פרוטוקול מס’ 01/22 מישיבה שלא מן המניין, של מועצת העיר, שהתקיימה בתאריך 05.1.2022

1

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין

מיום ד', 2202.01.05, ג' בשבט תשפ"ב

נוכחים :

מר רונן מרלי – ראש העירייה

מר דימה אפשטיין – סגן ומ"מ ראש העיר

עו"ד לילך חיים – חברת מועצה

גב' ענת לורנץ – חברת מועצה

מר אור כהן – חבר מועצה

עו"ד קלאודיה מרקוב – חברת מועצה

מר בוריס שטארקר – חבר מועצה

מר חיים רואש – חבר מועצה

מר זכריה חי – חבר מועצה

מר יצחק פרץ – חבר מועצה

גב' אורנה שטרקמן – חברת מועצה

עו"ד לירז איתמר – חברת מועצה

עו"ד אורן סודאי – חבר מועצה

מר אייל וייזר – חבר מועצה

מר מקס אפריאט – חבר מועצה

מר עופר אלקיים – חבר מועצה

גב' שרית נס פררו – חברת מועצה

עו"ד דודו אלחיאני – מ"מ מנכ"ל העיריה

עו"ד אורן ארבל – היועץ המשפטי לעירייה

מר מיכה זנו – גזבר העירייה

גב' קרן דרכמן – מבקרת העירייה

מר דוד אילוז – מ"מ מזכיר המועצה

מר מאלק הזימה - מנהל מחוז צפון באגף לביטחון מים

2

על סדר היום

1. הצעת תקציב העיריה לשנת 2022 .

פ ר ו ט ו ק ו ל

ר. מרלי, רה"ע: ערב טוב לכולם. ערב טוב לתושבי ם בבית. ישיבת מועצה , יש לנו המון

נושאים היום. אנחנו נתחיל ממש שתי דקות של עדכונים קצרים.

קודם כל לעדכן אתכם שהשבוע נפגשנו עם מספר שרים וחברי כנסת, גם

שרת התחבורה מירב מיכאלי, גם שר התיירות יואל רזבוזוב, השר

לשירותי דת מתן כהנא, השרה להגנת הסביבה תמר זנ דברג וסגן השר

לביטחון פנים יואב סגלוביץ'. לא מעט נושאים, לא מעט תחומים, לא

מעט דבר ים ששוחחנו עליהם. בסך הכל יש הישגים טובים מ הפגישות

האלו. בגלל גודש הישיבה אנחנו נפרט בהמשך על מה שהיה שם.

שני דיונים חשובים בוועדת הכלכלה על כביש 6, בסך הכל התכנון של

כביש 6 יימשך ואנחנו נאיץ כדי שיקדימו את התכנון, את התקצוב שלו

לחודש הקרוב כדי ש כביש 6 יגיע כמה שיותר מ הר לכברי ואחר כך

לשלומי.

לא מעט פרויקטים שמבוצעים כרגע ברחבי העיר אני מכיר, מניח שאתם

מכירים את כולם, גם קרית הספורט מערבית לבית החולים. מזח

הדייגים החדש אנחנו עובדים עליו, אני מקווה שעד הקיץ נצליח לסיים

אותו. הדק ב שפך הגעתון אנחנו הולכים ל החליף עכשיו את כל המרחב

של שפך הגעתון בדק חדש עם מ עקה חדש, לסדר את כל פארק

הגלגיליות, פארק המשפחה והטיילת, אנחנו מחליפים שם חלקים

גדולים בתוך הפארק.

מבנה הימיה הוותיק אז הוא גם כן בתהליך שיפוץ. המבנה החדש שצמוד

לקנטרי גם הוא בשלבי גמרים כבר. שר התיירות הצליח להעביר לו, אני

3

מקווה שעד סוף ה חודש נקבל 3 מיליון שקלים שהוא התחייב עליהם

בפגישה השבוע.

בניית ארבעה גנים נוס פים בשכונת ארי אל שרון. בניית שני בתי כנסת

חדשים. בנ יית בית ספר תיכון 48 כיתות, אנחנו ממשיכים עם העניין

הזה.

קורונה אז יש עליה משמעותי ת גם אצל נו, אנ חנו עם 222 מאומתים

אנחנו עיר אדומה. המדינה כל כמה שעות יש לנו זום והערכות מצב עם

משרד הבריאות, משרד החינוך, המדינה עדיין, המדיניות כמדיניות היא

כמה שפחות סגר והפרעה לפעילות הע סקית של המדינה וכמה שיותר

לשחרר, כולל מקסימום בדיקות.

עכשיו רוצים להעביר את ה-PCR מעל גיל 60. בקיצור יש מדיניות והיא

משתנה לא מעט, אני מקווה שנעבור את התקופה הזו בשלום.

ב-21 לחודש אנחנו בעצם מתחילים ב פועל באופן רשמי עם מהפכת

התחבורה הציבורית שעבדנו עליה בשנתיים האחרונות, 17 אוטובוסים

חדשים שיגיעו לעיר. הרחבת קווים, הת ניידות ה רבה יותר נוחה בתוך

העיר וגם פה שרת התחבורה תקצבה אותנו בתקציב משמעותי מאוד,

כולל כמה פתרונות לרכבת.

ביום שני האחרון נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים וגני הילדים וכיתות

א'. אנחנו העיר המובילה ברישום, אנחנו אחרי 4 שעות היינו עם 48

אחוז נרשמים. צריך להגי ד מילה ט ובה גם למינהל החינוך, למחלקת

גנים, לענת ולמחשוב שלנו שעשו עבודה נהדרת ובסך הכל תהליך

הרישום מתבצע בצורה תקינה , כולו מת בצע דרך אתר האינטרנט

כשירות נוסף לתושבים. אז אישורי תושב לשנת 2022 נשלח בדואר

והועברו גם SMS, ניתן להפיק אותו דרך אתר העיריה, לא חייב להגיע

לרשות כדי לקבל אישור תושב היום. אפשר בלחיצת כפתור להוציא אותו

בבית.

ואני מסיים בעניין אחרון. נמצא איתנו מאל ק הזימה, הוא מנהל מחוז

4

צפון באגף לביטחון מים. מאל ק נמצא איתנו כאן כי מדינת ישראל

החליטה, הצליחה לפני שנים להתפיל מי ים ובעצם היום, ותקן אותי אם

אני טועה, 75 אחוז מתושבי מדינתישראל נהנים ממים מותפלים בעצם.

יתרון אדיר של המדינה.

ביום ראשון הקרוב חל ניסוי, בעצם תהליך אצלנו בגליל של הזרמת מים

מותפלים ממתקן ההתפלה בחדרה לתוך הצנרות שלנו בנהריה. הרעיון

של משרד הבריאות והמים זה בעצם להעביר את ה מים אלינו ולב דוק

איזה צנרות אצלנו ישנות ומחייבות החלפה , מדבר על צנרות בבת ים

ואיזה צנרות בסדר.

בצנרות הישנות יותר התושבים בעצם יקבלו פרק זמן של 20 ,30 ,40

שניות בפתיחה מים אדומים, צהובים, צהבהבים, כפי שאתם מגדירים

את זה, אנחנו נמפה את הצנרות האלו ביחד עם בעצם רשות המים, נדע

מה קורה. זה פרויקט של 20 מיליון כדי לעשות את זה ובע זרת השם

כשיוקם מתקן ההתפלה באזור מטה אשר ורגבה, אם אני מבין נכון, אז

גם נהריה תעבור באופן ישיר למים מותפלים וזה יקרה בערך בשנת 25 ,

6. נכון? זאת התוכנית של המדינה.

מ. הזימה: לקראת 25.

ר מרלי, רה"ע: לקראת 25 .בסדר. אז מאלק, אני נותן לךאת רשות הדיבור כדי לא לעכב

אותך ואחריך נעבור לתקציב. אז אם תוכל להסביר למועצה ולתושבים

את התהליך אנחנו נשמח. תודה.

מ. הזימה: תודה. קודם כל זכות גדולה להיות כאן אתכם, שהזמנתם אותי. אין ספק

שאנחנו בפתחו של פרויקט לאומי מאתגר. מי חלם מתישהו בגליל בכלל,

גליל מע רבי ספציפית, שכל הזמן היה רווי במשקעים שנצטרך כאן

להתפיל מים. הכנתי כאן מצגת קצרה, תסתכלו על התמונה מימין, היום

זה טריוויאלי וטבעי, כל אחד, כל אזרח במדינת ישראל פותח את הברז

וכל הזמן יוצא מים.

אני אומר זה לא מובן מאליו. אני לא יודע כמה אנשים מודעים כמה כל

5

אחד צורך, אני אישית צו רך ב בית יותר מהמספר שנקוב כאן, זאת

אומרת יש כאלה שצורכים 60 ליטר, יש כאלה 300 ליטר בבית שלהם

הממוצע שכל אדם צורך בערך 180 ליטר ליממה

אצל השכנים שלנו יש מחסור אדיר. בטח שמעתם על מסגרת ההסכם עם

ממלכת ירדן שמסתיימת במאי, הייתי שם לפני חודש ימים, הם מקבלים

הקצאה אחת לשבוע ומי שנגמר לו המים במיכלים על הגג אז הוא הולך

וקונה.

למעשה אלה המקורות שלנו למים הטבעיים, אנחנו רואים כאן כל צבע

זה אקוויפר מסוים, רצף של קידוחים תת קרקעיים. הכנרת תמיד דיברו

עליה והייתה מקור רצ יני מבחינת המים, היום היא מאגר אסטרטגי

ומספקת לצריכה מקומית, כולל לחקלאות וגם לממלכת ירדן.

במידה וכל שנה אותה כמות משקעים יורדת אנחנו יכולים להפיק בין 1.1

כולל 1.2 ואני מתייחס כולל גם למים שמגיעים מכיוון צפון. זה

המקסימום שנוכל להפיק מים ממקורות טבעיים.

הצריכה של מדינת ישראל בסוף 2019 הסתכמה בערך ב -2,4. ואיך אני

אומר? אבא מרוויח 1,200 שקל, המשפחה מבז בזת 2,400 .התלמידים

מכירים את התשובה אבא הולך לבנק ולוקח הלוואה. מה זה למעשה

הלוואה? זאת אומרת היינו שואבים יותר מים מהכנ רת ו מהקידוחים,

אבל כל הזמ ן האוכלוסייה גדלה בכל המקומות, הביקוש עולה. ואם

ניקח את העיר נהריה ואני מכיר אותה מהילדות, כשהתחלתי את

העבודה שלי ברשות המים לפני 13 שנה הייתם בסביבות 60 אלף 55 ,60

אלף. היוםכבר עוד מעט היא נושקת ל-100 אלףזאת אומרת הביקוש

כאן עולה, צריך לספק יותר מים לתושבי העיר.

אז אם נסתכל כאן בסוף 2018 היה מחסורשל בערך מיליארד קוב בכנרת

ובאקוויפר היה חוסר של 2,5. כמו שאמרתי זה הלוואות שהיינו לוקחים

כדי לגשר על הפער לעומת הביקוש. אז חלק מהפתרונות כדי לגשר זה כל

הקטע של מי קולחין ש זה מסופק מחקלא ות, היום מדינת ישראל

6

מובילה בעולם ובערך 90 פלוס מינוס אחוז המים, כאילו כל השפכים של

הביוב אנחנו ממחזרים אותם וחוזר חזרה לחקלאות , א בל לטובת

פתרונות למים שפירים לכל השימושים כמובן, כולל שתיה, אז ישראל

מובילה בעולם מבחינת מתקני התפלה.

התמונה שיש כאן, אתם רואים כאן יש 5 מתקני התפלה שהם פעילים.

בצפון זה מתקן התפלה בחדרה, כרגע הוא הכי גדול בעולם. היום מייצר

בערך 138 מיליון קוב, כאשר 80 אחוז מהמים שהוא מייצר במקום

שילכו במקור לפי התוכנית למרכז ד רומה, אז היום 80 אחוז הולכים

לכיוון צפון בגלל הביקוש והמחסור של המים בצפון.

מה שעתיד לקום עוד מתקן באזור של שורק, נקרא שורק ב', הוא יהיה

המתקן הגדול בעולם, אמור להפיק בסביבות 200 מיליון קוב בשנה. וכמו

שאמרתי בגליל המערבי וראש העיר התייחס לזה יש כאן עיכוב של ארבע

שנים. אנחנו תכננו שבכלל ב -2020 כברנפעיל את המתקן הזה. אני לא

אכנס לכל הסיבות למ ה הע יכוב, אבל אנחנו צופים בסוף 2024, תחילת

25 שהמתקן הזה כבר יתחיל לעבוד

מכאן אנחנו צריכים להיערך לקראת אספקת מים מותפלים. אני שמתי

כאן מפה של רשת המים האזורית באזור שלנו, כאן זה כל האזור של

הגליל המערבי וכאן כל האזור של מרכז הגליל והצפון. כל האזור הזה

מקבל מים מקידוחים בלבד עד היום. הקו הצהוב כאילו מכאן עד עכו,

כולל עכו, עכו מקבלת כבר מים מותפלים מזמן. יש גם את המתפיל של

מסריק כולל מכיוון חדרה שהם כבר טעמו את המים המו תפלים, הם

מכירים את זה שם ואין שום בעיה. וגם בשנים קודמות, אמרתי 2018

שהיה מחסור באקוויפר, אז גם כרמיאל והכפרים בסביבה והישובים של

משגב גם קיבלו מים מותפלים.

תסתכלו כאן על הקו האדום, אנחנו ברגע שנפעיל את מתקן ההת פלה,

זאת אומרת כל האזור הזה פחות או יותר של הגליל, כולל עד בית שאן

והר מירון, כרמיאל וכל הסביבה, כל הכפרים של שומרון הולכים לקבל

7

באופן קבוע רוב המים שיהיו יהיו מים מותפלים. יהיה מים קידוחים

אבל רוב הזמן יקבלו מים מותפלים.

המטרה של ההזרמה של המים עכשיו בדיוק בתקופה הזאת כי עכשיו יש

השבתה של המוביל הארצי ועשינו את כל ההכנות מבחינת המערכת

הארצית כדי שיהיה אפשר להוליך את המים מכיוון חדרה עד נהריה כדי

לעזור לספקי המים לזהות אזורים שיושפעו מהשינויים במקור המים.

המים המותפלים בעיקר יש בהם סידן. יהיה עירוב של המים מקידוחים.

כרגע אני לא יכול להגיד כאילו כמה כל אזור יקבל מבחינת אחוזים, תלוי

בזמינות של המים המותפלים ויש תופעות של צבע במים, גם מבחינת כל

ספק, כל חיבור צעיר כאן ביתר הישובים לסמן אותן תשתיות ויש לנו זמן

עד ההקמה של מתקן ההתפלה להחליף אותה תשתית שזה מחייב.

הסכימה הזאת מראה איך הולכת ההזרמה של המים. אתם נמצאים כאן

באזור האדום, כל הצד המערבי צפוני. כמו שאמרתי זאת התחנה

שתקלוט את ה מים מכיוו ן מתקן ההתפלה בחדרה , אנחנו נוביל אותם

דרך תחנת אפק עד בריכות עכו. מי שמכיר אותם זה מעל ישוב מאכר.

ומשם מזרימים את המים לכל האזור הזה, אזור של נהריה כולל לבית

חולים. לפני שבאתי לכאן היינו ב ביקור בבית חולים כדי לעזור להם

להיערך.

אז בגדול זה הלו"ז. כמו שאמרתי הכוונה להזרים מים מה-9 עד ה-29 .

אנחנו בהתאם נעשה כל הזמן הערכות מצב , אנחנו מקימים החל מיום

ראשון חפ"ק. החפ"ק הזה יהיה בכרמיאל, חדר המצב של התאגיד. יש

שמה נציגים של כל הגורמים, גם אנחנו בתחום המים. אני נמצא שמה,

הדובר של רשו ת המים, מנהל אגף תפעו ל ברשות המים . אנחנו נהיה

אתכם, נלווה אתכם, א תם לא לבד בעסק הזה ונעקוב כל הזמן על

שינויים שיהיו, אם יהיו שינויים.

ואם נראה שיש מצב אני אומר כאילו החמרה, קטסטרופה, אנחנו יכולים

לעצור ולה חזיר, כבר קיבלנו תמונת מצב, אנחנו יכולים לעצור וא ז

8

להזרים בחזרה מיםמקידוחים כפי שאתם מקבלים עכשיו. הכנתי כאן

סרטון קצר מאירועים שהיו או מקומות שהיו בהם תופעות של צבע

במים. אתם תיכף תראו רק שתראו את ההמחשה מה זה צבע במים ואיך

ספק המים שמה טיפ ל בתופעה הזאת. תיכף ת ראו מצד שמאל בכרמל

קרה ב -2018, אז המים נרא ים צלולים ותי כף ת ראו זוית אח רת ש ל

הצילום, כמובן אנחנו עצרנו שמה את ה הזרמה רק לראות כאילו את

הצבע אבל אנחנו ממשיכים להזרים עד שרואים מים לגמרי צלולים

ותיכף תראו בעוד סרטון בהמשך.

אז איך מטפלים בתופעה הזאת? אנשי התפעול של ספק המים, במקרה

שלכם של מחלקת המים כאן בעירייה, פשוט במע רכת האזורית , זה

מתוך הזרמת מים בישוב ערערה, בואדי ער ה, פשוט לא הזרימו את

המים לכמה שניות עד שהתופעה של המים הצבועים תחלוף ואז נראה

מים צלולים. איש התפעול ברגע שיש כבר מים צלולים אז סוגרים את

המים והדוגם ויש לכם יועצת ש היא רצינית, אני מ כיר אותה באופן

אישי, שתעזור לכם לעשות דיגום למים.

בצד ימין צפון מקורות בנין משותף, פשוט ממש בכניסה לבנין מוציאים

את המים ואחרי כמה שניות כבר רואים מים צלולים. מחברים בחזרה

את הצינור ואז אפשר להזרים מים לבנין.

אתם תיכף תרא ו את הסרטון בצד שמאל, אז כבר במ ערכת ה מים

העירונית המ ים נקיים, אבל אותו חלק פ שוט חלק ישן, ברגע שהוא

מפרק אותו אתם רואים כאן שיש מים צלולים. יכול לחכות כמובן כמה

שניות ואז תראו איך המים גם כן שמה יהיו צלולים.

מה גורם לתופעה הזאת? תראו את הצינור הזה, זה בעיקר בצנרת הישנה

שהיא צנרת לא תקנית ויכול להיות שלא בהכרח שנראה את זה.

מה שחשוב וכאן זה חשוב מבחינת התושבים, אנחנו רוצים שכל תושב

שהיה אצלו תופעה של מים, של צבע במים שמיד ידווח לעירייה. כך

אפשר לעזור כאן למחלקת המים למר קר את המ קומות שצריך ל טפל

9

בהם. כמובן אנימקווה שלא יהיו תלונות סרק, אבל איפה שאין תופעה

זאת אומרת שם העיריה תוכל להכין תוכנית , מדי בוקר להגיע לשם

לרחוב הזה לנקז את המים לפני שבכלל מתחילה הצריכה הביתית.

ובדרך כלל בשעות הלילה כמעט ואין צריכה. המים עומדים בצנרת וזה

בדיוק הזמן שתהיה ריאקציה ואז שחרור של החלודה שיש בצינור ולכן

ברגע שפותחים את המים יכולים לראות את התופעה של הצבע במים,

מים צהובים או אדומים. ואני מתאר את זה אחד שיוצא לבית מלון או

לטיול בחוץ כבר לא משתמש במים בבית וברגע שהו א חוזר ופותח את

הברז אז הוא רואה את התופעה ואחרי כמה שניות זה חולף.

מה שאני ממליץ לתושבים בר גע שרואים בבית שיש צב ע במים אז

מכשירים רגישים לא להפעיל אותם כמו מכונת כביסה או מכשיר מים

לשתיה, בר מים, לא משנה מה השם של החברה, פשוט לפתוח את הברז

וברגע שהוא רואה בברז בבית שהמים בהם צלולים אז הוא יכול להפעיל

את המכשיר.

אנחנו ברשות המים קבענו מנגנון, חטיבת הכלכלה של שיפוי לתושבים,

אנחנו רוצים שהתושבים כן יזרימו מים כדי לנקות את הצנרת , ל א

לחשוש ו רשות המים קבעה שלכל בית אב יתנו זיכוי, כמובן מי שאצלו

קרתה התופעה, ל א לכל אחד גורף, זיכוי של 300 ליטר ליום , כולל

בהתאם למספר הנפשות, תוספת של עד 50 ליטר

זאת אומרת אם אני בבית שלי אנחנו 4 נפשות אז אני מקבל, ואצלי יש

את התופעה, מדי יום זיכוי עד שזה חולף הבעיה על 500 ליטר ביוםזאת

אומרת העיריה תזכה את התושב ומי שי זכה את העיריה כמובן רשות

המים ומקורות.

מבחינת כל הקטע של שטיפת צנרת ראשית בעיר כמובן זאת התחשבנות

של העיריה מול מקורות ור שות המים על כל המים שיצרכו בתקופה

הזאת. אז זה בגדול. אני אומר עוד פעם יכול להיות שלא נראה את

התופעה הזאת בכל מקום, לא בהכרח. נאמר בדיון הר אשון שמקורות

10

עשתה ניסוי כלים, אני אקרא לזה ככה במונח צבאי זאת אומרת

הזרימה לכאן מים ואף אח ד לא הרגיש שהיה משהו חריג ואני מקווה

שנעבור את זה בשלום.

ע. אלקיים: שאלות אמרת. אי אפשר לשים בצינורות הראשיים מ סננים ופילטרים

לפני שמגיעים לצרכנים?

מ. הזימה: למה, מה המטרה?

ע. אלקיים: לסנן את המים, שיגיעו נקיים.

מ. הזימה: זה לא יעזור, צריך להוציא אותם החוצה מהצנרת.

ד. אלחיאני: הבעיה לא במים, הבעיה בריאקציה שבין המים לצנרת. לא הבעיה במים

עצמם.

ע. אלקיים: אבל עכשיו הם נקיים.

מ. הזימה: אם אתה שם את זה בבית, קודם כל אין צורך. אם אתה שם את זה בבית

אז הפילטר נסתם.

ע. אלקיים: זה מים חדשים שמגיעים,

מ. הזימה: זה מים חדשים באיכות גבוהה מאוד. המים במערכת הארצית יש ניטור

רציף כל דקה, כל שניה. מים באיכות גבוהה, אין בעיה. אני כשאני מגיע

למתקן ההתפלה בח דרה דבר ראשון שאני עושה שותה מים. להיפך,

בעתיד כל התופעות האלה אנחנו כמעט לא נראה אותם.

ד. אלחיאני: מאלק, מה שחשוב להסביר שהבעיה לא במים אלא בצנרת.

מ. הזימה: אמרתי.

ד. אלחיאני: כשמים מותפלים מגיעים לריאקציה עם המתכת שקיימת אצלנו יכול

להיות, לא בכל המקומות, יכול להיות שיהיה גו ון של חום כתוצאה

מהריאקציה בין המים המותפלים לצנרת עצמה. זה לא שהמים לא

מגיעים נקיים, המים מגיעים נקיים ומסודרים, זה הכל.

מ. הזימה: דודו, התמונה הזאת ממחישה בדיוק מה שאמרת. עוד שאלות, חברים?

טוב, אז אני מאחל לכולנו בהצלחה.

ע. אלקיים: עוד שאלה. אין קשר לתאגיד, נכון?

11

מ. הזימה אין קשר לתאגיד.

מ. אפריאט: שאלה. איזו תחנה בארץ מספקת בעצם מים לירדן? האם זו התחנה

שתספק מים לירדן או,

מ. הזימה: לא, לא, לא. אם זה מענין אותך יש תחנה שנקראת דגניה ששואבת

מהכנרת, יש בריכת בית זרע. ירדנים מקבלים מים לא מסוננים, מים של

הכנרת כפי שהם ואצלם הם עושים את כל התהליך של הסינון של המים.

מ. אפריאט: לפי ההסכם עכשיו נספק להם מים,

מ. הזימה: הם יקבלו תוספת של מים ואנחנו נקבל מהם מנגנון חשמל. טוב חברים,

תודה רבה ובהצלחה.

ר. מרלי, רה"ע: תודה רבה.

ד. אילוז: מאלק, תודה רבה לך, שיהיה בהצלחה.

1. הצעת תקציב העיריה לשנת 2022

ר. מרלי, רה"ע: טוב, אנחנו עוברים לישיבת התקציב. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור

לגזבר, אנחנו מעלים בעצם היום להצבעה הצעת תקציב לשנת 22 בגובה

של 495 מיליון שקלים, 495 וחצי. התקציב הזה מתווסף לעוד 21, קצת

יותר מ -21 מיליון שקלים שמושקעים במרכזים הקהילתיים שלנו שזה

יפה, עד עכשיו השקענו 4 מיליון שקלים במרכזים הקהילתיים, סך הכל

זה מגלגל 21 מיליון. בנוסף 63 מיליון שקלים להשקעות נוספות בחינוך

העל יסודי שזה מביא אותנו ל -579 מיליון שקלים שזה הישג וז ה לא

מעט.

36 אחוז מהתקציב יושקע בחינוך. בנוסף לתקציב השוטף הזה העיריה

מנהלת עוד 744 מיליון שקלים בתב"רים, מעל 250 פרויקטים, ליתר דיוק

262 פרויקטים.

אני שמח לעדכן ששנת 21 למרות שאין עדיין את הדוח הסופי, הוא יינתן

לקראת מרץ, אפריל 22, אבל שנת 21 היא השנה הראשונה מאז 2008

12

שהעירייה מסיימת תקציב בצורה מאוזנת שזה הישג.

התקציב בנוי מהשקעות נרחבות בכל התחומים. אתם תראו את זה, אני

לא אכנס לפירוט. אני רוצה להודות לגזבר, לחשב, לצוות של הגזברות,

לגביה, לכל מי שעסק במלאכה, עשה פה עבודה יסודית, מסורה, התקציב

הזה נבנה לאורך ארבעת החודשים האחרונים כשכל הפרמטרים נלקחים

בחשבון ויש פה הצעת תקציב מרשימה. ומיכה, יישר כוח לך ולאנשים.

אז בבקשה.

מ. זנו: טוב. ערב טוב לכולם. הצעת התקציב לשנת 2022 מסתכמת לסך של

495,402 מיליון ₪ לעומת תקציב 2021 שהסתכם לסך של 464,7, גידול

של 30,7 מיליון ₪, 6.6 אחוז. בנינו את התקציב עפ"י הנחיות משרד

הפנים. אנחנו מקבלים הנחיות משרד הפנים ממרכז השלטון המקומי,

שם אנחנו קובעים לנו את המענקים לשנה הבאה, מקדמי השכר,

מקבדמי הפעולות ובהתאם להנחיות אנחנו בונים את התקציב.

אנחנו גם בודקים את הביצוע הצפוי לסוף 21, מסתכלים על כל הסעיפים

עם הנתונים העדכניים, בחוברת זה לא מופיע, אבל כשאנחנו מכינים את

התקציב אנחנו מסתכלים על הנתונים ומבצעים התאמות בהתאם

לצרכים.

לקחנו בחשבון את הנושא של משבר הקורונה, הגדלנו את ההוצאות

המותנות ל-5,7 מיליון ₪ ביחס לשנה הקודמת כדי לאפשר לנו גמישות

ויכולת להגיב לתקציבים שמשתנים במציאות הזאת.

כמו שאתם יודעים יש נאמני קורונה, היו עוזרי הוראה בשנה קודמת

שזה בוטל, יש צמצום פערים בחינוך ב-500, אז התקצוב של הוצאות

מותנות מאפשר לנו להיות גמישים ולתת מענה לצרכים. לקחנו בחשבון

שיש לנו גידול באוכלוסייה, הסכם הגז, נפתחו 6 גנים בתשפ"ב. התקצוב

13

לשנת 22 הוא על שנה מלאה, יש צפי לפתיחת גנים נוספים.

בית ספר חדש בשכונת אריק שרון אמור להיפתח. בנושא החינוך גם יש

גידול ממשרד החינוך בנושא סייעות וסייעות רפואיות וצמודות, לכן

אתם תראו גידול בהוצאות החינוך, זה בהתאם לצרכים, לגידול

באוכלוסייה ולאישור התקציבים ממשרד החינוך.

תקבולים ממשלתיים אחרים זה גם לקחנו את ההנחיות של הביצוע ושל

משרד הפנים.

נעבור למספרים. ארנונה תקצבנו 186.5, אנחנו העלינו את זה ל-175.9,

גידול של כ-10.6 מיליון ₪. אנחנו יודעים להגיד שאת השנה אנחנו

מסיימים ב-178, ככה שהתקציב הזה הוא ריאלי. הוא כולל הכנסות

מארנונה שוטפת וארנונה מפיגורים. במים תקצבנו 46.4, גידול של 1.8

מיליון.

מנגד בהוצאות רכישת מים יש גידול דומה, אז ככה שזה מתאזן.

בעצמיות חינוך 7.6 לעומת 8 מיליון, אין שינוי מהותי. עצמיות רווחה

1,470 מיליון. עצמיות אחרות יש גידול של 4.8 מיליון ₪, 30 מיליון

לעומת 25.1. כתוצאה מהגידול באגרות בניה והיטלי השבחה והכנסות

משכירויות כנגד ההוצאות אז יש פה את הגידול.

הכנסות ממשרד החינוך 79.4. משרד הרווחה בהתאם, משרד הרווחה יש

שינוי קל של 45.7 לעומת 43.8. מענקים אחרים מאוד דומה, למעט קרן

לצמצום פערים ששמה הנחו אותנו להפחית. ומענק קורונה לעסקים,

בעצם שנה קודמת במענק איזון יש לנו 37.2 מקרן לצמצום פערים, זה

מה שיש בסעיף הזה. המענק לכיסוי גרעון עבור תוכנית הבראה 2.1,

הסעיף הזה נמצא גם בהכנסות וגם בהוצאות. הנחות עלו בשיעור קל ל-

43.3 מיליון ₪, הכנסות מותנות דיברנו.

14

בשכר נלקח מקדם כללי של 3 אחוז. אין שינוי משמעותי בגדול. זה

מקדם. 83.8 מיליון ₪ לעומת 81.1. בפעולות 128.5 לעומת 120. יש עליה

של 8 מיליון ₪ כתוצאה מהשקעה בחזות העיר, מהצורך והגידול

באוכלוסייה וכל מה שצריך להשקיע.

הוצאות בחופים שאנחנו צריכים לרשום את זה בגישת הברוטו, זה 1.9

בהכנסה ובהוצאה. אז זה ענין רישומי. בפעולות חינוך 67.4. בגדול סך

הכל הוצאות הרווחה 63 מיליון שקל לעומת 60.2. כל תקציבי הרווחה

בהתאם לדוח של משרד הרווחה. פירעון הלוואות כ-14 מיליון ₪, זה

כולל כל ההלוואות הקיימות והלוואות נוספות שנצטרך לקחת בהתאם

לתוכנית ההבראה. אין עוד הרבה.

הסיכום 495.4 תקציב מאוזן.

לקחנו את הוצאות החינוך וניתחנו אותם, רואים שסך הכל ההוצאות

גדלו בצורה משמעותית, שימו לב ל-125.1 לעומת 116. אם אני אוסיף את

הפעילות של החברה למתנ"סים שזה 21 מיליון שקל, צהרונים, קייטנות

בלתי פורמלי וכל הפעילות בנוסף לבתי ספר על יסודיים 63 מיליון, אנחנו

מגיעים ל-209 מיליון. בגדול אם משקללים את זה באחוזים כי זה כ-31

אחוז תקציב החינוך מסך התקציב.

ברווחה רואים את הפעילות, כמו שאמרתי אני חוזר שהשתתפות של

הרשות כ-15.7 לעומת 15.3, פחות או יותר זה די דומה בהתאם לנתוני

משרד הרווחה. יש פה את הדוח.

ניתחנו פה את הוצאות השכר, שימו לב, 144 לעומת 151. המקדם מביא

אותנו ל-148, הגידול המשמעותי הוא בחינוך 53.3 לעומת 57.6. אז

הגידול המשמעותי הוא בחינוך כתוצאה מפתיחת מוסדות והאישורים

של משרד החינוך רואים את זה הפנסיונרים זה כמעט כ-27 מיליון ₪.

15

השכר הכללי זה הפעולות של השכר.

כמו שאמרתי יש גידול של 30.7 מיליון ₪. התקציב הוא מאוזן, הוא

ריאלי. אני מודה לראש העיר ולדודו על העבודה המשותפת המאומצת

בנושא התקציב, לחברי המועצה, למקס יו"ר ועדת הכספים. לאגף

הכספים, לחן, לניר, לאיגור, לאושרת, לרונית באמת על עבודה מאומצת.

תודה לכולם, לכל מנהלי המחלקות והאגפים, ישבו חודשים ועבדו על

התקציב וכל מספר כמעט נבחן בצורה יסודית ונבדק הצורך, זה לא היה

קופי פסט, נבחנו כמעט כל הסעיפים לעומק וכמעט לכל סעיף יש הסבר.

תודה. אם יש שאלות?

ד. אילוז: נעבור להצבעה?

א. שטרקמן: רגע, אני רוצה,

ד. אילוז: בבקשה.

א. שטרקמן: מחכה שאולי מישהו יפתיע. בכל אופן מה שחשוב שהציבור ידע שזה

תקציב מול תקציב ולא ביצוע. מה שאנחנו עברנו על התקציב וחשוב לנו

שידעו, מבחינתי התקציב לא כל כך שוויוני והוא לא מקדם את הרווחה

של תושבי העיר. בחינוך הראיתם שהעליתם אבל אנחנו מה שאנחנו

רואות בשטח והצרכים האמיתיים אחרי שנתיים של קורונה של אלימות

בבתי ספר, אלימות מינית, אלימות מילולית, במיוחד בתקופה הזאת.

אנחנו חושבים שזה לא מ שקף כל כך את השינויים הנדרשים וזה מה

שחשוב לנו שיהיה רשום בפרוטוקול.

ל. איתמר: אני כן רוצה להתייחס, רונן, וחשוב לי להגיד כמה מילים לגבי תקופת

הקורונה, ולפחות בוועדה שלנו, בוועדה למאבק בסמים מסוכנים, אנחנו

כן מנסים לצמצם את כל נושא האלימות והסמים בוועדה יחד עם שירה

שהיא אחראית על המרכז לאלימות, הם עושים שם עבודה נפלאה

16

ועכשיו באמת גם יש איזשהו תקן שעומד על הפרק לגבי עו"סים

להתמכרויות וכל הנושא של האלימות והסמים הוא כל הזמן על הפרק,

ועכשיו עוד תגברנו אותו בבתי ה ספר עם פרויקטים מאוד מאוד

מסוימים וספציפיים, את יכולה לשאול את המנהלות,

א. שטרקמן: אני הייתי שבוע שעבר בוועדה לאלימות בזום יחד עם אמא ואם זה

שירלי, דימה, מנהלת מחלקת רווחה.

ל. איתמר: לא משנה, בסדר. את יכולה להמשיך, אני לא קטעתי אותך.

דובר: אתם מבלבלים בין שתי ועדות.

א. שטרקמן: כן, יש מלא נושאים,

ל. איתמר: לא, לא, זו ועדה למאבק בסמים מסוכנים,

א. שטרקמן: הכל בסדר.

ל. איתמר: ואלימות.

א. שטרקמן: הכל בסדר.

ל. איתמר: ועל זה אני מדברת כי מקודם ציינת את המילה אלימות וכן חשוב לי

לומר,

א. שטרקמן: זה מאוד חשוב, תראי מה קורה במדינה.

ל. איתמר: שהמנהלות עושות עבודה מצוינת בתוך בתי הספר, כולם הגיעו עם

פרוטוקולים ודיווחו מה קורה באמת בשטח, מה חסר ואיך אפשר לתת

מענה, והדברים האלה עומדים כל הזמן על הפרק והם בטיפול.

א. שטרקמן: מצוין שהם עומדים, תמיד אפשר לשפר עוד, אנחנו רואים מה קורה

במדינה,

ל. איתמר: רגע, רגע.

א. שטרקמן: פן אחד של דברים.

ל. איתמר: חשוב לי לומר שגם נושא הקורונה הוא מקבל יחס מאוד מאוד חשוב

17

ופעם הבאה שאנחנו כן נתכנס אני מזמינה אותך,

א. שטרקמן: תודה רבה.

ל. איתמר: לשמוע ולהתרשם,

א. שטרקמן: אולי כדאי לפרסם פרוטוקולים גם.

ל. איתמר: אולי. אני אשלח לך את הפרוטוקול האחרון ולראות את העבודה בשטח.

ד. אלחיאני: אני ברשותכם רק הייתי רוצה להתייחס, אורנה, כי באמת היא נקודה

חשובה מאוד ואני אומר לך כאבא לשלושה ילדים שמה שאת אמרת זה

באמת זה נכון, יש תופעה ויש בעיות עם ילדים ואנחנו רואים את זה.

אנחנו בחודש האחרון ישבנו בוועדת ההיגוי של 360, ועדת היגוי חשובה

מאוד שמורכבת ממחלקת הקליטה וממחלקת הרווחה וממחלקת, כל

המחלקות של חינוך, כל מי שנוגע בדבר ודיברנו על זה, תקצבנו שלושה

עו"סים, עו"ס התבגרויות ועו"ס טיפול בנוער על מנת באמת לתת את

הטיפול המיטבי שאנחנו מזהים, גם בשירות הפסיכולוגי שלנו תגברנו

בפסיכולוגים כי אנחנו מבינים את החשיבות של זה, אני רואה את זה,

אני אומר לך שהועדה הזאת מתכנסת פעם בשנה ואני דרשתי שהיא

תתכנס פעם ברבעון, כי החשיבות היא מעל ומעבר כי אם אנחנו נאגד את

הכוחות שיש לכולם במחלקות השונות אנחנו נוכל לתת פתרון לבתי ספר

כמו שהיא מציינת.

אני אישית הייתי בבתי ספר, יש לנו תוכנית שנקראת פותחים עתיד ששם

אנחנו לוקחים את הילדים האלה לטיפול פרטני מהבוקר עד הערב,

מלווים אותם עם פסיכולוגים ועם אנשים שהם פשוט דדיקטד לנושא

הזה, אז אני אומר לך אני רואה את זה.

אני אגיד לך עוד משהו, אני מזהה את זה אפילו בסקייט פארק שלנו, אני

מזהה את הילדים ה אלה שמה ואנחנו דואגים שהסיירת הורים תגיע

18

לשם, שהתנועות נוער יבואו לסקייט פארק ישבו איתם, ידברו איתם,

ילוו אותם. אנחנו רואים א ת זה במגוון מקומות. ואנחנו על זה, אנחנו

ממש על זה עם התקצוב של העובדים הסוציאליים ועם ועדות ההיגוי של

360, יש המון כסף, מיכה יכול לגעת בזה גם תקציבית, את יכולה לראות

שהתקציב של זה אפילו גדל. יש המון מה לעשות, השמיכה קצרה.

צריך לדעת איפה למשוך בכיוון הנכון.

ר. מרלי, רה"ע: עוד התייחסויות בבקשה. הצבעה. בבקשה דודו.

ד. אילוז: טוב. נעבור להצבעה. מי בעד? אוקי. יש נמנעים? מי נגד? בבקשה.

עו"ד א. ארבל: אישור הצעת התקציב לשנת 2022 המסתכמת לסך של 495,402 מיליון ₪

הן בהכנסות והן בהוצאות. אז אני מבקש לחזור על ההצבעה. מי בעד

בבקשה? תודה. מי נגד? מי נמנע? תודה רבה. בבקשה רונן.

ר. מרלי, רה"ע: יישר כוח קודם כל לכם חברי המועצה, תודה רבה. תודה רבה למיכה

שוב, לצוות שלו, באמת יישר כוח על כל העשייה. אני מברך, אנחנו נצא

לדרך. יש לנו בערך 579 מיליון סיבות להמשיך ולשרת את הציבור בשנת

2022. הישיבה הזו נעולה ואנחנו מיד נעבור לישיבת המועצה מן המנין.

תודה.

סוף הישיבה