פרוטוקול מס’ 8/21 מישיבה מן המניין, של מועצת העיר, שהתקיימה בתאריך 02.06.2021

ישיבת מועצה מן המניין 6/2021

מיום ד202106.02 ,כ"ב בסיוון תשפ"א

• נוכחים :

• מר רונן מרלי – ראש העירייה

• מר דימה אפשטיין – סגן ומ"מ ראש העיר

• מר אייל וייזר – חבר מועצה

• גב' שרית מולכו – סגנית ראש העיריה בתואר

• גב' ענת לורנץ – חברת מועצה

• מר מקס אפריאט – חבר מועצה

• עו"ד קלאודיה מרקוב – חברת מועצה

• מר בוריס שטארקר – חבר מועצה

• מר עופר אלקיים – חבר מועצה

• מר חיים רואש – חבר מועצה

• מר זכריה חי – חבר מועצה

• גב' אורנה שטרקמן – חברת מועצה

• עו"ד לירז איתמר – חברת מועצה

• עו"ד אורן סודאי – חבר מועצה

נעדרים :

• מר אור כהן – חבר מועצה

• מר יצחק פרץ – חבר מועצה

• גב' שרית נס פררו – חברת מועצה

משתתפים

• מר אלי אלבז – מנכ"ל העירייה

• עו"ד מיטל רץ רויטקוף – מחלקה משפטית, תובעת עירונית

• מר מיכה זנו – גזבר העירייה

• גב' קרן דרכמן אבירם – מבקרת העירייה

• מר דוד אילוז – מ"מ מזכיר המועצה

• רו"ח דני לייבלר – קסלמן וקסלמן רואי חשבון

• רו"ח מוטי חן – שירותים מוניציפליים בע"מ

•

נושאים על סדר יום :

אישור תב"רים

1. - רכישת רכבים תפעוליים כבדים– רכב אחד לאגף ביטחון וסדר ציבורי, רכב אחד

לאגף תפעול, שני טנדרים וטרקטור משא לאגף שפ"ע

2. - שיפוץ ושדרוג מועדון נוער לעולה– תקציב ממפעל הפיס

3. - תכנון והרחבת בית העלמין– תקציב מהמועצה הדתית, הגדלת תב"ר קיים

4. - הכשרת בית כנסת בשביל הנורית בשכונת עמידר על בסיס מובל סער– תקציב

מקרנות הרשות השבחה

5. - תכנון והקמת מבנה ציבור בשכונת יצחק נבון– בנים ממשיכים, "רסקו". תקציב

קרנות הרשות השבחה – שתי כיתות גן, אחד מועדון נוער ואחד בית כנסת

6. - הקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בשטחים ציבוריים – תקציב שיתקבל

ממשרד האנרגיה

7. - בניית 4 כיתות גני ילדים בשכונת אריאל שרון– תקציב שיתקבל ממשרד החינוך

8. - בניית 4 כיתות גני ילדים בשכונת יצחק שמיר– תקציב שיתקבל ממשרד החינוך

9. - אישור העסקתו של מתן לוי כעוזר ראש העיר החל מ -1.6.2021 כמשרת אמון

השיעור השווה ל-45 אחוז משכר המנכ"ל, בהתאם לטבלאות השכר המאושרות על

ידי משרד הפנים למשרה זו

10. - הצעת חקיקת חוק העזר לנהריה– שטחים ציבוריים פתוחים תשפ"א 2021

11. מינוי מר רונן מרלי ליו"ר ועדת משנה לתכנון ובנייה במקום מר אייל וייזר

12. דו"ח כספי של התאגיד העירוני: דיון בדו"ח כספי ליום 31/12/20 לחברה

הכלכלית לנהריה בע"מ .

פ ר ו ט ו ק ו ל

ר. מרלי, רה"ע: ערב טוב, נתחיל עם כמה דברים שנעסוק בהם בתקופה הקרובה , לאחר

מכן נעבור לישיבת מועצה שלא מן המניין ולאחריה ישיבה מן המניין. אז

ראשית נברך את הנשיא האחד עשר של מדינת ישראל יצחק (בוז'י) הרצוג.

ההתמודדות היתה מאד מכובדת, הוא ניצח ברוב גדול. את הגברת מרים

פרץ וכ ל המעשים שלה בשנים האחרונות אני מכיר אותה באופן אישי,

היא, אתה מכירים כולם, שכלה שני בנים לוחמים ולקחה על עצמה תפקיד

חשוב בגבורה באמת אמיתית, באומץ לב, בנחישות, עברה בסיס, בסיס,

מוסד, מוסד, והרצתה גם על סיפור ילדיה, גם על הסיפור האישי שלה,

אבל בעיקר על אהב ת העם והארץ, על ערכים, על זה שאנחנו צריכים

להתגאות במה שיש כאן, ויש במה להתגאות. אישה ראויה בכל קנה מידה,

אז אנחנו מברכים גם אותה ושיהיה בהצלחה לנשיא בעזרת השם. לירז,

אנחנו מבקשים להשתתף בצערך על מות אביך, זו הזדמנות. אני לא יודע

מי הכיר את אבא של לירז, אב ל הרבה זכויות לאיש היקר הזה, נפטר

בחודש האחרון. משתתפים בצערך, שלא תדעו צער. תמסרי גם למשפחה,

ואני מניח שיצא לכם גם לנחם. בחג השבועות גם הלך לעולמו דוד קבסה

ז"ל, היה גזבר העירייה שנים רבות, כ-40 שנה אם אני זוכר נכון, איש יקר

יהי זכרו ברוך. במהלך המבצע האחרון "שומר החומות" נהריה אירחה

משפחות רבות. צריך להגיד מילה טובה לתושבים שאירחו בביתם

משפחות, צריך להגיד מילה טובה למערכת החינוך שלנו שאירחה את

הילדים והכניסה אותם למסגרות. היה מקסים לראות את זה, ילדים שלנו

יחד עם ילדי הדרום לומדים ביחד בסוף המצוקה שהם היו בה. לנהריינים

אני חושב שיותר קל להבין, היינו בסרטים האלו, והפעם זה קרה אצלם

ואנחנו נשמח להיות תמיד הראשונים, נקווה שלא נזדקק לזה, אבל לארח

– גם הגן הבוטני, הקאנטרי, כל המוסדות שלנו אירחו אותם בשמחה,

אפילו חגגו איתנו את חג השבועות. 3 פרסי חינוך קיבלנו שבוע שעבר

בטקס מרשים במחוז, אנחנו עדיין בגמר הארצי, אני מזכיר לכם, בגלל

הקורונה קצת התעכב העניין הזה. הם היו אצלנו כבר, הוועדה לבחינת

הזוכה בתחרות הארצית, אבל 3 פרסים– גם כרשות פרס מחוזי, גם בית

ספר "גולדה", וגם גננת מצטיינת כרמית אלחרר. אז ישר כוח לכולם, אני

חושב שזו גאווה גדולה לעיר שזכתה שם ברוב הפרסים. אתמול היה מפגש

מרשים של מנהיגות צעירות בנהריה, זה היה ממכללת גליל מערבי – זה

60 תלמידות מכיתה ח' מכלל בתי הספר שלנו, הציגו תוצרים של יזמות

קבוצתית, תוצרים מדהימים – שווה שנציג אותם לכולם. העבודה הייתה

יחד עם סטודנטים מגליל מערבי בשיתוף עם רשת עמל, וגם פה יישר כוח

למערכת החינוך. ביקרה אצלנו שבוע שעבר שרת הקליטה, פנינה תמנו

שטה, גם בבית החולים, גם ברשות. הייתה במעון תפוז, שוחחה עם עולים

– היה ביקור מאוד מאוד מאוד מרגש. יש שם לא מעט עלים מאתיופיה,

התעקשתי איתה שתדבר בשפתם, הם התרגשו מאוד. באמת היה ביקור

מרגש. אני לא יודע אם בהרכב של הממשלה כשתקום, אני מאמין היום-

מחר, היא תישאר שם, אבל אישה ראויה. כן, אתה יודע, אנחנו לא יודעים.

זה לא נגמר עד שזה נגמר. חנכו שבוע שעבר או לפני שבועיים בית חם

לחיילים בודדים בבית רוטמן. גם את הסיפור של משפחת רוטמן אני מניח

שאתם מכירים, משפחה יקרה, היה שם אירוע רצח לפני לא מעט שנים

והבנות החליטו לתת את הבית שלהם לחיילים בודדים מבית קרן אח"י–

מיזם של איש יקר, עודד סורוקה. זה ממש כאן ברחוב רמז, יש לנו בית

לחיילים הבודדים, אני חושב שזה ערכי, זה ראוי. ביקרנו שם, ראינו גם

את החבר'ה, אנשים שבאים מכל קצוות העולם לשרת את מדינת ישראל

קיבלו בית חם, דואגים להם גם לתעסוקה – ערכי וראוי ללא ספק. יש

מיזם נעים בשלישי, זו סדרת פעילויות לציבור הגמלאים – זה ללא עלות,

זה במרחב הפתוח, אני מזמין את כולם. צר יך להגיד בכלל מילה טובה

למתנ"ס, לשרית, לליאור, עבודה נהדרת בכל מה שקשור למתנ"סים שלנו,

המון-המון פעילות. היום גמלאי טרומפלדור היו אצל נאוה קולאז', נכון?

בפדיקור ומניקור בסדנה כזו, יפה לראות את זה. יש אירוע בערב, אני

מזמין את כולכם, ב-20:00 בהיכל התרבות– קונצרט של התזמורת שלנו,

קונצרט שנתי. גם לשם שווה להגיע. לגבי אליפות אירופה בגו'ג'יטסו, אז

האיגוד החליט על דחיית התחרות שתוכננה להתקיים בנהריה, הסיבות

רבות – מבצע "שומר החומות" כנראה היה הטריגר המרכזי, אבל גם עניין

הקורונה שמדינות רבות, בערך 38 מדינות או 39 שהיו צריכים להשתתף

מורכבויות לא פשוטות, אני מקווה שכשתתקיים התחרות היא תתקיים

כאן בחזרה. ב -17.6 יש הפנינג לפתיחת מרכז הטניס החדש בספורטק

בספורטק דרום בעין שרה, אז אתם מוזמנים. כמה עדכונים:

הסקייטפארק שלנו מתקדם בקצב טוב, אני מקווה מאוד שעוד הקיץ

נחנוך אותו, שתי בריכות. ביקרתי בכמה כאלו בארץ, אין הרבה, אבל שלנו

כנראה הטוב מכולם. אני שמח, אני חושב שמי שאוהב את התחום ייהנה

ממתקן מדהים. העבודות בגעתון בעיצומן – התחלנו לעבוד בצד הצפוני

של הגעתון, אנחנו מחליפים שם את כל רשת המים, גם את צינור המים

שנע לאורך הגעת ון ממזרח למערב וגם את הקווי מים, את החיבורים

למבנים עצמם בעצם מהצינור הזה דרום-צפון לתוך המבנים. לאחר מכן

ריצוף, ריהוט רחוב, תאורה – לא מעט עבודות, אני מקווה שנשלים את זה

תוך 3-4 חודשים בערך. התקיים בשבוע שעבר דיון משמעותי על תוואי

כביש 6 וסך הכול קיבלו את עמדותינו. העסק הזה מתקדם בקצב מהיר

ואני מקווה מאוד שהתוואי עד אזור שלומי יושלם במהרה, זה ישדרג את

החיים של כולנו, אני בטוח שכולם מבינים את זה. בקרוב, אני מעריך

מקסימום חודשיים, כיכר חדש בצומת רמז- סולד, מי שמכיר את הצומת

– צומת מאוד מורכבת. אומנם יש שילוט ותמרור, אבל כמעט אף פעם אף

אחד לא יודע מי נוסע ראשון. אז אנחנו הצלחנו לייצר מצב שמהנדסי

תחבורה ביקרו בשטח ותיכננו כיכר וזה יסתיים בחודשיים הקרובים.

יצרנו מיזם חדש ברשות בתוך העירייה, עובדי העירייה – מדי חודש

נבחרים עובדים ומנהלים שבלטו בהענקת שירות כמו שצריך, כמו שאנחנו

מצפים. אז נבחרו 3, אנחנו נעשה את זה מדי חודש ויישר כוח למי שקיבל

את הפרס הזה. אולי לא פרס, אבל מי שמשרת כמו שצריך את הציבור.

הרקדות עירוניות פעמיים בשבוע – שלישי ושבת. המתחם הרקדה ברחבת

הטיילת, טיילת המזח, מוכן כבר וההרקדות יעברו לשם. והחודש צפויים

שני מופעים לגמלאים במסגרת "רביעי תרבותי", ככה זה נקרא – גם חנן

יובל וגם אלון אולארצ'יק, אז הגמלאים מוזמנים בשמחה. והשבוע התחיל

חודש הקריאה עם המון פעילויות למבוגרים וילדים אצלנו בספריה

במידעטק, אתם מוזמנים להשתתף. זהו, זה קצת עדכונים.

ר. מרלי, רה"ע: חברים, אנחנו עוברים לישיבה מן המניין.

1. אישור תב"רים

ר. מרלי, רה"ע: יש לנו מספר תב"רים, אני מניח שהם מונחים לפניכם. דודו, תעבור

בבקשה על התב"רים, אם יהיו שאלות כמובן שנענה.

סעיף 1 - רכישת רכבים תפעוליים כבדים– רכב אחד לאגף ביטחון וסדר ציבורי, רכב אחד

לאגף תפעול, שני טנדרים וטרקטור משא לאגף שפ"ע

ד. אילוז: בבקשה. ערב טוב. תב"ר מספר 1: רכישת רכבים תפעוליים כבדים– רכב

אחד לאגף ביטחון וסדר ציבורי, רכב אחד לאגף תפעול, שני טנדרים

וטרקטור משא לאגף שפ"ע. האם יש שאלות?

ר. מרלי, רה"ע: תקציב ממשרד הפנים.

ד. אילוז: תקציב ממשרד הפנים. נעבור להצבעה. מי בעד? או קיי, פה אחד.

סעיף 2 - שיפוץ ושדרוג מועדון נוער לעולה– תקציב ממפעל הפיס

ד. אילוז: תב"ר מספר 2: שיפוץ ושדרוג מועדון נוער לעולה– תקציב ממפעל הפיס.

יש שאלות? או קיי. מי בעד? פה אחד.

סעיף 3 - תכנון והרחבת בית העלמין– תקציב מהמועצה הדתית, הגדלת תב"ר קיים

ד. אילוז: תב"ר מספר 3: תכנון והרחבת בית העלמין– תקציב מהמועצה הדתית,

הגדלת תב"ר קיים. יש שאלות? מי בעד? פה אחד.

סעיף 4 - הכשרת בית כנסת בשביל הנורית בשכונת עמידר על בסיס מובל סער– תקציב

מקרנות הרשות השבחה

ד. אילוז: תב"ר מספר 4: הכשרת בית כנסת בשביל הנורית בשכונת עמידר על בסיס

מובל סער – תקציב מקרנות הרשות השבחה, תקציב חדש. יש שאלות? או

קיי. מי בעד?

ע. אלקיים: אפשר לקבל,

ר. מרלי, רה"ע: כן. הבית כנסת, היה בית כנסת בשביל הנורית, ההצפות פגעו בו בצורה

שהוציאו אותו מכלל שימוש, בנוסף אנחנו חופרים את מובל סער. זה בית

כנסת, בעצם אתה רואה את התקציב, אנחנו נשיג טיפה תרומות אבל זה

התקציב. זה לא בניית בית כנסת חדש, זה בית כנסת ק טן, בנייה קלה

באופן זמני, עד שנמצא מקום בשכונת עמידר לבנות בית כנסת. זה במקום

בית הכנסת שהיה בשביל הנורית שגם החפירות תכף של מובל סער וגם

ההצפות שהשביתו אותו.

א. שטרקמן: זה יהיה במקלט, או שהמקלט כרגע מפריע? כאילו איפה זה יהיה?

ר. מרלי, רה"ע: לא, זה לא יהיה במקלט, אנחנו חופרים שם את הכול. בית הכנסת הזה

יהיה בתוך עמידר, אני אומר עוד פעם, זה בית כנסת יביל זמני, בנייה קלה,

בגלל זה זה הסכום – בסך הכול 300 אלף שקלים, עד שנמצא מקום לבית

כנסת קבוע בצורה מסודרת.

ד. אילוז: אז שוב פעם נצביע. מי בעד? פה אחד.

סעיף 5 - תכנון והקמת מבנה ציבור בשכונת יצחק נבון– בנים ממשיכים, "רסקו". תקציב

קרנות הרשות השבחה – שתי כיתות גן, אחד מועדון נוער ואחד בית כנסת

ד. אילוז: תב"ר מספר 5: תכנון והקמת מבנה ציבור בשכונת יצחק נבון – בנים

ממשיכים, "רסקו". תקציב קרנות הרשות השבחה – שתי כיתות גן, אחד

מועדון נוער ואחד בית כנסת.

ר. מרלי, רה"ע: אני אתייחס רגע.

ד. אילוז: בבקשה.

ר. מרלי, רה"ע: בשכונת בנים ממשיכים יש לנו שצ"פ לא גדול, אבל אנחנו רוצים לנצל את

השטח בבנייה מסודרת גם של מועדון נוער, גם בית כנסת וגם שתי כיתות

גן. זה יהיה מבנה, הוא עכשיו, התקציב בעצם הוא לתכנון. הרעיון הוא

שיהיה מבנה אחד על תא שטח עם שתי קומות לפחות שיוכל להכיל גם גן,

גם מועדון וגם בית כנסת, זה לטובת השכונה החדשה. המיקום של הדבר

הזה זה בהצטלבות של קק"ל -יצחק שדה, יש לנו שטח שם שהוא של

הרשות, שצ"פ – ושם הם יתכננו את זה כך שזה יכיל את הכול.

ד. אילוז: או קיי, נעבור להצבעה. מי בעד? פה אחד.

סעיף 6 - הקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בשטחים ציבוריים – תקציב שיתקבל

ממשרד האנרגיה

ד. אילוז: תב"ר מספר 6: הקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בשטחים

ציבוריים – תקציב שהתקבל ממשרד האנרגיה. יש שאלות?

ש. מולכו: איפה? איפה זה יוקם?

(מדברים יחד)

ד. אילוז: לעבור להצבעה?

ד. אפשטיין: לא, זה מחולק ברחבי העיר, בכל שכונה יעמדו עמדות טעינה,

(מדברים יחד)

ד. אפשטיין: לא, זה רק במקומות ציבוריים כרגע. בסדר? זה מדובר על 26, ב-13 חניות

כפולות, כשחלק, חניות כפולות, כל חניה זה כפול, 13 כפול, זה 26. יש

מקומות שהגורמי מקצוע בחרו שיהיו מספר חניות כפולות, כמו בריכוזים

של חניונים עירוניים. בסדר?

(מדברים יחד)

ד. אפשטיין: רק ציבוריים. כרגע רק ציבוריים.

ר. מרלי, רה"ע: כן,

(מדברים יחד)

מ. אפריאט: איך זה מסתדר, איך זה עובד? זה עם כרטיס?

ד. אפשטיין: לא, לא, לא, לא,

ר. מרלי, רה"ע: אתה משלם.

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: יש היום רכבים חשמליים,

ד. אפשטיין: יש חברה שזכתה, אנחנו הוצאנו מכרז באמצעות החברה הכלכלית,

הרשות הוציאה מכרז ונבחרה חברה שעם התנאים הכי טובים כלפי

התושבים שלנו – גם עם המחירים הכי נמוכים גם כלפי הרשות. וזה לפי

הצריכה של החשמל ישלם כל, כל רכב ישלם לפי הצריכה של החשמל, של

הטעינה,

ר. מרלי, רה"ע: הוא משלם לפי זמן.

מ. אפריאט: איך? בזמן הטעינה?

ר. מרלי, רה"ע: כן. אתה מטעין, אתה מטעין עד 20 דקות מקסימום נגיד, מכל מלא אתה

משלם,

(מדברים יחד)

א. שטרקמן: כמה העירייה מקבלת מזה? כמה העירייה,

(מדברים יחד)

א. שטרקמן: דימה. דימה, דימה, כמה ההכנסות של זה לעירייה? או מה היא מקבלת

בכללי?

ד. אפשטיין: בואו נגיד ככה. אם אנחנו מודדים את זה, למעשה הכנסות מחניה רגילה,

א. שטרקמן: כן?

ד. אפשטיין: הרבה יותר משתלמות לרשות. בסדר?

ר. מרלי, רה"ע: זה שירות יותר מאשר הכנסה.

ד. אפשטיין: כי שירות. ולאזרח זה יעלה הרבה פחות,

ר. מרלי, רה"ע: לא הקימו את זה. לא, עוד לא עשו את זה.

(מדברים יחד)

ד. אפשטיין: ואנחנו גם עומדים להכניס את זה, הרי,

ר. מרלי, רה"ע: הם צריכים להתקין, זה משרד האנרגיה,

ד. אפשטיין: בשנת 2030,

ר. מרלי, רה"ע: לא התקינו,

ד. אפשטיין: יצרני הרכב בעולם יפסיקו לייצר, לייצר רכבים,

מ. אפריאט: אנחנו מאשרים פה עכשיו,

ר. מרלי, רה"ע: אתה מאשר,

ד. אפשטיין: תב"ר. זה תב"ר,

ר. מרלי, רה"ע: תב"ר,

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: לא, אתה צריך לתת לה כסף, מה זה? אתה לא יכול לתת לה כסף להתקנה.

משרד האנרגיה צריך להעביר כסף. ועוד פעם, זה יותר שירות, זה לא

העניין של להרוויח. תחשוב שאני כאילו עושה תחנת דלק לתושב

התושבים – התושב ישלם על מה שהוא מטעין. יש היום רכבים חשמליים,

קרן שלנו קנתה רכב חשמלי 100 אחוז, היא יכולה לספר לכם, עד 20 דקות

נכון? בעמדות מהירות עד 20 דקות טנק מלא כאילו, ואתה משלם

(מדברים יחד)

ע. אלקיים: חברה שהיא תממן את התשתיות?

ר. מרלי, רה"ע: אנחנו לא משלמים.

ש. מולכו: זה משרד האנרגיה,

ר. מרלי, רה"ע: משרד האנרגיה משלם.

ד. אפשטיין: משרד האנרגיה משלם,

ר. מרלי, רה"ע: זה תב"ר שמשרד האנרגיה נותן אותו, ואתה נותן שירות. עוד מעט יהיו

הרבה רכבים חשמליים, אנחנו צריכים,

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: נכון. דרך אגב, פרטיים עושים בבית. אתה יכול היום לקנות רכב והחברה

שאתה קונה ממנה את הרכב מתקינה לך בבית עמדה כזו, ואתה משלם

לפי ההטענה שאתה מטעין. כמו שאתה מתדלק, אותו דבר. זה יותר זול

אבל, יספיק לך לשעתיים נסיעה, 190 ק"מ. משהו כזה. אבל העולם הולך

לשם, אז אנחנו צריכים להתקדם.

ד. אפשטיין: אבל כפי שאמרתי, עדיף לרשות מקומית לגבות את התשלום עבור חניה

רגילה מאשר מה שאנחנו מעמידים לטובת התושבים, טעינה חשמלית

דוברת: חכה, הכול הופך להיות חשמלי,

(מדברים יחד)

ד. אילוז: רונן, נעבור להצבעה?

ר. מרלי, רה"ע: כן, בבקשה.

ד. אילוז: נעבור להצבעה. מי בעד? תודה, פה אחד.

סעיף 7 - בניית 4 כיתות גני ילדים בשכונת אריאל שרון– תקציב שיתקבל ממשרד החינוך

ד. אילוז: תב"ר מספר 7: בניית 4 כיתות גני ילדים בשכונת אריאל שרון– תקציב

שיתקבל ממשרד החינוך. יש שאלות? נעבור להצבעה, מי בעד? פה אחד.

סעיף 8 - בניית 4 כיתות גני ילדים בשכונת יצחק שמיר– תקציב שיתקבל ממשרד החינוך

ד. אילוז: תב"ר מספר 8: בניית 4 כיתות גני ילדים בשכונת יצחק שמיר– תקציב

שיתקבל ממשרד החינוך. יש שאלות? נעבור להצבעה, מי בעד? פה אחד.

נעבור לסעיף הבא.

סעיף 9 - אישור העסקתו של מתן לוי כעוזר ראש העיר החל מ -1.6.2021 כמשרת אמון

השיעור השווה ל -45 אחוז משכר המנכ"ל, בהתאם לטבלאות השכר המאושרות על ידי

משרד הפנים למשרה זו

ד. אילוז אישור העסקתו של מתן לוי כעוזר ראש העיר החל מ-1.6.2021 כמשרת

אמון השיעור השווה ל-45 אחוז משכר המנכ"ל, בהתאם לטבלאות השכר

המאושרות על ידי משרד הפנים למשרה זו. האם יש שאלות?

דוברת: כמה זה יוצא לחודש,

ד. אילוז: אפשר להצביע. מי בעד? התקבל פה אחד.

ר. מרלי, רה"ע: אוהבים אותך פה.

דובר: חביבי זה בזכות.

סעיף 10 - הצעת חקיקת חוק העזר לנהריה– שטחים ציבוריים פתוחים תשפ"א 2021

ד. אילוז סעיף 10: הצעת חקיקת חוק העזר לנהריה– שטחים ציבוריים פתוחים

תשפ"א 2021. האם יש למישהו שאלות

א. שטרקמן: כן, אמרתי,

ר. מרלי, רה"ע: כן, מיכה,

ד. אילוז: אורנה, בבקשה. רגע,

(מדברים יחד)

דובר: הסבר. הסבר.

א. שטרקמן: כן, הסבר. לפי מה הוא חישב את התחשיב,

(מדברים יחד)

א. שטרקמן: מה לעשות?

מר מ. זנו, גזבר העירייה:יש פה את רו"ח מוטי חן, הוא יסביר לכם,

א. שטרקמן: כן, הבנתי,

מר מ. זנו, גזבר העירייה:ואני אמשיך לענות אם יש שאלות.

רו"ח מ. חן: שלום, ערב טוב לכולם. שמי מוטי חן, אני ערכתי את התחשיב של חוק

העזר לשטחים ציבוריים פתוחים עבור העירייה, אני אסביר את העקרונות

ואת ההיגיון שעומד מאחורי התחשיב. למעשה רשות מקומית, עד לפני

חקיקת, מתן האפשרות לחוקק חוק עזר לשטחים ציבוריים פתוחים לפני

מספר שנים, עד 2011-2012, לא יכלה או מימנה את השטחים הציבוריים

הפתוחים מתוך כספי הארנונה, חלק גדול מהרשויות לא עמדו ביכולת הזו

ולכן לא פיתחו שטחים ציבוריים פתוחים ברחבי הערים. משרד הפנים

אישר בחקיקה לרשויות מקומיות בעצם לחוקק חוקי עזר רלוונטיים

כשהרעיון הוא, אנחנו מדברים על שצ"פים – שטחים ציבוריים פתוחים

שכונתיים, רובעיים. לא כלליים ולא כאלה שמשמשים את כלל העיר, אלא

ממש הלימה אחת חד-ערכית בין התושבים, הנכסים, בעלי הנכסים לבין

השטח הציבורי שאמור לשרת אותם. בבסיס החוק תתקיים תוכנית

סדורה שיציג מהנדס העיר של אותם שטחים ציבוריים פתוחים עתידיים

שצפויים להיות מפותחים ברחבי העיר, ולצורך העניין לכשיקרה אחד

מאירועי המס הרלוונטיים, כלומר או בנייה, תחילת עבודות של שצ"פ

כזה, או בנייה חדשה בשטח שבו הוטל בעבר או תוספת בנייה בשטח שבו

הוטל בעבר, אז יחול הבסיס של החוק. התחשיב עצמו נבנה על בסיס

למעלה מ-40 אחוז מהתב"עות הרלוונטיות התקפות בעיר נהריה. בחנו את

השטחים, את החלוקה בין שטחי קרקע לשטחים בנויים, בחנו את

השצ"פים הקיימים היום וחישבנו את העלות שלהם לפי מחירונים

שמשרד השיכון קבע – את סך הכול העלות חילקנו בשטחי הקרקע

ובשטחים הבנויים בת ב"עות הקיימות ומזה קבענו את התעריף המוצע

שמוצג בפניכם. כל התהליך הזה עבר רגולציה של חברת בקרה מטעם

משרד הפנים שבדקה אותנו בתהליך הזה ואישרה את התעריפים, ולכן

אנחנו מגיעים לכאן היום בעצם עם תחשיב וחוק עזר מובנה לתהליך.

לאחר האישור יועבר חוק העזר לפרסום ברשומות ולתחילת ביצוע. בגדול

זה הרעיון, אין כאן כוונה להטיל מס נוסף על תושבים קיימים במקום שבו

אין שצ"פ חדש, ולכן ההלימה אחת חד -ערכית על שצ"פים חדשים

במקומות שעדיין לא קיימים היום, או שדרוג מהותי– אני מדבר כאן לא

על קוסמטיקה ותחזוקה, במפורש אני מדגיש את זה – לא מדובר על

תחזוקה של שטחים ציבוריים, אלא על בניית שטחים ציבוריים חדשים.

לא מדובר על שטחים ציבוריים שישרתו את כלל העיר ולכן כל מה שקורה

בטיילת או בשטחים ציבוריים מהותיים מעל 20 דונם, לא נכלל במסגרת

התחשיב. ההלימה היא חד-ערכית כדי לאפשר בנייה של שצ"פים, בשטח

בשכונות חדשות, ולפעמים גם בשכונות ישנות שבהן לא טופלו או לא נבנו

שצ"פים לאורך שנים, ולאפשר לתושבים ליהנות מאותם שטחים. בגדול

זה הרעיון של החוק והתחשיב.

ע. אלקיים: למה צריך חוק כזה? אנחנו גם ככה עשינו את זה.

רו"ח מ. חן: לא שמעתי.

ע. אלקיים: למה צריך חוק כזה? תמיד עשינו את זה.

רו"ח מ. חן: כן, מה זה עשית את זה? הרשות עצמה,

א.שטרקמן: תקציב ממשלתי.

רו"ח מ. חן: הרשות עצמה מימנה לפי יכולתה לצורך העניין, בנייה של שצ"פים מתוך

כספי הארנונה. לאורך השנים,

(מדברים יחד)

רו"ח מ. חן: ועם עליית המטלות והמשימות שמוטלות על הרשות המקומית, ולא

ספציפית דווקא לנהריה אלא בכל הארץ, היכולת של הרשויות לבוא

ולממן מתוך כספי הארנונה בנייה של שטחים ציבוריים הלכה ופחתה.

ולראייה ראינו שחסרות ריאות ירוקות וחסרים שטחים ציבוריים פתוחים

בכל הערים בכל רחבי הארץ, כי אין מקור מימון, וזו הסיבה,

ע. אלקיים: ומי יממן את זה עכשיו?

רו"ח מ. חן: מי שיממן את זה זה מי שייהנה מאותו שטח ציבורי פתוח, מאותה, מאותו

גן משחקים,

א. שטרקמן: לא, אז רגע, רק שנייה,

(מדברים יחד)

א. שטרקמן: רגע, יש לי שאלה,

רו"ח מ. חן: אני מסביר שוב

א. שטרקמן: אז שנייה. קודם כל אם אתה יכול להציג את עצמך, כי אני מכירה אותך

בתור יועץ ארגוני. אז,

רו"ח מ. חן: אני מוטי חן, אני רואה חשבון.

א. שטרקמן: אה, או קיי.

רו"ח מ. חן: בעל חברה לייעוץ, נותן שירותי ייעוץ כלכלי ברשויות המקומיות, בין היתר

עורך גם,

א. שטרקמן: נכון, היית בייעוץ ארגוני של,

רו"ח מ. חן: נכון.

א. שטרקמן: או קיי.

רו"ח מ. חן: בין היתר אני עורך גם תחשיבים לחוקי עזר לרשויות רבות.

א. שטרקמן: או קיי. מה שרציתי, אם אני גרה ברחוב ז'בוטינסקי ואני בונה עוד קומה,

אני משלמת היטל של שצ"פ – ההיטל הזה עובר לבעצם פיתוח של שכונה

באריאל שרון?

רו"ח מ. חן: לא. התשובה היא ברורה, יש כאן בעצם הלימה בין ההכנסה לבין

ההוצאה. זה לא סל לביצוע איפה שאתה רוצה.

א. שטרקמן: או קיי.

רו"ח מ. חן: זאת אומרת אם גביתי, אם עכשיו רוצים, בתוכנית היה פיתוח של שצ"פ

באזור של השכונה שלך וכרגע גביתי ממך על תוספת הבנייה, ואם אני לא

יוצא לתהליך או לא בניתי שצ"פ חדש, או אני לא יוצא לתהליך בנייה

חדש, אין לרשות לקחת את הכסף ולבנות בשכונה אחרת. יש ממש,

א. שטרקמן: אבל בכל מקרה,

רו"ח מ. חן: חיבור אחד חד-ערכי בין,

א. שטרקמן: אבל בכל מקרה גובים ממני את הכסף והוא יושב בקרן מסוימת,

רו"ח מ. חן: כי יש תוכנית. לא יגבו ממך אם אין תוכנית,

א. שטרקמן: אה, אם אין תוכנית לאזור שלי,

רו"ח מ. חן: אם אין תוכנית לביצוע באזור שלך.

א. שטרקמן: אז זה בעצם לפי,

רו"ח מ. חן: היא לא חייבת להתקיים באותו מעמד, אבל יש תוכנית לביצוע.

א. שטרקמן: אבל יש מצב שבשכונות, דווקא השכונות החלשות, עכשיו אם מישהו ירצה

לבנות, בגלל שאנחנו רוצים לפתח אז הם כן יצטרכו לשלם,

רו"ח מ. חן: רק אם יפתחו שם, רק אם יפתחו שם שצ"פים. אם אין כוונה לפתח

בשכונה הישנה,

(מדברים יחד)

רו"ח מ. חן: ומישהו בונה, אז לא יגבו ממנו,

א. שטרקמן: דווקא יש מצב שבטרומפלדור רוצים לפתח וזה שכונות חלשות, מצד אחד

הם ישלמו יותר כשהם ירצו לבנות למשל, תמורת,

רו"ח מ. חן: אבל רק על תוספות הבנייה.

א. שטרקמן: כן, נגיד על תוספות הבנייה,

רו"ח מ. חן: רק על תוספות הבנייה,

א. שטרקמן: במקום שהעירייה כאילו תממן, בגלל שזה שכונה חלשה, תממן שם

שטחים וריאות ירוקות מכספים אחרים.

רו"ח מ. חן: זה שיקולי מדיניות, אני לא נכנס אליהם,

א. שטרקמן: יש עם זה בעייתיות בעיניי,

רו"ח מ. חן: אני מדבר על העיקרון,

א. שטרקמן: בסדר. אבל בתור נציגת ציבור, בעיניי זה בעייתי.

ד. אפשטיין: עוד פעם, אורנה בואו נדייק. נגיד,

א. שטרקמן: מה?

(מדברים יחד)

ע. אלקיים: עוד הפעם, אתה מסביר? מי אתה,

ד.אפשטיין: עופר, זה לא יפה מה שאתה אומר,

(מדברים יחד)

ד. אפשטיין: אני, קוראים לי דימה אם אתה לא יודע.

ע. אלקיים: אני יודע שקוראים לך דימה,

(מדברים יחד)

ד. אפשטיין: אז למה? אם אתה שואל שאלות אז אני מוכן להסביר,

ע. אלקיים: אתה קופץ.

ד. אפשטיין: אני לא קופץ.

ע. אלקיים: בטח שאני,

(מדברים יחד

ד. אפשטיין: ברשותך, אל תגיד לי מה אני צריך, ומה לא. אם אני, יש לי ידע ואני רוצה,

(מדברים יחד)

ע. אלקיים: מה אתה?

ד. אפשטיין: מה אני? אני ממלא מקום וסגן ראש עיריית נהריה,

ע. אלקיים: יפה.

ד. אפשטיין: זה מה שאני. עופר, אני ברשותך,

(מדברים יחד)

ד. אפשטיין: אבל אם, מה, אתה לא רוצה שאני אסביר? מפריע לך שאני מסביר?

ע. אלקיים: כן, אני רוצה לשמוע את ראש העיר.

(מדברים יחד)

ד. אפשטיין: לא,

א. שטרקמן: תדברו שניכם וזהו.

ד. אפשטיין: אורנה,

א. שטרקמן: יש לנו הרבה זמן,

ד. אפשטיין: אורנה, שאלת שאלה, אני יכול להסביר לך?

א. שטרקמן: אתה יכול לדבר ואחר כך ראש העיר, כן.

(מדברים יחד)

א. שטרקמן: זה דיון, הכול בסדר. עוד מישהו רוצה לדבר? שגם ידבר.

ד. אפשטיין אז מה שאמרת, רו"ח מכובד, אם ישנם בתים, בלוקים קיימים בשכונה

ותיקה למשל, כן? יש שם שצ"פ שהוא לא מפוקח היום. בסדר? לא יטילו

מיסים חדשים על אותם אנשים שהבית שלהם נבנה.

א. שטרקמן: לא, זה ברור לי, אבל פשוט אם הם ירצו לבנות,

ד. אפשטיין: אז, אז או קיי,

א. שטרקמן: זה ברור לי.

ד. אפשטיין: אם מישהו רוצה להוסיף תוספות שיש שם שטחים בבנייה חדשה,

א. שטרקמן: כן, בטרומפלדור יש שטחים בבנייה חדשה,

ד. אפשטיין: אז יהיה מיסוי מסוים, אבל רוב הנטל ייפול על,

עו"ד ל. איתמר: דימה, אני באמת רוצה לחדד את השאלה הזו. באמת בשכונות ותיקות,

ר. מרלי, רה"ע: לא, לא יהיה. לא יהיה. אני אענה, לא יהיה,

א. שטרקמן: לא, אז מי כן, מי כן ישקיע את הכסף בשצ"פים שם,

ר. מרלי, רה"ע: לא יהיה. תראו, אני אתן לכם דוגמה,

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: אני אענה לכם. גם בשכונות החדשות שבונים כרגע, לא יהיה. אנחנו

בסביבה שלכולם יש את חוק העזר הזה ולנו אין, אם אתם רוצים לדעת

סכומים, מיכה, יש לך את הסכומים לפניך?

מ. זנו, גזבר העיר: כן.

ר. מרלי, רה"ע: אז תגיד בבקשה, כמה משלמים בעכו?

מ. זנו, גזבר העיר: 56 שקלים

ר. מרלי, רה"ע: 56,

א. שטרקמן: מה אכפת לי מערים אחרות? אני,

ר. מרלי, רה"ע: רגע. שנייה רגע, אני רוצה, אני מדבר גם לציבור.

א. שטרקמן: אני דואגת לציבור בנהריה,

ר. מרלי, רה"ע: רגע, אז אני אסביר.

(מדברים יחד)

א. שטרקמן: זה לא מעניין אותי בכלל.

ר. מרלי, רה"ע: שנייה רגע.

א. שטרקמן: זה צריך להיות מתוך,

ר. מרלי, רה"ע: חבר'ה, יש את זה בכל מקום. אני רוצה רגע לומר, אני אתן לכם לדוגמה

את שכונת טרומפלדור לכל מי שחושש. אנחנו צריכים לדאוג לכולם, זה

ברור.

א. שטרקמן: זה לא רק טרומפלדור,

ר. מרלי, רה"ע: בשכונת טרומפלדור,

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: אני נותן דוגמה. אנחנו הולכים להקים פארק נוסף שכבר אושר לנו על סך

חצי מיליון שקלים, יוקם בתוך השכונה ליד מגרש הכדורגל – התושבים

לא יישאו בהוצאות. בנוסף, בונים פארק על בערך 70 דונם. טל חמי כאן

ט. חמי: כאן.

ר. מרלי, רה"ע: כמה דונם? כמה דונם פארק טרומפלדור בין הכביש לשכונה? 70 דונם

בערך? משהו כזה, 70 דונם. אנחנו לא ניקח אגורה מתושבי השכונה, זה

יהיה פארק משפחה. אבל במקום שאנשים ירצו לבנות בנייה חדשה, בנייה

חדשה – יזם יבוא, ירצה להגיד 'אני לוקח את השטח הזה, רוצה לבנות בו

4 בניינים במקום 4 דירות שיש', אז הוא יישא בהיטל שצ"פ גם כדי

שלתושבים שלו יהיה שצ"פ. זהו, זה, לא לוקחים פה כסף מאנשים, רק

לאותם בניינים. זה לא שעכשיו נבוא לשכונה ותיקה, אנחנו נמשיך לתת

את השירות, נמשיך לתחזק את השצ"פים, נמשיך להתעצם בשצ"פים,

נמשיך לבנות פארקים. מי, יזם שיבוא וירצה עכשיו לייצר פה בנייה

חדשה, ייקח בחשבון שהתושבים שלו יצטרכו ליהנות מפארק, זה הכול.

ויש תחשיב שמיכה יכול להגיד בדיוק על השקל, ודאגנו גם להיות הזולים

במרחב כדי שלא נהיה יקרים בטעות.

א. שטרקמן: זה חד-פעמי?

דובר: כל שנה.

ר. מרלי, רה"ע: לא.

ט. חמי: לכל שנה.

ר. מרלי, רה"ע: חד-משמעי, ורק במקום, אין מצב שמישהו מתושבי השכונה או משהו

ייפגע, אז אפשר להעביר.

דובר: ההיטל עצמו זה חד-פעמי.

ט. חמי: 5 שנים

א. שטרקמן: וואי, זה מוגזם.

ע. אלקיים: רונן, אבל זה לא מה שהיה עד היום?

ר. מרלי, רה"ע: מה שהיה עד היום, כדי לומר את האמת, אם יזם היה בא אז הוא היה

עושה לך טובה. אתה מבין? ואם הוא לא עושה לך את הטובה אז אתה

מחזיק אותו ואומר לו 'אדוני, אם לא תעשה לי פה פארק אז אני לא נותן

לך,' לא יודע מה, אתה מכיר את זה יותר טוב ממני. אז אנחנו לא רוצים

את התלות הזאת. אם אתה רוצה עכשיו ליזום ולבנות 3 בניינים במקום 3

דירות קרקע, אז אנחנו נגיד לך מראש 'אדוני, תישא בהוצאות גם לטובת

תושבי הבניין שלך שאתה בונה להם'. זה הסיפור, זה לטובת, חבר'ה, זה

לטובת התושבים, זה לא משהו אחר. ואני אומר שוב, עכשיו, היום במקרה

קיבלנו אישור סופי, אני לא יודע אם משה שטרית כאן, לפארק בשכונת

טרומפלדור ולעוד פארק משפחה, אני מבשר את זה עכשיו, 70 דונם. כל

מה שהבטחנו בין טרומפלדור לכביש הראשי, לכביש 4 – 70 דונם של

פארק, תושבי השכונה ותושבי העיר לא ישלמו עליו אגורה שחוקה אחת.

ר. מרלי, רה"ע: אתם יכולים לצטט אותי.

ע. אלקיים: לא, כי לא הבנתי את החוק,

א. שטרקמן: לא, כי זה, בדרך כלל הם אמורים לא לשלם. בסדר.

ר. מרלי, רה"ע: החוק הוא לטובת העיר כמובן.

מ. זנו, גזבר העירייה:לירז, חד-פעמי ל-4 שנים

עו"ד ל. איתמר: כאילו כל 4 שנים

(מדברים יחד)

עו"ד ל. איתמר: אז זה חשוב לציין שהסכומים שאמרת זה חד-פעמי ל-4 שנים

(מדברים יחד)

עו"ד ל. איתמר: וההשקעה ממשיכה בשכונות הוותיקות מבחינת הרשות,

(מדברים יחד)

מ. זנו, גזבר העירייה:לא,

ט. חמי: הוותיקות, יש להם התחדשות עירונית,

מ. זנו, גזבר העירייה:עוד, חד-פעמי פעם אחת, ואחרי 4 שנים צריך לעדכן את החוק

עו"ד ל. איתמר: את החוק. כאילו את,

דובר: הבנת? זה הכול,

עו"ד ל. איתמר: את הסכומים,

(מדברים יחד)

דובר: חד-פעמי.

עו"ד ל. איתמר: בכל אופן, אני חושבת שזה לא צריך לבוא על חשבון התושבים.

ד. אילוז: נעבור להצבעה, מי בעד?

ז. חי: רגע.

ד. אילוז: סליחה.

ז. חי: אם אפשר לבקש את הסעיף הזה להעביר לישיבה הבאה?

ר. מרלי, רה"ע: שיידחה לישיבה הבאה?

ש. מולכו: למה?

ז. חי: להעמיק בו קצת יותר

ר. מרלי, רה"ע: אני לא ממהר אם זה ה- אבל צריך להצביע על זה. לא?

א. שטרקמן: לדחות את זה לישיבה הבאה,

(מדברים יחד)

ד. אילוז: סליחה?

ר. מרלי, רה"ע: להצביע על מה שהוא ביקש.

ש. מולכו: הוא ביקש לדחות את ההצבעה לישיבה הבאה כי הוא רוצה,

א. שטרקמן: את ההצעת חוק, אפשר לדחות את זה לישיבה הבאה.

ר. מרלי, רה"ע: שנייה.

א. שטרקמן: אני בכל מקרה נגד אז זה לא משנה.

ר. מרלי, רה"ע: רק שנייה, דקה אחת,

דובר: מה יש פה לדחות?

ר. מרלי, רה"ע: לא, אין מה לדחות,

דובר: זה סמכות של ראש עיר,

ר. מרלי, רה"ע: חבר'ה, בואו,

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: אני אעשה את זה פשוט, אנחנו, בסדר. הצעת, ההצעה של חבר המועצה

זכריה חי היא להעמיק בחוק העזר יותר ולהעביר את זה לדיון הבא – אני

לא מתנגד, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד הצעתו של זכריה?

ד. אילוז: למה? לדחות?

ר. מרלי, רה"ע: שנדחה את זה, תלמדו את זה לעומק,

דובר: למועצה הקרובה,

ר. מרלי, רה"ע: מי שירצה ייפגש עם מיכה ועם מי שצריך. מישהו נגד? הלאה, תודה.

א. שטרקמן: מה דימה? מה?

ד. אפשטיין: לא, שמיכה היה נותן הסבר, אם זה לא מספיק מה שנאמר פה

(מדברים יחד)

ד. אילוז: אייל, רוצה לדבר?

א. וייזר: כן, כן. טוב חברים, ערב טוב לכולם. אני בשבוע שעבר הודעתי לרונן שאני

מעוניין לסיים את תפקידי כסגן ראש עיר בשכר, אני מנצל את ההזדמנות

לכל אחד ואחת מכן על האמון שנתתם בי לאחר חצי קדנציה, הייתה לנו

עשייה מאוד ענפה ורבה. ואני הגעתי להחלטה, אני במהלך ה -15 שנה

האחרונות מכהן כפעיל ציבור, 13 שנה בערך כחבר מועצה, כשאני גם

נבחרתי וגם תמיד הייתי ממוקד בנושא הסביבתי, בנושא הירוק

ובשנתיים וחצי האחרונות אני ניהלתי והובלתי את כמעט רוב ועדות

העירייה ורוב הפעילויות הנוספות של העירייה, ואני החלטתי שחצי

קדנציה היא הייתה טובה, פורייה, ואני רוצה לחזור ולעסוק בחצי קדנציה

שנותרה בנושא שבגללו נבחרתי – הנושא הסביבתי, הנושא הירוק, ולמקד

את עצמי בנושא הזה ולכן ביקשתי מראש העיר שישחרר אותי או שאתם

תשחררו אותי מתפקידי בשכר ולהמשיך לעשות בהתנדבות, ולקדם את

הנושא הסביבתי והירוק שקרוב לליבי ושאותו אני רואה לנגד עיניי.

בנוסף, אני ביקשתי גם מראש העיר, אנחנו יודעים שעיריית נהריה נמצאת

במצב כלכלי משתפר, אבל עדיין גוררת על גבה חובות רבים ובעיות

כלכליות שאנחנו מנסים להתגבר עליהם. ואני מגיע לראש העיר כבר

תקופה ארוכה ומבקש שיהיה מנהל בעיריית נהריה ש עוסק בנושא

הסביבתי, מנהל נטו שעוסק רק בתחום הזה. יש היום אדם מאוד מוכשר

ויקר, שמו יעקב כהן, אבל יעקב עוסק בנושאים רבים אחרים כמנהל

תפעול ומנהל נושאים אחרים – משאבי אנוש, ועיריית נהריה חייבת מנהל

איכות סביבה, לפחות אחד אם לא יותר מזה, כמו בערים אחרות, במשרה

מלאה. ואני גם קיוויתי שהיות ואני מפנה את ה-Payroll שלי מה שנקרא

יהיה אפשר למנות לפחות בן-אדם אחד ואולי שניים בתפקיד הזה, שיוכלו

לסייע ליעקב ולהוביל את נהריה ולהמשיך את ההישגים הרבים בנושא

הסביבתי. אז שוב, אני מנצל את זה ואומר תודה רבה לכם. אני ממשיך

להיות איתכם, ממשיך לקדם את הנושאים הסביבתיים, להיות חבר

מועצה ולעשות כל מה שאפשר כדי שהעיר תתקדם. תודה.

ע. אלקיים: זאת אומרת לא יהיה סגן,

א. שטרקמן: רעיון טוב.

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: נראה לי השתעממתם היום, חבר'ה, יש לנו עוד קונצרט ועניינים.

ד. אפשטיין: יש סעיף 14,

ר. מרלי, רה"ע: אני רוצה להגיד תודה לאייל בהזדמנות הזו, אייל הוביל באמת גם את

בניין ערים, ועדת נכים, ועדת תחבורה, איכות סביבה – הוא נשאר שם. לא

מעט פעילות כסגן ראש עיר שמכהן בשכר, אז תודה רבה לך בשמי, בשם

תושבי נהריה, בשם חברי המועצה על כל העשייה, ואתה כמובן נשאר

איתנו כאן. תודה. דודו, הלאה.

ד. אילוז: סעיף הבא. מינוי מר רונן מרלי ליושב ראש ועדת משנה לתכנון ובנייה

במקום מר אייל וייזר.

(מדברים יחד)

ד. אילוז: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הלאה, סעיף הבא.

ד. אפשטיין: סתם מתנגדת?

א. שטרקמן: אני לא מתכוונת לחלוק איתכם את כל הסיבות האישיות שלי.

(מדברים יחד)

ד. אילוז: דוח כספי של התאגיד העירוני – דיון בדוח כספי ליום 31 לדצמבר 2020

להחברה הכלכלית לנהריה בע"מ.

(מדברים יחד)

רו"ח ד. לייבלר: ערב טוב לכולם, שמי דני לייבלר, שותף במשרד "קסלמן" ועד לפני כמה

חודשים שותף במשרד "יעקב זיצר". שוב ערב טוב לכולם, אני דני לייבלר,

רו"ח, שותף במשרד "קסלמן", עד לפני מספר חודשים שותף במשרד

"יעקב זיצר" שהתמזג עם משרד "קסלמן" ולמעשה כל הפעילות של

המשרד עברה למשרד "קסלמן". אנחנו מלווים את החברה הכלכלית כבר

הרבה מאוד שנים וצריך לציין שלמרות שנת הקורונה שהיא שנה קשה

בפני עצמה, החברה הצליחה לגמור אפילו באיזון קל לעומת שנים קודמות

שהסתיימו בהפסדים כבדים, ותכף אני אתן לכם מידע קצת יותר מפורט

לגבי העניינים האלה. אז אני אתן סקירה קצרה לגבי התוצאות העסקית

שהיו בשנת 2020 לעומת שנת 2019 – סך הכול ההכנסות של החברה היו

כ-17.5 מיליון שקל, לעומת כ-18 מיליון שקל בשנת 2019. ההוצאות של

החברה – ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-16.6 מיליון, לעומת קרוב ל-

19 מיליון שקל בשנת 2019. מה שהביא ל כך שבשנת 2019 היה הפסד

תפעולי של כ-700 אלף שקל, לעומת רווח תפעולי של 700 אלף שקל בשנת

2020. גם הוצאות ההנהלה קטנו מ-1.1 מיליון בשנת 2019 לכ-700 אלף

שקל בשנת 2020, וכל הסיפור הזה מביא לכך ששנת 2020 הסתיימה

בעודף, אומנם קטן, של 75 אלף שקל, לעומת גירעון של קרוב ל-2 מיליון

שקל בשנת 2019. צריך לזכור שלחברה יש נכס או נטל, תחליטו איך לקרוא

לזה, של הפסדים גדולים מאוד – של קרוב ל-10 מיליון שקל לצורכי מס

שהם ילוו את החברה בעתיד, והחברה תוכל להרוויח בעתיד סכומים לא

מבוטלים מבלי לשלם עליהם מס. הפעילויות העיקריות של החברה בשנת

2020 כמו גם בשנת, מפורטים וברורים בדוחות הכספיים, אבל עיקר

הפעילות זה, אם נחלק את זה מתוך הפעילות הכוללת של כ -17 מיליון

שקל – מתוכם כ-9.5 מיליון שקל זה פעילות של המט"ש. כמיליון, קצת

יותר ממיליון זה חוף הים. 2 מיליון שקל זה הקאנטרי. שכר דירה וחניונים

– כ-1.25 מיליון, הסכמי גג– 1.5 מיליון. ועוד כל מיני פרויקטים אחרים

קצת יותר קטנים, כמו מרכז לצעירים, אקדמיה לספורט וחניון

המעפילים, סך הכול כאמור ההכנסות כ-17.5 מיליון שקל עם עודף תפעולי

בפרויקטים האלה של כ-700 אלף שקל. אלה עיקרי התוצאות והדיווחים

לשנת 2020, אם יש למישהו שאלות אז אני אשמח להשיב

א. שטרקמן: יש לי שאלות, לא אליך, כאילו יותר שאלות, אז מישהו רוצה לדבר? אם

לא, אני אשאל. ראיתי שיש מרכז יום לקשיש, זה לא היה ב-2019, למה זה

עבר לחברה הכלכלית?

א. אלבז: אני יכול לענות. מה שקרה, שב -2020 הייתה הפסקה של פעילות של

החברה המפעילה של מרכז יום לקשיש, היה תקופה של 3 או 4 חודשים–

יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, שהחברה הכלכלית לקחה על עצמה להפעיל

את זה בתקופת הקורונה. במסגרת הפעילות – תקצוב מלא של משרד

הרווחה. זה מה שעשתה החברה הכלכלית כדי, על מנת לא לצאת להליך

מכרזי, החברה פטורה ממכרז מול העירייה. העירייה האצילה לחברה את

הסמכות להפעיל, כשכמובן החברה קיבלה אישור של משרד הרווחה לבצע

את ההפעלה.

א. שטרקמן: וזה זמני? אז,

א. אלבז: זה היה 4 חודשים ועכשיו נכנסו, עכשיו יושבים שם חברה אחרת, חברת

"מטב".

א. שטרקמן: או קיי, סבבה. עוד, יש השכרת חנויות ושלטי פרסום – איזה שלטי פרסום,

אם אפשר לפרט רק?

א. אלבז: יש שטחי פרסום שכיום רק חברה אחת מפרסמת על שטחי הפרסום, זה

כל המחוונים שנמצאים ברחוב הגעתון ובסביבת העיר, זה מכרז שהושלם

בעבר.

א. שטרקמן: מכרז, מאיזה שנה המכרז?

א. אלבז: המכרז היה ב-2017 לדעתי

א. שטרקמן: כן, לפני, או קיי. של איזה,

א. אלבז: "דגל תקשורת".

א. שטרקמן: או קיי, סבבה. אז למה ירדו הזה, כאילו זה לא איזה מכרז שהם בעצם

משלמים לנו משהו קבוע?

א. אלבז: כן.

א. שטרקמן: ונראה שבשנתיים האחרונות יש יותר שלטי פרסום,

אאלבז: ב-2020, ב-2020 היה משבר איתם, שאנחנו סילקנו אותם, יצאנו להליך

מכרזי חדש, היינו איתם בבית משפט. בבית המשפט הם הסכימו להשלים

את התשלום שהוא השתקף, הוא התקבל ב-2021. זאת אומרת, במאזן של

2021 אנחנו נוכל לראות את ההשלמה הזאת שהם החזירו כשהיו רגע לפני

שסילקנו אותם מהזה, כאילו,

א. שטרקמן: ועכשיו יש חברה חדשה?

א. אלבז: לא, לא, זו אותה חברה.

(מדברים יחד)

א. אלבז: בבית המשפט הם הסכימו מול השופט להחזיר את כל, זה היה 416 אלף

שקל,

א. שטרקמן: ...

א. אלבז: 416 אלף שקל שהם שילמו בתשלום אחד במרץ 2021 .

א. שטרקמן או קיי,

א. אלבז: אז זה נרשם בספרים של מרץ,

א. שטרקמן: רגע. אבל מאיזה סיבה הם לא שילמו?

(מדברים יחד)

א. אלבז: סליחה?

ד. אפשטיין: בדוחות האלה זה לא משתקף.

א. אלבז: נכון, זה משתקף,

א. שטרקמן: לא, זה לא,

א. אלבז: זה ישתקף בדוחות 2021, זה נכנס

א. שטרקמן: בגלל זה הסימון שזה ירד בחצי,

א. אלבז אני לא יכול לרשום כסף שנכנס ב-2021 בשנת 2020, עבירת מס חמורה

א. שטרקמן: לא, סבבה, פשוט זה ירד בחצי וראינו יותר מחוונים ושלטים, אז זה היה

תמוה,

א. אלבז: לא, ולא ראית יותר, דווקא את ראית פחות.

א. שטרקמן: פחות? אני רואה בכל הגעתון ובזה,

א. אלבז: כן.

(מדברים יחד)

א. אלבז: בואי, אחרי זה נצא,

א. שטרקמן: סבבה. ושאלה נוספת יש על השכר דירה וחניונים. איזה חניונים? כי יש,

א. אלבז: חניון המעפילים,

א. שטרקמן: המעפילים הוא בנפרד.

א. אלבז: שנייה. אז היה חניון מאוד קטן שהפעלנו את חניון מכבי,

א. שטרקמן: כן?

א. אלבז: לתקופה קצרה והפסקנו להפעיל אותו, החזרנו להם את ההפעלה שלו כי

היא לא הייתה כדאית. היינו גובים משם כסף שלא היה, לא חנו שם.

עכשיו מכבי חזרו לפעילות ויש מצב שאנחנו נחזור לתפעל את החניון רק

בהיבט התפעולי שלו.

א. שטרקמן: אז זה רק החניון הזה?

א. אלבז: כן.

א. שטרקמן: כי החניון השני מופיע בנפרד. או קיי. למישהו יש, להמשיך? סבבה. יש לי

עוד שאלה לגבי החופי ים. האם בחוף ים, חוף סוקולוב מתוקצב בזה של,

א. אלבז: זה משתקף שם, כן. ההסכם הוא מול החברה הכלכלית,

א. שטרקמן מהחברה הכלכלית?

א. אלבז: נכון.

א. שטרקמן: או קיי. אז החברה, ומה שהם משלמים לעירייה, אנחנו משלמים להם.

אבל לגבי שאר ההוצאות שהם משלמים, זה נכנס לעירייה או לחברה

הכלכלית?

א. אלבז: הם משלמים, הם משלמים מים וחשמל. חשמל הם משלמים לחברת

החשמל ומים משלמים לעירייה.

א. שטרקמן: לא, יש את הקיוסק הזה שם.

א. אלבז: זה במסגרת המכרז.

א. שטרקמן: הקיוסק במסגרת המכרז? הבנתי.

ר. מרלי, רה"ע: זהו?

א. שטרקמן: זהו. כן, סיימתי.

ר. מרלי, רה"ע: איזה יופי שעונים לך במקום שאליתות? איזה תענוג?

א. שטרקמן: מה זה קשור? שאילתות,

ר. מרלי, רה"ע: לא יודע אם זה קורה.

(מדברים יחד)

ר. מרלי, רה"ע: שלחת שאילתות.

א. שטרקמן: לא, לא שלחתי,

ר. מרלי, רה"ע: אני רוצה להגיד משהו. יישר כוח לאלי, באמת. לא הייתה שנה כזו אף פעם

בחברה הכלכלית, סיימנו ברווח. אני רוצה להגיד משהו על החברה

הכלכלית כדי שתבינו. החברה הכלכלית, אנחנו, הרשות, מכניסה אותה

למינוס באופן יזום. זאת אומרת, ברגע שאתה נותן לחברה הכלכלית

להפעיל את חופי הים, חופי הים עולים המון המון כסף. אותו דבר לגבי

הקאנטרי שלנו – הקאנטרי שלנו הוא קאנטרי מאוד זול והוא עולה המון-

המון כסף ויש בו עובדים, ועדיין אחרי הכול עם עבודה טובה גם של ניהול

הסכם הגג, זו השנה הראשונה שהחכ"ל בנהריה מרוויח, אומנם 75 אלף

שקלים. אני מקווה שנצליח לעמוד מאוזנים גם בעתיד. לא פשוט, אנחנו

מראש,

א. שטרקמן: רק אל תשכח שזו הייתה שנת קורונה ולא היו אירועים ועוד כל מיני

דברים.

ר. מרלי, רה"ע: אני לא שוכח כלום.

א. שטרקמן: או קיי, סבבה,

ר. מרלי, רה"ע: תאמיני לי.

דובר: ב-2019.

ר. מרלי, רה"ע: ואני לא הרחבתי כמו אלי על "דגל תקשורת",

(מדברים יחד)

מ. אפריאט: הוצאות קבועות יש לנו,

א. שטרקמן: על 2020 אני מדברת

דוברת: מה?

ר. מרלי, רה"ע: כן.

א. אלבז: רק שנייה. אני רוצה אולי לציין,

(מדברים יחד)

א. וייזר: רונן, היא אמרה פה איזה פרט שהוא קצת לא מדויק.

א. שטרקמן: למה?

א. אלבז החברה הכלכלית, מאז שרונן מכהן כיו"ר הדירקטוריון וראש העיר, לא

מבצעת אירועים, לא מקיימת אירועים. אנחנו עכשיו,

א. שטרקמן: לא, אבל ב-2019 מצוין פה אירועים

א. אלבז: אירועים מאוד קטנים שעשו,

א. שטרקמן: 400 אלף שקל

א. אלבז: זה לא אירועים, זה ב-2019, תסתכלי

א. שטרקמן: 2019, זה כאן מה שרשום

ר. מרלי, רה"ע: כן, לעומת 5 מיליון שקלים ב-2018,

(מדברים יחד

ר. מרלי, רה"ע: אלי, יישר כוח באמת לכל אנשי החברה הכלכלית על העשייה בסוף, באמת

פעם ראשונה לעמוד ברווח, אומנם קטן – זה הישג גדול. אני מקווה

שנצליח לשמור על עבודת החברה בצורה תקינה, צריך לזכור שוב שאנחנו

מכניסים אותה אוטומטית לקשיים בזה שאנחנו נותנים להם להפעיל את

החופים וא ת הקאנטרי העירוני, שזה מורכב. זהו חברים, תודה, אתם

מוזמנים לקונצרט בשעה 20:00 בהיכל התרבות. תודה, ערב טוב

סוף הישיבה