פרוטוקול ועדת ערר לארנונה מס' 3

ועדת הערר לארנונה שליד מועצה אזורית משגב

חברי הועדה:

עוייד סאלח סוואעד

עוייד עמית לוי

עוייד אורן סלעי, יוייר

בעניין:

העוררים: אביבה ודן ברזילי -- מחלבת הנוקד גילון

נגד

המשיב: מועצה אזורית משגב

עייי מנהלת הארנונה

החלטהת

בפנינו ערר של אביבה ודן ברזילי בעלי הנכס המצוי ביישוב גילון ומספרו במועצה

1 והמכונה ''מחלבת הנוקד'' (להלן: ''הנכסיי).

העוררים מפעיליס בנכס את עסקם בשס יימחלבת הנוקדיי בו מייצרים העורריס

גבינות, מגדלים פרות ומחזיקיס במרכז מבקריס בו הוצגה פעילות המחלבה (להלן:

ייהמחלבה).

ביוס 9.7.18, נשלחה אל העוררים הודעה על עדכון נתוני החיוב בארנונה לפיה, שונו

חלק מהסיווגיס בנכס כך שכ- 206 מייר סווגו לפי פרט 4 לצו הארנונה הכללית משגב

(להלן: ייצו הארנונה'') מסחר ושירותים ושטת של כ- 710 מייר סווג כתעשייה. יתרת

שטח הנכס סווגה כקרקע תפוסה.

ביוס 6.10.18 הגישו העוררים השגה בפני המשיב לפיה טועניס האחרונים כי יש

לסווג את הנכס כולו, בסיווג של מבנה חקלאי ולא מבנה תעשיה.

ביוס 2.1.19, נמסרה לעורריס החלטת המשיב, במסגרתה קיבל המשיב את ההשגה

בחלקה ובעקבות ואת, שונה הסיווג כך שכ- 448 מייר סווגו כתעשייה, כ- 1860 מייר

סווגו כאדמה חקלאית וכ 458 מייר סווגו כמבנה חקלאי.

על החלטת המשיב הוגש הערר דנן .

.10

41

2

3

העורריס טועניס שתי טענות עיקריות:

א. טעה המשיב עת סיווג את המחלבה בסיווג תעשיה, שכן מדובר בפעילות

חקלאית ועל כן יש לסווגה כמבנה חקלאי.

ב. טעה המשיב עת סיווג את מרכז המבקרים תחת סיווג של תעשיה במקום סיווג

חקלאי/תיירותי שכן סיווג זה נותן תוקף לא חוקי לפעילות מרכו המבקריס.

עוד טועניס העורריס כי משרד החקלאות יום את הקמת מרכו המבקרים ואף

השקיע 40 אחוזיס מההשקעה שנדרשה להקמתו. לטענת העורריס מרכז המבקריס

הוקס בהחלטה של ועדה משותפת של משרד החקלאות, משרד התיירות ורשות

מקרקעי ישראל.

המשיב טען בתשובתו לערר כי חלק מההשגה של העורר התקבלה באופן שבו חלקיס

בנכס אשר יועדו באופן ברור לחקלאות, סווגו ככאלה ולגבי השטחים בהס מתבצע

ייצור הגבינות, בהיעדר הגדרה של מחלבה בצו הארנונה, נבחר הסיווג הקרוב

והמתאים ביותר לפעילות במחלבה - הוא תעשייה.

המשיב נימק החלטתו בין היתר תוך הסתמכות על פסקי הדין אשר ניתנו בעמיינ

(נצ') 116/09 בעניין יידלתון'' וכן בת.א. (תי'א) 6121-03-10 בעניין ייבן חיים",

בנושאיס אלו קבע בית המשפט כי יש להפריד בין ההליך החקלאי, לבין הליך

הייצור.

בהתאמה לעניינו, יש להבדיל בין השלב בו מסתיימת פעולת החליבה הוא השלב

'יהחקלאייי לבין שלב ייצור הגבינה, הוא השלב ייהתעשייתייי.

עוד טען המשיב ביחס למרכו המבקרים, כי בהתאס לביקור אשר נערך במקוס

וקבלת הסבריס מהעוררים, יש לראות במרכו המבקריס כפעילות הנערכת בויקה

לפעילות הייצור במחלבה ועל כן סווג מרכז המבקרים אף הוא כתעשייה.

ביוס 24.7.19 התקיים בפנינו דיון, בו חזר העורר על טענותיו והבהיר כי המחלבה

כולה נבנתה בעידוד ותמיכה של משרד החקלאות ומשרד התיירות ועל כן יש להגדיר

את המחלבה כולה, כמבנה חקלאי תיירותי. המשיב חזר אף הוא על טענותיו לפיהן

המועצה עשתה כל שביכולתה להכיר, ולו בדוחק, בכל חלק שיש לו ויקה לחקלאות

ככוה ורק חלקיס הקשורים לייצור הגבינות, נותרו בסיווג תעשיה.

ביוס 3.9.19, ערכה הועדה ביקור בשטח הנכס, הסיור תועד בפרוטוקול מאותו יוס

אשר נשלת לצדדים.

4. לאחר הסיור הובהר כי המחלוקת בין הצדדים, צומצמה לכך שהעורר טוען כי יש

לסווג את החלקיס המסומנים א'-ג/ בפרוטוקול הסיור, כמבנה חקלאי ומאידך

המשיב חזר על עמדתו שיש להותיר את הסיווג כתעשייה. לשם הנוחות נביא כאן

את התשריט אליו נפנה בהחלטתנו זו:

5. לאחר ששמענו את הצדדים אשר טענו בהרחבה הן בערר ובתשובה, הן בדיון אשר

התקיים בפנינו והן במסגרת הסיור אשר נערך במקוס, החלטנו כדלקמן:

א.

ביחס לחלק המטומן א!- אזור ייצור הגבינות ולחלק המסומן ב' - אזור הכניסה,

המשרד והשירותים, יש להותיר את קביעת המשיב על כנה -- להמשיך ולסווג

אווריס אלו בסיווג תעשייה.

בהיעדר סיווג בצו הארנונה למחלבה, על המשיב לקבוע מה הסווג הקרוב ביותר

שיש בצו, המתאים לסוג ואופי הפעילות המתבצעת בפועל בנכס.

אזור הייצור במחלבה - חלק א! - פועל בדרך של קבלת החלב לאזור הייצור,

ובאמצעי ייצור שוניס, כפי שגם ניתן להתרשם מהתמונות אשר צורפו

לפרוטוקול הסיור, הופכים העורריס את החלב לגבינה המשווקת לצרכן.

לדעתנו, אין הדבר שונה ממפעל רהיטיס אשר הופך עץ שנכרת ביער לרהיט, יקב

הלוקת ענביס אשר נבצרו בכרס והופכו ליין, או מפעל שימוריס הלוקח תוצרת

חקלאית והופך אותה למוצר משומר. כל אלו מבצעים פעולה הגורמת לשינוי

במצב התוצרת החקלאית, ובעניינו חלב, ובתהליך ייצור הופך את התוצרת

החקלאית למוצר אחר.

כך גם מקובלת עלינו עמדת המשיב לפיה חלק ב' - אזור הכניסה, המשרד

והשירותים, משרת בעיקר את חלק א - אזור ייצור הגבינות.

למסקנה זו הגענו הן בשל הצמידות הפיוית בין שני החלקים, הכניסה אל חלק

א' מתבצעת דרך חלק ב' כך שלא ניתן לבצע פעולות ייצור שלא באמצעות

השימוש בחלק ב' התומך בין היתר גס בפעילות המכירה והשיווק של ייצור

הגבינות והן על בסיס טענת העוררים, לפיה מאז חודש יולי 2018, מרכו

המבקרים סגור ועדיין נעשה שימוש בחלק ב', כחלק מפעילות הייצור והשיווק

של המחלבה.

לא כך הס פני הדברים ביחס לחלק ג' - מרכז המבקרים - לאחר שבחנו את

טענות העורר בדבר השימוש בחלק גי וביקרנו במקוס, הגענו למסקנה כי יש

לסווג את מרכז המבקריס בסיווג של מבנה חקלאי א', בדומה לחלק ד, אשר

סווג ככוּה עייי המשיב.

העורר טען בפנינו כי מרכו המבקרים מיועד לתיירות חקלאית ואף עמד על רצונו

שההגדרה של השטח תהיה תיירותית מאחר ורק בדרך וו תתאפשר המשך

הפעלת מרכז המבקרים (ראה לעניין וה פרק יימרכו המבקריסיי בערר ועמי 2

לפרוטוקול הדיון ש' 19).

אף שהעורר טען בפנינו בדיון כי הוא מבקש שהסיווג של חלק ג', יחיה תיירותי

ולא תעשיה (תעריף דומה עד והה ביניהס) בהמשך הדיון ובסיור שנערך, הבהיר

העורר כי כוונתו הייתה כי הסיווג יהיה חקלאי, שכן מרכז המבקריס תומך

בפעילות החקלאית תיירותית ולא בפעילות המחלבה ומהווה חלק מהפעילות

החקלאית ולא חלק מהפעילות הייצור של הגבינות.

חיווק למסקנה זו אליה הגענו, ניתן למצוא דווקא בהפסקת פעילות מרכז

המבקריס מאצ יולי 8, בשל שינוי הסיווג. על אף סגירת מרכוז המבקריס

פעילות הייצור של המחלבה לא נפגעה, העורר אף ציין בפנינו כי המחלבה וכתה

להכרה בינלאומית בטיב הגבינות. הפגיעה היחידה במחלבה היא עצירת

ביקוריס של הציבור וגם של תיירים, אשר נהגו להגיע למחלבה להתרשס

מהפעילות ולטעוס את הגבינות. אנו סבורים כי אופי הפעילות במרכו המבקריס

קשור יותר בחוויה של ביקור בחווה התחקלאית ופחות בביקור לשס קניית

גבינות. לאור האמור, ראינו לסווג את מרכז המבקרים כחלק מהפעילות

החקלאית ולא חלק מהפעילות היצרנית במקום.

עוד נוסיף כי טענת המשיב לפיה המסמכים שהציג העורר בעניין אישוריס

שקיבל להקמת המקום, אינס רלוונטייס לצרכי סיווג ארנונה וכי השימוש בפועל

אינו תואס את המלצת הועדה החקלאית - אינה מקובלת עלינו.

עיון במסמך המדיניות, הנחיות וקריטריוניס לתכנון מבניס חקלאייס אשר

פורסס ביוס 9.1.13 (מפורסס באתר משרד החקלאות):

מטח ה סס 1/ח 01/10/1100 הס שר ארר// :הד

א 110301 וטעוםו 100 13/0 20/ סוטטס

]ותו מטתג 0ט 1 זט בעמי 120-121, מוגדרת מחלבה ובין השימושים

הנוספיס המותריס במסגרת המחלבה הוגדר גם מרכז מבקריס.

גם האישור אותו צירף העורר לערר, מסמך מיוס 7.9.2016 בה אושרה מחלבת

הנוקד עייי משרד התיירות ככזו העומדת בתוכנית, לרבות מרכז המבקריס תומך

בעמדה לפיה מרכו המבקרים הוא חלק מהפעילות החקלאית.

אמנס אין במסמכי משרד החקלאות כשלעצמם, כדי לחייב את המשיב ו/או

לקבוע מהו הסיווג הנכון בארנונה, אך יש בהס כדי לחוק את הויקה בין מרכז

המבקרים לפעילות החקלאית אשר כבר סווגה ככזו על ידי המשיב, בחלק

מהנכס.

6. סיכומו של דבר - אנו מקבלים את הערר באופן חלקי ביחס לחלק גי - מרכז

המבקרים וקובעים כי יש לסווג שטת זה בסיווג מבנה חקלאי אי.

בנסיבות כאמור, אין צו הוצאות.

בהתאס לסעיף 5) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשסי'א-2000

ותקנה 23 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשסי'א- 2000, לרשות

הצדדיס קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת 45 יוס מיוס מסירת

ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) סדרי דין

בועדת ערר התשלייז- 1977 תפורסס החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

ניתן ביום 18.13,19.

\\

חבר: עוייד סאלושי