פרוטוקול וועדת ערר 01-2019 מיום 11 בדצמבר 2019- חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ

םי וע וצ ה ל ית תע שיי'ת"ת שממשש - ₪

פאר 4 -רתגגששיירני בוגבב ₪ -=--

פרוטוקול ישיבת ועדת ערר - נאות חובב

מספר 1/2019

ביום רביעי, יג' בבסלו תש''פ - 11 לדצמבר 2019

תשתיות נפט ואנרגיה בע'ימ

ערר מתקן אפרת, נכסים מספר 103800300, 1038007000

נוכחים:

עוייד אבנר דוידוב - יוייר

מר אמיר אלחייק - חבר ועדה

עוייד יונתן דוד - חבר מועצה

גבי לירו שוורץ-טל - מנהלת הארנונה

מוזמנים :

עוייד דוד שמעונוב - מטעס העוררת

מר רועי רגב - מטעס העוררת

עוייד איתי בסיס - מטעס המשיבה

עוייד עדי סוויסה - מטעם המשיבה

מועצה ה קויוסשסית תע שיי'ת"ת

=="

פארק ‏ ץ אקו-תעשייתי בנגב

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד שמעונוב:

(מדברים יחד)

פרוטוקול

צהריים טובים לכולם. אנחנו פותחיס את ועדת ערר של תשתיות נפט

ואנרגיה. חברי הוועדה: יונתן דוד, עורך דין יונתן דוד, אמיר אלחייק ואני

יושב הראש עורך דין דוידוב. מטעם המשיבה, יש לנו את עורכי הדין איתי

בסיס ועדי סוויסה. מטעם העוררת עורך דין דוד שמעונוב ומר רועי רגב.

אתה רשאל להתחיל ברשותך.

קודס כל נקדים שבהתאס להחלטת הוועדה, לא מדובר בגין הוכתות. אס

יצטרכו אחרי זה, נגיש תצהירים.

אני אתייחס בגדול ואז לנקודות, למחלוקות שיש פה ואני אנסה, הרי

אנחנו כתבנו את הערר, הס כתבו את התשובה לערר, נתייחס בהתאם.

אני אומר לך שקראנו בעיון רב אפילו \,

מצוין, אני אתייחס בעצס ל...

בבקשה.

יש פה מספר שאלות. עניין ראשון, חברי כתב שלעניין הרטרו לוועדה אין

סמכות לדון. אני לא נכנס כרגע לשאלה הואת אם יש סמכות או אין

סמכות. אני רק רוצה לציין בפני הוועדה שהגעתי עס הסכמה עם המשרד

בן גל שככל שיהיה צורך להגיש עתירה מינהלית אז היא תוגש לאחר

ההחלטה פה בוועדת הערר.

אני לא חושב שזה עניינה של הוועדה אבל בסדר.

לא, מכיוון שהעליתס שאין לה סמכות פה, אז אני רוצה, אני חושב שמן הראוי

לציין בפני הוועדה את ההסדר בין המשרדים בנושא הזה. אתסם רוצים

לראות את ההסדר? אצ יש לי אותו פה גם.

שוע צרה 2 י'תה תע שייהת שש .

₪ האש

פארק 2 בנגב

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

נתחיל עס הקרקע. הקרקע בהתחלה חויבה לפי תעריף של קרקע תפוסה

בעלות של, בסביבות 1 שקל למטר רבוע. ולאחר מכן המועצה תיקנה את

הסיווג לקרקע תפוסה למתקנים פתותים.

6 לעומת 1.16.

נכון.

קראתי את זה.

נכון. אז ברשותכם, קודם כל לגבי, אני חושב שמן הראוי שבמקוס כזה,

אם אתם לא מכירים את השטח, מקובל שחברי הוועדה עושים, מזמנים

סיור והולכיס לראות בעצמס על מה מדובר. או תמיד, גה הרעיון שהולכים

לוועדת ערר לפני בית משפט, כי ועדת ערר יש לה את היכולת לעשות סיור,

לראות בעיניים, להתרשס ללא אמצעיס בעצס במה מדובר פה.

ככל שיהיה צורך, בוודאי ש...

עכשיו, מרבית שטח הקרקע בעצם נראה בצורה כזו. אני אראה לכם את

התמונה איך נקרא. כמעט כל השטח שמה, שנבין על מה מדובר, התמונה

נמצאת גס בתוך הערר עצמו. ככה נראה בעצם, כמעט כל השטח, מה

שאתם רואים שם, זה אדמה, אדמת בור וכאשר מחוץ לגדר מסביב יש כל

מיני מאהלים של בדואים. אצ על פניו, הטענה של תשיין שלא מדובר בכלל

בקרקע תפוסה אלא הקרקע התפוסה זה לפי השטח שציינו וסימנו

בתשריט, אבל מעבר לוה מדובר באדמת בניין שאי אפשר לחייב אותה.

אבל גס אס לא תתקבל הטענה של תשיין ויגידו שעדיין מדובר על קרקע

תפוסה, בניגוד לדעתנו, בכל מקרה לא ניתן לחייב קרקע כזו בקרקע

תפוסה למתקנים כי היא לא תפוסה לכלוס. רואיס פה, קרקע פתוחה. אי

אפשר לחייב מעבר ל, אם אפשר היה לחייב או וה רק קרקע תפוסה, לא

מעבר לכך. אין שוס סיווג אחר שאפשר לחייב את הקרקע הזאתי שנכנס,

שנכנס בסיווג פה. הייתה טענה נוספת, ולכן, הטענה שלנו שהשטח קרקע

הד ...00 .

₪םוע וצה << קיוסשסית תע שיי'תית

שי ורייש

פיארק ץש אקו-תעשייתי בנגב

אמיר אלחייק :

עו"ד שמעונוב:

אמיר אלחייק :

שאפשר לחייב אותו הוא שטח קרקע שציינו בערר ובהשגה וסימנו אותו

בתשריט. מעבר לזה צריך .. מהבניין. בכל מקרה גם אם אפשר לחייב

קרקע תפוסה, זה קרקע תפוסה הכללית בתעריף של שקל אחד ולא

בתעריף של 8 של מתקניס פתוחים כי אין פה מתקנים פתוחים. אין. זה

פשוט לא נכנס בהגדרה. טענה נוספת של המועצה היא, היא חייבה 32 אלף

מטר בתעריף משרדים, שירותיס ומסחר. עכשיו, דבר אחד אין שם

משרדים, וה לא משרדים. מדובר בהחוקה של דלק במיכל תת קרקעי

בעומק של 100 מטר מתחת לפני האדמה. אז הטענה שלנו, הפנינו לפסק,

לפסקי דין של דלק ופסקי דין אחריס שקבעו שמתקנים תת קרקעיים, בתל

אביב היה את הסיפור הזה של כל המתקניס התת קרקעיים, בסונול ובכל

ה, והייתה פסיקה על זה, שקבעו שהמתקנים התת קרקעיים אינס חייבים

כלל בארנונה. אבל שוב, אנחנו טועניס שהמתקנים האלה לא חייבים, אבל

ככל שאפשר לחייב את המתקניס האלה, אז אי בשטח הנכון שלהם, אי,

ולא מעבר לשטח, בתחומי המועצה, המועצה לא יכולה לחייב על שטחים

שמעבר לתחום המועצה, ואס אפשר לחייב אותם אז הסיווג לכל היותר

שאפשר לחייב אחסון של דלק מתחת לפני הקרקע בסיווג אחסנה ולא

סיווג משרדיס. זה לא משרד. וה לא נכנס בכל דרך שהיא להגדרה של

משרד.

סליחה שאני קוטע אותך.

בבקשה.

כשאתה אומר משרד, בעצם בצו מיסיס רשוס, כמובן שזה בחוק, רשוס וה

משרדים, שירותים ומסחר ולרבות מתקני חשמל, אם אני זוכר את

הפסיקה. אבל פה ההגדרה יא משרדים, שירותיס ומסחר, מתקני תחשמל

וכלי תקשורת, בבניין המשמש למאגר תת קרקעי ומיכל ..., אז ברור שזה

לא,

טוע רה קופית תע שייתית

= = 0

פארק שש אקו-תנענשייתי בנגב

(מדברים יחד)

אמיר אלחייק :

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

אמיר אלתייק :

(מדברים יחד)

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד שמעונוב:

(מדברים יחד)

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

אבל יש פה סיווג ספציפי שמתאים.

בוא, בוא תקרא את וזה. משרדים, שירותים ומסחר, כן. מתקני חשמל,

תחנת אוטובוס, מסעדות, מתקניס של בזק, בתי קולנוע, תחנות דלק,

חנויות,

קפצת על ההגדרה. בדיוק על מה שרלוונטי קפצת.

אה, וה משהו שהוסף כנראה בשנת 2019. ... 2018.

אנחנו בצו הארנונה של 2019.

אנחנו 19.

או קיי, אי זה,

אתה רואה את זה לראשונה.

אני רואה את זה לראשונה, זו תוספת שלא הייתה בצו הזה. זה צו שאין לי

אותו. צו שהוסף בשנת 2019. ב-2018 ו-2019.

בגלל שזה רטרו, אתה יכול לטעון את זה במסגרת הרטרו בבית משפט.

שוב פעם, לגבי,

או קיי, אי יש בפסיקה שהתייחסה בבית המשפט העליון של חברת

החשמל יבנה, או הוא הבדיל שם בין, גם שס היה עניין של מתקני חשמל

והוגדר מתקניס מעל הקרקע ולא מתקנים מתחת לפני הקרקע. אני חושב,

בוא נאמר, כנגד הסיווג הזה שמור לי להגיש לאחר ההחלטה של ועדת

הערר עתירה מינהלית כנגד הוספת הסיווג הזה, במסגרת ה,

מה שאתה רשאי אתה לא צריך להגיד לנו.

לא, לא,

.. עס הכבוד הראוי.

שםשועצה ה קויוסית תע שייתית

== == 22/0,

פיארק ‏ אקו-תעשייתי בנגב

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

(הפסקה בהקלטה)

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

אני סובר שהעירייה לא יכולה להוסיף, בעצם שנה שעברה זה לא היה

קיים, כדי להוסיף צריך אישור חריג. אתה לא יכול להוסיף,

אפשר ברשותכם רגע לעצור את ההקלטה: תעצור אותה.

בבקשה עורך דין שמעונוב, תמשיך.

או קיי, מכיוון שעל פי הפסיקה, כפי שראינו, מיכליס תת קרקעיים אינס

חייבים בארנונה, צריך לפרש את הצו שהכוונה היא לבניין המשמש למאגר

תת קרקעי, ואת אומרת אם יש במתחס פה מאגר תת קרקעי, אצ הבנייניס

שמשמשים מלמעלה את המאגר התת קרקעי צריכים להיות מסווגים

בסיווג של משרדים, אבל לא המאגר התת קרקעי עצמו שהוא פטור. או

לכל היותר אפשר לתחייב אותו בתעריף אחסנה, אבל לא הכוונה היא, לא

הכוונה בצו לחייב את המאגר התת קרקעי ב-100 מטר מתחת לקרקע

בסיווג של משרד כי זה גם לא סביר, לא הגיוני וגם לא נתן את הפירוש

הנכון של הסיווג הזה ובכל מקרה צריך לפרש את ההתנהלות של המועצה

לפעול לפי הדין ולא כנגד הדין, מכיוון שהמועצה אינה, אסור לה לשנות

בניגוד, בניגוד לחוק הערכאות, לשנות את הצו באופן שמעלה את הסיווג

של הארנונה, מבלי שהיא ביקשה אישור שרים, בלי ששלחה לפני כן

התראה לנישומים. צריך לפרש את זה, את הפעולה שלהם כפעולה

שהולכת עס הדין והכוונה היא בבניין המשמש למשרדים עצמם ולבנייניס

למעלה שמשמשים את המאגר ולא למאגר עצמו. מעבר לכך, מעבר לכך,

המאגריס עצמסם כפי שהראינו כמעט כולם נמצאים, נמצאים מחוץ לשטח

המועצה. אז אס נסתכל, יש לכם את התשריט הזה שצירפנו אותו,

כן.

או אפשר לראות שבעצם מה, השטח שראיתם שהוא אדמת בור, כל

השטח בצד הזה, כל החתלק הזה, החלק שמסומן פה בעצס זה, פה יש את

פארם 2-7 בנגב

המשרדיס ואת המתקנים שמשמשים את המתחם ומתחת בגובה עומק של

0 מטר מתחת לאדמה יוצאים שני מיכלים אבל הס כמעט כולס נמצאים

מחוץ לתחוס המועצה. רק חלקס הקטן נמצא בתחוס המועצה. הטענה של

המועצה היא שמכיוון שזה יוצא מתחוס המועצה, יש לחייב את הכול. זו

טענה שבכלל לא יכולה להישמע מכמה וכמה סיבות. אי - יש לא אחת

מתקנים שאנחנו מטפלים בהס שהם חלקם בתחום של מועצה אחת

ובחלקם, לדוגמה, אני מטפל במשרד הביטחון במחנה חצרים שנמצא בצד,

לא חצרים, סליחה, נמצא בצד אחד בגן יבנה ובצד שני בבאר טוביה. אז

המתקן עד לקו של גן יבנה מחויב על ידי גן יבנה, מעבר לזה מחויב על ידי

באר טוביה. אתה לא יכול, בגלל שהוא מתחיל כאן אז לחייב אותנו בתחוסם

של מועצה אחרת. אותו הדבר אם יש לי מתקן שהוא גלילי, כמו שהמתקן

הוה היה לפני כן, מתקן גלילי. כאשר המתקן גלילי, אתה מגיע מכבישי

המועצה אבל המתקן עצמו נמצא מחוץ לתחומי המועצה. אתה לא יכול

לחייב אותו בכלל. אין אפשרות לחייב שטח שהוא מחוץ לתחוס המועצה.

אס אתה לא יכול לחייב שטח מחוץ לתחוס המועצה שהוא מעל פני

הקרקע, קל וחומר שאתה לא יכול לחייב שטח מחוץ לתחום המועצה

שנמצא 100 מטר מתחת לפני הקרקע. ולכן ככל שאפשר היה לחייב את

השטחים האלה, אפשר לחייב אותס בתחוס המועצה בלבד ולא מחוצ

לתחוס המועצה. היה להס טענה נוספת שמכיוון שעיקר עיסוקה של

החברה תשתיות ונפט ואנרגיה, אז גס אס יש להס שטחי אחסון, יש לחייב

את השטחי אחסון לפי עיקר הפעולות של החברה שהיא חברה לכאורה

עסקית. וה טענה שלא יכולה גם כן להישמע, מכיוון שכל המחסנים

שנמצאים ברתחבי הארץ הס מסווגיס בסיווג מחסנים ששייכים לחברות

שהן חברות עסקיות. עדיין המחסן, הארנונה היא לא, היא לא לפי נראות

המחזיק אלא לפי השימוש. כמו שנפסק בפסק דין בזק נגד עפולה בעליון,

שמועצה > קיופשית תע שייתית

7 22220 1/7

פארק שא קו-תנעגנשייתי בנגב -₪=-₪ --

אמיר אלחייק :

עוייד בסיס:

אמיר אלחייק :

עוייד יונתן דוד:

אמיר אלחייק :

רועי רגב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עוייד יונתן דוד:

בוק נגד צפת בעליון, ככה באיוכורים שקבעו שם שהחיוב לא יכול להיות

לפי חיוב לפי נראות מהחזיק אלא לפי השימוש בפועל בשטח. אני אפנה

לעמיינ 11060610 - חי סחר ייצור וייבוא בעיימ נגד עיריית תל אביב, שגם

שס חברה שהיא חברת שיווק על המחסנים שלה חויבה בחיוב של מחסנים

וגם עמיינ 196/08 - ביתן ספארק נגד עיריית תל אביב. גם שס אותו מקרה,

חברה שהיא, הנכס עצמו, אנחנו לא הולכים לפי השימוש לנראות של

החברה אלא לנראות של הנכס כמו שחויב בסיווג מחסנים וכן, שנייה, לגבי

הטענה שלא הוכח איזה שטחים בפנים ואיוה שטחים בחוץ, אנחנו יכולים

להביא תצהיר, יכולים להראות לכם מלמעלה, יכולים להראות כל דרך

שתבחרו, שהוועדה תבחר. אין לי דרך מעבר ל,

יש פה פוליגון די מעודכן. יש פה את ה.. עס הקו הכחול שעבר לשטת

השיפוט של ...

זה 100 מטר מתחת לאדמה.

זה צילוס אלכסוני.

מה אתה אומר, שהקו הכחול זה ה,

להבנתי כן. כי הס לא סתם סימנו את זה. זה לפי 3|5). זה גוש וחלקה

שמשרד הפנים מעביר למועצה ואני מניח לפי וה מקבלים את

הקואורדינטות והם יודעיס לצבוע את זה.

אני מניח שהבדואים כאן משלמיס ארנונה.

אני הייתי מעדיף ש.. את ההערה הזאת. בסדר. בואו תמשיכו בבקשה

ברשותכם. עוד משהו ברשותך!

כן.

בבקשה.

עורך דין בסיס, סעיף 50 לתשובה שלכם, יש שם צילוס שהוא ממש

מטושטש. יש לך אותו בצבע?

שםוע צר ה 2 יה תעשייא"ת

פאר 2 בנגב

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

עוייד בסיסי:

עו"ד דוידוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עוייד בסיס :

סעיף 150

הצילוס שצירפת.

אה.

עורך דין שמעונוב, עוד משהו ברשותך או שאתה חוזר וממשיך לחפש את

העמוד?

יש לך צילוס יותר טוב.

אני חוזר על האמור.

נהדר. עורכי הדין בסיס וסוויסה, ברשותכם.

כן, אני אנסה באמת להשיב בקצרה לכל הטענות שעלו ומעבר לכך באמת

אנחנו נפנה לתשובה לערר שהיא נותנת מענה למרבית הטענות שהועלו

כאן. אבל אני דווקא אתחיל מהטענות שהעלה חברי בנושא של שינוי

בניגוד לחוקי ... אני רוצה להדגיש ולהבהיר. מדובר בנושאיס שהס לא

בסמכות ועדת הערר. ככל שחברי ירצה או העוררת תרצה, פתוחה בפניה

הדרך להגיש עתירה גם בנושא הזה ואני מזכיר באמת לוועדה שהנושא

הזה לא מצוי בתחוס הסמכות של הוועדה ולכן אני גם לא ארחיב לגביו.

ועכשיו נשיב על הדבריס שהעלה חברי. התמונה שהעלה, שראינו את ה,

שצירף חברי, היא באמת שובה את העין, נראית תמונה מאוד פסטורלית

של שמיים באמת כחולים ושטח כזה מרעה כביכול, אבל כולנו יודעיס

שהמהות היא העיקר ובטח בדיני ארנונה. אני מקריא דווקא מהאתר של

החברה, מהאתר של העוררת, שס נאמר ברחל בתך הקטנה: מתקן אפרת,

מיקוס מזרתית לרמת חובב, שטח כ-80 דונס, מתקניס חוות מיכלים.

העוררת עצמה מאשרת, יש לה 80 דונם, יש שס חוות מיכלים. הפעילות

היא אחסון מוצרי נפט והזרמתם ליעדים נדרשים וכולי וכולי, אז אכן

באמת העסק העיקרי או למעשה העיסוק העיקרי של העוררת בכל אותם

0 דונס, היא אחסון מוצרי נפט והארמתם ליעדים על שטח של כ-80 דונם.

₪ וע צ ה 2 'תה תע שייה - 2 עמשש .

-₪ מש

פאר 2 בנבב

המסוף משמש לאחסון מוצרי דלק וניפוקו על פּי דרישה. המשיבה טוענת,

המשיבה טוענת בפירוש שכל השטח הזה הוא שטח שנדרש לפעילות

העוררת על כל המבנים שלו, המיכליס התת קרקעיים שלו, הצינורות שלו

וכל שאר הדבריס שנמצאיס על גבי הנכס. עכשיו, עצם העובדה שיש,

שמסתכלים על פני הקרקע ולפעמים לא רואיס שוס דבר, אין הדבר אומר

שלא צריך לחייב אותו בארנונה. למה הדבר דומה? מגרש מכוניות. במגרש

מכוניות שסוחרת, שמחזיקה ומתפעלת חברת השכרת רכב. נוכל לבוא

בתקופות מסוימות ולראות שהמגרש ריק. אז מה, נגיד שהמגרש עכשיו

ריק: כנראה שאין שם פעילות ולא צריך לחייב אותו. לא. הפעילות היא

בעצם, היא קשורה לסוג העיסוק ולסוג הפעילות שמתבצעת באותו נכס

ובנכס הזה הפעילות היא כוללת גס אגירה של דלקים, גס הובלתה, גס

שינועם, גס הספקתס לצרכנים וכל המכלול הזה בעצם מתקיים על פני

אותם 80 דונם. העובדה, חברי אמר, מדובר בעצס במתקניס או במיכלים

שנמצאיס בעצס 100 מטר מתחת לפני האדמה. בסדר. למה הדבר דומה!

שוב אני נאלץ להביא דוגמה. אם אנחנו לא נחייב בניין רב קומות, לא

נחייב את קומה 25 מכיוון שהיא 100 מטר מעל פני האדמה. הרי היא לא

נמצאת על האדמה. למה שלא נחייב אותה! בוודאי שהדבר, החיוב הוא

חיוב על פי המהות ועל פי השימוש ועל פי החזקה. אין ספק שהעוררת

מחזיקה באותם מיכלים, היא מבצעת בהסם שימוש, היא מזרימה לתוכם

דלקים ומושכת משם דלקים. העובדה שלא רואים על פני השטח שוס דבר

וחלק השטח, היא לא אומרת דבר וחצי דבר. לגבי טענת חברי שאין

המדובר בבניין, אז שוב, כמו שכתבנו בכתב התשובה, המבחן לעניין חיובו

של נכס כבניין הוא גם מבחן כלכלי, התועלת הכלכלית שלו. אני מפנה

לדוגמה לנושא של מבניס מיוחדים נקרא להם ככה, פסק דין בנושא

המועצה המקומית עילבון נגד מקורות חברת מים. שס נקבע כי גם שטת

10

וי

סועצה סק:סיה תגשייתית אש 0

7 ₪"

פיארק ‏ ץ אקו-תעשייתי בנגב

של תעלה שמצויה על פני הקרקע ועשויה בטון, תחויב בסיווג בנוי. גס זה

מדובר בסך הכול בסוג מבנה שהוא אחר. העובדה שהוא לא מעל פני

הקרקע והוא מתחת לפני הקרקע, לא אומרת דבר וחצי דבר לעניין חיובו

בארנונה. מאגר תת קרקעי, בניגוד לדבריו של חברי, שטען שהוא צריך

להיות פטור. אנחנו לא ראינו בערר ולא ראינו שוס אסמכתא לכך שמאגר

תת קרקעי מהסוג הזה צריך להיות פטור ובטח שלא כאן. אומר חברי לא

סביר ולא הגיוני, זאת פרשנות שלו ושל העוררת. עס כל הכבוד, מחייבים

מבנים הן על פני הקרקע והן מתחת לפני הקרקע בנכסים שונים. לגבי

הטענה שהמדובר בנכסים, במתקנים שהם מחוץ לשטח שיפוט המועצה,

אז עס כל הכבוד, לא ראינו שוס אסמכתא לכך. ואת אומרת ראינו את

הטענה כמובן שמדובר מחוץ לשטח שיפוט המועצה אבל לא ראינו שוס

אסמכתא לכך. חברי, העוררת לא צירפה שוס אסמכתא שאנחנו יכולים

להבין ממנה שמדובר במתקנים שנמצאיס מחוץ לשטח המועצה אבל יתרה

מזאת אני אגיד. גם אס ... וכרגע אין לנו באמת אסמכתא, אז אנחנו

טוענים, המועצה למעשה טוענת שמכיוון שהמתקניס האלה מתקניס שהם

חלק מהמתקניס שנמצאים בתוך שטת שיפוט המועצה ולמעשה הס

שלוחה של אותס מתקנים, אז הס חלק מהמתקנים וצריך לחייב אותם.

למה הדבר דומה! למרפסת של בניין שיוצאת, שהבניין נמצא בתוך שטח

שיפוט המועצה והמרפסת יוצאת נניח מחוץ לגבולות שטח המועצה וכאן

בוודאי שמדובר מתחת לפני הקרקע, גס מעל לפני הקרקע, בוודאי שנתייב

את אותה מרפסת כפי שאנחנו מחייביס את הדירה העיקרית, את השטח

העיקרי. בנוסף, העומק של הנכסים. חברי התייחס לעומק של הנכסים. אין

נפקא מינה המדובר ב, עוד פעם, בנכס או במבנה שנמצא מעל לפני הקרקע

או בעומק של מטר או בעומק של 100 מטר. כל עוד העוררת עושה בו

שימוש לצרכיה וזה חלק מהפעילות האינטגרלית שלה וכאן אין מחלוקת

1

שוע צה << קיוסשי'ית תע שיי'ת"ת

וב =

פארק שא קו-תעשייתי בנגב

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

שוה חלק מהפעילות האינטגרלית שלה, אז היא צריכה להיות מחויבת

בסיווג הנכון, והסיווג הנכון כאן כפי שאמרנו הוא מבנה ולא, ולא איושהו

סיווג אחר. מעבר לכך, עוד טענה שהעלה חברי בנושא של שטחי אחסנה.

אז אין מחלוקת כפי שאמרתי שהעסק המרכני וכפי שהעוררת עצמה

מפרסמת באתר שלה, העסק העיקרי שלה זה אחסון מוצרי נפט והזרמתם

ליעדים נדרשים. ואת אומרת זה לא איזושהי פעילות נלווית לפעילות

העיקרית. לא מדובר כאן באיושהו מפעל שמאחסן חומרי גלם לצורך

הפעילות הייצורית שלו. פה הפעילות העיקרית היא פעילות של אחסנה

והזרמה של מוצרי נפט ליעדים נדרשים. מכיוון שאה חלק מהפעילות

העיקרית והיא למעשה הפעילות העיקרית, צריך לסווג אותה במסגרת

הסיווג העיקרי. מעבר לכך, כמובן אנחנו נחזור על כל הטענות שנטענו

בתשובה כדי לא להלאות את הוועדה. נחזור על כל פסקי הדין

והאסמכתאות. לגבי הנושא של הסיור, כפי שאמר כאן חבר הוועדה

הנכבד,

אין צורך,

ככל שהוועדה תחליט,

אין צורך,

אין חובה לקיים סיור,

אין צורך, חבל על המילים, אנחנו נתייחס לזה אחר כך. עורך דין שמעונוב,

יש משהו שאתה רוצה להשיב?

להשיב, כן.

בבקשה.

הדוגמה של מגרש המכוניות היא דוגמה טובה, כמו מגרש מכוניות. אם

מגרש מכוניות ריק, .. מגרש מכוניות, אתה מודיע לעירייה, למועצה,

סליחה, המגרש הזה עכשיו ריק, ה העיקרון בקרקע. קרקע ללא שימוש

12

₪ וע צ ה יק 5 ם * הז הת ע שורית ו ----.

.2/2 רייש

פארק ש אקו-תעשייתי בנגב

פטורה מארנונה. אס המגרש מכוניות שימש בעבר כמגרש מכוניות ועכשיו

הוא ריק, אתה מודיע על זה שהוא ריק, אז הוא פטור מארנונה. הוא ריק.

אין בו כלוס. אין בו מכוניות. אז כל קרקע שאין בה שימוש, זה בשונה

למבנה. מבנה חייב בארנונה גס אם לא עושים בו שימוש. קרקע, אחד

מהעקרונות לגבי קרקע שהיא חייבת רק אס עושים בה שימוש. אם

הקרקע ריקה ולא עושיס בה שימוש, היא פטורה. והפסיקה גם בתעייש וגם

ב.. אומרים שגידור של קרקע לא מהווה שימוש. זכותי כבעלים של קרקע

לגדר אותה. לשמור עליה. אבל אס אני לא אעשה בה שימוש, היא פטורה

מארנונה וכאן לא הראו לי שוס שימוש. אני עושה בעצס מעל הקרקע, ולכן

קרקע שהיא ריקה, היא פטורה מארנונה. חברי אמר שהחברה מזרימה

משם דלק. נכון. המיכל בנוי, הוא תת קרקעי, בצורה של מיכל, בצורה של

צינור תת קרקעי, 100 מטר מתחת לפני האדמה והוא מזרים, אפשר

להזרים אתו דלק, קודס כל זה לחירום, אפשר להזרים אתו דלק לתירוס

למדינת ישראל לצורכי בסיסי חיל האוויר. סעיף 274 אומר שצנרת להולכת

דלק של תשיין פטורה מארנונה. לפי הגישה הזאת הצנרת נכנסת להגדרה

של 274 שהיא פטורה מארנונה מכיוון שהיא מזרימה. ואת אומרת או

שאתה אומר שזה לאחסנה או שאתה אומר שזה מזרים. אם אתה מזרים

וזה חלק מצנרת אז זה פטור מארנונה בכלל כי זה חלק מצנרת שפטורה

מארנונה. הצנרת התת קרקעית לפי סעיף 274 לפקודת העיריות. הדוגמה

של המרפסת שחברי נתן, שזה יוצא מחוץ לתחוס המועצה. זה לא דוגמה

טובה, מכיוון שמרפסת היא יוצאת מטר - שתיים, חלק מהבניין. פה

מדובר בעיקר השטח. עיקר השטח מתחוס המועצה. יש לי שאלה. ואס אני

מחזיק צנרת עכשיו מתחת לפני הקרקע עד תל אביב, אז המועצה פה

תחייב אותי עד תל אביב, את כל השטח הזה? פה עיקר השטח הוא מחו

לתחוס הגדר. השטח הארי של הצנרת מחוץ לתחום הגדר בכלל. לגבי

13

מועצה ו קיסית תע שייתית

ו

פארק ץש אקו-תתעשייתי בנבב

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

הטענה שעיקר השימוש של החברה זה לאחסן דלקים, היא הנותנת, בשביל

זה יש סיווג אחסנה. סיווג אחסנה זה השימוש של אחסנה. לא המהות של

החברה. שוב פעם, אני חוזר על זה, בית המשפט היום, אתה לא יכול לחייב

לפי, נכס לפי נראות החברה אלא לפי סוג השימוש. אם יש לי חברה

לאחסנה, אז היא תחויב על הדברים שלה כאחסנה. אין שאלה בכלל. בכל

מקוס אחר זה גם כן. בשביל זה יש סיווג אחסנה. לאחסנה יש סיווג של

אחסנה. חברות שיש להן מחסנים לוגיסטיים, מחסנים לוגיסטיים

מסווגים בסיווג מחסנים. אין שאלה בכלל. אני גם רוצה רגע להקריא רגע

מפסק דין של עמיינ 104/09 - דלק נגד עיריית תל אביב, שהוא מתייחס,

הוא אומר: העובדה שחיוב מיכלי דלק התת קרקעיים לפי סיווג ממגורות

ומיכלים נעשה מבלי שהופחת חיוב הקרקע שמעל המיכלים, ועל כך אין

מחלוקת, תומכת גם היא בפרשנות לפיה אין מדובר בבניין, ומדובר בהבדל

רלוונטי בין מיכליס עיליים למוטמנים מתחת לפני הקרקע. מהאמור עולה

כי קיים קושי רב בקביעה לפיה מיכל דלק תת קרקעי להבדיל ממיכל עילי,

אינס סוג של נכס בר חיוב בארנונה. ואת אומרת בית המשפט המחוזי

מתייחס למיכל דלק תת קרקעי ואומר מכיוון שאתה מחייב את הקרקע

שמעליו כקרקע תפוסה, זאת אומרת שזה בשונה מבניין רגיל. בניין רגיל

אתה, אם הבניין האה למשל היו מחייבים אותו בארנונה, אז את השטח

התכסית שלו מפחיתים. מתקן תת קרקעי אתה, השטח מעל יכול להיות

שטח קרקע תפוסה. אתה לא מפחית אותו בשונה מבניין ולכן גם הרי שלא

מדובר בבניין אלא מדובר בנכס שהוא אינו חייב בארנונה, המיכל הקרקעי.

ברשותכם אני, אנחנו נקשה מעט בשאלות הבהרה ברשותכם לפני ה, קודס

(

סליחה שאני קוטע, אפשר?

בוודאי, עד שתרצו להגיב אחד לשני, אתה רשאי.

14

שוע צה ₪ קיפשית תע שי'יתית

= 0

פארק אקו-תעשייתי בנגב

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיסי:

לא עד כדי כך. אנחנו לא, לא נתעלל בוועדה עד כדי כך.

לא, אנחנו נהנים לשמוע אתכם. אנחנו רוצים להבין בדיוק את המחלוקת.

אתם יכולים להגיב עד שתסיימו את מלוא הטענות.

או קיי, אז אני בכל ואת אקצר. אני חושב שחברי לא כל כך הבין את

דוגמת המכוניות, מגרש המכוניות. הכוונה כמובן לא שמגרש מכוניות

שננטש והשטח שלו הפך להיות מסיווג של מגרש שהוא מוחזק על ידי

החברה ולמגרש שהוא נטוש ולא עושיס בו שימוש. הכוונה כמובן הייתה

למגרש שבו לעיתים יש מעט, הרבה מכוניות והוא מלא, ולעיתים גם אין

אפילו מכונית אחת כי מכרו את כל המכוניות והם מחכים למשלוח חדש.

האופי של הפעילות הוא אופי כוה שמצריך את החזקה במגרש, כפי

שהאופי של הפעילות של העוררת מצריך את החזקה של כל המגרש הזה,

כל ה, בעצס כל השטח הזה, ולנושא של השטח, אמר חברי שהצינורות הם

איושהו החלק העיקרי הוא החלק הגדול ביותר שיוצא מחוץ תחוס שטח

שיפוט המועצה, חשוב להדגיש, הטענה כמובן של המועצה היא שכל השטח

המגודר הוא שטח בחזקה בשימוש של המועצה. לא רק המבנים ולכן

המדובר במה שיוצא, אותס שני צינורות או שתי תעלות, אני לא יודע איך

לקרוא להם, הס לא בוודאי שלא החלק העיקרי ואני מפנה לעניין הזה גם

לפסק הדין בנושא בריימ 623/9/04 -- רפאל נגד מנהלת הארנונה של קריית

יס. שס קבעו ממצא עובדתי שרפאל עושה בשטח, בכל השטח שימוש,

גידרה את השטח ומנעה כניסה לתוכו ובפירוש נאמר שם שבנסיבות אלה

ברור שרפאל מנצלת את השטח לצורך מפעלה, ניצול שיש לו אף ביטוי

מוחשל חיצוני. לפיכך מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט לעניינים

מינהליים שמתקיים בקרקע הוה השימוש הנדרש. גם כאן למעשה כל

השטח הזה הוא נדרש לצורך כל הפעילות. אי אפשר לעשות איזושהי

אבחנה מלאכותית ולהגיד רק מה שאנחנו רואים, רק הקרקע כמבנה הוא

155

מועצה ‏ ו קיסית תע שיי'ת"ת

ב

פארכק ץ אקו-תנעשייתי בנגב

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס:

זה שצריך לחייב אותו. כי כל המכלול פה בעצם הוא סוג של, נקרא לוה

איושהו עסק שהוא גס על פני הקרקע וגם מתחת לפני הקרקע וגם יש לו

שלוחות של צינורות ומנהרות וכולי. בעניין הזה גם, אס אנחנו ככל

שנתקדם בהליכים, אנחנו כמובן נבקש לראות במסגרת, אס זה בהסכמה

כמובן שזה עדיף, שהעוררת תציג את כל התוכניות ההנדסיות המפורטות

של כל השטחים התת קרקעיים כי כרגע באמת יש פה איזשהו, אנחנו

מאשרים ולכן עשינו איוושהי הערכה, הערכה עד כמה שאפשר מדויקת,

אבל אנחנו נרצה לקבל את הנתוניס המפורטים של ה, בדיוק של כל

השטחים שנמצאים מתחת לפני הקרקע. זה במענה ל...,

אני רק אענה לו דבר אחד. אני מצטער. חברי הביא את רפאל, אז אני

מזכיר,

.. זה טוב, תגיב ואז אני אומר משהו.

אז אני מזכיר שב-281/09 - התעשייה הצבאית נגד יבנה, עשו שס אבחנה

של פסק דין רפאל, אבחנו אותו במקרה שם, הוא אמר, הוא אמר, שמה

קבעו שרפאל מנצלת את השטח לצורך .. שיש בו ביטוי מותשי וחיצוני, כך

שלא ניתן לקיים את המפעל ללא הקרקע שמסביב. זאת אומרת שמה היה

התייחסות ספציפית לעניין של רפאל אבל שמה שזה גס בסיס גדול, שהיה

שם מלא מפעלים וכל מיני דברים כאלה של אחסון של כל מיני פצצות של

העבר ובית המשפט פסק שמדובר באדמת בניין ולא בקרקע תפוסה, כי

צריך להראות ביטוי חיצוני של השטח. במקרה שלנו מדובר על קרקע

שאפשר לראות שהיא פנויה, שלא נעשה לגביה שום שימוש. אני משתמש

מתחת, נכון, תת קרקעי אני משתמש אבל מעל הקרקע אני לא עושה

שימוש. צריך להבדיל. וכאשר אין ביטוי חיצוני של שימוש על גבי הקרקע,

אז לא ניתן לחייב בארנונה.

אני מחזיק את עצמי לא להגיב.

16

שםוע צ רה שו תע שיי'תאית

פאר 2 בנבב

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד שמעונוב:

עוייד עדי סוויסה:

עוייד יונתן דוד:

עוייד עדי סוויסה:

אין צריך להגיב. אני רציתי להגיד הערה ברשותכם.

לא, כי..

לא, לא על זה. עוד פעס, כל טענה שאתס רוצים, אנחנו נשמע בשמחה. אבל

כן הערה ברשות שני הצדדים, לעניין פסקי הדין. מעבר לזה שהפניתם

לפסקי הדין כבר בכתבי הטענות וקראנו את כתבי הטענות, אנחנו גס נאמר

לכם שקראנו לפני כתבי הטענות. די בעניין הזה שתפנו למספר ההליך

שנוכל להתייחס. אין צורך לצטט לנו, אנחנו מכירים. אי - מהיכרות

שאתם הכרתם מכתבי הטענות שאליהס אנחנו מתייחסים וגם ..., או קיי?

סבבה.

זה לעניין פסקי הדין. נניח את זה כרגע בצד. ברשותכם, בשביל לקדס את

העניין. אני אקצר בשאלות הבהרה שאנחנו רוצים. אני מבין קודס כל שיש

מחלוקת עובדתית על אם המאגרים נמצאים בשטח המועצה או לא

נמצאיס בשטח המועצה.

מדובר רק על אותם, באמת, אם אנחנו נראה את זה בשרטוט,

לא, אני רוצה להבין על מה יש מחלוקת. כל העניין או לא.

נכון. מדובר בעצם על ה, אס רואיס את זה בשרטוט, חברי יתקן אותי אם

אני טועה, מדובר בעצם על שתי השלוחות האלה שיוצאות מחוף ל...

הן מגודרות!

כן.

(:ף

צריכים להתייחס לתחום שיפוט לפי השטח המגודר. התחום שיפוט הוא

מעבר לשטח המגודר. וה כל הקו הכחול.

זו השאלה שהוא שואל. דוד שואל האס זה בתוך תחוס השיפוט או האם

זה מחוץ לתחוס השיפוט?

על פניו זה נראה שזה בתוך תחוס השיפוט.

7

0

מועצה קיית תע שי'י'תית

וב

פארק ‏ אק ו-תעשייתי בנבב

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עוייד עדי סוויסה:

עו"ד שמעונוב:

עוייד עדי סוויסה:

עו"ד דוידוב:

עוייד עדי סוויסה:

לירו שוורץ-טל:

עו"ד שמעונוב:

לירו שוורצ-טל:

עו"ד שמעונוב:

לירו שוורץ-טל:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

(מדברים יחד)

לירו שוורצ-טל:

עו"ד דוידוב:

לירו שוורץ-טל:

עו"ד בסיס:

אז יש לנו מחלוקת. אין לנו, יופי, וה אחד. עכשיו דווקא ברשותכס אליכם.

עלתה פה הטענה, אני חושב שהיא נכונה, שהיה חיוב קודם של ארנונה

בעניין הקרקע התפוסה וזה השתנה.

נכון.

אפשר ברשותכם לשאול מדוע?

זה היה סכוס שלא שנוי במחלוקת וזה היה לפי התעריף הנמוך של, שקל 1,

מה זה תעריף נמוך! אתס חייבתם. מה זה קשור אליי?

זה היה,

בסדר, גס בוה תוכל להגיב.

את רוצה להגיד!

הייתה פה פגישה בנוכחות למיטב זיכרוני בנוכחותך,

הפגישה הייתה הרבה אחרי החיוב. הרבה אחרי התיוב.

החיוב היה, היה אחרי.

החיוב היה הרבה אחרי. יש לי תאריכים. החיוב היה הרבה, חודשים לפני

כן, מה ואת אומרת!

היו פה,

אזגם על זה יש מחלוקת?

לא, הרי, בוא,

היה הסכמות, אבנר סליחה,

היא רשאית ..

בגלל שהבנו שאנחנו נכנסים להליכים כאלה ארוכים ומשפטנים וכולי,

ישבנו עס הנישומים לצורך העניין ועס המפעלים וביקשנו לראות על איוה

סכוס הס מסכימים שהוא אינו שנוי במחלוקת.

להפך, כאן באו לקראתם, אמרו כדי לא להפעיל הליכי גבייה,

8

מועצה ה קיוסשית תע שייתית

פאר קש אקו- תצעשייתי בנגבב

לירו שוורץ-טל:

עו"ד בסיסי:

לירו שוורץ-טל:

עו"ד בסיס:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס :

עוייד עדי סוויסה:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

(מדברים יחד)

עוייד יונתן דוד:

עו"ד דוידוב:

רועי רגב:

עו"ד דוידוב:

2/2.

שה )==

שש | -

₪( --

בואו נראה מה,

הרשות יכולה להפעיל הליכי גבייה על כל החיוב. באה ואמרה אנחנו רוצים

להיות הוגניסם. מה אתם,

מה אתם מוכנים.

מה אתם טוענים שזה החיוב המינימלי שאתם מוכנים לשלם.

לא, לא, לא, לא, הסיווג מעולס, הסיווג נשלח מראש. אני אגיד יותר נכון,

הס שלתו לנו חיוב לפי סיווג קרקע תפוסה על מיליון מטר. פי 10 מהשטח.

זה מה שקרה. אמרנו להם מה אתם רוצים, למה שלחתם את זה. נכון או

לאו

ואז הייתה ישיבה,

יש עוד עורכת דין מטעס תשיין אביבה רחמים,

טוב, אני מבין שגם זה במחלוקת. גם לזה תתייחסו, או קיי. אני רציתי

לוודא את העניין אבל אס גס על זה אתס חלוקים. כמה מאגרים יש

ברשותך?

מה זאת אומרת מאגרים? לא, יש צינורות. מה שראית.

זה רק הצינורות!

כן.

אין מאגר עצמו, בריכות?

לא, לא, אין בריכות. הכול זה תת קרקעי.

לא, אבל צינורות,

אפשר גס לראות בצילוס.

אז אני שואל, יש מיכלים!

רק שני המיכליס הארוכים.

לפי מה שאני קראתי, אמרתסם שיש לכם מיכלים של ה,

19

פאר

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

(מדבריס יחד)

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

(מדברים יחד)

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

אמיר אלחייק :

סועצה הקוסית תע שיית - 2 שמממשאר 2

22/0 | ../1/2-

ששה | -

אקו-תנגנשייתי בנגב = -

לא, לא,

של 8 אלף מטר?

זה, זה, שני המיכלים, זה 300 מטר אורך כל אחד, קוטר של 15.

זה כל זה?

כן.

זה המיכל!

זה המיכל.

וזה המיכל.

נכון.

זה בעצס המיכל עצמו, הצינור עצמו זה המיכל.

נכון.

או קיי.

אין בעיה.

רק להבין את זה שיש פה מנהרות. זאת מנהרה אחת.

כן, כן,

אף אחד מהצדדים לא נגע לעניין הכבישים והמנהרות אבל נניח את זה

כרגע בצד. אנחנו רק רוציס להבין.

תראה, זה כבישים חיצוניים. הנקודה מפה עד לפה הוא מנהרה תת

קרקעית.

מנהרה תת קרקעית.

כביש תת קרקעי להגיע לכאן.

או קיי.

כמו המנהרות של האיראנים.

20

אמעט ססת יכהש

מועצה הקיסי'ית תע ש"ית ₪ ---'\\

4- יי

- ="

פארק ‏ אקו-תנעגנשייתי בנגב

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

בדיוק. עוד עניין ברשותך להגדרת שימוש.

כן.

לפי מה שאני מבין לגישתך, אתה לא מגדיר שימוש בעומק האדמה

כשימוש ואני רוצה טיפה להקשות. נניח עכשיו אנחנו בוניס תחנת רכבת ב,

תחנת רכבת תחתית במועצה שיהיה נות. אס כבר חיברנו את גוש דן, אז

נחבר את נאות חובב. אני פותח שם בנק לאומי. אני החלטתי, אני וכיין של

בנק לאומי. עכשיו, סלח לי שאני מקשה ואולי אפילו כבר עכשיו, אתה

באמת סבור שהסיווג שלו לא יהיה לפי תאגיד בנק, לפי בנק?

או קיי, או שימוש תת קרקעי הוא עדיין שימוש. השאלה מה השימוש

שנעשה.

בוודאי.

לא, וה לא מה שהבנתי מהטענות שלך, זה מצוין.

לא, עובר כביש.

לא,

כביש גישה.

שימוש תת קרקעי הוא עדיין שימוש מבחינתך. אין חולק על זה.

הוא רחוב, הוא כביש, מה הוא?

כמו הכביש העילי, כביש תת קרקעי.

או קיי.

לא, אני מדבר גם על הצינורות. כשאתה עושה שימוש תת קרקעי הוא עדיין

שימוש.

אה, לגבי הצינורות!

לגבי הכול. אני שואל אותך עכשיו לגישתך.

לא,

21

פאר

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

סועצה ה קיוסית תע שייתית

4 וב

אקו-תעשייתי בנגב

השימוש הוא שימוש,

יש הבדל בין ..., יש הבדל עצוס.

אם אני עושה משרד תת קרקעי, הוא שימוש?

אין שאלה.

אס אני עושה כביש תת קרקעי, הוא לא שימוש: מבחינת הגדרת שימוש.

המונח שימוש בהגדרה,

מבנה תת קרקעי הוא מבנה לכל דבר ועניין.

לא כמבנה, השימוש. אם אני, אס המונח הוא שימוש,

כן,

תת קרקעי הוא בשימוש ... או רק לפי הגדרה.

אי עובדה שנקבע בפסיקה במחוזי שהמיכלים, מה שהקראתי פה,

המיכלים התת קרקעיים של דלק,

הנגררות האלה זה לא אותו הדבר. תניח את זה לרגע.

בגלל הגודל!

עזוב, וה לא בדיוק כמו פה וזה גם לא לפי צו הארנונה.

נכון, נכון. פה זה מיכל של 2 מטר מתחת לאדמה, אני מדבר איתך על מיכל

של 100 מטר מתחת לאדמה.

כן, אבל פה יש לך סעיף ספציפי שקצת נתת לו פרשנות שלך, אבל אני אומר

ש, אני שואל אותך כרגע עוד פעס. לצורך העניין מבחינת השימוש עצמו.

אתה אומר שימוש לא יכול להיות בתת קרקעי או כן יכול להיות!

יכול, בוודאי שימוש.

יכול להיות.

בוודאי שימוש יכול להיות תת קרקעי.

רגע, עכשיו, שאלה לגבי הגידור. או קיי! השטח הוא מוגדר לפי מה שאני

מבין ואין בוה חולק.

22

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

שועצה שהקיופסית תע שיי'תית

= 22222 12

פארק .א קו-תענשייתי בנגב

ו

=₪

--

נכון.

נכון: מוסכס לכולס שהוא מגודר, יפה.

כן:

עכשיו, ברשותך, מבחינה עובדתית קצת להרתיב לעניין הגידור כי ההשלכה

של הגידור היא לא הגדר עצמה. או קיי ההשלכה של הגידור היא למה

נועד הגידור. לא הגדר עצמה, הגדר לא מעלה, כגדר לא מעלה ולא מורידה.

השאלה שלי למה, למה בוצע הגידור?

יש בדואיס מסביב. מה אתה רוצה, שלא יהיה גידור! קרקע שלך, אתה

חייב לגדר אותה.

קרקע שלך,

אתה חייב לגדר אותה.

אם אני נמצא כמו שאתה טוען,

זכותי לגדר קרקע שלי. מה ואת אומרת! מה השאלה בכלל?

או קיי.

כל קרקע, דווקא אני חייב לגדר אותה בגלל שיש פה בדואים מסביב. אין

לי ברירה. אבל וכותי כבעלים לגדר את הקרקע. וה לא מגדיר אותה

כשימוש. אם יש לך, אם אתה בעלים של קרקעות באמצע תל אביב, מותר

לך לגדר אותה והיא פטורה. אני טיפלתי בבוק בהרצל 180, היה מתחם

ענק של בוק, שם מקימים שס פרויקט מגורים. ברגע שהופסק השימוש

ועבר ייעוד, כל הקרקע נפטרה.

שנייה, שנייה, כל הקרקע נפטרה. עיריית תל אביב פטרה את כל הקרקע.

אני שואל עוד פעם, אני אדייק, אולי לא הסברתי את השאלה שלי, אני

אנסה לדייק. השאלה היא מאוד פשוטה, עוד פעם, למה! לא רק כי היא

שלי. האם אני יכול עכשיו להיכנס לשטח?

23

מועצה קיסית תע שיי'ת"ת

=" 22/20 | ./1/-

פאר קז אקו-תעשייתי בנגב

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

לא.

למה גידרת! אתה יודע מה, אני אנסח את זה אחרת. למה גידרת באופן

הזה שגידרת ולא אחרת?

אני חושב שהשאלה לא רלוונטית.

למה?

פשוט מאוד, מכיוון,

כן.

ברגע שהפסיקה קובעת שזכותך לגדר קרקע שהיא שלך ואתה לא תהייה

מחויב בגלל הגידור, אז זה לא משנה למה גידרת. ברגע שגידרתי כי אני

רוצה לגדר, כי אני רוצה. היא שלי וזכותי לגדר. זה לא לחיוב.

לא, לא זאת הייתה הכוונה שלי אבל אני אשאיר את זה אחרי שתשיב

לסיכומים. אם אתה לא רוצה לתת תשובה טיפה יותר משמעותית, אבל

עוד פעם, גידור שלעצמו לא עוצר דבר לעניות דעתנו. השאלה מדוע נעשה

הגידור. הגידור נעשה מבחינת אבטחה! מבחינת שאני מחוייב על פי חוק?

מבחינת שאתה שומר על הנכס שלך?

אני מניח ש,

שאני צריך את זה, את השטח הזה בשביל הפעילות העסקית שלי?

אני מניח שתשיין כל שטח שהוא שלה מגדרת אותו לפי הכללים של

החברה.

או קיי. עכשיו, לגבי, דווקא פה שאלה אליכם. ככל, ככל שחלק מהמאגר

לא נמצא בשטח המועצה, טענות לגבי משתמש, אני אשמח שטיפה תרחיב

את נקודת הראות שלך. אני חושב שאתה, הדוגמה של המרפסת היא קצת

שונה, לא בגלל, עוד פעם, המטר - שתיים שנטען פה אלא יותר בגלל שהיא

נעזרת בקרקע שלי בשביל לבנות החוצה. אס היא מנותקת מהשאר, אני

24

₪םוע וצ ה - ית תע ש"י'ת"ת

פאר 7 בנגב

עוייד עדי סוויסה:

עו"ד דוידוב:

עוייד עדי סוויסה:

עו"ד דוידוב:

עוייד עדי סוויסה:

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

(מדברים יחד)

עו"ד בסיס :

חושב שזה קצת שונה מאותה דוגמה אבל אני כן אשמח אס תרחיב, תרחיב

את הנקודה.

אני רק רוצה להגיד שהמיכלים שאנחנו חייבנו, לטענתנו הס בתחום

השיפוט של המועצה.

נכון. אמרנו כבר שיש מחלוקת.

הוא מתייחס לזּה שזה מחוץ לשטח המגודר. או קיי! אבל תחוס השיפוט

הוא גסם מעבר לשטח המגודר.

אבל כבר התייחסנו לוה שיש מחלוקת אס זה בשטח.

לא חייבנו את כל התשתית שלהם עד גוש דן.

לא, לא, בהנחה שחלק מזה גס לא בתחוס השיפוט, עלתה פה טענה שזה

דומה למרפסת.

טענה חלופית, טענה חלופית לגבי מה שעורכת דין סוויסה אמרה ובצדק,

יש, צריך להבחין באמת בין השטח המגודר לשטח השיפוט. זאת אומרת,

זאת אומרת יש, הטענה של המועצה היא שלמרות שאותם מיכלים תת

קרקעיים, אותס שלוחות מחוץ, חלק מהם מחוץ לשטח המגודר, הם עדיין,

הס בשטח המועצה.

אומר חברי לא, זה לא,

אז אני אומר בהמשך לטענה החלופית, אנחנו טוענים שגם אם או חלק,

חלק מאותם מיכליס נמצא מחוץ לשטח השיפוט, אצ בניגוד למה שחברי

אמר, לא צריך להתייתס אליהס כחלק , כחלק יחסי מכלל השטח של

המתקן התת קרקעי, מאותס מיכלים תת קרקעיים אלא צריך להתייחס

אליהם באופן, אם הולכים על עיקר וטפל, אז צריך להתייחס אליהס כחלק

מכלל השטח. זאת אומרת איזה חלק הס מהווים מכלל השטת המגודר, כי

המועצה טוענת בעצס שכל השטח המגודר הוא שטח, שיש לגביו גם חזקה

255

מועצה קויסית תע שאייתית

7 2/2 לשב

פארק ץ אקו-תעעשייתי בנגב

לירו שוורץ-טל:

עו"ד בסיס:

לירו שוורץ-טל:

עו"ד בסיס:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס :

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

וגם שימוש וצריך לחייב אותו כפי שהמועצה טוענת, ובהקשר הזה אותם

כבישים תת קרקעיים, אמר אדוני בצדק, לא כל כך התייחסנו לּה מקודם

גם אני וגם חברי בטענותינו, אבל באמת המדובר בכבישיס תת קרקעיים

אשר בתשריט של העוררת לא ראינו אותס, הם לא מופיעים בתשריט של

העוררת.

כן, יש גס כבישיס מעל פני האדמה וגם כבישים תת קרקעיים. אני מדבר

על הכבישים התת קרקעיים והכבישיס שהס מתחת לפני האדמה, הס

בוודאי שנעשה בהס שימוש שהוא חלק מהפעילות המרכזית של העוררת.

לגבי השטחים שמעל פני האדמה, אותה אדמת בור כפי שטוען חברי, אז

נערך סיור, עשינו סיור בנוכחות גס נציגי המועצה וגס חברי אני חושב שגם

היה בסיור,

לא, נציגה.

לא, נציגה אחרת, אז ראינו שס מתקנים שונים שפזוריס בשטח הנכס,

כניסה למנהרות בצידי הנכס, מעבר של רכבי ביטחון, רכבי כיבוי, אנשי

אבטחה, מנחת מסוקים, מגדל שמירה, אזורי חניות. ואת אומרת עוד פעם

אני חוזר כי אני לא רוצה ש, זה קצת תמונה מתעתעת.

אני .. וראו את הכול ב,

או אני אומר, מדובר שס בהחלט, האופי של השימוש בשטח הזה הוא

מאפיין מאוד אופי של חווה, מיכלים שחלקס תת קרקעיים ומעל פני

האדמה ולכן צריך לחייב אותה במלואה. אדוני שאל עוד שאלה אותנו?

לא. שאלה שכן, לי לפחות נקודתית אחרונה.

%-

לגבי אופן החישוב. המיכלים יחויבו בסיווג 7 אי אס אינני טועה, נכון?

7 אי.

66

םוע צר ה ל - ית תע שי'ת"ת

פאר 2 בנבב

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

לירו שוורץ-טל:

עו"ד דוידוב:

(מדברים יחד)

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיסי:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

עו"ד בסיס:

עו"ד דוידוב:

אי 7, סליחה, אי 7. הקרקע מעליהס גס חויבה כקרקע תפוסה?

השטחים בעצם, מה שתחויב לפי, מה שחויב לפי אי 7 למעשה זה הכבישים

התת קרקעיים, וכל,

יש מבנים גם על הקרקע. זאת אומרת יש שס את החמייל שלהם ויש כל

מיני מתקנים שהם בנויים. אפשר לראות את זה בתשריט.

לא, אבל אני אומר, השאלה, יש חיוב גם על מתחת לקרקע וגם על הקרקע,

או שאיפה שחייבתס את המתקנים התת קרקעיים ב-אי 7,

מבחינתכם מעשית ...

סתם, אני רק רוצה להראות דוגמה. כי התמונה הזאת באמת תמונה

מרחוק שרואים בה. זאת אותה תמונה, תמונה תחתונה ופשוט יותר

מקרוב ורואים, רואים שיש פה באמת יותר טוב את כל המתקנים, את כל

העמודים, את כל ה,

איפה? לא, לא, לא.

רואים פה כביש,

תראה לי, תראה לי.

כבישים ועוד וכיוצא באלה, מתקנים שמעל פני האדמה והגידור,

לא, לא, היא תמונה משקפת מאוד. מה ה מה שאתה רואה שם?

ומדרכות, ומדרכות מסומנות, אפשר לראות גס מדרכות שמסומנות ועוד

מיכלים.

לא, אני שאלתי שאלה טכנית אבל הוא,

כן, כן, אני קצת,

הוא נתן תשובה, בסדר.

כן.

משהו לשאול את החברים?

207

מועצה הקיוסית תע שייתית

פאר ק שש אקו-תעשייתי בנגב

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

(מדבריס יחד)

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עו"ד דוידוב:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד שמעונוב:

עוייד יונתן דוד:

עו"ד דוידוב:

(הפסקה בהקלטה)

עו"ד דוידוב:

2/2 ||

ב

שש | -

₪ --

לגבי מה שיוצא, הוא לא מחויב על תחוס שיפוט של מועצה אחרת, נכון?

אותם שני מיכלים שיוצאים!?

המתקן, המתקן, תראה, אין הבדל בין מועצה אחרת לבין שטח גלילי.

ברגע שהשטת גלילי, זה כמו תחוס מועצה אחרת. לפני כן השטח הזה כולו

היה בתתוס שטח גלילי במשך שנים ולא חויב בכלל בארנונה. שטח גלילי

לא חייב בארנונה. מבחינת זה, זה נחשב מועצה אחרת אבל זה לא,

או קיי, ואיך אתם מסיקים .. אנחנו מדברים פה על דיני הארנונה שיש את

ה.., איך אתה מסיק בעצם שזה מחוץ לתחומי המועצה! איך הסקתם!?

אגב, לא, לא אתם, צירפתם איוה משהו הנה זה שטח השיפוט?

אס נצטרך, נגיע. פשוט החלטתם?

לא.

כי יש גדר! כי אתם יודעים! הסתכלתם במפות?

המגרש שאני קיבלתי מתשיין שהשטח שמחו לתחום הגדר הוא מחוצ

לתחום המועצה אבל אני צריך לבדוק את זה.

פה נטען שזה בדיוק אחרת.

אין בעיה. אני אבדוק את זה.

יש שאלות שהן עובדתיות.

בכל מקרה זה לא להוכחות עכשיו.

כן, כן, בסדר.

תאמין לי ..., אנחנו רוציס להבין את הטענות שלכם, זה הכול. עוד משהו?

ברשותכס כמה דקות מחוץ לפרוטוקול.

טוב, לאחר הפסקה קצרה, לאחר הפסקה קצרה אנחנו קובעים כך:

העוררת תגיש תצהירי עדות מטעמה תוך 60 יום, כמובן שיגישו גם לצד

8

פארם %- -רתוגשיייתי בנגב

שכנגד. המשיבה תוך 60 יוס לאחר מכן. מבחינת, מבחינה טכנית אנחנו

מבקשים שהדבר ככל שהוא נדרש ייעשה עס תמונות בצבע ועם מפות

ראויות ואס זה עובר מספר עמודיס רב, גם ברשותכם כרוך ו.... זהו, תודה

רבה.

** סוף הקלטה **

29