פרוטוקול מליאה מס' 7

עיר
מודיעין עלית
ועדה
אחר
קטגוריה
תאריך
02/06/2019
מקור
הקובץ המקורי באתר מודיעין עלית
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: צפייה בפרוטוקול

מועצה אזורית חבל מודיעין

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 7

מיוםראשון, כ"ט באייר תשע"ט, 02.06.19

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון 03 -5373237 -

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

2

מועצה אזורית חבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7

מיוםראשון, כ"ט באייר תשע"ט, 02.06.2019

משתתפים מר שמעון סוסן - ראש המועצה

מר אורן בדירי - חבר מועצה

מר גל אהרון - חבר מועצה

מר דני יזדי - חבר מועצה

מר ניסים עידן - חבר מועצה

מר דב בן אברהם - חבר מועצה

מר יששכר מעטוף - חבר מועצה

גב' אביבה הלל - חברת מועצה

מר נחום אפל - חבר מועצה

מר רונן זיידמן - חבר מועצה

מר הרצל אברהם - חבר מועצה

גב' סימון שייביץ - חברת מועצה

מר אסף דמרי - חבר מועצה

גב' נחמה סילבר - חברת מועצה

מר שלומי שוורץ - חבר מועצה

מר אילן קופרשטין - חבר מועצה

מר דניאל דדון - חבר מועצה

מר מרדכי כהן - חבר מועצה

מר דב עפרון - חבר מועצה

חסרים: מר אברהם סופר - חבר מועצה

מר רוני אזרק - חבר מועצה

מר משה נחמיה - חבר מועצה

מר גיא פישלר - חבר מועצה

מר אבנר זכריה - חבר מועצה

מר אייל דה-פאו - חבר מועצה

מר שי ספקטור - חבר מועצה

מר יוסי פרץ - חבר מועצה

מר אריק אטיאס - חבר מועצה

מר אליהו בנצקי - חבר מועצה

מר יוסף אמיתי - חבר מועצה

נוכחים: מר יוסי אלימלך - מנכ"ל

עו"ד חן סומך - יועץ משפטי

מר ג'קי להב - גזבר המועצה

מר עובד שטח - מחזיק תיק ספורט

מר אייל אריאל - יועץ ר.מ.

מר ליאור מלמד - מבקר המועצה

ד"ר רונית לב - מנהלת אגף הרווחה

גב שרון שני - מנהלת אגף חינוך

מר ליאוניד גינזבורג - מהנדס המועצה

מר אלון ביטון - קב"ט המועצה

מר עמי יתום

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

3

על סדר היום

1) אישור פרוטוקול ישיבת מליאה מס 6 מיום 29.4.19.

2) דיווח על אירוע השריפה הקשה ביער בן שמן.

3) מינוי אסף דמרי– חבר מליאה נציג לפיד (במקם אלון פרג).

4) הצגת מנהלת אגף החינוך– גב' שרון שני.

5) מינוי חברים לוועדות השונות

6) מינוי דירקטורים לתאגידים השונים

7) אישור מכרזים:

- מכרז פומבי מס' 8/2019 – מתקני פרסום ומתן זכויות פרסום

- מכרז זוטא מס' 11/2019 – רכישה ואספקת מחשבים נייחים למוסדות ציבור וחינוך

8) אישור צו מיסים ותקציב ביישובים השונים

9) אישור תב"רים:

- תב"ר חדש – הסדרים בטיחותיים במתחם גנ"י ומעונות בגבעת כ"ח. תקציב הוצאה 770

אלש"ח. מקורות מימון: משרד התחבורה 539 אלש"ח. קרנות הרשות – תקציב פיתוח

גבעת כ"ח 231 אלש"ח

- תב"ר 90 (הגדלה– שיפוצים, רכש ונגישות במוס"ח ובמוס"צ 600 אלש"ח. מימון קרנות

המועצה.

- תב"ר 100 (הגדלה– הקמת בי"ס מודיעים בנחלים 5,421,856 .₪מקורות מימון: משרד

החינוך.

10) אישור שכר בכירים גזבר המועצה, הגדלה מ-85% ל-90% .

11) דיווחי ראש המועצה

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

4

מרשמעון סוסן: אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה מספר 7 .

- ראש המועצהמר שמעון סוסן מקריא את סדר היום -

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את סדר היום.

1 )אישור פרוטוקול ישיבת מליאה מס 6 מיום 29.4.19.

מר שמעון סוסן: חברים, פרוטוקול ישיבת מליאה מה- 29.4.2019, יש למישהו הערות

אני מבקש לאשר אותו, מי בעד? מישהו מתנגד? אושר פה אחד.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את פרוטוקול ישיבת המליאה מס' 6 מיום 29.4.19

3 )מינוי אסף דמרי– חבר מליאה נציג לפיד (במקם אלון פרג).

מר שמעון סוסן: מינוי אסף דמר י, חבר מליאה. אני מק דים רגע את הדיווחים של אירוע

השריפה שנייה. אסף דמרי, אלון פרג שהיה חבר מועצה, והיה איתנו פה פעם או פעמיים, אני לא

זוכרת, נבצר ממנו, התפטר. במקומו, מוגש אסף דמרי מלפיד. אסף, תציג את עצמך, ותשבע אמונים.

מר אסף דמרי: אוקיי. קוראים לי אסף דמרי, גר בלפיד, בן 36, אבא לשניים, נשוי לנטלי. ביום

ירושלים הקדוש אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.

בהצלחה לכולם.

(מחיאות כפיים)

עו"ד חן סומך: דווקא, לצורך העניין, יש עכשיו, העמדה של היועץ המשפטי לממשלה,

נוסח של השבעה מהסוג הזה, שעיריית עפולה עשתה, נקבע כבלתי חוקי. אנחנו אמנם מחאנו כפיים,

אבל זה לא נוסח חוקי.

מר שמעון סוסן: אסף, אסור לך להוסיף שום דבר ממה שאמרו לך. אם אתה רוצה שזה

יהיה, תחזור בישיבה על מה שנאמר לך לומר בהשבעה, בלי להוסיף שום מילה.

מר אסף דמרי: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי

במועצה.

מר שמעון סוסן: תודה רבה.

דובר: אבל הוא לא עמד.

מר שמעון סוסן: לא משנה, לא צריך לעמוד. אבל היועץ המשפטי אומר, אסור להוסיף

שום מילה, לא לפני לא אחרי. אגב, ירושלים על ראש שמחתנו. אז בהצלחה.

מר אסף דמרי: תודה רבה.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

5

2 )דיווח על אירוע השריפה הקשה ביער בן שמן

מר שמעון סוסן: חברים, דיווח על אירוע השריפה הקשה בבן שמן. היה לנו אירוע,

בשבוע האחרון. אני אומר, אנחנו רוצים לדייק ולהכניס את חברי המליאה לגוף האירוע, כי מדובר פה

באירוע מאוד משמעותי בסדר יום של יישוב בטח, בסדר יום של מועצה, גם שתדעו.

האירוע הזה מהרגע שהוא קרה, זה אירוע שבעצם הסיט את כל המועצה, את כל המועצה למקום אחד

כמעט ואנחנו מטפלים בחירום, בין בפיסי ובין אם ב, כמובן באנושי, שזה העניין החשוב היה. אני יכול

לומר לכם שמהמבט שלי, כראש מערכת, יש פה אנשים מקסימים, מעולים, מקצוענים, שפשוט לגמור

את ההלל. אני אומר לכם את זה בכל פרמטר שאנחנו נבחן את מה שראינו פה במועצה, וחבל שראינו

את זה בצורה הזאת, אבל זה קרה. זה אסון.

אבל דבר אחד מבצבץ מעל כל, מכל היבט, זה שהיה טיפול מקצועי של המועצה לעילא ולעילא.

שהמועצה הייתה בהתכוננות וההתכוננות של המועצה, לאורך כל השנים, הייתה התכוננות ראויה,

מקצועית, ואיכותית וטובה. אגב, מה שאני אומר לכם כרגע, זה בשם כל גורמי המקצוע המדינתיים.

זה גומרים את ההלל על המועצה, ועל האנשים שהיו בה. ובאמת, אני אומר לכם, כחברי מועצה, יש

אנשים מעולים שלקחו פיקוד ועשו עבודת קודש, ועושים עבודת קודש ובאמת, אני אין לי אלא להודות

להם. אנחנו נפרט, בין אם בהמשך של השיח ובין אם בהמשך הדרך, כי יש אנשים שראויים להערכה

ולשבח מיוחדים, ולהוקרה מיוחדים, אבל זה לא הזמן. אנחנו כרגע בשיא תהליך של שיקום גם

האנושי וגם הפיסי. כלומר, של תהליכים שלקראת הזה. ואני יכול לומר לכם שאני שנתפסתי באירוע

הזה ב... אני שנתפסתי באירוע הזה במינכן, זה היה הלילה האחרון שהיינו צריכים להיות במינכן, יום

חמישי. ביום שישי חזרתי לפה והמשלחת נחתה ובארבע ראיתי פעם ראשונה, פגשתי את האנשים

בחמ"ל ולאחר מכן הלכנו לכפר הנוער בן שמן, ומשמה התהליך בעצם, המועצה, הרבה לפניי הייתה

וכל אנשי המקצוע של המועצה. ואני אומר לכם, להסיר את הכובע במלוא מובן המילה.

בזמן קצר, נמצאו פתרונות לא פשוטים, לא הכי קלים, למצוא לינה קודם כל לאנשים. קודם כל, זה

מתחיל בזה של להציל את הנפשות. חלק מהאנשים זה הצלת נפשות. והייתה הצלת נפשות, ממש. ועוד

ועוד, נמשיך לדבר.

אני מציע ואני מבקש שניתן לדבר לגורמי המקצוע השונים שפעלו בתוך העניין לומר כמה משפטים,

מבחינתם, על האירוע. מה קרה ואיפה אנחנו היום ומה אנחנו זה. חשוב לי מאוד זה אירוע, אמרתי

לכם, מכונן בחייה של מועצה. במובן הזה ש -א' יש טרגדיה ליישוב שהוא בעצם נמחק כמעט ביום

אחד. ואנחנו צריכים להביא אותו חזרה למיטבו. והמועצה תהיה קשורה קשר ישיר בעניין הזה, כל

המועצה, בלי כחל וסרק. אמרתי, עוד הפעם, אנחנו אמנם באותו יום פונו מספר יישובים, והם כמעט

היו על המוקד. למזלנו הצליחו למנוע את האסון גם ביישובים האחרים שפונו, כפר דניאל גימזו ושילת

ולא היה מרחק עוד לא מעט זמן בשביל שיפנו גם את בית נחמיה, כפר רות וגם לפיד דובר באיזשהו

שלב, זה היה על המוקד שיפנו אותם. זה אומר, חצי מועצה. בגודל, תדעו לכם, בגודל זה אמנם שבעה

יישובים, אבל זה חצי מועצה שמתפנה וזה אירוע דרמטי בחייה של מועצה. והיו כל התרחישים האלה

והיו שם אנשים שעשו עבודת קודש.

מכיוון שאני, מי שהוביל את הפעולה הזאת בגאון ועשה ועושה עבודת קודש ואני נרגש, באמת, נרגש

לומר לכם שיש לנו מנכ"ל מועצה, עוד לפני הרבה אנשים, באמת,

(מחיאות כפיים)

מר שמעון סוסן: מחיאות הכפיים שאתם נותנים לו כרגע, הם המעט שבמעט. הוא מסר

את נפשו מהרגע שקרה האירוע. אתם לא יודעים, אני פשוט מתרגש.

מר גל אהרון: אנחנו יודעים, קיבלנו את הטלפונים.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

6

מר שמעון סוסן: חבר'ה, הוא מסר את נפשו לאירוע. הוא נמצא שם בכל מקום, בכל

פינה, הוא מלווה את האנשים, הוא ראש גדול, הכי גדול שיכול להיות. זה לא שהמנהלים האחרים לא

עושים עבודת קודש, עושים עבודת קודש. וזה לא שקב"ט המועצה לא מתאבד ולא עושה עבודת קודש

ומקצועית וראויה ולא רונית ולא שרון ולא אף אחד. אבל המנכ"ל לקח פיקוד והוביל ועשה ורואים

שיש מנהיגות, ורואים שהמועצה שלנו הייתה, בשעת חירום הייתה טובה. וזה בלשון המעטה. למרות

שאי אפשר לומר מצוינת, אני לא מדבר במונחים כאלה כשמדובר בחירום. מצוינת זה אם לא היה אש.

זה אם מנענו את הכול.

לא יודע איך לומר לכם, אבל הייתה טובה. וראינו שם שהעבודה והשקדנות של העבודה החירומית

שאלון מוביל אותה במועצה, ויוסי מגבה אותה והוא אחראי לה, וכל הגורמים, רונית וזה, כל הגורמים

מנהלים ומתנהלים וכל העובדים של המועצה והמתנדבים, וצוותי צחי וכל אלה באו לידי ביטוי, ראינו

את זה באותו יום. ראינו את זה. ראו את זה אנשי המקצוע אומרים – לעילא ולעילא. ממש להסיר את

הכובע. ותמיד אנחנו נרצה לשפר ולהשתפר, אבל אני רוצה שתדעו את זה. ואני מציע שיוסי, תנהל את

האירוע הזה של מי אתה חושב שצריך לומר ומה הסדר, ממך והלאה.

מר יוסי אלימלך: אני אתן רקע כללי קודם, סקירה מהירה, בלי להיכנס לפרטים, ואחרי

זה אני אבקש מהמנהלים להתייחס. אלון הקב"ט ורונית, מנהלת הרווחה ושרון וליאוניד יתייחסו...

אז האירוע התחיל ביום חמישי בסביבות 14:15, עם דיווח של כיבוי אש על שריפה שהתחילה בשטח

מדרום למבוא מודיעים, בין מבוא מודיעים למודיעין.

מיד הגיעו הכוחות גם של כב"א, גם של המשטרה, גם שלנו, שלנו אני אומר זה הקב"ט, עם הסיירים

שלנו, עם הפיקוח ועברו ממש בית בית כדי להוציא אנשים ולמשוך אותם מהבתים. כי אף אחד לא

הבין שם את מהות האירוע. מי שהיה שם, חלקכם היה בחלקים כאלה ואחרים, הבין מה זה שריפה

שמשתוללת ותוך 24 דקות מרגע שהתחילה האש, היישוב, אנשים פשוט רצו מהבתים, לא נכנסו

לרכבים אפילו. הייתם רואים אותם, מי שעמד ביציאה מהיישוב, רואה אותם רצים על הכביש

ויוצאים החוצה מהיישוב ברגל. היישוב עלה בלהבות ממש תוך זמן קצר. במקביל קיבלנו הודעה, אני

לא נכנס עכשיו לפרטים, במקביל קיבלנו הודעה לפנות את גמזו וכפר דניאל, בגלל האש, הרוח

המערבית. גימזו וכפר דניאל פונו תוך גמזו וכפר דניאל פונו תוך, אם אני לא טועה, 30 דקות 3000

תושבים, היישובים התרוקנו לחלוטין.

מר שמעון סוסן: שילת גם.

מר יוסי אלימלך: בשלב הראשון. גמזו וכפר דניאל התפנו לחלוטין, צוותי צח"י עבדו

בצורה מושלמת ביישובים האלה. היישובים פונו לחלוטין. יש לנו הרבה מסקנות, לא נכנס עכשיו

להערות, צירים פתוחים וכו'. לאחר מכן, בגלל שינוי ברוח, ביקשנו לפנות גם את שילת.

בשלב הראשון, שילת התושבים פונו לבריכה בגלל בעיות של פינוי צירים, ולאחר מכן פונו ללפיד שכמו

ששמעון אמר, בשלב הזה התלבטו בכב"א ובמשטרה אם לפנות גם את בית נחמיה וכפר רות ואולי

לפיד, אבל זה אמרו לנו כל חצי שעה לחכות לעדכונים.

הוקם חפ"ק בתל חדיד, מי שראה את החפ"ק הזה הבין שהמדינה נכנסת לאירוע הזה במלוא הרצינות,

היו שם בחפ"ק, לפי דעתי, 300 איש, במקביל בעלי תפקידים כאלה ואחרים, משטרה, כב"א, חיל

האוויר, מזלטים באוויר, מיליון גורמים. באמת, ברמה המקצועית, הגורמים המקצועיים במדינה

התייחסו לאירוע הזה כאפשר להגיד כאירוע מלחמתי.

השקיעו הכול, באמת, הביאו את כל הציוד, השקיעו את כל מה שצריך, גם מתקן אדם פונה, דרך אגב,

על כל החיילים שבו, וזו הייתה לוגיסטיקה לא קטנה.

מר שמעון סוסן: הכלבים.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

7

מר יוסי אלימלך הכלבים.

מר שמעון סוסן: 400 כלבים

מר יוסי אלימלך: פינו את מתקן אדם לחלוטין, שזה לוגיסטיקה לא קטנה. זה היה עד

יום חמישי בערב. מי שראה, ביום חמישי בערב הגיע השר ארדן, הערכת מצב שמונה בערב, החליטו

להשאיר את התושבים מחוץ ליישובים, שלושת היישובים, ארבעת היישובים, בעצם. מבוא מודיעים,

גמזו, שילת וכפר דניאל. את מבוא מודיעים הסטנו כולם לכפר הנוער בן שמן, אחרי עבודה מאומצת

למצוא להם מקום ולפנות להם חדרים שם והם עברו לכפר הנוער בן שמן לחמישי – שישי – שבת. את

שאר היישובים, הצענו להם פתרונות בכפר המכבייה, חלקם המאוד מאוד קטן נענה לקריאה הזאת

והרוויח לילה במלון. הרוב המוחלט של התושבים ביישובים האלה הסתדרו לבד ולא היו צריכים את

עזרתנו. כשסידרנו להם במקביל בשוהם מקומות בילוי ובמודיעין, ודברים כאלה ואחרים, הפוגתיים.

את הלילה העברנו כולנו בחפק, כשאני אומר כולנו, זה כל הצוות של המועצה, באמת נרתמו לחלוטין.

אנשים שקש ורים, שלא קשורים, ששמעו על האירוע ובאו לעזור, חברי מליאה שליוו אותנו. אילן,

שליווה אותנו באופן צמוד ובטח שכחתי מישהו אז אני לא...

מר שמעון סוסן: עובדי המועצה,

מר יוסי אלימלך: עובדי המועצה, כולם באו. גם מי שקשור לחפ"ק, ומי שלא קשור ומי

שקשור לחירום, הגיעו באמת, עזרו בהכל, כל מה שצריך.

החפק שלנו עבד באופן רצוף עד כניסת שבת ממש. מכניסת שבת עברנו לבן שמן, החפ"קים בתל חדיד

קופלו כולם. מבחינת המדינה, הסתיים האירוע בכניסת שבת, עברו לאיזושהי שגרה כזאת, שגרת

חירום כזו ואנחנו, מכניסת שבת עד היום בעצם, שזה קצת יותר משבוע, מלווים את תושבי מבוא

מודיעים באופן מלא, רציף של 24/7.

תושבימבוא מודיעים עברו לשני מוקדים עיקריים, חלקם הגדול ביד בנימין, במבנה הפנוי שהיה שם

וחלקם, שליש מהם בערך, לאולפנה בחפץ חיים. כשהתוכנית היא להעביר אותם מיד אחרי חג שבועות,

כולם ביחד לבית הארחה בחפץ חיים, עד למציאת פתרונות זמניים אחרים, שעוד מעט שמעון יפרט.

זו סקירה מהירה, ככה, על הלו"ז. מה שאני רוצה להגיד, זה שכמו ששמעון אמר, המנהלים והעובדים

של המועצה ב... כל מי שדיברנו איתו אחרי זה, משטרה, קמבצ, ציין לא הייתה מילה רעה להגיד,

להיפך, רק שבחים ותשבחות על התפקוד של המועצה. על התגובות המהירות. גם באירוע עצמו וגם

תוך כדי. האירוע עצמו בעצם נגמר, איכשהו, בשמונה בערב. ומאז כב"א עבדו. אבל אנחנו בעיקר עבדנו

מול האזרחים. וכל מי שהיה שם, רח"ל - רשות חירום לאומית, פיקוד העורף והצבא והמשטרה,

באמת, שבחים עצומים לעובדים של המועצה. כל דבר שהצבא והמשטרה רצו מיד נענו לכל. אלון

הקב"ט ניהל את כל האופרציה המבצעים, נקרא לזה, והכוחות בשטח ועל זה, אני חושב, מגיע לו שאפו

גדול, עם הרבה,

מר שמעון סוסן: באמת מגיע לו מחיאות כפיים.

(מחיאות כפיים)

מר יוסי אלימלך: ובאמת, אין מה להגיד. יש לנו הרבה הערות, ומחר אנחנו עושים

תחקיר, מי שרוצה, מוזמן בעשר בבוקר וכל אחד מאיתנו כתב, אני חושב, מחברות שלמות על הערות

ודברים שלא עבדו שצריכים לעבוד אחרת. אבל אני חושב שבאופן כללי אפשר להגיד שבאמת, המועצה

הוכיחה, הביאה את עצמה, את כ ל היכולות שלה לידי ביטוי בחירום הזה ואני אמרתי לעצמי, לפני

שאתה כותב תיקים איך מפנים יישוב, ואתה אומר, יעברו עם כריזות. עד שאתה לא חי עם זה, אתה

לא מבין כמה מהר זה עובר. ואם אתה לא חי את זה ואתה לא קורא את זה, אתה לא מצליח לתפקד.

כי כמו שאמרתי לכם, מהרגע שכב"א הכריזו, זה 24 דקות שהיישוב זה

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

8

מר שמעון סוסן: נשרף.

מר יוסי אלימלך: בכלום. רק לעשות את הפרסה שם במודיעין כדי להגיע ליישוב, לוקח

עשר דקות. אם העובדים של המועצה לא חיים את זה, ולא יודעים כל אחד את היכולות שלו, אי אפשר

לתפקד במצב כזה. ואני חושב שעצ ם זה שאין שם פגיעות בנפש, צריך, אנשים לא מבינים את זה.

אומרים, נשרף יישוב, בואו נדאג להם עכשיו למקומות קצת. זה נס, אני לא יודע איך להגדיר את זה,

שלא היו שם נפגעים בנפש.

ואנחנו כל הזמן אומרים שאם זה היה קורה בלילה איך זה היה נראה, ואם זה היה קורה לפנות בוקר

איך זה היה נראה. אבל גם בצהריים, לעבור ולהוציא אנשים מהבתים, כשהם בכלל לא מבינים מה

אתה דופק להם בדלת בשעה שתיים בצהריים, כי הם ישנים, זה שאין שם נפגעים, זה נס.

ואני מציע לכולם לעשות שם סיבוב ביישוב, ויש לנו, אנחנו קיבלנו פה החלטה שכל בעל תפקיד כזה או

אחר מהמדינה שבא לפה לדיון כזה או אחר.

מר שמעון סוסן: שם.

מר יוסי אלימלך: אין אצלנו דיונים יותר במשרד, רק במבוא מודיעים. כי עד שלא רואים

את זה בעיניים, אי אפשר להסביר. אפשר לשלוח תמונות בווטס אפ ואפשר לראות תצלומי אוויר

ואפשר לשמוע סיפורים, אבל צריך לעב ור ברחוב של הבתים ולהיכנס לבתים ולהבין מה זה יישוב

שנחרב, ומה הנס שקרה לנו שאין נפגעים בנפש.

אני מציע לכולם לעשות את הסיבוב הזה ולהיכנס ליישוב, כדי לראות איך נראה יישוב שנחרב. אז

באמת תודה, ואני רוצה להגיד תודה לשמעון, שב... השיחות החטופות שהיו לנו, מיום ח מישי

בצהריים, שיחות עדכונים כאלה קצרות בין כל הבלגאן שהיה, המשפט הראשון שהוא אמר לי, תעשה

כל מה שצריך, יש לך את כל הסמכויות, אל תשאל אף אחד, תנהל את האירוע, יש לך גיבוי מלא ממני,

ואני אומר לך על זה תודה, כי זה לא ברור מאליו בכלל, לאף אחד שהיה שם.

כולם שאלו אותנו, רגע, אבל אמר ראש המועצה, זה אישורים תקציביים, ואיך אתם מאשרים דברים

כאלה? עמדו שם אנשים רח"ל נפעמים, כי הם עושים 700 טלפונים כדי לקבל אישור ל-500 ₪לאיזה

מלון ובאמת, הראינו להם יכולות מה זה עבודה.

מר אייל אריאל: אחד הדברים שכל הזמן ראינו, לכל האורך במשרדי הממשלה,

גיבורים, שהם כולם אמרו – רק אל תיקחו התחייבות כספית. תעשו מה שאתם עושים, אבל כל מנכ"ל

אמר לנציג שלו – אל תיקח עליך התחייבות כספית. מי שלקחו זה המועצה.

מר שמעון סוסן: שנייה רגע, יוסי, תמתין רגע בבקשה, יש צוות מקצועי שצריך, אני

מבקש מהגורמים המקצועיים שליוו את העניין הזה, נתחיל מאלון, קב"ט המועצה, שטיפל והיה בקו

הראשון עם הצוותים שלו לכל האירועים.

אגב, מאז שהיה את האירוע החירומי הזה, הגדול, היו עוד מלא קטנים. כל היום, כל היום יש אירועי

משנה. שריפות פה, אני לא יודע כמה אתם יודעים, היה גם בברקת והיה גם... אני אומר לך, היו מלא

אירועים, לפחות 20-30 אירועים בשבוע האחרון, אבל הם יותר קטנים. אלון, בבקשה

מר אלון ביטון: תודה. אני רוצה להתחיל ולהגיד, קודם כל, תודה לאל וברוך השם. אני

חושב שבאמת, אני מחזק את מה שאמר המנכ"ל פה. העובדה שהסיפור הזה נגמר בלי הרוגים, היא

בכלל לא טריוויאלית. היא לא טריוויאלית, כי ככל שמעמיקים בחומר, אנחנו עשינו שבעה תרגילים

במבוא מודיעים, בשלוש – ארבע שנים האחרונות. שבעה תרגילים מלאים, עם כוחות כיבוי, עם פיקוד

העורף, עם,

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

9

מר שמעון סוסן: תגיד שזה לתרחישים כאלה.

מר אלון ביטון: משטרה. ממש ככה, עם צוותי הצח"י של היישוב, כי מבוא מודיעים

הוא מושב שאנחנו ידענו שהוא מסוכן. יש לו, דרך אגב, גם שילת, היישוב שם לא פחות מסוכן. ועוד,

אני אדבר על זה. אבל אנחנו ידענו שמבוא מודיעים מסוכן.

המזל, שנערכנו לזה. וזה באמת לא טריוויאלי. אני מזכיר לך, ראש המועצה, שתמיד כשרמי מגיע לפה,

למבוא מודיעים לפני דיון, הוא אומר שמשם הוא יצטרך לבוא ולא רוצה לחזור על הציטוט שלו

במדויק.

מר שמעון סוסן: לפני חודש, רוצה לומר, אנחנו יושבים על מבוא מודיעים לא מעט.

מבוא מודיעים נחשב יישוב מסוכן. בשנה הא חרונה הושקעו בו גם מקרן, מקק"ל, וגם מהמועצה

עשרות רבות של אלפי שקלים בטרקטורים, בולדרים וב -D9 ומה שאתם רוצים, כדי להזיז, ולנסות

להרחיק את האש.

עבדנו על היישוב הזה מקסמיאלי. גם עכשיו אישרתי, ממש, בישיבה האחרונה, לצאת לעוד הוצאה של

200 אלף₪ לערך בשביל לשפר את העניין של המים.

למזלנו, במירכאות, האירוע הזה שום דבר לא היה פותר אותו. זה המומחים אומרים. גם אם היינו

עושים את כל מה שהיה ניתן, האירוע הזה היה קיצוני, קיצוני שלא ניתן לשליטה. אם שמתם לב, האש

קפצה ממבוא מודיעים לצד השני של הכביש. כלומר, יש פס של 20-30 מטרים של כבישים, והוא קופץ,

האש קופצת ושורפת גם את הצד הזה. לא היה יכול זה, ומכאן תמשיך.

מר אלון ביטון: יש שם כמה תובעות שקרו ביום המסוים הזה. כולנו ידענו שיש יום

מועד לפורענות, מבחינת האקלים. העברנו גם הודעות. כל ההיערכות של ל"ג בעומר, שקרתה יום –

יומיים לפני, היא בעצם ביטול כל המדורות.

היום הזה היה חם, היה 47 מעלות, היה יובש קיצוני ורוחות מערביות. אנחנו ידענו שאם יש דליקה

באזור תחנת המשנה של מודיעין, האש תגיע למבוא מודיעים ואנחנו לא נדע שהיא מגיעה. זאת

אומרת, תושב שיצא מהבית, לא ידע שהיא מגיעה, בגלל הטופ וגרפיה שם, יש את הרכס של מבוא

מודיעים, את הרכס של מודיעין ובאמצע ואדי. האש רצה בתוך הואדי הזאת, כשהרוח גם מלבה

אותה, כי ככל ש... הרוח מהירה, מתועלת. ואז בעצם עלתה אל מול מבוא מודיעים.

לצורך העניין, זמן התגובה, מרגע שאתה רואה את האש עד הרגע שהיא חורכת את קו הבתים

הראשון, זה דקות בודדות.

לכן, ההחלטה הראשונה שהתקבלה, בעצם, בשיחה משותפת של מפקד תחנת מודיעין אלעד קליין,

רמי מפקד תחנת הכיבוי של איילון, יחד איתי בשיחה, אמרנו – מפנים את היישוב. בשלב הזה, עדיין

לא היה אש בעין, היה אש במודיעין. הפינוי של היישוב התנה ל, באמת, בצורה טובה מאוד. טובה

מאוד זה אומר שהפעלנו רק מעט אלימות. באמת. התושבים לא מבינים,

מר שמעון סוסן: חלקם לא רצו להתפנות. תסביר שחלקם לא רוצים להתפנות.

מר אלון ביטון: חלקם לא רוצים להתפנות, חלקם אחרי שעשו סיור, חוזרים חזרה. וזה

דברים שיקרו בכל מקום, אנשים לא תופסים את זה. הם חושבים שהם יוצאים רגע החוצה מה-ש"ג

וחוזרים. חושבים שזה עוד אחד מהתרגילים.

כרזנו שם, הייתה גם כריזה, גם הודעות לתושבים. אני רוצה רגע להגיד מילה אחת על הפיקוד ושליטה

באירוע הזה, בהיבט של היישוב. העובדה שאנחנו לא מסוגלים להעביר הודעות, אם זה בווטס אפ, אם

זה באמצעים אחרים, היא קריטית. העובדה שאפשר להתחבר עם הסמארטפון לכריזה של פיקוד

העורף ולהעביר הודעות, היא גם כן יכולת קריטית.

העובדה שיש ארגון דרך צוותי החירום, דרך וועדת ביטחון, זאת אומרת, שאפשר להעביר מסרים

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

10

והמסרים הם ברמת אמינות גבוהה יחסית, שלא עוד מסר ששלחת את ההודעה והתושבים מגיבים, זה

לא דבר טריוויאלי, זה דבר שהוא בזכות העובדה שפה מתחזקים את הסיפור הזה, וחייבים להראות...

לשמור גם על רמת האמינות, וגם על שיטת העברת המידע.

אני תוך כדי מדגיש ככה גם לקחים. פעולות תכופות למיגון הישובים ה... באש. ראש המועצה נתן לנו

יד חופשית, בעצם, גם בשילת, גם בכפר רות וגם בגמזו וכפר דניאל ובית נחמיה, שזה היישובים שהם

סמוכי היער שלנו, גם עכשיו, עובדים צוותים עם טרקטורים וגננים וצוותי קק"ל מוגברים, וכן הלאה

וכן הלאה.

תרגיל הפינוי שהתבצע לפני חודש במבוא מודיעים, הוא תרחש אחד לאחד ממש, בצורה מצמררת, יש

לי פה מצגת שמראה איך האש... כאילו עשיתי את הסיכום של השריפה, בתרגיל. אחד לאחד. הסיפור

הזה לא טריוויאלי, ישבו שם כל הנציגים שהיו, אחרי זה בתרגיל עצמו, בפינוי עצמו. כולל פסיכולוגים

ועובדי רווחה של המועצה , כולל כבאים, כולל אנשי קק"ל, כולל שוטרים, כולל חבר'ה שעשו את

הפינוי פיסית מהחבר'ה שלנו. השאלה היחידה שאנחנו לא יכולים לשלוט בה, זה העיתוי. מתי תקרה

כזאת שריפה. גם הימים עכשיו, שאנחנו נמצאים בהם, הם עדיין ימים שהם מועדים לפורענות. אנחנו

עברנו חורף מבורך, פי 2 פלוס מכמות המשקעים שיורדת כל שנה. לכן, מה שהכיבוי קוראים, הביו

מסה שיש ביער ובסביבתו, זאת אומרת, כל העשבייה היא מאוד מאוד גבוהה. העשבייה הזאת

מתייבשת עכשיו, ואז היא חומר דלק מטורף.

אמנם קק"ל, ... מכניסים עדרים וכן הלאה לראייה, אבל השנה זה פשוט גדול מד י. לכן ההערכות

המוגברת היא...

מר שמעון סוסן: אלון, תתמצת. לא פירוט יתר עכשיו. עברנו את האירוע. המסקנות

שלך, הלקחים שלך, זה כרגע בתמצית. אחרי זה אנחנו ניתן דו"חות מפורטים. בבקשה.

מר אלון ביטון: אני אסיים ככה, חורף גשום במיוחד, האינדקס שריפות שקרה באותו

יום, שהוא היה מאוד מאוד שילוב של תנאי האקלים, ארכיאולוגיה ו... והעובדה שבאמת מבוא

מודיעים טובל בתוך היער, בעצם גרמו לזה שהפקודה הראשונה שאני קיבלתי מהכבאות, אנחנו לא

פורסים אפילו הידרנטים, לא פורסים צינורות, לא מפעילים את עגלת הכיבוי שיש שמה, ועגלת

הכוננות, אלא פשוט נמלטים מהיישוב. כי כמו שאמר המנכ"ל, תוך 24 דקות לא היה שום דבר. זה

מאוד קיצוני, זה לא מעיד על העובדה שאנחנו צריכים בשאר היישובים לעשות הרבה מאוד פעולות,

כדי לאפשר הרבה יותר זמן.

בגדול, להרחיק את היער מהיישוב ולנתק אותו. זהו, באמת ברוך השם שזה נגמר ככה. ובאמת, אני

הרבה קבוצות, גם עם הרשות חירום לאומית וגם עם... אחרים וכן הלאה, ואני גאה להיות במועצה

הזאת, ובדרך שהמועצה מטפלת במפונים, זה מחמם את הלב.

ראש המועצה, אני ככה קצת חושף, הוא שם פינה את הכול ופשוט כל היום מגיעים לשם כל, מנכלים

ושרים של הממשלה וזה מחמם את הלב לראות את זה מהצד. כל הגורמים המקצועיים פה, העמיתים

שלי, עוטפים אותם, באמת. מעובדי רווחה, פסיכולוגים, דרך... ששינו את כל העולם. ההסעות מגיעות

לאן שהם צריכים, זה מדהים להיות חלק מהמאמץ הזה ושאפו.

(מחיאות כפיים)

מר שמעון סוסן: אלון, תודה, באמת מגיע לו מחיאות כפיים. אני יכול לומר לכם שניכר

היטב שאלון הוא איש צבא. והוא, אתם יודעים שאלון הוא מגד בצבא היה, והוא סגן אלוף במילואים.

והמקצועיות שלו של לנהל אירועי חירום, מובאת כאן למועצה ואני גאה בך, אלון, ובצוות שלך

וביכולות שלך ובאמת, ישר כוח . אני יכול להגיד לך שכשיש אירועים, זה היה תמיד, אבל עכשיו

במשנה תוקף, כשיש אירועי חירום ואתה בסביבה, אני רגוע.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

11

מראלון ביטון: תודה.

מר שמעון סוסן: אני בטוח שכל המועצה יכולה להיות כאלה, באמת. יש עוד כמה

אנשים שבצבצו והובילו פה.

מר יוסי אלימלך: עוד רגע, שנייה רגע, אני שכחתי מקודם שני אנשים, אחד זה דב עפרון

שליווה אותנו במהלך,

מר שמעון סוסן: יושב ראש ועדת ביטחון. שעשה עבודת קודש, שגם הוא איש צבא, כן?

אמנם עוד קודם. דב שהיה שמה, שלקח מה שנקרא פיקוד, והיה ליד כל המקומות ובאמת, מניסיונו

הביא וראה והוא כל הזמן נמצא בזה. ובאמת, יישר כוח דוב.

דב עפרון: היתרון היחיד שהיה לי, בכול, כל החבר'ה הצעירים טובים ממני. בדבר

אחד, השיער הלבן עוזר. אני הזהרתי מראש מפני שריפות. דיברתי עם אלון, גם בקהילה שלנו, כולם

אמרו – עזוב, רוצים יופי, רוצים זה. זה היתרון היחיד של השיער הלבן.

מר שמעון סוסן: תודה. והשנייה? המלכה שלנו שבאה מ...

מר יוסי אלימלך: כן. אז מי שלא יודע, סימון הצטרפה לצוות.

מר שמעון סוסן: סימון,

מר יוסי אלימלך: רק נחתה,

מר שמעון סוסן: היא נחתה, היא באה מהמשלחת לגרמניה, ומיד לקחה פיקוד. ואני

אומר לכם, אשרינו שיש לנו חברות מועצה מהסוג שלה. התנדבות מלאה, יום ולילה, ללא הפסקה,

באמת. יישר כוח. אגב, עוד הרבה חברים סייעו ועזרו, אבל אני אומר לך, אנשים שלקחו משימות

מלאות, שעות רבות בלי הפסקה. ואגב, עוד סוגריים, מאות אנשים טובים, בחבל מודיעין, מסייעים,

עוזרים, תורמים, שאם אנחנו נזכיר אותם, לא נגמור באמת. אני נרגש לראות את עם ישראל בכלל,

אבל את חבל מודיעין, שהתגייסות כזאת כמעט, ממש, מחממת את הלב. ואני אומר לכם גאווה, ממש

גאווה. מאות אנשים, בלי לשאול, שמו הכול בצד, מוכנים לעשות הכול. אגב, אנחנו הודפים סיוע. יש

כאלה שרוצים להמשיך לסייע בתחומים שאנחנו כבר ידינו קצרה מלהושיע, לא יכולים יותר לקבל. אל

תביאו, אל תביאו, זה כבר הפך להיות לנטל. סחורות, בגדים, ציודים כאלה ואחרים, מעל ומעבר.

אנחנו נעשה סדר בתוך העניין הזה. אז באמת, יישר כוח לכם, יישר כוח לכולם,

דב עפרון: בעניין כן להביא בגדים וזה, ארגון הליונס הבינלאומי, שלח לנו 10,000

דולר לפרטי צריכה, לפריטים מתכלים. זאת אומרת, אוכל, חיתולים, לא יודע מה, תרופות. רק

לידיעתכם, כשיש אסון, הארגון הזה עוזר במיידי.

מר שמעון סוסן: הארגון הזה, שדב הוא בין המובילים שלו במודיעין – שילת, אגב, עושה

רק טוב לעם ישראל, ועושה טוב בכל המקומות, ודב היה נשיא שלו גם שנה אחת. אצלם לא נותנים

יותר משנה להיות נשיא, למה הם לא רוצים שישתלטו על האירוע. הארגון הזה, שבאמת עושה וזה,

החליט לתרום ובאמת יישר כוח דב. כמובן, אתה פנית לגורמים המקצועיים, אני מניח וזה תמיד

התקבל בצורה יפה. אני בטוח שהסיוע הזה יעמוד לטובת התושבים בגדול. אני מבקש לעבור לרונית

לב, שתאמר כמה משפטית מהצד שלה.

עוד הפעם, כל המנהלים שאתם רואים פה התגייסו מלא, יום ולילה, וכל הימים וכל הצוותים שלהם

וכל ה... באמת, יישר כוח לכם. רונית, בבקשה.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

12

גב' רונית לב: טוב. אני בחירום מנהלת את מכלול אוכלוסיה. זאת אומרת, שכל

מושב של מבוא מודיעים, כל ה -292 איש באחריותי. האחריות שלנו היא בעיקר, קודם כל, בחירום

במכלול אוכלוסיה יש לי עובדים סוציאליים, אבל גם הפסיכולוגים נמצאים אצלי במכלול וזה המון

המון עזרה. כי השילוב בין עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, נותן לי את הטיפול במיטבו.

מה שאנחנו בעצם בתפקיד המרכזי שלנו, בעצם לטפל בכל הצד הרגשי, הנפשי של האנשים. ומה

שעשינו, בעצם, בשלושה ימים הראשונים, יוסי תיאר את זה, כל מה שעשינו זה היינו שם. מהבוקר עד

הלילה. אחרי זה, בשבוע הראשון, שיבצנו את האנשים לתורנויות, כדי שיגיעו למקום ויקשיבו

לצרכים של אנשים. כדי שתהיה איזושהי כתובת. במקביל, ניהלנו את הצד הלוגיסטי יותר במחלקה,

של פניה לסוכנות היהודית, לקרן לידידות, לכל החטיבה להתיישבות, לארגון המועצות האזוריות, לכל

הגופים כדי לנסות לרתום אותם לעזרה. כי אנחנו לא רק חושבים על הטווח הקצר, אנחנו חושבים גם

על הטווח הארוך. היום כבר יש לנו תוכנית, אבל לא היה לנו אותה בשבוע שעבר.

ממחר בבוקר, החלטנו על שיבוץ קצת יותר לוחץ עם התושבים. לכל עובד סוציאלי ופסיכולוג יש חמש

משפחות, כבר יש את השיבוצים, העובדים יודעים עליהם, הם אמורים כבר להתקשר היום בערב

לאנשים ולהגיד להם, שלום, אני כך וכך ואני העובד הסוציאלי שלכם בתקופה הקרובה. ואנחנו

מאמינים שזה ייתן מענה רגשי קצת יותר טוב.

היום משרד העבודה והרווחה היה כאן, כל בכירי המשרד וכמובן שאנחנו מצפים מהם לקבל כוח אדם

לא שנשען על האגף, כי לאגף יש מיליון דברים. יש תושבים שממתינים, כל הפניות נעצרו, אנחנו

מטפלים רק במבוא מודיעים, אבל יש יישובים עם בעיות לא פשוטות. היינו אמורים לפתוח את

היחידה לתשושי נפש, יש המון דברים על הכוונת. אז אנחנו מצפים לקבל מהם כוח אדם קבוע למבוא

מודיעים. זה עובדים סוציאליים פרטניים, קהילתיים, רכזי מתנדבים, רכז משאבים, הכול. זהו.

היום סגרנו עם מכללת תל חי, ששמה יש מגמה לחוסן, לפיתוח חוסן אישי וקהילתי, והם יבואו

ויעבירו לנו קבוצות להורים עם ילדים, קבוצה למנהיגות המקומית, כל האנשים שפעילים בתוך

האתר, יעשו להם קבוצה מיוחדת וכמובן שהם יעשו גם איזשהו סוג של הכשרה ומתן כלים לעובדים

סוציאליים ופסיכולוגים לסיפור הזה. זהו. המטרה שלנו בקבוצות האלה, היא לא לטפל באנשים,

המטרה שלנו בקבוצות זה לחזק את האנשים, לחזור לשגרה ולקבל כוחות נפשיים כדי להתמודד עם

המציאות ולהתקדם קדימה. אנחנו לא רוצים להיות אלה שתומכים מהצד, אנחנו רוצים להביא את

האנשים למקום קדימה, לחזור לשגרה, לחזור לחיים, לחזור לעסקים. אנחנו גם קיבלנו היום הצעה,

שמעון קיבל הצעה היום מהאחראי על העבודה הקהילתית הארצי ת, להירתם לכל נושא העסקים

הקטנים, דרך פרויקט מעברים, פרויקט ענק במשרד הרווחה, עם משרד הכלכלה. זה יופי של פרויקט

ואנחנו נעשה רוחבית את כל הדברים האלה. אני חושבת שזה מספיק, נכון?

מר שמעון סוסן: רונית, תודה.

(מחיאות כפיים)

מר שמעון סוסן: רונית מגיע לה מחיאות כפיים ולצוות שלה. חברים, אתם לא יודעים

מה המשמעות. בעצם תראו מה קורה, האוכלוסייה נמצאת ביד בנימין, זה לא מקל עלינו. האוכלוסייה

נמצאת בסיטואציה שהיא לא נעימה. אתם בעצם, גם נשרף הבית, אבל גם הם נמצאים בחדר של

פנימייה. זה, אם אנחנו, למי שלא ראה, החדרי ם שלהם זה חדרי פנימיות עם מיטות כפולות.

משפחות נמצאות בזה. זה פשוט אי אפשר לתאר במילים. עכשיו, הלחץ הזה שמה, גם ככה לחוץ, גם

ככה המצוקה של האסון, והם נמצאים גם היכן שהם נמצאים. זה לא מקל על גורמי הטיפול. זה לא

מקל. אני אומר לכם שאנחנו נמצאים שמה, בגדול, נמצאים שם העובדים, ללא הפסקה. כל האגפים

מונחים לטפל בכל הנושאים בקדימות ראשונה, המנכ"ל נמצא שמה, הגזבר הולך לשם, כולם הולכים

לשם. אבל יש טענות ויהיו טענות.

יהיו טענות, אנחנו מבינים אותם, אנחנו מבינים את המצוקה שהם נמצאים בה היום. ואני בא לומר,

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

13

רונית והצוות שלה, שהם מחולקים לכל הגורמים, עדיין יש מועצה, אבל למרות שביקשנו לשים את כל

הדברים שלא דחופים בענייני המועצה, לטובת התושבים במבוא מודיעים. ובאמת, הם נמצאים שם

ללא הפסקה, הצוות של רונית, גם בקהילה, בטח העו"סים בפרט, ועושים את המרב והמיטב. ובאמת,

על כך אני רוצה לומר לך יישר כוח. יישר כוח על זה שאת הבאת, רונית דאגה שמשרד הרווחה מיד

יבוא, ביום האירוע. למחרת היום הוא בא ושיעשו איתור. הלכו, ראו גם את היישוב, היום נעשה להם

סיור שכל אנשי הרווחה שמטפלים ביישוב, מטפלים במועצה, עשו סיור, באו למועצה, לקחו אותם

ליישוב, משם הלכו ליד בנימין וישבו עם התושבים וחזרו אליי לזה ועוד המשיכו לסכם את האירועים.

הכול מתוך כוונה שיהיו עוד תקציבים ועוד משאבים לטובת התושבים במבוא מודיעים. לא לשום דבר

אחר. כל מה שאנחנו עושים, זה לטובת מבוא מודיעים. אגב, אנחנו לא ממתינים, שלא תטעו. גם אם

יאמרו במשרד הרווחה שאין תקציבים, המועצה לא ממתינה. כל הצרכים יהיו. אין משהו שנמנע

כתוצאה מכך שאושר או לא אושר. זאת ההנחיה וכך אנחנו פועלים. אז יישר כוח רונית.

גב' רונית לב: תודה רבה.

מר שמעון סוסן: שרון, את הולכת לספר, לפני שאת תספרי על עצמך, לספר ק ודם כל

בחוויה על מבוא מודיעים. נגיע אליי.

גב' שרון שני: טוב.

מר שמעון סוסן: שרון, מנהלת אגף חינוך.

גב' שרון שני: אז ערב טוב, נעים מאוד. קודם כל, אני כן אתחבר למקום שלי, אחרי

21 שנים במשרד החינוך, ההחלטה לעבור לרשות מקומית, היא מלווה ככה בספקות וחששות. ואחרי

האירוע הזה, אני יודעת שבחרתי את הטוב ביותר, להיות במועצה הזו. כי במקומות שרואים את

התפקוד של כלל האנשים בשעת משבר, ועדיין שומרים על האכפתיות, הנתינה, הערבות ההדדית,

מבחינתי הבחירה שלי הייתה, הוכחה כנכונה.

גב' רונית לב: עשינו לך טבילת אש. תרתי משמע.

גב' שרון שני: כן, אכן. אכן. טוב, אז מבחינת סדר והשתלשלות הדברים, אז באמת

ביום חמישי הגענו מיד לחפ"ק וככה התחלנו ללמוד את המשמעויות. יוסי ואני קיבלנו החלטה לגבי

יום שישי, שלא לקיים יום לימודים כסדרו, ליישובים המפונים. ידענו שזה יום קצר, אחרי חו פשה.

הצירים היו סגורים, הייתה הרבה עמימות, יישובים מפונים, חוזרים, לא חוזרים, ובמקום באמת יום

הלימודים, אפשרנו למשפחות קצת ככה ליהנות והפוגה ובריכות באזור, שבאמת שיתפו פעולה ואפשרו

כניסה בחינם. לאחר מכן, דייקנו מיידית את הרשימות של התלמידים במבוא מודיעים, אני מאמינה

שאתם מכירים שהאופי של הרשות הוא כזה שהרבה תלמידים לומדים מחוץ לחבל מודיעין. לכן אז,

אחד, דייקנו את הרשימות, לראות מי נוסע לאן, מי לומד היכן וגם, במקביל, ייצרנו קשר עם כל מנהלי

האגפים ברשויות הסמכויות, כדי באמת להבטיח שהילדים יגיעו ביום ראשון ל בית הספר, והם

יתקבלו בצורה הטובה ביותר, כולל הכלה רגשית, כולל מענה מותאם וכל מה שצריך.

ראינו שיש ילדים שביום יום לא היו זקוקים להסעות, אז באופן פרטני דאגנו לכל אחד, אם זה מעון,

אם זה בית ספר, שההורים נהגו להקפיץ בסביבה, אז דאגנו שיהיו את ההסעות באופן פרטני. על פי

בקשת ההורים, כלל ילדי הגן, בעצם, לומדים על חשבון המועצה גם בצהרון. היו, עד כה, שני ילדים

ממבוא מודיעים שנשארו לצהרון, עכשיו כלל הילדים נשארים בצהרון.

אורגנה תרומת ציוד דחוף לבית הספר, גם ציוד לימודי, גם תיקים, קלמרים, ובאמת הביאו את הטוב

ביותר עד ל יד בנימין. כמובן שהיה קשר גם עם, ניצלתי קשרים קודמים עם מחוז ירושלים, עם

המחמ"ד, בעצם המנהל של החינוך הדתי והמפקחת על היועצות, כדי לסגור את הפינה ולהבטיח

שהתלמידים מקבלים את הטוב ביותר. אני גם בקשר עם משרד החינוך, למרות שזה לא עלה

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

14

מהתושבים, איך אפשר כן לס ייע לתלמידים שהם לקראת בגרות, ככה לראות אולי נותנים להם

תיגבורים ומה שצריך מעבר. אני ממתינה לתשובת המשרד. וזהו, וקשר רצוף עם הנהלת המחוז, מחוז

מרכז, משרד החינוך, מפקחת מתכללת, שעמדה איתי בקשר.

אני יכולה להגיד שהיום באמת, הדברים, בסך הכול זורמים בטוב. יש מענה מותאם גם בבתי הספר,

גם של הרווחה והשפ"ח בשטח. ההסעות יוצאות בזמן. יש כל הזמן, ככה, בקשות מיוח דות שאנחנו

הופכים עולמות כדי לתת את המענה. ובסך הכול מרגיש לי ממה שאני גם חווה, שומעת וגם מהנציג

שלי ניר שנמצא שם 24/7, שהדברים עובדים, באמת, על מי מנוחות

מר שמעון סוסן: שרון, תודה, כשאנחנו נסיים, הפרק הבא זה שאת צריכה להציג את

עצמך פה למליאה.

גב' שרון שני: אין בעיה.

מר שמעון סוסן: משהו דחוף? אני מסיים... אתם רוצים עכשיו משהו?

מר יששכר מעטוף: כן, אני רוצה להגיד בנושא של השריפה.

מר שמעון סוסן: אבל תיכף מסיימים ותגידו. אנחנו מסיימים ותעירו, אם זה לא משהו

שהוא...

מר יששכר מעטוף: בסדר.

מר שמעון סוסן: שרון, יישר כוח. אני אמרתי לך שאת נתפסת במועצה כבר בהתחלה

באירוע חירומי ממדרגה ראשונה. אז אני יכול לומר לך שבאמת, כיף היה לראות אותך בהתנהלות וכל

הכבוד.

גב' שרון שני: ושנחזור לשגרה מהר.

מר שמעון סוסן: ברוך השם. הדובר הבא שאני רוצה שיגיד כמה משפטים שהוא, אני

יכול להגיד שהוא אחד האנשים שמפנה אותי הכי הרבה במועצה הזאת חבל מודיעין, זה מהנדס

המועצה. כי הוא שם בהרבה מקומות, אבל הוא גם שם באירוע הזה, כי יש פה אירוע תשתיתי גדול

וזו, אגב, המומחיות שלו. אחרי שהוא מהנדס מועצה, הוא מומחה לתשתיות ולבנייה. אז הוא עוזר לי

המון, הוא עוזר לי כל השנה, הוא לא יודע כמה הוא עוזר לי בזה שהוא מייצג את המועצה במלא

גופים, שאם הוא לא היה, אני הייתי צריך להיות שם. ובאמת יי שר כוח. אבל כאן, בעניין הזה של

האירוע, ליאוניד, תגיד כמה משפטים, בבקשה.

מר ליאוניד גינזבורג: לא רק בשטויות, גם בתשתיות, בסדר? זה דבר ראשון. עכשיו, אני

מנהל מכלול הנדסה, וכרגע אנחנו נמצאים באירוע. אני לא רוצה לבזבז כאן את הזמן שלכם. החלק

העיקרי שלנו, כרגע, זה לאתר את הנזקים שנגרמו ליישוב, לתשתיות וגם למבנים.

עשינו סיורים גם עם הפקידים של הממשלה וכל מיני גורמי חוץ, וגם היום אנחנו סיימנו כבר לעשות

תיעוד על נזקים שנגרמו למבני ציבור ולתשתיות על ותשתיות תת קרקעיות. היום סיים צוות של הביוב

לתעד את כל הנזקים. הנדסית, אני חייב להגיד לכם שהמצב של היישוב הוא מצב לא רגיל ובהובלתו

של ראש המועצה, אני בטוח שאנחנו נגיע למצב שהיישוב יחזור לשגרה בזמן הכי קצר שרק אפשר.

זהו.

מר שמעון סוסן: ליאוניד, תודה רבה לך, באמת.

(מחיאות כפיים)

מר שמעון סוסן: מגיע לו. אנחנו, בהכנה שלנו, את ההתכוננות לסדר את היישוב, גם

בזמני וגם בקבוע, זה קריטי. התשתיות הלכו לאיבוד ביישוב, המבנים הלכו לאיבוד והמקצועיות של

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

15

ליאוניד חשוב מאין כמותה. הוא גם יושב מול כל הגורמים שצריכים לדון. אנחנו מחר, אני אתן לכם

סקירה, קודם כל על מה שהיה.

בשבוע שעבר דאגנו שיבואו המשרדים החשובים, משרד האוצר היה ראשון ביום ראשון, אני הגעתי

ביום שישי, הבאתי את משה כחלון למועצה ביום ראשון, והוא הביא מיד את הגורמים הרלוונטיים

שהם חשובים לנו, מרשות השיכון וכאלה. ולמחרת, יוסי עשה, התחיל לעשות סיורים, הגיעו מהאוצר

וכאלה. למחרת, הגיע שר הפנים, עם כל הצוות המקצועי, מנכ"ל המשרד וכאלה, וככה התחילו סדרה

של אנשים שנכנסו ליישוב, כל גורמי הממשל, שר החקלאות שאחראי גם על החטיבה להתיישבות וכל

הגורמים המקצועיים נכנסו. היום היו מנהל מקרקעי ישראל, מנכ"ל המנהל ומנהלת המחוז, עם צוות

מקצועי, ייעוץ משפטי וכאלה.

כל מה שאני אומר לכם כרגע נעשה, כי יש בעיות במבוא מודיעים, ואנחנו צריכים להתכונן, לסדר את

הבעיות הללו. יש 68 משפחות, שרק חלקן חוקיות, במירכאות. אנחנו אומרים, כל מי שהיה שם, צריך

היה להיות משוקם, זה מה שאנחנו אומרים, ואני מקווה גם שאנחנו נד ביק את כל הגורמים

המקצועיים וזה הכיוון. לבוא, להראות להם שביישוב הזה, ואני לא נכנס כרגע, לא נכנס איתכם

לדקויות, אבל אם אתם תשאלו אותי למה אתה אומר שכולם מגיע להם סידור ופתרון? אז אני אומר

לכם שביישוב הזה, אם הייתה עבירה, היא הייתה על הרף הכי נמוך שיכול להיות בעולם. כי כשאתם

רואים יישובים שקמים בבדואים ובכל מיני שכונות, יישובים שלמים ומאות יחידות, ואלפי יחידות,

שקמים על קרקע חקלאית.

פה, אנשים הקימו בדרך כלל בנים, אגב, במשורה, לא שאני מעניק למישהו פרס על זה שהוא עבר על

החוק והעמיד קראוון, אבל אני אומר לכם מה אני רואה. במשורה זה אומר, חמישים שנה יישוב

קיים? יש שלושים קרוואנים, שהם בערך, אני אומר לכם, פלוס מינוס, של בנים, משפחות קשות יום

שבתוך תא השטח של ההורים שלהם, בדרך כלל, לא כולם, הרוב, היו זכויות מספיקות בשביל הבית

הזה גם. גם בישן, וגם בתב"ע החדשה. מי שירצה הסבר, אני אסביר לו. הייתה תב"ע ישנה, שאנחנו

מוצאים, כמה יש בכל תא שטח?

מר ליאוניד גינזבורג: 220 מטר

מר שמעון סוסן: 220 מטר, לא היו בנויים 220 מטר, בכל הבתים. נניח, אם נחמה ניקח

אותה דוגמא, היא בבית שלה לא היה 220 מטר, היה בית קטן, אבל בתב"ע הישנה היו 220 מטר

זכויות. זאת אומרת, מותר היה לבנות את הגודל הזה.

אחרי זה, כשאנחנו אישרנו תבע לפני שנה, שמרחיבה את היישוב, לא משנה, הייתה שם התקשקשות

של חוסר הסכמה מצד האגודה במבוא מודיעים להמשיך, אבל הייתה תבע, שהתירה בית ראשון, בית

שני ועוד יחידה קטנה של הורים. ומכוח התב"ע הזאת אנחנו אומרים, ידידיי, אלה אנשים שהקימו,

אבל מותר להם.

מה אומר המחוקק בדרך כלל? אם במקום מסוים מישהו הקים דירה ומותר היה להקים אותה, אותו

לא תובעים, אלא מסדירים איתו את המצב. וזה המצב שאני מוביל אותו עם גורמי ממשל. זה לא

פשוט, חלק מהאנשים אמרו לי, הסמנכ"ל של משרד ראש הממשלה, שמטפל ספציפית אומר תשמע,

יש פה ייעוץ משפטי... אבל אני, כל שאר הגורמים, גם איתו אבל גם אחרים, הסברתי להם שאנחנו

מבקשים פתרון לכל הרוחב של העירייה. הוא לא גדול במיוחד. הוא לא משהו דמוני. זו לא איזושהי

עבריינות של לא יודע מה. זה אנשים שזה, ואנחנו פה מבקשים פתרון, ולשם כך הבאתי היום את כל

מנהל מקרקעי ישראל, שהם בעלי הקרקע והם גוף מאוד חשוב בתוך כל הדיונים, וכך הבאתי את כל

הגורמים האחרים ששאלו אותנו, וכך דיווחנו למשרד ראש הממשלה, כהכנה למפגש מחר, שאגב, הם

לא מוכנים שאף אחד י בוא רק ראשי מועצות. במקרה, אני אקח את יוסי איתי חריג, אבל הם לא

מוכנים להכניס גם במטה יהודה וגם אותנו. הם רוצים דיון מקצועי.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

16

להם יש את כל התמונה, הגשנו להם את כל החומרים במשך כל השבוע האחרון, כולל היום, וגם מחר

כולם עובדים. כל המערכת עובדת, מכוונת. אגב, ר אש הממשלה העביר החלטה היום בממשלה,

שמתירה 4.5 מיליון לשני היישובים, כסכום ראשוני. זה היום היה, זאת הכוונה שלנו הייתה, קודם כל

שיהיו הסכומים הללו מכוונים למשימות שעכשיו הם משלמים אותם במלונות, לשוטף, מה שנקרא.

זה לא כסף שהולך לכיוון של הפתרון הזמני או הקבוע הפיסי של היישוב. זה כסף שנותן ביטוי לפתרון

זמני זמני לתושבים של הקיבוץ שגם פונה ונמצא במלון, וגם של מבוא מודיעים.

שאגב, התקלה הרצינית יותר במבוא מודיעים, זו הפיסית, ששם זה כל היישוב נשרף. הקיבוץ, רק

מספר בתים מצומצם, חמישה או שישה בתים נשרפו, אבל פינו את כל הקיבוץ, כי היה שם אסבסט,

ואז איכות הסביבה ביקשו שכל היישוב יפונה, עד שיסיימו לפנות את האסבסט. אבל הם יחזרו בסוף

השבוע, עוד שבוע הם יחזרו.

זה לא המקרה כמו במבוא מודיעים, ששם אנחנו רואים שלפחות מספר חודשים ייקח לנו, אני מקווה

הכי מצומצם, לפתור את הבעיה הזמנית של היישוב הזמני ולהמשיך את פתרון הקבע של הזה. אלה

הכיוונים. אני אומר לכם שאנחנו לא מחסירים.

אני לקחתי משימה ואני מאוד מבקש מהחברים פה גם להבין אותי וגם זה. אנחנו מקדישים את

מרבית הזמן, אני מקדיש את מרבית הזמן, עד שאני לא אראה שהמערכת מסונכרנת, שהממש לה

יודעת לאן הכיוון ושיש אנשים שנמצאים להוביל את הדברים האלה ולהביא אותם לסיום נכון, אני

לא ארפה מהעניין הזה. זה אירוע שמצריך לא מעט אנרגיות מצידי, גם משאר החברים במועצה. אני

מניח שעכשיו, בריכוז, אנחנו הלכנו בצורה קיצונית, 80% לטובת מבוא מודיעים רק, כי זה אירוע

דרמטי ו אין מה לעשות וזה ככה צריך להיות, עד שאנחנו נדע שעשינו את הכול כדי להכניס אותם

לפסים של חיים רגילים, יחסית. לעולם זה יהיה יחסית. אף פעם הם לא יחזרו להיות כרגע, עד שלא

נחזיר את היישוב להיות בדיוק מה שהיה, ואם לא יותר טוב, ויש לנו כמה רעיונות לעש ות את זה,

בהזדמנות הזאת גם יותר טוב. אבל עד שזה לא יהיה שם, אנחנו לא נשקוט. אז היה חשוב לי שתשמעו

בעניין הזה.

עוד נביא לפה לציין בפניכם דו"חות וביקורות ולקחים והפקות לקחים שאנחנו נעשה על כל מה שהיה

לא בסדר, לא רק מה היה בסדר. ככלל, אנחנו יכולים לטפוח על השכם, אבל תמיד יש ביקורת ותמיד

יכולנו לעשות יותר טוב ותמיד נלמד זה. ואנחנו, כמועצה שיש בה יישובים סמוכי קו תפר, לעולם

צריכים ללמוד ולהכין את עצמנו וגם במניעה, גם בתודעה של הציבור שאנחנו רוצים שתהיה

מקסימאלית. אני יכול לתת לכם דוגמא, שאנחנו לוחצים כבר שנים את היישובים לצוותי צח"י. לא

תמיד הבינו אותנו. לא תמיד הבינו אותנו. הוותיקים שבינינו יודעים כמה אנחנו עבדנו ועשינו מאמצים

והקמנו ומינינו מישהי בתוך המועצה, תחת מנכ"ל המועצה, עם רונית, עם כולם, צוותי צח"י. רק

לצוותי צח"י שאמרנו – חבר'ה, זה הצלת חיים, זה חובה . וראינו כאן איך צוותי הצח"י עבדו ואיך

ההכשרה שלהם, דרך אגב לא רק של צוותי צח"י, יש הכשרה כל הזמן, גם של נושאי כבאות, גם נושאי

מד"א גם, מתנדבים שעשו עבודת קודש וראינו אותם באים לידי ביטוי פה. פשוט לגמור את ההלל,

החבר'ה אומרים, לגמור את ההלל. וזה המקום, אנחנו צריכים להמשיך ולחזק, ולראות, יש לנו עוד

כמה יישובים בודדים שאין בהם צוותי צח"י, ששם, אם היה צריך להוכיח להם מדוע צריכים צוותי

צח"י, אז באה הדוגמא, במקרה הזה הלא טובה, של האסון הזה ומוכיחה לנו כמה זה היה חשוב. אז

אנחנו שם,

מר עובד שטח: שמעון, יותר מז ה, צריך את היישובים שיש בהם צוותי צח"י, כמו

למשל אצלנו, יש כבר צוות צח"י, מיד, אני כבר עם אלון, אנחנו כבר עובדים. צוות הצח"י אצלי ביום

שלישי מתכנס, היישובים עצמם צריכים כבר להתכנס ולהפיק לקחים, כל אחד כלפי היישוב שלו.

מר שמעון סוסן: אבל אנחנו גם נדריך אותם. ניתן להם, יש פה את אלון שיעשה עבודה

בעניין הזה. כן, יששכר.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

17

מר יששכר מעטוף: א' – אני הייתי ביום ראשון, כמו ש... אומר, הייתי במבוא מודיעים.

פשוט ראיתי את זה, זה כמו שאוספים מדורה ושורפים אותה, זה בדיוק היישוב. רוצה לומר שאיך

אנחנו עושים פעולת מנע, כולם מדברים על, אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה של איך ומה קרה וכל

הכבוד לזה וכל הכבוד לזה, אנחנו רוצים לעשות פעולת מנע כדי שלא ייווצר המצב הזה.

אני יודע, אני מתפרץ לדלת שהיא פתוחה, אבל היא לא פתוחה עד הסוף. מה אני רוצה להציע? רוצה

לומר שפשוט שאלון, שאולי ילך לכל יישוב, אני עושה לך, כדוגמא, סתם אני נותן לכם דוגמא, ברקת.

שנה שעברה אנחנו הגענו למצב בחלק המזרחי והצפוני שלנו, שכמעט, איך אומרים? כמעט עלינו

בלהבות, בשנה שעברה. אז אני חושב שאנחנו צריכים לעשות פעולות מנע סביב היישוב, על מנת ליצור

מצב שאם קורה. עכשיו זה דבר ראשון, דבר שני, איפה המצב של קק"ל עובד פה בקטע הזה של

העצים וכל האחריות שלו?

מר שמעון סוסן: מה שנאמר לכם כרגע, אם אנחנו יכולים להראות לך שיש לנו דו"חות

מכיבוי האש, זה נקרא כב"א, עם אלון, הם יושבים איתו יישוב, יישוב. יש תוכניות, מתבצעות

תוכניות, יש יישובים יותר קיצוניים ממה שאתה מדבר ויש פחות. אנחנו מבצעים. זה לא שהמועצה,

זה קק"ל מסייעת, לפעמים יותר לפעמים פחות.

המועצה נמצאת שם ומוציאה, ויש דו"חות של כב"א על כל יישוב ויישוב ואלון יושב איתם. כל הקיץ,

כל תחילת קיץ, כל החודשים האלה קודם, יושב איתם. ז ה לא אומר שאנחנו מרפים מהיישובים

ויישוב לא צריך לעשות לעצמו. אבל אלון יושב עם היישובים ומבצע איתם פעולות. אנחנו מסתנכרנים

עם קק"ל, בהרבה מקרים הם מסייעים לנו, נאמר את האמת, להם חשוב היה פה. אגב, זו סטירת לחי

מבחינתם שקבוצת יער, קבוצת דונמים, אמנם לא כמו שנאמרה בהתחלה, כמה דונמים נשרפו? 3000

בערך. בהתחלה אמרו יותר. זה בשבילם שוד ושבר העניין הזה של יער בן שמן, התקלה בו

יער בן שמן היה הכי חשוב להם בארץ, אני אומר לכם כמי שהיה בקק"ל, גם אנחנו ... הכי חשוב להם

בארץ. הוא קולט, מארח את הכי הרבה תיירנים בארץ.

מר אלון ביטון: 1,700,000 בשנה

מר שמעון סוסן: מיליון שבע מאות בשנה. אגב, כל היערות בארץ ביחד לא מביאים מה

שיער בן שמן מביא וזה חשוב להם מאוד. ועכשיו גם הם מסייעים בידינו וזה העניין וביישובים, יש לנו

דו"חות של היישובים, דו"ח דו"ח, ישוב ישוב מה צריך לעשות, ואלון פועל עם היישובים, עם כב"א. יש

מקומות, שתדעו לכם, שזה עניין של התושב עצמו. למה אם יש עשבייה במשק, המועצה לא נכנסת

למשק, אנחנו שולחים את החומרים שלנו ובקשות מצד היישובים לפעול. אני לא יכול להיכנס לתוך

הבית שלך, אם יש קוצים ולעשות זה.

מר אלון ביטון: חוץ מבמבוא מודיעים, שם נכנסנו.

מר שמעון סוסן: שם נכנסנו. אגב, במבוא מודיעים נכנסנו לפני השריפה בעניינים האלה.

כן?

מר נחום אפל: אני רציתי להגיד משהו, בדיוק דיברת על צח"י. גמזו פונתה בזמן

השריפה הזאת, וצוות צח"י תיפקד שם בצורה שאני חושב שילמדו את זה בבתי ספר. אני מבין

שהפוקוס של המועצה היה על מבוא מודיעים, כי מה שקרה במבוא מודיעים זה חסר פרופורציה. אבל

גם כשמפנים יישוב, לפחות בשעות הראשונות זה סוג של טראומה. צוות צח"י הרגיש אצלנו שהוא היה

בקשר מאוד טוב עם גורמי הצלה, אבל לא עם המועצה. הוא לא הרגיש שהוא מצליח לדבר עם אנשים

מהמועצה. אולי זה בגלל, באמת, שהפוקוס היה על מבוא מודיעים, אבל הם מבקשים לפחות עכשיו,

אחרי שהאירוע נגמר, הם מבקשים שידברו איתם. הם מרגישים שעד עכשיו, למרות שעבר שבוע

מהשריפה, לא דיברו איתם. אז יש את הבקשה הזאת.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

18

מראלון ביטון: עם אפרת פייזר, שהיא יושבת ראש צוות צח"י, אין יום שאין לי פה

איתה או שיחה או ווטס אפ. אין חיה כזאת. אני איתה בווטס אפ וזה,

מר שמעון סוסן: אז תענה לו, או שהיא תענה.

מר אלון ביטון: אני עונה לך, נחום.

מר נחום אפל: כן.

מר שמעון סוסן: תקשיב.

מר אלון ביטון: אין יום שאני לא בטלפון עם אפרת. או בווטס אפ, או בטלפון, או גם

וגם. למשל היום, היא ביקשה ממני הידרנטים ומפתחות להידרנטים ושני צינורות וביצענו כבר הזמנה,

אני אקריא לך את זה, אפרת,

מר נחום אפל: אני מכיר את ההזמנות.

גב' רונית לב: אולי הוא מתכוון,

מר שמעון סוסן: לא, לא, שנייה רגע רונית, רונית שנייה שנייה רגע.

מר אלון ביטון: הנה, היא אומרת לי היום שהיא לא תוכל לקחת יום חופש מהעבודה

כדי להגיע מחר לתדריכי כיבוי אש, אין יום שאני לא בקשר איתה.

מר שמעון סוסן: נחום, את ההערה שלך, תקשיב רגע, ההערה שלך הייתה בזמן אמת.

שנייה רגע. המועצה,

מר נחום אפל: יכול להיות.

מר שמעון סוסן: תקשיב, רק שנייה, אלון, ההערה שלך אני שמעתי אותה, כבר לא שלך,

שמעתי את ההערה הזאת שלא ענו לצוותי צח"י. אבל מתי לא ענו להם? בזמן אמת. עכשיו, שים לב מה

היה בזמן אמת. אנחנו מפנים ארבעה יישובים, אש בוערת ביישוב אחד וסכנת מוות ביישובים אחרים

ועוד שלושה יישובים לזה, ואתה אומר, תשמע, בצוות צח"י אמרו – למה לא ענו להם בטלפון. מי לא

ענה להם? תבדוק את זה.

אלון, תעשה תחקיר בעניין הזה, תקשיב רגע, מי לא ענה להם? כי אנחנו צריכים לעבור לחלופות. לא

ענה אלון, כי הוא לא יכל לענות, כי הוא כרגע מפנה יישובים, אז יענה מישהו אחר. אז תבדוק את זה

אלון, אלון תבדוק את זה, אני רק אומר לך.

מר אלון ביטון: אבל יש תחקיר מחר.

מר שמעון סוסן: אבל יש תחקיר, מחר.

מר נחום אפל: עוד הערה קטנה, לגבי האירוח בהיכל התרבות. לפחות לפי הטענה, אני

לא הייתי שם אישית, לפי הטענה בשלב מסוים פשוט גירשו משם את האנשים. הם הרגישו מאוד

מאוד לא נעים עם זה.

מר יוסי אלימלך: טופל בזמן אמת. עלתה טענה כי התחילה שם הצגה מתוכננת, בזמן

אמת העבירו לנו את הידיעה הזאת, טופל בזמן אמת, נפתח להם האולם הקטן, הכניסו אותם לשם.

בסדר.

דובר: שזה יהיו הבעיות.

מר יוסי אלימלך: לא, זו בעיה.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

19

מר שמעון סוסן: שנייה רגע, אתה מדבר, על הכול, נחום, על הכול, זה בדיוק אני מבקש,

כל ההערות שדובר בהן פה, לא משנה מה היה. הרי אנחנו לקחנו אנשים להיכל התרבות, לא ידענו שיש

שם, יש אירוע, אין אירוע, עם כל הכבוד הכול בדחיפות, נכון? כלומר באולם אחד היה מופע, לא ידענו.

בזמן מסוים אומרים לאן אנחנו מפנים? לאן מפנים 3,4,5 בצהריים? אומרים– להיכל התרבות. זה לא

החלטה לא נכונה, כי בסך הכול בהיכל התרבות יש מקום, יש לובי, יש זה, יש מיזוג, זה המקום

הראשוני, נכון? אנחנו לא יודעים לכמה שעות, לא יודעים עוד מה האירוע, לא יודעים אם תיתפס אש,

לא תיתפס אש, חס וחלילה. לא יודעים כלום.

והייתה תקלה, אז אנחנו, הייתה תקלה, נניח שהייתה הצגה באולם 1, ואולם 1 היה ריק, אז מה

הקושי? אני לא רואה קושי. על הכול אני מבקש לומר לך, שאת כל הדברים האלה, ואמרתי, כל מה

שיכול מאוד להיות, לא יכול להיות מאוד, אני בטוח שיש לנו מה לתקן, ולא מעט. ממתי אנחנו פינינו

כל כך הרבה יישובים ויישוב אחד נשרף בעת ובעונה אחת? ממתי? אף פעם, ברוך השם. ואני מקווה

שזה לא יהיה. אני, אלון וכל הצוותים שנמצאים פה, בתחקירים שאנחנו עושים, נעמוד על כך, נפיק

לקחים, נצלול לתוך האירועים, להביט להם בעיניים, עם כל התקלות שהיו ונראה איפה הייתה

החלטה שגויה. נשתדל שלא תהיה בפעם הבאה, ואיפה הייתה החלטה נכונה, כל הכבוד ונמשיך איתה.

מר רונן זיידמן: אני רוצה להתייחס, קודם כל ברור לי שהצוות, הניהול של המועצה,

אני לא חושב שזה מפתיע פה מישהו שיש להם לב גדול ויכולות והם עשו את העבודה בצורה מדהימה.

אני חושב שהרוב פה לא מופתעים מזה, אז סחטיין.

לגבי הפינוי עצמו, אנחנו עשינו ישיבה בכפר דניאל, לנסות להפיק איזה שהם לקחים. אני מעלה פה

משהו, כי אני לא יודע מי יגיע מחר. מחר זו שעה של כיבוי אש אצלנו, ולא ברור אם מישהו יגיע.

מר אלון ביטון: יריב מגיע.

מר רונן זיידמן: אוקיי. יריב, נציג בכל זאת, הוא לא חבר ועד ולא נציג מליאה. יש נושא

אחד שחייבים לשים עליו את האצבע, ואני בעקבותיו גם מבקש שבלי קשר לתחקיר הזה, היישובים

שפונו, או לפחות גמזו, כפר דניאל, נעשה איזושהי ישיבה שמתחקרת את הנושא. מה שקרה, יש כאלה

שידעו ויצאו, יש דרכים חלופיות דרך השטח. הרוב יצאו לכביש היחיד שמוציא את שני היישובים. זה

יגיע למצב שמהשער של כפר דניאל, עד צומת גמזו, שזה שני קילומטר, לקח 35 דקות נסיעה. אם

חלילה הייתה לנו אש שמה, הציר הזה מלכודת מוות. לא הייתה הסדרה, לא של משטרה, לא של שום

כוחות, אנשים רצו לצאת מ הר, השתמשו בשני הנתיבים, פתחו אפילו נתיב שלישי.

בשלב מסוים ניס ו להכניס ממול, נהיה שם פקק מטורף, זו לחלוטין מלכודת מוות. אני לא נכנס

לדברים הקטנים שתמיד אפשר לשפר, אבל פה זה בנפשנו, כי אנשים פשוט עמדו שם עם הילדים,

הפינוי, כמו שאמרת יוסי, היה מאוד מהיר, והווטס אפ הוא ברכה בקטע הזה, אצלנו צוות הצח"י לא

היה ביישוב, הם ה יו בעבודה, היו מתנדבים במושב, לקחו צ'יק צ'אק לבתים של הזקנים, עברו בית

בית הילדים, הכנסתם לנו אוטובוסים, כולם כבר פינו את הילדים מרוב שזה היה מהיר והאוטובוס

לקח חיילים שהתארחו אצל מישהו בבית. אבל הקטע של הציר, יוסי, חייבים,

מר שמעון סוסן: רונן, תן לו להגיב.

מר יוסי אלימלך: הנושא הזה באמת עלה בזמן אמת מול מפקדת המחוז ומול המפכ"ל

בעצמו, על הצומת של גמזו, שוהם, הרמזורים שם זו הייתה תקלה. את האמת שהייתה תקלה, כי

המשטרה לא יכלה להגיע לצמתים האלה ולפנות, ולארגן פינוי מזורז. אחד הלקחים העיקריים שעלה

כבר בחפ"ק שהוקם בתל חדיד, ואני יכול להגיד לך שלפני יומיים, כבר לא זוכר, אלון, שלושה ימים?

הייתה את השריפה, כאילו שריפה שהתחילה בברקת, על כביש 444. הדבר הראשון שאמרנו למשטרה

חבר'ה, תקפיצו כוחות לצומת אל על, כי אם נצטרך לפנות את ברקת, זה הדבר הראשון שצריך לטפל

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

20

בו אז אנחנו יודעים שהייתה שם תקלה רצינית, והיו שם כמעט מכות בצומת, ואנשים נסעו הפוך.

העלינו את זה בזמן אמת מול המשטרה, הם השתדלו מאוד לפתור את הבעיה. אחד הלקחים הוא, אני

יכול להגיד לכם עכשיו, שאנחנו לא בונים יותר על פינוי באוטובוסים מהיישובים. כי אנחנו יודע ים

שבמקרה כמו שקרה, אף אוטובוס לא יצליחו להגיע בכיוון ההפוך. אז אנחנו נגבש תורה אחרת מאשר

הגעה עם אוטובוסים מסודרים, כי האוטובוסים שלנו נתקעו ב -443 שש שעות עד שהחזרנו אותם

חזרה בכלל לכיוון תל חדיד. אז זה שני לקחים שאנחנו יודעים אותם, הם על השולחן כבר מול

המשטרה. תודה רבה על ההערה.

מר רונן זיידמן: יוסי, סגירה של ההערה הזאת, בשטחים, שיש הרבה אירועים,

לקב"טים או נציג יישוב, יש איזה שהן סמכויות. יכול להיות שאנחנו צריכים שיהיה בנוהל, בחירום,

ידיעה מה עושים ולתת איזושהי סמכות שתחסוך את הדבר הזה. כי זה מסוג הדברים שבאמת יכול

להיות מלכודת.

מר שמעון סוסן: רונן, תודה. נחמה רצתה לדבר ואחרי זה ליאוניד, רצית לענות על

משהו?

מר ליאוניד גינזבורג: רק דבר אחד, שבעצם הכוחות שלנו וכל המנהלים היו מפוצלים. אני

אישית הייתי בגמזו והסתובבתי שם פיניתי,

מר שמעון סוסן: הבנתי. בסדר, יהיו הפקת לקחים, רונן, הפקת לקחים, מבטיח לך,

הטובה יותר, לא רק מועצתית, גם עם הגורמים האחרים, שבחלקם כבר היה סוג של הפקת לקחים,

נעשה אותה בצורה יותר מעמיקה. שתצליב את כל הכוחות.

אגב, זה אינטרס של כולם, אני חייב לומר לך ואני מאוד שמח. אנחנו, כשבאנו אלינו והיו מדברים

איתנו חירום לפני 10-15 שנה, התכוננו לאט לאט לאט ואנחנו מגיעים לאן שהגענו, ותמיד יש לשאוף

ליותר. אני יכול לומר לך שהיום אנשים יותר מבינים שהאירועים האלה הם בקרבתנו. פעם אנשים,

לא רק אש, בכלל, אירועי חירום, צריך להתכונן לכל אירועי החירום. בעידן של היום אנחנו לא צריכים

לומר שהתרחישים, כל התרחישים יכולים להתקיים. ומשום כך אנחנו מקדישים לעניין הזה מאוד

ברצינות, וגם ממולנו, אתה רואה את כל המשרדים כבר יותר זה. רח"ל, שמה שנקרא, מתכללת את כל

אירועי החירום, רשות החירום הלאומית וגם משרד הביטחון וכו' עושים עבודת קודש ומולנו ואנחנו,

עם כל הרשויות בארץ. אבל הם צריכים גם רשות רצינית כדי שזה יקרה ואני חושב שאנחנו רציניים.

אנחנו ניקח את הפקות הלקחים ואני מבקש מאלון ומיוסי שהם יבואו למליאה, שיהיו מוכנים עם

הפקות הלקחים והדוחות של כל הגופים שעברו את החוויה הזאת ויביאו אותם פה למועצה. להציג

אותם. נחמה, בבקשה.

גב' נחמה סילבר: וואו, איזה שקט. אתם רוצים לשמוע ממני, אני אספר קצת מה עבר

עליי, מה עבר על התושבים. אחר הצהריים, אני לא זוכרת את השעה, הכנראה שתיים ומשהו, אני

אחראית בצח"י על קשר עם התושבים. יש לי ווטס אפ של כל התושבים וזה התפקיד שלי. ואנחנו

עשינו הרבה תרגילים ומזה ממש למדתי מה לעשות, כשהגיעה השעה הרגשתי נוח בזה. לא הייתי

צריכה לחשוב מה לכתוב. קיבלתי שיחה מראש צח"י של היישוב – נחמה, יש אש בצד דרום של

היישוב, תודיעי לתושבים להיות מוכנים לכל דבר. מתחילה לרשום. עכשיו אצלי, אני צריכה לרשום גם

בעברית וגם באנגלית, כי אחרת חצי מהיישוב לא יבינו. התחלתי לכתוב, להיות מוכנים לכל דבר, Be

ready for every event, להכניס את הילדים שלכם הביתה, שתדעו איפה הם. עברו כמה דקות

הקב"ט של היישוב כתב לי בווטס אפ, תודיעי לכל התושבים מיד לפנות, מיד לפנות, להגיע לכניסה של

היישוב, מיד מיד מיד. מתחילה לכתוב, מתחילה לקבל אחר כך שאלות, את רצינית? קודם כל אני

כתבתי – זו הודעת אמת, אזהרת אמת, לצאת מהיישוב, לפנות מיד מיד להגיע לכניסה ליישוב. אוקיי.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

21

הבנתי אחר כך גם דיברו מהמגפון, איך זה נקר א, בכבישים, הבנתי, אחר כך למדתי. הרבה אנשים

ישנו, לא שמעו את זה בכלל, לא הסתכלו על הטלפון. חברה שלי לאה, היא גם בצוות צח"י היא אמרה

היום, בישיבה אצל רונית, אני זכרתי פתאום מה אני צריכה לעשות. התחלתי ללכת בית בית להעיר

את האנשים. זה עבד ברוב המקרים. מתברר שהיה ביישוב שלנו, באותו רגע, מסיבת יום הולדת של

אחד הבנים, בן שלוש או ארבע, וכל הילדים של היישוב היו שם, זה היה יום חופש מבית ספר, כולם

חגגו איתו. פתאום בעלת הבית קיבלה הודעה לפנות, התחילה להתקשר לכל ההורים, בואו לקחת את

הילד שלכם, זה סוף המסיבה. ההורים עוד לא הבינו מה קורה, למה כל כך מוקדם? אוקיי.

אמרו לכולם להתחיל לצאת, יש אלה שלקחו את הפספורט, יש אלה שלא, לקחו את הרכב, יש כאלה

שהלכו ברגל, אחר כך הם הצטערו, כי הרכב כבר לא קיים. ואני פתאום, אחרי שהוצאתי את כל

ההודעות, פתאום התחלתי לחשוב, רגע, איפה המשפחה שלי? אני הייתי בעבודה, סליחה, לא אמרתי,

לא הייתי בכלל ביישוב. ואני רגילה לזה, בכל התרגילים אני בעבודה.

אז אני כותבת את כל ההודעות מהעבודה. אז התקשרתי לכלתי אמרתי – את רואה את ההודעות שלי?

כן, כן, מה קורה? אז אמרתי – איפה הבן שלנו? הנכד שלי. כי הוא אחד משני הבנים שצריך להיות

בצהרון בגמזו. אז חשבתי לעצמי, שני ילדים ממבוא מודיעים, מה יעשו איתו בגמזו בסוף היום? הציר

של 443 סגור, כלתי לא יכלה להגיע לגמזו. ואז פתאום אני שומעת, גם גמזו גם מפנים. אמרתי– מה

יעשו עם הנכד שלי? איפה הוא יהיה? אצל מי מהמשפחות? אז כלתי אמרה, הוא לא הלך לגן היום,

הוא היה חולה, הוא הלך עם אבא לעבודה. ברוך השם, נס אחד. אוקיי.

המשכנו, אני הרבה זמן לא שומעת מצוות הביטחון וצוות צח"י ביישוב, אני לא יודעת מה קורה. אני

כותבת לשמעון – פינו את מבוא מודיעים עקב שריפה ביער. ואז הוא מתקשר אליי,

מר שמעון סוסן: אני בגרמניה.

גב' נחמה סילבר: אני לא ידעתי שהוא בגרמניה, שכחתי. אני אמרתי, הוא אומר לי, איך

את מרגישה? אמרתי לו, אני בלחץ, אני בעבודה, אני לא שם, אני לא יודעת מה קורה. את בלחץ? אני

בלחץ, אני בגרמניה. אוקיי. באיזשהו שלב כתבתי לרב"ש שלנו, אולי אפשר לקבל עדכון, אז הוא כותב

לי – ברגע זה המצב רע מאוד. הוא מהסוג שלא רוצה לתת בשורות לא טובות, הוא לא רוצה שמישהו

יהיה לו התקף לב מההודעות שלו. הוא מדבר בשפה מועטה. אז אמרו לי להודיע לכולם להגיע לקניון

מודיעין. הודעתי, באיזשהו שלב, אנשים נכנסו אליי בעבודה, ראו שאני נראית לבנה, מה קרה?

הסברתי, הלכתי לבוס שלי להסביר לו שאני לא יודעת איפה אני אהיה מחר. והוא מראה לי על המסך

את היישוב בוער. ואז היה לי ממש התקף כמעט, לא בדיוק, מה אני אומרת, אני הייתי מאוד רגועה

באמת, כי הבנתי שכולם יצאו. וזה מה שחשוב. באיזשהו שלב, רציתי להגיע מאיירפורט סיטי, איפה

שאני עובדת, לקניון מודיעין, אבל כל הכבישים סגורים. איך הגעתי? אז הייתי באוטובוס, אז במקום

לנסוע ב- 443, נסעו דרך לוד, דרך רמלה, דרך 431, אני לא יודעת, שעה וחצי לקח לי להגיע למודיעין,

תודה רבה, ברוך אתה אדוניי אלוהינו מלך העולם...

דוברת: אמן.

גב' נחמה סילבר: הגעתי לקניון מצאתי את כולם יושבים, מחפשים אוכל לילדים,

תעסוקה. הם היו, חלק מהם, איזה 4-5 שעות, חיכו שמישהו יגיד להם לאן ללכת, מה לעשות. ידעו

שהמועצה מטפלת בנו, אבל לא שמעו כלום. אני הייתי בטלפון עם דנה, עובדת סוציאלית. מה להודיע

לאנשים? אל תודיעי כלום, אנחנו עוד לא החלטנו, חכו, עוד שעה תהיה לנו ישיבה. מה עוד שעה? תגיד

לנו עכשיו מה לעשות. טוב, נחכה עוד שעה. דברים כאלה הלאה הלאה.

בסוף אמרו לנו – כולם יגיעו לבן שמן, לכפר הנוער. טוב, עוד נס שקרה, כפר הנוער בן שמן, כל הילדים

לא היו כי זה היה ל"ג בעומר, חופש, אז המקום היה פנוי לנו. השגחה פרטית, בכל דבר. הגענו לשם,

החדרים היו ממש נחמדים, האוכל היה פנטסטיק, הקבלת פנים הייתה טובה מאוד. פתאום מגיעים

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

22

ערימותערימות של בגדים, ערימות. אולי שלוש פעמים החדר הזה, ערימות, וצעצועים ודברים

וסבונים וכל דבר מה שצריך. חילקו את זה לכולם. ואני כבר הייתי ממש עייפה. לא היה לי כוח לחפש

בין כל הערימות, אז מתנדבים באו, מה את רוצה? אני אחפש לך. הביאו לי כל מיני בגדים למדוד אם

זה מתאים לי. לא האמנו, זה פשוט, הסתכלנו אחד על השני, לא האמנו שאנחנו פה ואנחנו לא בבית

הערב. מה עוד אני אספר לכם? למחרת המשיכו על כל השוק, ללכת לחפש משהו ללבוש לשבת. אין לי

גרביים, אין לי תחתונים, אין לי זה, אין לי זה, גם אפילו הביאו לנו, האוטובוס לקח את ה אנשים

לקניון לעשות קניות, או ללוד, כי לא יכולנו להגיע למודיעין. אז חלק הלכו. אני הסתפקתי במה שהיה

בקרטונים. ניסיתי כל הזמן לעזור לאנשים שהיו במצוקה. היו גם עובדים סוציאליים, אבל אני לא

זוכרת מי ומה ומו.

השבת, ברוך השם, יוסי ורוני היו איתנו, הרגשנו מאוד טוב בזה, שהרגשתם אחד איתנו. אני מקווה

שנהניתם מהתפילה שהייתה עד לב השמים. תפילת קרליבך, מישהו מכיר מה זה? מהמקור.

מר מרדכי כהן: יש מישהו שלא מכיר?

גב' נחמה סילבר: יש. יש כמה.

מר שמעון סוסן: נחמה, תשאירי משהו לישיבה הבאה.

גב' נחמה סילבר: אוקיי? מספיק?

דוברת: זה מרתק.

מר שמעון סוסן: בסדר, אבל בישיבה הבאה אנחנו ניתן לה פרק נוסף.

גב' נחמה סילבר: למחרת בבוקר הביאו אותנו לישיבה ביד בנימין,

מר שמעון סוסן: לא למחרת, ביום ראשון.

גב' נחמה סילבר: יום ראשון, כן. בבוקר לקחו את הילדים וההורים נסעו,

מר שמעון סוסן: שאל אהרון גל איך הם מגיעים לבית ספר ביד בנימין? אמרתי לך

שבדקה הראשונה, המנהלת החדשה נכנסה, סידרה את כל ההיסעים בהלימה ליד בנימין. לאותן

מסגרות, הכול אותו דבר, As is .

גב' נחמה סילבר: קודם כל, תודה רבה לאנשי המועצה. תודה רבה לכולם, תודה רבה,

במוצאי שבת, כולם התכנסו בבן שמן והייתה לנו ישיבה.

גב' שרון שני: דיברת איתנו עד ארבע לפנות בוקר, לעשות שיפוצים. את לא זוכרת?

גב' נחמה סילבר: אני לא זוכרת מה עשיתי, אני רק זוכרת שלא ישנתי וגם עכשיו אני

מאוד עייפה. תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה.

מר שמעון סוסן: נחמה, יישר כוח קודם כל לך ולכל הצוות. באמת, נחמה מגיעות לה

מחיאות כפיים.

(מחיאות כפיים)

מר שמעון סוסן: נחמה מדברת איתכם והבית שלה שרוף, והבית שהיה לידו שרוף

והיישוב שרוף. ונחמה, בעצם, שהיא התמצית של מבוא מודיעים, צריכה להיות עם אנ שים, ולא

פשוט, זה לא פשוט, כי מצפים ממנה להיות מתווכת את הנושאים, ובאמת, נחמה יישר כוח. אני רוצה

שמכאן תמסרי לכל התושבים במבוא מודיעים, אני רוצה שידעו פעם נוספת, בכל דרך אפשרית,

שהמועצה פה תעמוד איתכם עד הסוף, ללא כחל וסרק, עם כל מה שרק ניתן, נסייע בידיכם לעשות את

המירב כדי להחזיר אתכם לפסים של חיים נורמטיביים בבתים שלכם. נעשה הכול.

מועצה אזוריתחבל מודיעין

ישיבת מליאה מן המניין מס' 7 ,מיום ראשון, 2.6.2019

23

גב' נחמה סילבר: דבר קטן?

מר שמעון סוסן: בבקשה.

גב' נחמה סילבר: אנחנו, כל התושבים ראו שהרב"ש שלנו ממש הציל את האנשים, הוא

היה מאה אחוז, כמו רגיל, הבן אדם הזה, הבן אדם הזה, שרולי סולומון, מגיע לו צל"ש. אני לא יודעת,

איזשהו משהו.

מר שמעון סוסן: כן, כן. אנחנו, נחמה, הרב"ש שהיא מדברת עליו, ישראל סולומון,

מר אלון ביטון: ישראל סולומון, הוא נהדר.

מר שמעון סוסן: רק שנייה, אני אומר לחברי המועצה, הוא עשה פעולות שמצילות חיים

ממש, בדקות האחרונות. ובאמת, מגיע לו יישר כוח. אבל עכשיו, אנחנו נמצא את הדרך להביא וזה.

אנחנו רוצים קודם כל להחזיר אתכם. יש זמן. את העניין של ההוקרות נעשה ובגדול, מגיע להרבה

אנשים. אבל עכשיו אנחנו, זה תמצית, פעם אחת סיפרנו למליאה על האירוע. אני אומר שיש לספר, לא

עוד, ערימות של זמן, אנחנו כרגע נסיים את האירוע הזה בזה שנאמר לך עוד הפעם – תהיו חזקים,

המועצה תהיה עם מבוא מודיעים. אני רוצה שידעו את זה. הם יודעים את זה, זה חשוב. אגב, מדובר

באנשים שאיבדו את כל עולמם. ואתם חייבים להבין, עוד הפעם, שימו לב, מישהו יכנס. יש לעיתים,

אנחנו שומעים חוסר שביעות רצון מצד זה, מצד אחר, לא זה. אנחנו מבינים אותם. בן אדם שאיבד את

עולמו,

גב' נחמה סילבר: שכחתי להגיד את הניסים. כל הבתים, איכשהו מלא או חצי נשרפו. מה

לא נשרף? בית הכנסת,

מר שמעון סוסן: כל המדינה, החבר'ה של המנהל שבאו, נחמה, כל החבר'ה שבאו

מחזיקים את התמונות. עוד חלי אומרת לי, לא שלחת לי את התמונה בשבוע שעבר.

גב' נחמה סילבר: בית הכנסת, כל הבתים הציבוריים, המועדון וכו', בכניסה ליישוב יש

מרכז הרב קרליבך עם הספרייה שלו, הכול תקין. הבית של הרב קרליבך, מבחוץ הכול שרוף, רואים

בפנים שלא קיים כלום, אבל נכנסו, פתחו דלת אחת, וכל הספרייה של הרב קרליבך לא...

מר שמעון סוסן: נחמה, סיימנו, תודה.

גב' נחמה סילבר: ביי.

מר שמעון סוסן: רק שנייה, מנהלים, לפני שאתם הולכים. תמתינו, תכבדו עם כל הכבוד

לכם, שנייה, את האירוע הזה. הדיווח על האירוע הזה, סיימנו אותו, אמרנו את כל מה שניתן לומר

לעת הזאת. מחר אנחנו במשרד ראש הממשלה, זה אירוע חשוב, כי תהיה ישיבה רבת משתתפים,

שלוקחת את כל הגורמים הרלוונטיים המדינתיים, אחרי שאמרתי שהממשלה החליטה היום בבוקר,

היא לא החליטה סתם, לא לדאוג. הם לא קמו בבוקר ועכשיו רוצים לתת כסף. החליטו להקצות 4.5

מיליון לשני היישובים שבהם יש אירוע, לשוטף. אבל הם יצטרכו להשקיע הרבה כסף בדברים

האחרים. ומשם אנחנו מתחילים מחר. אז אין לנו את הקטע של לה לין אותם או... אני מדבר על

הכלכלה, על הכסף, לא המזון. על התקצוב של הדבר הזה, אז הם פתרו את הבעיה הזאת, אבל היא

שולית בעינינו אחרי שפתרו אותה. כשלא פתרו אותה, היא לא שולית, אבל היא שולית אחרי שפתרו

אותה, כי העיקר זה היישוב, זה השיקום של היישוב וההחזרה של התושבים. אז אנחנו סיימנו את זה.

נדווח מעת לעת על האירועים, אנחנו גם מנסים לדווח לחברי המליאה גם להכניס אתכם לתוך העניין,

מי מגיע, מה מגיע, כי זה חשוב. חשוב, אני אומר לכם, למ

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]