פרוטוקול ישיבת וועדת איכות סביבה – מיום א' 10.2.19

סיכום

ישיבת וועדת איכות סביבה – מיום א' 1910.2

משתתפים

אייל וייזר – סגן ראש העיר

יעקב כהן – מנהל מח' תברואה ואיה"ס

משה בן שושן – מנהל מח' גינון וכבישים

רותי נחום – עוזרת מנהל אגף חינוך ומטפלת בקולות קוראים

טלי – צוות של איכות סביבה ירוק

יעל – איגוד ערים לאיכות סביבה

תום פישר – נציג ציבור

מרים פלג – נציגת ציבור

אורית רייך – פעילת סביבה

אביגיל הלר – משרד החקלאות (גינות קהילתיות)

מיכאל – בצוות איכות סביבה, יערן, היה פקיד היערות של האזור (כולל נהריה)

עדי אוזדובה – צוערת לשלטון מקומי, עושה פרקטיקום בעירייה

משימות:

נושא משימה אחראי תאריך ביצוע

פיילוט לגינון בר

קיימא

לבחור מהאופציות הקיימות

את השטח לביצוע הפיילוט

אופציה א – כביש 4 נהריה

אופציה ב' – טיילת

אופציה ג' – פארק אופירה

משה בן שושן

בשיתוף עם אביגיל

הלר + יעל הרטמאיר

1.4.19

יפגש עם

אביגיל+יעל ויחליטו

הקמת גינות

קהילתיות

מציאת רכז קהילתי +חקלאי

שמעורה בהתעסקות עם

הקהילה

מנהלת יח' נוער

ומרכזים קהילתיים

ילנה פאר

1.3.19

הקמת גינות

קהילתיות

איתור שטח של 250 מ"ר מח' תכנון 1.3.19

איריס תעביר לי

ביום ראשון בבוקר

הקמת גינות

קהילתיות

הכנת השטח + לוגיסטיקה משה בן שושן 1.4.19

מטפל

הקמת גינות

קהילתיות

הקמה והפעלה חינוך + מנהלת יח'

נוער ילנה פאר

1.4.19

העתקת עץ שיקמה

ברח' קפלן

שיקום התשתיות הפגועות

במקום באופן שימנע מפגע

בטיחותי

מחלקת הנדסה

לא מעתיקים את

העץ

העתקת עץ שיקמה

ברח' קפלן

פריסת רשת /חופה למניעת

נשורת

משה בן שושן משה ביקש דוגמה

מהאגרונום

שיתוף ציבור לפני

כריתת עצים

יישום נוהל חדש לפיו

לפני כריתת כל עץ

יפורסם אשרות

והתנגדויות תושבים

+ לצרף הנוהל או

המצגת

משה בן שון משה יביא איתו

שיתוף ציבור לפני

כריתת עצים

להציג את הנוהל

למועצת העיר הקרובה

אייל וייזר הועבר לידיעת חברי

המועצה

וועדת איכות סביבה 10/02/2019

נוכחים

אייל וייזר

יעקב כהן- מנהל מחלקת תברואה, מינואר 2009 יחידת סביבה בעירייה

מיכאל- בצוות איכות הסביבה, יערן, היה פקיד היערות של האזור (כולל נהריה).

מקס אפריאט – חבר מועצה

תום פישר- פעיל בתחומי איכות סביבה ותכנון, פעיל בצוות

יעל- מאיגוד ערים לאיכות סביבה מגליל מערבי, אקולוגית

רותי נחום- עוזרת מנהל אגף החינוך בעירייה, הוטל עליי לטפל בקולות קוראים של משרדי ממשלה.

טלי- פה בצוות של איכות סביבה ירוק

מרים פלג- נציגת הציבור, נהריינית פעילה הרבה שנים

אביגיל הלר- ממשרד החקלאות (גינות קהילתיות)

משה בן שושן-מנהל מחלקת גינון וכבישים

אורית רייך-פעילת סביבה

עדי אוזדובה- צוערת לשלטון מקומי, עושה פרקטיקום בעירייה

פרוטוקול השיחה:

1. גינון בר קיימא-אייל-רוצים להבין האם הגינון שאנחנו עושים הוא נכון, רוצים לקבל המלצות.

מה התועלות ואיך עושים גינון בר קימא

יעל מעדכנת שבכרמיאל היה גם כנס גינון בר קיימא שהיה מאוד מוצלח, ויש רצון לעורר את

השיח הזה.

יעל מתמקדת במגוון הביולוגי שגינון בתוך ערים מאפשר, הצמחים הם חוליה בסיסית

במערכות אקולוגיות. אם נפעל נכון הגינון בר קיימא יכול להשיב ערכי טבע כמו כל מיני בע"ח

וחרקים.

אבל יש בעיה- אין מספיק מים. יש מקומות שיורדים מאלמנטים צמחיים (דשא סינטטי,

חרסים ועוד)

עוד פתרון הוא גינון בר-קיימא: מיני צמחים שלא זקוקים להרבה השקייה, גיזום, וטיפול.

בגדול פתרון שמאפשר ממשק אחזקה נמוך.

גינון בר קיימא:

כמות גדולה של עצים (צל)

מדשאות (לא למלא את השטח בדשא, למשל איי תנועה וכיכרות אין צורך לשים דשא)

שילוב של צמחים מקומיים

שימוש נמוך בחומרי הדברה

שמירת קרקע באמצעות קומפוסט

הצעות:

אביגיל- להתחיל בקטן עם גן שכונתי קטן, לבחון את הממטרות, כמה גוזמים, משהו שלא

יידרוש ממש להחליף את כל הצמחייה. אלא להעצים ולטפלבצומח הקיים.

יכול להיות שבהחלפת הפרחים העונתיים- לעשות החלפה. כדאי להתכוונן לשינוי בצמחים

באביב. כדאי לעשות חשיבה איזו צמחייה מחליפים.

עדיף לקחת מקום שהציבור נמצא בו, ואז להבין

אולי ללכת על הטיילת מכיוון ששם הרבה צמחייה נעקרה, ובכל מקרה אני אמור לעשות

החלפה.

המלצה של אביגיל:לקפוץ לקרית אתא ולראות את ההחלפה שהם עשו לעשבוניים רב-

שנתיים. (בגלל השנת שמיטה).

המלצה של יעל:רוצה לערוך למשתתפים (במיוחד משה) סיור בכרמיאל כדי לראות גינון

בר קיימא

פיילוט לגינון בר קיימא-

אופציה א- כביש 4 בנהריה

אופציה ב- טיילת

אופציה ג- פארק אופירה

משה בן שושן- לשתף את אביגיל ויעל בהחלטה על הפיילוט ולקבל מהן עזרה ותמיכה

2. גינות קהילתיות- יש כמה מודלים: או שהערוגות שייכות לאדם מסויים, או שזה שייך

לקהילה. הרעיון הוא שאפשר להינות מהתוצרת. אפשר לשלב את זה בתוך בית הספר.

חייבים רכז קהילתי עבור הגינה הקהילתית.

רותי טוענתשהיתרון של נהריה זה שהיא מחולקת לרבעים עם מועדונים (עם נוער

וקשישים). אפשר מסביב למועדונים. או בבתי הספר.

השטח צריך להיות מחולק לערוגות, אוספים את האנשים (רוצים ביחד או חלקות נפרדות),

יוצרים אמנה, נדרש פירסום.

זה גם כדי ליצור קהילה אבל חשוב שיהיה ליווי קהילתי-אגרונומי כי לפעמים זה סתם נובל

ולא מחזיק.

השלבים בהקמת גינה:

• רכז (קהילתי+חקלאי- צריך מישהו שזה תפקידו והוא מבין איך לגבש ולהתעסק

בקהילה

• איתור שטח- אביגיל ממליצה 250 מ"ר

• חלוקה לחלקות, גידולים מתאימים

• הקמה והפעלה בתמיכת מחלקת גינון- (תשתית השקייה, התחייבות על

המים,,קומפוסט, גידור, מחסן, שתילים, פינת התכנסות, ציוד הגינון)

• אירועים קהילתייםהצעות שהיו:

שילוב של מחלקת חינוך, רווחה, שפ"ע, גינון. איש קשר בעירייה לנושא זה

אולי סטודנט שעושה את זה תחת מלגה?

אולי מישהו מתנועת תרבות שגר בעיר?

3. שיתוף ציבור בנושא כריתות עצים-

הרבה תושבים סובלים מהעץ

2013 הייתה בקשה להעתיק אותו, אבל המחיר היה יקר

2018 עלה שוב הנושא, פנו לקרן קיימת, הבאנו אגרונום. הוחלטו לערב את אדם טבע ודין

באו נציגים ואמרו שהם מאפשרים לתת אישור להעתקה. העץ היה אמור לעבור לשכונת

בוימל. ההעתקה עולה 80 אלף שח להעתקת העץ

יש לנו קבלן מבצע, משה לא מאוד רוצה להעתיק אותו, אבל אין ממש ברירה. הדיירים

מחכים ורוצים תשובות.

בינתיים העץ הרים את המדרכה, מגיע לתשתיות, מלכלך, מפריע לשכנים. משה לאחרונה

גזם אותו כך שהוא אינו מפריע לשכנים.

מה הסיכויים של העץ לשרוד אחרי העתקה?

מיכאל טוען שצריך אחריות של 5 שנים כדי לוודא שהעץ התאקלם במקום החדש (הקבלן

המבצע מציע שנה).

תום מציע דברים:

לקטוף את הפירות

לשים רשת בד (כך עושים בהוד השרון)

לעשות הצרכה, להפוך את הערוגה לשטח להולכי רגל.משה ויעקב מסכימים עם ההצעה של

הרשת

מרים- ניסיון לשנה עם הפתרונות (חופה), רוצים שהוא כן יהיה עץ מפואר. וחייבים לשמור

על העץ בבוימל

יעל- גיזום חריף של העץ לא ייתן תועלות, אם כבר משאירים אז לתת לו איזו צורה נורמלית

יותר. בכפר סהר הכינו עם התושבים סיור סביב עצים עתיקים וכך הפכו את התושבים

למעורבים. והציבו שילוט.

אביגיל- להשאיר אותו, כן לשים שלט עליו (בקטע של חינוך) עם מידע עליו וקורות חיים שלו

סיכום הנושא: לדחות את העתקה

שיקום התשתיות במקום באופן שיימנע מפגע בטיחותי

תום מביא תמונות של החופה/רשת (בעזרת מיכאל) לסייע למציאת פתרונות לנשורת

תליית שלט ליד העץ עם הסבר עליו בפן חינוכי (באחריות משה, עם נתונים)

נוהל כריתה והעתקת עצים-.תום סוקר את המצב הקיים על כריתת עצים. מציע (דרך אדם

טבע ודין) נוהל לגבי מקומו של הציבור בכריתת עצים. ההצעה היא שהגורם שרוצה לכרות

צריך לשים שלט על העץ למשך 14 יום, והציבור יכול להגיש התנגדויות

מה נדרש מהעירייה: להעביר למבקש הכריתה את הנוהל, לוודא בתום היום ה-14 שהשלט

עוד תלוי, צריך גורם מקצועי כזה בעירייה שמתייחס לבקשות. צריך להעביר נוהל כזה

במועצה.

היתרון: הציבור מודע, ומעורב בשלב מקדמי כך שהעירייה ופקיד היערות יכולים להתמודד

עם זה בשלב מוקדם ולא אחכ מתמודדים עם התנגדויות של שנים

החיסרון: עוד התעסקות של 14 יום, אבל בכל מקרה צריך להתמודד איתם

אורית מציעה- להרמת התודעה לגבי העצים בנהריה, אדם טבע ודין רוצים שנהריה תעשה

את הסיפתח לזה.

אנחנו מקבלים את הנוהל. תום יישלח את הנוהל, יביא את זה למועצת העיר הקרובה

בברכה,

עדי אוזדובה – מתמחה

העתקים:

משתתפים

רונן מרלי - ראש העיר

אלי אלבז – מנכ"ל העירייה

דני חמיאס – מנכ"ל העירייה

פארס דאהר – מהנדס העירייה

נמרוד רוזנברג – מנהל אגף חינוך

משה בנישטי – מנהל מח' חשמל