רק 22, אז יחיו רק 22.
מר אהרון עטיה: גם אם יהיו רק 18 ויהיה אישור, או הכיתות האחרות יספגו עוד 2 ילדים.
גב' נעמה הניג: אבל על פי רוב, כדי שהכיתה תיפתח, ויהיה אישור רשמי של משרד התינוך
ותקן של שעות, צריך בסדר גודל של 24-25 תלמידים.
מר אהרון עטיה: בוא נגיד ככה, בתליים היום-
מר סולומון כהן: מה זה תליים!
מר אהרון עטיה: זה מעין מבייר, או תנופה לבגרות מלאה, זה ראשי התיבות. ובתליים ב-טי
נכון להיום יש להם 25 ילדיס, שהם תלמידים לא הכי נמוכים. וּה ילדיס עם מוטיבציה, רצון,
*כולות בינוניות מינוס, אנחנו עוזריס להס.
גב' נעמה הניג: נכון, אבל הס מיועדיס למבייר.
מר אהרון עטיה: אה קהל היעד, ילדים עס בעיות משמעת לא ייכנסו לכיתות כאלה, אבל וה
דבר דברים שקשורים לפדגוגיות.
מר שמעון פרץ: התקן של תליים נשאר בידיים שלנו מבחינת שנה הבאה?
מר אהרון עטיה: כל שנה צריך אישור מחדש. כל שנה מצריך אישור מחדש בלי קשר לתיכון.
גס אס ה-טי היו הולכים לעומר כרגיל, היינו צריכיס לבקש אישור לתליים. תמיד יש רשימות, הס
בודקים ילד-ילד. זזה מאוד תלוי בתתך סוציו-אקונומי וזה קצת מקשה עלינו, כי האוכלוסיה
במיתר יחסית היא חזקה. אבל בינתיים 3 שנים הסתדרנו. יחסית לממוצע.
מר שמעון פרץ: המימד של היישוב זה תקציבי וה קשור לתקציב!
מר אהרון עטיה: כדי שילד ייכנס לכיתה הזו-
מר שמעון פרצ: כדי שתיפתח כיתת מבייר, צריך תקציב!
מר סולומון כהן: ילד במבייר עולה 60% מאשר כיתה רגילה.
מר שמעון פרצ: מה 60%: יותר.
מר סולומון בהן: ודאי, 60% יותר מאשר בכיתה רגיל.
מר אבנר בן גרא: ב-3 שניס האתרונות אנחנו מצליחים להביא את זה. אני מאמין שאנחנו
נוכל להמשיך.
מר אהרון עטיה: לגבי ארגון הלימודיס בחטיבה העליונה, יש שינוי משמעותי שהכניס השר
החדש לנושא של תעודת הבגרות החדשה. אני אגיד את זה בקצרה. תעודת הבגרות החדשה מכילה
כמובן נתוניס מזהים של התלמיד בבית הספר. כאשר אם עד היוס בסוף יייב בית הספר הדפיס את
8
מועצה מקומית מיתר וב
ישיבת מרעצה שלא מך המניון - 1.6.14 רונוס
מערכז הצעה פוטב דד בע
תעודת הבגרות, היוס התעודה מגיעה מוכנה מהמשרד. הציונים נשלחים בסוף השנה כולל צ'יוני
המגן מראש למשרד והם יודעיס לעשות את השקלולים. המקצועות מורכבים ממקצועות חובה
ומקצועות הרחבה. כשחלק ממקצועות החובה הס מבחנים תיצונייסם, וחלק מהמקצועות הס עם
ציון פנימי שהוא לא בא לביטוי בציון בגרותי, אבל הוא חובה. בלעדיו אתה לא מקבל וכאות
לתעודת בגרות.
מרכיב נוסף שנכנט לתעודת הבגרות השנה, זה נושא של תעודת בגרות חברתית, שחלק מהנושא של
מעורבות קהילתית הוא בילט-אין בתעודה. זאת אומרת, שאם הבן שלך לא מתנדב 96-60-30, ואנל
מדבר בשעות שבועיות, הוא לא מקבל את תעודת הבגרות, עד שהוא לא משלים את זה. ואנחנו
נצטרך לבנות תכנית של התנדבות, נדבר על זה תיכף. ניתן להמיר תעודת בגרות, את בחינת הבגרות
בעבודות גמר. כאשר אם עד היוס היה מותר לילד לעשות אינסוף הרתבות. ואת אומרת, שאם יש
לי ילד גאון, הוא יכול לעשות גס 8 הרחבות, 5 פיזיקה, 5 ביולוגיה, 5 מתמטיקה, 5 ספרות, וה
נגמר. ילד יכול לעשות היום 5 מתמטיקה ואנגלית שזה לא נספר, ועוד 2 הרחבות בלבד. כאשר
ישנס מסלוליס טכנולוגיים, שבהם ישנס 3 מקצועות הגברה, אבל אחד המקצועות לא יופיע כ-5
יחידות, אלא יופיע כציון פנימי עם 450. יש לנו מסלול כזה כרגע ודאי, שזּה הנושא של הנדסת
תוכנה, סייבר ופיויקה, שאחד המקצועות יופיע בתור 450 שעות. אבל זה לא מיתרים, אלא זו
החלטה של השר, וזה יחול על כל בתי הספר.
הנושא של התפתחות אישית ומעורבות חברתית, כמו שאמרתי קודס, הוא מאסט ובילט-אין בתוך
התעודה. כשאנחנו רואיס שבכיתה יי הנושא הוא אני והקהילה, ילד צריך לתת 60 שעות התנדבות
פרטניות ו-30 עבודה על פרויקטים. ב-יייא, ככל שהם עולים בעומסים או הכמות יורדת, 30 ו-30.
ובכיתה יייב 30 שעות, שזּה יכול להיות או חברתי או אישי. סך הכל, ילד צריך לתת ב-3 שנים 180
שעות.
אמירה חיים, לפני מספר שנים הכניסה את הנושא של תעודת בגרות חברתית כתעודה נוספת. ילד
קיבל תעודת בגרות רגילה, ואס הוא עשה את התובות שלו וקיבל 2 תעודות, יכול היה להגיד
'עשיתי גם את זהי. השר לקח את זה יותר רחוק, ואני חושב שזה מעולה, וזה יישב על אותה
תעודה. וזה יחייב בנושא של זכאות לתעודת בגרות.
דגמים של מעורבות קהילתית, אנחנו נצטרך לשבת עס הצוות שלנו ולראות מה נכון לנו ומח לא.
אם נחליט שיש קטיף אז יש קטיף, אס לא, זה לא מחייב, וה דוגמאות. עבודת חקר, עבודה בבית
הלוחם. יכול להיות גס מצב שילד יוצא לטיול, ילד מכיתה יי יוצא לטיול של כיתה צ', ידריך אותם.
אנחנו כבר עושים את זה, כבר החבריה של שלייח יוצאיס כמדריכיס לסיורים של שכבות יותר
צעירות, והשעות האלה שהוא עובד עס הילדים, ייחשבו לו בתור פרויקט קבוצתי. אלה דוגמאות,
אס תחיינה בקשות מהיישוב פה, אפרופו... לקהילה, אנחנו נשמח לעזור לכל מי שוּקוק פה לסיוע
מהקהללה, ולפתות לילדים יותר ויותר מקומות השמה. אגב, בשנה האו, בתחילת השנה עשינן יריד
השמה. הגיעו גורמיס מכל מיני מקומות ביישוב כאן, אס וה מהספריה, בתי ספר אחרים,
מהספורט. הציגו את מה שהס רוציס להציג, וילדים נרשמו לשם. צהו.
לגבי מבנה של תעודת בגרות החלק הלימודי. כל ילד במדינת לישראל בבית ספר יהודי, מחויב ב-10
יחייד חובה על פי בסיס של 2 תנייך, 2 היסטוריה, 2 אזרחות, 2 ספרות, לשון והבעה 2. בית ספר לא
יהודי, התנייך מתחלף בהתאם לדת. מינימום הגברה אחת מחויב. זאת אומרת, שאס אני לוקח את
ה-10 ועוד הגברה אחת ברמה של 5 יחייד, זה 15. לגבי מקצועות שבהס ניתן בעצס לבחור, הס
מקצועות חובה. ילד לא יכול בלי מתמטיקה או אנגלית לקבל זכאות, אבל שם הוא יכול להגיע
לרמה של 3,4,5, יחידות. כאשר באנגלית אנחנו בשאיפה לא לפתות 3 יחייד. אבל אם יחיו ילדים
שהם מאוד-מאוד חלשים, אולי ב-יייא או ב-יייב נפתח קבוצה כזו. אז אס אנחנו לוקחים 3
מתמטיקה, 3 אנגלית - וה 6, ועוד 15 - 21 יחייד. תעודת בגרות הכי מינימאליסטית שניתן לעשות,
וממנה אפשר רק יותר לצמוח.
עוד דבר שחשוב למי שמכיר את המבנה הקודם. כל מקצוע יכול להיחשב כמקצוע הגברה. ואת
אומרת, שגם אס ילד עשה מתמטיקה 5 יחייד, לא עשה הגברה נוספת, סתס אני ממציא מספרים,
אבל היסטוריה 3, אזרחות 3 וספרות 3, הוא יגיע ל-21 יחייד, המתמטיקה ייחשב לו כהגברה.
המקצוע היחיד שהוא לא יכול להיחשב כהגברה בכל מקרה, זה אנגלית. בסדר? וּה להשכלה
כללית. אצלנו זה לא יקרה, כל הילדים ילכו לכיוון של הגברה אחת, 2 הגברות, אבל בסוף יייב אם
תהיה בעיה, זו תהיה הגברה אחת. הכיוון שלנו לאפשר 2 הגברות. לגבי כיתת מבייר, אנחנו מראש
נסמן הגברה אחת כי זה תלמידים שיהיה להס קשה, והעומס יצמצם את הסיכוי שלהס להגיע
לזכאות לתעודת בגרות.
מר סולומון כהן: אבל היוס במתמטיקה, מה הולך לקרות בכיתה יי!
9
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מרעצה שלא מך המניין - 1.6.14
מר אהרון עטיה: תיכף אני אראה את הכל. תיכף אני אראה את השנה הבאה את התיכון.
גב' נעמה הניג: וכבר חשוב מאוד להגיד שבשנת הלימודיס הבאה, ואת גס החלטה של
השר, אין בחינות בגרות יותר בשכבה יי. בכיתה יי ילד לא ניגש יותר לבחינות בגרות. גּאת אומרת,
המסלול מתתיל רק ב-יייא של הבחינות החיצוניות.
עידית: זה כבר מתחיל מהשנה הקרובה, נכון?
גב' עדנה סבאג קריבוי: נכון.
מר אהרון עטיה: למעט, רק לדייק טיפה, נעמה ברשותך. היחידה הראשונה רק ב-3 יחייד
מתמטיקה, תיחשב כיחידה חיצונית, למרות שהיא תיעשה פנימית. רק מתמטיקה, היחידה
הראשונה, לאלה שעושים 3 יחייד.
מר יוסי וקנין: תגיד לי, להגבלה של ההגברה ב-3 מקצועות-
מר אהרון עטיה: 372
מר יוסי וקנין: אנגלית ומתמטיקה-
מר אהרון עטיה: לא נחשב, לא נחשב. אתה יכול לעשות 5 מתמטיקה, 5 אנגלית ועוד 2
הגברות.
גב' עדנה סבאג קריבוי: וזה ארצי השינוי.
מר אהרון עטיה: גם בחינת הבגרות עוברת הסבה. מה שאתס הכרתס ומה שאני נבחנתי
בתור ילד, אתה מקבל ציון מגן מהמורה 100, קיבלת בבתינה החיצונית 80, הציון שלך היה 90,
בסדר! וה התחלק בצור השל 50;50. יש פה שינוי בזכאות לתעודת הבגרות. 30% הוא פנימי פר
אקסלנס. ואת אומרת, ילד עשה עבודת חקר, משהו בביולוגיה, על פי תכנית שהיא מוכתבת, קיבל
0, ה-100 הזה הוא 30% מתוך התכנית. ה-70% התיצוני, אתה עושה בחינת מתכונת, ציון מגן.
הציון הסופי שילד מקבל, הוא יהווה רק 30% מתוך ה-70%. קצת מבולבל. המגן שאנחנו נותנים,
מהווה 30% מה-70%. סך הכל מבחינה מתמטית יוצא 51% לבית הספר, ו-49% למבחן החיצוני, וו
הבחינה בכל הארצ, גו המתכונת של המשרד. הלאה.
גב' עדנה סבאג קריבוי: יש לי שאלה. ואת אומרת, שאם ילד היה לאורך השנה תלמיד טוב, אבל
המבחן החיצוני הוא קצת פחות הצליח, עדיין מה שחזק יותר זו ההערכה שהוא קיבל פה.
מר אהרון עטיה: ילד שהוא נניח קיבל בעבודה שלו 30% 100, יש לו 100, בבחינת מתכונת
ובהתנהגות, כל השנה הוא גם היה 100. אני מגזים, נעשה אותו גאון. הוא מתחיל את הציון שלו ב-
1.
מר סולומון כהן: יש לו 30% מה-70%.
גב' נעמה הניג: הבנת, הוא קיבל 100 נקודות מלא.
גב' עדנה סבאג קריבוי: ואז, אם שם הוא ירד, מצבו די מצוין:
מר אהרון עטיה: מבחינה מתמטית זּה לא עוזר הרבה, אבל יש משקל לעבודה הפנימית שלו,
כי ה-30% הוא 100%, וזה נותן איזשהו משקל אחר.
גב' נעמה הניג: וגם ברמת היקף החומריס, ב-30% ועבודת התקר שהוא עושה, בעצסם וה
מפחית אחר כך את העומס ב-70%, וה פחות חומר. אז חוויית ההצלחה שלו כמובן עולה.
10
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מרעצה שלא מך המנייך -- 1.6.14 ונס
מערכנח הצבעה נממוחטבות בע" 8-ל
גב' עדנה סבאג קריבוי: טובה יותר, כן.
מר אהרון עטיה: כל מפמייר בונה את הנושא של ה-30% אחרת. אני רק אתן 2 דוגמאות
ברשותכם. לדוגמא בתנייך, ספר בראשית יוצא מהבחינה התיצונית, והוא יילמד כיחידה פנימית.
איך המורה יעריך אותו: בעבודת חקר, בבתינוז רגילה, בעבודות צוות, ב... איך שהמורה יעריך, זה
ה-100%, אוקייז בהיסטוריה, הנושא של שואה יוצא מהבחינה החיצונית וייכנס ל-30%. חלק
מהמפעיימים אפילו עוד לא סגוריס על עצמם, אבל אלה דוגמאות איך אנחנו עובדים, ומצה אנחנו
עוד נגזור את תכנית העבודה התלת שנתית, כדי לא להעמיס על הילדים יותר מידי ב-יייא-יייב. אנ
קצת לחוצ אבל אני מתכה.
מר יוסי וקנין: במתמטיקה גם יהיה 30%.
מר אהרון עטיה: מתמטיקה יהיה פחות כנראה, הס עוד לא סגורים על עצמם.
גב' נעמה הניג: הס בוניס את המודל עכשין. אנחנו עוד לא קיבלנו הנתיות.
מר אהרון עטיה: אני עוד לא יודע כל מקצוע, אבל נתתי דוגמאות של שניים. מקצוע
טכנולוגי, כדוגמא למקצוע שאפשר לעשות 3 הגברות, פיזּיקה, אנחנו מדבריס על 5 יחייד אצלנו.
מדעי המחשב 5 יחייד. הסייבר יהיה בעבודה בליווי של-
מר סולומון כהן: אתה עכשיו ירדת לרמה המקומית. אתה לא מדבר בנוסחה הארצית.
מר אהרון עטיה: ה כבר מיתריס. כאשר את הסייבר הס כנראה יעשו בתור עבודה חיצונית.
תיתכן אפשרות שאנחנו נחליט את הסייבר דווקא לעשות פנימי, ואת מדעי המחשב לעשות תיצוני,
מותר לי לבחור.
מר סולומון כהן: עוד פעם, לא הבנתי.
מר יוסי וקנין: אתה חייב חיצוני פהז
מר אהרון עטיה: כי יש לך 3 מקצועות, יש לך פיויקה, מדעי המחשב וסייבר. אני אמרתי שאי
אפשר 3 הרחבות, נכון! 2 הרחבות יהיו במתכונת הרגילה של 30, 70, מבחן חיצוני, ממוצע זה מה
הילד קיבל. את הדבר האחרון שהוא יעשה, גם אס הוא ייעשה מבתינה חיצונית, +ה יופיע לו
בתעודת הבגרות... סייבר 450 שעות וכוי. זה יותר פרויקט ופחות למידה רגילה, במתכונת שדומה
למה שאנתנו מכירים.
גב' נעמה הניג: אי אפשר יותר להגיע לתעודות בגרות של 40 יחייד. זהו, זה פס מן העולס.
מר יוסי וקנין: כאילו בחנתם שיתופי פעולה פה עס 8200! הגעתם לאיזשהו שיח?
מר אהרון עטיה: הצבא לא רוצה לעבוד איתי, כי הוא אומר שהס עובדים רק עס בתי ספר
שסיימו מחזור אחד ב-יייב. ואני אמרתי לצבא, שכשאני אגמור מחזור אחד עד יייב, אני לא רוצה
לעבוד איתם חזרה. ואז שגיא, שהוא האיש של הצבא, אמר לי יהבנתי, כשתקבל אישור ממשרד
התינוך אני אעזור לך'. אבל הס עובדיס בעיקרון רק עס בתי ספר שסיימו. גס בגלל זה לא היתה לנו
כיתה של עתודה מדעית, כי יש חוקיס. כיתה של עתודה מדעית ב-ג', והס נותניס לבית ספר שאין
בו עד יייב. ואג אנחנו היינו שולחיס לעומר, והייתי אומר להס יתשמעו, תנו לי יייבי, לא משנה. אני
מקווה שנקבל גם את זה. יותר דלתות ייפתחו בעניין האה. דוגמאות של תלופות בהערכה. אגב, בית
ספר יכול להחליט, סתם אני אומר, שבספרות הוא בכלל לא רוצה מבחינה חיצונית, כל ה-100%
הוא הערכה פנימית, אבל אז הוא מציג דגם למפמייר. אם המפמייר מאשר אותו, אין בחינת בגרות.
ואו הציון שלנו הוא 1005 בחינה. אבל אני בשלב ראשון לא נכנס לזּה. או עבודה עיונית, להגיש
עבודה עיונית. ה... מזייף לי קצת, זה פרויקט ,291 מה שרואים 3 מלבניס.
11
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מך המניין -- 1.6.14 ונס 23
מעובמח העבה ממותטכות בער 0
מר סולומון כהן: עם מי השיתוף פעולה של הסייברז
מר אהרון עטיה: יש 2 דרכים להגיע להגברה של סייבר. או דרך משרד החינוך, המפמיירים
של המשרד. או שחיל המודיעין אומר יאני רוצה לעודד חייליסם במדינת ישראלי.
מר סולומון כהן: וזה אין לנו?
מר אהרון עטיה: זה כרגע אין לנו.
מר אבנר בן גרא: לא, אבל אני רוצה לעדכן. המנהלת שאנחנו נתנו לה 2 הצעות כבר, כנראה
שכן תיתן. נדלג על וּה.
מר סולומון כהן: אבגר, תקשיב. ישנו בחור, אריאל מרגלית, לא יודע כמה אתם יודעיס, חוא
דוחף את כל נושא הסייבר במחו: הדרום. אני מציע תיצרו איתו קשר.
מר אבנר בן גרא: אוקיי. תרשמי לך את השס.
מר סולומון כהן: אריאל מרגלית, הוא לקח את פרויקט הסייבר. עזוב מפלגת העבודה, וה לא
מעניין אותי, אני מדבר עכשיו כאדס. הוא לקח על עצמו את כל נושא הסייבר בדרום, והוא המנוע
שדוחף מאחורה גם כלכלית וגם מעשית. אני אישית, הצבא ודאי זו עדיפות ראשונה, כי בסך הכל
אותם ילדיס ממשיכים הלאה להתגייס ומקבלים את הפרקטיקה.
מר אהרון עטיה: אני אגיד לך רק דבר אחד. קודס כל, יש כללים. אם ניעזר, סבבה, כל מי
שיכול לעזור, אני אשמח. נקודה. שנית, אני אמרתי לשגיא, שאנחנו כל שנה, כל שנה תלמידיס שלנו
מגיעים למגשימים, וזה פרויקט מיוחד של הצבא. אמרתי לו /אנחנו מצליחים להגיע לרובוטיקה, 4
שנים מקוס ראשון במחוז, עס המורה רן שאמור ללמד את הסייבר, את הנדסת התוכנה. אנחנו
שולחיס כל שנה מחזורים של 14-150 ילד, 5-6 והשנה 7 תלמידים נכנסים לנושא של מגשימים.
אמרתי לו יאם אנחנו לא מספיק טובים, אז תגיד לי. אתה צריך אותי, גם אני צריך אותךי. הוא
אמר לי אתה יודע מה, אהרון, הבנתי. תקבל אישור מהמשרד, אני אעזור לךי. מה שאני אמור לקבל
מהם זה מדריך נוסף שנמצא בתוך הכיתה ועובד ומתרגל. אני מקווה שהוא יעזור לי.
מר יואל בוהדנה: אהרון, אתה כל הזמן אומר 'אני פניתי, אני עשיתיי. איפה הרשת כאן! אנל
רוצה להבין.
מר אהרון עטיה: הרשת, רק עכשיו עברנו מכרז. רק עברנו, היו 2 פגישות איתם, ומחר יש לי
פגישה עם הרכזת הפדגוגית שלהם.
מר יואל בוהדנה: הס יש להס אפשרות לדחוף דבריס, מהבחינה הזאת שהס רשת, שיש להס
כות.
מר אהרון עטיה: אני אמרתי גם לכם, אם אתם יכוליס להפנות, לעזור ברצון. בטח שנדבר על
זה עס הרשת.
מר יואל בוהדנה: לא, אני לא מדבר עכשיו כרגע. רשת נבחרה, ברנקו וייס נבחרו במכרז. יכול
להיות שיהיו הפתעות בהמשך, אבל אני שומע את התכניות שאתה ביצעת, ואתה ממשיך לבצע
אותן. איפה פה הערך מוסף שלי מבחינת רשת?
מר סולומון כתן: עכשיו הקשר של הסייבר, זה פיזיקה סייבר!
מר אהרון עטיה: לא חייב להיות. אנחנו בוחריס פיציקה. אנחנו בוחרים.
גב' נעמה הניג: אני רוצה להגיד לך משהו עקרוני, יואל. בגלל שרק עכשיו נבחרה רשת, יש
12
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מן המניין -- 1.6.14
\
מערמזן בצבעה לוחבו בע" אפסה
תהליך מאוד-מאוד ארוך של רישוי, שאנחנו צריכים לעשות בכלל שבית הספר יקבל הכרה ויקבל
את כל השעות, ויקבל את האישוריס לכל ההגברות. לכן, עד שאנחנו לא מתקדמים בעניין הוח,
הדברים עכשיו ב-016ת, אנחנו ממתיניס. הרשת עכשיו, אנחנו כמובן, הרשות בשיתוף הרשת,
משקיעים את כל הכוחות שלנו כרגע לקבל את הרישוי. קיבלנו סמל מוסד, עשינו הרחבה של סמל
מוסד מחטיבת ביניים לתיכון, בסדר! הרשת תהיה חלק בלתי נפרד מכל התהליך. כמובן בקטעים
של הפדגוגיה וכמובן לדחוף ולהיעזר בניסיון הרחב שיש להם, כדי לקדם את האינטרסיס שלנו. או
לא צריך לדאוג. כי אני חושבת שהמבתחינה הזאת אנחנו נקבל חיבוק מאוד חם שלה. כך עושת
רושס לפחות מהשבועיים האחרוניס.
מר יוסי וקנין: אהרון, ביולוגיה, ביו טכנולוגיה גס בכיוון?
מר אהרון עטיה: רגע, רגע. והו, אני הבנתי שחסר לי פה משהו. תראו, הישיבה הראשונה שלי
עם הרשת, התעסקנו עס הנושא הזה של שעות ותקציביס וכמה תעלה השכבה הזו בשלב ראשון.
מה שכרגע השגנו מהם, ו התחייבות לקבוצה אחת ברמה של 5 יחייד מתמטיקה, 2 קבוצות ברמה
של 4 יחייד, 2 קבוצות ברמה של 3 יחייד, ו-2 קבוצות ברמה של 3 יחייד בכיתת המבייר. הס
מסומנים בנפרד כי שם אנחנו נותניס שעה נוספת לכיתה.
גב' נעמה הניג: זאת אומרת, כיתת המבייר מתפצלת ל-2 קבוצות, וכל קבוצה וה 12
תלמידים בממוצע, לומדת בנפרד. שוב, מתוך המקוס של לקחת את הילדיס האלה ולהביא אותם
כמה שיותר גבוה, ולאפשר להס לעבור בהצלחה את בחינת הבגרות במתמטיקה, שהיא על פי אגוז
מאוד-מאוד קשה לפיצוח לתלמידיס האלה.
מר יוסי וקנין: זה גמיש, אס תעשה מבתני מיון ויחיו לך 2 כיתות ל-5 יחייד.
מר אהרון עטיה: בוודאי שכן, הלוואי. אבל אני כבר יודע מה הצפי של השנה הבאה, כי פה ב-
3 בי. דיברנו גם עס הילדיס, אמרנו להס 'אתה מכוון ל-5, אתה מכוון ל-4-5'. גם בקיץ אנחנו
נעשה תגבורי לימודים לילדים... אהו. 2 קבוצות ברמה של 5 יחייד, 3 קבוצות ברמה של 4 יחייד ו-2
קבוצות ברמה של > יחייד, שיקבלו שעה נוספת. גס פה שימו לב שהם מקבלים 5 שעות.
מר שמעון פרצ: זה הכל בשכבה אחת מה שאתה מדבר?
גב' נעמה הניג: כן, שכבה י.
מר אהרון עטיה: זה יי. הבעה - 4 כיתות רגילות מקבלות 3 שעות, וכיתה אחת מבייר שוב
מקבלת שעה אחת נוספת, מקבלת 4 שעות. ספרות כל הכיתות, היסטוריה - מקבלות שעתיים.
מבייר בהיסטוריה תקבל שעה נוספת, אורחות לא לומדים ב-יי. פיויקה תהיה קבוצה אחת
שמתחילה ב-3 שעות ב-יי, וב-יייא מקבלת 6 שעות וב-יייב 6 שעות. זו התכנית, וה 15 שעות. מבוא
לביולוגיה, שכחתי עוד 2 דברים בתכנית החדשה, אני מתנצל. ישנו מקצוע מבוא למדעים, או
בביולוגיה, או כימיה או פיזיקה, שחייביס לתת מבוא אחד לכל התלמידים. מסומן 4 באדום, כי
אס יהיו מספיק ילדיס בכיתה אחת שיעשו 2 הגברות מדעיות, הס פטורים מהמבוא הזה. אז אנל
כרגע סימנתי באוס את הארבע, ונראה כמה תלמידים יהיו כאלה. ועוד 2 מקצועות על בסיס של
שעה אחת, שזו השכלה כללית, שאנחנו עוד לא סגרנו מה הכיוון שלנו. יכול להיות שזה יהיה
תרבות ישראל, יכול להיות שזה יהיה פילוסופיה, נשב ונראה. אלה הקבוצות. עכשיו אני עובר
להרחבות.
מר סולומון כה[: תחזור לפיזּיקה בבקשהּ. כמה קבוצות תהיינה?
מר אהרון עטיה: קבוצה אחת.
גב' נעמה הניג: מה שזה אומר, שאין מצב שילד בכיתה יי לא יפגוש לפחות מקצוע מדעי
אחד. אוקיי! לא יהיה ניתוק. זהו, עכשיו אתה לא לומד השנה שוס דבר, ואחר כך ב-י'א, אם
יתחשק לך, אז אולי. לפתות מקצוע מדעי אחד.
3
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מך המנייך -- 1.6.14 רונוס
מטרמזת הצבעה נומוחטבאק בע
מר סולומון כהן: קבוצה אחת מה זה, 3 שעות?+
מר אהרון עטיה: 3 שעות ב-יי. אני אראה לך איך זה בנוי, פיזיקה. שים לב, בדרך כלל על כל
יחידה נותנים 3 שעות. החלוקה של פיזיקה זה 3,6,6, צה יייא-יייב.
גב' נעמה הניג: לי-לואן-יזיב.
מר אהרון עטיה: בסדר! 3 ב-יי, 6 ב-יייא, 6 ב-יייב. ככה עובדים בפיויקה, בסדר!
מר סולומון בהן: היוס בעצס אחרי המיון שלך יש לך קבוצה אחת?
מר אהרון עטיה: כרגע נכון. עוד לא גמרת את המיון הסופי.
מר סולומון כהן: אני מדבר מה שקיים...
מר יוסי וקנין: במקביל למתמטיקה 5, פיזיקה זה פחות או יותר מקביל.
מר אהרון עטיה: הלוואי ויחיה לנו כיתה שלמה של פיזציקה מלאה, וּה יחיה משמח מאוד. זה
מקצוע מאוד-מאוד קשה, ויש גם אנשיס שהס יותר הומניסטיים וכו'.
עידית: לא ראיתי מה אתה נותן לילדיס ההומניסטיים.
מר אהרון עטיה: תכי.
מר אבנר בן גרא: רק תודרז, כי יש לנו עוד 20 דקות.
מר אהרון עטיה: טוב, ביולוגיה, קבוצה אחת שמתחילה כנראה ב-5 שעות. מערכות בריאות
אותו דבר, קבוצה של 5 שעות קבוצה אחת. פרויקט, ה יתחיל ב-יייא, לכן כרגע מסומן אפס.
מר יוסי וקנין: מה זּה מערכות בריאות: סלח לי על הבורות.
גב' נעמה הניג: מדעי הבריאות מה שנקרא. וה סוג של מקצוע הרחבה.
מר סולומון כהן: הבת שלי למדה את זה תואר ראשון. יש היוס דבר כזה. ותואר שני גס.
גב' נעמה הניג: זו תכנית מאוד-מאוד יפה. אני מוכרחה להגיד לך, יוסי. זו תכנית שמשלבת
גס התנדבות במדייא, גם לימודי ביולוגיה, וגם לימודיסם שנקראים 'מדעי הבריאותי. ה שילוב
מאוד-מאוד יפה. אה מקצוע מגמה בעצס.
מר סולומון כהן: כל קופות החולים, כל זה, היום לא מקבליס בלי תואר ראשון. וח נגמר.
היום תבוא מזכירה.
מר אהרון עטיה: תנייך, חובה כמובן. ערבית, אנחנו מתכנניס לפתוח קבוצה-
מר יוסי וקנין: תנייך 12 שעות?
מר אהרון עטיה: לא, וה 12 שעות עולה לי.
גב' נעמה הניג: זה 3 שעות כפול 4 כיתותז
מר אהרון עטיה: כן, וכנראה כיתת מבייר, אס שמתס לב, הם קיבלו עוד שעה ועוד שעה.
תנייך אה מקצוע קשה, ולכיתת מבייר אנחנו מתכננים לתת את זה ב-יי/א-יייב. ולכן הס לא נמצאיס
14
מועצה מקומית מיתר בונ
ישיבת מועצה שלא מן המניין -- 1.6.14 ונס בש
מעועזץ הצבעה (ומוחטכות תמ 8
פה בספירה, בסדר: ערבית, הגברה נוספת שמתתילה ב-3 שעות, ואחר כך עוד פעם 6 |[-6.
גיאוגרפיה, אפרופו הומניסטיים. לגיאוגרפיה אנחנו מתכנניס גס לכיתת מבייר קבוצה נפרדת, וגם
לכיתות העיוניות האחרות. אומנות, 5 יחייד. חינוך גופני ה חובה. הנדסת תוכנה, 5 יחייד הסייבר.
תקשורת גם תהיה קבוצה. לגבי תקשורת, אני עוד לא סגרתי מסלול, ולכן התקשורת מעשי לא
סגור. יכול להיות שנלך על תקשורת כתובה, ויכול להיות על תקשורת וידאו. אבל וה לא סגור, זה
צבוע באדום. מדייח, גס כן מתחילים ב-3,6,6.
מר סולומון כהן: מה זהז
גב' נעמה הניג: מדעי החברה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
מר אהרון עטיה: מדעי החברה. תיאטרון וזהו.
מר יוסי וקנין: כלכלה אין לך שם!
מר אהרון עטיה: לא, אין לי כלכלה.
מר יוסי וקנין: בלי כלכלה אין תקציב.
מר סולומון כהן: כלכלה לא מביאה כסף. כלכלה משחקת עס מספרים.
עידית: אני יכולה לשאול בבקשה משהו. נעמה, מקודס אמרת שזה בית ספר שנותן
מענה לכל תלמידיו.
גב' נעמה הניג: נכון. שאנחנו תותרים למתן מענה לכל התלמידים, כן.
עידית: אני בעצסם אשאל פה 2 שאלות, ואני חושבת שבעיניים עשויות להיות
קשורות אחת לשנייה. אחת, כשמקימים בית ספר חדש, או מצמיחים בית ספר חדש, אנתנו רוציס
לשמוע על משהו שהוא מיוחד, שהוא שונה. למה לפתוח בית ספר חדש ולא להשתמש בפסיליטיס
שקיימים! השאלה חשנייה שלי, שיש כאן בעצם 1/3 אוכלוסייה במיתר שכרגע אין לו מענח בבית
הספר הזה, וזה 1/3 האוכלוסייה הדתית במיתר. והאם אפשר לתשוב על איוושהי דרך כן לתת
מענה גס לאוכלוסייה הזאת בתוך בית הספרז
גב' נעמה הניג: אוקיי. או קודס כל לגבי שאלת הייחודיות, אהרון אמר את זה בתחילת
דבריו, יכול להיות שאת נכנסת קצת באיחור ואת לא שמעת.
עידית: לא, לא, אני ראיתי על אהבת האר.
גב' נעמה הניג: לא, לא, לא. לפני שהוא דיבר על אהבת הארצ, הוא אמר בתחילת דבריו,
שהוא דיבר על החזון שאנתנו בדיוק עכשיו שוקדים וחושבים מה לעשות. אנחנו לא רוצים למחר,
לעשות את זה מהר-מהר כדי לעשות ו, עשינו, יש, מצאנו ייחודיות. אנחנו רוציס לעשות הליך
מושכל. אגב, גס הרשת שנבתרה עכשיו תהיה שותפה לתהליך מאוד-מאוד מעמיק, רחב, שיהיו
שותפים לו גס אנשיס מקרב הקהילה, גם כמובן חדר המוריס של בית הספר, אנשיס שמנהלים
ומוביליס את בית הספר. אנחנו נעשה תהליך כדי לראות מה מתאים לצרכים שלנו, איגה צבע
מיוחד אנחנו חושבים שמתאים ליישוב ולקהילה שלנו. ולכן, זה עוד יגיע, ה ברור לנו שאנחנו
רוציס לתת לבית הספר הזה איושהו גוון מיוחד, איזשהו סימן מיוחד. רק צריך להיעזר בסבלנות,
כי גם אנחנו הופתענו מהמיידיות של המהלך הזה. צריך להגיד את זה, אבנר דיבר על אה בסקירה.
אבל פתאום קראו לנו ואמרו לנו יזהו, זה קורה מחר בבוקרי. אז אנחנו לא רוצים לרוצ מהר מידיי,
אנחנו רוציס לעשות את ה בשיקול דעת, זה לגבי השאלה הצו.
לגבי השאלה השנייה שלך, השאלה הזאת עלתה גם בוועדת התינוך, היה דיון בוועדת החינוך על
העניין האה. אנחנו בהחלט חושביס שגם אס לא באופן מיידי, בשלב קצת יותר מאוחר, אס יהית
צורך של האוכלוסייה הדתית שגרה פה, 1/3 האוכלוסייה הוּאת שאת הגדרת או רבע, אני לא
15
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מךן המניין - 1.6.14 רונוס
סערבגח הצבעה סמוחשבות בע"
יודעת, אס יהיה צורך של אנשיס, אנחנו בהחלט בלב פתוח נשמח לעשות איאושהי תכנית ייחודית.
אני חושבת שגסם מפה אפשר לגזור איזו ייחודיות ואיזשהו משהו אחר ומעניין, ואנתנו נשמח מאוד
לשלב במסלול לימודים ייחודי, שאפשר להרכיב אותו ולתת מענה גם לאוכלוסייה הזאת.
עידית: את אומרת אם יהיה צורך. אבל הצורך קיים כרגע והוא בוער.
מר אבנר בן גרא: רגע, עידית, סליחה רגע. אנחנו לא יודעים מה קיים הצורך. אני ביקשתי
רשימה, עד היוס לא קיבלתי אותה. אבל תביאי את הצורך, נראה על כמה תלמידים מדובר. יש
אפשרות לעשות כבר את הקשר, מכיוון שתחמדת הוא כאילו חטיבת ביניים, אז יש אפשרות לעשות
את הקשר בין התיכון לחמדת, ואולי לבדוק את האופציה אס יש מספיק תלמידים לכיתה כזו.
צריך לראות אם יש את האופציה הזאת. אל תשכחי שזה לא לימודי קודש שם כרגע, אלא גּה פשוט
מקצועות ליבה רגילים. ואס מישהו רוצה, אז הוא יכול להצטרף. אגב, יש תיכוניס שראינו שס
חובשי כיפות בתוך תיכונים תילוניים. הם מקבלים מענה. אגב, יש להם גם תפילות, כל מה שהס
צריכים, וגם מצטרפים אליהם, שזה יפה אני חושב מבחינה קהילתית. אני לא :ודע בדיוק למה
אתס מכוונים. אבל אם תבוא נציגות, ותגיד קודס כל איך הס רוצים לראות את וּה ומח יש בזה
וכמה תלמידים יש.
גב' נעמה הניג: אם זה 5 תלמידים, אז וה לא רלוונטי.
מר אבנר בן גרא: שלא יתברר לנו שבסופו של דבר אנחנו רצים על משהו שהוא לא קיים. כפי
שאמרה נעמה, הכלל של לשמור את התלמידיס שלנו כאן ולנסות לתמוך בהם, ולנסות לקדס
אותם, הוא תקף לגבי כלל האוכלוסייה. אני אומר, יכול להיות גס כן דבריס אחרים. יש כאלה
שפנו אלינו בכלל עם סוגי לימודיסם אנתרופוסופיים, כיתה נפרדת. הדרישות והזרמים והמאוויים
הס גדולים. אנחנו צריכים אבל לשמוע ולכמת כמה בדיוק מדובר. כי בדרך כלל, מגיעים אלה שזה
באמת בוער בעצמותיהם, מנסים לשכנע, ובסוף אין איתס יותר מידי אנשים, ואי אפשר לעשות את
זה. אז בואו, אנחנו מוכניס לשמוע, קשובים, הכל בסדר.
מר סולומון כהן: כמה תלמידים יהיו בתיכון בסוף?
מר אהרון עטיה: כרגע יש 437, והצפי הוא בערך לעוד 130. מגרדים את ה-580.
מר ציון אלמלם: כיתה יי. רק כיתה *י.
מר אהרון עטיה: רק בתיכון או מ-ז' עד יז
מר סולומון כהן: לא, לא, לא. סליחה, רק דקה אחת. רק תיכון, כמה תלמידים יהיו בסוף?
מ-י' עד יייב. עכשיו אנחנו קפצנו 3 שנים.
מר אבנר בן גרא: יש לנו את המספרים. המספרים שלנו מראים, עס החטיבה כרגע בכיתות
לי, אנחנו סדר גודל של 140, השנים הקרובות הן הרבה יותר. יש לנו, אני חושב שהשנתון, כי אנחנו
כוללים גם את תלמידי כרמית אגב.
גב' נעמה הניג: וי של שנה הבאה.
מר אבנר בן גרא: בל נשכח שכרמית יש 500 ילדים רשומיס. שאס באמת יתממש העסק שרוב
הבתים יהיו מוכניס בסוף 2015, אתס מקבלים את המגרשים באוקטובר. אס הבתים יהיו מוכניס
בסוף 2015, אז אנחנו צופיס שלפחות 60-70 לפי מה שיש לנו, יגיעו. יש לנו מתזור אחד שהוא של
0, במחנור שעולה לתיכון.
מר סולומון כהן: אס אנחנו מדברים נכון לעכשיו, על מה אנחנו מדברים, על 140 כפול 3.
מר אבנר בן גרא: בין 950 ל-10,000.
16
מועצה מקומית מיתר
ישיבת מועצה שלא מך המנייך - 1.6.14
מר סולומון כהן: 0 ועוד 450.
מר אבנר בן גרא: בין 950 ל-1,000 יהיה לנו.
מר סולומון כהן: ו-900 גה בסדר מבחינת תיכון מבחינתך שש שנתיז
גב' נעמה הניג: וה רק למהלך ראשון. על מה אתס מדברים?
מר סולומון כהן: איזה ראשון?
גב' נעמה הניג: תקשיב רגע, אני רוצה להסביר לכם משהו. בגלל שאני בודקת את
המספרים כל הזמן, אז אני יכולה להגיד לך באחריות. המחזור של כיתות וי של השנה, של שנת
הלימודים הואת, אלה שצפויים לעלות, ה-130 האלה, וה המחזור הקטן האחרון במיתר, מתזור
של 4 כיתות. כל שאר המחזורים גה מתזורים ענקיים, זה מתזורים של 170 תלמידים בממוצע,
ואני רוצה לספר לכם שהשנה, לקראת שנת הלימודיס הקרובה, אנחנו פותתים פעם ראשונה 6
כיתות א' במחזור בחינוך הממלכתי. יש לנו שס מחזור, סדר גודל של 189-190 תלמידים. וה לא
כולל את כרמית, אוקייז את הצפי של כרמית.
מר יוסי וקנין: יכול להית שגס מלהבים יבואו פה לתיכון.
גב' נעמה הניג: ואגב, אני באופן אישי לא מתלהבת מזה, כןז אני לא מתלחהבת מזה, אבל
הוא יהיה תיכון של 1,000-1,200 תלמידיס בטווח של עוד כמה שנים. אה לא חלום, זאת מציאות.
הלוואי והיינו יכוליס-
מר סולומון כהן: עכשיו במספרים הנוכחיים, אתה מסוגל לענות לכל המגמות! לכל מי ש-
מר אהרון עטיה: אין בית ספר שיכול לענות לכל המגמות. אבל אס אני מאפשר כרגע 12
הרחבות, וה הרבה מעבר למה שציפיתי. ואפרופו מה ששאלתם אותי לגבי רשת, ּה בוּכות הרשת.
הם ישבו איתי. אגב, כל מה שצברתי פה, זה בישיבה של עס הרשת של ברנקו וייס... אמרתי לך,
אני אראה לך.
גב' נעמה הניג: כולל החלוקה של המבייר.
מר אהרון עטיה: זה כבר סגור עס הרשת.
מר אבנר בן גרא: אני יכול להגיד עוד משהו, סולומון. אנחנו שמרנו לעצמנו איושהו מרוות
בעלות האלטרנטיבית שעשינו את החשבון, כמה עולה לנו כיתה יי בעומר, וכמה היא תעלה פה.
והשלכנו את זה, ועשינו את כל העבודה, כולל עובדי המנהלה של הרשת, כאילו לוקחת אותם. היא
לא לוקחת אותם כי הס עובדים שלנו, אבל היא בהתלט משלמת אותם. כל הסיפור שהרשת
למעשה הופכת למעין ניהול עצמי, יש לנו איזשהו מרווח, שגם מעבר ל-12 הרחבות, אם אנחנו
נראה, כפי שאמרה נעמה, את הלך הרוח, אצ יכול להיות שנעשה. תראה, מה שאנחנו מנסים ליצור
פה, גה גס לתת את הספקטרום כמה שיותר רחב, אבל גס לתת רמה נורמלית. ושלא יקרה לנו
מצב. בעומר לדוגמא יש מגמות, עם 2-5, רפואניס, כאלה. אנחנו לא רוצים להתפרש על הכל.
אנחנו באמת רוציס קודם כל להגיע לאחוז הזכאויות לבגרות כמו שצריך, וכמובן גם לתת את
האפשרות לכל ילד להתפתח בדרך שלו. בל נשכת שאנחנו צריכים להיות תחרותיים מאוד, כדי
שהילדיס יישארו פה.
מר סולומון כהן: מה קורה לתלמידים, אבנר, שיבואו, ויגידו ישמע, עכשיו מתחיל תיכון'.
ואני מדבר על הנכדה שלי ועוד אחרות שאני שומע אותן בדיוק מה מדברות, לא רוצות בכלל.
אומרות ישמע, אנחנו רוצות מבחינה חברתית להכיר אחריסי. אני עכשיו שואל אתכם, אתם אנשי
המקצוע פה. מה אני עונה להז היא אומרת 'אני לא רוצה להיות פה, אני לא רוצהי, וזאת לא רוצה
וזאת לא רוצה. מה אנחנו עוניס כרשות וגם כאנשים.
7
מועצה מקומית מיתר ו
ישיבת מועצה שלא מן המנייך -- 1.6.14 בונוס בכיש
מטרבות הבבעה ממות טב בע"
מר אבנר בן גרא: אני אגיד לך, אנחנו עשינו תהליך כוה עס ההורים, ישבנו איתם. אני לא
מכיר את המספרים האלה שאתה מדבר, לפחות לא באו וביקשו ממנו מעבר בכיתה יי. רק לסבר
את האוון, כל מי שרוצה בכיתה יי לעבור, הוא יכול עבור. ואת אומרת, אני לא יכול לעכב אותו
חוקית בכיתה יי. אבל אנתנו בכל מקרה, אהרון, אם הוא שומע שמישהו פוגּל לכיוון אחר נקרא
לוה ככה, הוא מזמין את ההורים, יושב איתם, גס אנחנו יושבים איתס. אס אנחנו רואים שבאמת
יש משהו שאי אפשר לעמוד בפניו, מצב חברתי, בעיות חברתיות, רצון למגמה מיוחדת שאין. סתם
דוגמא מבואות נגב, אס מישהו רוצה ללמוד חקלאות, אני לא אתן לו את החקלאות פה, מה
לעשות.
מר סולומון כהן: כמה נרשמו למבואות נגב, אבנרז
מר אבנר בן גרא: למבואות נגב בכיתה יי כרגע אין לנו.
גב' נעמה הניג: לא שאנתנו יודעים. אני לא יודעת אפילו על אחד, לא במבואות ולא בעומר.
מר אבנר בן גרא: אין לנו מידע, לא ביקשו. עד עכשיו לא ביקשו, שזה קצת מפתיע. אבל אני
רוצה לומר לך, סולומון, כשעשינו את הכנס עם ההורים, אני לפחות חשתי באווירה, היתה שמחה
גדולה, אנשיס התעניינו, אנשים רוציס להישאר פה.
גב' נעמה הניג: ה נכון.
מר אבנר בן גרא: אגב, אני יכול לומר לך יותר מזּה, שכשעשינו את הבדיקה האס להמשך את
חטיבת הביניים פה. בגלל אתה יודע שהיו שם סיפורים, רצו לסגור. אנחנו הצלנו אותס מה
שנקרא. אז אנחנו בדקנו גס עס הורים, וגס עס ועדי הורים, גם עס תלמידים, עשינו סקר, אנשים
רוציס להישאר פה. אני אומר לך עכשיו אישית, ובטח אולי קרה גס לך, כשאני מגיע מידי פעם
מבאר שבע, אני לוקח טרמפיסטיס שנמצאיס בעומר. אתה יודע מה, סולומון: לא צריך לדבר יותר
מידי, אבל מחמס את הלב. מה שהם אומרים לי, באמת מחמס את הלב. שתבין, זה ילדים שיש
להם אחים. אבל עוד פעם אני אומר, גס אמרתי לאהרון ולנעמה, ביוס שישי עשינו פה ישיבה.
אמרתי להס 'אנחנו נעשה הכל שנהיה אטרקטיביים, לא רוצה להכרית.
אני חושב שאנתנו יכולים להתמודד בשדה הזה. אני חושב שאנחנו יכולים להציג יכולות, להציג
מצוינות, להציג מגמות, להציג כיוונים, להציג אפשרויות התפתחות, ואני מקווה שככה אנחנו נהיה
תחרותייס. הרי על בסיס מה אנחנו חקרנו: פעס אתה יודע, באו אליי הורים, האשימו את נעמה
שכביכול חקרה אותם למה הם עובריס למקוס אחר. זה לא עניין לחקור, זה עניין להביו למה בן
אדס רוצה לעבור למקוס אחר, כדי שאנחנו ניצור את התשתית שלא יהיו לנו כאלה. אבל תמיד,
בכל יישוב יש וליגה, בסדר: אנחנו עכשיו קיבלנו גם מלהבים בקשות, קיבלנו בקשות מבאר שבע.
דרוס הר חברון איתנו בתהליך, זאת אומרת הס שותפים. גם מנהל החינוך של דרוס הר חברון הוא
יהיה חבר בוועד המנהל. כי אנחנו, מהניסיון שלנו, שנינו יודעיס סולומון, אנתנו רוצים ליצור
שותפות. אנחנו לא רוציס להיות רק בעלי הבית, ולא לתת לחבריה שאיתנו ביטוי. אתה יודע היטב
על מה אני מדבר.
מר סולומון כהן: מבחינה כלכלית, ודאי.
מר אבנר בן גרא: כן. או אנחנו באמת רוצים להילתסם ולהיות אטרקטיביים. וזהו.
מר שמעון פר\: הטרמפים האלה, גס אני לוקח טרמפיסטים, ושומעיס דבריס אחרים. אולי
היה חשוב, אני יודע שה לא נעשה בצורה מסודרת, אבל אס נעשה סדר מסודר, בין קרב כל
תלמידי מיתר, נגיד מכיתות וי עד כיתה ט', בשאלה הזו בצורה מסודרת - זה לא נעשה. כלומר, אין
סקר מקצועי. אני לקחתי טרמפיסט והוא נורא התעצבן, הנכדה של סלומון לא אוהבת את זה. זה
לא דבר מדעי וזה לא נבדק. ואולי אנחנו כבר בתהליך של אחרי, אבל שווה, כדי לאתר את הבעיות,
אם יש כאלה וללמוד, או אפשר לעשות כוּה דבר.
גב' נעמה הניג: שמעון, זה נעשה. נעשה תהליך כזּה בוועדת החינוך בשעתו.
8
מר שמעון פר: לא, אני אומר אס נשאלו תלמידים -- ה לא נעשה
ג5' געמה הגיג: לא, לא נשאלו כל התלמידים, גורף לא נשאלו כל התלמידים. אבי
בהחלט מדגס מייצג של כמה עשרות טובות של תלמידים.
מר אבנר בן גרא: מכיוון שאנחנו חרגנו בומן, אני רוצה לטגור את חישיבה.
מר שמעון פרצ: אנחנו לא חרגנו בזמן, חישיבה לא יכולה לחיסגך. אני מבקש להתייחס,
מר אבנר בן גרא: שנייה, אל תפריע לי, אני החלטתי לטגור את הישיבה.
מר שמעון פר\: לא, חישיבה לא יכולה לחיסגר לפני שהיא תסתלים.
מך אבנר בן גרא: גו ישיבת עדכון.
מר שמעון פר\: לא, וו לא ישיבת עדכון, זו ישיבה שלא מן המניין.
מר אבנר בן גרא: חברים, אצ אני מודיע.
מר שמעון פרצ: אבנר, אל תסגור עוד פעם את חישיבה.
מר אבנר בן גרא: אז אני מודיע-
מר שמעון פרץ: יש פה דבריס חמוריס בהתנהלות במכרו. אתה עובר על החוק. אתה 319
פעם מתנהל כמו עבריין.
מר אבנר בן גרא: אני חבריס נועל את חישיבה, תודה רבה לכולם.
מר שמעון פרץ: אתה לא יכול לנעול אותה.
מר אבנר בן גרא: תפסיק בבקשה את ההקלטה.
/
7 ר בן גרת
מזכיר המועצה המקומית--> ראש המועצה תמקומט
9