פרוטוקול ועדת מליאה מן המנין מס' 4

עיר: משגב
ועדה: אחר
קטגוריה
תאריך: 08/05/2025
מקור: הקובץ המקורי באתר משגב
עותק שמור: עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

לשכת ראש המועצה

- 1 -

www.misgav.org.ilד.נ. משגב 2017900 | טל 9902312-04 | פקס 9902391-04 |

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה 2025/04

שהתקיימה ביום 5202/05/08

נוכחים: דני עברי (יו"ר, ראש המועצה), אחמד עלי סואעד (ס. ראש המועצה, סלאמה), אסף אברהמי (ס. ראש המועצה, גילון),

אמיר אביב (כמון), דן בבלי (חרשים), אורן ג'וליאן (לבון), רונן גל (מעלה צביה), אבי גרבובסקי (הררית), גלית גרסטל (שכניה),

ליאור דינרמן (אשבל), אופיר ויצמן (יובלים), אורה זיגלמן (עצמון), משה'לה זילברשטיין (מנוף), תלם חורין (כישור), מירב טלר (מורשת),

חיים כץ (צורית), אביתר לוי (מורן), מיכל מינצר (טל-אל), מיקי מלך (מצפה אבי"ב), זיאד סואעד (כמאנה), חוסיין סואעד (חוסנייה),

יהודית סלע (קורנית), אראל עוזיאל (יודפת), נורית צ'סניק שקד (לוטם), דפנה שני אופק (פלך).

חסרים: אמיר בשן (הר חלוץ), חני בן שימול (אשחר), דיאב יונס דיאב (דמיידה), יריב המאירי (אבטליון), תמר ויינר (תובל),

רמה טויג (יעד), פבל טריפונוב (מכמנים), חוסיין נעים (ערב אל נעים), סעדה ניקולא (ראס אל עין), חיים ריס (שורשים).

משתתפים נוספים: מירב בן-דע (מנכ"לית המועצה), לימור ברק (גזברית המועצה), תומר לוין (מנהל אגף הנדסה ותשתיות),

חן גביע (מנהל אגף פיתוח יישובים), דורון חסיד (מנהל מחלקת היסעים), עו"ד איתן מימוני (יועמ"ש).

1. הצהרת אמונים של חברת מליאה חדשה

גלית גרסטל המייצגת את שכניה (המחליפה את נלי כהן שפרשה), הצהירה הצהרת אמונים בהתאם לנוסח הנדרש.

חברות/י המליאה ברכו אותה להצטרפותה ואיחלו לה בהצלחה בתפקידה.

2. אישור הוספת נושאים לסדר היום של המליאה

ראש המועצה ביקש את אישור חברות/י המליאה להוספת נושאים לסדר היום –

א. אישור למינוי אורית אסטרחן לדירקטורית נציגת ציבור במשגב הגליל (המרכז הקהילתי).

ב. אישור שינוי הייעוד של מגרש 804 בחוסנייהמשצ"פ לדרך.

בעד: 25, נמנע 0, נגד 0 .

3. אישור פרוטוקול ישיבת המליאה הקודמת

חברות/י המליאה התבקשו לאשרר את פרוטוקול ישיבת המליאה הקודמת – 03/2025, מיום 07/04/2025.

בעד 25, נמנע 0, נגד 0 .

4. מינוי דירקטורית למשגב הגליל משגב ע"ר

בעקבות פרישתה יערה לב ירמיהו מהוועד המנהל של משגב הגליל (המרכז הקהילתי), התבקשו חברות/י המליאה לאשר למנות במקומה

כנציגת הציבור, את אורית אסטרחן.

בעד: 25, נמנע 0, נגד 0 .

5. סקירה ודיווח- מערך ההסעים

דורון חסיד מנהל מחלקת היסעים (העומד לפרוש לגמלאות), סקר בפני חברי/ות המליאה את מערך היסעים של התלמידים על מורכבותו

הרבה, האתגרים והפתרונות. מצורפת כנספח א' מצגת בנושא מערך ההיסעים.

חברות/י המליאה התעניינו באופן תכנון מערכת ההיסעים, שאלו שאלות וקיבלו לבקשתן/ם מידע בנושא.

6. אישור בקשות עובדים לחל"ת, שבתון ועבודה נוספת

מנכ"לית המועצה הציגה לחברות/י המליאה את המלצת משאבי אנוש לרשימת הבקשות של עובדי מועצה לשינויים במצבם/ן

התעסוקתי המצורפת כנספח ב'.

חברות/י המליאה התבקשו לאשר את הבקשות, בהתאם להמלצות מנהליהם/ן הישירים ואגף ההון האנושי.

בעד: 25, נמנע 0, נגד 0 .

לשכת ראש המועצה

- 2 -

www.misgav.org.ilד.נ. משגב 2017900 | טל 9902312-04 | פקס 9902391-04 |

7. אישור שינוי הייעוד של מגרש 804 בחוסנייהמשצ"פ לדרך

בהמשך לבקשתה של הועדה המחוזית באשר לתכנית שמספרה 205-1244342 שמטרתה להוסיף זכויות בניה למגרש 306 ולשנות ייעוד

משצ"פ לדרך על מנת לאפשר גישה מכביש מס' 1 למגרשים בייעוד מגורים משולב עם מסחר לפי תכנית מאושרת ג10619 ובהתאמה

לתכנית אשר מקודמת ע"י הוועדה לתכנון ובניה לכלל הישוב חוסניה, התבקשו חברות/י הועדה לאשר את שינוי היעוד.

בעד: 25, נמנע 0, נגד 0 .

8. אישור להגשת ערר של המועצה על החלטת הוועדה המחוזית- הרחבת סח'נין

ראש המועצה סקר בפני חברות/י המליאה את תכנית הרחבה סח'נין ואת פגיעתה בישוב אשבל את הסתירות בינה לבין התוכנית

הכוללנית ואת העדר התלות בביצוע כביש 805 .המליאה מאשרת להגיש את הערר– רצ"ב.

חברות/י המליאה התבקשו לאשר הגשת הערר של המועצה (המצורף כנספח ג') על החלטת הוועדה המחוזית צפון בדבר דחיית

ההתנגדויות של משגב לתכנית מס' 262-0906677 -"ג26256 – הרחבת שכונת הוואדי- סח'נין.

. 0, נגד 0, נמנע 25 בעד

9. אישורהוספת מורשה חתימה בביה"ס

חברות/י המליאה התבקשו לאשר את השינויים הבאים של מורשי החתימה:

# הפעולה שם ת.ז. תפקיד בי"ס סוג חשבון מס חשבון בבנק

1 הוספה אוסאמה סואעד מנהלן הר שכניה חשבון רשות 513-228759 מזרחי

2 הוספה אוסאמה סואעד מנהלן הר שכניה חשבון הורים 513-228813 מזרחי

3 הוספה אוסאמה סואעד מנהלן יסודי משגב חשבון רשות 513-228732 מזרחי

4 הוספה אוסאמה סואעד מנהלן יסודי משגב חשבון הורים 513-229119 מזרחי

. 0, נגד 0, נמנע 25 בעד

10. אישור תב"רים

לימור ברק, גזברית המועצה, הציגה בפני חברות/י המליאה רשימה של תב"רים שמצורפת כנספח ד'.

חברות/י המליאה התבקשו לאשר את התב"רים.

בעד: 25, נמנע 0, נגד 0 .

11. דיווחי ראש המועצה

א. ראש המועצה הציג את חן גביע, מנהל אגף פיתוח יישובים הנכנס, אשר מחליף את נבות זיסו גולדוין,

שנבחר כמנהל הפיתוח העסקי ומנהל חכ"ל. חברות/י המליאה איחלו לו הצלחה בתפקידו.

ב. ראש המועצה וסגן ראש המועצה ונציג גילון, הציגו את הסכמת הישוב גילון להצעה של רמ"י לקדם את המשתכנים

"שנחסמו" בשל תיקון 8.6 מספטמבר 2023 תמורת הסכמת היישוב לכךשרמ"י יערוך פרסום, הגרלה והפניה לוועדת

קליטה אזורית לקראת שיווק כל שלב בגילון עד 700 יח"דכאשר סה"כ תהיה חלוקה 40% "בני מקום 30% "משרתי

מילואים", 10% נכי צהל 20% כלל הציבור. בישיבת המליאה הבאה יוזמן יו"ר הישוב ויפרט את ההסכמות ואת

הרציונל של הישוב.

רשמה מירב בן-דע, מנכ"לית המועצה.

בברכה,

דני עברי

ראש המועצה

מחלקת תחבורה

8/5/2025

מטרות המחלקה

•ארגון וביצוע מערך ההסעות של התלמידים במועצה,

תוך הקפדה על כללי הבטיחות והביטחון.

•הסעת התלמידים למסגרות החינוכיות השונות

(חינוך רגיל, חינוך מיוחד, מוסדות רווחה)והחזרתם לישובים,

–בכפוף להוראות משרד החינוך ולתקנות התעבורה.

•סיוע בהסעת הילדים למסגרות החינוך הבלתי פורמאלי (חוגים)

ולפעילויות תרבותיות וחברתיות.

מבנה ארגוני

–

מחלקת תחבורה

מנהל

דורון חסיד

מזכירה ועוזרת מנהלה

גלית דמתי

סדרן תחבורה

נעם רוזן

קצין בטיחות בתעבורה

עותמאן כיאל

נהג אוטובוס

עלאא זבידאת

נהג אוטובוס

ואיל ספדי

נהג אוטובוס

תמיר רוט

נהג אוטובוס

אלון לוי

נהג אוטובוס

אורי אזולאי

נהג אוטובוס

חמזה גדיר

נהג אוטובוס

האני סועאד

נהג אוטובוס

דורון עבדייב

נהג אוטובוס

שאוקת סואעד

מפקח הסעות

חודייפה חטיב

נהג אוטובוס

מאיר מלכה

נהג אוטובוס

באסם מוחמד

נהג אוטובוס

דיאב גדיר

סדרן הסעות צרכים

מיוחדים ומנהל הליווי

עלי געידה

תקציב מחלקת תחבורה

(

2024

)

•הוצאות המחלקה כ24 מיליון₪ חינוך רגיל ומיוחד.

•כ 18.6 מיליון₪ תשלומים לקבלנים.

•כ 5.4 מיליון₪ הוצאות צהובים (דלק, אחזקה, שכ"ע) + מינהל.

•הכנסות המחלקה כ 14.9 מיליון₪.

–כ 13.4 מיליון₪ השתתפות משרד החינוך – חינוך רגיל ומיוחד

–כ 0.2 מיליון₪ מרכז קהילתי

–כ 0.2 מיליון₪ הרדוף

–כ 0.1 מיליון₪ הכנסות שונות (בטיחות).

נתונים כספיים

•השתתפות משרד החינוך (הסעות חינוך רגיל):

•פר קפיטה משגב 85% מ15.71 ₪תלמידי גן עד י' = 13.35 ₪לתלמיד, ליום.

•פר קפיטה משגב 50% מ15.71 ₪תלמידי יא עדיב' = 7.85 ₪לתלמיד, ליום.

•הזכאות להשתתפות, בכפוף לכללי המיפוי והמרחק.

•המחשה לחישוב אוטובוס הסעות:

–55 תלמידים* 13.35 =734 ₪השתתפות משרד החינוך לאוטובוס ליום.

–עלות ממוצעת אוטובוס הסעות (בתוך משגב) איסוף אחד ופיזור אחד = 804 ₪

מערך ההסעות

•בוקר:

•7:00 איסופים לתיכונים.

•7:20 עד 7:55 איסופים ליסודיים.

•צהריים :

•13:20 פיזורים ראשונים מהתיכונים.

•13:45 פיזורים ראשונים יסודיים.

•14:30 פיזורים שניים יסודיים.

•15:30 פיזורים ראשונים מהתיכונים.

(מבוסס על איסוף אחד ושני פיזורים לכל בית ספר)

כ 64 אוטובוסים מבצעים כ92 קוים בבוקר.

מערך ההסעות

מסלולים ותחנות בישובים – מערכת GIS באתר המועצה

מערך ההסעות

•25 רווחה

•128 מגזר יהודי

•104 מגזר בדואי

•3 אישפוזי יום

•סה"כ 260

•מחוננים: כ 27 לאורט כרמים, 16 לאל-רסאללה נחף

הסעות בעלי צרכים מיוחדים ומחוננים

מערך ההסעות

ליווי

•שינוי באופן העסקת המלווים והמלוות בהסעות:

•משרד הרווחה מנחה את הרשויות להעסיק את המלווים והמלוות, ומשלם

בהתאם.

•משרד החינוך "ממליץ" על כך בלבד, השתתפות המשרד בעלות העסקה –

קטנה מאוד.

הסעות בעלי צרכים מיוחדים

מערך ההסעות

•קבוע (מדי יום, איסוף ופיזור):

•הסעות חמ"ד: ישיבות שדה יעקב ומעלות, אולפניות טבריה וסגולה (כ 270 תלמידים\ות)

(לאחרונה נוסף כפר הנוער בכפר חסידים).

•תלמידי פנימיית אשבל + משגב – ל"אדם חברה וטבע" בכרמיאל ( כ 45 תלמידים)

•מפונים הסעה מיוחדת – תשפ"ד לטבריה, תשפ"ה לכפר חנניה.

•מזדמן :

•הסעות לטיולים חד-יומיים בתי הספר

•הסעות לאירועי תרבות וסיורים חד-יומיים בתי הספר

•הסעות מיוחדות

הסעות נוספות

מערך ההסעות

שינויים ותמורות בענף ההיסעים במשק ובאזור, ובמכרז הסעות תלמידים

משגב:

•התייקרויות ניכרות במשק.

•דלק, צמיגים, שכ"ע נהגים, ריבית על המימון.

•רענון צי האוטובוסים הצהובים (על פי משרד החינוך – מותר עד 14 שנים).

•בשנתיים האחרונות הוחלפו 5 אוטובוסים שמלאו להם 14.

עלות כל אוטובוס כמיליון ורבע₪ (כשני שליש מימון משרד החינוך והשאר בהקצאות

מפעל הפיס לרשות).

•נבדקה אפשרות לאוטובוסים חשמליים, אך בשלב זה הם יקרים מאוד מאוטובוסים

רגילים (עם עמדות הטעינה והתשתית הנדרשת).

08/05/2025 בקשות עובדים 5-5-25

שם פרטישם משפחההמלצת משאבי

אנושמטרת הבקשההסבר לבקשהאגף / מחלקההמוסד החינוכיתפקיד נוכחיהיקף משרה

נוכחי באחוזים

אלוןלוילאשר במליאה

אישור עבודה

נוספתסיבות אישיותתחבורהנהג אוטובוס 100

נועהפולבר אנקהלאשר במליאה

אישור עבודה

נוספת

מדובר על הדרכה של סטודנטית אחת לעבודה

סוציאלית ממכללת תל חי שעושה אצלנו באגף את

הכשרתה המעשית ורביע שהדריך אותה עד היום עוזב

את העבודה. התבקשתי להחליפו עד סוף השנהרווחה וקהילהמרכזת עבודה קהילתית 100

מונתאהאסואעדלאשר במליאהחל"ת חלקיבירור מחלת ילדהחינוךסייעת כיתת חינוך מיוחד 80

מיכלשבתלאשר במליאהחל"ת מלאמעבר לבי"ס עומר להשתלבות בחינוך מיוחדחינוךאסיף משגב;מחנכת 110

איתןקליגלרלאשר במליאהחל"ת מלאמשפחתי ואני מבצעים רילוקיישן

שפ"ע ואיכות

הסביבהמנהל שירות וטרינרי 75

אשלענבלאשר במליאהחל"ת מלאיציאה לבדיקת כיוונים וחשיבהחינוךקציר משגב;

מורה להיסטוריה ורכז

חברתי 80

אשלענבלאשר במליאהחל"ת מלאסיבות אישיות וזמן לחשיבהחינוךקציר משגב;

מורה ורכז חברתי חט"ע

קציר 80

גמילניקולאלאשר במליאהחל"ת מלאסיבות אישיותחינוך

מקיף סלאמה

משגב;מורה 70

רימהסואעדלדחותחל"ת מלא

המשך טיפול בתינוקת שנולדה, אין לי תמיכה

משפחתית בגידול הילדה. או אפשרות כלכלית לשים

אותה במסגרת בשלב הזהחינוךגני ילדים;

סייעת אם גן חינוך מיוחד

אשחאר 83

ענתקירסלאשר במליאהשבתון חלקיסיבות אישיותחינוךאסיף משגב;מורה 54

שירןמלכהלאשר במליאהשבתון חלקילימודיםחינוךקציר משגב;מורה 94

אסףנברולאשר במליאהשבתון מלאלימודים, רכישת מיומנויות שישפרו את ההוראה.חינוךאסיף משגב;מורה ומחנך 100

וועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובניה מס' ערר 25/

בעניין 1 .המועצה האזורית משגב

2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה משגב

פארק תעשייה משגב (תרדיון)

ד.נ.משגב 20174

טל 04-9990102 פקס 04-9990095

דוא"לmisgav.org.il-leonid@vaada העוררות

נ ג ד

1. הוועדההמחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון

קריית הממשלה 2, דרךהציונות קומה 7 נוף הגליל

טל': 074-7697474

2. משרד הבינוי והשיכון

המלאכה 3 נוף הגליל

טל': 04-6088234 פקס 04-6088233

3. עיריית סחנין

ת.ד 35 מיקוד 20173

טל 6788820-04 פקס 6788826-04 המשיבים

כתב ערר

מוגש בזאת ערר, בהתאם להוראות סעיף 110(א1)(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 על

החלטת וועדת המשנה להתנגדויות של המשיבה 1 (להלן"הוועדה המחוזית") מיום 10.3.25 ,

לאשרבתנאים את התכנית המפורטת אותה יזם המשיב 2 ,תכנית מס 0906677-262 -"ג26256

– הרחבת שכונת הוואדי- סח'נין" (להלן: "התכנית"); זאת תוך דחיית התנגדות העוררות.

החלטת הוועדה המחוזית הובאה לידיעת העורר ות ביום 12.3.25.

החלטת הוועדה המחוזית מיום 10.3.25 מצ"בכנספח א' לערר.

במוקד הערר שאלת היחס התכנוני והכרונולוגי בין התכנית ובין תכנית המתאר הכוללנית של

ס'חנין, תכנית מס' 262-0477497 (להלן: "התכנית הכוללניתותיקון 30 לתמ"מ2 ,והוא

מתמצה בטענה כי בנסיבות העניין, ולאור הכלל המתעדף תכנון כולל, ראוי וסביר יותר היה

להמתין לאישור התכנון הכולל טרם קידום התכנית הנקודתית דנן, בשלב זה.

אשר על כן ובשים לב לפגמים שנפלו בהחלטת הוועדה שיפורטו להלן, תתבקש וועדת המשנה

לעררים לקבל את הערר ולבטל את החלטת הוועדה המחוזית.

להלן יפורטו טעמי הערר.

1. פתח דבר

1.1. מדובר בתוכנית, המציעה פיתוח שכונת מגורים חדשה, בצפון שכונת הוואדי בישוב

סח'נין, הכוללת 580 יח"ד, לרבות צרכי ציבור ומסחר, והמתפרשת על פני שטח של כ -

158 דונם.

על פי דברי ההסבר לתכנית, "התכנית חלה בשטחים המיועדים לפיתוח על פי תכנית

המתאר הכוללנית של הע יר".

1.2. שכונת הוואדי ממוקמתכחלק ממתחם 5 בתכנית הכוללנית לישוב סח'נין שמספרה

262-0477497, (להלןהתכנית הכוללנית"), מתחם מגורים בן 487 דונם המהווה את

הטבעת השלישית בהתפתחות העיר.

התכנית הכוללנית מצויה עדיין בשלב ההפקדה, לאחר ש נשמעו כל ההתנגדויות בפני

חוקרת שמונתה שלם כך, אולם טרם נערך דיון בהמלצותיה.

1.3. התכנית הוגשה על ידי המשיב 2, משרד הבינוי והשיכון, והיא מבקשת לעבות את שכונת

המגורים הקיימת המאושרת, וכן להתוות את מערך הדרכים בחלק הצפוני של השכונה,

באזור הגובל בתחום המועצה האזורית משגב, מחוץ לאזור השיפוט של סח'נין.

1.4. בין היתר, מוצע תכנון של כביש טבעת (כביש מס 1) ברוחב 24 מ' (עפ"י החלטה עדכנית

של הולקחש"פ), אשר נועד לשרת את השכונה החדשה, וחלק ממנו, חורג לשטחי יער

מאושרים וחודר לקרקעות במשבצת הישוב אשבל, המצוי תחום השיפוט של העוררת 1

ובמרחב התכנון של העוררת 2, שייעודן המאושר על פי תכנית ג/14601 הינו שטח פרטי

פתוח.

1.5. לשם התמצאות כלליתראה בתרשים ההתמצאות והסביבה כפי שהוטמע בתשריט

התכנית:

התכנית חורגת לתחום המועצה האזורית משגב, העוררת 1 .

באשר לתכנון המוצע במסגרתו תוכנן חלק מכביש הטבעת על שטח ביעוד שפ"פ המצוי

במשבצת קיבוץ אשבל, ראה מתוך התשריט המוצע על רקע המצב המאושר:

1.6. במקביל להפקדת התכנית, תלויים ועומדים שני הליכי תכנון ברמה מתארית מחוזית

וברמה מתארית כוללנית, שטרם אושרו:

תיקון 30 לתמ"מ2/9 שהוגש במטרה להגדיל את כתם היישוב של ס'חנין, מונח בפני

המועצה הארצית להכרעה; תכנית המתאר הכוללנית של סח'נין, שהופקדה בהסתמך על

תיקון 30 לתמ"מ, מצויה בשלבי גיבוש חוות דעת של החוקרת שמונתה לשמיעת

התנגדויות, ביניהן של העוררות.

1.7. העוררות הגישו התנגדות לתכנית, שתמציתה להלן

1.7.1. שבירת עיקרון ההיררכיה של תכניות- פגם מהותי בהליכי התכנון

העוררות טענו כי לא היה מקום להפקיד את התכנית המקומית, בנסיבות בהן טרם

אושר התכנון המתארי הכולל, שהינו במעמד היררכי בכיר יותר, ובמצב של חוסר

וודאות תכנונית באשר למתווה שיאושר בסופו של הליך התכנון; לא כל שכן כאשר

התכנית דנן אינה תואמת להוראות התכנית הכוללנית.

1.7.2. העדר פיתרון תחבורתי אזורי- חסם פיתוח העיר סח'נין

לטענת העוררות, לא ניתן לקדם תכניות לשכונות חדשות, בהעדר ראיה תכנונית

ותחבורתית כוללת, בתנאים של חוסר ודאות בנוגע לסלילת כביש אזורי 805 – קטע

עוקף סח'נין, שעליו נשען התכנון המתארי ולשיטת העוררות מהווה תנאי הכרחי

לקידום פיתוח העיר. העוררות הדגישו כי בהעדר פתרון אזורי המסדיר את

התחברות העיר למערך הדרכים הארציות, שהינו ישים ובעל היתכנות, מתן אישור

לתגבור צפיפות והוספת מאות יח"ד, גובל באבסורד.

1.7.3. פגיעה בקיבוץ אשבל

תכנון כביש טבעת ברוחב 24 מ' שנועד לשרת את פיתוח סחנין, על חשבון שטחי

המשבצת של קיבוץ אשבל, מהווה פגיעה בזכויותיו הקנייניות, בעתודות הקרקע

שנותרו לפיתוח הקיבוץ, ובפעילות החינוכית המתבצעת במקום כחניון לילה.

בנוסף, התכנון המוצע פוגע בחיץ הירוק בין הישוב העירוני ובין אופיו הכפרי של

הקיבוץ.

התנגדות העוררות לתכנית מצ"ב כנספח ב'.

1.8. לאחר דיון בתכניתשנערך ביום 17.2.25 במסגרתו נשמעו המתנגדים, החליטה הוועדה

המחוזית לדחות את מרבית נימוקי ה התנגדות של העוררות, למעט בעניין קיבוץ אשבל;

באשר לסעיף זה בהתנגדות שהתקבל חלקית, הורתה הוועדה המחוזית בהחלטתה, על

צמצום הפגיעה בשטחי אשבל, באופן בו מקטע כביש הטבעת תחום התכנית יצומצם

מרוחב של 24 מ' לרוחב של 18 מ', כולל פתרונות ניקוז

החלק הרלבנטי מתמליל הדיון מיום 17.2.25 המשקף את טיעון העוררות בהתנגדות

כפי שהובא על ידי מהנדס המועצה האזורית משגב, לאוניד מליקין מצ"ב כנספח ג'.

1.9. אף שהשקפתן התכנונית של העוררות שונה מזו של הוועדה המחוזית בהחלטתה

העוררות יבקשו להעמיד במוקד הערר סוגייה מצומצמת ועקרונית אחת, שעניינה

דחיית התנגדותן ככל שעוסקת בטיעון הנוגע ליחס בין התכנית לבין התכנית המתארית

והתכנית המתארית המחוזית.

בתמצית יטענו העוררות במסגרת הערר, כ י נפלו בהחלטת הוועדה פגמים קשים

המצדיקים את בטלותה, כמפורט להלן:

1.9.1. ראשיתהעוררות יטענו כי יש מקום לדחות את התכנון הנקודתי עד אישורה של

התכנית הכוללנית ותיקון 30 לתמ"מ2 .

לטענתןקידום תכנית מפורטת נקודתית לפיתוח שכונת מגורים חדשה, בעיתוי

הנוכחי, בשעה שהתכנון הכולל, טרם אושר, לרבות מערך הדרכים המוצע

במסגרתו, וכאשר התכנון הכולל כרוך גם בתיקון 30 למ"מ2/9 שטרם אושר, אינו

סביר.

זאת ועוד, בהינתן ריבוי ההתנגדויות שהוגשו לתכניות אלה וטרם הוכרעו, באופן

שעשוי לחול בהן שינוי מהותי, הפקדת תכנית ההרחבה דנן בשלב זה, וכאשר אין

מדובר בדחייה ארוכה במונחים תכנוניים, עומדת בניגוד לאמות המידה שהותוו

בפסיקת בתי המשפט וועדת המשנה לעררים עצמה, לפיהן, יש להעדיף השלמתו

וגיבושו של התכנון הכולל המצוי בהתהוות מתקדמת, על פני קידום תכנית

נקודתית.

1.9.2. שנית, גם אם ניתן לייחס לתכנית הכוללנית משקל נוכח מעמדה הסטטוטורי

כמופקדת, המצג לפיו התכנית מתיימרת להלום את הכוללנית, אינו נכון.

העוררות יטענו כי התכנית דנן, חורגת מהוראות התכנית הכוללנית ואינה מתיישבת

עמה במספר נושאים, לרבות ביחס להוראות הנוגעות למתחם 5 שנקבעו בה

1.9.3. שלישית מתן הכשר לקידום התכנית דנן בשלב זה, ובנסיבות העניין, יתן "אור

ירוק" להמשיך ולהריץ תכניות נקודתיות נוספת במתחמים נוספים, במקום

להמתין לאישור התכנית הכוללנית ולגיבוש התכנון הכולל במתכונתו הסופית, ובכך

התכנון הנקודתי הוא שיכתיב את התכנון בישוב.

החלטת הוועדה המחוזית שמשקפת מסר לפיו אין מניעה לאשר תכניות מפורטות

טרם אישור התכנון הכולל, מהווה תקדים מסוכן, בבחינת "אפקט הדומינו",

שיוביל לסיכול התכנון הכולל, ואף ייתר את הצורך לבחון את פיתוח העיר בראייה

תכנונית מושכלת ורחבה, על השלכותיו בנושאי תשתיות, תנועה, וכיוב'.

1.9.4. רביעיתבניגוד לכללי היסוד בדין המנהלי, החלטת הוועדה המחוזית נשוא הערר,

אינה מנומקת וכלל אינה מתייחסת לנטען בהתנגדות בנושא זה.

אף מטעם זה לבדו, נוכח הפגם הקשה בהפרת חובת ההנמקה, המשליך על סבירות

ההחלטה, דינה של ההחלטה להתבטל .

2. סקירה של השתלשלות הליכי התכנון ורקע רלבנטי

2.1. התכנית דנן הוגשה ביום 18.7.21 לאחר שעמדה בתנאי סףביום 9.5.22 דנה הוועדה

המחוזית בהפקדת התכנית והחליטה על הפקדתה בתנאים.

בהחלטת ההפקדה, הוועדה המחוזית ציינה כי היא מברכת על קידום התכנית ורואה

בחיוב את קידומה, נוכח החלטתה (מיום 10.8.20) על הפקדת תכנית כוללנית לסח'נין

המייעדת את מתחם 5 לפיתוח שכונת מגורים שאושרה ע"י הולקחש"פ8.7.21) ועל רקע

אישור שינוי 30 לתמ"מ2/9 ע"י המועצה הארצית ( 5.10.21.)

בין התנאים שנמנו בהחלטה, צומצם רוחב דרך מס 1 ל-25 מ', במטרה לצמצם את

הפגיעה בשטח מיוער ובשטחי קיבוץ אשבל, ולצד זאת, להבטיח את בטיחותה ותפקודה

של הדרך. (סעיף 7 להחלטה

2.2. ביום 5.6.23 החליטה ועדת המשנה הסטטוטורית למיון תכניות בולקחש"פ, כי התכנית

טעונה דיון במליאת הולקחש"פ, מאחר ונדרש הסבר על הממשק של התכנית עם

השטחים הפתוחים הגובלים והמשמעות של כביש הטבעת העוקף, בהיבט של גבול

פתוח-פיתוח.

2.3. ביום 3.7.23 קיימה הולקחש"פ דיון בתכנית, במסגרתו, לאור עמדתה כי התכנית נותנת

מענה הולם לפיתוח עתידי של הישוב סח'נין, אישרה את התכנית לפי התוספת הראשונה

לחוק, ואולם, התנתה האישור בתנאים, במסגרתם רוחב הדרך של כביש מס' 1 יצומצם

ל- 24 מ, לכל היותר, על מנת שתהיה הלימה לרוחב הדרך ממזרח וממערב למקטע זה.

2.4. ביום 14.2.24 קיימה הוועדה המחוזית דיון נוסף בתכנית, לצורך בקשה (נוספת) מיו"ר

המועצה הארצית להארכת המועד לסיום הטיפול בתכנית, שכבר הוארך עד 18.1.24 ,

לשנה נוספת, עד יום 18.1.25. במסגרת החלטה זו נכללו גם שינויים בסעיפים 17 ו- 20

להחלטת ההפקדה, הנוגעים למתחמי האיחוד והחלוקה הכלולים בתכנית אחד

מהשינויים עליהם הורתה הוועדה המחוזית נעוץ בגריעת שטח כביש הטבעת ובין היתר,

שטח השפ"פ המאושר בתכנית ג/14601 (מקרקעות הקיבוץ אשבל), מהמתחם המזרחי

לאיחוד וחלוקה ללא הסכמה.

2.5. מעיון באתר מינהל התכנון עולה כי התכנית פורסמה להפקדה ברשומות ביום 19.9.24

(י.פ12753, עמ 12074), בעיתונים ביום 27.9.24, ובאמצעות שלט בתחום התכנית, ביום

7.10.24 .

2.6. הליכים נוספים ברקע התכנית

2.6.1. כפי שצוין לעיל, התכנית דנן הינהתכנית המשך לתכנית הכוללנית של הישוב

סח'נין, מס' 0477497-262. התכנית הכוללנית ביקשה לקבוע מסגרת תכנונית

כוללת לעיר, כבסיס להכנה ואישור של תוכניות מפורטות שתואמות אותה, במטרה

ליתן מענה הולם לצרכי התפתחותה, לצד יעדים נוספים.

2.6.2. ביום 10.8.20 החליטה הוועדה המחוזית על הפקדת התכנית הכוללנית שבנדון

בתנאים;

מאחר והתכנית הכוללנית חורגת מתחום הפיתוח המתאפשרת מכוח הוראות

תמ"מ 2/9 שאושרה בשנת 2007, החליטה הוועדה המחוזיתלהתנות את הפקדתה,

בהפקדת תיקון לתמ"מ 2/9 שיאפשר מעשית את הרחבת גבולות הפיתוח של העיר

סח'נין, ועל כן הוצב בהחלטה זו, תנאי לאישור התכנית הכוללנית- אישור תיקון

לתמ"מ 2/9.

2.6.3. לפיכך, לצד קידום הפקדת התכנית הכוללנית, המליצה הוועדה המחוזית למועצה

הארצית, בהחלטתה מיום 12.4.21, להפקיד את תיקון 30 לתמ"מ2/9; ביום

5.10.21 ולאחר דיון ממושך, החליטה המועצה הארצית על הפקדת תיקון 30

לתמ"מ2/9 ודבר הפקדת תיקון 30 לתמ"מ2/9, פורסם ברשומות ביום 25.4.22 (י.פ

10464, עמ 7395 .)

2.6.4. התכנית הכוללנית פורסמה להפקדה ביום 8.7.22 (בעיתונים), ובתקופתה הפקדתה

הוגשו 91 התנגדויותובכללן התנגדות העוררות.

ביום 13.3.23 החליטה הוועדה המחוזית על מינוי ד"ר אלה טרכטנברג כחוקרת

התנגדויות בתכנית; שמיעת המתנגדים החלה במהלך יולי 2023, ואולם עד היום

טרם גובשו המלצות וטרם נערך דיון בהן בוועדה המחוזית.

2.6.5. באשר לתיקון 30 לתמ"מ2/9, ביום 5.10.21 החליטה המועצה הארצית לתכנון

ובניה להפקיד את התיקון בתנאים, במסגרתם נכלל התנאי הבא:

"להוראות התכנית יתווסף סעיף לפיו מוסד התכנון הדן בתכנית מפורטת בסח'נין

יקבע הוראות שלביות בהתייחס למימוש התוואי הצפוני החדש של דרך 805."

הוראה זו המתנה המשך פיתוח בשלביות ביצוע של כביש 805, הינה תולדה של

ממצאים שהועלו על ידי חברי וועדת המשנה, במסגרתם הובהר כי כביש 805 הוא

הכביש שמקשר בין שלושה יישובים והוא כביש מרכזי באזור וכאשר מדובר בכוונה

לפתח את הישוב סח'נין באופן נרחב, על דרך יצירת טבעת שלישית בשולי העיר,

מתחייב מערך תחבורתי יעיל והולם את צרכיה המתפתחים של העיר, מבלי לפגוע

בישובים סמוכים.

כלומר, קיימת זיקה הדוקה וקשר בל ינותק בין פיתוח העיר סח'נין וצמיחתה ובין

התוויית מערך הדרכים לשם כך, כפי שמשתקף בהחלטות מוסדות התכנון בתכנית

הכוללנית וביחס לתיקון 30 לתמ"מ2/9 .

2.6.6. ביום 5.4.22 פורסם דבר הפקדת תיקון 30 לתמ"מ 2/9 (י.פ10464 עמ 7395 )

ובתקופת ההפקדה הוגשו 12 התנגדויותביניהן גם של העוררות.

2.6.7. ביום 28.3.23 החליטה המועצה הארצית להסמיך את הולנת"ע לשמוע את

ההתנגדויות ולהמליץ למועצה הארצית בהתנגדויות ובתכנית.

ביום 9.4.24 קיימה הולנת"ע דיון ממושך לשמיעת ההתנגדויות, וסופו הוחלט כי

"מפאת קוצר הזמן והצורך לבחון את הטענות שהועלו בהתנגדויות כראוי, לא

התקבלה החלטה. הועדה תתכנס לדיון פנימי באחת מן הישיבות הקרובות".

למיטב ידיעת העוררות, טרם שובץ תיקון 30 לתמ"מ2/9 לדיון בפני הולנת"ע וטרם

ניתנה החלטה בהתנגדויות.

2.7. כפי שתואר לעיל, שתי התכניות השלובות זו בזו שנועדו לגבש את התכנון הכולל של

הישוב סח'נין על מערך הדרכים הנדרש, קרי, הן התכנית הכוללנית, והן תיקון 30

לתמ"מ2/9, עדיין מצויות בשלב ההפקדה, לאחר שמיעת התנגדויות אך טרם הכרעה

בהן.

3. החלטת הוועדה המחוזית

3.1. כפי שפורט לעיל, טענת העוררות כי אין מקום לקדם את התכנית נשוא הערר בטרם

אישור התכנון הכולל, נדחתה, מנימוקים שיובאו בלשונם להלן:

"החלטת הוועדה: לדחות את ההתנגדות.

התכנית חלה במתחם 5, המיועד למגורים על פי התכנית הכוללנית המופקדת 262-

0477497 ומהווה השלמה לתכניות מאושרות: תכנית שכונת הוואדי, קיימת ומאושרת

משנת 2002 בתכנית ג9632 ותכנית מס' ג20578, המאושרת משנת 2016. בנוסף

התכנית נתחמת מצפון ע"י מקטע של כביש הטבעת, המאושר אף הוא משני קצותיו

בתכנית לאזור התעשייה ג/ 13011 ממזרח ובתכנית מתחם K מס' ג21360, המאושרת

ממערב. לפיכך, הוועדה רואה בהרחבה המוצעת הכרח תכנוני, לצורך השלמת הפיתוח

המאושר במתחם זה.

בהתאם להחלטת המועצה הארצית להפקיד את תמ"מ 30/9/2 ועל אף שטרם הובאה

לאישור סופי, בסמכותה של הוועדה לאשר את תכנית הרחבת שכונת הוואדי, מכוח

הוראות הגמישות הקיימות בתמ"מ 2/9. הוועדה המחוזית החליטה ב- 9.5.22, מתוקף

סמכותה על הפקדת תוספת שטח ליישוב, בהיקף שאינו עולה על 30% מהשטח המיועד

לישוב עירוני בתמ"מ 2/9 כאמור בסעיף 6.3.1 לתמ"א35/1, כך שאפילו אם שינוי

התמ"מ לא יקבל תוקף, עדיין התכנית נמצאת בסמכות הוועדה המחוזית, ואין שום

סיבה שלא לאשרה".

3.2. על החלטה זו נסב הערר דנן

כפי שניתן להיווכח מעיון בלשון ה החלטה, הוועדה המחוזית הסתפקה בטיעון אחד בלבד

המתמצה בעצם סמכותה לאשר את התכנית, כדי לדחות את ההתנגדות, אך פטרה עצמה

מהצורך להתייחס לנימוקי ההתנגדות לגופם בנושא זה, ובעיקר לשאלת היחס והעיתוי

בין התכנית הנקודתית לתכנון הכולל.

3.3. למען הסר ספק יוטעם כי העוררות אינן חולקות על העיקרון הבסיסי כי התכנית

בסמכות הוועדה המחוזית, אולם השאלה שהוצבה בהתנגדות היא אחרת- האם היה

מקום להמתין עם אישור התכנית עד לאחר אישור התכנון הכולל והאם ראוי וסביר

היה לאשרה בנסיבות בהן התכון הכולל מצוי בשלב מתקדם וכאשר העוררות, רשויות

ציבוריות מתנגדות אליו.

לסוגיה זו, תוך התייחסות לשיקולים שנימנו בהתנגדות, אין כל מענה בהחלטת הוועדה

המחוזית.

בהקשר זה העוררות ידגישו כי החלטת הוועדה המחוזית אינה מנומקת כלל, ולא רק

שאינה נשענת על הצדקה מבוססת על פי כללי הפסיקה בנושא, אלא היא עומדת

בניגוד להם.

4. טענותהעוררות

העוררות יטענו כי בנסיבות שפורטו לעיל, החלטה לקדם את התכנון הנקודתי ולא להמתין

לאישור התכנון הכולל, חורגת ממתחם הסבירות, מהטעמים שיפורטו להלן.

4.1. סטייה מהכלל- העדפת תכנון כולל על פני תכנון נקודתי:

4.1.1. שאלת היחס הראוי בין תכנון כולל לתכנון נקודתי נדונה רבות, הן על ידימוסדות

התכנון בדרגים שונים והן במסגרת בתי המשפט.

בשורה של פסקי דין הביעו בתי המשפט עמדה לפיה יש להעדיף את התכנון הכולל

על פני הנקודתי, אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות סטייה

מהכלל, זאת מתוך תפיסה, כי התכנון הכולל מספק את המענה הטוב ביותר

לאינטרס הציבורי ומונע אנומליות תכנוניות והחלטות מפלות שעשויות להיגרם

כתוצאה מאישור ת וכניות נקודתית בשיטת "טלאי על טלאי":

"ראיה כוללת ורחבה מאפשרת להביא בחשבון את מערך השיקולים במלואו,

באופן שבו הצרכים והתכלית התכנוניים הם שמובילים את התכנון ולא אוסף של

תכניות נקודתיות. תכניות נקודתיות מקדמות כל אחת צרכים אינדיבידואליים

באופן שאינו מתחשב בצרכי המתאר הכלליים ומביא למצב בו אזור מסוים מורכב

מטלאים-טלאים שמכתבים את המציאות התכנונית. לא בכדי, הפסיקה מציינת

את עדיפותו של התכנון הכולל".

ראה עת"מ 1028/98 קרן תורה ועבודה נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה (פורסם

בנבו, 11.4.1999 ;)עת"מ (תל אביב) 1699/05 חברת עמיטקס את אמדאי ( 1991 )תל

אביב בע"מ ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (פורסם בנבו,

4.6.2006.)) עת"מ (ירושלים 692/07 עבד אל מג'יד סורכי ואח' נגד יו"ר הוועדה

לתכנון ולבניה מחוז ירושלים ואח [; בג"צ1636/92 העמותה לשמירת

איכות נ' הוועדה המחוזית פ"ד מז(5 ,)573; עת"מ (ת"א17-09-46940 דן אלוני נ

וועדת המשנה לעררים ש ליד המועצה הארצית לתכנון ובניה, פורסם בנבו,

4.10.20.

העיקרון לפיו התכנון הכולל מהווה מסגרת, קו מנחה עבור מוסדות התכנון בבואם

לקבוע תכנית נקודתית, ושעל התכנון הנקודתי להתבסס על תכנון כולל, נשען על

רציונל תכנוני כבד משקל:

"מושכלות יסוד הן כי הליך תכנון נכן הוא כזה המאפשר אחידות תכנונית, בוחן

את התמונה במלואה ונתן את הדעת לצרכים עתידיים ולסדרי עדיפויות, ולא כזה

המורכב ממספר תכניות נקודתיות אשר יכתיבו את המציאות התכנונית"

ראה עת"מ 12-04-26202 הוועדה המקומית טייבה נ' וועדת המשנה לעררים,

פורסם בנבו, 8.8.13 .

בערר (מטה 87/20 המועצה המקומית זיכרון יעקב נ' הוועדה המחוזית לתכנון

ובניה חיפה (פורסם בנבו, 13.7.21) (להלןערר זכרונה") נאמר כי "תכנון נדרש

להתחשב בסביבתו, והדרך להבטיח זאת היא באמצעות הכפפתו לתכנון רחב יותר

באופן המבטיח אחידות, שיוויון, שקיפות ותכנון ראוי. בהתאם, נקודת המוצא

הקבועה בחוק היא של תכניות ארציות, מחוזיות, מקומיות ומפורטות המצויות זו

מתחת לזו בצורה היררכית והנגזרות זו מעקרונותיה של זו".

ראה עוד לענ יין המתח בין תכנון כולל לנקודתי, ב עת"מ (מינהליים מרכז) 55996-

14-21 יוסף יצחקי נ' הוועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (נבו 27.03.2016):

"בעוד שהתכנון הכוללני אמור להגן על אינטרסים מערכתיים של כלל הציבור

במרחב התכנוני הרחב, הרי שהתכנון הפרטני נותן מענה לשאיפותיו של בעל

זכויות מסוים, המבקש למצות את זכויותיו ואת קניינו באמצעות הליכים תכנוניים

קצרים, מהירים ויעילים. על רקע מתח מובנה זה, רבים הפיתויים לקצר בהליכי

התכנון ולדלג על שלב התכנון הכוללני. אולם, ויתור על הליכי תכנון כוללניים הוא

שטר ששוברו בצדו".

4.1.2. על פי מושכלות יסוד שפותחו בפסיקההתכנון הכולל מאפשר הגשמת יעדים

תכנוניים כלליים החורגים לעתים מגבולות מגרש זה או אחר ומשקף איזון ראוי בין

אינטרסים.

כפי שכבר נפסק לא אחת, קידומה של תכנית המתייחסת למתחם שלם עדיפה על

תכנון נקודתי של מגרש בודד, הואיל ותכנון כולל מאפשר ניצול מיטבי יותר של

המקרקעין:

"תכנון נקודתי לעולם לא ישיג את אותן התוצאות של תכנון כולל, לא בהיקף

יחידות הדיור שייוצרו, ולא ברמת התכנון ואיכות החיים שתכנון כולל יכול לייצר.

יתירה מכך, תכנון נקודתי אף מהווה מכשול לתכנון כולל. בנוסף, בשל הכלל

המתחייב ממנו, בו 'כל הקודם זוכה', הוא מייצר אי שוויון, ומונע מבעלי מקרקעין

אחרים מימוש פוטנציאל- למשל להתחדשות עירונית בתחומם, שכן בהכרח נובע

ממנו מצב לפיו התשתיות באזור כבר אינן יכולות לשאת כל תוספת של יחידות

דיור בשלב מסוים."

ראה למשל ערר (ת"א) 5059/17 ד"ר עמיחי ברלד נ' הוועדה המקומית לתכנון

ובניה גבעתיים [13.9.17 ;

4.1.3. לאור התכלית העומדת בבסיס התכנון הכולל כאמור לעיל, ועל מנת שהמציאות לא

תכתיב את התכנו ן, נקודת המוצא שהתכנון הנקודתי הולך אחרי התכנון הכולל,

ולא להיפך. יחד עם זאת, אף שברמה העקרונית יש להעדיף את התכנון הכולל,

עיקרון זה אינו מוחלט, והוכרו בפסיקה מצבים, בהם המציאות מחייבת קידומן של

תכניות נקודתיות.

כך למשל, נקבע בפסק הדין המנחה בעע "מ 8909/13 ישעיהו הרמלין נ' הוועדה

המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (פורסם בנבו, 4.3.2015( )להלן: "עניין

הרמלין"), כי כאשר התכנון הכולל "תקוע", ואין צפי לקדמו, לא ניתן לשלול

אפריורית קידום של תכניות נקודתיות וייתכנו נסיבות שיצדיקו זאת.

והדברים יובאו בלשונם:

"אשר לתכנון כולל, מדובר בהעדפה מוצדקת, אך רק בהעדפה; לא בחזוּת הכּל.

בשלב מסויים בהמשכו של ציר הזמן, דחיית תכניות נקודתיות במושב מזה, לצד

אי- השלמת תכנון כולל מזה, תהא להתנהלות מנהלית החורגת ממתחם הסבירות,

ותקום עילה משפטית להתערבות בה (פסקה 59 לפסה"ד

...

"לא רק לסחבת בקידום התכנון הכולל צריכה להיות נפקות בהתייחס אל התכנית,

בחלוף זמן סביר; הוא הדין גם אם ינקטו מאמצים כנים לקידומו של תכנון כולל,

אך אלו לא יעלו יפה בתוך זמן סביר, או שיזנחו אם יתברר כי אכן אין ביקוש

המצדיק השקעה זו..." (שם, פסקה 62 .)

על פי פסק הדין בעניין הרמלין, יש לבחון"מהו קו פרשת המים שבו יסוגו שיקולי

הכלל התומכים בתכנון כולל , ותינתן עדיפות למאווייו של היחיד לאישור התכנית

הנקודתית".

בית המשפט קבע כי מדובר בעניין שלא ניתן לקצוב אותו מראש, הנבחן על פי מבחן

הסבירות, וזאת "מחמת ריבוי המשתנים וכלל הנסיבות בכגון דא" (שם, פסקה 63.)

4.1.4. קו פרשת המים, שהוטבע בעניין הרמלין, בו ייסוגו שיקולי התכנון הכולל ותינתן

עדיפות לתכנון הנקודתי, מחייב מלאכת איזון המצויה בשיקול דעת של מוסד

התכנון.

4.1.5. מהפסיקה הענפה אשר יישמה את מבחן האיזון שנקבע בפרשת הרמלין, ניתן לחלץ

העיקרון המנחה כי ככלל, לא ניתן להימנע לחלוטין מקידום תכניות ומאישורן

לאורך תקופה ארוכה, כאשר התכנון הכולל מתבושש ואין צפי קרוב לאישורו.

אמנם, לא נקבעו מסמרות באשר למשך הזמן בו לא קודם התכנון הכולל או שהוא

מעוכב שלא לצורך, והכל תלוי נסיבות, עם זאת, ניכר מהפסיקה כי ככל שחלפה

תקופה ארוכה וממושכת יותר מעת הליכי התכנון הכולל, שונה האיזון לעבר מתן

בכורה לתכנון הנקודתי.

בעת"מ (מחוזי מרכז) 16-07-2036 שרון אור חיים ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון

ובניה מחוז מרכז (פורסם בנבו, 4.8.2016 )העדיף בית המשפט את התכנון הנקודתי,

שהליכי אישורו החלו לפני 6 שנים בעוד שהליכי אישור התכנית הכוללנית עמדו

בקיפאון 4 שנים (תוך דחיית עמדת הוועדה המחוזית).

נקבע כי היות ו "התכנית הנקודתית נושא העתירה הוגשה לרשויות התכנון לפני

למעלה משש שנים...הליכי התכנון הכולל אומנם התקדמו, אך כצפוי: עקב בצד

אגודל", "לאור התמשכות ההליכים עד כה, ובשים לב למורכבותם הרבה,

משמעות עמדה זו, היא שהעותרים לא יוכלו לממש את מאווייהם הלגיטימיים

בעתיד הנראה לעין."

גם בעת"מ (חיפה) 17-02-21000 ועדה הפעולה של קיסריה נ' מועצה אזורית חוף

הכרמל ואח' (פורסם בנבו, 4.7.2017 )החליט בית המשפט ליתן עדיפות לתכנון

נקודתי על פני המתנה ל השלמת תכנית המתאר שלא קודמה במשך שנים רבות,

תוך שקבע כי "תכנון כולל הינו חשוב אך הוא אינו חזות הכל וכאשר התכנון הכולל

אורך שנים רבות לא ניתן לקבל הקפאת התכנון הנקודתי לשם המתנה לתכנון

כולל...". בבסיס החלטה זו עמדו שיקולים נוספים וביניהם, קיומה של דחיפות

מיוחדת באישור התכנית הנקודתית בשל מצוקת דיור וצורך בהסדרת מצב קיים,

וכן קיומה של התאמה בין התכנית הנקודתית לתכנית הכוללנית.

בעת"מ (מרכז) 14-10-15763 אמנון אונגר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז,

פורסם בנבו 27.6.18 (להלןעניין אונגר"), חלפו כ- 8 שנים מאז הוגשה התכנית

הנקודתית וטרם הושלם התכנון הכולל של הישוב.

בית המשפט מצא כי החלטת הועדה המחוזית בדבר אי אישור התכנון הנקודתי

בנסיבות המקרה, אינה סבירה, בהיעדר מחד - אופק ריאלי למועד סיום התכנון

הכולל, ומאידך - לא הוצגה סיבה עני ינית לסרב לתכנון הנקודתי והוא אף אושר

להפקדה ופרסום כאמור.

לפיכך קבע כי "היות והליכי התכנון הכולל הינם הליכים הצפויים להמשך זמן

ממושך ולאור תשובות המשיבות ובהעדר נתונים ברורים בדבר קידום תכנית

המתאר והמועד הצפוי לסיומה, או לכל הפחות לקליטתה בועדה המחוזית,

המקרה דנן הוא המקרה החריג בו יש לסגת מהשיקולים התומכים בתכנון כולל

ולהעדיף את התכנון הנקודתי "המתחשב בצרכיו ובמאווייו הלגיטימיים של בעל

הקניין" (עניין אור חיים, פסקה 12א.) בייחוד כאשר לא הוצגה לי כל מניעה

תכנונית מהותית, שלא לאשר את התוכנית הנקודתית (וההפך הוא הנכון כאמור

כבר לעיל, התוכנית אושרה להפקדה ופרסום בתנאים שמולאו לכאורה).

4.1.6. בערר זכרונה (ערר (מטה) 87/20), סקר יו"ר וועדת המשנה לעררים (מר יצחק ברט)

את השיקולים שיש לשקול כאשר מבקשים לקדם תכנון נקודתי או מפורט בעוד

התכנון הכולל מבושש לבוא.

כוחם של הדברים שנאמרו שם יפה לענייננו:

"עמדתי היא, כי השיקול החשוב ביותר בהקשר זה הוא הצפי לאישור התכנון

הכולל"...." אינו דומה מצב שבו התכנון הכולל עומד בפתח למצב בו ניכר כי

התכנון הכולל יתעכב שנים ארוכות". (פסקה 80 )

בבג"ץ6572/13 ברקאי נ' שר הפנים[ ,1.10.14 ,נקבע כי אין מקום

לאשר תכנית נקודתית, כאשר במקביל הוחל בהכנת תכנית מתאר עדכנית

ליישוב; שם נאמרו הדברים הבאים, אשר כוחם יפה לענייננו:

"המשיבה 2 מצאה כי בנסיבות הקונקרטיות שלפנינו תוספת יחידות דיור ביישוב

כפרי במסגרת תכנון נקודתי אינה ראויה ואינה נכונה תכנונית, שכן יש לה

השלכה ישירה על אופק התפתחותו של היישוב. לשיטתה, הבחינה צריכה

להיעשות במסגרת תכנון כולל – המתבטא בתכנית שד/ 100/290 (להלן: התכנית

החדשה. במקרה שלפנינו, כאשר עומדת על הפרק הכרעה תכנונית באשר לאופיו

של היישוב, אין בידינו לומר שהבחירה לקבל החלטות בדבר יחידות דיור נוספות

במסגרת תכנון כולל שהוחל בהכנתו איננה סבירה."

יפים לענייננו גם הדברים שנקבעו בערר (מטה) 24/17 הוועדה המקומית לתכנון

והבניה זמורה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, פורסם בנבו, 22.1.18 :

"על פי הפסיקה הנ"ל... יש לתת עדיפות עקרונית לתכנון כולל, אולם גם החלטה

לדחות תכנית פרטנית לאור הצורך בתכנון כולל צריכה לעמוד במבחן הסבירות.

לדעתנו, ככל שהתכנון הכולל מצוי בשלבים מוקדמים יותר, ובנסיבות שבהן לא

ניתן להצביע על כך שהתכנון הפרטני יסכל את עקרונות התכנון הכולל, כך יש

להפחית בשלילה על הסף או בעיכוב של התכנון הפרטני מהנימוק של עצם קידומו

של תכנון כולל.

פרמטרים אלה משתנים ממקרה למקרה, ואכן, במקרים מסוימים נכון לעצור

תכנון פרטני שאינו עולה בקנה אחד עם תכנון כולל שעקרונותיו ברורים, ושעלול

להיות מסוכל בשל קידמון של תכניות פרטניות."

4.1.7. ניתן להפנות למספר החלטות שניתנו על ידי וועדת המשנה לעררים רק לאחרונה

אשר על יסוד אמות מידה אלו, ניתנה עדיפות לתכנון הכולל על פני הנקודתי:

ערר (מטה) 10/23 עירית מג'אר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון, פורסם

בנבו, 15.2.24 ;

ערר (מטה 52/23 מועצה מקומית מעלה עירון נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה

מחוז חיפה, פורסם בנבו, 2.6.24.

4.1.8. מן הכלל אל הפרט

משהפרמטר המרכזי והמכריע בסוגייה על פי מבחן הרמלין, נעוץ בסטטוס של

התכנון הכולל והצפי לאישורו, הרי שיישומו על ענייננו מכתיב חד משמעית, על פי

הכללים שהותוו בפסיקה, את החובה לעכב את אישור התכנית הפרטנית עד

לאישור התכנון הכולל.

התכנון הכולל ותכנון מערך הדרכים להרחבת הישוב סח'נין, מצוי בשלבים

מתקדמים, ואף התקדם באופן מהיר יחסית; אמנם אין להעריך את הצפי לאישורו

ואולם במונחי תכנון, אין מדובר בהקפאה או בעיכוב בלתי סביר לתקופה ארוכה,

והכל אל מול העובדה כי הוחלט על הפקדת התכנית הנקודתית רק ביום 9.5.22 .

תיקון 30 לתמ"מ2/9, שהינו תנאי בלתו אין, לאישור הרחבת גבולות הפיתוח של

הישוב, מצוי לפני החלטה סופית במועצה הארצית.

ביחס לתכנית הכוללנית נשמעו כל ההתנגדויות בפני החוקרת שמונתה לשם כך,

ונדרש דיון באישור התכנית ובהמלצות החוקרת.

כך שאין מדובר בתכנון כולל שרק החל בהתהוות, אין מדובר במדיניות תכנונית

המצויה רק בחיתוליה, ואין מדובר בתכנון זוחל המתעכב עקב גרירת רגליים של

מוסדות התכנון, שכל אלה, על פי יישום מבחני הפסיקה, הצדיקו סטייה מהכלל

המעדיף תכנון כולל, לטובת קידום התכנון הפרטני.

זאת ועוד, לאור ריבוי ההתנגדויות לתכנית הכוללנית, ובהינתן כי אף העוררות

התנגדו לה, קיים יסוד סביר להניח כי יחול בה שינוי מהותי.

לפיכך, בשלב הנוכחי, לא ניתן להעריך מה תהיה המתכונת הסופית בה התכנית

הכוללנית תאושר, אם יוכנסו בה תיקונים ושינויים, והאם תופקד שוב על פי סעיף

106 (ב) לחוק.

משיקולים אלה, ועל רקע מושכלות היסוד בפסיקה ובהחלטות וועדת המשנה

לעררים שנסקרו ל עיל, יטענו העוררות כי הוטתה הכף לעבר העדפת התכנון הכולל

כמגשים את האינטרס הציבורי בניצול מיטבי של משאב הקרקע, על פני הכתבת

מציאות, על דרך תכנית נקודתית.

הדברים שנאמרו על ידי יו"ר וועדת המשנה בערר זכרונה (פסקה 79), הולמים

ככפפה ליד את טענות העוררות במקרה שלפנינו:

"הוועדה המחוזית טענה בפנינו כי עקרון העדיפות של התכנון הכולל על פני

התכנון הנקודתי אינו חל על תכניות החלות על שטחים גדולים, דוגמת תכנית

זכרונה, המעניקות מענה שלם ומלא לכל צרכי השכונה. טענה זו שומטת את

הקרקע מתחת למדיניות התכנונית המצדדת בקידום תכניות כוללניות, שכן מה

הצורך התכנוני בתכנית כוללנית ליישוב אם הראייה התכנונית הנגזרת ממנה

אינה אמורה להנחות תכניות מפורטות לשכונות באותו יישוב? 1 אני סבור

שהעדפת תכנון כולל על פני תכנון נקודתי היא עיקרון תכנוני ראוי בכל המקרים -

הן כאשר מדובר על היחס בין תכנית מתאר ארצית לתכנית מתאר מחוזית, הן

כאשר מדובר על היחס בין תכנית לשכונה שלמה לבין תכניות מפורטות זעירות,

והן כאשר מדובר על היחס בין תכנית כוללנית לבין תכנית מפורטת למתחם גדול

בתחומה. בכל המקרים יש ערך בגזירת התכנון מתכנון כולל, ואין חולק על כך

שמשקלו של ערך זה משתנה ממקרה למקרה. 2"

4.2. העדר הלימה בין התכנית דנן להוראות התכנית הכוללנית

4.2.1. על פי הפסיקה בנושא, לצד השיקול של הצפי לאישור התכנון הכולל, חייבת הוועדה

התכנונית השוקלת לאשר תכנון נקודתי לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים,

ובכללם את מידת ההתאמה בין התכנון הנקודתי לבין התכנון הכולל המתגבש.

ככל שההתאמה רבה יותר, כך תגבר הנטייה לאשר את התכנית הנקודתית, שכן אם

שתי תכניות קובעות הסדרים זהים, אין לכאורה חשיבות לשאלה מי מהן תאושר

ראשונה.

ולהיפך, ככל שיש סתירה לתכנון הכולל המתהווה, או שקם חשש מסיכול התכנון

הכולל על ידי התכנון הפרטני, כך תגבר הנטייה להכריע לטובת העיכוב עד לאישור

התכנון הכולל.

ראה בערר זכרונה, פסקה 85; ערר 4/20 המועצה המקומית זכרון יעקב נ' הוועדה

1 מעבר למשמעותה התכנונית, לאישור תכנית כוללנית יש משמעות משפטית– הוועדה המקומית מוסמכת לאשר

תכניות מסוימות רק לאחר אישור תכנית כוללנית. דברינו למעלה אמורים ביחס לחשיבות התכנונית של התכנית

הכוללנית, החורגת מעבר להשלכותיה המשפטיות.

2 אני סבור שאת פסק הדין בעניין קיסריה , שהוועדה המחוזית הביאה כאסמכתה לעמדתה, יש לקרוא על רקע

נסיבותיו: תכנית מתאר "שלא קודמה במשך שנים רבות", קיומה של דחיפות מיוחדת באישור התכנית הנקודתית

בשל מצוקת דיור וצורך בהסדרת מצב קיים, והתאמה בין התכנית הנקודתית לבין התכנית הכוללנית. גם מפסק

הדין בעניין אור חיים, שעסק בהחלטת הוועדה המחוזית מחוז מרכז שלא להפקיד תכנית נקודתית למגרש מסוים

בטרם הכנת תכנית מפורטת למתחם, ניכר כי בית המשפט בחן את הצפי לאישור התכנית הכוללת ודחה את הדיון

במשך זמן רב כדי לאפשר לתכנית הכוללת להתאשר בטרם אישור התכנית הנקודתית. לשם המחשה אציי ן כי בית

המשפט באותו מקרה דחה את עמדת הוועדה המחוזית וקיבל את העתירה המינהלית רק לאחר שחלפו 6 שנים

מאז הגשת התכנית הנקודתית, שבמהלכן הוגשו שתי עתירות מינהליות בעניין זה.

המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה פסקה 181 .)

4.2.2. בענייננו יטענו העוררות, כי התכנית אינה תואמת לתכנית הנקודתית במספר

מישורים, ועל כן אין להקדים את התכנון הפרטני לתכנון הכולל ובכך "לקבוע

עובדות בשטח", עוד טרם הכרעה בהתנגדויות לתכנית הכוללנית.

4.2.3. שינוי הוראת היחס לתכנית ג14601

על פי סעיף 1.6 להוראות התכנית הכוללנית, היא אינה משנה ו/או מחליפה את

תכנית ג/14601 ,תכנית המתאר של קיבוץ אשבל שפורסמה למתן תוקף ביום

19.6.2006 (י.פ5542, עמ 3833); לצורך העניין, גם לא את התכנית בעניין יער שגב

(ג/15452 .)

בתכנית ג14601 כאמור, השטח עליו מוצע בתכנית דנן, לעבור כביש מס 1 ברוחב

24 מ', החורג משטח השיפוט של סח'נין ומצוי במשבצת קיבוץ אשבל, יועד

לשפ"פ; בחלקו של הכביש עובר גם בשטח יער על פי תכנית ג/15452 .

על פי הוראותיה המפורשות של התכנית הכוללנית, אין היא פוגעת בתכנית שהיתה

בתוקף לפני יום תחילתה, ובאפשרות להוציא היתרים מכוחה.

ראה בלשון התכנית:

מאידך, התכנית נשוא הערר קובעת בסעיף 1.6 להוראותיה, לעניין היחס בין

התכנית לתכניות מאושרות קודמות, כי היא מחליפה את תכנית ג/14601 (ואף את

התכנית ג/15452), בניגוד לכוונת התכנית הכוללנית ולמגמותיה

4.2.4. הגדלת קיבולת יח"ד

כעולה מדברי ההסבר לתכנית הכוללנית, היא התבססה על צפי אוכלוסייה של כ -

60,000 נפש, אשר תביא את צפיפות האוכלוסין בעיר לכ- 5,200 נפש/קמ"ר

שמשמעותה, הכפלת אוכלוסיית העיר בטווח של כ- 20 שנה, עד לשנת 2040 .(צפי

העולה על הגדרת דגם הישוב בתמ"א 35 תיקון 4 )

על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2024, הישוב סח'נין מונה כ- 33,000 תושבים

הצפי עליו נשענת התכנית הכוללנית להכפלת האוכלוסייה ב- 20 שנהעד ל- 60,000

תושביםמניח גידול שנתי של כ- 4-5% .

נתונים אלה, אינם מתיישביםעם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת

2024, על פיהם, בהנחה המיטבית הגידול השנתי יכול להגיע לכ- 1.5%:

כלומר, לא רק שהתכנית הכוללנית, שהסתמכה על מסמך פרוגרמאתי ערוך על ידי

רן חקלאי משנת 2018 (כולל עדכון משנת 2021)- מתבססת על הנחות בלתי

מדוייקות ומופרזות בדבר גידול טבעי, צפי אוכלוסייה וקיבולת יח"ד תואמת, אלא

שהתכנית דנן מגדילה במידה ניכרת ומוגזמת את קיבולת יחידות הדיור מעבר

לתכנון הכוללני במתחם 5 בו חלה

על פי הפרוגרמה לתכנית הכוללנית שנערכה על ידי רן חקלאי, קיבולת יחידות

הדיור הנומינלית בשכונת הוואדי במתחם 5 עמדה על 1,315 יח"ד, כשהיעד

הריאלי הוא 934 יח"ד בשנת 2040; ראה בעמ 12 :

בעמ 13 לפרוגרמה צויין כי במתחם 5 קיים עודף של שטחי ציבור בהיקף של 16.8

דונם

ואילו בתכנית הפרטנית, מוצעות 580 יח"ד, המהוות כ- 45% מקיבולת יחידות

הדיור הנומינלית למתחם 5 כולו, על אף ששטחה של התכנית (כ- 158 דונם

מהווה 30% משטח מתחם 5 (כ- 487 דונם

זאת ועוד, חרף העובדה כי התכנית הכוללנית הציגה עודף בשטחי ציבור במצב

הקיים במתחם 5, התכנית דנן מציעה שטחים נרחבים בארבעה תאי שטח (בשטח

של כ- 12 דונם) למבנים מוסדות ציבור ותא שטח נוסף למסחר ומבנים ומוסדות

ציבור (כ- 3.5 דונם

4.2.5. סטייה מהוראות בינוי וזכויות בניה

על פי עקרונות הבינוי והפיתוח שנכללו בתכנית הכוללנית ביחס למתחם 5, גובה

הבניה יהיה עד 6 קומות, הצפיפות הוגדרה כ- 5 יח"ד לדונם נטו, כשהבינוי יהיה

בהתאם לטופוגרפיה תוך הימנעות מקירות גבוהים אשר מהווים פגיעה נופית.

כן התכנית הכוללנית קבעה כי הוראות תכנית מפורטת בשטח הנושק לשטחים

פתוחים, יכללו הנחיות בדבר הממשק עם שטחים פתוחים וצמצום השפעות

הפיתוח.

ראה בסעיף 4.2.5 להוראות התכנית הכוללנית

ואילו בתכנית המוצעת מוצעת חריגה משמעותית מעקרונות הבינוי הכוללני:

כך למשל, התכנית דנן מציעה עד 9 קומותבחלק מאזורי המגורים;

התכנית דנן מציעה צפיפות של כ- 10 יח"ד לדונם בחלק מאזורי המגורים, פי 2

מהתכנון הכוללני

לא למותר להדגיש, כי התכנון המוצע כאמור, שונה גם באופן דרמטי מהתכנון

שאושר במסגרת תכנית גובלת בישוב סח'נין, תכנית ג/ 20578 אשר פורסמה למתן

תוקף ביום 9.3.16 (י.פ7225, עמ 4298), במסגרתה אושר בינוי למגורים בן 4

קומות ובצפיפות של 6 יח"ד לדונם

4.2.6. העדר התאמה להוראות פרק 4 בתכנית הכוללנית

העיקרון שעוגן בפרק 4 לתכנית הכוללנית, שכותרתו "הוראות להכנת תוכניות

מפורטות", מחייב הלימה בין תכנית מפורטת המוגשת בהמשך לאישור התכנית

הכוללנית, כאשר נדרש כי תכנית מפורטת תכלול הוראות המתייחסות להשתלבות

עם מתחמים גובלים, לרבות התייחסות לרקמה הבנויה הסובבת ושמירה על רצף

של דרכים ותשתיות, הוראות לשטחי המרחב הציבורי הכלולים בה בדגש על

רציפותו ונגישותו, לרבות התייחסות לנושא צמצום זיהום אוויר. (ראה סעיף 4.1.1

לתכנית הכוללנית

אמנם, נקבע בכוללנית, כי מוסד תכנון רשאי לאשר תכנית מפורטת הכוללת תוספת

יח"ד מעבר לקבוע בה, ואולם, תכנית הכוללת תוספת של מעל 50 יח"ד תכלול

נספח פרוגרמתי, ערוך בהתאם להוראות תכנית זו והנספח הפרוגרמתי המצורף

לה, כשהנספח ייערך על בסיס בדיקה תכנונית מוקדמת המציגה נתונים בנוגע

למספר נושאים, כגון מאפייני אוכלוסיית היעד, כולל הערכה של מס' הנפשות

שיתווספו כתוצאה ממימוש התכנית, תמהיל יח"ד קיימות ומאושרות בתחום

התכנית ובסביבתה מבחינת גודלן, נתונים פרוגרמתיים הכוללים בין היתר את

היקף השטחים הציבוריים לנפש המאושרים והמפותחים בתחום המתחם וסביבתו

הקרובה, ואת האפשרות לספק בתחומו או בסביבה הקרובה שטחי ציבור נוספים

לאור צפיפות הבנייה הקיימת בו והצפי לפרוייקטים חדשים, ועוד....

סעיף 4.1.6 להוראות התכנית הכוללנית קובע כי תכנית מפורטת במתחם תכנון

חדש, תיערך למתחם במלואו אלא אם נאמר אחרת בהוראות המתחם; לצד כלל

זה, ניתן למוסד התכנון שיקול דעת להפקיד תכנית מפורטת לחלק ממתחם תכנון

חדש, התואמת תכנית שלד או מסמך מדיניות למתחם כולו, אשר אומצו במוסד

התכנון כמסמך מנחה לתכניות המפורטות שיתוכננו במתחם בהמשך.

ומהכא להתם- בעניין התכנית דנן:

לתכנית דנן, על אף הגדלת קיבולת יחידות הדיור מהמתוכנן בתכנית הכוללנית

(למעלה מ - 50 יח"דלא צורף כל נספח פרוגרמתי.

בפרט יודגש כי מדרום לשטח התכנית דנן, בשכונת הוואדי, אושרה תכנית אחרת,

ג/9623, אותה יזם רמ"י, ונכללו בה 800 יח"ד נוספות על הקיים (פורסמה למתן

תוקף ביום 5.11.2000, י.פ4931 )– אשר עד היום לא מומשה; כמו כן, אושרו

תכניו ת נוספות שהוגשה על ידי רמ"י, האחת, להקמת שכונה דרומית בסחנין,

תכנית מס' 262-0248682 הכוללת כ- 120 יח"ד(פורסמה למתן תוקף ביום

20.12.15, י.פ7168, עמ 2027) והשנייה, להקמת שכונה במתחםK בצפון סח'נין

תכנית ג/21360 ובה נכללוכ - 1,219 יח"ד (פורסמה למתן תוקף ביום 7.11.18, י.פ

7983, עמ 2572 ,)שאף הן לא מומשו עדיין

עם זאת, התכנית דנן כוללת כמחצית מקיבולת יחידות הדיור של כלל המתחם, ללא

כל בדיקה תכנונית מוקדמת המתייחסת לתמהיל יחידות הדיור הקיימות

והמאושרות בסביבתה, כמתחייב מהוראות התכנית הכוללנית

בנוסף, חרף העובדה כי התכנית אינה כוללת את מתחם 5 כולו (רק כ- 30%

משטחולא אושר כל מסמך מדיניות למתחם ו/או "תכנית שלד", שאומץ כמסמך

מנחה, שרק לאחר מכן כתנאי סף, ניתן יהיה לקדם תכנית מפורטת החלה על חלק

מהמתחם.

זאת ועוד, כעולה מהמפורט לעיל, התכנית דנן, התכנית אינה תואמת להוראות

התכנית הכוללנית בסעיף 4.1.1 להוראותיה המתייחסות לתכניות מפורטות, ואינה

מתיישבת עם עקרונות הבינוי שנקבעו בה ביחס למתחם.

4.2.7. כשל בהעדר התייחסות נופית סביבתית נדרשת

התכנית הכוללנ ית לוותה בנ ספח נופי סביבתי, אשר בחן את השפעתה על הסביבה.

אלא, שבמסגרת נספח זה לא נבחנה השפעת הפיתוח בתכנית המוצעת, בדגש על

הבינוי המוצע (כ- 9 קומות) ועל השפעת חדירת כביש מס 1 לשטחים הפתוחים (של

קיבוץ אשבל) וליער, הואיל ושטחים אלה היו מחוץ לתכנית הכוללנית ולא נכללו

בקו הכחול שלה.

כמו כן, התכנית המוצעת, שהינה כאמור צמודה וחוצה שטחים פתוחים, לא הוכנה

בהתאם להנחיות הנספח הנופי-סביבתי שצורף לתכנית הכוללנית, ועל פיהן נדרשות

הנחיות "למזעור השפעות שוליים" שייקבעו על ידי צוות הכולל אקולוג, אדריכל,

מתכנן סביבתי ונופי.

ראה בעמ' 54 לנספח הסביבתי- נופי:

זאת ועוד, החתכים הכלולים בנספח "חתכים נופיים" ותוכנית הפיתוח שצורפו

לתכנית דנן, כלל לא מציגים חתך בשטח הגובל עם הקיבוץ אשבל; עובדה המהווה

כשל של ממש באשר לאפשרות המעשית לבחון את מידת ההשפעה הסביבתית

והנופית של התכנית המוצעת על הקיבוץ הגובל המצוי במרחב השיפוט של

העוררות.

4.2.8. מן הכלל אל הפרט

על רקע המפורט לעיל ניתן להיווכח כי התכנית הפרטנית, אינה תואמת לתכנית

הכוללנית, עובדה נוספת המהווה שיקול נכבד בהכרעה בין תכנון הפרטני לתכנון

הכולל.

העוררות יטענו כי אין כל הצדקה לקידום התכנית המוצעת, בשלב זה, טרם אישור

התכנית הכוללת ותמ"מ 2/9, קל וחומר, משתכנית זו אף אינה מלווה בעריכת

פרוגרמה ובבדיקה תכנונית ראויה, כמתחייב גם מהוראות סעיף 6.3.1 לתמ"מ2/9

עת מוצעת תוספת לשטח הפיתוח של ישוב, אינה תואמת לתכנון המופקד ואינה

עולה בקנה אחד עם העקרונות הגלומים בתכנון הכוללני.

4.3. חשש כבד מאפקט הדומינו

קידום התכנית הפרטנית בנסיבות שפורטו לעיל, יפתח צוהר להגשת תכניות פרטניות

נוספות טרם אישור התכנון הכולל, ולא ניתן יהיה למנוע את קידומן.

הדבר יהווה תקדים מסוכן ובלתי רצוי, להכתבת התכנון בישוב על ידי תכנון נקודתי,

מבלי שיהיה צורך להמתין לאישור התכנון הכולל הצופה פני עתיד, ובאופן המקים בסיס

מוצדק לחשש כי התכנון הכולל יסוכל, ואולי אף יתייתר, בנסיבות שפורטו לעיל.

ראה החלטת וועדת המשנה לעררים שניתנה בערר 5/22 הוועדה המקומית לתכנון ובניה

חוף השרון נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (פורסם בנבו 1.12.22 ,)שם

הודגש כי אם תאושר תכנית נקודתית, בפרט במצב בו תכנית כוללת מצויה בהכנה, לא

ניתן יהיה למנוע אישור תכניות נקודתיות נוספות, ובכך, התכנון הנקודתית, הוא

שיכתיב את התכנון ביישוב, דבר שאינו רצוי ואינו מתיישב עם האינטרס הציבורי:

"... חשוב לומר בהקשר זה שאם התכנון הנקודתי מושא ערר זה יאושר, ספק רב אם

ניתן יהיה למנוע קידום תכניות נקודתיות נוספות, שהרי לא הוצג כל טעם ייחודי

לקידום התכנית הנקודתית הנדונה. קידום תכנית זו ותכניות נוספות בהמשכה, משמעו

אפוא כי תכנון נקודתי, העשוי "טלאים טלאים" הוא שיכתיב את התכנון ביישוב..."

4.4. הפרת חובת ההנמקה:

4.4.1. על החלטת רשותמינהלית, חלים כל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה החובה לנמק

החלטותיה, כדברי פרופ' דותן: "חובת ההנמקה היא אחת החובות הדיוניות

החשובות ביותר החלות על הליכי הפעולה של רשויות המינהל, ואחד המרכיבים

המרכזיים בכל הליך רציונלי ומובנה של קבלת החלטות" (יואב דותן, "חובת

ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחריםמחקרי משפט יט (הוצאת

אוניברסיטת בר אילן, התשס"ב-2002 ,)5, בעמ 65.)

4.4.2. על תכליותיה של חובת ההנמקה עמד כב' ביהמ"ש העליון ב- בג"ץ 4288/10 חיים

גרון נ' המנהל הכללי של משרד התקשורת (לא פורסם):

"ראשית, חובת ההנמקה מבקשת לסייע בהבניית שיקול הדעת המנהלי. ההכרח

לתת טעם להחלטות המנהל מעודדת חשיבה מסודרת ומקשה על קבלת החלטות

שרירותיות. שנית, היא מסייעת לנפגע מן ההחלטה המנהלית בהתמודדותו עמה,

בשני היבטים עיקריים. מחד גיסא, היא מגבירה את אמונו של האזרח ברשות

ובהליך שהוביל להחלטה בעניינו ובכך, היא ממתיקה במעט את הגלולה המרה

שבהחלטה ולעיתים אף משכנעת בצדקתה. ומאידך גיסא, היא ממקסמת את

יכולתו של האזרח לתקוף את ההחלטה ככל שירצה בכך. שלישית, חובת ההנמקה

מאפשרת ביקורת עצמית, פנימית וחיצונית על ההחלטה (ראו: ע"א 10419/03 דור

נ' רמת הדר – כפר שיתופי להתיישבות (לא פורסם, 5.9.2005); ענין גרוסמן

בסעיף 4 לפסק הדין יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך ב' 898-897; ברק ארז

424-423; דותן 10-7; שרגא ושחר 353-352.")

4.4.3. על חשיבות ההנמקה אמר פרופ' זמיר, בספרו הסמכות המינהלית, כרך ב (נבו

הוצאה לאור, תשנ"ו- 1996), את הדברים הבאים

"כמה מעלות טובות להנמקת החלטות מינהליות. ראשית, ההנמקה דורשת

מחשבה סדורה והגיונית. לפיכך הצורך לנמק מוביל לביקורת עצמית של המחליט.

ביקורת כזאת, אגב ההנמקה, מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או

שגויות. שנית, הנמקה המתלווה להחלטה, ונשארת בתיק המינהלי, מאפשרת

לרשות המינהלית לבדוק את עצמה לאחר מעשה, לפי הצורך, כדי להבטיח

עקביות ואחידות בהפעלת הסמכות. שלישית, ההנמקה המצוייה בתיק מסייעת

גם לממונים על הרשות המינהלית לקיים ביקורת על הרשות, בין היתר, כדי לוודא

שהיא מפעילה את סמכותה בהתאם למדיניות רשמית או להנחיות של הממונים.

רביעית, ללא הנמקה יקשה על אדם שנפגע מהחלטה מינהלית לשקול אם

ההחלטה עומדת במבחן הדין, ואם יש יסוד וטעם להעמיד אותה לביקורת

שיפוטית. ולבסוף, ההנמקה, כמו השימוע, תורמת למערכת היחסים הראויה

שבין הרשות המינהלית לבין האזרח במדינה דמוקרטית, שכן יש בה כדי להקהות

את התחושה של שרירות שלטונית" (שם, בעמ' 897-898.)

4.4.4. חובתה הסטטוטורית של רשות לנמק החלטותיה מקורהבחוק לתיקון סדרי

המינהל (החלטות והנמקות) , התשי"ט-1958 (להלן– חוק ההנמקות) הקובע,

בסעיף 2א, כי ההנמקה חייבת להינתן בכתב; על פרשנות חובה זו נאמר

"העיקר הוא שההנמקה תבהיר את הטעם, או את הטעמים העיקריים, להחלטה,

באופן שיאפשר גם לברר אם היא חוקית. לצורך זה נדרש לעיתים שההנמקה תציג

גם ממצאים עובדתיים, במידה שההחלטה מתבססת עליהם, או פרשנות של חוק,

אם היא שנויה במחלוקת, או שיקולי מדיניות, אם הם שהנחו את הרשות

המינהלית. אם ההנמקה אינה מפורטת או ברורה, במידה הנדרשת לפי הנסיבות,

עשוי בית המשפט לקבוע כי אין היא בגדר הנמקה כלל, והתוצאה היא שהרשות

לא קיימה את חובת ההנמקה" (זמיר, לעיל, בעמ' 909 .)

4.4.5. אחת התכליות העומדת בבסיס חובת ההנמקה קשורה בטעמי ביקורת החלטה

שאינה מנומקת אינה מאפשרת ביקורת: לא על ידי מקבל ההחלטה בדיעבד, לא על

ידי הממונה על מקבל ההחלטה ולא על ידי בית המשפט. על כן, "על הרשות

המינהלית חלה חובה לפרט את הנסיבות ולבאר את הנימוקים שהביאו

להחלטתה. זאת אלא אם כן קיים טעם שלא לעשות כן.... למעשה חובת ההנמקה

אינה אלא שם כולל לשתי חובות משנה : האחת, החובה לנמק את ההחלטה

המינהלית. השנייה, למסור נימוקים אלה לידי האזרח..." (אליעד שרגא ורועי

שחר, המשפט המינהלי – עילות ההתערבות, הוצאת שש, התשס"ח- 2008, בעמ

347 .)

4.4.6. עד כמה צריכים הנימוקים להיות מפורטים

"בשאלה זאת אין החוק אומר דבר. הפסיקה הבהירה... כי היקף ועומק ההנמקה

תלויים בנסיבות המקרה ... העיקר הוא שההנמקה תבהיר את הטעם, או את

הטעמים העיקריים, להחלטה, באופן שיאפשר לברר אם היא חוקית. לצורך זה,

נדרש לעתים שההנמקה תציג גם ממצאים עובדתיים, במידה שההחלטה

מתבססת עליהם,... או שיקולי מדיניות, אם הם שהנחו את הרשות המינהלית"

(זמיר, שם, עמ' 908 ,909); ראה גם רע"ב3019/98 מ.י. נ. ארזי, פ"ד נב(2 )743 ,-750

749.

עוד בעניין חובת הנמקה והפרתה ראו בג"צ 2159/97 מועצה אזורית חוף אשקלון

נ' שר הפנים פ"ד נב(1 )75 ,89 (1998); יואב דותן, "חובת ההנמקה של רשויות

מנהל וגופים נבחרים", מחקרי משפט יט' (הוצאת אוניברסיטת בר אילן, התשס"ב-

2002 ,)5, בעמ 65 .)

4.4.7. אין מחלוקת כי חובת ההנמקה, הנמנית עם כללי הצדק הטבעי, חלה גם על מוסדות

התכנון, וכפי שנפסק יש בה כדי לצמצם טעויות בשיקול הדעת, לשפר את איכות

ההחלטה, לאפשר תקיפה של ההחלטה וביקורת עליה, ובכך להגביר את יעילות

המנהל הציבורי וקידום אחידות, עקביות ושיוויון.

בצד חובה זו מקופל הצורך ליתן החלטה מנומקת, המתייחסת לכל נימוק שהועלה

בהתנגדות.

ראה עת"מ (ת"א) 17-10-48455 דוד אלן עזרא דנגור נ' ועדת ערר לתכנון ובנייה

מחוז תל אביב (23.7.2020 ,פורסם בנבו); עמ"נ 18-01-24070 משה ירושלמי נ'

ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (31.5.2020 ,פורסם בנבו)).

4.4.8. מן הכלל אל הפרט

בענייננו, החלטת הוועדה המחוזית לדחות את טענת העוררות לפיה אין זה סביר

וראוי לקדם התכנון הפרטני מבלי להמתין לאישור התכנון הכולל, בין היתר בשים

לב למדרג ההיררכי של התכניות שמקודמות במקביל, נומקה באופן לקוני רק בכך,

שהוועדה המחוזית רשאית לקדם את התכנית מכוח סמכותה.

אלא- שלא סוגייה זו היא שעמדה בלב טיעון העוררות.

אין כל מענה בהחלטת הוועדה המחוזית לנטען בהתנגדות;

אין כל עדות בהחלטה להפעלת שיקול הדעת בשאלה הרלבנטית, האם יש מקום

להמתין, בנסיבות הענין, עם אישור התכנית עד לאחר אישור התכנית הכוללנית

ואישור תיקון 30 לתמ"מ2/9.

לא ניכר כלל כי הוועדה המחוזית הפעילה אתמבחן קו פרשת המים" שעוגן בעניין

הרמלין, על עובדות המקרה, ולא בחנה בהתאם לכללים שהותוו בפסיקה, האם

נסיבות העניין מצדיקות חריגה מעיקרון עדיפות התכנון הכולל, בהתאם לשיקולים

המכריעים בעניין זה (משך הזמן הצפוי עד לאישור התכנון הכולל, השלב בו נמצא

התכנון הכולל א ל מול הליכי התכנון הפרטני, וכד')

לא הוצג בהחלטה כל נימוק המצדיק קידום לאלתר של התכנית, והלכה למעשה,

הוועדה מתעלמת מהנימוקים העומדים בבסיס ההתנגדות.

זאת ועוד, עיון בתמליל הדיון הפנימי שנערך ביום 17.2.25 ממחיש ביתר שאת כי

כלל לא נערך דיון, או למצער דיון ענייני ומעמיק, בשיקולים הרלבנטיים, בשים לב

לנתוני המקרה, והוועדה המחוזית כלל לא מצאה לנכון לתמוך מסקנתה בחוות

דעת משפטית לעניין זה.

למען הסדר הטוב יצויין כי התנגדות דומה לזו של העוררות בנושא זה, הנתמכת

בפסיקה רחבה, הוגשה גם על ידי קיבוץ אשבל, ואף ביחס אליה, פטרה עצמה

הוועדה המחוזית ממענה מנומק, והפנתה לתשובה שניתנה לעוררות בסוגייה זו.

4.4.9. אשר על כן, העוררות יטענו כי החלטת הוועדה המחוזית נגועה בפגם קשה, עת

התעלמה ממלוא נימוקי ההתנגדות של העוררות, ומשלא נערך דיון בנטען, לא ניתן

להפריך את החשש שמדובר בהחלטה שרירותית, המבוססת על שיקולים שגויים

והחורגת ממתחם הסבירות.

4.5. סיכום

תכנון נכון הוא תכנון המבוצע מן הכלל אל הפרט, באופן שהתכנון הכולל נעשה לפני

גזירת התכניות הנקודתיות או החלקיות. תכנון כזה מביא בחשבון את כלל האינטרסים

הקיימים ובוחן את כל ההשלכות שיש לכך, לא רק ברמת המגרש הבודד אלא ביחס

למתחם התכנוני כולו.

ראיה כוללת ורחבה מאפשרת להביא בחשבון את מערך השיקולים במלואו, באופן שבו

הצרכים והתכלי ות הם המובילים את התכנון ולא אוסף של תכניות נקודתיות העשויות

טלאים-טלאים.

לא ברור לעוררות - ואף אין הסבר מניח את הדעת לכך בהחלטת הוועדה המחוזית -

מדוע אצה לוועדה המחוזית ולישוב סחנין הדרך, לקדם ולהריץ תכנית נקודתית זו

כבר כעת, טרם אישור התכנית הכולל המצוי בשלב מתקדם, בפרט בעת בה קיים

מלאי יח"ד מאושר ובלתי ממומש בישוב, ובהעדר כל אינדיקציה למצוקת דיור, לצורך

חיוהי בהסדרת מצב קיים או צורך ציבורי דחוף.

בנסיבות העניין דנן, נכון וסביר היה להעדיף תכנון כולל, ולהמתין לאישורו טרם קידום

התכנית הפרטנית והנקודתית דנן.

מכל המקובץ, העוררות יטענו כי ההחלטה לאשר בתנאים את התכנית הפרטנית

בנסיבות הספציפיות שבענייננו, טרם אישור התכנון הכולל, ובאופן שאינו מאפשר

להידרש למשמעויות וההשלכות הרוחביות הכרוכות בו, הינה החלטה שאינה עומדת

במבחן הסבירות ועל כן, דינה להתבטל.

לא כל שכן, כאשר תכנון שכונה חדשה בשטח של 158 דונם, אמור להיגזר מתכנון

כולל של מערכת הדרכים ושלבי ביצועם, וקשור בזיקה הדוקה לנושאים שטרם

הוכרעו על ידי מוסדות התכנון המוסמכים לאשר את התכנית הכוללנית ואת תיקון 30

לתמ"מ2/9 .

לאוניד מליקין

מהנדס המועצה אזורית משגב

והוועדה המקומית לתכנון ובניה משגב

תב"רים לאשור המליאה מאי 2025

גורם מממןתקציב

מאושר

נוכחי

עדכון

התקציב

תקציב

מאושר

חדש

משרד השיכון 472,239 - 472,239

ועד תובל 125,000 - 125,000

ועד תובל-חלף השבחה 38,055 38,055 מתב"ר 1757

סה"כ:597,23938,055635,294635,2940

597,23938,055635,294635,2940

הערות

1743 הרחבה תובל 39 יח"ד

מס'

תב"ר

נושאתקציב

הוצאות צפוי

חוסר

תקציבי

מקורות מימון בש"ח

סה"כ