פרוטוקול ישיבת מועצת העיר שלא מן המניין אשר התקיימה ביום ד’ 3.2.21

1

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין

מיום ד', 03.02.2021, כ"א בשבט תשפ"א

נוכחים:

• מר רונן מרלי – ראש העירייה

• מר דימה אפשטיין – סגן ומ"מ ראש העיר

• מר אייל וייזר -סגן ראש העיר

• גב' שרית מולכו – סגנית ראש העיריה בתואר

• גב' ענת לורנץ – חברת מועצה

• מר אור כהן – חבר מועצה

• מר מקס אפריאט – חבר מועצה

• מר חיים רואש – חבר מועצה

• עו"ד קלאודיה מרקוב – חברת מועצה

• מר בוריס שטארקר – חבר מועצה

• מר עופר אלקיים – חבר מועצה

• מר זכריה חי – חבר מועצה

• מר יצחק פרץ – חבר מועצה

• גב' אורנה שטרקמן – חברת מועצה

• גב' שרית נס פררו – חברת מועצה

• עו"ד אורן סודאי – חבר מועצה

• עו"ד לירז איתמר – חברת מועצה

משתתפים :

• מר אלי אלבז – מנכ"ל העירייה

2

• עו"ד אורן ארבל - היועץ המשפטי

• מר מיכה זנו – גזבר העירייה

• גב' קרן דרכמן אבירם – מבקרת העירייה

• מר דוד אילוז – מ"מ מזכיר המועצה

על סדר היום:

1. הצעת תקציב העירייה לשנת 2021 .

פ ר ו ט ו ק ו ל

ר. מרלי, רה”ע: חברים, ערב טוב. אנחנו מעבירים, מציגים תקציב לשנת העבודה 2021 .

אני תיכף אציג אותו וכמובן אתן למיכה הגזבר להיכנס יותר לעומק. אני

חושב שזה יום חשוב ואני שמח שהציבור רואה ומעורב ויודע מה קורה.

אני רוצה לומר שאנחנו מביאים לאישור המועצה היום תקציב שהוא על

סך 464 מיליון שקלים, 464,708 מיליון שקלים, תקציב מאוזן, אחראי

ששם את התושב במרכז העשייה. אנחנו ממשיכים בקידום החזון העירוני

על כל יעדיו, זה תקציב שנוגע בכלל ההיבטים והתחומים. אני מזכיר

לכולנו שאנחנו עדיין בתוך שנה שהיא שנה מורכבת, מאתגרת, עם כל

תקופת הקורונה, בעצם יש מהיום שאנחנו בשלטון אנחנו בלי ממשלה

אמיתית ויציבה. התחלנו בנובמבר 18 כשהיו בחירות במרץ 19 ומאז אנחנו

כבר מתגלגלים לבחירות בפעם הרביעית. זה מעיב קצת על ההתנהלות

בתוך הרשויות המקומיות, אבל אני שמח שבתוך נהריה אנחנו ממשיכים

לעבוד, להתקדם, להתפתח בכל ההיבטים, בכל התחומים, נכונים לכל

האתגרים ומצליחים באמת לנהל פה תקציב.

עיר שממשיכה לבנות, להתפתח, לגדול. אנחנו גדלים גם בכמות האנשים

וגם בתקציב שאנחנו מביאים לאישור. אנחנו בעצם בתוך תוכנית הבראה,

אני מזכיר לכולנו, אנחנו עומדים בסך הכול באבני הדרך של תוכנית

ההבראה ומקווים כשנסיים אותה להודיע לציבור שהמצב בנהריה הוא

מצב הרבה יותר טוב.

3

מבחינה כלכלית הוא כבר הרבה הרבה יותר טוב, בשנתיים האלו הצלחנו

לעשות לא מעט מהלכים כלכליים וכמו שאתם מבינים אנחנו לא רק שלא

חוסכים בהוצאות על התושב אלא רק מגבירים ומתעצמים ומתקציב

שהיה בשנת 20 הסתיים באזור ה-439 מיליון שקלים, גדל ב-21 ל-464,708

שזה גידול משמעותי

גם בכמות התושבים, אם אנחנו מסתכלים משנת 19 עם 66,491 אנחנו

היום עם 68,562 וברוך השם בשנה הקרובה 800 יחידות דיור בשכונות

המזרחיות יאוכלסו, 800 יחידות דיור זה משפחות שמגיעות לעיר נהריה

בחרו בנהריה. אנחנו העיר הכי מבוקשת בצפון בצורה קיצונית, הדירות

פה נמכרות בר וך השם וזה הישג של העיר ואנשים מאמינים בנהריה.

אתם תראו את החלוקה של התקציב, אני לא אפרט, מיכה יכנס לפרטים

אבל אנחנו שמנו את החינוך בראש סדרי העדיפויות בעיר, נותנים דגש

לתחום הזה. אם אני מציג את תחום החינוך מתוך ה-464 מיליון שקלים

אנחנו משקיעים 119 מיליון, קצת יותר אפילו, שזה 26 אחוז. אבל אם אני

לוקח את בתי הספר העל יסודיים ומכניס אותם לתקציב זה עוד 60

מיליון.

העיר נהריה משקיעה 35 אחוז מהתקציב שלה בחינוך, אין עיר כזו במדינת

ישראל שזה חריג בכל קנה מידה. אנחנו גאים בזה וזאת השקעה גדולה,

אבל זה העתיד שלנו, של העיר שלנו, של המדינה שלנו, נשקיע בילדים

שלנו, בעצם נעשה את המדינה יותר חזקה. זה בכלל לא קשור לעיר נהריה

בלבד וההשקעה בחינוך באמת, באמת במדינה זאת התשואה הגדולה

ביותר שאתה יכול לקבל.

לא בבורסה ולא במניות, אם אתה באמת רוצה תשואה גדולה תשקיע

בחינוך, ואנחנו ברוך השם אני חושב שכל חברי המועצה בתמיכה מקיר

לקיר בנושא ההשקעה הזו בחינוך זה לא מעט כסף, אבל מינהל חינוך שלנו

ביחד עם מנהלי בתי הספר, הגנים, החינוך על כל היבטיו עושים פה עבודה

נהדרת. אנחנו עם כ-110 גנים כבר 23 בתי ספר, בונים ברגע זה עוד 3 בתי

ספר ועו ד גני ילדים ומתעצמים.

כמובן כל השירות שאנחנו משקיעים בשיפור פני העיר כ-15 אחוז, רווחה

4

13 אחוז, מחזירים הלוואות מספר שנים כבר כמובן אז החזר ההלוואות

הוא 11 אחוז, פעולות כלליות נוספות עוד 11 אחוז. מים וביוב 9 אחוז ויש

הנחות בארנונה ששווים ל-9 אחוז מהתקציב וכמובן עוד מיליוני שקלים

לכל שאר התחומים, לתרבות, לדת, לתיירות, לספורט, לקליטה, לביטחון.

בקיצור יש עוד כל כך הרבה דברים שחולשים על כל החיים שלנו בעצם

וזאת עיר שכיף לחיות בה עם איכות חיים מאוד מאוד גבוהה.

ואני רק רוצה לציין שברגע שבעזרת השם נצליח עם האזור תעסוקה החדש

שקורם עור וגידים באזור בית החולים אז אני חושב שביום שאזור

התעסוקה הזה יעבוד העיר נהריה לא תצטרך אפילו את הממשלה ולא

תמיכות ולא שום דבר והעיר נהריה תוכל להיות סוף סוף עיר איתנה,

עצמאית, זה עוד כ-550 ,600 אלף מ' תעסוקה. צריך להבין את המשמעות

של המספר הזה והתוכנית הזו בחודש הבא, החודש אפילו, בדיון בוועדה

המחוזית כבר וזה הישג. זהו.

אז אני רוצה לתת למיכה להציג, אני אומר באמת מגיע מילה טובה, יש לנו

גזבר מעולה, באמת גזבר מעולה, עושה עבודת קודש, בונקר, לא משחרר

שקלים כמו שצריך, זה כספי ציבור. אמנם אתה מובך אולי אבל אני מאוד

מאוד מאוד מעריך את העבודה של מיכה והאנשים שלו, ניר שהוא יד

ימינו, כל הצוות, עבודה נהדרת בגזברות. עבודה לא פשוטה.

צריך להבין, מנהלים פה זה 464 מיליון שקלים בשוטף ועוד מאות מיליוני

שקלים שאנחנו עובדים על תב"רים, על פרויקטים. לבנות בית ספר תיכון

זה 80 מיליון שקלים, בית ספר יסודי זה עוד 50 ,60 מיליון שקלים, מובל

סהר, חבר'ה, זה מאות מיליוני שקלים שאנחנו בונים בשנה וזה מחלקת

גזברות מאוד מאוד קטנה, מצומצמת אבל עושה עבודת קודש.

עוד משפט. אנחנו חוסכים, אנחנו עושים עבודה שהיא בשנת הבראה,

אנחנו שנתיים כבר בשלטון וכל מי שרוצה את האמת ולא סיפורים אנחנו

קטנים במצבת כוח האדם, אנחנו הרבה מתחת לתקן. לא רק שאנחנו

גדלים בתושבים, גדלים בשטחי השירות שאנחנו צריכים לתת, גדלים

במקומות הניקיון והסדר הציבורי שאנחנו צריכים להשליט אבל קטנים

בהוצאות השכר ובכוח אד ם.

5

זה לא כל כך בריא, אני אומר לכם כמי שמנהל את המערכת הזו זה לא כל

כך בריא, אבל זו השעה שצריך להדק את החגורה קצת. תוכנית הבראה

היא לא תוכנית פשוטה, התושבים שלנו לא מרגישים אותה ברוך השם,

אבל הגזברות עובדת מאוד קשה כדי שאף אחד לא ירגיש את זה.

ואנחנו ממש עושים התייעלות בכל ההוצאות שלנו, רק בקניות שלנו,

קניות מצבע ועד לא יודע מה חסכנו 17 מיליון שקלים בשנה. 17 מיליון

שקלים. אנחנו לא קונים מה שלא צריך לקנות ואנחנו לא צובעים יותר

ק"מ של ברזל למשל. אז יישר כוח, מיכה. אני מעביר אליך את זכות

הדיבור וכמובן כל ההערות, השאלות תרכזו ומיכה יענה על הכול. תודה.

מ. זנו, גזבר העירייה: תודה. ערב טוב ושלום לכולם. אני אתחיל בהנחות שלקחנו בחשבון

בבניית התקציב. אני מזכיר לכולם שאישרנו באוגוסט את תוכנית

ההבראה, בסיס של תקציב 21 מופיע בתוכנית ההבראה וזה היה הבסיס

לבניית התקציב בשינויים מסוימים שביצענו שאני אציג בהמשך.

משרד הפנים העביר לנו הנחיות לבניית התקציב, קבע את מקדם השכר

ואת מענק האיזון. פעלנו לפי ההנחיות של משרד הפנים. לקחנו בחשבון

שאנחנו במשבר הקורונה, תהיה ירידה בהכנסות העצמיות ובאחוז הגביה.

גם את זה לקחנו בחשבון. כמו שראש העיר אמר אנחנו בהסכם הגג, יש

גידול ביחידות דיור ומצריך לתת יותר שירותים, שירותי ניקיון, גינון,

תאורה ביחס להגדלת הנכסים מארנונה. לקחנו תקצוב של משק

המים כניהול ע"י הרשות. בביטוח של הרשות הייתה עליה חריגה לעומת

שנה שעברה של 2,7 מיליון שקל בעקבות הסופה שהייתה, כי אנחנו מבוטח

עם סיכון בגלל הסופה והפוליסה התייקרה ולקחנו את ההוצאה הזאת

בחשבון מבחינה רוחבית. בנוסף הוספנו הוצאות והכנסות מותנות של

2,5 מיליון שקל על מנת לתת גמישות. כתוצאה מהמשבר למדנו שתקציבי

ממשלה מתעדכנים באופן שוטף ואנחנו מקבלים הרשאות כדי לתת מענה

ראשוני ולבצע פעולות, אז תקצבנו הוצאות והכנסות מותנות. כמו שמשרד

הביטחון העביר כספים על הקורונה אז זה נותן לך אופציה לפעול בצורה

יעילה, מהירה ואחר כך לעדכן את התקציב.

6

לקחנו בחשבון את הנושא של המשך מעבר פעילות החינוך הבלתי

פורמאלי לחברה למתנ"סים. התהליך ממשיך וזה גורם לנו להקטנת

הוצאות שכר ולהוצאות לפעולה כנגד הסכום שצריך לעבור למתנ"ס.

את תקציב הרי עולים משרד הפנים קיצץ לנו הכנסה של 1,5 מיליון, זה

עפ"י הוראות מעבר שלקחו לנו את ההכנסות מהרי עולים כי היום אנחנו

לא מקבלים ארנונה מאה אחוז מהרי עולים, זה בית החולים למשל, אז

לקחנו בחשבון את הקיטון הזה.

תקבולים ממשלתיים אחרים, הכנסות ממשרד הקליטה, משרד לביטחון

פנים נלקחו על בסיס של שנה קודמת. ההצעה מסתכמת, כמו שראש העיר,

ל-464,7 אלש"ח. בארנונה תקצבנו 175,9, זה מורכב מהכנסות שוטפות של

159,3 וארנונה מפיגורים של 16,6. אותו דבר במים 44,1, זה קרוב לביצוע

של השנה. עצמיות חינוך זה הכנסות מילדי חוץ, הזנת צהרונים 10,038.

לגבי הרווחה והחינוך אני אציין את זה בשקפים הבאים, אבל עבדנו לפי

התקציבים של המשרדים. משרד הרווחה מעדכן את התקציב השוטף

ובהתאם לתקציב של משרד הרווחה ביצענו את הכול. יש שקפים בהמשך.

הנחות ארנונה עלו ל-41,2. אנחנו מזהים שאנחנו נדרש לתת יותר הנחות

בעקבות המשבר, יהיה יותר הנחות עפ"י מבחן הכנסה ונזקק, לכן

ההכנסות עלו. בנוסף יש את העניין של הפיצוי של משרד הכלכלה שעסקים

שהמחזור שלהם נפגע מעל 60 אחוז זכאים להנחה של 95 אחוז בארנונה

העסקים יקבלו את ההנחה ואנחנו נקבל כסף ממשרד הכלכלה. זה מופיע

בתקציב.

הוצאות. בשכר אנחנו כמעט עומדים ב -79,7, זה אפילו פחות מ -2019 ,

בדומה לתקציב 2020. אין שינוי. שימו לב בפעולות הכלליות שזה חזות

העיר, דת, קליטה, תפעול, הנדסה 119,7, זה אפילו פחות משנת 2019 שזה

היה 121 מיליון שקל. כמובן שהעיר גדלה, נדרש לתת יותר ולהתייעל.

הוצאות לרכישת מים זה חשבון מקורות 26,2, זה על בסיס הביצוע

האחרון שיצא לפי חשבון מקורות. על החינוך והרווחה אני אדבר בשקפים

הבאים.

פירעון מלוות 14,3, זה הסכום שאנחנו פורעים לבנקים. נלקחה בחשבון

7

הלוואה נוספת כי בגין תוכנית ההבראה אנחנו אמורים לקבל הלוואות

והפירעון יהיה יותר גדול. הוצאות מימון 1,5 מיליון, כמו שאמרתי הנחות

41,2 והוצאות מותנ ות 2,5.

הנה החינוך, מה שראש העיר אמר, רואים שסיכום 119,4, עדיין יש עליה

כוללת. מה שבולט פה זה הכנסה ממשרד החינוך שעלתה ל-71,3 לעומת

58,2. אנחנו עושים פה עבודה של מקסום הכנסות שכל הגנים יהיו

מאושרים, שנקבל את כל הכספים שמגיעים לנו וזה בעצם יוצר מצב

שהעירייה משקיעה 38 מיליון שקל וההיקף גדל.

ככה, בשכר יש פה גרף שמייצג את כל השכר, 144,7. אין שינוי משמעותי

לפי משרד הפנים צריך לעדכן את השכר ב -1.4 אחוז. אם תיקחו את

המקדם אין גידול בשכר, אין גידול במשרות למרות שהעיר גדלה ונדרש

להתייעל כדי לעמוד בכל המשימות.

אני רוצה לסכם שמבחינת הסיכונים אז אנחנו יודעים שתקציב המדינה

טרם אושר 35 אחוז מהממשלה ובמידה ויהיה תקציב ותקום ממשלה

בעזרת השם יתכן שתבוצע הקטנה, אני מקווה שלא, אז נצטרך לבצע

התאמה. במידה ומשבר הקורונה יחמיר אז נצטרך לעדכן את ההכנסות.

אני רוצה לציין שהשנה ב -2021 זה בהמשך פעילות בהתאם לתוכנית

ההבראה והעבודה מול חשב מלווה. התחלנו את השנה בגירעון נצבר ב-

2020 של 115,5, אתם יודעים את זה. מעבר לגירעון הנצבר שקיים יש

תב"רים שיסגרו בגירעון וחשבונות שמגיעים ועבודות שבוצעו ללא הזמנה

שיגדילו לנו את הגרעון שזה דברים שלא היו רשומים בספרים ואנחנו

נצטרך להמשיך לעשות עבודה ולטפל בנושא.

אני מודה לכולם, לאגף הכספים, לניר, לרז, לאיגור, לרונית, לכל

המנהלים, לרונן, לאלי ותודה רבה לכולם. אם יש שאלות אני אשמח

לענות.

א. שטרקמן: קודם כל לפני שאני מדברת גם הצלם וגם הקול שפעם שעברה התושבים

לא שמעו, אז אני מבקשת זה מכספי ציבור אז שישמעו את כולם. זה אחד.

דובר: לא שמעו אותי.

8

א. שטרקמן זה חמור מאוד, אתה לא חושב שצריך לשמוע אותך? אתה משרת ציבור,

שישמעו מה, על מה הם בחרו בך. טוב. יש לי שאלות, ככה, נתחיל.

השאלות שלי הן בעיקר על מדיניות, אמרתם שהשקעתם בחינוך, מיכה,

אז אם אפשר הסכום הוא נהדר, השאלה מה בחינוך? על מבנים או על,

מ. זנו, גזבר העירייה: מבנים זה תב"ר,

א. שטרקמן: אוקי. אז סבבה, אז אפשר לקבל פירוט על החינוך מה, לא, זה כסף, לא

רשום מה עושים בחינוך.

ש. מולכו: זה רשום בספר התקציב.

א. שטרקמן: פירוט אג'נדה מה המדיניות בחינוך. מה המדיניות של החינוך. זה שאלה

מאוד, התושבים לא קוראים את הספר וכדאי שהם ידעו מה המדיניות של

החינוך.

ש. מולכו: אתה רוצה לדבר, אילן?

א. שטרקמן: ואני חושבת שזה צריך להיות האג'נדה של ראש העיר, אז אולי שיגיד לנו

מה המדיניות.

ש. מולכו: ברור שזאת אג'נדה של ראש העיר. יש הרבה מאוד תוכניות שנכנסים

לנהריה, קולות קוראים שהגשנו מן הסתם. את יודעת שאין תקציב מדינה,

בסדר? אז הרבה מאוד מהתקציבים שאנחנו מפנים לטובת חינוך,

א. שטרקמן: לא, ממה שמקבלים.

ש. מולכו: באים מההכנסות העצמיות שלנו.

א. שטרקמן: נהדר. מה?

ש. מולכו: וראש מינהל החינוך נמצא פה, אולי הוא יוכל לתת פירוט נרחב יותר.

א. שטרקמן: זה לא קשור לוועדת חינוך, זה תקציב עירייה וזה האג'נדה של העירייה

והתושבים כדאי שידעו. אתה לא רוצה לענות? סבבה. נתקדם לשאלה

הבאה.

9

ר. מרלי, רה”ע: תשאלי, אני אענה על הכול.

א. שטרקמן: בסדר.

א. וקנין: אני אענה.

א. שטרקמן: תודה.

א. וקנין: שלום לכולם. הסיבה שהעיר נהריה זכתה בפרס חינוך מחוזי ומועמדת

לפרס חינוך ארצי היא מכיוון שאנחנו ממקסמים עד למקסימום את כל

הקולות קוראים האפשריים ע"י מדינת ישראל. בנוסף אין שום

מיזם או פרויקט שידנו לא בו. אם אני אתחיל לדבר על כל פעולות החינוך

שהיו בעיר נהריה עכשיו או על הראיה האסטרטגית אני אקח את כל

ישיבת המועצה. אני רק אומר שאנחנו פועלים בעיקר לצמצם פערים בין

חלקי העיר השונים, אנחנו מובילים בתוכנית מרחבי חינוך שהיא תוכנית

פדגוגית עצומה שמובילה פדגוגיה חדשנית, אנחנו מובילים בתחום

הסייבר והחדשנות, אנחנו פועלים כדי לצמצם את כל הפ ערים בתחומי

העלייה ואנחנו עושים פעולה בשיתוף פעולה מדהים עם הרווחה, עם

הקליטה למען ילדי נהריה. אני יכול לפרט בכל דבר,

א. שטרקמן: לא, אולי הייתי צריכה לחדד את השאלה. היינו בשנת קורונה, רוב

התלמידים לא למדו. יש ילדים בכיתה א' שעדיין לא יודעים לקרוא וכתוב.

אנחנו נכנסים ל-21. מה המדיניות של העיר כדי לצמצם, כאילו כדי, זה

שילדים לא למדו שנה מה התוכנית, איך מקדמים את הילדים האלה? יש

פה פערים וזה בטח אחריות של הרשות.

א. וקנין: חד משמעית. אז נתחיל בזה שחילקנו מעל 1,500 מחשבים 400 טאבלטים

כמו שאמרתי כל קול קורא שיצא בתחום הזה כדי לצמצם פערים לטובת

הילדים של העיר. מעבר לכך הגברנו את הפעילויות של השירות

הפסיכולוגי שלנו, אנחנו פועלים ביחד עם בתי הספר, גננות, כדי לקדם

תוכניות לימודים בזמן הקורונה. לא מנענו חדשנות. אנחנו פועלים בעזרת

קרן טרמפ ועוד הרבה הרבה גופים כדי לב צע פעולות בזמן הקורונה.

מתוכננת לדוגמא פעילות שבמידה והקורונה לא תעצור אותנו בה ותהיה

10

משולבת של אנגלית למען ילדים בצד המזרחי של העיר ע"י הבאת

סטודנטים מחו"ל. אין מיזם שידנו לא יכולה להניח את ידה עליו שאנחנו

לא פועלים. תרצי? אני אפרט בפניך בערך 30 ,40 פעולות

א. שטרקמן: זה לא בפני, אני מייצגת ציבור, הוא רוצה לדעת. אחוזים ומספרים לא

אומרים לו כלום וגם המילה קול קורא לא אומרת, אבל סבבה.

א. וקנין: אוקי. תודה.

מ. זנו, גזבר העירייה: רק רציתי להוסיף יש סעיף תקציבי שנקרא עוזרי הוראה לכיתות

ג', ד', תקציב של 2,2, זה הרשאה ממשרד החינוך, זה פיצול הכיתות כדי

לאפשר לימודים במהלך הקורונה. זה הרשאה שגייסנו אותה ואז אנחנו

מקבלים על זה כסף. בנוסף יש גידול בסייעות צמודות לגני ילדים

ובתי ספר. כל הגידול הזה בשכר מגובה באישורים ממשרד החינוך וכך

אנחנו ממקסמים את ההכנסות.

י. פרץ: מיכה, זה הביטוי של ה-26 אחוז

מ. זנו, גזבר העירייה: זה חלק מההוצאות. כן.

י. פרץ: אני חושב שאילן פספס פה משהו שהוא אמר עשינו, הוספנו. אני חושב

שמה ראינו פער? ראש העיר ציין 26 אחוז 26 אחוז זה המון. השאלה מה

איפה אנחנו רוצים לחזק? נגיד שכונת טרומפלדו ר רוצים להביא אותם

מנקודה א' לנקודה ב', האם זה משהו שנמדד? זה משהו שהשקענו

בתשתיות? בחינוך, הוספנו שעות, הוספנו הוראה? כי תוכנית שהיא

תוכנית שהיא ניתנת למדידה בסוף. זה לחדד את השאלה של אורנה

שפה צריכה לבוא התשובה. האמירה של ראש העיר היא חשובה, 26 אחוז

לחינוך היא אמירה חשובה, היא אומרת משהו. אבל אני לא מצאתי פה

את הביטוי מה יש בפנים ואיך מודדים את זה בסוף שנה, אומרים באמת

שמנו 26 אחוז, מה קיבלנו בקצה

א. שטרקמן: אני חושבת,

11

י. פרץ עלינו בציונים לבגרות, לקחנו ילדים מכיתה א' והבאנו של כיתה ח', י"ב

אנחנו נקבל יותר אחוזים בבגרויות.

ש. מולכו: איציק, אני חושבת שהדיון הזה זה דיון מאוד חשוב שאנחנו צריכים

לקיים אותו. ראש מינהל חינוך יכול באמת לעשות עבודה מקיפה ולהביא

לנו בישיבה הקרובה.

א. שטרקמן: בסדר, אבל בגלל שזה תקציב,

ש. מולכו: אין בעיה.

א. שטרקמן: אז שאלות,

ש. מולכו: שאלות מאוד מאוד חשובות וגם אני אשמח לשמוע אבל,

א. שטרקמן: בסדר גמור.

ש. מולכו: בואו נתכונן לדיון כזה ואז נדבר על הכול.

א. שטרקמן: בשמחה. שאלה נוספת בהמשך של איציק, מה המדיניות בשכונות מבחינת

השקעה? הלוא רואים פיתוח אבל לא, אין פה, אני לא רואה שום מדיניות

בשכונות לשנה הקרובה שזה גם שאלה, זה שאלה לראש העיר. כל

השאלות הן לראש העיר פחות או יותר, הוא מנהל את העיר, שיגיד לי מה

המדיניות. מספרים לא אומרים הרבה ובתקציב לא רואים איזה אג'נדה

לפיתוח והשקעות. זה אחד. אתה לא מתכוון לענות? כן מתכוון לענות?

ר. מרלי, רה”ע: את צריכה לשאול אותי על תקציב ואני אענה לך.

א. שטרקמן: זה שאלה על תקציב, ראש העיר.

ר. מרלי, רה”ע: זה לא שאלה על תקציב.

א. שטרקמן: אוקי. נמשיך לשאלה הבאה. סבבה, סבבה, התושבים רואים את התשובה

שלך ושהם יחליטו מה שהם רוצים. גם פה עלה הצעה לגבי הסכם, נושא

ההסכם גג. האם אפשר לקבל, בהסכם גג היה כמעט 300 מיליון שקל

ומשתמשים בו לפרויקטים שהזכרתם כרגע. זה לא כסף, בגלל זה חלק

12

מהדברים אתם גם עומ דים בהם אבל זה מכסף שקיבלנו מההסכם גג.

האם אפשר לקבל איזה פירוט מה נעשה, לאן, מה, כמה אנחנו עומדים

בכסף של ההסכם גג, איפה זה עומד. זה גם צוין פה במצגת.

מ. זנו, גזבר העירייה: מה שצוין לגבי ההסכם גג זה בהשפעה שלו על התקציב הרגיל. רוב

ההשפעה של ההסכם גג זה ב תב"רים. מקבלים תב"רים לאישור וכל

פרויקט מובא בפני עצמו. ההשפעה של ההסכם גג של ההוצאות השוטפות

שלך עולות כמו שציינתי, יחידות הדיור עולות, הארנונה מתעדכנת,

א. שטרקמן: לא, אבל יש שמה דווקא תב"רים. אז השאלה איפה זה עומד בהסכם, אין

בו הרבה פירוט, השאלה איפה זה עומד, ההסכם גג מסך הכסף שקיבלנו

איפה אנחנו עומדים ומה הלאה.

מ. זנו, גזבר העירייה: זה לא רלוונטי לתקציב השוטף. הסכם גג זה בתב"רים.

ר. מרלי, רה”ע: זה לא בתקציב.

א. שטרקמן: אבל יש לך בסוף זה,

ר. מרלי, רה”ע: עוד לא הגענו. עכשיו אנחנו בתקציב.

(מדברים ביחד)

ש. מולכו: אגב אפשר באמת להיערך לזה. אנחנו מצביעים על זה כל חודש על

התב"רים.

א. שטרקמן: לא, לא, בסדר. בסוף התקציב, הצעת תקציב יש תקציב קרנות פיתוח וזה

על תב"רים. אוקי. אז השאלה,

ד. אפשטיין: אורנה, תרשי לי לעזור לך. למעשה,

א. שטרקמן: אני לא צריכה עזרה, תודה. אבל אתה יכול להגיד. מה?

ד. אפשטיין: תרשי לי להגיד משהו, בסדר? אם את רוצה ככה. אנחנו כרגע על דיון

תקציב רגיל של שנת 2021. מה שאת רוצה לשאול זה בסדר, זה לגיטימי

13

וזה טוב וזה נכון, אבל זה לא בדיוק הנושא לדיון. הנושא לדיון זה תקציב

רגיל של רשות מקומית ל-2021.

א. שטרקמן נהדר. בתקציב יש אג'נדה, מחלקים את זה, כשבונים את התקציב זה לפי

מה? כמו שהם הדגישו שמשקיעים בחינוך זה חלק מהאג'נדה. אני אעבור

לשאלות הבאות שלי.

מ. אפריאט: הסכם הגג לא מופיע שם בתקציב.

א. שטרקמן: הסכם לא, אבל זה כסף שמשתמשים בו,

מ. אפריאט: אבל לא בתקציב.

א. שטרקמן: חלק מהאג'נדה ולכן מנתבים חלק מהכסף להסכם הגג וחלק לתקציב

הקבוע.

מ. אפריאט: לא בתקציב. לא בתקציב.

א. שטרקמן: יש לו השפעה כשמחלקים את הכסף כי יודעים שיש כסף שיגיע ממקורות

אחרים. אוקי. אני אמשיך לדבר אחר. קודם כל לגבי שכר פיקוח, בשנת

2019 היו 11 עובדים, בשנת 2021 מצורף 16 עובדים. אם נסתכל על העלות

של השכר של 2019 זה עלה 2 מיליון שקל וב-2021 אתם מצפים ל-3 מיליון

שקל. אבל אם נסתכל על ההכנסות שאתם מצפים ב -2021 זה 2,850

מיליון. האם הכסף של העובדים אמור לכסות את ההכנסות? הרי כסף של

הכנסות מקנסות אמור להגיע לפיתוח, להשקעה בעיר. לא לשלם משכורות

של פקחים. אז זה השאלה שלי קודם כל שתסבירו את ההיגיון שעומד

מאחורי זה, בייחוד כשרואים שב-2019 11 עובדים ממחלקת פיקוח עשו

כמעט את אותו הכנסות מדו"חות כמו שאתם מצפים שיהיה ב-2021.

ד. אפשטיין פקח לא שווה דו"ח.

א. שטרקמן: זה לא קשור לשווה, אבל זה נראה שהמשכורות שלהם מממנים את

ההכנסות מדו"חות.

מ. אפריאט: לא, לא. רק לידיעה,

14

ר. מרלי, רה”ע: רק שנייה.

ש. מולכו: זה לא, פקחים יש להם עוד הרבה,

ר. מרלי, רה”ע: רק אני אגיד שיהיה ברור פקח זה לא שקול לדו"ח. זה קצת מזלזל

בפקחים שאחראים על הסדר הציבורי בעיר נהריה.

א. שטרקמן: ממש לא, אין בעיה. על סדר הציבורי, אבל 11 עובדים עשו את אותו דבר

באותם הכנסות.

מ. אפריאט: לא. לא.

א. שטרקמן: אבל בעצם מה שקורה אנחנו מממנים, ההכנסות של 16 עובדים זה 3

מיליון.

מ. אפריאט: דווקא ה-11 עובדים עשו אך ורקX מסוים. היום העיר התרחבה, יש לך

היום את אכזיב, יש לך היום את כל האזורים ליד הבית חולים,

א. שטרקמן: הכול בסדר. אבל אם אנחנו נסתכל,

מ. אפריאט: במקומות האלה אותם פקחים לא עשו לפני כן ולכן,

א. שטרקמן: הם מתחלקים. הם היום מתחלקים,

מ. אפריאט: את צריכה להגדיל את כוח האדם,

א. שטרקמן: פעם זה היה,

מ. אפריאט: היום את צריכה להגדיל את כוח האדם בכדי שהפקחים יגיעו גם לשם.

ולכן את מגדילה את מצבת כוח האדם.

א. שטרקמן: זה לא מדויק. לא, התושבים גם רואים,

מ. אפריאט: זה לא בעיה של,

ש. מולכו: מקס, אני חושבת שהויכוח ממש מיותר. יש פה גם אופטימיות, בואי

נחשוב על זה ככה, אנחנו מצפים שהפקחים יעשו את העבודה שלהם ויהיה

סדר ציבורי בנהריה.

15

(מדברים ביחד

מ. אפריאט: אני לא מסתכל על הדו"חות ועל ההכנסות מדו"חות.

(מדברים ביחד)

א. שטרקמן: זה מרגיש שהתושבים בנהריה ממושמעים, העניין שזה נראה שכאילו

התושבים של השכר של הפקחים ממומן ע"י הדו"חות. וזה השאלה,

ש. מולכו: השכר של הפקחים אמור להיות ממומן ממשהו, אוקי? הם לא עובדים

בהתנדבות.

א. שטרקמן: אוקי. בסדר. אז בדקתי את זה. אז אני אומרת אני מבחינתי הכנסות

מדו"חות אמורות להיות מושקעות בתשתיות ובעיר נהריה, לא לשלם

משכורות.

ש. מולכו: זה ממש לא משנה.

א. שטרקמן: בסדר.

ש. מולכו: אנחנו אמורים לשלם את השכר של הפקחים. אנחנו מאוד מקוים

שהתושבים יפנימו ויבינו מה מותר ומה אסור ויתכן מאוד ונראה פחות

הכנסות ממה שצפינו.

א. שטרקמן: דבר נוסף יש את העניין של התוכנית הבראה ויש את אבני הדרך שדיברתם

עליהם. אני רוצה לשאול לגבי הגשת תוכנית אסטרטגית ובקשר להפסדים

של הקאנטרי ודיברנו על ההפסדים שהיה צריך להיות מוגש עד ה -

30.12.2020, על מינוי מנכ"ל לחברה הכלכלית שהיה מוגש עד ה-30.9 ומה

שכן עשיתם זה הפחתת שכר בכירים לחצי שנה, אבל זה היה רק לנראות.

אז השאלה מה המדיניות והדאגה לתושב והאם אתם עושים רק מה שנוח.

איך זה עובד כי אם היינו עושים את התוכנית האסטרטגית ומינוי מנכ"ל

אז היו נוספים לקופה עוד כ -300 אלף שקלים ויש עוד נ ושאים נוספים

שמעניין איפה אנחנו עומדים גם בנושא של תאגיד המים.

16

מ. זנו, גזבר העירייה אני רוצה להדגיש שהגשנו את הדו"ח של הרבעון השלישי למשרד

הפנים, עומדים בכל היעדים הכספיים, קיבלנו עד היום,

א. שטרקמן: אבל זה לא מה,

מ. זנו, גזבר העירייה: רגע, רגע, רגע. קיבלנו 16 מיליון שקל, 8 מיליון מענקים, 8 הלוואות

עמידה ברבעון השלישי, יש כ-37 אבני דרך אם אני לא טועה. הדברים הם

בעבודה שוטפת,

א. שטרקמן: אבל,

מ. זנו, גזבר העירייה: יענו לך אבל הדברים עומדים כמעט בכל היעדים.

א. שטרקמן: לא, בסדר. יחד עם זאת דיברנו על ההפסדים של החברה הכלכלית, תוכנית

אסטרטגית עשיתם לקאנטרי? זה חלק מאבני הדרך שזה קשור לתקציב.

זה רשום פה בתקציב, אני אקריא לכם: התקציב נבנה השנה כנגזרת

ישירה לתוכנית ההבראה בה נמצאת הרשות המורכבת מרצף אבני דרך

ועקרונות מנחים להתייעלות פיננסית וארגו נית ולעמידה ביעדי משרד

הפנים שהביאו להבראתה ואף לאיתנותה הכלכלית. זה נושא שראש

העיר אתה חתמת עליו בסוף הדף אז אבני הדרך קשורים לתקציב. אתם

לא יכולים להגיד כל סעיף שאני אומרת לכם זה לא קשור לתקציב. אתם

לא רוצים לענות זה עניין אחר.

ר. מרלי, רה”ע: אורנה, אני אענה לך. אי אפשר לסלף את האמת, את עושה את זה אז

איישר את האמת. אבני דרך יש 37 אבני דרך בתוכנית ההבראה. עוד מעט

יעלה גם נושא תאגיד המים לכאן לחברי מועצה ואז נראה את כולם. יעלה

הנושא של,

א. שטרקמן: לדעתי אתם יודעים את תאגיד המים.

ר. מרלי, רה”ע: תאגיד המים. יעלה הנושא של מנכ"ל חברה כלכלית. אם כבר ציינת מנכ"ל

חברה כלכלית, אם העירייה תקבל על המנכ"ל 300 אלף₪, רק שתדעו

שמנכ"ל עולה 600 אלף₪ ואני רונן מרלי, ראש עיריית נהריה, כל עוד אני

17

יכול להחזיק ולבקש מאלי עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת אני מעדיף לחסוך

את ה-600 אלף₪ האלו. בינתיים חסכתי,

א. שטרקמן: יש פה חברי מועצה שהתנגדו לזה בקדנציה הקודמת אז,

ר. מרלי, רה”ע: בינתיים חסכתי, אני עונה לך. בינתיים חסכתי 600 אלף שקלים בשנת 20

לטובת העיר נהריה

א. שטרקמן: אבל לא הכנסת את מה שחייב לפי אבני דרך אז זה מתאזן. טוב, אין לי

מה להמשיך כי השאלות זה, רק לגבי, שרית את יודעת, רציתי לדעת כאילו

מבחינת המתנ"ס מה התקציב הישיר והעקיף. לא בדיוק ראיתי את זה

בדו"חות כי זה גם מפורט כזה,

ש. מולכו: זה מחולק, יש שם תקציב של 800 אלף שקלים לטובת מועדוני הגמלאים

שלנו, יש שם עוד 2 מיליון שקלים שרשומים, לא זוכרת איך קוראים לזה,

אולי מיכה יעזור לי?

מ. זנו, גזבר העירייה: 2,2 להפעלת

ש. מולכו: כן, ויש עובדים שכרגע הם ממשיכים להיות עובדי עירייה והם מושאלים

למתנ"ס. עשינו את זה על מנת לא לפגוע בזכויות שלהם והם מפוזרים

בתקציב בהתאם לסעיפים התקציביים שהם משויכים.

א. שטרקמן: זה 8 ועוד 2,

מ. זנו, גזבר העירייה 800 ועוד 2,2 הפעלת מועדוני נוער, סעיף 1.8.2,

א. שטרקמן תודה.

ש. מולכו: פלוס עובדים מושאלים. כן.

מ. זנו, גזבר העירייה: כן.

א. שטרקמן: שזה אמור, העובדים המושאלים זה לפרק זמן מוגבל או,

ש. מולכו: עד שיצאו לפנסיה. אנחנו לא נפגע בהם.

א. שטרקמן: נהדר. לאף אחד אין עוד שאלות?

18

י. פרץ לי יש. קודם כל רוצה להחמיא למיכה על העבודה המסודרת, על הפתיחות,

על זה שהוא שיתף אותנו בתהליך והאמת שהספקתי לעשות רק מפגש

אחד, לא שניים, מבחינת, מה שחסר לי בתקציב הסוגייה של תכנון מול

ביצוע, גם כתבת את זה בשנה שעברה, רונן, תכנון מול ביצוע. מה שנקרא

עד כן מה עשינו ואיך אנחנו נכנסים לתקציב הנוסף. אני חושב שכדאי

אולי גם לעבור לפרמטרים שהם יהיו מדידים. מה זאת אומרת? שאפשר

למדוד אותם פעם בשנה ופעם בחמש, עשר שנים אנחנו רואים שבאמת

הכסף הולך והוא מושקע בתוכן ולא באבזרים. אני מקווה שאתה מקשיב.

דבר נוסף, אנחנו יודעים שאין ממשלה, אין תקציב, הולכים, לא בטוח

שאנחנו עומדים, שההכנסות שלנו הם מספיק קבועות, לראות שיש לנו

תוכנית מגירה שאם קורה משהו ואין לנו את ההכנסות מה סדרי

העדיפויות, מה יפול בעצם בכדי שהעיר תמשיך להתנהל כמו שהיא. תודה.

ע. אלקיים: חברים יקרים, חשוב לי לציין במעמד הזה מספר נושאים. כנבחר ציבור

אני מאמין בצדקת הדרך כמו שקיפות, דיווח אמיתי ומהימן, שיתוף

בקבלת החלטות, תעדוף נכון לקבלת החלטות, טיפול שוויוני לכלל

הבוחרים באשר הם גרים, מענה מהיר לפניות הציבור וכדומה. כל אלה

הם נר לרגליי. אני נמנה עם תומכי העיר והעירייה ואני מברך את כל

העשייה שמקדמת את תושבי העיר בחינוך, במסחר, בבניה, בהבראה

ובשיפור תנאי המחיה של התושבים. יחד עם זאת כאשר ישנה פעולה

אשר אינה תואמת את צדקת הדר ך שבחרתי כנבחר ציבור, אני מחויב

לומר את האמת ולפעול לצורך העניין לטובת התושבים והעיר. בעמי אני

חי ואני מקושר לתושבים, לשטח, שמח בשמחת התושבים ועצוב בכאבם

אבל אנחנו נבחרנו על ידם ועלינו לייצג אותם ואם דעתי שונה מאחרים כי

אני חושב אחרת זה לא אומר שאני נגד אדם זה או אחר אלא רק נגד פעולה

כזו או אחרת ומה שחשוב שנשמע את קולם, כי רונן, אתה התחייבת להיות

ראש עיר של כולם.

ר. מרלי, רה”ע: אתה יודע שאני לא יכול להתאפק, אז בוא נגיד את האמת גם לציבור. צר

לי שהצטרפת לג'קי, לראש העיר הקודם. אתם טענתם למרות שחשבתם

19

שאני לא אענה לכם היום, אבל אני לא יכול שלא לענות לאמירה הזו.

אתם טוענים על קבוצת הכדורגל של אבי סבג שלא מקבלת תמיכות, אז

בוא נגיד את האמת פה בשידור חי הקבוצה קיבלה תמיכות בצורה

מסודרת עד היום, אני לא עצרתי אותם. להיפך, בגלל שהוא בן של ראש

העיר הקודם אמרתי לכל האנשים אל תפגעו בו. הוא שיחק כדורגל, אמת

משה? ב -2019 ,2020 במגרש בנהריה למרות שהקבוצה שלו היא לא

בנהריה. זה אחד. שניים, שלחו לי אנשים להסביר לי למה כדאי לעשות

יותר. הוא הוציא ילדים מהמגרשים שלנו, ילדים ששיחקו גם בגולדה, גם

בנהריה הירוקה, גם בפארק הגלגיליות, קבוצת מכבי נהריה הגיעה לגרש

ילדים באמצע שהם משחקים בערב עם המשפחות. זה בריונות לשמה

וכשזה קרה אמרנו לו אתה תגיש מסודר ואז תקבל תמיכות בצורה

מסודרת. לצערי הוא לא רצה לעשות את זה בדרך הזו, אתם

הצטרפתם לתביעה שאתם לא מכירים אותה באמת, אז אני אספר

לציבור. תבע אותנו פעם אחת על הסיפור הזה לפני חודש והפסיד ונדרש

לשלם כ-4,450 שקלים, אם אני זוכר את הסכום נכון. כמובן שלא קיבל

את החלטת בית המשפט ולא שילם את הסכום לעיריית נהריה, אבל זה

עניין לטיפול היועץ המשפטי. הגיש יחד אתכם עתירה נוספת, עם עופר

ואורנה ושרית, עתירה נוספת לבית המשפט. התשובה התקבלה היום

בבוקר, שוב פעם בית המשפט דחה. הפעם הגדיל לעשות, תבע באופן אישי

את ראש העיר, כאילו שאני מחלק פה מתנות. הפסיד. את ה-1,000 שקל

שהוא צריך לשלם לי אני תורם לילדי העיר נהריה, אני אחליט למי. אם

יש לכם רעיון אני אשמח, אולי לילדים שלא שילמו להם את הכסף. זאת

האמת ומי שרוצה להתחבא מאחורי סיפורים אחרים חבל ואף אחד לא

יגרש ילדים נהריינים ממגרשי כדורגל שהם משחקים בערב עם המשפחות.

נקודה. תודה.

ש. נס פררו: רונן, אפשר להתייחס?

ר. מרלי, רה”ע: חבר'ה, זאת ישיבת תקציב. אתם מגזימים, באמת. זה לא מכבד אף אחד.

ש. נס פררו: אבל אתה דיברת על הנושא.

20

ר. מרלי, רה”ע: על תקציב. כן.

ש. נס פררו: סליחה, אתה לא,

ר. מרלי, רה”ע: על תקציב.

ש. נס פררו: אבל אתה התייחסת לזה עכשיו,

ר. מרלי, רה”ע: עניתי לו.

ש. נס פררו: רונן, הגשנו שאילתה באופן מסודר לפני שבוע בנושא ובחרת לא להעלות

את זה.

ר. מרלי, רה”ע: אבל זה לא היום.

ש. נס פררו: אוקי. אבל למה התייחסת לזה ואני לא יכולה לדבר על זה?

ר. מרלי, רה”ע: עניתי לעופר.

ש. נס פררו: אז אני רוצה גם להתייחס כי הזכרת את השם שלי.

ר. מרלי, רה”ע: אבל אין דיון היום על השאילתה. סליחה.

ש. נס פררו: אני לא דנה, יש לי זכות דיבור.

ר. מרלי, רה”ע: אבל אין, זה דיון על השאילתה.

ש. נס פררו: אז אני אדבר על זה בישיבת מועצה מן המניין, ברשותך. בסדר?

ר. מרלי, רה”ע: בישיבת מועצה תדברי,

ש. נס פררו: תיכף אנחנו נסיים את הישיבה,

ר. מרלי, רה”ע: אתן לך לדבר. בסדר גמור.

ש. נס פררו: תודה.

ר. מרלי, רה”ע: בסדר גמור.

ע. אלקיים: רונן, התבלבלת. אני לא דיברתי על ג'קי, ג'קי לא מעניין אותי ואתה לא

מעניין אותי, מעניינים אותי הילדים ואל תסיט את הנושא כי אם היית

21

רוצה לעזור אז תיתן לילדים האלה מתקנים ואני לא מעניין אותי כלום

מעניין אותי שלא תהיה פה אפליה. אתה מוציא דברים מהקשרם.

ש. נס פררו: בסדר, נדבר על זה בישיבה מן המניין. יש ישיבה מן המניין, נדבר.

ר. מרלי, רה”ע: חברים, בואו נתקדם. ישיבת תקציב.

ש. נס פררו: אז ישיבת תקציב אז למה דיברת על זה?

ר. מרלי, רה”ע: כי עניתי. התייחסו לזה אז עניתי.

ש. נס פררו: אז לך מותר ולנו אסור?

ר. מרלי, רה”ע: אבל אני מבטיח לך בישיבה עוד כמה דקות אני אתן לך להתייחס.

ש. נס פררו: אוקי.

ר. מרלי, רה”ע: עוד התייחסויות לתקציב העירייה? הצעת התקציב. אני מעלה להצבעה

את הצעת התקציב לשנת 2021 בסך 464,708 מיליון שקלים. מי בעד? מי

נגד? נמנעים? תודה. הישיבה נעולה.

סוף הישיבה