פרוטוקול ועדת ועדת חינוך מס' 8

עיר: משגב
ועדה: אחר
קטגוריה
תאריך: 11/12/2013
מקור: הקובץ המקורי באתר משגב
עותק שמור: עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

וועדת חינוך ואגף החינוך

ד.נ. משגב 97102 | טל. 70-2279017 | פקס. 70-2279021 | www.misgav.org.il

סיכום מפגש צוות "החינוך בלב הקהילה" מספר 1

בתהליך גיבוש סדר יום לחינוך מיטבי למשגב

שהתקיימה ביום 11.11.1. במשגב

1. משתתפים:

• תודה לכל מי שהגיע: ראם, עומר, אדם, אבי, חוה, עינת, נועם, לי, לאה, לימור, כוכי, גיל, שלומי, מאירה, ניר, תומר,

אסי, קרן, ענת, גיורא, אתי, שרון, לי, צפית, מיכל, אורית, גליה.

• מחכים למצטרפים נוספים שנבצר מהם הפעם: דני עברי, ליאת בלכר, רותי מרגלית, עודי זהבי, טלי עזרא, זוהר קפלן,

מיכל יעקובי, עומר דושי ואולי עוד

• מצורף קובץ עם פרטי חברי הצוות : שנרשמו, שהגיעו למפגש ראשון, שהתנדבו לצוות המוביל.

1. עיקרי הדברים שנאמרו במפגש:

• ציפיות מהתהליך (לפי סדר הדוברים):

o אדם גורן: שיהיה סדר יום מובנה – תפיסה ופרקטיקה

o תומר פרי-דן – למצוא דרך להפוך את החינוך ביישובים למשמעותי עבור הנוער

o נועם וידן– מצטרפת לתומר

o ניר שנק– שיהיה תהליך

o מאירה שנק– לראות חיבור חזק בין בי"ס לבין הקהילה, לחבר אוכלוסייה מבוגרת לתהליכי החינוך בבתיה"ס

o שלומי טחן– אורח חיים בריא וספורט הולכים יחד עם חינוך, מקווה לשלב את כל הדברים שצריכים להתקיים בהוליזם

o אסי קרני– מרגישה שיש פתיחות ליצירה חינוכית, צריך לחבר בין הקהילה לחינוך ולתת את הכלים הנכונים לנוער

o גיל איגרא– למידה וגישור בין הפורמאלי לבלתי פורמאלי

o אורית קאופמן– שיהיה חינוך, לב וקהילה

o מיכל שטראוס– לחזק חיבורים בין הפורמאלי והבלתי פורמאלי וגם בתוך הבלתי פורמאלי בין תחומי העשייה השונים

(חוגים, תנועה, יישוב), איך להתנהל בדיאלוג ולא להתנגח

o צפית לוקץ– התווית פלטפורמה שמחברת בין הפורמאלי לבלתי פורמאלי שמאפשרת התמודדות שפויה לנוער

o לי נבט– לייצר מקסימום הסכמות בפורומים שיש בהם מחנכים ומתחנכים

o לי סייר– ללמוד ולהכיר

o ענת בן ארי – חשוב לזכור שמדובר בכל הילדים והנוער (לא רק נוער), הקהילה עומדת במרכז הדיון, שיקרו כל

החיבורים, להגדיר – מה זה החינוך בקהילת משגב, להרים את דגלי החינוך ולנסח פרקטיקות

o חוה בר-און – לתת מקום לגנים בתהליך, כולל לשמוע את הילדים עצמם.

o נועה צוק– חיבורים!!, חיבור חזק יותר בין הגנים ובתי הספר והקהילה וחיבור חזק יותר בין הקהילה לחינוך

o אתי לוי– לחזק קשר הורים ובי"ס תיכון, שיהיה תהליך אופרטיבי, מדיד ומשתפר

o שרון סודרי– לעשות חיבורים, שיהיה תהליך עם חשיבה פתוחה ופורצת מסגרות שתתכנס להחלטות יישומיות

o גיורא אבידור– להכיר, לדעת מה קורה במשגב, איך משתלב עם תהליכים שהם עושים, למשל איך לשלב מבוגרים

בעשייה הבית ספרית

o קרן לויזון– חיבור בין המעגלים השונים: משפחה, בי"ס, תנועה, חוגים, קהילה

o עינת אלחדף– להעמיק את הקודים והערכים הבלתי פורמאליים בקרב הנוער: הגשמה, דיאלוג, יצירה....

o עומר נאור– שהתהליך לא יתמשך יותר מידי ושיהיו תוצרים, לחבר את הקהילה מעבר לוועדות הנוער

o ראם שמואלביץ– הסכמה משותפת על מהו החינוך הבלתי פורמאלי

o כוכי אוסטרובסקי– לחבר את הנוער לקהילות, ליישובים, למשגב

o לימור רוזנבלום– לבסס ולהבליט את החוטים המקשרים בין ביה"ס לבין מה שקורה אחה"צ, היום יש קשר מגיב

שמבוסס על רצון טוב, לא מספיק ברור ומובחן, שיפורט לרמת נהלים

o לאה שמיר– כנ"ל, מדגישה את המקום של הילדים (לא רק נוער), חינוך זה סביב השעון, לחזק קשרים, שיהיה עוטף

קהילה ולא רק יעד בית ספרי, זה יהיה רווח לילדים ולנוער והם החשובים בתהליך.

באופן כללי הציפיות של האנשים מעצמם בתהליך היו: לתרום מהמקצועי והאישי שלהם.

ד.נ. משגב 97102 | טל. 2279090 -70 | פקס. 22790 21 -70 | www.misgav.org.il

- 2 -

.. אמירות של הצוותים בעקבות השיחות בנושא קהילה ובהזדמנות זו תודה רבה לאדם על ההעשרה: את

האמירות ארגנתי לפי עולמות התוכן בהם נעסוק בצוות, לא שיניתי תוכן.

• תפיסת עולם, ערכים, עקרונות:

רצון למחויבות של ההורים /מורים/שאר אנשי החינוך וחברי הקהילה לאג 'נדה הערכית החינוכית של קהילת משגב , לייצר

קהילה שמחויבת לחינוך, המגוון הקיים במשגב טוב – מאפשר למרבית ילדים ונוער למצוא את מעגלי השייכות המתאימים

להם. גיבוש אני מאמין חינוכי של מוסדות החינוך וגם של ההורים . במשגב יש מצע טוב לתחושת ביטחון בסיסית , חשוב

לפתח מעגלי שייכות קטנים וקונקרטיים – לא "נוער משגב" אלא נוער יישוב / קבוצת ספורט.... (פיתוח אפשרי של מעגלי

שייכות קטנים וקונקרטיים). לייצר חיבורים בין מעגלי השייכות הקטנים והחזקים - כלומר בנייה חזקה עם פתיחות למעגלים

מגוונים מסביב. חסרות אמירות ערכיות של "עולם המבוגרים" שיכוונו את "קהילת הנוער", מעורבות הקהילה בחיי הפרט –

בר מצווה, לידה, מוות, חשוב לכולם וגם ובעיקר לילדים

• דרכי פעולה:

שיהיה אומץ לרסק מבנים קיימים, שהחינוך החברתי בתוך בי"ס תיכון יהיה חזק יותר, יצירת מסורות, שילוב "קהילות

חלשות" מגביר שייכות (ילדים עם צרכים מיוחדים למשל), שתהיה יותר שותפות של הנוער במה שקורה בביה"ס ומחוץ לו –

השותפות תגדיל תחושת שייכות – שתהיה קהילה שגדלה סביב הנוער, שיהיו לנוער במות ללקיחת אחריות ומעורבות, צריך

לאפיין את קהילת הנוער – צרכים, מאפיינים, יצירת פרויקטים משותפים לכל שכבת גיל, חשוב למנף את היתרונות של האזור

המיוחד שלנו – למשל לעשות סמינרים של מפגש דתיים, ערבים, צמחוניים...

• חינוך קהילתי/חברתי ביישובים:

דוגמאות לפרויקטים משותפים שמגבירים שייכות קהילתית ומדגימים ערכים חינוכיים נכונים למשגב – שנת בר מצווה,

הכנסת נוער לוועדות יישוביות (קיים בכמון וביובלים), אצלנו באזור ועם מרכזי הסמינרים הקיימים אצלנו (פלך, שורשים,

תובל, רכזי הנוער..), חשוב לשמר את המעגל החברתי היישובי ולחזקו וממנו לצאת למפגש עם עוד מעגלים דומים

• פעולת המרכז הקהילתי:

o דילמה מרכזית – האם נבחרות ייצוגיות מחזקות את תחושת השייכות האזורית או רק את המצוינות האישית? קיים מתח

בין קהילתיות לבין מימוש מצוינות אישית, מה תפקיד החינוך בסוגיה זו?

o דילמה נוספת– מה חייב להיות במרכז אחד, מה מבוזר למרכזים אזוריים ומה בישובים עצמם.

4. עולמות התוכן שהצוות יעסוק בהם:

א. תפיסה, ערכים, עקרונות פעולה – כלי מרכזי – דיאלוג

ב. מבנים ומנגנונים לקשר תקשורת, תחזוקה ופיתוח התפיסה ומימושה

ג. החינוך היישובי – תנועת הנוער, ילדים מגילאים רכים ועד י"ב, מה הוא מכיל, מסגרות, ממשקים עם מסגרות חוץ

יישוביות...

ד. המתנ"ס – העשרה, שעות הפנאי

5. שלבים מוצעים לתהליך:

• למידה -

o למידה פנימית – כל אחד בביתו וממודלים קיימים ביישובי משגב

o למידה חיצונית - ממודלים קיימים מחוץ למשגב לדוגמא: ממועצות אזוריות אחרות

o מיקודתהליך הלמידה - א) מה קיים (אצלנו ובמקומות אחרים) ב) מה כדאי שיהיה (הגדרת התפיסות הרצויות) ג) מה

החסמים והסיבות לפערים בין ה"מצוי" ל"רצוי" ד) איך ניתן להתגבר על החסמים ולהגיע למצב הרצוי

o מחשבה על שיטת העבודה - כל אחד מחברי הצוות יחקור בשדה שלו, כך יהיה רווח בצוותים החינוכיים/קהילתיים,

מעצם הדיון הערכי שיתקיים בהם, חיבורו ליום יום הרלוונטי לאותו גוף ולתהליכים שמתקיימים באותו שדה כמו גם

הטרחה של חברי הצוות שלא תהיה גדולה כי ממילא יש ישיבות צוות ...

• דווח והיכרות - נכיר את מסגרות החינוך והקהילה השונות – דווח של המשתתפים ואורחים

• נגבש תפיסה - את המכנה המשותף העשיר ביותר והאפשרי ביותר למשגב

• נפתח אופרציות – דרכים למימוש התפיסה בכל אחת מהסביבות החינוכיות הרלוונטיות לצוות (יישוב, מתנ"ס

והממשקים עם בתי הספר, תנועות הנוער) בדגש על תפיסה המשלבת בין "הנכון" ל"יישומי"

• ננסח מסמך המלצות ונגיש למליאת המועצה

אילן מאייר נועה צוק גליה אלף

יו"ר ועדת חינוך מנהלת אגף החינוך מנחת הצוות