פרוטוקול ישיבת וועדת איכות סביבה – מיום א' 10.3.19
משתתפים
אייל וייזר, סגן ראש העיר
יעקב כהן, מנהל מחלקת תברואה
קובי בוטבול, יועץ של העירייה לגינון, השקיה, סקרי עצים
משה בן שושן, אחראי גינון
טלי עוז-אלבו
אביגיל הלר, משרד החקלאות
מיכאל ויינברגר, לשעבר יערן, מנהל האזור מטעם קק"ל
הילית בלוך, מנהלת חינוך וקהילה ואיגוד ערים גליל מערבי
מרים פלג, נציגת ציבור של חיים וסביבה ופעילה חברתית
דויד ארנן
עדי אוזדובה, סטודנטית שעובדת עם אייל וייזר
נעם ביבי, עובד של קובי שעשה פה סקרי נוף
אורית רייך
משימות
נושא משימה אחראי תאריך
ביצוע
ממונה על עצים מטעם
עיריית נהריה ובניית מח' עצים של
עיריית נהריה
העסקת אגרונום על בסיס
ריטיינר שבועי אשר ייתן
הנחיות מפורטות לכל גיזום
עצים
באופן שישקם ויטפח את
העצים תוך כדי שמירה על
בטיחות, האגרונום ייתן
הנחיות ויהיה בקשר עם
קבלן הגיזום.
משה בן
שושן –
להביא
הצעות
מחיר
1/4/19
העסקת קבלן גיזום חשוב שקבלן הגיזום יהיה
קבלן מורשה עם תעודות
בתוקף
משה בן
שושן
18/3/19
העצים הם של המדינה (אפילואם
זה שטח פרטי)לכל עץ יש ערך
כספי. הוד השרון וכפ"ס עשו מהלך
שתושב פרטי צריך להכניס את
העלות על כריתה לא לפקיד
היערות, אלא לעירייה.
העירייה צוברת כסף שהוא צבוע
ויכולה להשתמש בו כדי לנטוע
ולטפל
משה- יציג כמה כסף נצבר
מהתחייבות יזמים וקבלנים
לפיצוי.
משה בן
שושן
1.4.19
לקרוא למשפחות לאמץ עצים, כל
עץ לתת לו שם של ילד. טלי תוביל
את הנושא ("אמץ לך עץ").
כל משפחה בנהריה תאמץ
מספר עצים בתמורה יקראו
לעץ על שם יקירם,
המשפחה תתעד את העץ
תיתן לו מס' וכו' ...
טלי אלבו –
תקבע
פגישה
נפרדת על
הנושא
1.5.19
ועדת איכותהסביבה 10/03/19
נוכחים
אייל וייזר, סגן ראש העיר
יעקב כהן, מנהל מחלקת תברואה
קובי בוטבול, יועץ של העירייה לגינון, השקיה, סקרי עצים
משה בן שושן, אחראי גינון
טלי עוז-אלבו
אביגיל הלר, משרד החקלאות
מיכאל ויינברגר, לשעבר יערן, מנהל האזור מטעם קק"ל
הילית בלוך, מנהלת חינוך וקהילה ואיגוד ערים גליל מערבי
מרים פלג, נציגת ציבור של חיים וסביבה ופעילה חברתית
דויד ארנן
עדי אוזדובה, סטודנטית שעובדת עם אייל וייזר
נעם ביבי, עובד של קובי שעשה פה סקרי נוף.
אורית רייך,
סדר היום:
עצים ונוף-
המשתתפים אומרים שהנוהל החדש עשה הדים, אנשים שמתעניינים בזה שמעו על זה.
אנחנו רוצים להתקדם בנושא גיזום העצים בנהריה, ישנן טענות שהרבה עצים נפגעים כתוצאה
מגיזום לא נכון.
קובי ונעם מציעים לאמץ את גישת הטל צל, צריך לעשות שינטוע, אנחנו מצעירים את העיר מבחינת
העצים. קובי מציע שלא רק שימור עצים אבל בעיניו צריך להכין את העצים הבאים ובעיקר מפרי הצל
שהם עושים. (אייל רוצה שהנושא עוד יידון בהמשך). אביגיל טוענת שאכן צריך להגשים את הדבר
הזה אבל עם תכנון נכון.
הצגה:
הגדרת עץ בוגר (הסתייגות- יש עצים פולשים שמתוקף חוק מותר לכרות, אבל יש מינים שמוגנים
ואסור לכרות והם מוגדרים כערך טבע מוגן)
יש אנשים שגוזמים באופן שמזיק לו כי הוא לא יכול להתחדש=גיזום חריף והשחתה. אבל מסר
לפעילים החברתיים-לעיתים יש גיזום וכריתה שהם לטובת העצים.
נעם משתף שיש להם מכשיר (רסיסטגרף) שבודק עמידות והתנגדות, המכשיר יודע לאמוד את
עמידות העץ. נעם שיתף בסיפור שהם עשו כריתה של 10 עצים מסוכנים בעיר, ושיתפו את הפעילים
הסביבתיים והראו להם למה הם כורתים.
במידה ונוטעים עץ- יש דוקטרינה ברורה כיצד לטפל בעץ צעיר, כך ניתן לחסוך בצוותי גיזום. טיעון-
צריך לנטוע עצים ליד עצים עם אלמנט של מסוכנות.
שיטת הגיזום בעיר צריכה להתאים למיקומו ולסביבתו, בתוך העיר יש לעץ הרבה דברים במרחב.
בפועל משה בן שושן מנחה את דרך הגיזום. אביגיל טוענת שיש רשויות שיש להם מפקח, ושהמפרט
צריך להיות מותאם לכמות העצים שבאמת צריך לגזום. כשיש ליווי לגיזום אז גם מספר הגיזום פוחת.
אביגיל טוענת שטיפול נכון בעצים יכול להיות רווח 117 דולר בשנה על כל עץ
המלצה: ממונה על עצים מטעם עיריית נהרייה, ובניית מחלקת עצים של עיריית נהריה
אייל-האם אנחנו יכולים לשלוח מי לקורס? יש קורס של משרד החקלאות שניתן להירשם אליו.
טווח ארוך- לשלוח מישהו לקורס
טווח קצר- לקחת חברה חיצונית
אביגיל טוענת שבשכונות החדשות- צריך כבר
משה בן שושן- יביא הצעות מחיר לליווי קבוע של הגיזום והטיפול בעצים בעיר, עליו לעשות מיפוי
ולתת הנחיות בכתב.האחראי על הגיזום צריך לעשות מיפוי על הדרך בה עושים את הגיזום
ולהיות בקשר עם הגוזם.
חשוב שקבלן הגיזום יהיה קבלן מורשה עם תעודות בתוקף
אפשר שתושבים שרוצים לכרות משלמים וזה נכנס לתב"ר, ומשתמשים בכסף הזה לנטיעת עצים
צעירים. פקיד היערות צריך להחליט האם הכורת צריך לטעת חדש או לשלם פיצוי נופי. חשוב להבין
שהעצים הם של המדינה (אפילו אם זה שטח פרטי), לכל עץ יש ערך כספי. הוד השרון וכפ"ס עשו
מהלך שתושב פרטי צריך להכניס את העלות על הכריתה לא לפקיד היערות, אלא לעירייה. העירייה
צוברת כסף שהוא צבוע ויכולה להשתמש בו כדי לנטוע ולטפל)
טלי- מי בעירייה קובע מתי צריך גיזום?
האם מתבצע גיזום כשאין דרישה מחברת החשמל?
משה: כל עוד עצים מסכנים את הציבור אנחנו נגזום אותם, אבל היועצים שהגיעו אולי יאירו את עינינו
על משהו חדש.
אורית טוענת שקודם כל צריך גישה שיקומית כלפיי עצים מסוימים. אורית טוענת שהגוזמים הקיימים
לא עושים את עבודתם באופן מספיק שיקומי.
נעם טוען שצריך איגוד של הכוחות: חברת חשמל, הגוזמים, עירייה ועוד שילכו למהלך של 5
שנים בערך כדי להיות בגישה שיקומית ובריאה
מצפים שאחראי אישור להביא אגרונום לייעוץ, בדגש על נושא הגיזום בעניין של גיזום שיקומי.
הצעות של מיכאל:
1. סקר עצים- לאורך שבילים וכבישים
2. הכנתתוכנית נטיעה רב שלבית בהתבסס על הסקר הנ"ל
3. ביצוע הנטיעות
צריך להבין מאיפה התקציב. עוד בעיה היא שאנחנו לא יודעים היכן וכמה עצים קיימים.
אולי מערכת GIS. אביגיל טוענת שחובה לעשות סקר ולקבל מידע
אורית מציעה שאנשים יקבלו עצים אליהם הביתה ולעשות פעולה ציבורית, שאנשים ינטעו בביתם.
מרים מציעה אולי לעשות כנס ציבורי ולהזמין את הציבור, לתת טיפים לגבי גינון פרטי, רשימת עצים
מתאימים ולא מתאימים, לחצרות הבתים וכו. להציג את הפיצוי הנופי. אולי להתחיל בסקר בשיתוף
הקהילה (אבל מיכאל אומר שזה צריך להיות איש מקצוע).
כמה עולה סקר עצים-מיכאל צריך לברר
פרויקט:
נקרא למשפחות לאמץ עצים, כל עץ לתת לו שם של ילד. טלי תוביל את הנושא ("אמץ לך עץ").
אסבסט
יעקב כהן: 10 שנים יעקב מוביל את זה, מתאר כיצד יראה הפינוי של האסבסט. קוראים לציבור- כל
מי שיש לו מידע על אסבסט פריך יש בקשה לעדכן. כל עבודה של קבלן, הנכסנו נהלים למוקד 106
במטרה שהטיפול באסבסט יהיה יותר ברור ופשוט. חשוב להבין שעיריית נהריה איננה אוכפת
ומבצעת את העבודות.
המטרה היא לנסות לעשות הסדרה, קרו מקרים שאנשים ניסו להיפטר מאסבסט ועשו טעויות
מזיקות. צריך לעשות מנגנון משותף של העירייה והתושבים לפינוי מוצלח. אורית חשבה שאולי צריך
להקצות מקום לשים שם את האסבסט (צמנט) והעירייה תשתתף בפינוי.
הפורום הזה יכול לסייע לקדם בפעולות לכיוון הציבור
ישיבה הבאה יום רביעי 10/04: אנשי מקצוע יבואו- יורם ורגה, איתמר מהאיגוד, אליאור אליאב
(מתכננת איכות הסביבה), עמית גלקין.
לפגישות הבאות:
1. שינטוע- צריך לדבר על הנושא הזה בפגישה הבאה