פרוטוקול ועדת ועדת חינוך מס' 1

עיר: משגב
ועדה: אחר
קטגוריה
תאריך: 09/02/2015
מקור: הקובץ המקורי באתר משגב
עותק שמור: עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

לשכת ראש המועצה

ד.נ. משגב 97102 | טל. 70 -2279017 | פקס. 70 -2279021 | www.misgav.org.il

פרוטוקול מישיבות ועדת חינוך מספר 01/01

שהתקיימה ביום 09.05..2 במשגב

א. השתתפו:

• מרכזי הפורום: אילן מאייר (יו"ר הוועדה, נציג מנוף במליאה, חבר הנהלת המועצה), נועה צוק (מנהלת אגף החינוך).

• חברימליאה: רון שני (ראש המועצה), אמיר גוטר (עצמון), עמיר שנאן (אשבל),

• נציגי ציבור: גיל עוז (יו"ר ועד הורים בי"ס יסודי משגב), יובל לוי (נציג וועד ההורים בתיכון משגב), תמר אוגד (כמון),

• עובדי מועצה ומערכת החינוך: אתי לוי (מנכ"ל המועצה), אמיר הרפז (מנהל ביה"ס התיכון משגב), גליה אלף (סגנית מנהל על-

יסודי משגב), תמי עזר (סגנית מנהל על-יסודי משגב), אדם גורן (מנהל מחלקת נוער), שרון סודרי (מנהלת אגף הרווחה במועצה),

נירית סגל (דוברת המועצה), תמי נוביק (מנהלת השירות הפסיכולוגי),

ב. חסרו:

• גדעון טרן (עצמון), יעלי גזל (מנהלת בי"ס יסודי הר גילון), חיים כץ (צורית), עומר נאור (אשחר), שלומי דהן (רקפת), ליאת בלכר

(מנהלת המרכז הקהילתי).

א. פתיחה (אילן מאייר):

• את הישיבה היום נקדיש לנושאים הבאים:

o בחינת הרעיון של פתיחת ביה"ס לחינוך מיוחד בקמפוס משגב.

o התייחסות לקמת תיכון חדשבקמפוס משגב.

o (אם נספיק) מסמך התפיסה החינוכית והצגת פעילות וועדת החינוך למליאה.

ב. בחינת רעיון פתיחת ביה"ס לחינוך מיוחד בקמפוס משגב:

• פתיחה של נועה צוק–

o היום יש 00 תלמידים של חינוך מיוחד הפזורים בכתות לחינוך מיוחד בתיכון משגב.

o התלמידים מקבלים היום הרבהפחות משאבים מקצועיים וניהוליים יחסית למצב בו היה נפתח ביה"ס לחינוך מיוחד.

o יש רצון רב של האחראית על חינוך מיוחד במגזר ההתיישבותי להקים ביה"ס כזה במשגב.

o יש התלבטות גדולה בהקשר למשמעויות– במיוחד בנוגע לשילוב ולכן תתקיים עמם מפגש בנושא. הוכנו מספר רב של שאלות

לקראת המפגש.

o הרצון שלנו הוא לקבל סמל מוסד"שקוף" – לקבל את המשאבים ולהשאיר את השילוביות.

o נרצה לשמוע את ההתייחסות של הועדה לנושא לקראת המפגש וההחלטה.

• אמיר: יש כמה בעיות שעלולות לקרות:

o האם הורים ירצו שילדים יכנסו לבית ספר לח. מיוחד.

o האם נצליח לשלב כמו היום?

o את המצב של היום אנחנו מכירים, בית ספר הוא משאב ממלכתי ויכול להיות שנקבל משימות אזוריות.

• תמי: מסבירה את ההדרגתיות של כיתה בבית ספר רגיל או בית ספר לח. מיוחד.

• תמר : השיבוץ הוא אם יש מקום ואם האפיון מתאים.

• תמי: הפיקוח הוא זה שמחליט לאן הילד הולך. החינוך המיוחד במשגב שונה ממה שקורה ברוב הארץ.

• אמיר גוטר: היום יש כיתות משולבות בתוך בית ספר רגיל.

• תמר : שאנשים ידעו איזה משאבים ניתנים לבית ספר לח. מיוחד אולי יהיה להורים קל יותר.

• אתי: חשוב לזכור שמה שחשוב זה שהילדים יקבלו יותר, זאת חובתנו.

• אמיר: אם יש שלושה בתי ספר על הגבעה, הסוגיה לגבי שני בתי הספר הרגילים, היא שונה.

• גליה : הדילמה המרכזית היא משאבים מול שילוב, בין בית ספר לבית ספר, השילוב יותר קשה מאשר כיתות. אם מקימים בית

ספר לח. מיוחד, לא יתנו לנו כיתות. מה שעלול לקרות זה שחלק מההורים יעדיפו את החלק החברתי ויכניסו לכיתה רגילה ואז כולם

יפסידו. משגב זה מקום שהקהילה חשובה לו. למשגב צריך פתרון יצירתי אחר, יצירתי שמביא את המשאבים ומשאיר את

השילוב.

• שרון: אם יהיה בית ספר, אולי ילדים שהיום אין להם מקום במשגב יוכלו להישאר.

ד.נ. משגב 97102 | טל. 70 -2279017 | פקס. 70 -2279021 | www.misgav.org.il

- 2 -

ג. התייחסות לאופן ותהליך הקמת ביה"ס חדש (תיכון או חט"ב) בקמפוס משגב

• אילן מאייר: באופן עקרוני עומדות על הפרק שלוש שאלות -

.. האם תיכון שש שנתי או חט"ב – לדעתי די ברור לנו שזה צריך להיות תיכון שש שנתי - גם כי נושא החט"בים לא מצליח

ברוב המקומות וגם כי נקבל משאבים בהיקפים הגדולים פי 4 (5 מיליון₪ מול חצי מיליון ₪) לניהול, שעות לימוד ובינוי.

5. האם שני התיכונים יהיו ייחודיים ושונים או"רגילים" שיפתחו ייחודיות עם השנים. זו שאלת מפתח שתשפיע גם על קצב

ההטמעה, גם על המיפוי, על חלוקת הצוות, הבינוי ועוד.

3. קצב ואופן ההטמעה.

בנוגע לשאלה 5 על אופיבתי הספר:

• אמיר גוטר:

o צריכים להתמודד עם השאלה של בית ספר גדול ולידו בית ספר קטן, אם הולכים על חט"ב צריכות להיות שתי חט"ב ותיכון

רחב, גם אם זה נראה שהחטיבה בתוך השש שנתי שייכת אליו. ולא בית ספר גדול מול קטן.

o אם יש שלושה בתי ספר, כולל הח. מיוחד, יש בכך הרבה חוזק, ויש צורך בשכבה עליונה של מטה.

• אמיר: השאלה השנייה, אכן הכי מהותית, אני חושב שיש יתרון להקים בית ספר אחר שלא יתחרה באותה משבצת. אפשר להקים

משהו אחר, ייחודי, הזדמנות להקים משהו אחר. מוריד הרבה מהמתח בתוך חדר המורים. פותר את בעיות המיפוי ומחייב סוג של

בקרה בכדי לאזן בין שני בתי הספר.

• עמיר: מסכים עם מה שאמיר אומר, אם יהיו שני בתי ספר אותו דבר, יקטין את הגודל, אבל לא יעשה משהו של מעבר לזה, אבל,

יש סיכוי שזה ייצר בית ספר רגיל ובית ספר מיוחד, עלול ליצור מצב שבו אחד מהשניים או הטוב והשני פחות טוב. שני בתי ספר

שיש להם תוכן חינוכי, לשניהם יהיה בסופו של דבר ייחוד.

• יובל: מי שמציע שיהיה שני תיכונים שונים, צריך להחליט מה עושים אם זה לא מתחלק שווה.

• תמי: צריך לעשות מכל בית ספר מאפיין מהותי, אבל לא הדבר המרכזי. בשני המקומות ילמדו את הליבה מצוין. אלא שבכל אחד

זה יהיה בגוון ערכי אחר. לי חשובה הבחירה, לא רוצה אזורי רישום, זה מעורר התנגדות. הצביון צריך להיות ברור בכדי שתהיה

בחירה.

• רון: כמה לומדים מתמטיקה מוגבר? 20 תלמידים בשכבה, 4% ,כמה פעמים ראיתם שהורים כאן מחליטים לבחור ? אני חושב

שההורים לא רוצים להחליט, הם רוצים שנחליט בשבילם. אפשר ללכת לייחודים, ללכת מחוץ למשגב, הרוב הולכים עם הזרם.

• אמיר: זה לא יהיה קל וברור, הורים ירצו לבחור בין שתי בתי הספר.

• יובל: גן ויסודי זה לא כמו תיכון.

• תמר: להערכתי, מהרגע ששני בתי הספר פה, מתבקש שיהיה להם ייחוד. טבעי ונכון שנעודד להצמיח את הייחוד שלהם. בית ספר

רגילים, השינויים שקורים בהם קורים כתוצאה מפרויקט שצמח, ממנהל שהתחלף, כאן יש הזדמנות להגיד אנחנו מאפיינים

ומשקיעים מחשבה מיוחדת בייחודו של זה וזה. חשוב לאפשר בחירה. אם הם יהיו נגישים באותה מידה, יעלו אותו דבר להורים, זה

מאוד ישמח את האנשים שמתאפשרת בחירה, יש רצונות ונטיות שונות.

• גליה: בהנהלה עלתה הצעה לתת פעמיים בחירה, כיתות ז-ט, לעשות כיתות ספורט, ובסוף ט' בוחרים שוב, בית ספר.

• אדם: יש עניין ברור של מיתוג, מה אנחנו משווקים בסוף לקהילה. אם הבחירה היא גם של הילדים, הצומת המשמעותי הוא כיתה

ט'. בחטיבה, שני בתי הספר יהיו דומים יותר והבחירה תהיה בכיתה ט' אם אפשרות למעבר. אני מוטרד ממה זה יעשה בתוך

הישובים, אם מלכתחילה הפיצול יהיה בצורה ברורה, נצטרך להתמודד עם הנוער שיהיה מפוצל בתוך הישובים.

• אדם: ילדים שלומדים לא עם השכבה, יש קושי לחבר אותם.

• גיל: שיש 5000 תלמידים, אם יש בחירה, יכולים להיות בתי ספר לא מאוזנים. יותר מדי בחירה, גם לבחור מגמה, גם גוון, זה יותר

מדי בחירה. ההצעה שלי, ששני בתי הספר יהיו זהים, במגמות - קמפוס משגב, ילדים ילכו למגמות משני בתי הספר ויוכלו לבחור.

• אמיר: צריך להקים חט"ב מאוד ייחודית, אבל את ההחלטה איך מממשים את התיכון צריך לדחות לעוד 3-4 שנים. את השינוי

שצריך לעשות, צריך לעשות, בלי קשר לבית הספר החדש.

• רון: אפשר לעשות מיפוי אם אפשרות מעבר בצורה מבוקרת, למשל, עד 50% ניידות.

• יובל: מבחינתי, כל שקל שאפשר להביא לבית הספר, צריך לנסות להביא אותו. חלופות זה דבר יפה, כל עוד לא בוחרים, אפשר

לעצב אותם. אפשר להקים שתי חטיבות עם מאפיינים זהים, מקצועות הליבה יהיו אותם מקצועות.

• אילן: בתהליך הזה למדתי מאמיר גוטר לחשוב בגישה של ניהול סיכונים. עצם ההקמה של בית ספר נוסף, היא ההזדמנות הגדולה,

כי בסופו של דבר מול הילדים יהיה מורה יותר מחויב, עם ניהול יותר ממוקד עליו, מסגרות יותר אינטימיות, ועם סיכוי להוביל

חדשנות פדגוגיות. הייחודיות, היא ערך מוסף, הסיכון - הטוב והלא טוב, רמת השליטה שלנו מאוד קטנה. אני מציע להקים שתי

תיכונים דומים שייפתחו ייחודיות פדגוגית וחינוכית עם השנים.

ד.נ. משגב 97102 | טל. 70 -2279017 | פקס. 70 -2279021 | www.misgav.org.il

- 3 -

• נועה: יש חשיבות גדולה לעצב את התהליך בתוך חדר המורים, במיוחד בצוותים של ז-ח. יש להיזהר מצביעת בית הספר החדש

באיזה גוון שיחליש אותו בממד הציבורי, גם אם לא בצדק. חובה לגבש שיטות ודרכי הוראה חדשניות, אחרות, לשני בתי הספר.

• תמי: בסופו של דבר, מה שיקבע כאן, אם שני בתי הספר יהיו טובים, זה רק הכוח האנושי של בית הספר.

• תמר: מבחינת המיתוג והתיוג, גם אם יש מיפוי, מהר מאוד יהיה מיתוג של בית ספר מהישובים האלה ובית ספר ב' מהישובים

האלה.

• רון: בכיתות א' בשנה הבאה, יש מחזור של 400 תלמידים, הבעיה כבר נולדה. עוד שש שנים הם יהיו בכיתה ז'. כאשר אנחנו נגיע

לשני בתי ספר של 500 ,הם שני בתי ספר גדולים.

בנוגע לשאלה 3 עלקצב ואופן הטמעת השינוי:

• אמיר: הקצב האיטי הוא הנכון, הבינוי יראה שנכנסנו לתהליך, צריך להיזהר מללכת מהר מדי ולא להתחיל בתשע"ו. יש עוד עבודה

לעשות לפני שבאים התלמידים.

• אילן : ז+ח נראה לי יותר מדי, אולי אם נעשה פיצול רק של כיתות ז', יאפשר התחלה חדשה, של מנהל חדש, עם מומנטום של

התחלה. אם בשלוש שנים הראשונות אין ייחוד, למה יש בעיה ששנה הבאה תהיה כיתה ז?

• יובל: מסכים עם אמיר שיש דברים שלא בשלים.

• אמיר: יש כמה דברים שיהיו הרבה יותר טובים אם נתחיל בתשע"ז, אין מקום לכולם ולא ראוי מספיק. לכן זה יוצר קושי להתחיל

ככה. משוכנע שצריך קודם לבנות ואז אנשים ירצו לעבור , מבחינת הצוות, כרגע זה פירוק והבנייה תאפשר לראות בכך משהו

שבונים. לא השתכנעתי שצריך שני בתי ספר דומים. לא מרגיש בהילות, חושב שבית הספר מתנהל למופת. תהליך של בינוי

וחשיבה הם חשובים. אני לא רוצה שיצטייר שיש עצירה של המהלך, אלא הליכה במוכנות והרגשה שזה מתבקש.

• נועה: החשש שלי הוא שאנחנו נשב כאן בשנה הבאה באותו מקום, עם אותם חששות.

• תמי: אם יש סמל מוסד, אין דרך חזרה.

• תמי: יש תהליך טבעי של התנגדות לשינוי, יש משהו שצריך לתת לילד לגדול, הילד הוא המנהל שצריך לקחת פיקוד לאט לאט,

ככל שנדחה את זה ונשאיר את זה למי שהיום מנהל את התהליך, יש חשש. אני בפחדים של מה עלול להתמוסס.

• אמיר: בשתי החלופות יש סמל מוסד ומנהל שעובד לצד המנהל כמה שיותר מהר ובינוי כמה שיותר מהר. השאלה היחידה, מתי

הילדים מזוהים עם בית ספר זה או אחר.

• שרון: מסכימה עם כך שצריכה להיות ייחודיות, לראות את ההזדמנויות, משפיע מי מקבל את כיתה ז' בשנה הבאה.

• אילן - אם יהיה מנהל, חמש כיתות וכו', זה יכול להקטין את הפחדים.

ד. סיכום:

• רון: האחריות עלי ואני לא אוהב להחליט לבד. אני שומע הרבה דעות. כל מי שנמצא כאן משפיע.

• אילן:

o הדברים עלו ונרשמו ויופיעו בסיכום שיועבר לצוות העוסק בנושא.

o חשוב שדיונים דומיםיתקיימו עם מורים ועם הורים במקביל.

o ב- 52.5 תתקיים ישיבה נוספת של הצוות שנבחר ולשם נביא את מה שעלה כאן ונקווה להגיע להחלטות נכונות וטובות.

o בישיבה הבאה נקדיש את הזמן לדיון ואשרור מסמך התפיסה החינוכית ונמקד את הייעוד והתפקיד של וועדת החינוך בהקשר

ליישומה והטמעתה.

אילן מאייר נועה צוק רון שני

יו"ר הועדה מנהלת אגף החינוך ראש המועצה