פרוטוקול וועדת ערר 01-2019 מיום 11 בדצמבר 2019- חברת מקורות

עיר
נאות חובב
ועדה
וועדת ערר לענייני ארנונה
קטגוריה
וועדת ערר לענייני ארנונה
תאריך
11/12/2019
מקור
הקובץ המקורי באתר נאות חובב
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

שועצה > קיוסית תע שייתית

שו 22 : - --

פאר ק שא קו- תעשייתי בנגב

פרוטוקול ישיבת ועדת ערר - נאות חובב

מספר 1/2019

ביום רביעי, יג' בכסלו תש''ם - 11 לדצמבר 2019

מקורות חברת המים בעיימ

ערר שומה ארנונה לשנים 2018-2019

נוכחים:

עוייד אבנר דוידוב - יוייר

מר אמיר אלחייק - חבר ועדה

עוייד יונתן דוד - חבר מועצה

גבי לירז שוורץ-טל -- מנהלת הארנונה

מוזמנים :

עוייד אופיר אלמליח - מטעם העוררת

עוייד איתי בסיס - מטעם המשיבה

עוייד עדי סוויסה - מטעס המשיבה

מועצה הקיפסית תע שיי'תית

ב

פיארק ץש אקו-תעשייתי בנגב

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

פרוטוקול

צהריים טובים. אנחנו פותחים את הערר של חברת מקורות. בסדר!

בוועדה: אני עורך דין אבנר דוידוב יושב ראש. יושבים איתי עורך דין יונתן

דוד וחבר אמיר אלחייק. מטעס העוררת: יש לנו את עורך דין אופיר

אלמליח מטעם המשיבה, יש לנו פה את עורך דין איתי בסיס ויש את עדי

סוויסה וגם מנהלת הארנונה לירז טל, לירז שוורץ, היא מנהלת הארנונה

ובבקשה. אתה מוזמן להתחיל.

או קיי, שלוס. למעשה המחלוקת על שומת הארנונה שהושתה לראשונה

על נכס של מקורות על ידי המועצה בשנת 2012, כולל בתוכה חיוב

רטרואקטיבי מ-2018. לפי השומה,

9 התכוונה, אמרת 12.

כן. 18.

אמרת, לא, אמרת במילים 12.

אני חוזר. השומה הושתה לראשונה על נכס על ידי המועצה בשנת 2019,

סליחה, אני מתקן,

או קיי.

וכולל חיוב רטרואקטיבי מ-2018 ולפיה סווגו בריכות מים, בורות מיס

ומתקן חשמל בסיווג משרדים וכן סיווג שטח קרקע בסיווג קרקע תפוסה

על ידי מתקניס פתוחים. ביקשנו לראות את ה, בכתבי הטענות ביקשנו

לראות את צו הסיפוח של השטח של המועצה, צו סיפוח השטח למועצה

לרבות המועד בו הועבר השטת למועצה. בכל מקרה טענו כי ביחס ל-2018

הודעת השומה כוללת גם חיוב רטרואקטיבי שהוא בלתי חוקי בהתאם

לפסיקת בית משפט העליון הינו פסול ודינו להתבטל. ביחס לסיווגים

שהושתו לגבי 2019, טענו כי אין לחייב את בורות המים, מתקן החשמל

₪ וע צר ה יק 5 ם * הז הת ע ו -* חן ו ------.

לע" 2 -- --

פארכק ‏ אקו-תענשייתי בנגב

ובריכות המיס שמשמשות לאיגום מים אליהם ... צינורות מיסם שדוחפות

את המים בצינורות בסיווג משרדיס אלא בסיווג תעשייה ואני אסביר.

פעילותה של חברת, של חברת מקורות שהיא חברה תעשייתית, היא

פעילות ייצורית. כל הפעולות של חברת מקורות מתבצעות באמצעות

מפעלים, שמטרתם בין היתר לאתר, לקדות, להפיק, לאגור, להוביל,

לטהר, לסנן, לטייב ולהשביח ולספק מים שאיכותם עומדת בתקנים

סטטוטוריים מקומיים ובינלאומייס. למעשה חברת מקורות מייצרת מים

באיכות ראויה ומספקת אותס לתושבים. גם פעולה של הובלת מים

לשיטתנו זה לא, היא אינה פעולה פסיבית. וה חלק מתהליך ייצור

שתחילתו באיתור מים שלא תקין בסופו והספקת מים כפי שאמרתי

תקניים ומיוטבים. הפניתי בערר לבית המשפט העליון, המועצה האזורית

חבל יבנה נגד אשדוד, ערעור על עתירה מינהלית 98/04. שמה קבע בית

המשפט העליון כי פעילות ייצורית הינה ככלל פעילות תעשייתית. כך שאם

אתה לוקח יצירת מוצר חדש מחומר גלם שונה, ברמות עיבוד שונות

לתועלתה ולרווחתה של החברה, למעשה בעצם ככה המחוקק הכיר, קבע

בית המשפט העליון בחשיבותה של הפעילות התעשייתית והוא ביקש

לעודד אותה על ידי מתן תמריציס למי ששולחים את ידם בפעילות זו. בין

היתר על ידי הקלות בתשלומי מיסים. הטענה שלנו שהפעולות של מקורות

הולמות את תכלית התקיקה, שאכן מפעליה עוסקיס ביצירת מוצר חדש

מחומרי גלס ומצביס שונים ברמות עיבוד שונות. למעשה מקורות יוצרת,

יש מוחשי אחד ויש מוחשי אחר. הרי שלא ניתן לספק מים ברמה מחויבת

על פי דין ללא שדרוג ושיפור המים. זה לגבי הנושא של הסיווג של הבורות

מים, בריכות המים ומבנה החשמל. יש עוד נושא שמה שאנחנו טועניס

בנוסף שהשטח של הבורות מים, זה מופיע לכם בעצס בתמונה שצירפתי.

אנחנו טועניסם שלא, שלא צריך לחייב את זה בארנונה. שטח בורות /

המועצה שהקיסית תע שייתית

הש -

בפיאאר קש אקו- תנעשייתי בנבב

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עוייד איתי בסיס:

צינורות מים, פוליגון 2-3 בתשריט. הטענה שלנו היא שמדובר על מתקניס

שאינס מקוריים ולפיכך אינס נחשבים כמבנה. זהו. הטענה האחרונה היא

טענה לגבי השטח של הקרקע, שיש לסווג אותה כקרקע תפוסה בקוד אי 2

ולא בקרקע כפי שסווגה, משוס שמדובר בקרקע תפוסה שאינה עונה לשום

הגדרה אחרת בצד. עד כאן.

או קיי, לפני שאני אשאל כמה שאלות ברשותך, אני אתן להס קודם כל ואצ

נשאל במקשה את כולכם ואו נתקדס הלאה.

או קיי.

אנחנו באמת רק נגיב בעיקר לטענות שהועלו כאן. רוב הדבריס באמת

נכתבו במסגרת הכתב התשובה לערר. אנחנו לא נלאה את הוועדה, אבל

נגיד בכל גאת כמה דבריסם בקצרה. החיוב הזה הוא תולדה בעצס של סקר

נכסים שנעשה בתחומי המועצה והנכס הזה, הנכס הספציפי הזה של

מקורות הוא בעצס נכס שנמצא בתוך שטח המועצה בהתאם לצו סיפוח

שניתן ב-2018. זאת אומרת זה נכס שמחויב לראשונה, זה לא נכס שחויב

בעבר, הוא חויב לראשונה ויש לכך השלכות גם לטענות שהעלה כאן חברי.

ראשית לנושא הטענה שהועלתה בראשונה, לנושא הרטרואקטיביות.

כטענה מקדמית אנחנו גם כתבנו את זה בכתב התשובה לערר, עם כל

הכבוד זה נושא שהוא לא בתחוס הסמכות של הוועדה הזאת, זה נושא

שעל פי, גם על פי חוק הערר וגם על פי הפסיקה הוא בסמכות ייחודית של

בית המשפט המחוני, וכאשר תוגש עתירה נתייחס לוה ולכן אני מעלה את

זה עכשיו כי זזה משהו שהוועדה לא יכולה להתייחס אליו או לדון בו, לקבל

הכרעה בנושא. יחד עס ואת, אני אציין, מבלי לגרוע מהטענה הזאת שזה

באמת נושא שלא בסמכות, מאחר ואנחנו מדברים על חיוב לראשונה, אז

אין כאן נושא של רטרואקטיביות. מכיוון שזה הטענה לראשונה. התיוב

הוא מ-2018. מ-2018 למעשה הנכס סופח למועצה ולכן התיוב הוא גם מ-

שועצה הקיופסית תע שי'תית

= = 2-2

פאר קש א קו- תעשייתי בנגב

עוייד יונתן דוד:

8 ולא לפני כן, לכן אין כאן טענה של הרטרואקטיביות ואני אפנה

באמת לפרק שעוסק בזה, יש שס את הפסיקה הרלוונטית גם לנושא

הסמכות וגם לנושא הרטרואקטיביות לגופו של עניין. לנושא, לעניין פעולת

הייצור שטען כאן חברי, שוב, יש פה בעצס מתקנים שנועדו להולכת מים.

אין כאן תהליך ייצור. המבחן שנקבע בפסיקה של יש מוחשי אחד מהאחר

לא מתקיים כאן. אין כאן פעילות של השבחה וככל שישנה פעילות של

השבחה, אנחנו לא ראינו ולא מצאנו בכתבי הטענות התייחסות לנושא הזה

בצורה שהנטל לא ..., ואת אומרת העוררת לא הוכיחה ולא טענה

לאיוושהי פעילות ייצורית שממנה ניתן להסיק שמדובר על יצירת יש

מוחשי אחד מיש מוחשי אחר. אין כאן, אני גם לא כל כך הבנתי את הנושא

של חומרי גלם שמהם נוצר איושהו מוצר סופי. בסך הכול מדובר פה

בהולכה של מים. ה עיקר הפעילות. למעשה זאת הפעילות היחידה של

העוררת. וה מה שהיא עוסקת. לכן גם בנושא של הסיווג כל הנכס הזה

חויב, המבנים, בעצס כל הסיווג של מבנה מאחר ומדובר פה בעסק, וה

תחום עיסוקה של העוררת. היא עוסקת בהולכת מים, באגירתם,

בהובלתם. זה עיסוקה, לכן היא חויבה, לכן היא חויבה במסגרת השומה

הזו בסיווג הרלוונטי. כמובן שיש פה גם נושא של הקרקע התפוסה. חברי

פחות התייחס לזה אבל יש כאן שטחים נרחבים שחויבו כל אחד בהתאם

לסיווג שלו. הסיווג של המבנים חויב, הסיווג של המבנים חויב בסיווג

מבנה, ושוב פעם, מבנה זה לא רק בית שעומד על 4 קירות. הפסיקה פירשה

את זה מאוד בהרחבה. לגבי, לגבי השטחים הנוספים, שטחי הקרקע

שנמצאים שמה, גם כן, הם סווגו בהתאם לסיווג הספציפי שקיים בצו

הארנונה.

אתה מדבר על הטענה שלהס שוה קרקע תופסה!

אועצה << קיופשית תע שי'יתית

ו "=

פארק ‏ אקו-תעעשייתי בנגב

עוייד איתי בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

ו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

כן. יש סיווג ספציפי בצו הארנונה. תני לי רגע את צו הארנונה בבקשה. צו

הארנונה מתייחס לזה באופן מפורש ולכן הס חויבו בסיווג הרלוונטי, לא

כקרקע תפוסה כללית. ניתן לראות בסעיף 5 אי 3 לסיווג ספציפי קרקע

תפוסה על ידי ..., כל שאר הטענות כמובן מפורטות כמו שאמרתי בכתב

התשובה לערר ואנחנו חוזריס עליהם.

זה הזמן להשיב.

אני אשיב, רק אני אשליס את מה שחברי אמר. אני כן ציינתי שבסעיף 4

בערר וגם לדעתי בהשגה שאין בערר טענות כנגד החיוב הרטרואקטיבי וכל

טענה שאינה במסגרת סמכות מנהלת הארנונה והוועדה, אני רוצה להציג

לכס תמונה מלאה.

יש פה למעשה, עוד משפט לגבי הנושא של ההסדר על הנכס, או יש פרק

שלם שמסביר על ה, למה למשנתנו צריך לחייב את זה כתעשייה. אני

מוסיף ואומר שהפעילות של חברת מקורות היא פעילות תעשייתי לכל דבר,

גם שפעילות בתחוס המשלים לייצור תעשייתי. ואת אומרת אני אמרתי

בהתחלה לאגור ולהוביל וכל מה שטענתי בהתחלה. להבנתי מדובר פה על

מחלוקת משפטית בהקשר של הסיווג, ולכן אס נצטרך בהמשך ללכת

לאיוושהי חוות דעת, להוסיף חוות דעת, בטח בסיכומים, בסיכומי תשובה,

שנרצה שיוצגו.

או קיי.

טוב, ברשותכס כמה שאלות. אני אתחיל דווקא מכם, שאלה אחת שאני,

שתי שאלות וגס אליו. בקשר להגדרות של קרקע תפוסה. הרי יש לנו סיווג

בצו של א' 2 ו-א' 3. באופן כללי אבל שיכוון כמובן לערר שלנו, איך אתס

רואיס את האבחנה בין ההגדרה של אי 2 ל-א' 3?

7

מועצה הקיפשי'ית תע שיי'ת"ת 1 - -

פארק

עוייד איתי בסיס:

עו"ד דוידוב:

עוייד סוויסה:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עוייד בסיסי:

עו"ד דוידוב:

עוייד בסיס:

עו"ד דוידוב:

7 == == 22/0

אקו-תעשייתי בנגב

או קיי, אס אנחנו מסתכלים על א' 3, אס אנחנו נפנה להגדרות שבצו

הארנונה, אנחנו נראה שקרקע תפוסה על ידי מתקנים פתוחים מוגדרת

כדלקמן: קרקע תפוסה על ידי מתקניס פתוחים, אני מצטט: לרבות

בריכות ומאגרים למיניהס. ואת אומרת ההגדרות מתייחסות במפורש

בדיוק לסוג העיסוק או האופי של הפעילות של העוררת, דהיינו מתקניס

פתוחים, שהם בריכות ומאגרים למיניהס. וה בדיוק ה, וה בדיוק מה

שמתקיים בנכס של העוררת. למעשה מאגרים, מאגרי מים ובריכות. זה

מחלוקת שיש לנו.

השאלה אם מאגר מים .. בנפרד! המאגר מיס שלהם הוא בכלל ב-7 אי.

השטח של הקרקע,

אז בשביל זה אני שואל, ברשותכם,

כן, בבקשה.

תכוונו לי את ההבדל בהגדרה שלכם מבתינתי הסיווג של אי 2 ל-א' 3.

או שוב אני אומר, אי 2 הוגדר כקרקע תפוסה אה ותו לא.

או קיי.

ו-א' 3 מוגדר כקרקע תפוסה על ידי מתקניס פתוחיס שבעצס שואב תרתי

משמע את ההגדרה שלו מפרק ההגדרות שבמפורש מכוון לבריכות

ומאגריס למיניהם, שזהו סוג עיסוקה של העוררת. לגבי קרקע תפוסה

הרגילה נקרא לזה היא מוגדרת רק כשטח קרקע בתחוס המועצה שאינה

קרקע חקלאית. ואת אומרת זה שטח קרקע כללי. מכיוון שיש לנו הגדרה

יותר ספציפית לבריכות ולמאגרים, אז אנחנו שואביס את ההגדרה היותר

ספציפית שהיא בעצם בריכות ומאגריס שמוגדרת על ידי קרקע תופסה על

ידי מתקנים. זה הרציונל של הסיווג.

או קיי, ברשותך, אתה רשאי.

קטנהתר שד השכםגמוק

םוע צהה <> קיוסשסית תע שיי'תית

ג ו ₪

פארק ‏ אקו-תנגשייתי בנגב

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד אלמלית:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

אם אני מבין את שאלתו של אדוני, וה למעשה אומר למה בצו עצמו יצרו

איושהו הבדל,

לא, אני רוצה להבין את הפרשנות שלך למה אתה סבור שזה נכנס דווקא

ל-א' 3 ולא ל-א' 2 בדיוק כמו שרציתם.

או הטענה שלי,

במתייחס לצו, לא באופן ערטילאי נאמר את זה ככה, בהתייחס להגדרות

והניסוח בצו הזה.

היות והם .. בין הבנוי לבין הקרקע, יש לא מעט רשויות, שאנחנו נתקלים

בוה ברשויות אחרות, שאומרים רגע, אס הבריכה, אם יש הגדרה בצו

ספציפית לבריכה, לרבות בריכות, אז למה אתה לא, למה אתה מנתק את

הבריכה מהקרקע. אס יש לך סיווג ספציפי בהקשר הוה, וה מה שאנחנו

מתמודדים איתה בדברים, במקומות אחרים. אני, הטענה שלנו שזה עונה

לקרקע תפוסה בגלל שאין הגדרה אחרת.

או קיי.

או למה היא קרקע תפוסה דווקא ולא קרקע תפוסה על ידי מתקנים

פתוחים?

כי שוב,

לשיטתך,

שוב אני אומר, בגלל שקרקע תפוסה, הוא אומר לרבות בריכות, ואת

אומרת לפי, לפי מה שרשום בסיווג אתה תחייב את הבנוי כקרקע תפוסה

לרבות בריכות.

אני מבין מה שאתה אומר.

זה פרשנות שאנחנו מתמודדים איתה שם. בגלל זה אני אומר אם זה לא

חונה שמה, זה חונה במקוס אחר.

שאלה נוספת ברשותך,

שםוע צ ה ל ית תע שי'י'תית

פאר

עו"ד אלמלית:

עוייד עדי סוויסה:

עוייד איתי בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

שש 0 - המוש

4 בנגב = --

לא, לא ששטח בנוי מחויב כקרקע אלא התכווני שיש צוויס אחרים

ספציפית לבריכות. הוא כולל בתוכו גם את הבנוי וגם את הקרקע. יש

צווים,

כן, כן, גם התעריף הוא תעריף שגבוה.

דרך אגב, התעריף הוא באמת מאוד - מאוד נמוך יחסית, עוד לא הגענו

לנושא הזה של תעריפים. התעריפים פה מאוד נמוכים יחסית למקומות

אחרים ולכן זה גם ..

אני רוצה להבין את הפערים ביניכס בשלב הוה ואחרי זה אנחנו נתקדס.

עוד שאלה, דווקא אליך ברשותך, באמת אני רוצה לעניין הייצור, בסדר!

אני מבין את הטענות שאתה אומר, אי אני מבקש שלא יהיה בין היתר,

אתה יודע, רוב הטענות גס שנאמרו הס בין היתר, אני רוצה שתגיד לי מה

נעשה בדיוק בבריכות האלה, לא בין היתר, אבל גם ברשותך תתייחסי

להגדרות ולמונחים בצו עצמו של, או ההגדרות עצמן של ייצור, של ייצור

באמצעות מכונות. זה ה,

לא סתס פתחתי בהקדמה של על .. המחזיק .. חברת מקורות ובהקשר של

הצו שלהם, הרי בצו רשוס בניין תעשייתי, בניין שבו מבוצעות עבודות

ייצור לרבות תעשיות כימיות וכל נושא אחר. אז אני,

אני אכוון אותך.

אני מבין, מה קורה שם ספציפית.

רשוס לך ואני מפנה אותך ספציפית לאמור בצו.

5ן;

רשום לך עבודות ייצור, עוד פעם, יש צו ואנחנו מחויביס לצו.

כ 5 5

באמצעות, בניין שבו מבוצעות עבודות ייצור באמצעות מכונות. הייצור

עצמו צריך להיעשות באמצעות מכונות, לרבות ... בהמשך.

שועצה ה קיופית תע שייתית

-- = < 2/2.

פאר קד אקו-תנגשייתי בנגבב

עו"ד אלמלית:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית :

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית :

עו"ד דוידוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

אז ספציפית במתקן, כפי שזה רשום, יש שתי בריכות מיס שמקבלות, הן

בעצס מקבלות מחוץ למתקן, לדעתי באזור שמה, זה מופיע גם, וה כל כך

הולס את זה בתצייא אבל זה מגיע מאיושהו צינור קרקעי מחוץ לשטח של

מקורות, מקבלים לבורות המיס שדותפות את הצינורות. ואת אומרת פעס

אחת איגום מים, פעם אחת הובלה של מים, ודחיפה של מים. אני טוען

שכל הפעולה הזאת כולה היא ייצורית. וה הטענה שלי, שנכנסת תחת

הקטגוריה של עבודות ייצור.

המכונות זה מכונות שאיבה.

כן, לא, הבנתי. הבנתי את הטענה. עכשיו שאלה, שתי שאלות טכניות.

פשוט לא בכתבי, לא בכתב תשובה, לא התייחסתם בדיוק לאותו, נאמר

את זה, פוליגון 2 ו-3. אני לא יודע איך לקרוא לו כי אתם טענתם שזה לא

כלום וזה סוג של גשר צינורות, אבל אף אחד לא באמת הסביר מה זה.

אז שוב אני אומר. שמה יש,

אני מדבר איתך על הפוליגוניס 2 ו-3.

זה בורות המים. משם,

לא, הבריכות זה 1 ו-4.

כן, הפוליגוניס, רק שנייה,

אני מדבר איתך,

על 2 ו-3.

על גשר צינורות במירכאות.

סעיף 17.

2 ו-3.

כן. כן 2 ו-3.

זה בורות מיס. אפשר לראות את זה, בורות, בורות מים,

אלה?

10

מועצה הקיפשית תע שייה - 2 מממא

וב יי

פיארק ץ אקו-תעשייתי בנבב

עו"ד אלמלית:

(מדברים יחד)

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

כן, כן. וה מופיע ב,

שני בורות מים שאנחנו טוענים, בלי לפגוע בטענה שהכול צריך לחייב

כתעשייה, שזה לא בר חיוב בארנונה, סעיף 17, סעיף 17 לדעתי, סליחה,

סעיף 16 מדבר על שלא צריך לחייב את זה בארנונה כי מדובר במתקן שלא

מקורה. לחילופין, זו טענה חלופית,

אני רק רוצה לדעת מה זה. עזוב את ההגדרות. אף אחד לא התייחס למה

זה.

משם להבנתי, משם מתקבל הצינור התת קרקעי שמגיע מבחוצ, הוא מגיע

לבורות המים. וה מה שאני מבין ואפשר כמובן אס תרצו תצהירים,

לא,

להביא את אנשי המקצוע שיסבירו ויצהירו על זה.

עכשיו שאלה אחרונה אליך. לגבי החדר חשמל,

כףּ

למה אתה מגדיר גם אותו ביחד עם, נניח, כן, עס פוליגוניס 1 ו-4?

כי זה תעשייה. שוב אני אומר, אני מסתכל על מקורות כמכלול על ..

המחזיק. כל זה צריך להיות. אין להם סיווג אחר בצו ל, ספציפית למתקן

חשמל בהקשר הזה של מקורות. רק רגע, אני רוצה רק לוודא.

לא, אבל הבניין עצמו הוא כן מסווג.

לא, בניין תעשייתי. אני אומר שזה אפילו תומך, הרי למה זה נמצא שמה?

... העיקר.

זה הטענה שלי. שאם יש שני בורות מים, שתי בריכות מיס שמאגמות את

המים, ששס מתבצע, משמשות לאיגום מים ויש שם בורות מים שדוחפות

את הצינורות ומן הסתס זה צריך לעבוד עס חשמל כלשהו, אצ כל ה,

זאת אומרת זה החשמל של התעשייה שאתה טוען בבריכות.

1

₪םוע צ ה 2-1 שיית"ת

פאר 0 י בונגב

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עוייד איתי בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית :

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

ו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית :

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

כן, וה הטענה שלי.

עניין אחרון לגבי הקרקע. המרחקים בין הקרקע בין הבורות והבריכות, וה

מחויב על פי דין על בסיס מה זה נעשה?

אתה שואל אותנו?

אני שואל אותך.

איך חושב הקרקע?

לא איך חושב, לא איך חושב. יש לנו, אני אקח מהתשריט שלך, בסדר?

אפילו סימנתי. הנה, יש לך פה, נכון יש לך את הבריכות?

כ

בסדר! יש לך את החדר חשמל,

כ

המרחקיס האלה, למה! למה החדר חשמל הוא פה?

אתה שואל אותי שאלה,

עוד פעם, לעניות דעתי זה יכול להשליך על סיווג הקרקע עצמה.

לא, אבל זה שאלה,

השאלה,

שאפשר, א' אני אמרתי לך שאפשר כמובן, אם תתכנן את זה לכיוון

תצהירים או סיכומים, בטח תצהירים, אבל השאלה, למעשה, להבנתי

הצינורות עוברות מתחת.

כל הצינורות עובריס!

מתחת. אלה עילי, אלה בורות מים.

עיליים,

עיליים.

ומפה יש מתחת לכל זה?

להבנתי, אבל אפשר כמובן, אס תרצה שנגיש פח.

12

שוע צה ו קיוסית תע שיי'תי-ת

0

פארק שק אקו-תנעשייתי בנגב

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

עוייד איתי בסיס:

עו"ד דוידוב:

אמיר אלחייק :

עוייד עדי סוויסה:

אמיר אלחייק :

או קיי,

תצהירים.

ברשותכם, אפשר לעשות, אתה רוצה לומר משהו?

רק עוד משהו קטן בהקשר של באמת של הנושא של הפעילות הייצורית כי

גם אדוני בצדק שאל לגבי נושא של ייצור באמצעות מכונות שמופיע בצו,

אבל אפילו לא היה כתוב ייצור באמצעות מכונות, שכאן זה במפורש באמת

נועד לוקק את המונח הזה של ייצור לכדי פעילות ייצורית ממשית

באמצעות מכונות, אבל בנוסף חייבים להבין שגם הרציונל, וגס כתבנו את

זה בכתב התשובה לערר, הרציונל בכלל של פעילות תעשייתית, המחוקק

כשהוא קבע את ההגדרה הואת, הוא רצה לתת תמריץ באמת למפעלי

תעשייה שמייצרים מוצרים באמצעות מערך של עובדים ומכונות ומפעליס

וכולי. פה אנחנו סבוריס שבאמת לא מתקיים פה ולו אחד מהמבחנים של

פעילות ייצורית, גס אס יש פה איזושהי, איושהו נושא של דחיפת מים כמו

שאמר חברי, וה משהו שהוא מאוד משני ומאוד טפל, העיקר הוא שבעצם

העובדה שבסך הכול יש פה ספק שמספק מים לצרכן הקצה שלו בין אם זה

צרכן פרטי ובין אס צרכן ציבורי. וה בנושא של הפעילות הייצורית. בנושא,

בנושא הבנייניס שהפניתס אליהם, סליחה, אותס שני, שתי, היה שמה שנל

בורות מיס, אז שוב, ההגדרה של מבנה היא מאוד - מאוד רחבה. אנחנו

גם, אני לא רוצה להרחיב, אנחנו הבאנו פסיקה מאוד רחבה בעניין האגה

ובאמת וה נטול הקשר ובהקשר הזה אין ספק שזה ..

עוד שאלות נוספות?

שאלות קצת טכניות לגבי המועדיס. אתס קיבלתס הודעה ממשרד הפנים

אני מניח, על העברת השטח לגבולות שלכם!

ממתיז

13

טמועצה > קיופסית תע שי'יתית

==

פארק ‏ אקו-תנעגנשייתי בנגב

עוייד איתי בסיס :

אמיר אלחייק :

עוייד איתי בסיס :

עוייד עדי סוויסה:

אמיר אלתייק :

עוייד עדי סוויסה:

אמיר אלחייק :

עוייד עדי סוויסה:

עו"ד דוידוב:

עו"ד אלמלית:

עו"ד דוידוב:

אמיר אלתייק :

עו"ד דוידוב:

(הפסקה בהקלטה)

עו"ד דוידוב:

מתי בדיוק!

כן. מתי?

מתי התאריך המדויק, אני יכול לברר את זה.

8 בינואר 2018. ינואר 2018.

האם פעלתם מיידית לבצע את הסקר ולהודיע למקורות שעברתם אלינו כך

וכך וכך שאתס מתכוונים לבצע סקר נכסים, זאת אומרת עדכנתס אותם

לגבי ה,

נשלח להם מכתב שביקשנו שהס ידוותחו על כל המבנים והשטחים

שנמצאים.

או קיי. בפרק ומן קרוב למועד שזה עבר אליכם!

אני יכולה לבדוק את זה.

3 ינואר 19, יש מסמך כלשהו,

רגע, וה צורף לערר? וה צורף המסמך הזה, מה שאתם אומרים, הוא

מצורף לכתבי טענות?

אני לא ראיתי. אני לא ראיתי ... אבל יש הודעת תיקון שומה. בבקשה. עוד

משהו ברשותך?

לא.

חבריס, תעצור רגע את ההקלטה.

טוב, בהסכמת הצדדים התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול ולאחריו הצדדים

הודיעו על המתווה הדיוני הבא. העוררת תגיש תצהירים מטעמה תוך 60

יוס מהיוס, לתת ישירות לצד שכנגד. המשיבה תגיש את תצהיריה עד 60

יוס לאחר מכן. הצדדים יעשו מאמץ לראות אם ניתן יהיה לייתר את

המשך ההליכים בפני הוועדה. ככל שיגיעו ויעשו כן, יודיעו לנו. בהצלחה

לצדדים. רק הערה טכנית ברשותכם, שבאמת על מנת שיהיה נוח ויעיל,

14

טועצצה פכקוסית תאשייתית ושי

ק 7 שו רהה

יאר קז אקו-תעשייתי בנגב

ככל שאתס מגישיס תצהירים בסופו של דבר, שיהיה ב, תמונות שיהיו

בצבע, אס זה חומר רב גם אפילו שאפשר שזה יהיה כרוך .. שיהיה נוח כדי

שנוכל לעקוב אחריכם כמו שצריך, בסדר! תודה רבה.

15