פרוטוקול ישיבת דירקטוריון החברה הכלכלית מס' 55 מתאריך 31.5.21

סיון כ', תשפ"א

מאי 31 ,2021

פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מספר 55

נוכחים שמואל בוקסר - יו"ר הדירקטוריון רה"ע

ערן לבב - דירקטור

אינג' בועז גמליאל - דירקטור

אפרת דמארי - דירקטורית

אורנה דרייזין - דירקטורית

עו"ד משה שפורן - דירקטור

פנינה זיו - דירקטורית חברת מועצה

יעקב דהן - דירקטור

סגל: עו"ד דפנה קירו כהן - מ"מ מנכ"ל החברה הכלכלית

עו"ד עידן ריבה - יועץ משפטי

רו"ח ארז ישראלי - רואה חשבון

עו"ד אושרית סורוז'ון - מנהלת פרויקטים עירוניים

מירית ארפי - מנהלת חשבונות

לא השתתף: אריאל אלמוג - דירקטור סגן רה"ע

על סדר היום:

1. אישור מאזן ודו"חות כספיים שנת 2020 .

2. עדכונים

1) שטר הון

2) סטטוס פרויקט סולארי

מר שמואל בוקסר – יו"ר הדירקטוריון ורה"ע:

שלום לכולם, אני שמח לפגוש אתכם.

עו"ד אושרית סורוז'ון- מציגה את סדר היום של הישיבה

רו"ח ארז ישראלי

מאזן החברה ליום 31/12/2020. מציג את הנכסים וההתחייבויות של החברה. רואים מזומנים בבנק 206,000

ש"ח, חייבים ויתרות חובה, חייבים כלפי החברה 610,000 ₪ ,יש לנו פה צדדים קשורים, זה החשבון של

העירייה, 151,000 ₪לתאריך הדוח העירייה חייבת לחברה. הוצאות מראש של ביטוחים כ-12,000 ש"ח. מס

הכנסה מקדמות 182,000 ש"ח, זו יתרה ששילמו במהלך כל השנים על חשבון הוצאות עודפות. ברגע שיהיה

רווח, במקום לשלם מס, מס הכנסה יקזז את המקדמות האלה. אחרים 12,000 ומס ערך מוסף 251,000 ₪ .

הסעיף הזה מייצג את המע"מ ששילמתם כאשר החברה קנתה את המבנה, וכל שנה היא מקזזת מזה את

המע"מ שהיא צריכה לשלם עבור השכירות של המבנה. בגלל שזה מלכ"ר, כאשר הוא משכיר נכס זה נקרא

עסקת אקראי וצריך לשלם מע"מ. אבל לא משלמים את המע"מ אלא מקזזים ממע"מ התשומות שרכשו את

הנכס. אתם רואים שזה קטן, כל שנה זה קטן בגובה המע"מ שיש על השכירות. סך הכל חייבים לכם 610,000

ש"ח.

רו"ח ועו"ד יעקב דהאן:

במסגרת הביאור של החייבים ראיתי שיש שם צדדים קשורים 150,000 ₪ שזה למעשה עיריית נס ציונה שהיא

בעלת המניות המלאה בחברה. עכשיו השאלה אם זה עומד בהתייחס להוראות של יתרות חובה מעל 100,000

ש"ח, שאז זה מחויב בדיווידנד. האם זה משהו שנלקח בחשבון?

רו"ח ארז ישראלי:

אין פה שום קשר לדיווידנד. יש פה אולי קשר לריבית, אם זה נושא אופי של הלוואה, ריבית לפי סעיף 3 י' לפי

פקודת מס הכנסה. אבל בגלל שהקשר פה הוא קשר של ספק לקוח, אז אין פה גם ריבית. מכיוון שהיתרה היא

שוטפת והיא כל הזמן נפרעת. יש פה יחסי גומלין של ספק לקוח. לכן אין פה גם לא ריבית ולא דיווידנד, הכל

בסדר.

יעקב דהאן:

לא, אבל זה לא רלוונטי שהיא בעצם בעלת המניות בחברה?

רו"ח ארז ישראלי:

לא. אם זה היה נושא אופי של הלוואה, היה צריך לחייב פה בריבית רעיונית של 4% פלוס הצמדה, או לא 4% ,

כל שנה זה משתנה. ואם היתרה היתה עומדת הרבה שנים ללא תנועה, יתרת חובה, אז היו אומרים זה דיווידנד

שמואל בוקסר, יו"ר: זאת התשובה הנכונה, בדיוק.

רו"ח ארז ישראלי:

זה לא המצב. פה יש לנו מצב הפוך פה,

שמואל בוקסר, יו"ר:

זה בשוטף וזה משתנה כל שנה. ומחר אפשר לסגור את זה.

רו"ח ארז ישראלי:

כל חודש משתנה, אין שום בעיה. שאלה טובה אבל אין שום בעיה, אתה יכול להיות רגוע, גם מבחינת הריבית

וגם מבחינת דיווידנד. פה הייתה בעיה הפוכה שנתייחס אליה בהמשך, הייתה יתרה זכות.

יעקב דהאן:

ראיתי, שהיא קטנה במכה אחת.

רו"ח ארז ישראלי:

לכן עשו שטר הון. סך הכל הרכוש השוטף, 817,000 ש"ח, הוא מייצג את המזומנים ונכסים אחרים שיהפכו

למזומנים. רכוש קבוע - נטו 2.170 מיליון, זה סעיף מרכזי בחברה, נראה את הפירוט. זה המבנה שהחברה

רכשה והיא משכירה אותו, זה עיקר הסכום. השנה ושנה קודמת קנו פה רכבים. אז סך הכל הרכוש 2.8 מיליון

הפחת שנצבר לאורך השנים, שהוא עובר לרווח והפסד, 693 אלףוהיתרה המופחתת 2.170 מיליוןסך כל

הנכסים של החברה כ-3 מיליון ש"ח. התחייבויות שוטפות - מייצג את מה שהחברה צריכה לשלם לאחרים,

לאחר תאריך המאזן, בניגוד לנכסים השוטפים, זה מה שחייבים כלפינו, זה מה שאנחנו צריכים לשלם לאחרים.

עלויות שוטפות של הלוואות לזמן ארוך 52,000 ש"ח. מתוך ההלוואות לזמן ארוך שהחברה לקחה לצורך

רכישת רכבים, בשנה הבאה היא צריכה לפרוע 52,000 ש"ח. ספקים ונותני שירותי ם - 285,000 ש"ח. כל

החשבונות ספקים שהחברה קיבלה בחודש דצמבר בעיקר, צריך לרשום אותם, הם שייכים לשנת 2020 ,

רושמים את זה בהוצאות. ומנגד יש התחייבות פה בדו"ח לשלם את הכסף והוא כמובן שולם לאחר תאריך

המאזן. זכאים ויתרות זכות - 309,000 ש"ח, ביאור: עובדים בגין שכר, זה מייצג את המשכורות של חודש

דצמבר, כולל קופות גמל, פנסיה, כל מה שקשור לזה, ביטוח לאומי, מס הכנסה, כולל ניכויים שצריך להעביר.

שולם לאחר תאריך המאזן. אותו דבר המוסדות בגין שכר. והוצאות לשלם והכנסות מראש.

פנינה זיו:

תזכיר לנו כמה עובדים.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

כולל עובדי מוקד יש בערך 23 ,24 בשיא

רו"ח ארז ישראלי:

הסעיף הבא, אתם רואים את הקיטון, צדדים קשורים, זה העירייה. היינו חייבים להם 1.205 מיליון, מתוךזה

מיליון ש"ח סכומים שהועברו לפני המון שנים מהמועצה.

היה לנו פה 1.205, מתוך זה מיליוןש"ח שהעירייה העבירה לחברה בשנים קודמות וזה היה ללא תנועה. לכן

השנה הסדירו את הנושא ועשו שטר הון. תיכף נראה במאזן, במקום ההתחייבות הפתוחה שהיתה לעירייה,

יש במקום זה שטר הון ותיכף נראה גם את התנאים שלו.

זה אומר שהחברה תוכל להעביר כסף עירייה בעצם, בלי לשלם מס על דיווידנד בעצם. ברגע שהחברה תהיה

רווחית, נראה בהמשך את הפרויקטים של החברה. אם היא תהיה רווחית והיא תוכל להחזיר בעצם לעירייה

את ההלוואה, אז זה כסף נקי, לא יהיה ריבית.

אנחנו רואים שסך הכל אנחנו חייבים לאחרים 648.א יש לנו נכסים נזילים- 817 א. זה מצביע על היחס

השוטף של החברה, יחס חיובי, אין שום בעיה לפרוע פה את ההתחייבויות ולא תיווצר בעיה תזרימ ית.

התחייבות לזמן ארוך - החלק שייפרע לא לאחר תאריך המאזן אלא לאחר מכן, 111,000 ש"ח עבור ההלוואות

של הרכבים. ושטר הון פה, 3.5 מיליון, אנחנו רואים את הגידול, זה שטר ההון שהשנה הסדרנו את היתרה

לזכות המועצה, אפשר לראות בביאור שבע.

היה לנו בשנים קודמות, שטר הון אחד, עכשיו יש פה שטר הון נוסף על סך 1.008 מיליון ₪ , נחתם לאחר תאריך

המאזן אבל הוא מתייחס לשנים קודמות. ותנאי הפירעון לפי הכללים של מס הכנסה הוא אינו נושא ריבית

והצמדה ולא יועמד לפירעון לפני חמש שנים ממועד העמדת הסכום. אם בהמשך החברה תהיה רווחית, תחזיר

את הכסף, אין שום בעיה, לא יהיה פה מיסוי. התחייבות בשל סיום יחסי עובד מעביד - 63,000 ש"ח, הפרשה

בהנחה שכל העובדים יפוטרו ביום 31/12, באותו יום, אז באופן תיאורטי חסר את הכסף הזה בקופות והחברה

תצטרך להשלים אותו. הון עצמי - אנחנו רואים פה שההון העצמי שלילי. אם ניקח את כל הנכסים של החברה

ונפרע באמצעותם את ההתחייבויות. יש לנו הון עצמי שלילי, יש פה הפסד מצטבר של 1.3 מיליון ש"ח. זה הפסד

שנוצר בשנים קודמות. זה אומר כל ההכנסות פחות ההוצאות שהיו לחברה בשנים קודמות, עד סוף שנה הזאת,

זה היה שלילי.

אינג' בועז גמליאל:

זה הגירעון המצטבר בעצם.

רו"ח ארז ישראלי:

כן. 1.3, כן. אם אנחנו ניקח את כל הנכסים שיש לנו פה 2.9 מיליון ונשלם את ה-648 ואת ה-3.6, כמובן כולל

שטר ההון, ונפרע את ה-93, יהיה חסר לנו 1.3 מיליון ש"ח. אבל אנחנו רואים שאין לנו פה בעיה מיידית. כי

ראינו שגם התזרים השוטף הוא חיובי וגם שטרי ההון, עיקר ההתחייבות שיש לנו פה, 3.5 מיליון זה לזכות

העירייה והיא לא מעמידה לפירעון את השטר הזה, הוא לא מוגבל בזמן, עד שהחברה תעמוד על הרגליים

ותהיה רווחית. עד כאן המאזן. אני אעבור לעמוד הבא, רווח והפסד.

אינג' בועז גמליאל:

כמה הוא ביחס לתקציב, הגירעון המצטבר, כמה הוא באחוזים?

רו"ח ארז ישראלי:

אין לי פה את התקציב, אבל אפשר לראות פה לעומת המחזור, שזה 5.4 מיליון המחזור, אפשר לחלק אחד

בשני, לראות את היחס 1.3 לחלק ל-5.4 זה 25% מהמחזור

שמואל בוקסר, יו"ר:

לא, אבל זה המצטבר.

רו"ח ארז ישראלי:

כן, זה עדיין במסגרת הסביר. בעיריות נהוג, אם יש גירעון מצטבר של 30% מהתקציב אז צריך לתת לזה גילוי

אתם עדיין עומדים בתקרה, אבל כמובן שזו לא המטרה שהחברה תהיה בהפסד, בגלל זה נכנסו פה גם

פרויקטים, סולריים ואחרים, על מנת לקדם ולשפר את המצב. מבחינת רווח והפסד הדוח הזה מייצג מה קרה

מבחינת הכנסות והוצאות ל -12 חודשים, מינואר עד דצמבר. זה לא כמו המאזן, יום אחד למי חייבים או

זכאים. כל ההכנסות שהיו לחברה, מכל הפעילויות שלה 5.4 מיליון ש"ח. עלות המכירות, מתן השירותים

וביצוע העבודות 4.5 מיליון, כאשר החלק העיקרי פה, אפשר לראות, הוא נובע משכר. זה הולך בערך 50% שכר

ונלוות וכל השאר, 2 מיליוןש"ח זה עבודות קבלניות מול ספקים. אני אעבור פה כבר לסעיף הבא, הוצאות

הנהלה וכלליות, 1.091 מיליוןש"ח זה כל מה שקשור למנהלה, לא הוצאות ישירות. יש לנו שכר עבודה,

שירותים מקצועיים, פחת על הנכסים כשדיברנו על רכוש קבוע, כיבודים וכו'. סך הכל 1.091 ש"ח. אני אחזור

לעמוד הראשי, אז אנחנו רואים שיש לנו פה קצת הוצאות מימון גם, כ -11,000 ש"ח, שזה עמלות כרטיסי

אשראי והעמלה של הניהול חשבון בבנק. וסיימתם את השנה ב-217,000 ש"ח הפסד.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

גם ביחס לשנת קורונה ההפסד הוא לא גדול.

רו"ח ארז ישראלי:

כן.

עו"ד דפנה קירו כהן:

תגידו בנקודות, אושרית או ארז או אתה, מה, למה הגענו ל-217 הפסד לעומת שנת 2019.

עו"ד אושרית סורוז'ון

הירידה בהכנסות נובעת משנת הקורונה בהפסד של בערך 350,000 ש"ח ירידה במכירת כרטיסים בבריכה.

בנוסף, נתנו פטור משכירות למפעיל המזנון ומפעיל בית הספר לשחייה. פטור יחסי.

עו"ד דפנה קירו כהן:

לחודשים שבהם הבריכה היתה סגורה, אוקי.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

כן, לא היתה פעילות בבריכה, כנ"ל מפעיל המזנון באצטדיון, בגלל מגבלות של משרד הבריאות לא יכל להפעיל

את המזנון וגם אותו פטרנו ממחצית מדמי השכירות שהוא היה מחויב במכרז. היו לנו גם עלויות דוח תחזוקה

בבריכה, שיפצנו את הצנרת, כנ"ל היתה בעיה נוספת בצנרת, כמו שהסברנו לכם בישיבת תקציב הקודמת, וגם

שם נדרשנו לעבודות ליד חדר המכונות להחליף את הצנרת. יחד עם זאת חסכנו בעלויות של עובדים ומצילים.

לא רואים בשנת 2020 עליה משמעותית, בשכר, למעט שני בעלי תפקידים חדשים שזה אני, מנהלת הפרויקטים

והמנהלת חשבונות. הרחבנו את צוות אחזקת גנים מאחר וקיבלנו עלינו את מתן השירות של אחזקה לכל גני

הילדים. יכול להיות שיעלה בהמשך, נצטרך עובד נוסף לצוות אחזקת גנים. עובד שהיה עובד קבוע הושאל

מהעירייה, פרש בשנה שעברה, בחודש או יולי או ספטמבר והעסקנו עובד חדש שסיים את עבודתו היום. אנחנו

ככל הנראה נגייס עובד במקומו או שנפנה לקבלן, אנחנו בודקים מה יותר חסכוני בעלויות.

עו"ד דפנה קירו כהן

הדברים העיקריים שהביאו להפסד ביחס לתכנון זה באמת הסיפור של הקורונה, הבריכה, ההכנסות גם

שציפינו לקבל מהמזנון ומהאצטדיון וגם מהעסקים ששוכרים וההכנסות מהבריכה, ששנה שעברה כבר היתה,

אתם זוכרים התחלנו מבריכה גירעונית, הבאנו אותה כבר למצב מאוזן ואפילו פלוס ובעצם הגבלות הקורונה

אילצו אותנו לצמצם בצורה ניכרת את כמות הכרטיסים וכו'. אגב אתמול פתחנו את עונת הבריכה וכבר ביקרו

800 ביום שבת. אז אנחנו מקווים שהשנה תהיה, אם לא יהיו הפתעות, תהיה הרבה, הרבה יותר טובה משנה

שעברה. אבל זה עיקר הפערים. ערן, משהו להוסיף בעניין הזה?

ערן לבב:

היו גם הוצאות בפרויקט של הגגות הסולריים, חלקם נפלו גם על 2020. אמנם לא בסכומים מהותיים אבל שם

היו רק הוצאות ולא הכנסות. הכנסות יהיו השנה כנראה.

רו"ח ארז ישראלי:

כמה מילים על המערכת הסולרית. תשימו לב שזה בניגוד לעירייה, פה זה חברה. זאת אומרת כל ההשקעות

ברכוש קבוע, הן נרשמות ברכוש קבוע, זה לא יהיה הוצאות והכנסות, יהיה לכם רק פחת על ההשקעות

והאחזקה,

שמואל בוקסר, יו"ר:

ארז, סליחה רגע, אני לא גמרתי דוח רווח והפסד. אני רואה בהוצאות הנהלה וכלליות, או ניקח את ביאור 11 ,

יש עליה גדולה מאד בשכר עבודה ונלוות

רו"ח ארז ישראלי:

כן. היתה פה גם תוספת של עובדים וגם היה פה את החיוב של המנכ"ל שכר ויו"ר, היה לנו פה השנה,

עו"ד דפנה קירו כהן:

לא יו"ר, מנכ"ל.

ערן לבב:

גם ב-2019 היתה העמסה של גזבר ומנכ"ל

עו"ד דפנה קירו כהן:

לא באופן מלא אגב.

ערן לבב:

אבל מה שכן, אנחנו העסקנו תקופה מסוימת, גם את אושרית וגם יוסי פריד, זאת אומרת היה פה איזה שהוא

כפל עד שיוסי פריד העביר את התפקיד לאושרית ופרש לפנסיה. ובנוסף העסקנו מנהלת חשבונות, פעם ראשונה

בחברה שיש לנו מנהלת חשבונות שמנהלת גם מזכירות וגם הנהלת חשבונות שזה לא היה בשנים קודמות.

עו"ד דפנה קירו כהן

כן, מצד שני היה לך את יוסי פריד שנים קודמות, שניהל את זה.

ערן לבב:

כן.

עו"ד דפנה קירו כהן:

וגם היה לך חצי משרה של מזכירה, אז זה עושה המרה של הדברים.

רו"ח ארז ישראלי:

רק אני אשלים מה שהתחלתי להגיד על הסולרי, כי זה מאד חשוב. אתם רגילים בעירייה שזה בתב"רים וכו',

זה הכנסות והוצאות. פה בחברה כל ההשקעות יהיו ברכוש קבוע וזה יעבור לרווח והפסד כל שנה בפחת של 7%

והוצאות האחזק ה השוטפות שיהיו. ומנגד יהיו לכם הכנסות של מכירת חשמל. ככה שאם הפרויקט יהיה

רווחי, המודל שלו, והוא צפוי להיות כזה, יהיה לכם כל שנה רווח שאמור לכסות, לצמצם את הגירעון.

שמואל בוקסר, יו"ר:

אבל יש לנו גם הוצאות ריבית על ההלוואה שנכנס לשוטף.

רו"ח ארז ישראלי:

לא, אין לכם, הריבית היא מאד קטנה.

שמואל בוקסר, יו"ר:

אוקיי, אבל היא נכנסת, מה.

רו"ח ארז ישראלי:

כן, כן, אבל כרגע המודל שלכם הוא חיובי כמובן, אחרת לא הייתם עושים את הפרויקט.

שמואל בוקסר, יו"ר:

וודאי, חיובי מאוד.

רו"ח ארז ישראלי:

כן.

פנינה זיו:

לא היו עלויות גזבר למיטב זכרוני, כי הגזבר זה היית אתה, על חשבון העירייה.

ערן לבב:

אז חלק מהשכר שלי בעירייה מועמס וחלק מהשכר של דפנה מועמסים על החברה הכלכלית כגזבר ומנכ"לית,

כן.

פנינה זיו

ב-2021 או ב-2020?

ערן לבב

ב-2019 היה, ב-2020 היה ויהיה ב-2021.

פנינה זיו

זה לא מה שאני זוכרת,

עו"ד דפנה קירו כהן:

לא, לא, זה מה שהיה, פנינה, אני אזכיר, השינוי שהיה מ-2018, שכל שכר המנכ"ל של עיריית נס ציונה היה

מועמס על החכ"ל. נכון מ-2019 כשאני נכנסתי השכר שלי משולם על ידי עיריית נס ציונה ולא חכ"ל נס ציונה

ומועמס רק החלק היחסי של הנהלה וכלליות של הגזבר והמנכ"ל עד לחכ"ל יהיה מנכ"ל וגזבר משלהם ואז

ישלמו ישירות. וזה שינוי שעשינו ב-2019 עם העזיבה בעצם של עמיקם. עמיקם היה משולם מהחכ"ל את מלוא

המשכורת.

אורנה דרייזין:

ומה החלק היחסי, באיזה אחוזים אנחנו?

פנינה זיו:

כמה שהעירייה צריכה.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

35% בערך

שמואל בוקסר, יו"ר:

כמה שאפשר. למרות שמול העירייה זה לא משנה, הלוא גם אם יש פה גירעון זה גם כן עובר אלינו. בסוף זה

אנחנו.

פנינה זיו:

כחברה כלכלית זה אמור להתנהל.

שמואל בוקסר, יו"ר:

אני יכול להגיד לכם שדפנה ואני משקיעים די הרבה זמן בחברה, כמה שאפשר, במיוחד בפרויקט האחרון של

הסולרי עם אושרית, הרבה מאד שעות. שזה חיובי, זה דבר חיובי.

עו"ד דפנה קירו כהן

ואנחנו גם נגיד בהגינות שברגע שהחכ"ל באמת יתפוס נפח, ראוי ונכון יהיה שיהיה לה באמת הנהלה משל

עצמה. זאת אומרת כרגע זה עוד בשלב הביניים, אבל להגיד לכם שזה דבר מיטבי לנהל גם עירייה וגם הגזבר,

זאת אומרת יש פה גם, באמת ניגוד אינטרסים. פשוט החכ"ל צריכה להיות עוד קצת עם תוכן ובשר כדי שיהיה

אפשר באמת, מה שנקרא, להצדיק את המשרה בעניין הזה.

אורנה דרייזין:

לא, לא, אני לא מערערת על זה, פשוט מה שזכרתי זה היה שונה, טוב שהבהרתם, תודה.

שמואל בוקסר, יו"ר:

נעלה את אישור הדוח להצבעה- מי בעד?

עו"ד דפנה קירו כהן:

עידן, יש נוסח מסוים להצבעה או פשוט אנחנו מצביעים על אישור הדוח הכספי?

עו"ד עידן ריבה:

מאשרים את הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2020 .

עו"ד דפנה קירו כהן

הדוח מאושר פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד את הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2020.

עו"ד דפנה קירו כהן

סעיף 2 – עדכונים

1) שטר הון

עו"ד משה שפורן:

מה המהות של שטר ההון?

ערן לבב:

1,008,000 ₪ במשך שנים רבות הופיע בדוחות הכספיים של החברה הכלכלית חוב של העירייה לחברה

הכלכלית. אנחנו ניסינו בחודשים האחרונים להתחקות אחרי מהות החוב, גם עם העובדים הקודמים, גם דרך

הדוחות הכספיים, לא הצלחנו לפענח בדיוק איזה כספים העבירה העירייה לחברה באותן שנים קודמות. לכן

עשינו אותו כשטר הון,

עו"ד משה שפורן

מה זאת אומרת, מה אומרים רואי החשבון קודם?

ערן לבב:

לא מוכן לשתף פעולה, לא מוכן להעביר מידע.

עו"ד משה שפורן:

מיליון ש"ח הוא לא מוכן להעביר מידע?

ערן לבב:

לא מוכן להעביר מידע, אנחנו פנינו אליו, גם פניתי ישירות וגם ביקשתי מהמנכ"ל הקודם, מעמיקם נגר לוי

ליצור איתו קשר. הוא אמר שהוא לא מוכן לשתף פעולה ולא מוכן לתת מידע. מאחר וזה הופיע כחוב של החברה

הכלכלית לעירייה ולא כשטר הון, העברנו את זה להיות מסודר כשטר הון שייפרע, הוא יכול להיפרע עוד חמש

שנים קדימה ללא הצמדה וריבית, כאשר לחברה יהיו רווחים היא תוכל להעביר אותם לעירייה ללא צורך

בתשלום מס.

עו"ד משה שפורן:

לא, זה ברור, כי הוא לא צובר ריבית והפרשי הצמדה. אבל מיליון ש"ח.

ערן לבב:

כן, 1,008,000 ₪.

עו"ד משה שפורן

ואף אחד לא ידע להסביר מה זה?

ערן לבב:

אף אחד לא ידע בחברה הכלכלית לומר על מה העבירה העירייה באותן שנים את הסכום הזה לחברה.

פנינה זיו:

האם ניסיתם מול זה שהחליפה אותו אושרית?

ערן לבב:

גם מול יוסי, כולם. אני דיברתי, אושרית דיברה עם יוסי, אני דיברתי עם עמיקם נגר לוי, דיברתי עם הרואה

חשבון. לא מצאנו.

עו"ד משה שפורן:

יוסי חממי לא מוכן לשתף פעולה?

ערן לבב

לא. יש לנו סכסוך איתו.

עו"ד דפנה קירו כהן:

יש סכסוך כספי, משמעותי עם חממי. הוא טוען לחוב של מאות אלפים מהחברה

ערן לבב:

איזה 300,000 ש"ח הוא רצה שם על כל מיני עבודות שהוא עשה לפני שנים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

על עבודות שחלקן הוא עשה לפני 20 שנה או 15 שנה, חלקן גם ניתנו לו כספים, הוא טוען שהיתה הבטחה

שייתנו לו יותר, אנחנו כמובן סירבנו. ניהלנו איתו כמה וכמה דיאלוגים, בסופו של דבר,

עו"ד משה שפורן:

מה אומר יוסי פריד?

עו"ד דפנה קירו כהן:

הוא לא יודע.

ערן לבב:

אושרית דיברה איתו.

פנינה זיו:

אתם מאשרים לנו לזמן אותם לדירקטוריון?

עו"ד משה שפורן:

חייבים.

פנינה זיו:

גם את הרואה חשבון הקודם שברח לי השם.

עו"ד משה שפורן:

יוסי חממי.

ערן לבב:

לא, זה לא טביב, זה לא גידי טביב.

פנינה זיו:

אה, רואה החשבון של החברה? של החברה הכלכלית?

ערן לבב

אני יכול להגיד לכם שהיתה ליפה אצלי, הסגנית שלי שיחה מאד ארוכה עם גידי טביב, הוא ניסה להיזכר והוא

לא הצליח גם, גם גידי טביב לא הצליח להיזכר על מה הכספים עברו לחברה.

פנינה זיו:

אני חושבת שזה חייב להיות מגובה, זה שבע שנים אחורה ואפילו פחות.

ערן לבב:

זה הרבה יותר משבע שנים. זה לפני 2010 .

שמואל בוקסר, יו"ר

זה 15 שנה אולי

פנינה זיו:

מקובל עליכם אבל שאנחנו צריכים לקבל, לנסות לקבל הסבר? אנחנו כדירקטוריון אפילו מול האנשים?

עו"ד דפנה קירו כהן:

אבל פנינה, את יודעת מה, בואי, אני מזמינה אותך, באמת, בשמחה, אם את רוצה ניתן לך טלפון, תנסי לדבר

איתם, אם הם מסכימים, אותנו הם חסמו.

פנינה זיו:

דפנה, זה לא אישי, אני חברת דירקטוריון, זה לא אישי, זה לא פנינה מול יוסי.

עו"ד דפנה קירו כהן:

אנחנו בסכסוך, אין תקשורת, אין לי דרך לקבל ממנו הסברים על דברים הרבה יותר פשוטים ונחסמנו. אני לא

יודעת איך לייצר לך סיטואציה שאני מזמינה אותו לדירקטוריון. אני גם חוששת, אני אומרת לך את האמת,

להביא לדירקטוריון בן אדם שתובע מאיתנו 300,000 ש"ח ולתת לו איזה שהיא במה.

פנינה זיו:

רגע, בבקשה, אני מוכנה לנסות,

עו"ד משה שפורן:

יש בדוחות הכספיים איזה שהיא הסתייגות ביחס לשטר ההון?

שמואל בוקסר, יו"ר:

לא. הלוא מה קורה עם השטר הון, השטר הון זה הזכות שלנו לקבל אחרי חמש שנים את הכסף בחזרה,

העירייה. מה עשו, למה הוא עבר, אני בישיבת דירקטוריון הראשונה שהגעתי להיות ראש העיר, שאלתי על

השטר הון הקודם, היותר קטן, שאלתי את האדון חממי מה זה, הוא לא ידע להסביר לי, אז פיטרתי אותו.

רו"ח ארז ישראלי

אני יכול להוסיף כמה מילים בעניין?

שמואל בוקסר, יו"ר:

כן.

רו"ח ארז ישראלי:

תראו, לא יודעים בדיוק מה זה, אבל אם מסתכלים קדימה זה פחות רלוונטי. כי יתרת זכות, גם שהיא היתה

לפני שטר ההון זה אומר שהמועצה זכאית לקבל. אז כרגע זה מוגדר והיא זכאית לקבל. אלא אם כן המועצה

מוותרת על החוב וזה יהפוך להכנסה. זאת אומרת מבחינת המהות אין פה שינוי אם ידעו או לא ידעו. יש שתי

אפשרויות. או שזה זכאים שצריך להחזיר להם את הכסף, שזה העירייה. או שהם מוותרים על הכסף וזה הופך

להכנסה. ואז בחברה תהיה הכנסה חייבת וזה לא המצב הרצוי.

שמואל בוקסר, יו"ר:

עוד נשלם מס הכנסה על זה.

רו"ח ארז ישראלי:

כן.

עו"ד עידן ריבה:

אני רק רוצה לחזק את מה שארז אמר, בסך הכל בסופו של דבר, גם אם נקבל את כל ההסברים וכו', בסופו של

דבר זה הסברים. הרי החוב הוא חוב, יש חוב, אין מחלוקת לגבי זה שקיים חוב, ככה ששטר ההון הזה הוא

בסך הכל איזה שהיא הסדרה רישומית של אותו חוב בספרים. גם אם נקבל מחר הסברים מחממי, אם הוא

יואיל בטובו לשתף פעולה, זה בסך הכל יהיה בשביל לספר את הסקרנות של האנשים כאן, ואין לזה שום מהות

לדבר הזה.

עו"ד משה שפורן:

עידן, זה מיליון ש"ח מתוך מחזור של 5 מיליון אולי. זה מהותי

עו"ד עידן ריבה:

המספר הוא מהותי, אתה רוצה לדעת איך לפני 20 שנה נכנסו לך מיליוןש"ח לתוך חשבון הבנק ואתה לא יודע

מזה? אוקי, אוקי, יכול להיות. אבל מכיוון, תראה, אם זה היה הסיפור של איזה שהוא עניין שהוא אישי,

עו"ד משה שפורן:

אתה צריך לאשר את הדוחות הכספיים, דירקטוריון צריך לאשר את הדוחות הכספיים. מאשרים אנשים

דברים שהם לא יודעים במספר מהותי, מה הם צריכים לעשות?

עו"ד עידן ריבה

משה, גם בשנה שעברה שאישרנו את הדוחות הכספיים היה שם מיליון ש"ח חובה לזכות העירייה ואישרתם

את זה ולא שאלתם שאלות.

עו"ד משה שפורן:

אתה צודק, אז טעיתי.

עו"ד עידן ריבה:

לא, זה לא עניין של טעות או לא טעות. בסופו של דבר, בספרים של החברה ובספרים של העירייה רשום

שהחברה חייבת לעירייה מיליון ש"חים על סכומים שהועברו. לא יודע כנראה שזה לא היה בפעם אחת, אולי

זה הועבר, אני לא יודע. אני לא יודע, גם חממי לא יודע, גם כל החברים שכאן נמצאים. אנחנו לא יודעים, זאת

התשובה האמיתית. כל הניסיונות לברר וניסינו ותאמין לי שניסינו להתחקות אחרי הדבר הזה. עכשיו, אם זה

היה צד שלישי, זר, לא בעלת 99% מהמניות של החברה הזאת ולא חברה, ולא הרשות שהחברה היא, אז הייתי

בא ואומר לך, תשמע, יכול להיות שיש כאן איזה שהיא בעיה. אבל בסופו של דבר,

עו"ד משה שפורן:

מה זה קשור אבל? זו תנועה כספית, מה זה קשור?

עו"ד עידן ריבה:

זה בדיוק העניין, זה לא מייצר לך שום תנועה כספית כאן, זה בדיוק העניין. אתה לא מייצר שום תנועה כספית

כאן, זה בדיוק העניין.

עו"ד ורו"ח יעקב דהן:

אפשר להעיר הערה רגע, ברשותכם, שניה, הערה קטנה. אני רואה בשקף הזה שמדובר בעצם ביתרת זכות מ-

2010. השומות מס הכנסה צבועות מ-2015. זה בעצם משהו יתרה מתגלגלת כבר 10 שנים 11, אז צריך רק

להתחקות, אני אומר לך גם מתוך הפרקטיקה, ללכת להתחקות אחורה לא ניתן לעשות את זה, זה פעם אחת.

מה שיותר מטריד אותי עכשיו שאני שומע שיש תביעה של רואה החשבון כנגד החברה על סך 300,000 ש"ח,

ובביאור של ההתחייבויות,

ערן לבב:

לא, אין תביעה.

עו"ד ורו"ח יעקב דהן:

המילים לא היו מדויקות, היו דרישות.

עו"ד דפנה קירו כהן

יש דרישה שהוא הגיש ודרש מאיתנו לשלם X סכומי כסף. אנחנו סירבנו, אני מדברת איתך על התנהלות של

כבר לפני שנה. אתה יודע, זה היה כל כך אבסורדי שהוא בא עם איזה שהיא דרישה כללית, אפילו לא ידע לגבות

אותה. כשביקשנו ממנו גיבויים אז הוא התחיל להביא לי כל מיני חשבונות מלפני 20 שנה. אמרנו לו עם כל

הכבוד זה לא יקרה, גם שולמו לו חלק, ואז הוא אומר כן, אבל הבטיחו שישלימו לי אחר כך. אמרנו לו זה לא

הגיע מאיתנו, זה לפני זמנינו, זה כל מיני הבטחות שהוא טוען שקיבל מראש העיר הקודם, יוסי שבו ז"ל.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

יוסי פריד אמר שאין הצדקה לשלם לו.

עו"ד דפנה קירו כהן:

ולכן מבחינתנו זה אפילו לא סיכון משפטי, כי אני לא רואה איזה בית משפט יבוא ויחייב אותי על עבודות שהוא

ביצע לפני 20 שנה וקיבל בגינן תשלום והוא טוען עכשיו שמגיע לו תשלום נוסף. זה לא הגיע אפילו לכדי מכתב

עורך דין או איזה שהיא תביעה או התראה, אלא הוא טען, הוא אמר לנו בעל פה ושם זה נעצר וכך זה לפני,

עידן, מתי פעם אחרונה שדיברנו איתו, שנה בערך?

עו"ד עידן ריבה:

כן, שנה. אה, זה היה הרבה לפני הקורונה, זה הרבה יותר משנה, זה היה לפני הקורונה.

עו"ד דפנה קירו כהן:

אני לא יכולה להוריד את זה מסדר היום, אבל זה לא מעבר לזה. זאת אומרת זה מה שזה כרגע.

עו"ד ורו"ח יעקב דהן:

אוקי, בסדר גמור.

פנינה זיו:

מה שרציתי לומר זה כשבן אדם כזה, רואה שמיליון ש"ח מתגלגלים משנה לשנה, אני לא מאשימה חלילה אף

אחד, אבל זה נוהל, זה איזה שהם כללים. לכן צריך להקפיד ולא להעביר את זה ככה בטבעיות. סגרתם את

הפינה הזאת ואולי זה פותר את זה כרגע, אבל אם מתוך המערכת ככה מתנהגים, מישהו שהיה לפחות, אז לא,

אז זה מה,

עו"ד דפנה קירו כהן:

לא, את נורא צודקת, אבל אני לא יכולה לקחת אחריות על מה שלא היה בזמני

פנינה זיו:

אני אומרת, זה שעומדים על זה ומסתכלים על כל ש"ח, וגם מיליון ש"ח זה כמה ש"ח, ככה צריך ותודה שאתם

עונים ותודה שאתם מתייחסים.

עו"ד דפנה קירו כהן

בוודאי.

פנינה זיו:

זה הכל.

2) סטטוס פרויקט סולארי

עו"ד אושרית סורוז'ון:

במסגרת הפרויקט אנחנו מתכננים להתקין כ-4.8 מגה מערכות סולריות. התכנון שלנולהתחיל כבר בחודש יולי

להיכנס לשטח. סיום אנחנו צופים עד מחצית שנת 2022. סך הכל השקעה בפרויקט כ-23 מיליוןש"חים, סך

הכל רווח ישיר כ-78 מיליוןש"חים. זה די תלוי האם אנחנו נעשה קירויים. אנחנו הצגנו לראש העיר את רשימת

ההמלצות שלנו לביצוע הקירויים במגרשי ספורט בעיקר. לאחר החלטה של ראש העיר אנחנו כמובן נציג לכם

את היקף הפרויקט בצורה קצת יותר מדויקת ופרטנית. את המערכות אנחנו נקים במוסדות חינוך, בתי ספר,

מוסדות תרבות כמו בית הפנאי, סביונצר, קריית תרבות במבנה העירייה. נכון להיום החודש התקיימה וועדת

מכרזים, בחרנו את חברת גרינקו אנרג'י שהיתה באמת גם החברה שנתנה את הצעת המחיר הזולה ביותר וגם

החברה שקיבלנו עליה המלצות מאד טובות. הצעה של חברת אלקטרה בע"מ שהיתה יקרה ברכיב המרכזי שלה

ב-300 ש"חים שזה די משמעותי, נבחרה ככשיר שני. משמעות של כשיר שני שאנחנו במחצית הראשונה,

מהחלטה על הזוכה, יכולים להתקשר גם עם חברת אלקטרה ולתת לה חלק מהעשייה במכרז. אנחנו כבר יצרנו

קשר עם חברת אלקטרה והודענו להם שאם נחליט להתקשר, גם איתם בהסכם, אנחנו נבקש שהם כמובן, גם

אם לא ישוו את המחיר לחברת גרינקו אנרג'י, שהם יבצעו הפחתה בהצעת המחיר שלהם.

קיימנו ישיבת התנעה לפני שבוע עם הקבלן הזוכה, אישור קיום ביטוחים שנבדק על יי יועץ הביטוח ניתן לנו,

ערבויות ביצוע אנחנו נקבל בשבוע הקרוב. סיורים באתרים יתקיימו בשבוע הבא, כאשר במהלך הסיור הם

יבצעו בדיקת איטום, אישורי ציוות של המבנה ובדיקות חשמל. בשלב ראשון אנחנו נתמקד ברשימת המבנים,

עשרה מבנים, סליחה, תשעה מבנים שאנחנו נקבל הלוואה ממפעל הפיס. בהמשך הם יבצעו סיורים ביתר

האתרים. עוד כ-20 אתרים בערך בטרם תחילת העבודות אנחנו נקיים יידוע ציבור לבעלי עניין במוסדות

השונים, שבעלי עניין זה אומר מנהלי המוסדות, מנהלי בתי ספר, צוותים חינוכיים, וועדי הורים, וועדי שכונות.

נגיע לתלמידים דרך מערך שיעור שאנחנו נבנה. קמפיינר שבחרנו בוועדת עבודות LESSISMORE. השירות

ליידוע הציבור - אנחנו מנהלים כרגע במשא ומתן מול קשרי קהילה. אנחנו בוחנים הצעות גם של חברות

אחרות. היועץ שמלווה אותנו, עדי אריכא, למעשה שותף גם לבחירת החברה שתלווה אותנו. יש לכם שאלות

בנוגע לפרויקט הסולרי? כי גם דיברנו עליו בישיבה הקודמת ומעבר לעדכון אני לא מוצאת משהו לחדש לכם,

אלא אם כן יש לכם שאלות נוספות.

פנינה זיו:

אושרית, רק סעיף 3, רשימת אתרים עם פוטנציאל לקירוי. יש קריטריונים שנקבעו על ידי החברה הכלכלית

אני יודעת שראש העיר ואני סומכת עליו, אבל האם יש קריטריונים? בטוח הוא לא עושה לפי חשק.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

אנחנו בדקנו את כל מגרשי הספורט בבתי הספר, חלקם מקורים חלקם לא מקורים, ובעצם, את יודעת הרווח

העקיף שלנו הוא לקרות במקום ההצללות הקיימות, לקרות את המגרשים ולהתקין מערכות סולריות.

פנינה זיו:

לא, האם יש קריטריונים מסודרים? כולל לראש העיר, כי את יודעת, אנחנו בני אדם בסוף.

ערן לבב:

זה עניין כלכלי, זה תחשיב כלכלי. זאת אומרת מה שאנחנו נציג לראש העיר, מה צפי עלויות הקירוי.

שמואל בוקסר, יו"ר:

פנינה, אני אסביר לך. אני חילקתי את זה לשלוש רשימות. רשימה אחת זה עבודה סטרייט, יש לנו גג, תשים

עליו פאנלים, כמה נרוויח מזה. רשימה שניה, מקומות שצריך לבנות גגות או סככות ולשים עליהם פאנלים. פה

כמובן הרווחיות יורדת בסדרי גודל, אמרתי אני לא רוצה לערבב את זה וזה, כי אם מערבבים אז כל הפרויקט

רווחי, אבל הוא יורד חזק ברווחיות. אמרתי מה שטוב, טוב, מה שלא טוב אנחנו נבחן אותו ספציפית, כי אני,

אם אנחנו צריכים לבנות על כל החניה באצטדיון סככה בשביל לשים עליה פאנלים סולריים, הלוא אנחנו לא

יצרני חשמל, אנחנו מייצרים תשתיות קיימות בשביל לייצר חשמל ולהרוויח על זה כסף, גם לעזור לסביבה. אז

הרשימה המקורית, איפה שיש גגות מוסדרים ועליהם רק צריך לשים את הפאנל, אז זה בסדר, שם זה קל,

אנחנו יודעים בדיוק את התשואה והתשואה מאד גבוהה. הרשימה השנייה זה רשימה של איפה שאנחנו רוצים,

צריכים בשביל לשים פאנלים צריך לבנות גגות. יתנו את הרשימה, נראה מה התשואה הכלכלית, אם זה שווה

נעשה, אם לא שווה לא נעשה. והרשימה השלישית זו רשימה בעיקר של בתי ספר, מגרשים בבתי ספר שעדיין

לא מקורים ושם החישוב הכלכלי הוא, גם אם לא נרוויח כסף ולא נפסיד, זה שווה אם הפאנלים הסולריים

יכסו את העלות של בניית הגג. כי לבנות גג למגרש ספורט קטן, זה סדר גודל של מעל 2 מיליוןש"ח. אז אם

אנחנו נשקיע, ואנחנו בסופו של דבר צריכים לבנות על הגגות, לכסות את כל בתי הספר, את כל המגרשים של

בתי הספר. אז אם זה יכסה לנו, התשואה על המערכת תכסה לנו את הבניה, אז שם אנחנו צריכים להסתכל על

זה בצורה אחרת. הרשימה, אני מקווה שמוכנה בסדר הזה לשבוע הבא, ואז אנחנו נבדוק אם אנחנו מגדילים

את הפרויקט. יש עוד פוטנציאל להגדיל, יש לנו עשרות דונמים שאפשר לבנות סככות ועליהן פאנלים סולריים.

אבל זו לא המטרה שלנו. יש לנו עוד לא מעט בתי ספר שאין להם גג, יש להם הצללה זמנית, אין להם גג על

מגרשי הספורט, ואותם אנחנו נבחן.

פנינה זיו:

טוב, תודה.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

אני סיימתי עם העדכון של הנושא הסולארי.

שמואל בוקסר, יו"ר:

אז אני רוצה להגיד לך עוד דבר, אושרית, לפי מה שאני זוכר בתקציב יש כבר הכנסה השנה מהפאנלים

הסולריים.

עו"ד אושרית סורוז'ון:

נכון.

עו"ד דפנה קירו כהן:

בהינתן שנספיק, רגע, בכוכבית, אמנם אנחנו את החלק הזה והמכרזי עשינו מאד מהר והחתימה עם הקבלן,

בהינתן שנספיק להעמיד את המקומות, את העבודה שהיא לא במסגרת לימודים, כלומר בקיץ, שזה גבולי כי

אנחנו כבר ביוני, בשיתוף ציבור. זאת אומרת יש פה כמה תהליכים שאנחנו צריכים לקדם אותם מאד מהר כדי

שנספיק עוד השנה, אבל אנחנו בשאיפה לזה. בחופש הגדול לנסות לתפור את כל העבודות המרעישות בבתי

הספר, או לעומק, היינו צריכים בשביל זה עם הקבלן, עשו ישיבה, אנחנו, יש פה תהליך שצריך לראות איך

אנחנו מיישמים אותו מהר. מהר אבל נכון.

שמואל בוקסר, יו"ר:

אז צריך שני דברים. אחד, באמת לראות את סדר ההתקנה. אבל אנחנו חייבים בבתי הספר לעשות שיתוף

ציבור, חייבים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

בוודאי. אנחנו גם את הדבר הזה בודקים כרגע. אין ספק ששיתוף הציבור פה הוא קריטי לתהליך הזה.

אפרת דמארי:

יידוע הציבור, ראש העיר. יידוע.

שמואל בוקסר, יו"ר:

בסדר.

אפרת דמארי

אבל בהחלט חייב את המגע הזה.

עו"ד דפנה קירו כהן:

בסדר גמור, שאלות למישהו מכם לגבי התהליך הסולארי?

אנחנו אישרנו את הדו "חות הכספיים, אנחנו נודיע לכם על הישיבות הבאות. ראש העיר, אתה מעדיף את

הישיבות הבאות שאנחנו נעשה פרונטלי? כי אם כן, אני מניחה שהחברים יעדיפו אחרי הצהריים, אבל אני רגע

רוצה לשאול, או שמבחינתך, תגידו אתם, זום או איך אתם רוצים להתנהל?

שמואל בוקסר, יו"ר:

איך שרוצים החברים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

רובם בהתנדבות ותוך כדי עבודה, אז השאלה איך יותר נוח לכם לקיים את הישיבות הבאות.

פנינה זיו:

אני חושבת שפרונטלית.

עו"ד משה שפורן:

פרונטלית אחר הצהריים הכי טוב.

פנינה זיו:

נעשה את העבודה שלנו נאמנה, אם כבר.

שמואל בוקסר, יו"ר:

בעיקרון אנחנו ביטלנו את כל הישיבות של הוועדות של המליאה בזום, כי אנחנו חושבים שהשתתפות היא

חשובה והמעורבות היא חשובה. ואם אין בעיה אחרי הצהריים, נמצא את הזמן המתאים לכולם ואז נעשה את

זה אחרי הצהריים.

עו"ד דפנה קירו כהן:

שום בעיה. אז אנחנו נקבע, ניתן כמובן מספיק זמן מראש, הפעם זה היה לנו קצת לחוץ בגלל הדד ליין של רשות

החברות, אבל אנחנו נעשה את זה מספיק זמן מראש, פרונטלית ואחר הצהריים. וזהו, אלא אם כן למישהו יש

הערה או שאלה. אז אנחנו סיימנו, תודה לכם.

הישיבה ננעלה

יו"ר הדירקטוריון

שמואל בוקסר (רה"ע)