פרוטוקול ועדת ערר לארנונה מס' 1

עיר
משגב
ועדה
אחר
קטגוריה
תאריך
04/09/2023
מקור
הקובץ המקורי באתר משגב
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת הערר על קביעת ארנונת כללית ערר 121/22

שליד מועצה אזורית משגב

בפני חברי ועדת הערר:

לףיר: | אביעד קליגי, עו"ד

חברה:: נלידה כהן, עו''ד

חבר: | שי ליאון, עו''ד

העורר: חלאג' ג'לאל -- מסעדת אלרוביאן

נגד -

המשלב: מנהל הארנונת במועצה אזורית משגב

החלטת

1. בפנינו:ערר שחוגש על ידי העורר, המחזיק בנכס בתחומי המועצה האזורית משגב

נכס מס' 455001/2 ו-455001/3 (לחלן: 'יהנכסיי).

2. הנכס המדובר חינו מסעדה עם מגרש חניה צמוד אליה והערר עוסק בשתי טענות

עיקריות:

א. סיווג הנכס קומח שניח- מחסן או משרד.

> ב. שטח הקרקע התפוסה במייר.

3. במהלך חדיון בערר ביוס 6.6.23 זּנח בא כוח העורר את טענתו הראשונת בעניין סיווג

הנכס כמחסן והצהיר בפני הועדה כי הוא מוותר על הטענה הזו (עמי 6 שורה 17) וכי

הערר יתמקד בהיקף החיוב בגין הקרקע התפוסה בלבד. לפיכך תעסוק ההתלטה

בנושא שטח הקרקע התפוסח בלבד.

טענות העורר

4. לטענת :העורר חוא מחוייב בסך כולל של 583.85 מייר בגיון קרקע תפוסה. 337.92

מייר בגין נכס 455001/2 וסך של 245.93 מייר בגין נכס מס' 455001/3 (לחלן ביחד:

הקרקע התפוסה?).

5. הקרקע התפוסה משמשת את כלל האזרתים ומשתמשי הדרך כשימוש לרשות

הציבוָר ואינה משמשת באופן בלעדי את המסעדה ואורתיה ועל כן אין לחייב אותו

בגין שטת זה.

6. העורר טוען כי יש כפילות בחיוב בגין הקרע התפוסה וכי חוא מחזיק רק בנכס אחד

ועל כן יש לבטל את התיוב.

7. לערר. צורפו תמונות להמחשת שטתי החניה הפריקה והטעינה המשמשים את

המסעדה.

טענות המשיב

8 שטח הקרקע התפוסה משמש את המסעדה לצורך שטחי פריקח וטעינה, חניה

לשירות העובדים, הספקים והלקוחות והכל על מנת לקייס את הפעילות העסקית.

9. שטח הקרקע התפוסה אינו כולל את שטח הקרקע עליו יושב הבניין כנטען בערר.

0. שטח הקרקע התפוסה בכללותו עומד על 1220.57 מייר והוא מחולק בין מחזיקי

הנכס באופן יחסי בהתאם לשטת הנכס כמקובל.

1. לבקשת הועדה, ביוס 3.7.23 הוצגו בפני הועדה תמונות משלימות מן השטח מחן

עולח כי השטח משמש את המסעדת והוא רצוף בשילוט בדבר חניח פרטית ללקוחות

המסעדה וכי רכב ור יגרר.

דיון ותכרעת

2. העורר לא טעןן כל טענה בדבר סיווג הקרקע כקרקע תפוסה אלא עיקר טענתו היא

ביחס לשטח הקרקע התפוסה בגינו הוא מחוייב ועל כן אין לועדה כל צורך לדון

בהגדרת השטח כקרקע תפוסה אלא בהיקף השטח בגינו חוא מחוייב.

3. הגדרת ימחזיקיי לשם חיובו של אדס בארנונח נקבעה בסעיף 1 ו-269 לפקודת

העיריות וכן בסעיף 8(א) לתוק ההסדרים.

סעיף 1 מגדיר מחזיק כך: ''אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או

בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או פנסיון".

סעיף 269 מגדיר מחזיק כך: ''מחזיק- למעט דייר משנת'"י.

סעיף 8(א) לחוק ההסדרים קובע כי ארנונה ''תשולם בידי המחזיק בנבסי'.

4. אין תולק כי העורר מחזיק בשני נכסיס (המהוויס נכס אחד ופרוסים על שתי קומות)

ומכאן חיוביו בארנונה.

.5

.6

.7

.8

9

.0

1

908

בתשובת המשיב לערר צירף המשיב תשריטי מדידה מהס עולה כיצד חושב השטח

המחוייב. עוד צורפו לתשובה מספר תמונות מהשטת וכאמור, תמונות נוספות מיוס

3

העורר לא צרף כל תשריט מדידה לסתור את האמור בתשריטי המשיב ואין ברשות

תועדה כל מדידה אחרת מלבד מדידות שבוצעו על ידי חמשיב.

ככלל, בנוגע לקרקע תפוסה, הולך הטפל אחר העיקר ולא ניתן לפצל נכסים לסיווגים

שונים. חריג לכלל וה מתקיים כאשר מדובר במתקן רב תכליתי, בעל שימושים

מגווניס ואשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים (בגייץ 764/88 דשנים וחומרים

בימיים נ' עיריית קרית אתא, פייד מו (1 )793 ; ובריימ 06/5557 מצפה תת ימי ים

סוף נ' מנהל הארנונה ,פורסם בנבו).

העורר טען בפנינו בדיון שחתקיים כי השטח המחוייב משמש משתמשי דרך רבים

אך לא עלה בידו לחוכית טענה גו. מדובר במתחס המשמש גס תחנת דלק וגס את

מטעדת העורר וכי לאור התמונות והנתונים שיש בידוי הועדה עולה כי הנהנה

חעיקרי מהשטת המתוייב הינס המתזיקיס בנכס קרי המטעדה ותחנת הדלק.

עוד טען העורר בפני הועדה, לראשונה, כי מדובר בשטח חקלאי. לאור העובדה כי

הועדה לא מתייחטת לטענות אשר לא הועלו בכתבי הטענות הרי שהועדה מנועה

מלדון בטענה וו. בשולי חדברים יובחר כי אף לטענתה זו לא צורפה כל אסמכתא.

מבדיקה שנערכה בשטת המתוייב ומתמונות שצולמו והוגשו לועדה עולת כי בניגוד

להצהרת העורר הרי שהשטת כולו רצוף בשלטיס המצהירים בפני באי כל כי החניה

חינה פרטית לאורתי מסעדת אלרוביאן וכי רכב ור יגרר.

לא הוכת כי ניתן לייחס שטחים ספציפיים לעטק ה או אחר הקיים במתחט ובכל

מקרח לא הוכת בפנינו כי ביחס לעורר בוצעה כל הפרדה ו/או תיחוס של הנכס באופן

המבדל אותו ואת דרכי הגישה אליו משאר בעלי הנכסים ו/או המחזיקים בחלקי

המבנה האחריס. ההפיך חוא הנכון - העורר בעצמו פיזר שלטים אודות שטת

לשימוש באי המסעדה בלבד.

בית המשפט כבר אמר את דברו ביחס לקביעה מיחו מחויק והמבתן הקובע שנקבע

חינו מבחן בעל הויקה הקרובה ביותר לנכס. בענייננו בעל הויקה הקרוב ביותר לנכס

הוא העורר ולאור השלטיס אשר מפוזריט בשטח לא ניתן להתעלס מזיקתו חישירה

לשטח המחוייב. ראה רעי''א 9813/03 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' עיריית

ראשון לציון

3. בעמיינ 28859-12-13 ( תייא) עיריית תל אביב ני קניון רמת אביב בעיימ ,פורסם בנבו,

קבעה כבי השופטת אגמון-גונן: ימשקבעה ועדת הערר כי מדביתם המכריע אס לא

כל המשתמשים בכבישי הגישה לחניון, הם מבאי הקניון ברור שהקנמון הוא

הנהנה העיקרי מאותן דרכי גישה. על כן על-מי המבחנים שנקבעו בעניין מליסרון

וכפי שנקבע בעניין תשתיות נפט, כי את הפטור יש לפרש בצמצוס, אני מקבלת

את עדעור העירייה בעניין זה, וקובעת כי הקניון חייב בתשלום ארנונה לגבי כביש!

הגישת../

24. בדיון הצהיר בפנינו המשיב כי השטח המתוייב בגין קרקע תפוסה חינו 1220 מייר

וכי שטח זה מחולק באופן יחסי בין המחזיק הנוסף במתחם לבין העורר וכי החלוקה

חיא כמעט בחלקים שוויס בין המחציקים.4)

5. בייכ העורר ציין בפני הועדה (עמ' 6 לפרוטוקול למטה) כי אין לעורר כל בעיח לקבל

חיוב של 50% מסך הקרקע התפוסה.

6. כפי שהודע לעורר בדיון שהתקיים ומופיע בפרוטוקול בעמי 5 למעלה הטענה בדבר

האחריות לקרקע התפוסה המשותפת היא נושא לדיון מול הבעליס של חנכס ולא

אל מול ועדת הערר שכן על פי צו הארנונה והפסיקה החיוב בגין הקרקע התפוסה

חל על המחזיק.

7. לאור האמור לעיל ולאחר שהמשיב קיבל את הטענה לעניין הסיווג, אנו דוחיס את

הערר לעניין הקרקע התפוסה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

בהתאם לסעיף 2(5) לתקנות בתי המשפט לענייניס מנחלייס (סדרי דין), התשסייא-

0 ותקנה 23 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנחליים (סדרי דין), תשסייא- 2000,

לרשות הצדדים קיימת וכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנחלייס וזאת 45 :וס

מיוס מסירת ההתלטה.

בחתאס לתקנה 0ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונח כללית)

סדרי דין בועדת ערר התשלייז- 1977 תפורסס החלטה זו באתר האינטרנט של המשיב.

ניתן ביום 04.09.23

בהתאם לסעיף 205) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנחליים (סדרי דין), התשסיא-

0 ותקנה 23 לתקנות בתי המשפט לענייניס מנהליים (סדרי דין), תשסייא- 2000,

לרשות הצדדיס קיימת זכות ערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהלייס וואת 45 יוס

מיוס מסירת ההחלטה.

בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

סדרי דין בועדת ערר התשלייז- 1977 תפורסס החלטה גו באתר האינטרנט של המשיב.

ניתן ביום 04.09.23

1 שק

עוייד איעד קליני עוייד נלידה כחן עוייד שי ליאון

₪709 חקרמכ. | ףס תצ 219