ישיבת מועצה מן המניין 11/2025 פרוטוקול מס' 11/25 אשר התקיימה ביום ד' 5.11.25

1

ישיבת מועצה מן המניין 2025/11

פרוטוקול מס 25/11

מועד הישיבה : יום רביעי י "ד בחשון תשפ"ו, 202511.5

מיקום הישיבה : בניין העירייה שד' הגעתון 19 נהריה

נוכחים :

מר רונן מרלי – ראש העירייה

מר דימה אפשטיין – סגן ומ"מ ראש העיר

גב' שירה פלס – חברת מועצה

גב' קרן אטיאס – סגנית ראש העיר בתואר

עו"ד אורן סודאי – משנה לראש העיר בתואר

גב' נאוה אלפסי נאור – חברת מועצה

גב' ענת לורנץ – חברת מועצה

מר בוריס שטארקר – חבר מועצה

עו"ד קלאודיה מרקוב – חברת מועצה

מר חיים רואש – סגן ראש העיר

מר שמעון גנון – חבר מועצה

מר חן אלמגור – חבר מועצה

גב' הדס ואתורי – חברת מועצה

מר עופר אלקיים – חבר מועצה

רו"ח רפאל משה – חבר מועצה

נעדרים :

גב' פנינה גרידיש – חברת מועצה

עו"ד לילך חיים אידלברג – חברת המועצה

משתתפים:

עו"ד דודו אלחיאני – מנכ"ל העיריה

עו"ד אורן ארבל – היועץ המשפטי לעירייה

2

מר מיכה זנו – גזבר העירייה

גב' קרן דרכמן אבירם – מבקרת העירייה

מר דוד אילוז – מרכז ישיבות המועצה

מר יניב קריאף - מנכ"ל החכ"ל

מר חזי ליפשיץ - מנכ"ל רשות המים

מר עומר ורדי - הממונה על התאגידים רשות המים

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול ועדת כספים מיום 20.10.25 .

2. החלטת המועצה בהתאם לסמכויותיה המוקנות לה לפי סעיף 3 לחוק תאגידי המים

והביוב התשס"א -2001 (להלן "החוק") על הקמת תאגיד מים וביוב במשותף עם

מועצה מקומית מעיליא למתן שירותים, בהתאם להוראות החוק.

3. הבהרת החלטה מיום 20.3.24 ביחס למורשי החתימה של העיריה על מסמכים

שאינם כוללים התחייבות כספית, בהתאם להוראות סעיף 203 לפקודת העיריות

ונותנת לה תוקף למפרע מיום 20.3.24 כדלקמן

מורשי החתימה של העיריה על מסמכים שאינם כוללים התחייבות כספית יהיו:

חותם/ת אחד/ת מקבוצה א' וחותם/ת אחד/ת מקבוצה ב' בצירוף חותמת העיריה.

קבוצה א' קבוצה ב'

ראש העיר – רונן מרלי מנכ"ל העיריה – עו"ד דוד אלחיאני

סגנית רה"ע בתואר – קרן אטיאס גזבר העיריה – מיכה זנו

יועץ משפטי – עו"ד אורן ארבל

4. אישור מתן ערבות בנקאית לטובת הלוואה לקבוצת הבוגרים בכדורסל לעמותת

הספורט ההישגי בנהריה בסך 600,000 ₪ לאור בקשת העמותהמיום 22.10.25 .

5. אישור מתן ערבות בנקאית לטובת הלוואה לקבוצת הבוגרים בכדורגל לעמותת מועדון

ספורט כדורגל בית"ר נהריה בסך 200,000 ₪ לאור בקשת העמותה מיום 22.10.25.

6. אישור לערבות בנקאית דיגיטלית בסך 53,400 ₪ למינהל הדיור הממשלתי לטובת

קבלת זכות שכירות לנכס המצוי בדרך עצמאות 3 מבנה "שרות התעסוקה" בעבר

3

7. אישור נסיעת ראש העיריה, רונן מרלי, לחו"ל לאיטליה– סיור לימודי לראשי רשויות

אשכול גליל מערבי בין התאריכים 9-13.11.25 .

פ ר ו ט ו ק ו ל

דברי ראש העיר

ר. מרלי, רה"ע: ערב טוב. עומר, ברוך הבא. קודם כל ברוכים הבאים. יש פה את יו"ר

תאגיד המים, חזי ליפשיץ. אנחנו ניתן לו לדבר תיכף, בטח יהיו שאלות.

אנחנו נעשה ישיבת מועצה שמתעסקת כרגע בתאגיד. יש לנו דברים על

סדר היום. אז אנחנו נתחיל, דודו, בצורה מסודרת. אני מקוה

שהתושבים רואים אותנו. תדעו שזה בשידור חי תמיד וזה מוקלט כמובן

ומופץ גם בפייסבוק העירוני.

אז אנחנו נעשה, זה חשוב, זאת ישיבה חשובה כי הישיבה הזו היא על

תאגיד, אחרי שגם החוק מחייב אותנו, אבל בלי קשר לחוק, השתכנענו

שזה הדבר הנכון לעיר נהריה, לא לעיריית נהריה, לעיר נהריה, לתושבי

העיר נהריה. אז החלטנו שאנחנו הולכים על המהלך הזה.

יש גם הטבות בקול קורא למי שיגש ויעשה את התאגיד עד סוף השנה.

אז אנחנו נביא את זה, נציג את זה בצורה מסודרת. כל שאלה שיש לכם

אתם מוזמנים לשאול, יש פה את אנשי המקצוע של רשות המים, גם

היו"ר וגם עומר ורדי שנמצא כאן, יענו לכם על כל השאלות. זה חשוב.

אז יניב, אני מבין שאתה מציג וחברי המועצה, אתם מוזמנים לשאול

אחר כך בצורה מסודרת ואנחנו נענה על הכל.

1. אישור פרוטוקול ועדת כספים מיום 20.10.25

ד. אילוז ערב טוב. נתחיל מהסעיף הראשון, אישור פרוטוקול ועדת כספים מיום

4

20.10.25. יש שאלות? נעבור להצבעהמי בעד? מי נגד? 1. תודה.

2. החלטת המועצה בהתאם לסמכויותיה המוקנות לה לפי סעיף 3 לחוק

תאגידי המים והביוב התשס"א-2001 (להלן "החוק") על הקמת תאגיד

מים וביוב במשותף עם מועצה מקומית מעיליא למתן שירותים,

בהתאם להוראות החוק

ד. אילוז: נעבור לסעיף הבא, החלטת המועצה בהתאם לסמכויותיה המוקנות לה

לפי סעיף 3 לחוק תאגידי המים והביוב התשס"א-2001 (להלן "החוק

על הקמת תאגיד מים וביוב במשותף עם מועצה מקומית מעיליא למתן

שירותים בהתאם להוראות החוק. בבקשה יניב.

י. קריאף: ערב טוב. אני משמש כמנהל ההקמה של התאגיד. התאגיד כפי שנגעו

חלק מהחוק של הקמת תאגידי מים, המטרה המרכזית בסוף לשפר את

השירות לתושב, לטפל בתשתיות כראוי. יש פה לא מעט תשתיות, בטח

בעיר נהריה, שלא נגעו בהם המון שנים.

ככלל במדינת ישראל ממש רשויות בודדות, זה כבר 23, לא 24, יש רשות

אחת שהתאגדה נוספת, והם טרם התאגדו. למה עכשיו? נגעו בזה. יש

כרגע קול קורא שמעודד את הנושא הזה ואנחנו עד סוף השנה נקבל 100

אחוז מגובה המענקים גם לרשות וגם לתאגיד

אנחנו נקים, תאגיד הוא רשותי בשיתוף מועצה מקומית מעיליא,

השליטה המרכזית היא שלנו, של נהריה, 93 אחוז מהמניות הן שייכות

לעירייה, יש כאן הרכב דירקטוריון שהוא מיוצג ברובו, 8 מתוך 9, מתוך

העיר נהריה. יש כאן חלוקה בין נבחרי ציבור וגם ייצוג הולם וכל מה

שקשור רגע לכללים.

5

הרכב הדירקטוריון הוא 2 מהם הם נבחרי ציבור 3 יהיו מעובדי הרשות

ו-4 נציגי ציבור ואנחנו נציג את זה לאישור שלכם את כל חברי

הדירקטוריון והאישור של יו"ר הדירקטוריון שהוא יפקח על עבודת

הדירקטוריון ולמעשה יוודא שאנחנו מקיימים את כל הצרכים של העיר.

אפשר לראות, יש כאן את ספר התעריפים שבא ואומר מה קורה היום

לכל מה שקשור לתעריפים בין רשויות שנמצאות תחת התאגיד, זה כאן

בצד שמאל, אפשר לראות רגע את המחיר שהוא ללא שינוי, מבין רשויות

שלא התאגדו, אותן 23 רשויות, והמחיר הוא זהה, זה 8.314 .

ההבדל כאן הוא ברכיב המע"מ שתיכף גם עליו נדבר, הוא לתושב ללא

שינוי. התושב פשוט מקבל שתי שורות בחשבון וזה אל מול כמות

הצריכה, אותו מחיר לחלוטין. אני גם אציג סימולציה.

איפה יש הבדל? הצרכן העסקי הוא לראשונה יקבל הכרה ברכיב

המע"מ. הדבר הזה אומר למעשה 18 אחוזים שבאים לידי ביטוי לכל

הצרכנים העסקיים. כאן הסימולציה, אפשר חשבון כפי שיוצא היום

לבסיס עיריית נהריה, לקחנו את אותם נפשות, את אותם כמויות

צריכה, בין החלוקה לכמויות ואפשר לראות שבסוף בשורה התחתונה

המחיר הוא אותו מחיר 668 שקלים והוא ללא שינוי

עוד מספר פעולות שאנחנו צריכים לבצע כדי שהדבר הזה יצא לפועל זה,

דובר: מה זה השורה השניה?

י. קריאף: שורה שניה?

דובר: שורה ראשונה 4 נפשות

י. קריאף: יש הבדלים, יש כמות מוכרת לפי כמות נפשות, לכל אחד יש את הכמות

שלו ואחרי שאתה עובר את זה אצלך בבית אז אתה נכנס לקטגוריה של

6

מדרגה 2. לדוגמא תאגיד יהיה מחויב לעדכן את זה אוטומטית, מה שלא

תמיד קורה ברשויות.

דובר: זאת אומרת מה שקיים היום בתאגיד זה יהיה אותו מחיר?

י. קריאף: כן.

דובר: מה אתה משפר לתושב?

י. קריאף: אני תיכף אגע.

(מדברים ברקע)

י. קריאף: כי זה בלי מע"מ. התעריף פה מצד שמאל הוא לפני מע"מ ובתאגיד הוא

מגולם לך בשורה בנפרד. בטוטאל זה אותו מחיר כי לרשות אין מע"מ.

ר. משה: אני רק רוצה להבין, שאלה פשוטה. איך יכול להיות שהמחיר הוא אותו

מחיר אם אנחנו מקימים ארגון חדש, גוף חדש,

י. קריאף: אני אסביר גם את זה עוד שניה.

ר. משה: אם,

י. קריאף: אני אסביר את זה עוד שניה. הכנתי מראש, תיכף. אז אנחנו נאשר את

זה כאן במועצת העיר ולאחר מכן נאשר בצורה מסודרת את

הדירקטוריון ואת כל השלבים בהקמת חברה, חשבון בנק, מורשי

חתימה.

דיברנו רגע על סוגיית המבנה שהוא יהיה יעיל ויאפשר תקורות ניהול

נמוכות. ואנחנו פה כפופים להנחיות של רשות המים, כפופים להנחיות

של משרד האוצר בכל מה שקשור לממונה על השכר והכל יהיה פה

בצורה מסודרת.

מה ששאלת, היתרון הכלכלי בסוף אפשר לראות כאן זה 11 מיליון

שקלים פה במצב הנוכחי של נהריה. מחיר המים שהיום ותושבי נהריה

7

למשך שנים קנו הוא יקר, הוא 1,2 שקל אל מול 30 אג', זה כשאתה תחת

עירייה, זה ההבדל כשאתה בתאגיד אל מול עקומה הנוספת, עוד פעם

מס' 1, מס 2, מה ששאלת זה הקפיצה המשמעותית 2.8 אל מול 3.55 .

הדלתא הזאת היא למעשה מאפשרת להשקיע את כל ההפרש בתשתיות

בשירות ובכל מה שהתאגיד יצטרך רגע לבצע ואנחנו מאשרים פה

תוכנית מסודרת להשקעה בתשתיות, דברים שלא היו פה לא מעט שנים.

ר. משה: אני מנסה להבין שניה ברשותך. כרגע בימים אלה מוגשת הצעת חוק

לביטול החובה של העיריות להיכנס להתאגד מים, עם ארגון מים. אז

אני שואל שאלה פשוטה אם באותו תזכיר שעברתי עליו לפני שהגעתי

לישיבה רשום שמה שהוצאות הנהלה וכלליות מייקרות את התהליך,

מוסיפות ברמת הצעת חוק לבטל אותם ולגרום לעירייה לא להיות

מחויבת, מה שאנחנו כרגע מחויבים.

אז זאת אומרת יש כרגע הצעת חוק שאומרת, אמורים לפטור אותנו

בהינתן קריטריונים מסוימים. למה אנחנו לא מחכים להצעת חוק הזאת

ואז לא נהיה חייבים? למה עכשיו? שאלה פשוטה.

י. קריאף: אני אתייחס רגע, אני חושב שאנחנו מספיק בוגרים ויודעים רגע מה זה

תהליכים בכלל של חקיקה וכמה זמן זה לוקח. יש כאן הזדמנות

שמדברת,

ר. משה: כן, אבל מאחורי החוק יש תזכיר חוק שאומרת שהוצאות הנהלה

וכלליות מייקרות את העלויות לתושבים. שהגביה במיקור חוץ יוצרת

סוג של נוקשות כלפי התושב. יש פה בעייתיות מסוימת. לא סתם רוצים

להעלים, וצמצמו את ארגוני המים האלה ל-30 מ-58. אז יש פה תהליך

של רגרסיה ואנחנו הולכים כנגד התהליך כרגע. אז תסבירו לי למה.

8

ח. ליפשיץ אני אתייחס ברשותכם. שלום, יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים.

הגענו פה צוות מרשות המים, אני מירושלים ואחרים ממקומות אחרים.

רציתי לתת איזה פתיח, אני ברשותכם אגיד אותו אחר כך. ככה, קודם

כל יש לנו היום 57 תאגידים, לא 30 .

ר. משה העבירו חוק לצמצם ל-30. לא בוצע

ח. ליפשיץ: הצמצום הזה בוטל, החקיקה, ולכן היום יש לנו 57 תאגידים. הצעת

החוק שעליה אדוני מדבר מדברת על אופן וולונטרי. כלומר הצעת החוק

הזאת ככל שהיא תעבור תדבר, תוכל לאפשר לרשויות שרוצות להשאיר

את משק המים והביוב אצלן, אגב כמשק כספי סגור לחלוטין, זו תהיה

החובה. מדברים א ולי אפילו על עבירות פליליות מי שימשוך משם

כספים. מדבר באופן וולונטרי.

עדיין, קודם כל אתה צריך לנהל את זה כמשק כספי סגור. דבר ראשון.

ועדיין תהיה בידי הרשות המקומית האפשרות כן להקים תאגיד מים.

זה לגבי השאלה שלך. אני ברשותכם, אם זה בסדר, אחרי שיניב יסיים

את המצגת אני אשמח להתייחס לגבי היתרונות שאנחנו רואים בהקמת

תאגיד. בסדר? ואז ניתן לך מענה לשאלות שלך.

ר. משה: לא ענית לי בכלל על השאלה. לא הבנתי מה אמרת.

ח. ליפשיץ: אז בוא תמקד ברשותך.

(מדברים ברקע)

ח. ליפשיץ: אוקי. הבנתי. בסדר. אז אני אומר לכם ככה, תראו, אני גם הבאתי

חשבונות מים, בסדר? חשבון מים. יש לי פה חשבון מים של תושב נהריה

היום, חשבון מים של אמא שלי, היא גרה בירושלים תחת תאגיד הגיחון

ואני אראה לכם, הבאתי את זה מודפס. אני אראה לכם את זה, לא

9

תצטרכו להסתכל על טבלה ולהסתמך על טבלאות של, עוד שניה

ברשותך. לא יצטרכו להסתמך על טבלה.

המחיר לצרכן בסופו של דבר לא משתנה. וזה מה שמעניין אתכם בתור

חברי מליאה, בסדר? בתור חברי מליאה בעיניי מה שחשוב לכם זה טובת

תושבי נהריה. נכון? זה מה שמעניין אותך.

ואני אומר לך באחריות ואני אראה לך מספרים כי הבאתי את זה

מודפס, שהמחיר לצרכן, לתושב נהריה לא ישתנה בעקבות הקמת

התאגיד. בסדר? אני אחר כך אוכל גם להתייחס לתוספת עלויות לכאורה

שיש בהקמת תאגיד. אני חולק על זה, במיוחד בתאגיד רזה כמו התאגיד

שצפוי לקום פה. אבל חשו ב מבחינת תושב נהריה מחיר המים לא

ישתנה.

ר. משה: תראה, בתזכיר החוק מדובר על יתרון לגודל, לעיריות מעל 100 אלף

תושבים ואז יש יכולת יתרון לגודל. אנחנו עירייה קטנה, זאת אומרת

עפ"י מה שקראתי אנחנו נשלם יותר בממוצע בין 60 ל- 80 שקלים לתושב

על העמסה של הוצאות הנהלה וכלליות כי אנחנו הולכים עכשיו להביא

מנהלים, הולכים להביא גביה, יועץ משפטי. מי משלם את כל זה?

ח. ליפשיץ: אבל אני שוב מסביר, ברשותך. מה שמעניין בעיניי את המליאה, תגידו

לי אם אני טועה, זה שתושב נהריה שהיום משלם X שקלים, את אותו

X ישלם גם אחר כך פר קוב. אתה מסכים איתי או שאתה חולק עלי

ר. משה: ברגע שאתה מקים גוף נוסף יש עלויות נוספות לקוב.

ח. ליפשיץ: אז אני שוב אומר מה שמעניין אותך זה המחיר לצרכן. המחיר לצרכן זה

מה שמעניין אותך, נכון? אז אני אומר לך שוב המחיר לצרכן, אתה רוצה

אני אביא לך את זה.

10

דובר זה לא רק המחיר לצרכן. סליחה שאני מתפרץ.

(מדברים ביחד)

דובר: אני אשתכנע בסוף, אני רק שואל כדי להבין.

ח. ליפשיץ: אז אני שוב אומר המחיר לצרכן,

(מדברים ברקע)

ח. ליפשיץ: אז אני ברשותכם אתייחס לזה אחר כך, אחרי שיניב,

(מדברים ברקע)

ח. ליפשיץ: על זה אני אתייחס אחר כך אחרי שיניב יסיים. אבל פה נשאלה שאלה

לגבי מחיר לצרכן. אני שוב אומר אני מחזיק פה דפים, חשבון מים של

אמא שלי בתאגיד הגיחון, מה שמעניין אתכם זה בסוף מחיר לקוב,

וחשבון מים שמישהו הדפיס לי הרגע אחד מנהריה של, מי זה?

דובר: לא להגיד שמות.

ח. ליפשיץ: סליחה. ישראל ישראלי, עובד עירייה. יעקב ברקוביץ'.

מ. זנו: רגע, אני רוצה להשלים עוד נקודה חשובה. המחיר לא ישתנה, אבל

מבחינה תפעולית אתם ראיתם את המספר,

ח. ליפשיץ: נכון.

מ. זנו: יהיה חסכון בהוצאות של 11,1. כל מחלקת המים עוברת לתאגיד ומה

שיהיה תוספת זה בהרבה יותר קטן מהחסכון התפעולי של 11 מיליון

בסוף בסוף התאגיד ידע בנטו יותר להשקיע ממה שהעירייה, כי אם אתה

תיקח את ה -11 חסכון ויהיו עוד תוספות של דברים אחרים שאמרת

בהנהלה, נטו זה יהי ה תוספת השקעה.

י. קריאף: תסביר ממה נובע ה- 11 מיליון שקל חסכון

מ. זנו: ה-11 נובע מהתעריף שיהיה לתאגיד שהוא יהיה תעריף מופחת בהרבה

11

יותר ממה שהעירייה משלמת. וזה יש לי

י. קריאף: במקום לקנות ב- 1,20 שקל אנחנו קונים ב- 30 אג

ח. אלמגור: ובסוף תהיה הצעת חוק, שיגיע לחוק שיגרום לנו וולונטרי להשאיר את

המחיר בין אם בתאגיד ובין אם שלא. כרגע הענין הוא שכביכול כופים

עלינו מחיר יותר יקר כי אנחנו לא בתאגיד. זה הענין, נכון? זה ההבדל

במחיר? בגלל זה, נכון? שאין לנו תאגיד.

י. קריאף: אין הבדל במחיר. כן.

ח. אלמגור: אני רוצה לשאול עוד שאלה שנוגעת לגבי הצרכן. הצרכנים שלנו רגילים

לעירייה ולהשתמש בעירייה ובשירותים של העיריה. העיריה הרבה

פעמים באה ונוהגת לפנים משורת הדין במקרים קיצוניים, ברגע שאתה

מכניס תאגיד נראה לי הזכויות, השירות, רמת השירות שהתושב יחווה

הוא יפגע.

יכול להיות שבמאזן הכספי אתה צודק והכל יהיה מאוזן ויכול להיות

אפילו לתושב יהיה יותר זול,

ח. ליפשיץ: חן, שיקופית הבאה אני עונה לך.

(מדברים ברקע)

י. קריאף: תנו לי לסיים, אני חושב שאני עונה על רוב הדברים. אני רוצה רק עוד

לציין את סוגיית המענקים לרשות זה כ-5 מיליון שקלים והתאגיד יקבל

כ-10 מיליון שקלים. יש כאן הלוואת בעלים שהיא נפרסת על פני 15 שנה

עם החזר, שגם פה הוא מאפשר לרשות לבצע תכנון להחזר השקעה הזה.

בהקשר של שיפור השירות לתושב, בסוף ישבו פה פרסונות שזו

המומחיות שלהם, גם בצד ההנדסי וגם בצד שיתן את רמת השירות

ללקוחות. אנחנו כתאגיד מחויבים לרמת שירות, אם אני לא אטפל

12

בלקוח שבא והתלונן, אני מזכה אותו אחריX זמן בהתאם לכללים של

רשות המים בכסף. אני מחויב לשעות קבלת קהל, אני מחויב לתת מענה

במוקד שנותן שירות.

ומה שמצוין פה שמי שבסוף יקבל את התלונות אם יש תקלות זה מוקד

הרשות. אין את הניתוק הזה מהרשות. תשימו לב, בסוף אמנם תאגיד

הוא רשותי, רובו ככולו זה של נהריה. מעיליא מועצה מקומית 3,500

תושבים, זה אפילו לא שני בניינים בשכונה החדשה. אז יש לנו פה

(מדברים ברקע)

י. קריאף: זה לא קשור, זה יתרון. תסתכל על זה כהזדמנות.

(מדברים ברקע)

י. קריאף: חבר'ה, אני רוצה להגיד, היה פה בתהליך ניסיון לחבר אותנו לשני

תאגידים וראש העיר התנגד פה, גם כדי שבאמת תהיה לנו שליטה וגם

בגלל שאנחנו הבנו שבמצב של התאגידים האחרים, כל נושא התשתיות

ילך פה לאיבוד כי יש פה רשויות במצב הרבה יותר קטסטרופלי.

אז מעיליא פה זה יתרון ומעיליא זו רשות קטנה. אגב אחוז אקדמאים

בין הגבוהים בארץ, חבר'ה נוצרים טובים ואני חושב שאנחנו פה עשינו

בחירה מצוינת.

בכל מה שקשור לתשתיות אז יש לנו פה תשתיות עבודה מסודרת

שאנחנו נאשר אותה עם רשות המים. בקרן השיקום יש לא מעט כספים

שלאורך שנים הם זקופים לזכות נהריה ואנחנו כעירייה לא יכולים לגעת

בהם, 36 מיליון שקלים

ובסוף ידע ומומחיות. אם אני עכשיו לוקח את העובדים של התאגיד הם

קמים בבוקר, עוסקים רק במים וביוב. הם לא מתעסקים בדברים

13

אחרים כמו שקורה בכל ארגון ונותנים להם לפה ולשם והקשב הוא

מוסט לדברים אחרים.

אני רוצה להגיד לך רגע משהו, רפאל, וזה מה שנקרא מניסיון ועובדות.

חברה כלכלית לנהריה בעבר היתה גם כן בתוך הרשות ועשינו הפרדה,

ולמרות שלכאורה יש רגע גוף אחר לגמרי והפרדה ומנכ"ל שלוקח שכר

וכפל של עובדים, היא רווחית, מה שלא היה בעבר.

ר. משה: סליחה, אבל ההשוואה היא לא במקום. זה לא אותם מאפיינים. וגם פה

אתה לא עושים גביה, הם עושים גביה. יש פה יותר תקשורת עם התושב.

זה אחרת.

י. קריאף: זה לא קשור. זה קשור להתנהלות. זהו. אני סיימתי. תודה.

דובר: רגע, למעשה אותם עובדים ממחלקת המים יעברו לתאגיד?

י. קריאף: כן.

דובר: זה אותם עובדים למעשה, כן?

י. קריאף: יש תהליך, זה חלק מההסכם שאנחנו נביא לכם לאישור השאלת

עובדים.

ח. ליפשיץ: טוב. ערב טוב לכולם. כמו שאמרתי חזי ליפשיץ, מנהל רשות המים.

ברמה האישית אני חייב לומר בנהריה לא יוצא לי לבקר הרבה. ביקרתי

פה לא מעט בזמן השירות הצבאי שלי במלחמת לבנון השניה כשעלינו

פה לקו לביצוע מארבים. העיר שלכם עוברת באמת, כשאתה נוסע

לאורך הכבישים הראשיים יש פה פיתוח מדהים ובניה באמת בהיקפים

דרמטיים ושאפו, העיר עוברת באמת מהפכה אז שאפו לכם, שאפו לראש

העיר באמת על הפיתוח הדרמטי שהעיר הזאת עוברת.

תראו, אני אומר כמה דברים. בדרך כלל כשמקימים תאגיד עולות בוא

14

נגיד בין 3 ל-4 טענות כנגד הקמת התאגיד. טענה ראשונה מחיר המים

יתייקר. זו טענה ראשונה וזה תמיד היא עולה, אז ברשותכם אני אקריא,

מבחינתי לפרוטוקול אני אקריא לכם את מחיר המים של אמא שלי

שביקשתי ממנה אתמול את החשבון שלה, תאגיד הגיחון, אפשר לראות

את זה. תאגיד הגי חון. אפשר לראות. מה שמעניין זה חשבון, כמה הם

משלמים על קוב מים, נכון? זה מה שמעניין. כי אתה משלם על כמה

אתה צורך. חשבון המים לא יקפוץ בגלל שאתה צורך יותר. אם אתה

צורך יותר הוא יקפוץ.

קוב מים בתאגיד הגיחון לפני מע"מ 7.046 לתעריף הנמוך 12.9 לתעריף

הגובה. פה קיבלתי חשבון מים מאחד מעובדי העיריה, יש פה בתעריף

הנמוך 8.3 כי זה כולל מע"מ. תעשו 1.18 כפול 7.06 אתם תראו שזה אותו

דבר והגבוה 15.2, זה בדיוק אותו דבר. חשבון המים לא ישתנה. אני

אומר לכם באחריות הוא לא משתנה, ראיתם את זה פה בטבלה.

הנושא השני שהרבה פעמים עולות טענות, אתה גם העלית את זה,

תוספת משרות. יתחיל פה גיוס של אנשים ויהיה פה ניפוח וכו'.

ר. משה: לא סתם בהצעת החוק רשום א' דין חיוב אישי לפעולה שלא כדין. וגם

הוצאות הנהלה וכלליות יהיו בסמכות של שר מבחינת האחוז שלהם,

ח. ליפשיץ: אז אני אומר לך,

ר. משה: כחלק מהזה בגוף תאגידי,

ח. ליפשיץ: אז זה לא ככה. אני אומר לך מה קורה היום. היום אנחנו רשות המים,

ונמצא פה עומר הממונה על התאגידים אצלי, אנחנו מאשרים את

המבנה של תאגיד מים. אנחנו מאשרים את המבנה, בסדר? אנחנו לא

מאשרים משרות מיותרות. אני אומר לכם את זה באחריות.

15

יש עץ מבנה. תלוי בגודל התאגיד, יש מנכ"ל, יש סמנכ"ל וכו ', יש עץ

מבנה שאנחנו מאשרים. אנחנו לא מאשרים משרות מיותרות. אין דבר

כזה, אתה פשוט לא יכול.

נושא השכר מפוקח על ידנו ובליווי של הממונה על השכר. כלומר אתה

יכול עכשיו לתת למנכ"ל, שיבחר פה מנכ"ל לתאגיד אתה לא יכול לתת

לו עכשיו, אני יודע מה, 60 אלף שקל. כי השכר מותנה בגודל התאגיד

הוא נגזר משכר מנכ"ל העיריה ולכן אי אפשר להשתולל פה עם השכר.

אני אומר לכם את זה באחריות. אנחנו מפקחים על השכר בתאגידים.

ר. משה: מה סדר גודל של כוח אדם למבנה כזה?

ח. ליפשיץ: אז תיכף ברשותכם עומר יתייחס. זה הנושא השני. הנושא השלישי,

אתה העלית את זה, הנושא של השירות. ממה שאנחנו רואים ואנחנו

יודעים ואנחנו מלווים תאגידים כבר הרבה מאוד זמן, נושא השירות רק

משתפר. הוא רק משתפר, ברגע שאתה מקים תאגיד התאגידים

מחויבים באמות מידה שאנחנו קובעים אותם, באמות מידה לשירות

לתושבי העיר.

זה אומר פתיחת מרכזי שירות, אני קובע להם כמה שעות הם צריכים

לפתוח את מרכז השירות, כולל במעיליא הם יצטרכו לפתוח מרכז

שירות במעיליא כדי שיהיה להם שירות. כמה שעות.

איזה אמצעים הם צריכים להפעיל שזה אומר גם אמצעים אלקטרוניים,

גם מענה. אני רק אסבר את האוזן, היום ההמתנה למענה טלפוני

בתאגיד מים הוא דקה וחצי. הוא ממוצע דקה וחצי. אין אף גוף במדינה,

כולל החברות הפרטיות, שמגיע לזמן מענה כזה. אני אומר לכם את זה

באחריות, דקה וחצי בממוצע. אז אנחנו קובעים להם את רמת השירות,

16

אנחנו קובעים להם את כל הסטנדרטים האלה ולכן אני אומר לכם רמת

השירות רק תשתפר.

הנושא השלישי השקעה בתשתיות. אנחנו רואים שמאז הקמת

התאגידים ההשקעה בתשתיות גדלה בצורה דרמטית. אני אומר לכם

את זה באחריות, נתונים. אני לא סתם זורק פה נתונים. ההשקעה

בתשתיות גדלה בצורה דרמטית.

למה? כי ברגע שיש לך מישהו שהוא דדיקייטד לדבר הזה אז זאת

האחריות שלו ועם זה הוא קם בבוקר ועם זה הוא הולך לישון בלילה.

זאת האחריות שלו, זה מה שהוא עושה מהבוקר עד הערב. עכשיו אני

אומר לכם תראו, אני גר במועצה אזורית, מועצה אזורית היום לא

חייבת בתאגוד ואני יכול להראות לכם קבוצת ווצאפ היישובית שלנו,

כל שבוע הפסקת מים. כל שבוע הפסקת מים. היום תיקון צנרת, היום

מחליפים את הצנרת בישוב הישן, בחלק הישן, היום מחליפים בישוב

הישן. זה מה שקורה.

היום הניהול משק מים זה לא כמו שהיה פעם. אני תמיד קורא לזה זה

לא הג'ינג'י עם המפתח שמסתובב ופותח עם מפתח שוודי שהולך ופותח

ברזים וברגים. היום הדבר הזה הופך להיות יותר ויותר מקצועי,

במיוחד בעיר שמתפתחת כמו נהריה.

הדבר הזה הופך להיות מקצועי. העיר מתחילה לגדול, אתם היום 60

אלף תושבים, אתם לקראת 80 אלף תושבים כבר מאוד מאוד בקרוב

יש פה הסכמים, יש פה פיתוח אדיר. הדברים האלה חייבים להיות

מקצועיים, חייבים להיות אנשי מקצוע מהשורה הראשונה.

ע. אלקיים: שאלה. לא התייחסתם לגבי ניקוזים, ביובים, סתימות. מי אחראי על

17

זה

ח. ליפשיץ: ניקוז נכון להיום יש שני מודלים. קודם כל ניקוז התאגיד לא אחראי.

עפ"י החוק התאגיד לא אחראי על הניקוז. יש תאגידים שחותמים על

הסכם קבלניים, זה קורה בתל אביב,

ע. אלקיים: שיפור תשתיות עם כל ההצפות שיהיו פה מי אחראי?

ח. ליפשיץ: הביוב כן. לא, אתה מדבר על ניקוז עירוני.

ע. אלקיים: גם עירוני וגם ציבורי.

ח. ליפשיץ: לא, הניקוז בא במרחב העיר.

ע. אלקיים: כן.

ח. ליפשיץ: הביוב זה תחת התאגיד, בסדר? קליטת הביוב וכו' והולכתו למט"ש זה

תחת התאגיד.

ע. אלקיים: והטיפול והסתימות והשירות, אני מדבר על תקלות.

ח. ליפשיץ: אבל הניקוז הוא לא באחריות התאגיד. הניקוז מי גשמים,

ד. אלחיאני: זה שתי מערכות נפרדות, עופר.

ח. ליפשיץ: ניקוז מי גשמים זה אחר לגמרי. יש שם תגידים שחותמים על הסכם

קבלני עם העיריה, זה קורה בראשון, זה קורה בתל אביב, קורה במידה

מסוימת בירושלים ועוד כמה רשויות. התאגיד בא אומר תשמעו, אני

מומחה במים. בא לעירייה, העיריה לוקחת אותו כקבלן עבור העיריה.

אבל הדבר הזה יישאר עדיין באחריות העיריה, אלא אם כן העיריה תגיד

לתאגיד בוא תחתום איתי על הסכם קבלנים ואתה קח על עצמך את

האחריות של נושא הניקוז העירוני. אבל שוב זה לא קשור,

ע. אלקיים: אז לא תטפלו בתשתיות של הניקוזים?

ח. ליפשיץ: יטפלו בניקוזים, אבל שוב אני אומר זה אחריות העיריה.

18

ד. אלחיאני רק שניה, אני רוצה להגיד רגע משהו. עופר, אתה צודק. אבל הטיפול

יהיה בתשתיות הביוב, שהרבה צרות קורות לנו בחורף בתשתיות הביוב

שהן מאוד ישנות וכסף להחליף אותן זה הון עתק להחליף תשתיות ביוב.

ועכשיו בעקבות המעבר הזה באמת התפנה לנו כסף אמיתי להשקיע

מתחת לאדמה, מה שלא נעשה פה הרבה שנים בגלל מה שעשינו ב-4 ,5

שנים אחרונות. זה משהו שונה לגמרי. זה יעזור לנו מאוד בחורף. כל

המשאית קומבי שאתה רואה אותה שמסתובבת כבר כל השבוע בלילות

ומנקה את הביובים זה יעשה התאגיד, לא תעשה העיריה כי זה ביובים

שסתומים ומלאים במגבונים שאתם מכירים שהם סותמים את הכל וזה

משפיע על הניקוזים. אז זה באמת יעזור ויהיה הרבה יותר טוב ממה

שיש היום.

ע. אלקיים: עוד שתי שאלות. לגבי הצרכנים, הבנתי שאתם מחליפים את כל

הצרכנים, את המונים לצרכנים. התושב יחויב בזה?

ח. ליפשיץ: על החלפת המונה?

ע. אלקיים: כן.

ח. ליפשיץ: לא. אני אומר לכם ככה, תראו, קודם כל כל התאגידים יש היום דבר

שנקרא מונה קר"מ, קר"מ זה ראשי תיבות של קריאה מרחוק. כ -75

אחוז מאזרחי המדינה הוחלפו, היום יש להם מונה קר"מ, קריאה

מרחוק.

כלומר אתה עכשיו יכול, במונים הישנים זה המונים המכניים, אתה לא

יכול לדעת כמה הצריכה שלך. מונה קר"מ אמור לתת לך מידע, תהיה

לך אפליקציה שאתה תוכל לדעת אונליין כמה הצריכה שלך. ויותר מזה,

אפליקציות מתקדמות היום שולחות לך התראה על נזילת מים.

19

נכון להיום עד כמה שאני יודע כ-5,000 בעיקר בשכונות החדשות הותקנו

מוני קר"מ. בשכונות הישנות אני הבנתי שפחות או יותר 20 אחוז מוני

קר"מ. הדבר הזה הוא לטובת התושב כי ברגע שיש לך נזילה אתה יודע,

אתה אחר כך מקבל חשבון מים,

ע. אלקיים: אני יודע בשכונות החדשות על הרבה בניינים שיש שמה בשטחים

המשותפים יש מונה אחד לשני בניינים וזה לא אותם מספרי דיירים

והרבה פעמים הם רוצים הפרדה. ואני יודע שכמה מהבניינים ביקשו

בזה. מי ישא בזה, אתם או הרשות? אני מדבר על התאגיד.

ח. ליפשיץ: בעיקרון אני לא כל כך מכיר את המונח, אבל בעיקרון התאגיד אמור

לשאת בדבר הזה, כולל התקנת המונים. כלומר אתה לא אמור לשלם

עבור התקנת מוני קר"מ.

ע. אלקיים: עוד שאלה. אמרתם כמה רשויות הצטרפו. אתה יכול להגיד כמה לא

הצטרפו ולמה הם לא רוצים להצטרף?

ח. ליפשיץ: היום יש לנו 23 רשויות שעדיין לא

ע. אלקיים: וכמה לא?

ח. ליפשיץ: אני אומר 23 רשויות שטרם תואגדו מתוך 250, כי 90 אחוז מאזרחי

המדינה סדר גודל מחויבים תאגוד. מועצות אזוריות אני מזכיר לא

חייבות בתאגוד. 90 אחוז מאזרחי המדינה שחייבים בתאגוד נמצאים

היום תחת תאגיד מים וביוב.

23 רשויות לא תואגדו, ביניהם עיריות קטנות, שאני אומר לך ביושר

פחות קריטי, ראש פינה, עומר, להבים, אתה יודע, רשויות מאוד מאוד

קטנות שאני לא יודע להגיד לך האם, תראה, עומר למשל מטפלת בצורה

מאוד מאוד טובה במים וזו רשות של 7,000 תושבים, כן

20

ראש פינה, סליחה. כפר שמריהו, כן? כפר שמריהו ביום טוב הם 1,700

תושבים אם כולם נמצאים בארץ. בדרך כלל הם פחות בארץ, כן? הם

למשל אין להם תאגיד.

ר. מרלי, רה"ע: אבל למה הם לא התאגדו זה אתה אומר לדעת, לא הוא. אתה יודע את

התשובה. תגיד לציבור. גם הוא יודע את התשובה, הוא לא יגיד אותה

לציבור, אבל אתה אולי כן.

ח. ליפשיץ: אני יודע שזה כבר כמה שנים שאנחנו מדברים על זה,

ר. מרלי, רה"ע: למה אנחנו לא עשינו את זה עד עכשיו?

ע. אלקיים: אני חושב, אני מה שיותר מציק לי ואני לא יודע מי יאכוף את זה,

התלונות. אני יודע שיהיו המון תקלות ומזה אני פוחד שיפלו בין

הכיסאות. הרשות תעביר לתאגיד, התאגיד יעביר לרשות והתושבים

יאכלו אותה כמו שהם אכלו אותה בהרבה דברים.

ח. ליפשיץ: א' אין דבר כזה, יש לנו אס.אל.איי מאוד מוגדר טיפול בתושבים. כמו

שאמרתי אנחנו מפקחים על התאגידים בנושא של מרכזי, זה אחד

הנושאים,

ע. אלקיים: מי יכול לבוא אליך בתלונות? למי תענה?

ח. ליפשיץ: מה זאת אומרת? לא כל כך הבנתי. רגע, שניה. אני אומר לכם תראו,

הנושא של שירות לצרכנים זה אחד הנושאים שהכי חשובים לי באופן

אישי.

ד. אלחיאני: בסוף, איפה חגית פה לדוגמא? אז הנה, חגית פה. חגית של המים, אתה

מכיר אותה, נכון?

ע. אלקיים: כן.

ד. אלחיאני: היא תהיה בתאגיד. היא תקבל את השירות לקוחות והלקוח יגיע, כמו

21

שהוא רגיל להגיע לפה

ע. אלקיים: אז היא לא תהיה עובדת רשות?

ד. אלחיאני: במקרה שלה היא תהיה מושאלת זה נקרא, אבל סוף יהיה בן אדם. הוא

יגיע למקום, המקום שייבחר זה יהיה פה בסמוך אלינו, בבניין העיריה,

איפה שאגף הרווחה יושב, יש שמה 300 מ', שם יקום התאגיד, תהיה

שם מחלקת גביה מסודרת, כמו שיש בבניין העיריה אחד לאחד, עם

שירות לקוחות פרונטלי, טלפוני, כל מה שצריך, עם מחלקת הנדסה ליד

שיודעת לתת פתרונות ולא כמו פה שהיום הוא מקבל את השירות גביה

בקומה אצל חגית והוא עולה למעלה לתמיר אם הוא צריך בעיה

בהנדסה. הכל תתחת קורת גג אחת, עם מענה, עם תקציב, עם יכולת

לטפל בבעיות של התשתיות. ואנחנו יודעים שיש לנו בעיות של תשתיות,

יש פה קווי מים מ - 1937 שלא הוחלפו, אתם יודעים את זה וזאת

ההזדמנות באמת לעשות את זה עכשיו. ויש פה הזדמנות פז לרשות.

ר. מרלי, רה"ע: רגע, אני גם רוצה להתייחס. יש סעיף 4 למה שאמרת, חזי

ח. ליפשיץ: אמרנו שירות, אמרנו מחיר לצרכן. אמרנו השקעה בתשתיות. מה הנושא

הרביעי אני לא זוכר. אה, מצבי חרום. אני אומר לכם עוד דבר, תראו,

מצבי חרום אנחנו, התאגידים, אנחנו בודקים את כל הנושא של מוכנות

לחרום, אנחנו בודקים את זה בצורה מאוד דקדקנית בתאגידי מים. מי

שייכנס לפ ייסבוק של רשות המים יכול לראות שכל תאגיד עובר תרגיל

מוכנות לחרום פעם בשנה.

שזה אומר למשל, אני אתן לכם דוגמא פתיחת נקודות חלוקת מים,

לדוגמא. מוכנות לחרום. אנחנו יודעים מהניסיון שלנו שרמת, אני חלילה

לא רוצה לפגוע בעירייה כי אני חושב שבאמת העיריה פה היא טובה.

22

אבל אנחנו יודעים בוודאות שמבחינת מוכנות לחרום ונהריה, אני לא

צריך לספר לכם נמצאת פה 2 מ' מהגבול, אנחנו רואים בוודאות שתאגיד

מים שאנחנו בודקים אותו ואנחנו עושים לו תרגולים והוא מקבל ציונים

על הדברים האלה, כן? רמת המוכנות לחרום בתאגידים היא בסדרי גודל

יותר טובה מרשויות מקומיות. אני אומר כנסו לפייסבוק תראו תרגילים

של פריסת נקודות חלוקה וכו'. אני אומר ברשות מקומית כמו נהריה

שנמצאת קרוב לגבול אני חושב שהדבר הזה מאוד חשוב.

(מדברים ברקע)

ח. ליפשיץ: תראו, מבחינת הנחות יש שם עפ"י החוק, יש קבוצה של זכאים בביטוח

לאומי, היא כוללת אם אני לא טועה כ -600 אלף איש שהם זכאים לא

להנחות, אין היום הנחות במים. אף אחד היום לא זכאי להנחות במים,

בסדר? גם היום, גם היום אם העיריה נותנת הנחות במים זה לא תקין

כי אסור לתת ה נחות במים.

מה שכן, יש שם רשימה שאנחנו מקבלים מביטוח לאומי של זכאים

שהם יכולים לקבל כמות גדולה יותר בתעריף הנמוך. אני שוב אומר

תעריף המים בנוי משתי מדרגות, 3,5 קוב לנפש לחודש פר בן אדם

כלומר משפחה של 4 נפשות היא מקבלת 3,5 קוב כפול 4 לחודש

החשבונות הם דו חודשיים אז תכפילו את זה ב-2 כמובן

ואם יש קבוצה, זכאי ביטוח לאומי, בדרך כלל זה ניצולי שואה, נכים,

אני לא זוכר בדיוק את הרשימה, הרשימה די גדולה, הם זכאים לקבל

את ה-3,5 קוב השניים שאמורים להיות בתעריף גבוה, אמורים לקבל

את זה באותו תעריף נמוך. הרציונל של הדבר הזה היה שאם מישהו נכה

וצמוד פחות, לא יכול להתנייד אז יש לו שימוש גדול יותר במים, אולי

23

מקלחות, אולי טיפולים וכו', זה דבר שקיים

מעבר לזה אין היום הנחות במים, זה לא כמו ארנונה. היום אין הנחות

במים וזה ימשיך לא להיות, אבל הפרוצדורה הזאת קיימת והיא תמשיך

להיות קיימת.

ע. אלקיים: שאלה. לכמה זמן ההסכם הזה? לכמה שנים?

ח. ליפשיץ: מה זאת אומרת? אתה מקים,

ע. אלקיים: היה ולא עמדתם ביעדים והרחובות וכל מיני מבנים שהם תמיד מועדים

לפורענות אתם לא תטפלו ואנחנו מחכים עכשיו לתקציב להרחיב

צינורות ולטפל בכל התעלות לחניונים והרבה דברים כאלה ולא עמדתם

בזה. אפשר,

ח. ליפשיץ: מה זה לא? א' מי שיטפל בזה ויהיה אחראי על זה הוא התאגיד. התאגיד

הוא בשליטה כמו שראיתם, בשליטה 93 אחוז בשליטה של הרשות

המקומית. כמו שראיתם ראש העיר אמור להיות יו"ר הדירקטוריון. אני

מהיכרותי הקצרה איתו אני אומר בעדינות שאני סמוך ובטוח שהוא

יוודא שהתאגיד יעמוד במשימות שלו, בסדר?

לתאגיד יש ד ירקטוריון, יש מנכ"ל. המנכ"ל הזה קם בבוקר כמו

שאמרתי והולך לישון עם משימה אחת, משימה אחת, הוא לא מתפזר,

משימה אחת לתת שירות טוב לתושבים.

ע. אלקיים: אני שואל יש בעיות. חתונה, אפשר אחרי זה להיפרד או שהתושבים

יבכו?

ח. ליפשיץ: למה שהתושבים יבכו?

ע. אלקיים: אני שואל.

(מדברים ברקע)

24

י. קריאף עופר, אנחנו פועלים פני עתיד. לא חושב שיהיה פה רגרסיה אחורה.

ע. אלקיים: לא, חס ושלום. אני לא, אבל אני יודע על כמה מבנים שכל שנה סובלים.

היו חסרים תקציבים. עכשיו בעזרת השם יכנסו תקציבים, יטופל, היה

ויטופל התושבים הרוויחו. לא יטופל זה יחזור לעירייה. זאת השאלה

שלי.

ח. ליפשיץ: אני חושב שאתה מתכוון שוב לניקוז העירוני. אתה מדבר על בניינים

כמו שהיה פה האסון,

ע. אלקיים: כן.

ח. ליפשיץ: אני אומר זה ניקוז עירוני, זה לא קשור לתאגיד. בסדר? הניקוז העירוני

לא קשור לתאגיד. כמו שדודו אמר לפני הנושא של הסתימות וביוב,

ע. אלקיים: דודו, אמרת שעכשיו כן יוחלפו הקווים.

ד. אלחיאני: של הביוב.

ח. ליפשיץ: הביוב. הביוב.

ד. אלחיאני: קווי הביוב יוחלפו.

ח. ליפשיץ: קווי הביוב.

ד. אלחיאני: וקווי המים.

ח. ליפשיץ: אתה מדבר על הניקוז העירוני.

ע. אלקיים: אני מדבר על מקרים קיצוניים. אני מדבר על בעיות שלא יהיו, אסונות

טבע, גשמים לא צפויים כמו שהיו לפני חודש.

ח. ליפשיץ: אני שוב אומר הניקוז העירוני שזה אגב מטופל כי הקמנו את מאגר

תפיסת שיטפונות וכמו שראיתם שנה שעברה לא היה פה את השטפון

הזה, זה שוב ניקוז עירוני. זה לא תחת התאגיד. אני שוב מזכיר, זה תחת

העיריה ואני סומך עליכם שתדאגו לזה שהעירייה תטפל בזה. אני שוב

25

אומר זה לא תחת התאגיד. בסדר

ר. מרלי, רה"ע: רגע, אני רק אענה לעופר כי עופר מתרשם מענין אותו השירות לתושב

ושהעיר תתקדם ולא תלך אחורה. אז זה מה שמעניין גם אותנו. אמרתי

לך לקח הרבה זמן להשתכנע ובניגוד למה שנאמר פה באמת רצו

שנצטרף לתאגיד עכו. הנה יושבים פה האנשים ויכולים להגיד לך ובדקנו

הכל, והחלטנו שלא . והיינו בדיונים מאוד משמעותיים עם תאגיד

מעיינות זיו של אזור מעלות והכפרים מסביב.

אחרי שעשינו את כל הבדיקות, גם לזה לא הסכמנו. ובסוף באמת,

באמת והצלחנו לשכנע את רשות המים לתת לנו להקים תאגיד. אז אין

היום תאגיד חד רשותי אבל הצלחנו לעשות שותפות עם מעיליא. אני

נפגשתי עם ראש המועצה מספר פעמים ולייצר מצב שאנחנו עושים

תאגיד דו רשותי כשאנחנו 93 אחוז ומעיליא הם בעצם 7 אחוז. הם

אנשים מדהימים אגב ושווה.

והאינטרס שלנו כמו שכל חברי המועצה פה, אני מזכיר לכם אנחנו

משרתי ציבור, האינטרס שלנו לשרת את הציבור. אז אם עומר אומר

ושאלתי את השאלה שנשאלה פה אולי 200 פעם, המחיר לא יעלה זה

פעם אחת.

פעם שניה השירות יעלה בהכרח, יהיה הרבה יותר טוב. הרבה יותר טוב.

זה רק אנשי מקצוע, לא יוכל ראש הרשות לקחת כסף שנכנס מהמים

ולקנות שקיות ממתקים לגן שיבולים. לא יוכל לעשות את זה.

דובר: גם עד עכשיו לא עשית את זה.

ר. מרלי, רה"ע: נכון, אבל אני אומר את זה לשאלה שנאמרה פה למה השר אומר יש

רשויות שהוא יודע שהם עושים את זה אז הוא אומר בואו תסגרו את

26

התאגיד שלכם, כי אתם עושים עם הכספים של המים משהו אחר

אז יש פה אמירה לטובת העיר נהריה. אפילו לא התושבים, לטובת העיר

נהריה לעתיד שלה, כל עולם המים, כל הכסף שנכנס אליו ויכנס עכשיו

הרבה כסף, ילך רק למעגל המים. זאת אומרת נכנס שקל, למים וביוב,

נכנס שקל לטובת מים וביוב הוא מושקע חזרה אך ורק במים וביוב, הוא

לא יכול ללכת למקומות אחרים.

עכשיו רשויות שלא רוצות להתאגד, לפעמים הסיבה המרכזית אני לא

רוצה להתאגד כי אני לא רוצה לאבד את הכוח. אני שולט היום על

המים, אני לוקח את הכסף של המים, הנה מיכה יגיד לך קונים את

המים, עזוב שקונים עכשיו יקר בגלל שאנחנו לא מתואגדים, אבל אתה

קונה את המים ואתה מחזיר את זה.

אז אני קונה את המים, שומר לרשות כסף לעשות עכשיו בכסף של

המים, לתת תקציב לעמותת כדורגל, בסדר? והכל בסדר. ועומר יודע את

זה וחזי יודע את זה והם נלחמים גם ברגולציה וגם בממשלה כדי להגיד

לא, צריך להקים תאגידי מים מקצועיים שיתעסקו רק במים וביוב ולא

בשום דבר אחר. כל הכסף שנכנס ממים וביוב ילך רק למים וביוב. וזה

היתרון.

ע. אלקיים: כן, אבל אתם הצגתם פה חסכון של 11 מיליון שקל, זה מקופת העיריה

נכון?

(מדברים ביחד)

ר. מרלי, רה"ע: הולך לתאגיד. לתאגיד. תראו, העיריה, עוד פעם, העיריה לא תקבל

מהרגע של הקמת התאגיד, העיריה לא תקבל אגורה אחת שחוקה

מהמים שהתושבים משלמים. כל הכסף הזה, ואם אני טועה במשהו אז

27

זה הזמן לתקן אותי, בסדר? כי אנחנו מדברים לציבור

כל הכסף הולך לתאגיד. התאגיד הזה זה תאגיד שיהיה לו הרבה מאוד

כסף, הוא יוכל גם לקחת הלוואות, הנה אתם יושבים פה, חזי, תאשר

את מה שאני אומר, לכל עולם התשתיות.

עכשיו צריך להקים תחנת שאיבה, עיריית נהריה צריכה להקים עכשיו

פרויקטים ב- 100 מיליון שקל. אמת מהנדס העיר? תמיר, מהנדס המים

אמת? 100 מיליון שקל. אתה רוצה לשלם את ה-100 מיליון? אני אומר

לך העיר לא רוצה לשלם.

אני אומר אתה תשלם, תאגיד המים. יש לנו פרויקטים עכשיו ב - 100

מיליון שקל, להחליף את כל קו המאסף של רחוב הרצל מהקצה הדרומי

שלו ועד לצפוני ולים עולה הרבה מאוד כסף, עשרות מיליונים. להקים

תחנת שאיבה חדשה עשרות מיליונים. להקים קו סניקה חדש עשרות

מיליונים, נכון? הנה יושבים פה אנשי המקצוע.

עכשיו העיריה לא מתעסקת עם זה, יש תאגיד, יש גוף מקצועי מפוקח

ע"י אנשים שיושבים כאן, תקימו בבקשה את התחנה. אנחנו, אנחנו זה

רשות המים נעזור לכם בהלוואות. אתה צריך 50 מיליון 70 מיליון

מעולה, תלוו להם את הכסף תעשו. אתה כתושב תקבל שירות יותר טוב,

הרבה יותר מקצועי, יהיה לך במהלך הזמן יחליפו, אני מעריך,

ע. אלקיים: רונן, איך יותר מקצועי? זה אותו צוות עובר. איך יותר מקצועי?

ר. מרלי, רה"ע: לא. אבל הוא יתעסק רק בדבר הזה, יהיו לו אנשי מקצוע, יהיו לו

מהנדסי מים, תמיר יהיה בצוות הזה, חגית תהיה בצוות הזה. מי שעובד

בעירייה עובד ומי שיחליט הרגולטור, הוא יגיד צריך, לא יודע מה,,

מהנדס כזה,

28

ע. אלקיים לכל התשתיות החדשות של השכונות החדשות?

ר. מרלי, רה"ע: בוודאי, מה שהם יגידו זה מה שהתאגיד יעשה. התאגיד מחויב, הוא

בפיקוח הדוק של רשות המים. אני אומר לכם מבחינת שירות חבר'ה,

זה האינטרס שלנו. האינטרס שלנו כנבחרי ציבור זה לתת שירות יותר

טוב. התאגיד יודע לתת שירות יותר טוב.

ד. אלחיאני: רונן, בנושא שירות אולי שווה שעומר ירחיב טיפה.

ע. ורדי: שלום לכולם. ערב טוב. אני עומר ורדי, סמנכ"ל רשות המים והממונה

על התאגידים. תראו, קודם כל יש לי אמירה פחות נעימה ופחות

פוליטיקלי קורקט אבל מי שמעניין אותנו זה קודם כל, באמת אני אומר

את זה הצרכנים והאזרחים. החדר הזה הוא חשוב בדרך לשם, המטרה

היא הצרכן.

עכשיו השירות זו לא סיסמה ולא קלישאה, צריך להבין את זה. יש

איזשהו פער בין הנרטיב בציבור נקרא לזה ככה שנובע מסיבות אחרות

לחלוטין לבין מה שקורה בפועל. רמת השירות בתאגידים ואני עכשיו

דרך אגב חוזר מבית שאן, בית שאן הצטרפה עכשיו לתאגיד מי רקת,

דיון ראשון על תוכנית ההשקעות שלהם, למעלה מ-60 אחוז מקווי המים

וביוב זה קווי אזבסט צמנט שעוברים חלקם הגדול מתחת לבתים

פרטיים.

כל תשתית המדידה בבית שאן, כמעט כולה, 75 אחוז ממנה לא תקינה

לא אומר לא מדויקת, אני אומר לא תקינה. בסדר? עיר שסובלת

מהפסקות מים רוחביות אחת ליום, יומיים, שלושה בגלל שאין אזורי

בקרה ואין אזורי לחץ ושליטה.

צריך להבין שתשתיות מתחת לקרקע מאוד נוח להתעלם מהן עד שלא

29

נוח להתעלם מהן. אנחנו פה לא מגיעים כאיזשהו חתול בשק

ע. אלקיים: יש שיפור בדיגום מים?

ע. ורדי: אז חד וחלק, תוכנית השקעות של כל תאגיד, גם בנהריה שקם, היא

קודם כל תוכנית השקעות מבוססת יעדים ותקציבים ברזולוציה

שנתית. מה ששאלת אותנו מקודם היא שאלה חשובה, מה יקרה אם זה

לא יעבוד.

זה נולד ונבנה כדי להבטיח שזה יעבוד. עובדתית זה גם עובד בכל ה-56

תאגידים אחרים שאני אמון עליהם ושרשות המים מפקחת עליהם

בסופו של דבר

אז המטרה היא לייצר תוכנית עבודה אמיתית, רצינית, מבודלת, בסדר?

וכזאת שמייצרת ודאות מלאה. לא ודאות חלקית, ודאות מלאה שהכל

יעבוד. עכשיו כל זה נחמד וטוב אבל לא מספיק טוב אם השירות לצרכן

בסופו של דבר הוא לא יותר טוב, הוא לא מושלם. הוא צריך להיות

שירות מושלם מבחינתנו. זה היעוד, זו השאיפה וזה הסטנדרט.

ולכן כשאני בא ואני אומר לך שרמת השירות הרבה יותר גבוהה אני

אומר את זה מתוך ידיעה אמיתית. אני מלווה את המשק הזה כמעט 20

שנה, בסדר? וב -20 שנים האלה אני יכול להגיד לך היקפי הרגולציה

והיקפי השיפור במדדי השירות הם מדדי האיכות שבוחנים את השירות,

החל מרמת החיוב לצרכן, דרך רמת המענה לצרכן, דרך רמת הוודאות

בזיכוי לצרכן, דרך רמת הוודאות בדיוק במדידה, בסדר? וזה עדיין לא

אומר שלא יהיו ויכוחים. מטבע הדברים פניות ציבור, מי שעוסק פה

בפניות ציבור יודע שזה אחד מהמקצועות הכי כפויי טובה שיש. כשהכל

טוב שותקים. אני יכול להגיד לך שיש שקט. בסדר?

30

המטרה שלי לוודא שהצרכן פה, כל מי שמסתכל פה ידע שהשירות יהיה

הרבה יותר טוב. לא כי העיריה לא עושה מה שהיא יכולה, היא עושה

מה שהיא יכולה, אין לה את כל הכלים היום. ואנחנו צריכים להבטיח

שיהיו לה את כל הכלים.

ולכן אגב אנחנו מתבססים על כוח אדם שהוא, מבנה היסוד של התאגיד

הוא מבנה שמבוסס על כוח אדם מושאל מהעירייה שמכיר את

התושבים ומכיר את המערכות ומכיר את הניואנסים ומכיר את

הכתובות כדי לדעת לאיזה בית ללכת ולאיזה בית לתת שירות מיוחד.

במעלה הדרך התאגיד הזה יבנה מבנה ארגוני מאושר ומפוקח ולא, אני

לא מסכים עם האמירה שהוצאות ההנהלה בתאגיד הם גבוהות

מברשויות המקומיות. בעיניי זו לא אמירה מדויקת. אני מגבה אותה

בנתונים שאני יודע מהתאגידים שלי.

למשל יש הגדרה של מספר בכירים, יש הגדרה של מבנה ארגוני מאושר

וכל תקינה בתאגיד עוברת דרכנו ודרכי באופן אישי, לא כי אני מגלומן

אלא כי ככה המערכת הזו עובדת וכנראה שגם אחרי בתפקיד יהיה

מישהו אחר, אבל התפיסה היא שהתאגידים מנהלים מבנה רזה. אגב

הרבה יותר רזה מבעיר יות באופן יחסי והשכר אגב גם יותר נמוך באופן

יחסי מעיריות.

זאת אומרת אין פה, האמירה היא לא מבוססת עובדתית בהקשר, בטח

שלא מי געתון לכשיקום. ולכן אני הרבה יותר רגוע. והמטרה היא באמת

לקחת את המרווח התעריפי ולקחת אותו למקום שאתם צריכים אותו,

לשירות לתושב, לתשתיות, למה שקורה פה מתחת לקרקע שלכם ואתם

לא יודעים. אני לא יודע אם אתה יודע אם מד המים בבית שלך תקין.

31

אז אני רוצה להתחבר למה שחזי אמר כי זה קריטי. אני רוצה להגיד

לכם עוד פעם ברמת השירות לצרכן אנחנו פה להבטיח ולעדכן אתכם,

בשביל זה באנו, רק בשביל זה בסופו של דבר שזה הדבר שעומד בראש

מעייניי ובראש מענייננו בכלל כרשות מים. אין שום דבר אחר שחשוב,

כל השאר יבוא תוך כדי תנועה, אבל זה לא אירוע שניתן לשחק בו.

ואני אומר לכם שהיום הוא לא מקבל מה שהוא צריך לקבל. וברגע

שאנחנו יודעים שהמחיר יהיה אותו מחיר, בסדר? והתפיסה המקצועית

היא התפיסה המבודלת, ממוקדת, מה שנקרא מתורגתת לתוך תשתיות

המים והביוב של כל צרכן וצרכן, בסדר? בטח שבשטחים העירוניים

אנחנו נגיע למקום הרבה יותר טוב.

ואני מזמין אתכם ואני יודע שיניב כבר עשה סיורים בתאגידים שכנים,

אני מזמין אתכם לסייר בתאגידים ברשויות שכנות שפועלים בתחומן

תאגידים ותראו מה זה אומר בפועל. אני מוכן ללוות אתכם אישית כל

אחד ואחד פה דרך אגב לשם, אתם תראו מה קורה בפועל.

המדינה הזאת נמצאת בקדמת הבמה ברמה עולמית, בסדר? באיכות

התשתיות ובאיכות השירות לתושבים בכל מה שקשור למשק מים

וביוב. אגב כשכולם סביבנו מתמודדים עם צרות כמעט דמיוניות לעומת

מה שקורה פה בתוך הארץ.

אז אני בא בלב שקט ובנפש חפצה לבוא ולומר לכם שהמצב יהיה הרבה

יותר ותהליכי ומתבסס עליכם קודם כל. על הרצון שלכם לתת לתושב

את השירות הכי טוב שאפשר.

ר. משה: למה המחיר אותו מחיר, אם אתם כבר ב-70 אחוז מקבלים את המים

יותר זול?

32

ע. ורדי עוד פעם. סליחה.

ע. אלקיים: לפי מה שראינו בטבלה, בגלל שלא הצטרפנו לתאגיד אנחנו משלמים

הרבה יותר על קוב מים. עכשיו התאגיד מקבל אותו בהרבה יותר זול,

למה לא לשפר את זה לתושב?

ע. ורדי: עוד פעם, המרווח התעריפי מאפשר לתאגיד ליישם את תוכנית

ההשקעות שלו. תוכנית ההשקעות של התאגיד מאושרת אחת לשנה. גם

ברזולוציה ארוכת טווח של תוכנית אב, בסדר? וגם ברמה של תוכנית

השקעות שנתית. התאגיד מחויב לתוכנית ההשקעות השנתית, יש מה

שנקרא מונח טרמינולוגיה של מינימום השקעות.

המינימום השקעות הזה אומר מה התעריף, חייב להבטיח ברמת מרווח

תעריפי בין מחיר הקניה ממקורות למחיר המכירה לצרכן, זה המגרש

משחקים, בסדר? שאיתו התאגיד הולך לבצע את תוכנית ההשקעות.

תוכנית השקעות עכשיו תאפשר במרווח תעריפי, רשות המים תוריד את

התעריף בכוונה שזה בעצם אמבטיה תעריפית ארצית כדי לאפשר

לתאגיד את מקור ההשקעות להיקף ההשקעות הקיצוני שיידרש פה

בשנים הקרובות, החל מפיתוח קיצוני ודרך שיקום ושדרוג קיצוני.

שוב אני אומר לכם חלק לא מבוטל ממדי המים שלכם לא תקינים. ולכן

אין דבר כזה לא לדעת אם מד המים תקין או לא תקין. אין דבר כזה לא

לדעת איפה הצרכן גר, מה רמת הצריכה שלו. אני מבחינתי צריך

להיעלם מהעולם האירוע הזה של חיוב לצרכן אחת לחודשיים. זה נשמע

לכם הגיוני? הצרכן צריך לדעת בכל רגע נתון כמה מים עברו במד המים

שלו.

(מדברים ברקע)

33

ע. ורדי אחד נכון, אבל אני בכוונה הולך לאפליקציה כי זה נתפס בעיניי קצת

גימיקי, ואני לא אוהב ללכת למקום הזה. אני לא בא ממקום גימיקי,

אני בא ממקום אמיתי. תשתית המים בישראל וטכנולוגיות המים

בישראל מתקדמות מאוד בשנים האחרונות. אוקי?

עכשיו אם פעם אני ואתה, גם אני, אני גר ביבנה דרך אגב, גם לי יש

חשבון המים כמו חזי, הבאתי את חשבון המים, הוא פה בטלפון, אגב

אותו תעריף אחד לאחד שחזי דיבר עליו מקודם. אנחנו באים מעולם

כמעט שנשמע פרימיטיבי אבל הוא מצב קיים שאתה מקבל את חיוב

המים שלך פעם בחודשיים.

בא קורא מונים, נקרא לו לצורך הדיון ישראל ישראלי, קורא את המד,

מקווה שהוא קרא אותו כמו שצריך, מזין את זה במקרה הטוב למסופון,

ואם לא למחברת, בסדר? ואחרי זה הולכים חזרה הביתה, עושים את

הבדיקות הלוגיות סוקולד ובסוף החודשיים שולחים לצרכן חיוב.

ואז הצרכן בסוף החודשיים, ופניות הציבור ידעו פה והשירות ידעו פה

מנסה להבין מה היה. מה זה? איך יכול להיות 700 שקל? אני רגיל ל-

200. לך תתמודד עם האירוע הזה ברמה העובדתית וברמה הצרכנית

ובטח ובטח ברמה השירותית.

עכשיו מה שיקרה דבר ראשון שהצרכן יוכל בכל יום לדעת האם הצריכה

שלו עולה או לא עולה. ולא רק זה, הוא יקבל אינדיקציה האם יש נזילה.

עכשיו הספק לא יודע אם יש נזילה, אבל הוא יודע להגיד לו תקשיב, אני

רואה 24 שעות צריכה רציפה אצלך. אולי משהו לא בסדר. וזה משהו

שלא קיים היום, אבל הוא קיים ב-75 אחוז מהמדינה

ע. אלקיים: תסביר בבקשה את הנושא של המע"מ עוד פעם כדי שהתושבים יבינו

34

מה קורה עם המרכיב של המע"מ שלא היה כאשר לא היה תאגיד ועכשיו

יהיה.

ע. ורדי: אחד, אני אדבר תוצאתית ואם אתם רוצים יש פה את אביעד, מנהל אגף

תאגידים ברמה הכלכלית להסביר. ההבדל המרכזי הוא בסוגיה של

היות העיריה והתאגיד גופים שונים בכל מה שקשור להיותם מלכ"ר או

לא מלכ"ר ולכן שורת הקיזוז ממע"מ בהתאמה מובנית בחשבון.

(מדברים ברקע)

ע. אלקיים: כלפי התושבים כי אמרתם שהמחיר הוא אותו מחיר, אז זה משתקף

באיזון של המחיר,

ע. ורדי: המחיר הסופי לצרכן הוא בדיוק אותו מחיר. מה שהיה כתוב פה במצגת,

דוברת: מה זה אומר לבעלי עסקים? מה בעצם יוצא לבעלי עסקים היום? אני

רוצה שגם התושבים ישמעו את זה.

ע. ורדי: שניה. קודם כל בעלי עסקים כמו שהוצג פה במצגת, בעלי עסקים יוכלו

להזדכות על המע"מ ויש פה אלמנט רווחי שאנחנו מכירים אותו

מתאגידים אחרים.

דוברת: מה שהם לא יכלו עד היום.

ע. ורדי: חד וחלק. כן. אם אתם רוצים להיכנס לשורות החשבונאיות הפיננסיות

אביעד פה יוכל לעזור לכם, גם יש לכם פה את היועץ המוכשר עקיבא

ויש פה עוד רו"ח מצוין אז בכלל אפשר לנהל שיח מתמטי. אני לא בשביל

זה, אני בשביל השיח התוצאתי והתהליכי.

תהליכית אני אומר לכם אנחנו לא, אני פה וכולנו פה כצוות מלא

בשבילכם לבוא ולהסביר שזה לטובת הצרכן.

ר. מרלי, רה"ע: בסדר. לטובת השאלה רק בחשבון מים שיגיע מהתאגיד יש שתי שורות,

35

שורה ראשונה ושורה שניה. שורה ראשונה עם סכום ושורה שניה תהיה

עם 18 אחוז מע"מ. השורה הראשונה פלוס השניה תגיע לאותו סכום

שהיה מגיע אם הוא היה מקבל את החשבונית מהעירייה, כי העיריה לא

מזדכה, לא משלמת את המע"מ ולכן אין שורה של מע"מ כי אנחנו

מלכ"ר. בתאגיד הוא כן משלם ואז יהיו שתי שורות. הסכום בטוטאל

יהיה אותו דבר. אני מקוה שזה ברור. ולגבי היכולות שלך הכלכליות אז

אם אתה רוצה להוסיף משהו אז אשמח.

(מדברים ברקע)

ע. ורדי: האינטרס של המדינה? המדינה זה אני כדרג מקצועי? האינטרס שלי

שיהיה הכי טוב לכולם כמה שיותר מהר. אין לי שום אינטרס, אני עובד

ציבור כמוני כמוך כנראה, אין לי שום אינטרס, אני לא מקבל בונוסים,

לא פרומושן, לא קומישן ולא כלום.

(מדברים ברקע)

ע. ורדי: האינטרס של המדינה, אני אענה על זה עכשיו ברצינות. דווקא חשוב

שאני אענה על השאלה הזאת,

ר. מרלי, רה"ע: בסדר. שאלה טובה, בואו נשמע את התשובה.

ע. ורדי: האינטרס של המדינה. המדינה הבינה, אוקי. משק המים הישראלי נקלע

למשבר אמיתי. אני לא יודע אם כולם זוכרים פה, אני זוכר את זה, הייתי

אז בתמונה ב -2010 ,12 את רננה רז מתקלפת לנו בפרסומות והיטל

בצורת של 20 שקלים על כל קוב מעבר למכסה שהגדרנו לצרכן. אלו היו

צעדי חרום שנבעו ובעצם מקבילים לצעדים של הקמת התאגידים

הראשונים במדינה ב -2008 ,10. בגדול, בין 8 ל-12 רוב התאגידים

הוקמו.

36

ההבנה היתה, הם קמו. למה הם קמו? הם קמו על התפיסה שצריך

להקים תאגידים כי המדינה התעלמה, גם כשלטון מרכזי אגב וגם

כשלטון מקומי ממה שקורה לנו מתחת לרגליים. הגענו למצב משברי

במרבית הרשויות המקומיות בישראל ואז התחיל הפתרון של בעצם

הקמת התאגידים ויצירת מרווח תערי פי והיקפי השקעות אדירים,

מיליארדים רבים, לא נכנס עכשיו לכמה, כדי לייצב את המשק בתוך

אותן רשויות מקומיות.

האינטרס של המדינה, לשאלתך, הוא לייצר משק יציב. הדרך לייצר

יציבות היא ע"י לייצר גופים שכל מטרתם היא להקים תשתיות מים

וביוב בלי רווחיות שהולכת אליהם. אגב אם לא נאמר פה לתאגיד המים

והביוב אין שום אינטרס רווחי, הוא לא מסיט את רווחיו, כל רווחיו של

תאגיד המים וה ביוב ככל שיהיו בעתיד, ויש חקל מתאגידים שכן

מצליחים להשיא את רווחיהם ואז הם מחלקים דיבידנדים.

הדיבידנדים הולכים לרשות המקומית. לא לאף אחד אחר. אין פה שום

אינטרס כלכלי לאף אחד.

ע. אלקיים: מי מבקר אתכם? תחת איזה פיקוח אתם?

ע. ורדי: קודם כל אני רשות ממשלתית, אוקי? אני עובד מדינה, אני כפוף

להוראות משמעת דין נציבות וכדומה מטעם המדינה כעובד ציבור. אז

מערך הבקרה עלי הוא מערך הבקרה על השירות הציבורי, לרבות מבקר

המדינה. אם זו השאלה, יש דוחות של מבקר המדינה,

ע. אלקיים: מבקר העיריה מפקח עליכם?

ע. ורדי: מבקר העיריה?

ע. אלקיים: כן.

37

ע. ורדי עלי?

ע. אלקיים: כן.

ע. ורדי: לא. אבל, עוד פעם, צריך להבין את הרבדים. יש רשות המים

הממשלתית,

דוברת: אין פה ביקורת של מבקרת העיריה עליכם.

ע. ורדי: כן. לא, לתאגיד יהיה מערך ביקורת פנים שלו שמחויב עפ"י חוק, והוא

גם יעביר את הדיווחים שלו גם אלינו לשלטון המרכזי מה שנקרא, וגם

אל הבורד של העיריה, של התאגיד. עכשיו הבורד של התאגיד מורכב

מחברי הרשות המקומית. אתם הולכים להיות בבורד של התאגיד.

יש שם, לפחות שלושה עובדי רשות יהיו שם, 4 דח"צים, דירקטורים

חיצוניים מהציבור ו-2 חברי מועצה שכולם ממונים פה במועצת העיר

זאת אומרת התאגיד הזה לא הולך לעבוד באיזשהו מתחת, הולך להיות

איזשהו מסך עקרוני, מקצועי.

אבל מבחינת תפיסה של שקיפות ואור השמש הכל מונח לרגליכם בכל

רגע נתון, על כל ישיבת מועצה וישיבת דירקטוריון. ככה זה חייב לעבוד.

התאגיד לא יכול להתנהל אם הרשות, למה האירוע הזה מתנהל?

ע. אלקיים: אתם עושים מאזן פעם בשנה מביאים את זה למועצה?

ע. ורדי: פעמיים קודם כל.

ע. אלקיים: פעמיים?

ע. ורדי: פעמיים קודם כל. אבל מעבר לזה אני רוצה להגיד לך עוד משהו, אני

אומר את זה בכנות מלאה אם הרשות המקומית, רונן, זה קריטי, חשוב

להגיד את זה, בגלל זה אנחנו פה גם בהקשר הזה.

התאגיד לא יצליח לבצע את משימותיו על אף כל מאמצינו אם הרשות

38

המקומית לא תיתן לו גב, תתמוך בו ותייצר אמירה אחת מול תושבי

העיר.

ע. אלקיים: עכשיו קיבלתם, זהו.

ע. ורדי: אני פה להגיד לכם למה זה חשוב.

ר. משה: אני קראתי, אני מרגיש פה בדז'ה וו, כי לפני שהגעתי לכאן עשיתי עבודת

מחקר קטנה אז קראתי את הצעת החוק, קראתי את התשובה של

הרשות הממשלתית להצעת חוק. קראתי את כל, כדי להבין את המטריה

פה.

יש פה איזה סוג של הדעה המקצועית לא תומכת בפירוק, הדעה

הפוליטית מלמעלה תומכים בפירוק וזה הולך לבוא לקראת אפשרות

להעניק את האפשרות לא להיכנס לתאגיד מים, שזה בעצם המצב

שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

אומר ראש העיר אנחנו שקלנו, אנחנו ניסינו, שכנענו, דיברנו, ניסינו פה,

ניסינו שם, הבן אדם כבר שש שנים בתפקיד וזה מדובר מאז לפני שש

שנים, גם בתוכנית הבראה זה דובר כחלק מהתהליך לתוכנית ההבראה.

אז אני שואל למה המועד עכשיו? מה היה בכל השיקולים, בכל הזמן

הזה, לתשובה הזאת. זה יותר לראש העיר ברמת ההבנה.

ע. ורדי: אני אעזור לו כי מאחר ואני הייתי פה בישיבת מועצה הזאת,

ר. משה: מצוין. אני אשמח.

ע. ורדי: אני הייתי פה בישיבת המועצה, מתי זה היה, רונן? במאי 21? לדעתי

במאי 21. אני הייתי פה והסברתי לכם, ההבדל העיקרי מבחינתנו ורונן

יגיד מה שחשוב לו להגיד, שנכון לאותה נקודת זמן במאי 21 היתה חובת

צמצום התאגידים ל- 30 .

39

ניסינו לקדם אתכם את המהלך בכפיפות לצירוף לתאגיד אזורי. אוקי

עכשיו שם רמת הטרדה והשליטה שהטרידה את חברי המועצה היתה

יותר מורכבת מבחינת חברי המועצה. המצב עכשיו הוא לא אותו מצב.

חזי פה, מנכ"ל הרשות, אנחנו ביוני 23 העברנו את תיקון 15 לחוק

תאגידי מים וביוב שבא ואמר כאמירה מקצועית, עזוב פוליטית, אמירה

מקצועית אנחנו לא בעד צמצום תאגידים, אני בעד הותרת המצב על כנו

והקמת תאגידים איפה שצריך ואיפה שנכון במצב וולונטרי נכון אל מול

חובת התאגוד.

לכן ההבדל עכשיו הוא תהומי. אני לא מדבר אתכם על הצירוף למי עכו

ואני לא מדבר אתכם על הצירוף למעיינות זיו ואני לא מדבר אתכם על

הקמה בכפיה. אני מדבר אתכם על יצירת חבילה לנהריה כנהריה. ולכן

זה ההבדל המרכזי.

ר. מרלי, רה"ע: אבל זה הישג,

ע. ורדי: גם ההישג של רונן.

ר. מרלי, רה"ע: הוא חבר אופוזיציה, זה ההבדל.

ר. משה: לא, אדוני. לא. אני יודע את ההלך רוח של מאחורי הקלעים בסופו של

דבר, הרי בסופו של דבר זה יגיע לג'ובים. זה מה שבסופו של דבר,

והמחיר יהיה יקר יותר לתושבים.

ע. ורדי: לגבי המבנה והג'ובים, אחד אין ג'ובים. אבל באמירה עקרונית, בכל

תאגיד מים וביוב יש מבנה ארגוני מאושר. המבנה הזה מורכב בגדול

מדרג של מנכ"ל או מנכ"לית, מתחתיו יש מנהלי אגפים. אגב אין אפילו

סמנכ"לים, יש מנהלי אגפים, התקינה שלהם יותר נמוכה מהתקנים של

סמנכ"לים ברשויות מקומיות. מתחת לזה יש מנהלי מחלקות.

40

ר. משה מי ממנה אותם, אתה?

ע. ורדי: לא. עוד פעם, אני לא הולך לנהל את התאגיד, אני הולך לפקח על

הפעילות שלו. מה שאני מאשר זה מבנה ארגוני שמגביל מספרית את

השדרה הניהולית, בסדר? זאת אומרת אין מצב שבתאגיד שמשרת X

לקוחות, יש מפתחות שהם נקבעו ביחד עם הממונה על השכר שמשרת

X צרכנים לא יהיו יותר מ -X מנהלי אגפים, בין 3 ל- 4 בדרך כלל

ובהתאמה שדרת הניהול מתחת.

המבנה הארגוני בתאגידים ברובם המוחלט הוא רזה. הוא רזה

משמעותית. אתה יכול, מי עכו סך הכל רשות מקבילה כמעט בגודל, בין

50 ל-60 אלף איש לדעתי, תסתכלו על מספר העובדים ואתם תבינו

שהמבנה הארגוני הוא מאוד מאוד רזה.

ברוב התאגידים, יש חלק מהתאגידים אגב שהוקמו על בסיסן של

רשויות מקומיות ישנות כמו מי אביבים והגיחון שמשרתים חצי מיליון

ומיליון איש אפילו בירושלים ולכן המבנה הוא הרבה יותר רחב.

ר. משה: אתה אומר שהמבנה רזה ואתה אומר שהפעילות כולה עם העובדים וכל

העובדים שמתעסקים במים עוברים לשם, זה עדיין תואם במבנה הרזה

שהוא מדבר עליו?

ע. ורדי: כנ"ל לגבי השכר. שוב, רמות השכר נקבעות ע"י הממונה על השכר

בהתאם לרשויות מקומיות וחברות עירוניות. יש מתווה שכר ייעודי.

(מדברים ברקע)

ע. אלקיים: אני פוחד מהקטע הזה של הפילוג בין הניקוז לביוב. אני פוחד פה שיש

פה איזה משהו בין הכיסאות. אני בעד אם תיקחו הכל.

ע. ורדי: אני אסיים רגע, אנחנו נערכים פה בגן תחנות שהוא בשיתוף הרשות,

41

בשיתוף גורמי המקצוע ברשות המים ואנחנו נערכים פה גם בפן

ההסברתי ובכל מה שקשור רגע לתושב. והסרטון הזה אני אציג לפניכם

היום יופץ לכלל התושבים. ואני לא מוטרד כי בסוף זה שליטה מלאה

וזה יעבוד מצוין. חברה נהריינית.

(רואים סרטון)

ד. אילוז: נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? 1. תודה

(מדברים ברקע)

3. הבהרת החלטה מיום 20.3.24 ביחס למורשי החתימה של העיריה על

מסמכים שאינם כוללים התחייבות כספית, בהתאם להוראות סעיף 203

לפקודת העיריות ונותנת לה תוקף למפרע מיום 20.3.24 כדלקמן

מורשי החתימה של העיריה על מסמכים שאינם כוללים התחייבות כספית יהיו: חותם/ת

אחד/ת מקבוצה א' וחותם/ת אחד/ת מקבוצה ב' בצירוף חותמת העיריה

קבוצה א' קבוצה ב'

ראש העיר – רונן מרלי מנכ"ל העיריה – עו"ד דוד אלחיאני

סגנית רה"ע בתואר – קרן אטיאס גזבר העיריה – מיכה זנו

יועץ משפטי – עו"ד אורן ארבל

ד. אילוז: נעבור לסעיף הבא. הבהרת החלטה מיום 20.3.24 ביחס למורשי

החתימה של העיריה על מסמכים שאינם כוללים התחייבות כספית,

בהתאם להוראות סעיף 203 לפקודת העיריות ונותנת לה תוקף למפרע

מיום 20.3.24 כדלקמן

מורשי החתימה של העיריה על מסמכים שאינם כוללים התחייבות

כספית יהיו: חותם/ת אחד/ת מקבוצה א' וחותם/ת אחד/ת מקבוצה ב'

בצירוף חותמת העיריה.

ע. אלקיים: מה ההבדל? זה לא היה ברור.

42

עו"ד ארבל: עופר, אני ברשותך אסביר. קיבלנו פשוט איזושהי הערה באיזשהו ענין

טכני מלשכת רישום מקרקעין על איזשהו נכס שבאה ואמרה שההחלטה

שלכם על הצירוף של החותם מקבוצה א' וחותם מקבוצה ב' עם חותמת

העיריה כנראה נשמטה מאותו פרוטוקול וזה מה שהם ביקשו שתשלימו.

זה הכל.

ד. אילוז: טוב. נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? 1. תודה.

4. אישור מתן ערבות בנקאית לטובת הלוואה לקבוצת הבוגרים בכדורסל

לעמותת הספורט ההישגי בנהריה בסך 600,000 ₪ לאור בקשת העמותה

מיום 22.10.25

ד. אילוז נעבור לסעיף הבא. אישור מתן ערבות בנקאית לטובת הלוואה לקבוצת

הבוגרים בדורסל לעמותת הספורט ההישגי בנהריה בסך 600,000 ₪

לאור בקשת העמותה מיום 22.10.25 .

דובר זה ערבות?

ד. אילוז: ערבות בלבד.

ר. משה: רוצים ערבות. לא מספיק 3,3 מיליון שקל תקציב, חובות לשחקני

כדורסל. עכשיו גם פורסם בערוץ הספורט, אני ניסיתי להשיג את

ההסכם הזה. דניאל חזן בדרך לפיצוץ מול הנהלת נהריה. אנחנו אפילו

לא יודעים מה היה ההסכם. כגוף שמשלם כסף, שמחזיק את העמותה

הזאת, שילם 3,3 מיליון ש קל, עושים הסכם צדדים, אפילו לא הגיע

אלינו. עמותה פרטית אומרים לנו.

עמותה פרטית. להעביר כסף ציבורי לעמותה פרטית זה בסדר. לחתום

על ערבויות פה כחוסר ניהול, זה ניהול. כי הם קיבלו כסף, זה ניהול. זה

פשוט בושה וחרפה שתושבי נהריה פה משלמים סטמפה, חותמת לכסף

של עסקני ליכוד. זה הזיה מה שקורא פה. תודה רבה.

ד. אילוז: נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? נמנעים?

דוברת: אני לא משתתפת.

ד. אילוז: לא משתתפת.

43

ר. משה ברור, בת משפחה.

5. אישור מתן ערבות בנקאית לטובת הלוואה לקבוצת הבוגרים בכדורגל

לעמותת מועדון ספורט כדורגל בית"ר נהריה בסך 200,000 ₪ לאור בקשת

העמותה מיום 22.10.25

ד. אילוז נעבור לסעיף הבא. אישור מתן ערבות בנקאית לטובת הלוואה לקבוצת

הבוגרים בכדורגל לעמותת מועדון ספורט כדורגל בית"ר נהריה בסך

200,000 ₪ לאור בקשת העמותה מיום 22.10.25 .

ר. משה אותו דבר כמו הבקשה הקודמת, ממשפחה למשפחה. יש פה קשרים

משפחתיים כל הזמן במועצה הזאת. עכשיו רוצים להעביר עוד 300 אלף

שקלים שהם כבר קיבלו 900 או 700 אלף שקלים לקבוצה בליגה ב'. מה

קרה? הקבוצת כדורסל ביקשה, אז ישבתם ביניכם גם אני רוצה? אני

מנסה להבין מה קורה פה. באמת.

דוברת: רפאל יקר, אני מבינה שאמות המידה שלך מאוד מאוד ירודות,

ר. משה: אמות המידה שלך.

דוברת: רגע, רגע, רגע.

ר. משה: גב', גב', את שש שנים כבר מקבלת כסף ציבורי,

דוברת: תעצור. תעצור. תעצור.

ר. משה: אולי תספרי לתושבי נהריה,

דוברת: ותחזור בך מהאמירה האחרונה,

ר. משה: תספרי לתושבי נהריה,

דוברת: כי אני לא מקבלת שום כסף ציבורי,

ר. משה: את קיבלת עד עכשיו בשנה וחצי האחרונות, היית עוזרת של השר שלמה

קרעי,

דוברת: שום כסף ציבורי אני לא מקבלת,

ר. משה: תספרי לתושבי נהריה, היית עוזרת לענייני אישה של ראש העיר, אחרי

זה סידרו לך ג'וב,

44

דוברת אני מבינה שאמות המידה שלך,

(מדברים ביחד)

ד. אילוז: טוב, נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? 1.

6. אישור לערבות בנקאית דיגיטלית בסך 53,400 ₪ למינהל הדיור

הממשלתי לטובת קבלת זכות שכירות לנכס המצוי בדרך עצמאות 3 מבנה

"שרות התעסוקה" בעבר

ד. אילוז: נעבור לסעיף הבא. אישור לערבות בנקאית דיגיטלית בסך 53,400 ₪

למינהל הדיור הממשלתי לטובת קבלת זכות שכירות לנכס המצוי בדרך

העצמאות 3 מבנה "שרות התעסוקה בעבר.

ר. משה: הסבר.

עו"ד ארבל: אנחנו פנינו למינהל הדיור הממשלתי מאחר ויש שם נכס באמת מתאים

מאוד לצרכים ציבוריים. עברה שם ועדה שלמה שעסקה בהקצאה של

הנכס ואישרו לנו את קבלת הנכס לצורך שימוש למחלקת הרווחה. דודו

נכון? משהו חוסן משפחתי, יחידה לחוסן משפחתי?

ד. אלחיאני: יחידה לחוסן משפחתי לטיפול.

עו"ד ארבל: ואת הדרישות שלהם עבור חוזה השכירות כלפינו הוא הפקדת ערבות

דיגיטלית, אם אני לא טועה 3 חודשים, מיכה נכון

ד. אלחיאני: 6.

עו"ד ארבל: ל-6 חודשי שכירות. כן. עלות השכירות היא 7,500 .

ד. אלחיאני מדובר בנכס שהיה לשעבר לשכת התעסוקה, מי שמכיר, ליד היכל

התרבות. הנכס הזה אנחנו משכירים אותו, הוא נכס גדול מאוד מעל 200

מ' עם שטח אדמה. יעבור לשמה יחידה של הרווחה. העלות פה היא עלות

מינימלית בגלל שזה גוף ציבורי לגוף ציבורי אז עושים פה הקצאה ולא

יצאנו למכרז.

45

הם לא היו צריכים מכרז וזה הסכום המינימלי שקבע אותו שמאי. זה

סדר גודל של 7,000 שקל או 7,200 שקלים לחודש. וזה נכס שאנחנו

צריכים אותו על מנת להגדיל ולתת שירותים לתושבים.

ר. משה: למה לשלם עליו בכלל, אם זה של הרשות?

ד. אלחיאני: זה לא של הרשות, זה של הדיור הממשלתי. זה שייך לדיור הממשלתי,

זה לא שייך לרשות.

ד. אילוז: נעבור להצבעה. מי בעד? פה אחד.

7. אישור נסיעת ראש העיריה, רונן מרלי, לחו"ל לאיטליה– סיור לימודי

לראשי רשויות אשכול גליל מערבי בין התאריכים 13.11.25-9

ד. אילוז נעבור לסעיף האחרון. אישור נסיעת ראש העיריה, רונן מרלי, לחו"ל

לאיטליה – סיור לימודי לראשי רשויות אשכול גליל מערבי בין

התאריכים 13.11.25-9 .מי בעד? מי נגד 1. סיימנו את הישיבה הזו

סוף הישיבה